מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
פרנקל תאומים
הודעות: 2487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' יולי 11, 2019 2:57 pm

דורשי יחודך כתב:א. אין הכי נמי, צריך לחשוש הרבה יותר מבחינה מסויימת. נשגב מבינתי איך העניין אפשרי בכלל. העניין הוא שגם בציבורים כאלה שלא עולה על הדעת לשלב גבר בשוק העבודה הכללי, יש תופעה של שילוב בנות\נשים בשוק העבודה.

אתה מכיר ציבורים בתוך היהדות החרדית שלא עולה בהם על הדעת שגברים יעבדו בשוק העבודה הכללי? אין כאלו. (אולי אצל הירושלמים של הישוב הישן? גם בזה אני לא בטוח). ליטאים חסידים וספרדים מכל הגוונים עובדים בשוק הכללי במקומות רבים. אולי היות שכת''ר ספון על ספסלי ביהמ''ד, הוא אינו מודע להיקפה של המציאות הזו.

ב. מי דיבר על "יר"ש שמתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר"? כבר לימדנו הרמב"ם שהאדם - כל אדם! - מושפע מסביבתו. גדולי עולם עם המון "יראת שמים פנימית ולא חיצונית" חרדו שלא להיחשף לאוירה היכולה להוריד אותם ממדריגתם. כשהחזו"א כותב על סכנת גיוס בנות, הוא לא הסתפק בכך שיחדירו להן "יראת שמים פנימית ולא חיצונית" ואז הכל בסדר.

מי דיבר? אני הק' דיברתי. לא כטרוניא כלפי כת''ר ח''ו, כ''א כטרוניא כללית. וביודעי ובמכירי קאמינא, נשים בעלות יר''ש פנימית (כמו גם גברים כאלו) שומרות על עצמן גם במקומות העבודה, ומכשולות מצויים בכל מקום, גם במקומות עבודה חרדיים ואפי' בבתי החינוך. ואילו נשים שהיר''ש שלהן הינה מגזרית וחיצונית, התוצאות הינן בהתאמה, גם כאשר הן באו ממשפחות שמורות ותורניות לעילא ולעילא וגם כאשר הן באו מהסמינרים השמורים והנחשבים ביותר. אחזור שנית: ביודעי ובמכירי קאמינא.

ולא צריך להמתין למקומות העבודה, משום שבנות מן הסוג הזה (וכנ''ל גם בנים) גם כאשר הן אינן עובדות כלל, או עובדות במקומות חרדיים, הירידה ניכרת ולפעמים זועקת, ככל שהן השתחררו מכבלי הסמינר. חלילה לא כולן, חלילה וחלילה. אבל יותר מדי. יותר מדי.
לפעמים מרוב כללים ותקנונים מוקפדים, העיקר נשכח, הכל נהיה רק כללים של מוסד החינוך, האסור מצד הדין מתערבב עם האסור מצד התקנון, הלכה מתערבבת עם השקפה, וברגע שיוצאות מן הסמינר אזי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ובכלל, לא מרבים בסמינרים בהסברים המתיישבים על הלב, לא מרבים בשיחה עם הבנות פנים אל פנים באופן משוחרר, לא נותנים להן את ההרגשה שהן יכולות לשאול ככל שיעלה על דעתן. מתמקדים ב''ספאס'ט נישט''' ולא במהות, אוסרים ואוסרים ולא מבארים היטב מדוע. ויצא העגל הזה. וכך אירע שפעמים רבות דווקא בנות שדבקו בתורה וביר''ש מתוך חוסן פנימי ורצון אישי, מתבלטות לטובה בכל התחומים, וראה זה פלא, הן איתנות בכל מקום בו הן נמצאות.

מוסד חינוכי צריך להיות בבחינת ''גם כי יזקין לא יסור ממנו''. זה אפשרי, אלא שבשביל זה צריך להתמקד בפנימיות ולא בחיצוניות.


אמנם למרות הכל טבע האדם להיות מושפע מסביבתו, ולכן השאלה שלך אכן במקומה וצריכה התייעצות עם ת''ח גדול ובר דעת, תוך כדי שפורשים בפניו את השיקולים השונים לפרטיהם ולצדדיהם (וכן, פרנסה היא בהחלט שיקול שעשוי להכריע את הכף, חוסר פרנסה בסיסי הינו פגיעה לא רק חומרית, כ''א גם ובעיקר רוחנית). וכל מקרה לגופו.

והעובדה היא שיהודים רבים יראים ושלמים עבדו לפרנסתם גם בין גויים, וגם התגוררו בין גויים או בין חילוניים. זה כמובן לא לכתחילה, אבל ישנם אילוצים וישנו מכלול של שיקולים, ולכן כאמור יש לחשוב באופן עצמאי על השיקולים השונים ויש להתייעץ עם החכמים על הספקות. וד''ב.

פרנקל תאומים
הודעות: 2487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' יולי 11, 2019 3:19 pm

נוטר הכרמים כתב:ידידי מנעורי, הרב דורשי יחודך.
באתי לחזק ידיך לבל תפן אל הזמירות החדשות הללו של 'יראת שמים פנימית' וכו' וכו'

יצאת יד''ח סיסמאות קלישאות והתגרויות. תחזקנה ידיך אף אתה.
והדרך הנכונה למי שאינו חפץ להחמיר במקום פסידא ושיקולים נוספים,
הוא לילך לרב גדול ירא הוראה ולדון בכל פרט ופרט קטון כגדול,

הו. חיטה אחת של דברים מהוגנים פוטרת את כל הכרי של ההודעה.
ואכן, כנודע, מורך ורבך הגר''ש אויערבאך זצ''ל התיר ללא מעטים ששאלו בעצתו ללמוד מקצועות ולעבוד בשוק הכללי. וכל מקרה ושיקוליו לגופו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5486
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 11, 2019 7:34 pm

פ"ת,
סליחה, באמת לא התכוונתי להתגרות.

וכעת אסביר מה כן התכוונתי,
הנושא של יראת שמים פנימית הוא נכון בכל הקשר שהוא בחיינו,
מקורו כמדומני בתפילת השל"ה,
דווקא לא בהקשר של סכנות האקדמיה וכד'.

הנוסחאות הללו בהקשר הזה הם אכן 'זמירות חדשות' במחנינו ולקוחות ממחוזות זרים.

"אל תאמין בעצמך" נאמר אפילו על יוחנן כהן גדול, וכשבאים לדון הלכתית או מבחינת הנהגה ראויה על נושא של אקדמיה, אין זה הנידון. כמובן שזה נכנס בתוך פרטי השאלות והספיקות, עד כמה הסכנה וכו', אבל זה לא הנושא בעצמו. כשמכניסים את המשפט הזה כביכול זהו הנושא, יש בזה קרירות עצומה בחרדה הגדולה שישנה בכניסה למקומות כאלו.

אקוה שהפעם הובנתי, וזה ממש לא סיסמאות, אלא מציאות פשוטה.
ושוב סליחה.

פרנקל תאומים
הודעות: 2487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' יולי 14, 2019 3:40 pm

נוטר הכרמים כתב:פ"ת,
סליחה, באמת לא התכוונתי להתגרות.

וכעת אסביר מה כן התכוונתי,
הנושא של יראת שמים פנימית הוא נכון בכל הקשר שהוא בחיינו,
מקורו כמדומני בתפילת השל"ה,
דווקא לא בהקשר של סכנות האקדמיה וכד'.

הנוסחאות הללו בהקשר הזה הם אכן 'זמירות חדשות' במחנינו ולקוחות ממחוזות זרים.

"אל תאמין בעצמך" נאמר אפילו על יוחנן כהן גדול, וכשבאים לדון הלכתית או מבחינת הנהגה ראויה על נושא של אקדמיה, אין זה הנידון. כמובן שזה נכנס בתוך פרטי השאלות והספיקות, עד כמה הסכנה וכו', אבל זה לא הנושא בעצמו. כשמכניסים את המשפט הזה כביכול זהו הנושא, יש בזה קרירות עצומה בחרדה הגדולה שישנה בכניסה למקומות כאלו.

אקוה שהפעם הובנתי, וזה ממש לא סיסמאות, אלא מציאות פשוטה.
ושוב סליחה.

לענ''ד הדברים החמורים הללו הינם קרירות עצומה ונוראה (באמת!) של הנושא המרכזי שצריך להעסיק את כל מי שעיניו בראשו והוא חרד באמת על העתיד של צאצאינו ושל הדורות הבאים, הנושא היחיד שאך ורק בו תלויה היכולת שתהיה לנו להתמודד עם כל האתגרים שעמדו ושעוד יעמדו בפנינו, והנושא הזה הוא: יראת שמים פנימית. לדעת את ה' באופן פנימי. פנימיות ולא חיצוניות. ובלעדי זה, לא יעזור שום דבר, גם הניסיון להרחיק את הציבור מהאקדמיה (בלי לתת פתרונות אמיתיים ומשמעותיים לבעיית הפרנסה) או הניסיון להרחיק את הציבור מהעיסוק במקצועות שונים בכלל, גם הניסיון הזה פשוט לא יצלח. ואלף מכתבים בעיתון עם החתימות של כל הרבנים לא יועילו לכך.
חינוך לפנימיות ולא לחיצוניות. וכאשר נחנך לפנימיות ולא לחיצוניות, ממילא, גם הרבה מן הבעיות שמבחוץ יאבדו את עוקצן.


"אל תאמין בעצמך" הכל נכון, ואעפ''כ יהודים יר''ש בכל הזמנים עבדו והתפרנסו גם בין הגויים וכיו''ב, הוי אומר שישנו שיקול דעת רחב כללי ופרטי האומד את רמת הסיכון ומאידך את הצורך וכיו''ב. וכך בכל עניין וחשש, יש לאמוד את רמת הסיכון מחד ואת הצורך ו/או הסיכונים שמאידך.
הנה בעל ה''אבי עזרי'' נ''ע שלח יהודים בני תורה לעבוד בכנסת המינים, בין חילונים, חילוניות, אנשי מפד''ל, אנשי שמאל, ערבים וכו' וכו', ובמקום שגם מרבים בו בדיבורי אידיאולוגיה וגם נוצרים בו קשרי ידידות. ולא אמר בזה "אל תאמין בעצמך" ויוחנן כהן גדול וכו' וכו'. היות שהוא עשה את השיקול הכללי של רווח מול חשש הפסד, והסיק את שהסיק.

כך שלזרוק לאוויר "יוחנן כהן גדול" ו"אל תאמין בעצמך" ובזה לחתום את הדיון, זה אכן קלישאות וסיסמאות של עיתון או של ילדי חיידר.
המציאות הינה מורכבת, וכשאנשים צריכים פרנסה, אי''ז המקום לגלגל עיניים כנגדם.


את לימודי המחשבים בסמינרים, מרנא הרב שך נ''ע בעצמו אישר, והוא לא חשב שיעבדו במחשבים רק במזכירות של ביה''ס... (בשביל זה לא צריך ללמוד מחשבים..), ואז עוד אפי' לא היו קבוצות חרדיות בחברות ההיי-טק השונות, ובוודאי שלא היו אז שלוחות חרדיות של תעסוקת היי-טק לנשים חרדיות בלבד. וכן רבותינו הגריש''א והגר''ש וואזנר אישרו בשעתו את ''המרכז החרדי להכשרה מקצועית'' שלימד והכשיר גברים בתחומי הטכנולוגיה כולל הכרה אקדמאית.
הרבנית בת שבע קנייבסקי ע''ה עבדה כבחורה (!!!) בהנהלת חשבונות במקום עבודה חילוני כדי לסיייע לפרנסת הוריה קדושי ארץ מרנא הגרי''ש אלישיב ורעייתו ומשפחתם הברוכה. (וכן, כמו כולם אני מכיר את הסיפורים שהיא התפללה לפנות כל בוקר לבלתי תיכשל וכו', ושרבינו הקה''י נ''ע אכן חשש מעבודתה, והוא נרגע בעניין השידוך שלה עם בנו רק לאחר שהפיסו את דעתו עם העובדה הזו וכו').
מה זה אומר? שישנו אומדן דעת של השיקולים השונים, וכל מקרה לגופו.

ואכן, לגופו של עניין, צריך לחשוב ולהתחסן ולהתייעץ, לפי פרטי השאלה, ואין ספק שזה גם תלוי באופי הכללי ובחוסן הרוחני של האשה או הבת (או של הגבר, במקרה של גבר היוצא לעבודה!).

וסיפורי "הזמירות החדשות" שנועדו כדי להצדיק איזה עניין פוליטי פנימי, אין מקומם כאן. האמת הפשוטה היא שבעשרים שנה האחרונות, צוואר הבקבוק התפוצץ, דוחק הפרנסה מחד וחוסר הרצון להישאר בלימוד מאידך (שני פרמטרים שבמידה רבה הזינו אחד את השני אצל הגברים, וגם במקרים רבים יצרו את הפרמטר השלישי- פזילה לאורח החיים של ''מחנות זרים''), כמו גם המחסור הבלתי אפשרי במקומות עבודה מפרנסים, הן אצל גברים והן אצל נשים, כל אלה הביאו יחדיו את ''הזמירות החדשות'' שהמציאות הכתיבה. אפשר לטמון את הראש בחול ולצקצק על ''זמירות'' ו''מחנות'', אבל לא תצמח מכך שום תועלת.

נוטר הכרמים
הודעות: 5486
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יולי 14, 2019 7:55 pm

פ"ת,

כל עוד שכמעט כל דבר שייצא ממקלדתי ייבחן על ידך במשקפת מצומצמת,
הוא אמר א' כדי להצדיק את ב' (או עץ...) אין שום תוחלת ותועלת בשום דיון.

כמו תמיד, המוזר מכל, למה אינך סבור כי גם תגובותיך הרבות ב'אספקלריא' ובתחומים היסטוריים, צפויות מראש, כמעט בכל נושא,
ובאותה מידה, אם לא יותר מכך, יכולות להישפט באותו זלזול שחצני ושיח רדוד.

למה אינך סבור שאני אומר א' כי למדתי אצל ב', וכיון שזכיתי לשמש את רבותי זצוק"ל לפי ערכי, וכפי מידתי הקטנה.
מאותה סיבה אני צועד בדרכם גם בחיים הציבוריים.

(כמה ספרים אצטרך להדפיס כדי להוכיח לך שאני אכן תלמיד נאמן ועקבי לרבי זצוק"ל בכל התחומים במשך עשרות בשנים,
והביצה הפוליטית לא הולידה את התרנגול?
אני נבוך כל פעם מחדש מהעקשנות להידבק ב'קטנות' ובעין רעה השמורה לתלמידיו של בלעם)

פרנקל תאומים
הודעות: 2487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' יולי 14, 2019 11:24 pm

נוטר הכרמים כתב:פ"ת,

כל עוד שכמעט כל דבר שייצא ממקלדתי ייבחן על ידך במשקפת מצומצמת,
הוא אמר א' כדי להצדיק את ב' (או עץ...) אין שום תוחלת ותועלת בשום דיון.

פיין. וחזר הדין. וויטער.
כתבתי הודעה ארוכה מוסברת ומפורטת, וכל מה שיש לכב' ידידי להגיד זה בתגובה להערה שכתבתי בשולי ההודעה באותיות זעירות...

כמו תמיד, המוזר מכל, למה אינך סבור כי גם תגובותיך הרבות ב'אספקלריא' ובתחומים היסטוריים, צפויות מראש, כמעט בכל נושא,

תודה רבה על המחמאה. אני מניח שלא התכוונת, אבל ''החליקה'' לך.
אני מקווה שאכן דבריי עקביים ויציבים בכל מקום. יש''כ.

ובאותה מידה, אם לא יותר מכך, יכולות להישפט באותו זלזול שחצני ושיח רדוד.

שוב תודה על המחמאות הנדיבות (הפעם מסתמא גם התכוונת אליהן).
אם רק יורשה לי ברוב שחצנותי זלזלנותי ורדידותי לשאול את מעלת כב' ידידי הענוותן המכבד והעמוק:
אם פרנק''ת (השחצן/מזלזל/רדוד) התדיין עם מאן דהוא באשכול וכתב לו את שכתב על ''יראת שמים פנימית'' כהערת אגב ובכלל לא כטיעון להכרעה בעניין הנידון, ולפתע קפץ הנוטר (הענוותן/מכבד/עמקן) התערב בדיון תוך פנייה לאותו מאן דהוא בבקשה נמלצת כה''ל: "באתי לחזק ידיך לבל תפן אל הזמירות החדשות הללו של 'יראת שמים פנימית'...ומי שוטה ויקל דעת בכך". וגם בהודעה שאחריה ממשיך באותה נימה פטרונית ומתנשאת ("מחוזות זרים" "קרירות עצומה"..) עם אמירות שכמוהן למאות במאמרי מערכת של היומונים..
ובכן.. המ.. שמא ושמא.. כולי האי ואולי.. יש מקום קצת לעיין איה מקום כבודו של השיח ''המזלזל שחצני ורדוד'' (כדבריך), אם בסלסלתי או שמא בסלסלתו של חברי..? שמא ואולי רצוי וכדאי לפני שמטיחים באחרים.. גם להתבונן מעט בעצמנו? מודעות עצמית כבר אמרנו? וסליחה שאני כותב זאת ברה''ר, אבל מסתמא אם כב' ידידי מטיח באחרים ומבקר אותם ואת דיעותיהם בפסקנות כזאת ברה''ר, מסתמא ידידי עושה זאת על דעת כן שהם גם ישיבוהו באותה הפלטפורמה.

למה אינך סבור שאני אומר א' כי למדתי אצל ב', וכיון שזכיתי לשמש את רבותי זצוק"ל לפי ערכי, וכפי מידתי הקטנה.
מאותה סיבה אני צועד בדרכם גם בחיים הציבוריים.

אין הבדל מהותי בין רבותיך ובין רבותיהם של אחרים בעניין זה. ואם יש מעט הבדל, אזי למיטב ידיעתי, הוא בכיוון ההפוך מדבריך.
בכל אופן, אם אינך רוצה שיתייחסו לדבריך כאל מאמר מערכת, אל תשתמש בטרמינולוגיה כזאת.

(כמה ספרים אצטרך להדפיס כדי להוכיח לך שאני אכן תלמיד נאמן ועקבי לרבי זצוק"ל בכל התחומים במשך עשרות בשנים,
והביצה הפוליטית לא הולידה את התרנגול?
אני נבוך כל פעם מחדש מהעקשנות להידבק ב'קטנות' ובעין רעה השמורה לתלמידיו של בלעם)

אינך צריך להוכיח לי שום דבר. ותודה על המחמאה הנוספת שמצאת לנכון שוב לעטר אותי בעינך הטובה וברוחך הנדיבה.

אוהב עמו
הודעות: 517
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי אוהב עמו » ב' יולי 15, 2019 4:06 pm

הרים הגבוהים מתנצחים זה עם זה, אני מה לי פה.

רק בשולי הדברים כמדומני שרבים וטובים יכולים להעיד שגם הגרש"א זצוק"ל שלח אותם ללימודים ומקצועות שאינם על טה"ק (עירייה וכדו')
אני הק' התייעצתי לגבי נוו"ב עם הגרע"א שליט"א לגבי לימודים אקדמאיים, וגם קיבלתי תשובה.

בודאי שאין לדמות מילתא למילתא וגם על כגון זה נאמר 'עשה לך רב והסתלק מן הספק' ו'כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל'.

ואנקדוטה קטנה: בסמינר בנות אלישבע שמוגדר כסמינר טכנולוגי עושים בגרות על דעתו של הגריש"א זצוק"ל, ודי בזה.

שומע ומשמיע
הודעות: 1723
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' יולי 15, 2019 4:59 pm

פרנקל תאומים כתב:אתה מכיר ציבורים בתוך היהדות החרדית שלא עולה בהם על הדעת שגברים יעבדו בשוק העבודה הכללי? אין כאלו. (אולי אצל הירושלמים של הישוב הישן? גם בזה אני לא בטוח).

באגב אציין, שמעתי מהרב פייבלזון [אני לא קשור אליו, סתם יצא לי לשמוע אותו], שדעת ר' ליב מינצברג היתה שאין לעבוד במקום עבודה חילוני אפילו במחיר מוות ברעב .

נוטר הכרמים
הודעות: 5486
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יולי 16, 2019 12:42 am

מישהו הביא כאן מהרב פייבלזון "שדעת ר' ליב מינצברג היתה שאין לעבוד במקום עבודה חילוני אפילו במחיר מוות ברעב", ואני אישית שמעתי מהרב פייבלזון שנכח בעת שר' שמואל אויערבאך התיר למישהו ללכת לאקדמיה. כמובן שהוראות ליחידים זו לא הסוגיא.

----
לאורך היממה האחרונה התלבטתי רבות אם סיפורי האישי אמור להיכלל בתגובתי לנושא העבודה במקומות מעורבים שעלתה פה. לבסוף נטיית לבי היא להביא את הדברים כמות שהם, כי יש הרבה מה ללמוד מכך, לעניות דעתי.

והלימוד הראשון, עוד טרם הקריאה, להפנים כי טיעון / דעה / השקפה של מישהו אינה מוכרחת להיגזר מהשתייכותו הציבורית והפוליטית, ופעמים רבות אינו מביט על הענינים מבחוץ, כמו סאטמאר חסיד שמתגורר בויליאמסבורג על ההשתתפות בבחירות, אלא הדברים באים דווקא מהמקום הכי מתמודד ומנוסה שקיים כמעט.

ובכן, קצת רקע. אני מגיע ממשפחה שכל אחיותיי וגיסותיי שיחי' כולם עובדות בתחום ההוראה, פחות או יותר. לימוד מחשבים וכד', בשנים שטרם נישואיי, בודאי היה 'מחוץ לתחום' ממש. אמי שתחי' כמורה בבית יעקב, ויתרה מרצון על השתלמויות שונות שאמורות היו להכפיל ולהשליש את משכורתה מחמת אידיאולוגיה, והעבודות במקומות מעורבים לא עלו על הדעת.

משום מה, כך רצתה ההשגחה העליונה, כשהוצע השידוך שלי, לפני קרוב לשני עשורים, בתוך ים הבירורים, לא נתנו מספיק את הדעת על נתון עיקרי, תכנון העבודה של המדוברת.
נוו"ב שתחי' עוד למדה בסמינר, אך במקביל למדה לימודי תכנות מחשבים ב'מגן' שע"י המרכז להכשרה מקצועית. זה היה בהוראת הרב שטיינמן זצ"ל שכך הורה לחמי שליט"א.

היא למדה במחזור השני, כאשר ניתנה הבטחה ברורה על סף התחייבות מלאה כי כל הבנות תושמנה בעבודה של תכנות בתנאי שכר הוגנים וגבוהים. בנות המחזור הראשון, עד האחרונה שבהן, אכן התקבלו במקומות הטובים ביותר ובתנאים חלומיים, כאשר אחת מהן, היתה בת דודה של נוו"ב. עובדות משתכרות ומתקדמות.

כאשר החלו להפנים במשפחתי את הנתון הזה, אמרו לי כי כדאי לי להתפלל שתמצא עבודה במקום מתאים מבחינה רוחנית, ולמרות שתנאי השכר יהיו פחותים יותר.

למעשה, תוך כדי, קרה המשבר והתחולל המיתון הגדול בענף, לא היה ביקוש כלל. שלחנו קורות חיים להרבה מקומות, וכלום. במשך כשנתיים לאחר החתונה, היתה עבודה מהבית – שיעורים פרטיים ועוד חלקיקי קלדנות. בזיונות וכמעט שום הכנסה.

חברות של נוו"ב גם התקשו במציאת עבודה. זכורני שאחרי כמה שנים, מנהל המרכז להכשרה מקצועית מצא במגירת משרדו חבילת צ'קים שלא נפדו בזמנו ששולמו ע"י חמי, וכעת בא בטענה שהוא דורש את תמורתם. חמי טען שאינו חייב מאחר שלא עמדו בדיבורם ולא דאגו לעבודה. הם ניסו אז להראות פעילות ולשווא. אפס.

במהלך אותה תקופה הציעו איזו עבודה בבית תכנות בפאתי בני ברק שתחת הנהלת חרדי קל דעת שאינו מקפיד על קלה כבחמורה בהליכות צניעות.
ביררתי את הפרטים, וביקשתי לשאול בעצת מורי ורבי זצוק"ל. ר' שמואל זצוק"ל ענה לטלפון ואמר לי כי אבוא מחר בבוקר ל'בית טובי העיר' בירושלים, שם הינו עתיד לשמש כסנדק בברית, והינו מקוה שיהיה במצב של ישוב הדעת מתאים.

לא אשכח איך שר' שמואל התיישב עמי בלובי על הכורסאות שם בחוץ, ודלה ממני את כל הפרטים, בכובד ראש ובמתינות, והתנה את תשובתו בכמה תנאים. לבסוף לא יצא הדבר אל הפועל.
(אגב בית טובי העיר, אני נזכר שר' שמואל סיפר כי בימי חוליו של הרב גרשונוביץ זצוק"ל מנתיבות שהה בבית טובי העיר, ור' שמואל בא לבקרו שם ודיבר עמו בסוגיא דיבמות, והחייה אותו בדברי תורה, ואח"כ הוסיף ר' שמואל, שכעת הוא יודע למה המקום קרוי 'בית טובי העיר'... ואמר שהמילים הללו והבדיחותא השיבו את רוחו של הגרר"י זצ"ל.
עוד סיפר לי באותה הזדמנות שהרב גרשונוביץ שלח לו תלמיד ישיבה מנתיבות עם מכתב מיוחד כי הוא רואה אותו כבנו ומבקש עבורו שיתן את עינו עליו ויקח עליו אחריות).

כעבוד תקופה, הבשורה הגיעה ממקום לא צפוי. קרוב משפחה, עסקן בכיר מאוד בדגל התורה, הציע באזניי שכדאי לי לבקש מר' שמואל שיפנה לאחד שנמנה בין מעריציו ובניהולו רשת מוסדות גדולה כי ישלב את נוו"ב בעבודה בתוך המערכת. שמעתי לעצתו ובקשתי, ותיכף ומיד ר' שמואל סידר את הענין. ולא זו בלבד, מפעם לפעם כשאותו מנהל היה פוגש את ר' שמואל היה מתעניין אצלו האם הענין ממשיך כסדרו...

לא היתה זו משרה בכירה אלא עבודת מזכירות די פשוטה ששכרה היה בהתאם, כל הידע הרב והמיומנות הגבוהה שרכשה היה לה לעזר אך במעט. מה שהיה נראה בעיני רבים כבזבוז לא קטן.

עם הזמן, עקב חילוקי דעות עם הבעלים של הרשת, פרש המנהל ועמו רשת של מוסדות שהיו מובלעים בתוך הרשת הגדולה. שוב פניתי לדרוש בעצתו של זקן, שהורה להצטרף אל המנהל, אף שמכאן ואילך - זו עבודה מן הבית על יתרונותיה ומגרעותיה. גם אז נוכחתי מקרוב לראות את הכובד ראש, ר' שמואל נכנס לפני ולפנים לכל הפרטים ממש, והכריע.

במשך כל התקופה, כאשר קרובי משפחה 'ריחמו' ורטנו על התנאים האומללים, התברר לי כי הורי שיחיו שפכו דמעות כמים והתפללו מדי יום שנוו"ב לא תרעה בשדות זרים ולא תיכנס במקום סכנה... שלא תמצא עבודה אי שם...

נו, ושתפילות כאלו לא ייתקבלו?

באיזה שלב אף אנו הבנו שאין זה בדיעבד אלא לכתחילה שבלכתחילה. למרות השכר המצומצם, יחסית, הרי שגם מבחינה רוחנית וגם מצד גידול וחינוך הילדים – היתרונות הינם ללא שיעור.

ברקע, למרבה הצער, היו בני משפחה, גברים ונשים, ש'זכו' להשתלב בעבודה הנחשקת בשוק המעורב, ושילמו מחירים לא פשוטים. לצד העושר והרווחה, אורח חייהם השתנה מעת לעת, ולא לטובה. הבן כבר לומד בישיבה תיכונית, והאשה משתלמת בחו"ל בין הגויים במקום מנותק מיהדות, ר"ל.

כך, שדבריי על החמימות והקרירות בנושא זה, באות מתוך הכרה של שני צדדי המטבע, כחכמה של בעל נסיון.

שומע ומשמיע
הודעות: 1723
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' יולי 16, 2019 4:12 pm

נוטר הכרמים כתב:מישהו הביא כאן מהרב פייבלזון "שדעת ר' ליב מינצברג היתה שאין לעבוד במקום עבודה חילוני אפילו במחיר מוות ברעב", ואני אישית שמעתי מהרב פייבלזון שנכח בעת שר' שמואל אויערבאך התיר למישהו ללכת לאקדמיה. כמובן שהוראות ליחידים זו לא הסוגיא.


הרב פייבלזון לא אמר שזו דעתו האישית.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1115
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' יולי 16, 2019 7:16 pm

עד שלא יפנימו שענין הפרנסה והכסף הוא ענין של רוחניות, לא גשמיות, לא יהיה אפשרי לנהל דיון.

כתושב ארה"ב, אני רואה את אלו הבאים לאסוף כסף עבור צרכים מצרכים שונים, ואני רואה פה קו המשותף (עכ"פ בין האשכנזים הבאים לאסוף, הספרדים הם משהו אחר), שכולם חונכו וחשבו שיש כזה פתרון להתעלם מהצורך לכסף עד הזמן. מגיעים לגיל חיתון הילדים, וחושבים שהדברים קורים מאליהם. והם סובלים נוראות ברוחניות מזה. המשתהה חודשים ארוכים רחוק מהמשפחה, ללא הכח להתרכז בלימוד ובשום עבודת ה', בהכרח יפול ממדרגתו. האם הנפילה הזאת פחות שווה מהנפילה שיכולה לקרות בעבודה במשרד? וזה גופא שהעניות מביאה את האדם לידי ליסטות, למה נאמר שענייני עריות הם יותר חמורים מענייני גזל?

הכלל שראיתי הוא, שמי שיש לו יותר מדי או פחות מדי כסף, הויא הכסף בראש כל מעייניו, והוה להוט אחריו כמטורף. העבודה היא לעשות שהכסף לא תתפוס מקום מדי חשוב בחיים, כשמתכוננים קצת ולומדים איך לחיות ולהסתדר, כולל עבודה סדורה וגם לחיות תוך כדי הגבלות היכולת, יש אפשרות לשרוד את הנסיון הזה.

ויש בזה עוד כמה דברים. העובדת בחדר או בבית ספר חרדי, גם אינה מובטחת בכלום. יש בכל הסביבות אנשים רעים, וגם אנשים שאינם מודעים להמוטיבציה האמיתית שלהם, היוצרת בעיות של קורבה בין המינים. רק מי שהפנים\ה את המסר האמיתי יכול\ה לשרוד, וטעות הוא להסיח הדעת מזה ולהתמקד בעיקר בהחיצוניות.

בכל מקרה יש לדון לגופו של דבר, ויש פרוצים ויש אנשים חילונים סתם, אבל כאשר המדובר הוא באופן כללי, ברור שיש יותר צורך להיראת שמים הפנימית מההגבלות איפוא לעבוד.

נוטר הכרמים
הודעות: 5486
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יולי 16, 2019 11:04 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עד שלא יפנימו שענין הפרנסה והכסף הוא ענין של רוחניות, לא גשמיות, לא יהיה אפשרי לנהל דיון.

כתושב ארה"ב, אני רואה את אלו הבאים לאסוף כסף עבור צרכים מצרכים שונים, ואני רואה פה קו המשותף (עכ"פ בין האשכנזים הבאים לאסוף, הספרדים הם משהו אחר), שכולם חונכו וחשבו שיש כזה פתרון להתעלם מהצורך לכסף עד הזמן. מגיעים לגיל חיתון הילדים, וחושבים שהדברים קורים מאליהם. והם סובלים נוראות ברוחניות מזה. המשתהה חודשים ארוכים רחוק מהמשפחה, ללא הכח להתרכז בלימוד ובשום עבודת ה', בהכרח יפול ממדרגתו. האם הנפילה הזאת פחות שווה מהנפילה שיכולה לקרות בעבודה במשרד? וזה גופא שהעניות מביאה את האדם לידי ליסטות, למה נאמר שענייני עריות הם יותר חמורים מענייני גזל?

הכלל שראיתי הוא, שמי שיש לו יותר מדי או פחות מדי כסף, הויא הכסף בראש כל מעייניו, והוה להוט אחריו כמטורף. העבודה היא לעשות שהכסף לא תתפוס מקום מדי חשוב בחיים, כשמתכוננים קצת ולומדים איך לחיות ולהסתדר, כולל עבודה סדורה וגם לחיות תוך כדי הגבלות היכולת, יש אפשרות לשרוד את הנסיון הזה.

ויש בזה עוד כמה דברים. העובדת בחדר או בבית ספר חרדי, גם אינה מובטחת בכלום. יש בכל הסביבות אנשים רעים, וגם אנשים שאינם מודעים להמוטיבציה האמיתית שלהם, היוצרת בעיות של קורבה בין המינים. רק מי שהפנים\ה את המסר האמיתי יכול\ה לשרוד, וטעות הוא להסיח הדעת מזה ולהתמקד בעיקר בהחיצוניות.

בכל מקרה יש לדון לגופו של דבר, ויש פרוצים ויש אנשים חילונים סתם, אבל כאשר המדובר הוא באופן כללי, ברור שיש יותר צורך להיראת שמים הפנימית מההגבלות איפוא לעבוד.

אף אחד אינו חולק על המשנה שאם אין קמח אין תורה, וחשיבות הגשמיות והפרנסה לרוחניות.
יש כאן שאלה של סדרי עדיפויות, וזה לא קשור דווקא להתנהלות כלכלית או יציאה לעבודה, אלא על כל ההסתכלות על היעוד בחיים.

הדברים שלך על משולחים, לא כ"כ קשור לנושא,
לפי מיעוט הבנתי, בין המשולחים ישנם לא מעט כאלו שעושים די לפרנסתם כפי יכולתם,
ולמרות הכל, מחמת נתונים רבים, מוכרחים לחזר על הפתחים. לרוב בגלל הוצאות חיתון ילדים.
בדרך כלל אדם שאינו עשיר במיוחד, אזי הכנסה גבוהה יותר מעלה מיידית את רמת החיים, מרמת חיים של אברך שחי יותר בצמצום בהמון תחומים
לרמת חיים גבוהה יותר, ואין לזה בהכרח קשר לנישואי הילדים.

מה שכן, יותר קל לו לחסוך מעט או לגלגל חובות / משכנתאות.

בקיצור, הנושאים קצת יותר מורכבים, והמון דברים שאתה שם כביכול בפי אלו שאינם יוצאים לעבוד, מוגזמים ומוקצנים.

פרנקל תאומים
הודעות: 2487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' יולי 16, 2019 11:41 pm

יש''כ לר' נוטר על הסיפור האישי. אכן, אם הוריך הצדיקים חששו והתפללו, בוודאי התפילות תעמודנה לכם בכל אשר תפנו.


לגופה של שאלה, ובכן, כפי שרמזתי לעיל, גם אני מכיר את העניין הזה מקרוב ממש. הכי קרוב שיכול להיות. נוו''ב תחי' עובדת בתחום זה כבר במשך שנים, ועימה עבדו ועובדות נשים חרדיות רבות שלמדו 'תכנות' בסמינרים הרגילים או לכל היותר ב'לוסטיג'. אני מעורה מאד במתרחש בעבודה שלה (כך שמעתי בשעתו מת''ח גדול שעליי לנהוג), שומע ממנה על ההקשרים הרוחניים ומלווה את ההתלבטויות הכרוכות בהם. בעבר, כשהתעוררו שאלות שונות אכן נועצנו עם ת''ח גדול כיצד עלינו לנהוג (הוא ביקש לשמוע את השאלות מנוו''ב בטלפון באופן בלתי אמצעי, כאשר אני מאזין מטלפון נוסף).

מטבע הדברים אני מכיר עוד הרבה אברכים כמותי שנשותיהן עובדות בהיי-טק או בראיית חשבון, רובם ככולם אברכים ת''ח יר''ש גדושים ומלאים שהבית שלהם הינו בית תורני מובהק לעילא ולעילא, ואינם נופלים במאומה מחבריהם ולעיתים אף עולים על חבריהם כהנה וכהנה, והראש שלהם פנוי בס''ד לעסוק בתורה בשמחה ובנחת ולא מתוך מצוקה כלכלית מנקרת. כמובן, אני גם מכיר מקרים אחרים, אם כי מקרים קיצוניים לשלילה כמו שתיאר ר' נוטר אינני מכיר כלל.

אני יכול לומר את ההתרשמות שלי ושל נוו''ב עפ''י ההיכרות שלנו כנ''ל, מתוך היכרות רחבה ובלתי אמצעית:
נשים שמלכתחילה היו איתנות ביראת השמים שלהן, נשים שמלכתחילה היו בעלות מטען רוחני פנימי ולא רק חיצוני-מגזרי, נותרו ועודן איתנות כבראשונה, הן שמרו על החממה הרוחנית האישית שלהן ולא נפלה שערה משערותיהן. ואני מניח שה''ה אצל גברים.
ועוד תוספת חשובה: הרבה תלוי גם בבעל... אם הבעל מושך את נוו''ב לחיי חומרנות ומתרחק מהחיים התורניים, אזי א''א לבוא בטענות אל רעייתו. אלא שבעיניי ראיתי שבעלים מן הסוג הזה מושכים את בתיהם לחומרנות גם כאשר נשותיהם עוסקות בכל תחום אחר, מזכירות, מורות, פאניות וכו'. וכנ''ל נשים כאלה שמשכו את בתיהן לחומרנות אע''פ שהינן עובדות בתחומים פשוטים וקלאסיים בהן עבדו חרדיות כל השנים.

מתוך ההיכרות הקרובה שלנו הערתי לעיל בשולי דבריי שעיקר העיקרים הוא ''יראת שמים פנימית'', אין אלו זמירות חדשות, כ''א זמירות ישנות מאד. ראשית חכמה יראת ה'.
אבל אין הכ''נ, השאלה כשלעצמה הינה שאלה אמיתית, וכנ''ל שיש לשקלל את הנתונים, ולפי העניין להתייעץ, ואין ספק שגם במהלך העבודה מתעוררות שאלות הזקוקות למענה מסמכות רוחנית בעלת הבנה ומשקל.
(וכנ''ל, שפרנסה היא בהחלט שיקול שעשוי להכריע את הכף [לפי העניין], חוסר פרנסה בסיסי הינו פגיעה לא רק חומרית, כ''א גם ובעיקר רוחנית עד כדי פירוק של בתים ו/או פגיעה משמעותית בחינוך הילדים).

עושה חדשות
הודעות: 7649
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 17, 2019 12:13 am

ובכל מקרה, שמעתי הרבה המלצות על שמורה.

ישא ברכה
הודעות: 1371
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי ישא ברכה » ד' יולי 17, 2019 10:10 am

לגבי הנושא שעלה כאן באשכול, אני מעלה מכתב ששלחתי בעבר לועדת הרבנים לביצור חומות הדת.
בעז"ה

לכבוד ועד הרבנים לביצור חומות הדת

אני פונה אליכם להציע רעיון שמתבשל אצלי כבר זמן רב. אני אברך פשוט, ולא בנוי להסתובב אצל רבנים ולארגן יוזמות, ולכן אני שולח לכם כי אתם שפועלים כל כך הרבה להרבות יראת שמים וקדושה, תוכלו לפעול גם בענין זה. אני כותב את הדברים כטיוטה ראשונית אליכם, ואשמח לדון בפרטים ולבנות משהו מסודר יותר. חשוב לי להדגיש שאני כותב מנקודת מבט של אחד שמכיר מקרוב את הדברים עליהם הוא כותב.

כידוע יש שני תחומים בהם התמודדות ציבורית רצינית בשנים האחרונות, מקומות העבודה והאינטרנט. נשים רבות יוצאות לעבוד במקומות שאינם ראויים מבחינת הצניעות או מבחינות נוספות, וכן האינטרנט נכנס לבתים רבים, מסיבות שונות. בשני התחומים הללו נעשית פעילות רבה באמצעים שונים, אולם עדיין יש מקום לעוד.

ישנה בעיה כללית, שההסברה על הסכנות במקומות העבודה וכן על דרכי ההתמודדות עם האינטרנט, לא נעשית בצורה מסודרת אלא בעיקר בכינוסים שונים. אברכים רבים לא משתתפים בכינוסים הללו, או שכבר מדובר לאחר מעשה, אחרי שכבר נמצאים עמוק בתוך העבודה, ולאחר מעשה קשה כפליים להשפיע, במיוחד שלפעמים מדובר בהקרבת ממון לא פשוטה.

בעיה נוספת, בעוד הבנות לומדות כבר בצעירותן את המקצועות, וחלקן אף עובדות לפני החתונה בעבודות שונות, ולרוב חידדו אצלם את המודעות לסכנות השונות, לרוב אצל בחורי הישיבות הנושאים הללו לא מדוברים, ובצדק כי הם אינם שייכים לענין. וישנה תופעה מצויה, שעולה נושא הדורש דיון בבית זוג צעיר, ובעוד האשה דעתה לחומרא כי היא שמעה רבנים ומרצים על הבעיות, דעת הבעל היא לקולא, ואדרבה הוא מזלזל במה שהכניסו לה לראש בסמינר, וכדו' וכדו'. (כמובן שחלילה אין זה כל בחורי הישיבות, אבל דיינו ברבים שנוהגים כך). הסיבה לכך נובעת גם מהאופי הציינתי של הבנות אל מול האופי המורד יותר של הבנים, אבל ישנה סיבה פסיכולגית נוספת. כל בעל לא אוהב שאשתו מגיעה אליו עם דרישות רוחניות, ובאופן טבעי הוא מזלזל בדרישות הללו, וממעיט מערכם. לאשה קל לקבל מבעלה הנחיות רוחניות, לבעל קשה לקבל זאת מאשתו.

מחמת כך חשבתי אולי להציע רעיון חדש. לארגן כינוסים מסודרים לבחורי ישיבות מאורסים, ובהם תינתן לבחורים סקירה והכוונה על המציאות בעולם העבודה וכן בענין האינטרנט. תקופת האירוסים הינה תקופה שאוזן הבחורים פתוחה לשמוע, ויתכן שזו הזדמנות מתאימה להכין את הבחורים לקראת עתידם כאברכים צעירים. הכינוסים יערכו בגיבוי של הישיבות הקדושות, וכך הדברים יקבלו משנה תוקף.

ההכוונה צריכה להיות פרקטית ויעילה ופחות דברי מוסר וכיבושין. כמה שיותר פרקטית ופתוחה. אולי כדאי להכין גם דף סיכום, שיהיה אפשרות לתזכורת וחזרה על עיקרי הדברים. (את חכמי ישראל הייתי ממליץ לשאול, האם כדאי לחשוף את הבחורים למקרי חמורים יותר שארעו, וגם בהם יש כמה רמות. אינו דומה סיפור על מקרים של נגיעה אסורה ארעו לא פעם ולא פעמיים, לסיפור על קשר אסור שנוצר או מקרי זוועה חריגים שארעו). או שיתכן ואין טעם לחשוף סיפורים אלא להעמיד את עצם ענין הצניעות, אל מול המציאות המורכבת של עבודה.

אני כותב כאן רשימה קצרה של עיקרי הדברים שלדעתי ראוי להעביר לבחורים בצורה חדה וממוקדת.

מקומות עבודה

בעשרות שנים האחרונות בהכוונת רבותינו הנשים נוטלות חלק מרכזי בעול הפרנסה, כדי שהבעלים יוכלו לעסוק בתורה ובעבודת ה'. בעבר רוב הנשים עסקו בהוראה וכדומה במשרות שהיו במוסדות הציבור החרדי. עם גדילת הציבור, נוצר מחסור במשרות, ומשום כך בהוראת רבותינו נפתחו תחומי לימוד נוספים בסמינרים, כמו מחשבים, ראיית חשבון, וכך יש אפשרויות רבות לבנות, כדי שכל אחת תוכל למצוא משהו שמתאים לה. וב"ה נשים רבות מסייעות בעול הפרנסה, ואלפי אברכים שוקדים על תלמודם ועובדים את ה' ית'. אם זאת חשוב לדעת עול הפרנסה מוטל על הבעל, הוא מתחייב לה בכתובה לזונה ולפרנסה, והאשה בטוב לבה עושה מעבר לחובתה כדי שהבעל יוכל ללמוד תורה, והבעל חייב להכיר בעובדה הזו ולהעריך את אשתו על המאמץ המיוחד שהיא עושה. יש בעלים שמסתכלים על תפקיד האשה כמשהו מובן מאליו וצריך לדעת שזה לא כך, ועל הבעל להעריך את אשתו, וחשוב לומר לה זאת בפירוש, ומתוך כך גם להבין ולסייע בעול הקשה המוטל על האשה שהוא מעבר לתפקיד העיקרי שלה להיות עזר כנגדו ואמא שמגדלת את בניה לעבודת ה' ולשאר צורכי החיים.

בעיות במקומות עבודה

שוק התעסוקה הוא גדול מאד. הרבה אפשרויות עבודה, הרבה סוגי מעסיקים, והמון תחומים.
המציאות היא שישנם מקומות עבודה בעייתים מאד. בדרך כלל הבעיות הם בתחומי הצניעות, יש מקומות עבודה של חילונים, שההתנהגות שלהם שונה. הקשר בין נשים לגברים במקומות רבים הוא לא ראוי, והרבה פעמים הוא קשר אסור לחלוטין. אנחנו יודעים שהיסוד של כל קיום התורה זה המשמרת למשמרתי, אנחנו מתרחקים ונשמרים. אצלינו הקשר היחיד בין איש לאשה הוא בין בעל לאשתו. ואצל אלו שאינם שומרי תורה ומצוות, אין בעיה ביחסי חבירות שונים. חשוב מאד להדגיש שלא רק אנשים חילונים אלא גם שומרי תורה ומצוות לצערינו לא כולם מתנהגים כמו שהקב"ה רוצה, וצריך לדעת שיש מקומות רבים שיש התנהגות לא נאותה בין העובדים. לא מדובר כאן על גילוי עריות אלא על צורת התנהגות לא ראויה, אבל כדי לא להגיע לאיסורים חמורים הדרך הוא להפקיד על כל ההפרדה והצניעות.

עלינו לשים לב בעוד כל מסלול החינוך, הכל נעשה בהפרדה מלאה, כשמגיעים למקומות עבודה, יש מקומות רבים שיש בהם גם גברים וגם נשים ועלולים להיות בעיות רבות.

הקשר בין גברים לנשים במקומות עבודה צריך להיות טכני בלבד, עם נימוס בסיסי, כמו שאנחנו יושבים מול פקידה בבנק, ולא מעבר לכך. כמו כן צריך לשים לב לכל הלכות יחוד, ויתכן שיש מקומות עבודה רבים שיש בעיה הלכתית של יחוד.

אבל הבעיות הם לא רק בנושאי צניעות, לעיתים יש חברה חרדית מודרנית שמשפיעה לרעה, אנחנו יודעים שהציבור החרדי כולל בתוכו סגנונות שונים, איננו מדברים כאן חלילה נגד קבוצה מסוימת, אבל כל אחד צריך להכיר את מקומו, את היראת שמים שלו, וממילא את הסביבה המתאימה לו.

צריך לדעת שיש מקצועות שמצוי בהם יותר בעיות כמו תיכנות וכדומה, אבל לא רק גם למשל אשה שעובדת בתחומי המזכירות יכול להיות בעיות רבות. נכון שבתחומי ההוראה בדרך כלל יש פחות בעיות, אבל בכל תחום צריך לבדוק.

כמה נקודות חשובות בענין.

1. הבעל צריך לדעת שהאחריות היא עליו. הוא שולח את אשתו לעבוד, הוא לא יכול להטיל את האחריות עליה. הוא אחראי לראות ולבחון שמקום העבודה מתאים עבורה. בעל ששקוע בלימוד ולא יודע מה קורה במקום העבודה של אשתו, הוא מתנהג בצורה לא נכונה.

2. הנקודות שצריך לשים לב עליהם. הן בעיקר מבחינת גדרי הצניעות, היחס בין הבנים לבנות, בין בעל הבית (בוס) לבין העובדות, וכן בעבודה עם אינטרנט האם הוא חסום, צריך לדעת שכל גדולי ישראל אסרו לחלוטין את השימוש באינטרנט פרוץ גם לצורכי עבודה. ואפשר להתייעץ עם הועדה בנוגע לאפשרויות החסימה.

3. לגבי הצניעות, יש נקודות שאפשר לבדוק בקלות יותר כמו למשל אשה יחידה במשרד של גברים, אשה חרדית במשרד חילוני, כל בר דעת מבין שזה לא ראוי, ופעמים רבות יתכן שגם אסור מדינא. בדרך כלל מומלץ לעבוד במקום שיש קבוצה חרדית, וגם חרדים צריך לשים לב, יש היום מה שנקרא 'חרדים מודרניים', הם מצד אחד חרדים אבל מצד שני מתנהגים בהרבה פחות ממה שאצלינו רגילים. לפעמים יש דברים שצריך קצת יותר להתבונן, לפעמים יש מקומות שאמנם יש קבוצה חרדית אבל עדיין יש התנהגות לא ראויה, הרבה פעמים בעל הבית מתנהג בצורה לא נכונה כלפי העובדות, מדבר בפתיחות אסורה, ולכן צריך לבחון את הרוח של המקום, לפעמים כשמגיעים לראיון אפשר לשים לב איך בעל הבית מתנהג. אם יש מישהי מהמקום שניתן להתקשר לברר, כדאי מאד לעשות זאת ניתן לקבל הרבה מאד מידע בצורה זו. באותה מדה בעל יכול להתייעץ עם חבר שלו על כשרות מקום העבודה של נשותיהם.
כללו של דבר, לא הכל מותר בשביל השתדלות לפרנסה.

4. אם רואים שהמקום לא מתאים מבחינה רוחנית, צריך לדעת שהקב"ה לא חפץ בהשתדלות הזו, והקב"ה יעזור. אנחנו מאמינים שיש בורא עולם שהוא מנהל את העולם, ותפקדינו הוא רק לעשות את ההשתדלות, הרבה פעמים האשה מהססת לעשות זאת, והבעל צריך להיות מי שנותן את הגיבוי המלא, שאנחנו עושים את רצון ה', ואם זה לא רצונו אז נוותר על כך. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב לפני שבודקים את גובה המשכורת, לראות ולחשוב האם מקום העבודה מתאים לאשה יראת שמים או לא.

5. אותו דבר, אם אשה כבר עובדת במקום מסוים ומרגישה שמשהו לא מתנהל כמו שצריך להיות. יש פתיחות מידי, יש דיבור פתוח מידי, יש התנהגות שבת יראת שמים לא צריכה לחוות. אז צריך לבדוק, לפעמים אפשר לטפל בזה, ולפעמים אין ברירה אלא לעזוב את מקום העבודה, אבל האשה חייבת לספר לבעלה, והוא חייב לשאול אותה ולהתעניין על ההתנהלות במקום, והם ביחד חייבים להיות מודעים לענין.

6. אם יש ספיקות צריך לגשת לרב ולשאול. ולא הכוונה שעל כל שאלה צריך לרוץ לרב חיים או לרב גרשון, אלא אפשר לגשת לרב השכונה ולהציע את הספק. צריך לדעת שהיום יש לרבני השכונות הרבה ידע בתחומים הללו, והם בשמחה ישקלו בכובד ראש את הצדדים, הרבנים מודעים היטב לצורך הפרנסה מחד ומאידך לבעיות הקיימות, לפעמים יהיו להם רעיונות לפתור בעיות באופן נקודתי ולפעמים הם יאמרו לוותר על העבודה, אבל חייבים לשאול, אסור בשום אופן להזניח את הספיקות. ובאמת בתחומים הללו מאד כדאי לעשות רב, או אפילו יהודי תלמיד חכם שבקי במציאות, לברר ולשאול.

אלו עיקרי הדברים, יתכן מאד שיש מקום להגדיר יותר את הכל בחדות, כפי שיראה לכם לנכון. אבל הרעיון בעיקרו נראה לי חשוב מאד וגם תועלתי מאד. בענין האינטרנט עדיין לא כתבתי כי הוא מורכב יותר, מכמה סיבות.

אשמח אם תעברו על הדברים, וכן לשמוע את דעתכם באופן כללי. תודה רבה, ויהי ה' אלוקינו עמנו.

לייטנר
הודעות: 4732
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי לייטנר » ד' יולי 17, 2019 11:03 am

סיפר פעם רבה של ברזיל שבצעירותו למדו איתו שני בחורים שחשקה נפשם בתורה. לרוע המזל, הוריו של אחד הבחורים דרשו שיצא ללמוד מקצוע באוניברסיטה. אותו בחור נאלץ לעזוב את לימודיו, ולמד הנדסה. ואילו השני, המשיך בלימוד התורה הקדושה.
היום, כך סיפר, המהנדס עובד מספר שעות ביום ומפרנס ברווח את בני ביתו. כל שאר היום מוקדש ללימוד תורה. ואילו השני, בצוק העיתים התחיל לעבוד בדודי שמש, ובקושי מספיק 'לחטוף' דף יומי.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17382
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 17, 2019 1:14 pm

יש הרבה יותר סיפורים הפוכים.

לייטנר
הודעות: 4732
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי לייטנר » ד' יולי 17, 2019 2:03 pm

הסיפור לא הובא (לא על ידי ולא על ידי רבה של ברזיל) כדי לקרוא לכולם לצאת ללמוד הנדסה.
הסיפור הובא כדי להביא צדדים אחרים במשוואה האקסיומתית שמובאת כאן: לימוד באקדמיה = פחות לימוד תורה = יותר כסף, ולהפך.

פרנקל תאומים
הודעות: 2487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' יולי 17, 2019 3:37 pm

עושה חדשות כתב:ובכל מקרה, שמעתי הרבה המלצות על שמורה.

נכון. נכון. גם נוו''ב תחי' מקבלת מהם חומרים באופן קבוע.

פרנקל תאומים
הודעות: 2487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' יולי 17, 2019 3:52 pm

לייטנר כתב:הסיפור לא הובא (לא על ידי ולא על ידי רבה של ברזיל) כדי לקרוא לכולם לצאת ללמוד הנדסה.
הסיפור הובא כדי להביא צדדים אחרים במשוואה האקסיומתית שמובאת כאן: לימוד באקדמיה = פחות לימוד תורה = יותר כסף, ולהפך.

דווקא הנושא כאן לא היה כ''כ העניין של לימוד התורה, כמו החשש הכללי מהשפעה שלילית של תעסוקה במקום לא חרדי על הצביון של הבתים שלנו ועל העולם הרוחני של העובד/ת במקום כזה. כמו גם ההשפעה האפשרית לכאו' לחיים של חומרנות ו/או חיקוי אורח החיים של החברה הכללית.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הצעיר באלפי, חכמת המשפט, משולש ו־ 36 אורחים