מצוות התורה: ביטויים לצדק יושר ואמת שמימיים או מערכת אחרת?

[דורשי יחודך]

לאחרונה התקיים כאן דיון האם המצוות הלכאורה "מוסריות" שבתורה הן אכן קשורות למוסריות או לא (ראה אשכול "מדוע התורה הוצרכה לצוות על מצוות המובנות מאליהן," בפורום מקרא ותרגום).

ובמקום אחר (ראה אשכול "איסתכל באורייתא וברא עלמא") הובאו דברי הגר"ח הלוי ז"ל שאולי קשורים לענין (אולי לא, יש לדון בזה).

לענ"ד יש די הוכחות ברורות שיסוד המצוות האלו הוא אכן ערכי הצדק, יושר ומידות החסד והחמלה, אם כי זה לא שולל דרכים אחרות, לא אכנס כאן לראיות.

אך ישנם שמתנגדים מאד למהלך הזה למרות המקורות הברורים לכאורה,

[size=85](ואם יורשה לי לומר, אני הקטן ג"כ, אע"פ שאני שסבור שיסוד מצוות אלו היא צדק ויושר וכדו', אעפ"כ אני מוצא בנפשי קצת התנגדות פנימית וקושי לקבל את זה)[/size]

ויש להתבונן מה פשר ההתנגדות הזאת.

לענ"ד אף ההתנגדות נובעת מטעמים מוצדקים,

ורציתי להציע כמה סיבות להתנגדות הזאת. ובהמשך אקוה בע"ה להציע דרכים איך להתגבר על טעמים אלה, שהיא אמנם עבודה לא קלה.

א. יש לדעת שתחילת דרכם של הרפורמים, לפי מה שהבנתי, היתה שהתמקדו בעיקר בערכים של התורה, על חשבון דקדוק ההלכה, ומכאן הדרך להתבוללות מוחלטת לא היתה ארוכה ר"ל. כפי שקרה ביחס לשטחים אחרים, הדבר גרם לסלידה מעצם המושג של מוסריות וערכים.

ב. יתירה מזאת, אותה דת נפסדת שנולדה מעיוות תורתינו התמימה, ג"כ התיימרה להתמקד בעיקר ב"ערכים" של התורה (אלא שלמרבה הפלא יצא לה לשחוט, בשם אותם ערכים, מאות אלפי ואולי מליוני אנשים), וזה ג"כ גורם לאותה תופעה של סלידה מכל הענין.

ג. כהמשך להנ"ל, במציאות זמנינו ישנם הרבה, גם בציבור החילוני, וגם אצל אומות העולם, אפילו בלי שום קשר לדת, שמדברים ומטיפים על ערכים כמו צדק יושר וכדו' (אם מקיימים את זה למעשה זו שאילה אחרת). אנחנו החרדים לדבר ה', בטבע, ובצדק, רוצים להיות נבדלים מהעולם בחוץ, אין לנו בעצם וגם לא יכול להיות לנו ערכים משותפים, ובעצם כל אפשרות של שיחה משותפת עם אלה שאינם אמונים על דביקות בהקב"ה כתכלית הבריאה, פוגעת בנו במידה מסויימת. ולכן אנו בורחים מכל דבר שנשמע זהה למה שחשוב בעולם החיצוני.

ד. חוץ מהסור מרע שלא להיות לנו ערכים משותפים עם החוץ, יש גם כן עשה טוב, שמה שמבודד אותנו, מייחד אותנו, ונותן לנו את זהותינו (לא החברתית, אלא האמיתית) היא תורתינו הקדושה, וכמ"ש רס"ג אין אומתינו אומה אלא בתורותיה. לכן ברגע שחלק נכבד מתורתינו תיתפס אצלינו כדומה לערכים שישנם גם בחוץ, הרי איבדנו את הייחודיות שעושה אותנו עם נבחר, עם לבדד ישכון.

ה. יש מרגישים שבעצם מה שמתחברים למצוות התורה באופן טבעי, מפחית הדבר בהתמסרות ובהכנעה להקב"ה, שכן אני עושה בגלל שאני מבין שהדבר נכון, ולא רק בגלל שהקב"ה ציוה, ולכן מעדיפים להאמין שאין קשר בין המצוה למה שאני מרגיש כנכון.

ו. יש המרגישים, שהמוסריות היא דבר פשוט, ולכן אם חלק ממצוות התורה מבוססות עליה, מפריע להם השאילה, "זה הכל?!" חפצים למצוא משהו שמיימי יותר, נעלה יותר כיבול.

ז. ברוב העולם, דהיינו חוץ מציבור דורשי ה' ותורתו ומצוותיו, רוב הדיבורים על "מוסריות", "צדק", "יושר", "ערכים", הם דיבורים נבובים ממש, לאף אחד לא איכפת לו מהם, והכל זה בלוף אחד גדול. ולכן עצם המילים והביטויים כבר קיבלו אצלינו דחייה וריקנות, כך שכשמשתמשים בהם לצורך הבנת התורה זה גורם תחושה רעה וריקה.

ח. בעקבות התגלות חכמת הקבלה ההולכת ונכנסת לתודעת הציבור הכללי, בפרט על ידי ספרי רמח"ל, ספר נפש החיים, וספרי תלמידי הבעש"ט, הבונים בשמים עליותיהם, ומסבירים את הדברים על פי תיקוניהם שפועלים בעולמות עליונים יותר, ובמושגים לכאורה נשגבים יותר, וקשה להרבה בני אדם להאמין שאחרי כל ההתגלות האלקית הזאת, עדיין ניתן מקום של כבוד למוסריות הכל כך "פשוטה".

ט. ישנן מצוות הנראות לנו כמנוגדות לחושי היושר והצדק שלנו, ומזה לומדים אנו שכנראה שחושי המוסריות שלנו הם לא בני סמכא, וא"כ כל ענין המוסריות היא לא אמיתית ולא קשורה לתורה כלל.

י. ויש מצוות רבות שלא נראות לנו מנוגדות, אלא כלא קשורות כלל למערכת הזאת של צדק ויושר ומידות טובות, אלא כחלק ממערכת אחרת לגמרי, ויותר מסתבר לנו שאין ב' מערכות אלא מערכת אחת, ושמע מינה שלמוסריות אין קשר לכל העניין.

יא. אף במצוות שלכאורה בנויות על המוסריות, ישנם פרטים רבים שלא נראים לנו קשורים כלל למוסריות, ואולי אף מנוגדות, וזה שוב גורם לנו לחשוב שהמסוריות היא אשלייה ולא קשורה לענין כלל.

יב. יש להוסיף שאף בתוך הציבור שומרי תורה ומצוות, יש המבססים להדיא את הבנתם בתורה על פי מוסריות, ערכים ומידות, בציבור החרדי ישנו צורך ומגמה להתבדל גם מציבור זה, ולכן מעדיפים שלא ללכת ברוח זו.

אבהיר שכל הדברים שכתבתי אין כוונתם לא לפרוך את הגישה השוללת את המוסריות כיסוד מצוות רבות, ואף לא להצדיק אותה, אלא אני יוצא מתוך הנחה שהיסוד הנ"ל הוא כ"כ פשוט שצריך להסביר מדוע ישנה התנגדות אליה, ואני סבור שההתנגדות היא אולי מובנת ואף מוצדקת, אלא שאולי צריך לחפש פתרונות.

אשמח לשמוע דעת חו"ר הפורום, האם מסכימים שסיבות אלו קיימות, ואם מסכימים, האם צריך להשאיר אותם כפי שהם או שצריך להתגבר עליהם, ואם צריך להתגבר עליהם, מה הם הדרכים לעשות את זה.

[דרומי]

יש הרבה מה להאריך בדבריו אולם מה שהלב חושק הזמן עושק.

עכ"פ אסתפק במראה מקום - יצא פעם קונטרס בשם "עדות חוקים ומשפטים" מאת הגאון ר' יואל כהן שליט"א ושם מאריך מאוד בכל הנושא של המצוות ומתייחס לכמה היבטים שהזכרת

[אוצר החכמה]

לצערי לא אוכל להשתתף בדיון זה שהתחלתי ואני מוחק את ההודעה שכתבתי עד עת מצא

[דורשי יחודך]

אני לא יודע טעמו של מורינו אוצה"ח אך מחקתי גם אני את תגובתי.

[יעקב_ב.]

לדעתי יש כאן עירוב דברים, בין האם מצוות התורה הם זהות לערכים לחלוטין, לבין האם יש מן מצוות התורה שיש בהם זהות לערכים, לבין האם על אף שיש זהות, אי אפשר לומר זאת משום סיבות חינוכיות וכדו'. וכעת אעבור על טענותיך:
א. הרפורמים לא התחילו מתוך ערכים של התורה [אולי אפשר לומר זאת על המשכילים], אלא התחילו מתוך ערכים חיצוניים של יופי ואסתטיקה, ובהתחלה עוד ניסו איכשהו ל'הסתדר' עם ההלכה, ובסוף החליטו שהערכים החיצוניים הם עיקר התורה, ואת כל התורה זנחו.
ב. הערכים המיוחדים לנצרות שאינם ביהדות, לא יצאו מבטן התורה, ובתורה לא כתוב לתת את הלחי השניה לסוטר על לחייך, וא"כ אין מקום לשייך את זה לזה.
ג. ערכים הוא דבר חשוב מאד, ואדם שמתנהל בלי ערכים של צדק ויושר הרי הוא כחיית היער, וכבר בשבע מצוות בני נח נצטוו על הדינים, שזה אומר צדק ויושר מינימלי, כמו שכתב הרמב"ן לגבי חטאם של אנשי שכם, ואין זה סותר שלמרות שיש להם ערכים מסוימים של 'הומניזם', לנו יש ערך שגובר עליהם, והוא הערך של עבודת ה', גם במקרה שהערכים הנ"ל מתנגשים עם עבודת ה'.והאם לא תחנך את בנך שלא לזרוק זבל על הרצפה ברחוב, משום שגם החילונים מחנכים לכך את בניהם? ומה שיש בינינו ערכים משותפים זה לא אומר שלא צריך לברוח מלהיות שותפים עמם, ברגע שבערך החשוב ביותר של עבודת ה' אין לנו שותפות איתם.
ד. כנ"ל, יש ערכים שמשותפים לכולם, כמו שבע מצוות בני נח, ולנו יש עוד תר"ו מצוות, אך אין זה אומר שאין ערכים משותפים.
ה. כבר כתב הרמב"ם במורה נבוכים שיש כאלו שנמלטים מלתת טעם למצוות, ומה שיביאם הוא חולי שימצאו בנפשם ולא יוכלו לבטא אותו, שנראה להם שאם יש טעם הגיוני למצוות, אז כביכול הם ניתנו על ידי גורם אנושי ולא על ידי הקב"ה, ואינם שמים לב שכשאומרים שאין טעם למצוות, הם הופכים כביכול את הקב"ה ליותר גרוע מהאדם ח"ו, שהאדם אינו עושה שום דבר אלא לתועלת, והקב"ה כביכול נתן מצוות שאין בהם שום תועלת. ועיקר הענין כבר כתב הרס"ג שיש מצוות שמעיות, שאף אם לא היה מצוה אותנו הקב"ה היה עלינו לעשות, ואף הרמב"ם בשמונה פרקים מחלק בין המצוות שלולי היינו מצווים עליהם לא היינו עושים אותם, שעליהם נאמר שהאדם צריך לומר אפשי ואפשי, ומה אעשה שה' גזר עלי, לבין המצוות שהשכל גוזר לעשותם, שבזה מי שאינו רוצה לעשותם בטבעו הוא אדם נחות ושפל.
ו. גם 'לא תגנוב' ו'לא תרצח' הוא דבר פשוט, האם הקב"ה לא היה צריך לצוות עליהם?
ז. לולי דמסתפינא הו"א שגם ברוב הציבור החרדי הדיבורים על 'עבודת ה'' הם דיבורים נבובים, ואנשים עושים את המצוות כי כך הם הורגלו.
ח. תורת הקבלה באה להוסיף רובד נוסף על רובד הפשט, אך 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'.
ט. אכן, יש מקרים של התנגשויות בין ערכים הומניים לבין ערכי עבודת האלקים, והדין הוא שציווי הקב"ה גובר, אך אין זה מוחק לחלוטין את הערכים ההומניים.
י. 'יותר מסתבר לנו שאין ב' מערכות', מנין זאת? נכון הוא שהאדם הפשוט לא אוהב מורכבות, אך החכמים יודעים שכל דבר בעולם הוא מורכב מכמה מערכות.
יא. ישנם דברים שמקובלים בעולם למרות שהם רק 'דוגמה' בעלמא ואין להם מקום בשכל, והאדם עובד ה' צריך לדעת להפריד את העיקר מן הטפל.
יב. כאן אתה אומר שלמרות שבעצם יתכן שיש זהות בין הערכים לבין חלק ממצוות התורה, אך 'אתה מעדיף שלא ללכת בדרך זו'. עשה כהבנתך, אני מעדיף לעשות על פי רצון הקב"ה, ולא על פי כל מיני רוחות ומגמות שחולפות בציבור.

[דרומי]

הערה קטנה: ציינת את הרמב"ם, אך גדולי ישראל אחרים חלוקים עליו לכאורה. לדוגמא רש"י כותב שיש מצוות שאין להם טעם בכלל. וכמדומני שגם ברמב"ן יש משהו כזה.

[ראיתי באשכול אחר שהרב אוצה"ח אבל (ל"ע) על אמו ע"ה, וכנראה משום כך קטע את דבריו כאן. המקום ינחם אותו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ובהמשך עבודת הקודש ינוחם].

[אש משמים]

לא בהנתי כ"כ את השאלה/נידון.
נראה ודאי שאין שום אמת מידה אמתית למוסר צדק יושר ואמת חוץ מהתורה!!!
זהו דבר פשוט ובסיסי ביותר ומי שקצת רואה את נימוקיהם של שופטים ומחוקקים שאינם פועלים ע"פ אמות מידת התורה רואה את העיוות הגדול והשקר שיש שם.
בן אנוש אינו יכול לדעת ולשער באמת את גודל העונש והזכות של המעשים ומתי הדבר צודק ומתי הוא פשע ממש, למשל אדם שישדוד באיומי רובה איזה חנות ודאי יפסק דינו כרשע אך אם בביתו ישנם ילדים רעבים ללחם ונוטים למות יחשב כמציל נפש וחסיד אומות העולם אולם אם יתברר שלקח את פת לחמו של בעל החנות וגרם בזה נזק נפשי שהביא למותם של אנשים שוב יחשב כפושע וכן הלאה. א"א לדון אנשים ולקבוע חוקים בלי התורה.
בתורה יש את הכללים הברורים והקרובים ביותר לשלמות הצדק היושר והאמת כאן בעולם (אין בעולם הזה צדק יושר ואמת גמורים מסיבות שונות) ואת האיזון הגדול ביותר בין המעשה לעונש ובין הרוע לטוב. הסיבה שרק בתורה יש את הקרוב ביותר לשלמות זאת היא משום שהתורה היא רצון ה' היודע יצר כל יצורים והמכיר בתכונותיהם ומעשיהם של בנ"א.

[דורשי יחודך]

לא בהנתי כ"כ את השאלה/נידון.
נראה ודאי שאין שום אמת מידה אמתית למוסר צדק יושר ואמת חוץ מהתורה!!!
זהו דבר פשוט ובסיסי ביותר ומי שקצת רואה את נימוקיהם של שופטים ומחוקקים שאינם פועלים ע"פ אמות מידת התורה רואה את העיוות הגדול והשקר שיש שם.
בן אנוש אינו יכול לדעת ולשער באמת את גודל העונש והזכות של המעשים ומתי הדבר צודק ומתי הוא פשע ממש, למשל אדם שישדוד באיומי רובה איזה חנות ודאי יפסק דינו כרשע אך אם בביתו ישנם ילדים רעבים ללחם ונוטים למות יחשב כמציל נפש וחסיד אומות העולם אולם אם יתברר שלקח את פת לחמו של בעל החנות וגרם בזה נזק נפשי שהביא למותם של אנשים שוב יחשב כפושע וכן הלאה. א"א לדון אנשים ולקבוע חוקים בלי התורה.
בתורה יש את הכללים הברורים והקרובים ביותר לשלמות הצדק היושר והאמת כאן בעולם (אין בעולם הזה צדק יושר ואמת גמורים מסיבות שונות) ואת האיזון הגדול ביותר בין המעשה לעונש ובין הרוע לטוב. הסיבה שרק בתורה יש את הקרוב ביותר לשלמות זאת היא משום שהתורה היא רצון ה' היודע יצר כל יצורים והמכיר בתכונותיהם ומעשיהם של בנ"א.

הרב אש משמים שליט"א כל דבריך היוצאים מלב טהור מלא רשפי שלהבתיה המה קילורין ממש לעיניים, ואני מסכים עם כל מילה, אות ותג מעומק הלב. ולא באתי לפקפק באף דבר שכתבת.

כבודו אוחז שהתורה באה ללמד אותנו צדק יושר ואמת אמיתיים, ושאר ערכים, אני סבור כמוך. תחפש באשכולות אחרים שציינתי ותראה שישנם כאלה הסוברים, וכן אפשר לשמוע דיבורים כאלה מפי בני תורה רבים, שהתורה לא באה ללמד דברים כאלה, אלא המצוות אינן קשורות למה שאנחנו קוראים ערכים או מוסריות, אלא הם מערכת אחרת. אני באתי לנסות להציע מדוע יש למקצת אנשים, (וכתבתי שהדבר נוגע אליי בתת מודע) בכלל נטייה לחשוב ככה, וכפי שכתבתי ברצוני היה ג"כ להציע דרכים איך להתגבר על הקשיים האלה.

[דורשי יחודך]

לדעתי יש כאן עירוב דברים, בין האם מצוות התורה הם זהות לערכים לחלוטין, לבין האם יש מן מצוות התורה שיש בהם זהות לערכים, לבין האם על אף שיש זהות, אי אפשר לומר זאת משום סיבות חינוכיות וכדו'. וכעת אעבור על טענותיך:
א. הרפורמים לא התחילו מתוך ערכים של התורה [אולי אפשר לומר זאת על המשכילים], אלא התחילו מתוך ערכים חיצוניים של יופי ואסתטיקה, ובהתחלה עוד ניסו איכשהו ל'הסתדר' עם ההלכה, ובסוף החליטו שהערכים החיצוניים הם עיקר התורה, ואת כל התורה זנחו.
ב. הערכים המיוחדים לנצרות שאינם ביהדות, לא יצאו מבטן התורה, ובתורה לא כתוב לתת את הלחי השניה לסוטר על לחייך, וא"כ אין מקום לשייך את זה לזה.
ג. ערכים הוא דבר חשוב מאד, ואדם שמתנהל בלי ערכים של צדק ויושר הרי הוא כחיית היער, וכבר בשבע מצוות בני נח נצטוו על הדינים, שזה אומר צדק ויושר מינימלי, כמו שכתב הרמב"ן לגבי חטאם של אנשי שכם, ואין זה סותר שלמרות שיש להם ערכים מסוימים של 'הומניזם', לנו יש ערך שגובר עליהם, והוא הערך של עבודת ה', גם במקרה שהערכים הנ"ל מתנגשים עם עבודת ה'.והאם לא תחנך את בנך שלא לזרוק זבל על הרצפה ברחוב, משום שגם החילונים מחנכים לכך את בניהם? ומה שיש בינינו ערכים משותפים זה לא אומר שלא צריך לברוח מלהיות שותפים עמם, ברגע שבערך החשוב ביותר של עבודת ה' אין לנו שותפות איתם.
ד. כנ"ל, יש ערכים שמשותפים לכולם, כמו שבע מצוות בני נח, ולנו יש עוד תר"ו מצוות, אך אין זה אומר שאין ערכים משותפים.
ה. כבר כתב הרמב"ם במורה נבוכים שיש כאלו שנמלטים מלתת טעם למצוות, ומה שיביאם הוא חולי שימצאו בנפשם ולא יוכלו לבטא אותו, שנראה להם שאם יש טעם הגיוני למצוות, אז כביכול הם ניתנו על ידי גורם אנושי ולא על ידי הקב"ה, ואינם שמים לב שכשאומרים שאין טעם למצוות, הם הופכים כביכול את הקב"ה ליותר גרוע מהאדם ח"ו, שהאדם אינו עושה שום דבר אלא לתועלת, והקב"ה כביכול נתן מצוות שאין בהם שום תועלת. ועיקר הענין כבר כתב הרס"ג שיש מצוות שמעיות, שאף אם לא היה מצוה אותנו הקב"ה היה עלינו לעשות, ואף הרמב"ם בשמונה פרקים מחלק בין המצוות שלולי היינו מצווים עליהם לא היינו עושים אותם, שעליהם נאמר שהאדם צריך לומר אפשי ואפשי, ומה אעשה שה' גזר עלי, לבין המצוות שהשכל גוזר לעשותם, שבזה מי שאינו רוצה לעשותם בטבעו הוא אדם נחות ושפל.
ו. גם 'לא תגנוב' ו'לא תרצח' הוא דבר פשוט, האם הקב"ה לא היה צריך לצוות עליהם?
ז. לולי דמסתפינא הו"א שגם ברוב הציבור החרדי הדיבורים על 'עבודת ה'' הם דיבורים נבובים, ואנשים עושים את המצוות כי כך הם הורגלו.
ח. תורת הקבלה באה להוסיף רובד נוסף על רובד הפשט, אך 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'.
ט. אכן, יש מקרים של התנגשויות בין ערכים הומניים לבין ערכי עבודת האלקים, והדין הוא שציווי הקב"ה גובר, אך אין זה מוחק לחלוטין את הערכים ההומניים.
י. 'יותר מסתבר לנו שאין ב' מערכות', מנין זאת? נכון הוא שהאדם הפשוט לא אוהב מורכבות, אך החכמים יודעים שכל דבר בעולם הוא מורכב מכמה מערכות.
יא. ישנם דברים שמקובלים בעולם למרות שהם רק 'דוגמה' בעלמא ואין להם מקום בשכל, והאדם עובד ה' צריך לדעת להפריד את העיקר מן הטפל.
יב. כאן אתה אומר שלמרות שבעצם יתכן שיש זהות בין הערכים לבין חלק ממצוות התורה, אך 'אתה מעדיף שלא ללכת בדרך זו'. עשה כהבנתך, אני מעדיף לעשות על פי רצון הקב"ה, ולא על פי כל מיני רוחות ומגמות שחולפות בציבור.

הרב יעקב ב. שימחתני וריגשתני בכך שטרחת לעבור על כל דבריי, יישר כחכם.

כפי שחשבתי שיהיה ברור מהודעתי, לא כתבתי דברים אלה כעובדות ונימוקים נכונים לברוח מערכים ומהבנת התורה כערכים אלקיים. אדרבה, הצבתי את הדברים כמכשולים הנערמים בדרך מי שרוצה לפתח הבנה (צודקת ונכונה לענ"ד, כדעתך ג"כ) כזו, ובעיקר לא במודע אלא יותר בתת מודע.

לגופן של דברים:

א. אינני די בקי בהבדלים שבין הרפורמים (עוד באירופה) לבין המשכילים, אם אתה צודק אז נשנה את "רפורמים" ל"משכילים."

ב. לא כתבתי מאומה ולא התכוונתי לערכים המיוחדים לנצרות שאינם נמצאים ביהדות, אלא אדרבה לכך שהם ימ"ש בתחילת דרכם, התמקדו בעיקר בערכים ובערכיות, על דברים שינקו מהתורה (כמובן שהדברים קיבלו שינוי צורה) כגון גמילות חסדים וכדו', וידוע מה שמיוחס לאותו האיש ימש"ו במה שאמר ששומרים על מה שנכנס כו' ולא על מה שיוצא, עפ"ל.

ג. זה נפלא שלחילונים יש ערכים, אחרת היו עוד יותר גרועים. אבל הערכים שלהם הם כלים בידיהם לנהל חיים תקינים כדי שיוכלו...לבלות. אצלינו הכל זה רצון ה', הכל זה דרכים להתקרב להקב"ה. אולי באופן חיצוני זה זהה, אבל אין בינינו שום השתוות כלל ועיקר.

ד. הכל נפלא, אבל אנשים מחפשים כמה שיותר התבדלות, ובצדק, וקשה להם\לנו שיהיה כ"כ הרבה משותף בינינו. (ובכלל אין הנושא כאן בני נח, כמה בני נח יש בעולם השומרים על ז' מצוות, אנו מדברים כאן על עולם שלם של אנשים שאו שאינם מאמינים כלל, או שמאמינים בדעות כוזבות, מי רוצה משותף עם כאלה אנשים.)

ה. בודאי שהאמת עם כת"ר ודברי הראשונים ידועים לי, אני כותב כאן על תהליכים פנימיים בתוך הנפש, שקשה לפעמים להכיל דברים מורכבים, וזה דורש בגרות נפשית. לא צריך לשכנע אותי!

ו. תעיין באשכולות שציינתי ותגלה שישנם כאלה שטוענים שה"לא תגנוב" וה"לא תרצח" שבתורה לא קשורים ללא תגנוב ולא תרצח ה"פשוטים", ועל זה גופא אנו דנים. (אני אתך, וכנ"ל.)

ז. זה כבר חורג ממסגרות הדיון. על עצמי לדאבוני אני יכול להעיד שקביעתך נכונהלפחות במידה מסויימת, וייש"כ על החיזוק.

ח. אני מסכים עם כל מילה, שוב כתבתי על הקושי לפעמים להכיל את זה. ושוב לא לשכוח שלא כולם מסכימים עם זה.

ט. שוב אני כותב על קשיים להכיל דברים מנוגדים. ודאי שאתה צודק (אף שאת הדברים הייתי מנסח בצורה אחרת), אבל זה לא אומר שאין קושי להבין את זה.

י. כנ"ל.

יא. כנ"ל.

יב. איני ידוע היכן ראית ש"אני מעדיף ללכת בכיון אחר", שוב אני מציב כאן קשיים, בעיקר בתת מודע, שאנו, או אחרים, נכשלים בהם (לפי דעתי), פשיטא שח"ו לשנות מרצון ה'. (יש גם עוד נקודה, שאולי בגלל זה בחרו להדגיש חלקים אחרים יותר.)

לסיום אחזור על כך שאין בינינו מאומה בעיקרי הדברים, אני חושב בדיוק כמוך בכמעט כל דבריך.

[דורשי יחודך]

יש הרבה מה להאריך בדבריו אולם מה שהלב חושק הזמן עושק.

עכ"פ אסתפק במראה מקום - יצא פעם קונטרס בשם "עדות חוקים ומשפטים" מאת הגאון ר' יואל כהן שליט"א ושם מאריך מאוד בכל הנושא של המצוות ומתייחס לכמה היבטים שהזכרת

ייש"כ,

היכן ניתן להשיג\לראות?

[דרומי]

האמת שאיני יודע עד כמה הקובץ נפוץ. לי יש אותו אך לא יותר מכך.

הוא יצא לאור בשנת תשנ"ד או תשנ"ה.

העורך הראשי הוא הרב יואל כהן ומשנהו הרב דוד אולידורט.

[שומע ומשמיע]

http://www.beitmidrashagra.co.il/site/d ... 7%A8%D7%94

[מנחם-כהן]

מעניין לעניין באותו עניין:

היום שח בפני חבר צמחוני שהוא אינו אוכל כלל דגים ובשר בשב"ק, והסביר לי שאפילו לאכול בשבת מעט דגים ובשר זה כבר לא בריא. כששאלתי אותו שמכך שהתורה הורתה (או עכ"פ עודדה את המנהג) לאכול בשר ודגים, הרי שוודאי שאין זה כצעקתו. אמר לי שיש לעיין.

מה דעתכם?

[אנא לא להתייחס לנתונים הבריאותיים שהביא, אלא לעצם הרעיון].

[ירדן ירחו]

בקשר לשאלה בפתיחת האשכול, יש כאן בקישור המצורף ובעמוד שאחריו ובהערות את שיטת הרבי מליובאוויטש בנושא עם ציון למקורות נוספים, אולי זה יועיל לך.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47387&st=&pgnum=45

[דורשי יחודך]

http://www.beitmidrashagra.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=6175918&seaWordPage=%D7%94%D7%90%D7%9D+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

יישר כוח על הקישור,
משום מה יש לי בעיה לשמוע שם, למרות שאני מגיע לאתר בלי חסימה,
אקווה לשמוע בהמשך.

[דורשי יחודך]

בקשר לשאלה בפתיחת האשכול, יש כאן בקישור המצורף ובעמוד שאחריו ובהערות את שיטת הרבי מליובאוויטש בנושא עם ציון למקורות נוספים, אולי זה יועיל לך.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47387&st=&pgnum=45

תודה רבה על הקישור, אכן דברים מעניינים מאד.
הדברים קרובים למה שנמסר בשם הגר"ח הלוי זצ"ל, אם אני רואה כמה שינויים.

יש לדון בכוונת הדברים ואי"ה עוד חזון למועד.

[לבי במערב]

. . עכ"פ אסתפק במראה מקום - יצא פעם קונטרס בשם "עדות חוקים ומשפטים" מאת הגאון ר' יואל כהן שליט"א ושם מאריך מאוד בכל הנושא של המצוות ומתייחס לכמה היבטים שהזכרת

ייש"כ, היכן ניתן להשיג\לראות?

נמצא באוצה"ח.
[עיקרו עד לע' 40 (נפק"מ לימי השגרה...)].

[לבי במערב]

. . הוא יצא לאור בשנת תשנ"ד או תשנ"ה . .

אכן,
קונטרס 'גדרן של מצוות' נדפס, לע"ע, פעמיים בלבד -
שלהי תשנ"ד (תאריך ה'פתח-דבר': ג' אלול), ושנית בשנת תשנ"ה.