מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 27, 2017 11:17 pm

אינני 'חברונער' למרות שכמה ממשפחתי הקרובה ורבים מחברי - כן. יצא לי הרבה להתחכך עם הישיבה ובוגריה, וב"ה שחושי הטעם והריח לא נאבדו אצלי, ואעפ"כ חשבתי שאין טעם להביע דעה למי שלא מכיר מבפנים.

כפוניבז'ער אחווה דעתי על השאלה
ד"א, האם אצל המקבילה הבני ברקית הדברים נראים אחרת (מבחינת "עצמאות הבחורים")?


אז ככה, אם הכוונה היא לזה
לא לדעת מה זו תפילת שחרית בהיכל הישיבה?
אז בפירוש כן. אבל אם הכוונה היא ל
חירות לא לדרוך חודשים בבית מדרש? לעשות ככל העולה על הדעת בחדרי הפנימיה? ללכת מתי שרוצים ולהיכן שרוצים בלי שום דין וחשבון לאף אחד?
פוניבז' במשך שנים רבות טרם פרוץ הפילוג לא הכירה חירויות שכאלו, ולא נתנה בהם אמון. זה לא משנה אם הגבולות באים מצד משגיחים ואנשי צוות או מצד מוסכמות החברה. בשורה התחתונה, לפחות בזמני לא הכרנו מציאות שבחור עושה ככל העולה על רוחו ולא משלם על כך במזומן מחיר חברתי, הן מצד המעמד והן בחברותות, שידוכים וכד'.

זה מה שבולט בתיאורים מישיבת חברון, המצב הסלחני לפיו בחור מוכשר ומוצלח יכול לשמור על מעמד חברתי סביר בלי לפתוח ספר. בעיני רבים, ההפקרות הזאת היא אסון, במיוחד כשהיא מגיעה עם כל מיני הסברים וקשקושים לטעת בזה 'שיטה'.

איש ימיני
הודעות: 215
הצטרף: א' אפריל 10, 2016 12:40 am

Re: Re:ישיבת סלבודקה-חברון

הודעהעל ידי איש ימיני » ה' יולי 27, 2017 11:21 pm

פרי יהושע כתב:
אליסף כתב:זכורני כשועד הישיבות תקן לאסור רשיונות, בחורים מחברון הפגינו לפני ועד הישיבות
.

לא היה ולא נברא.

היה גם היה, השתתפתי...

מענה איש
הודעות: 1022
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי מענה איש » ו' יולי 28, 2017 12:21 am

נמחק
נערך לאחרונה על ידי מענה איש ב ו' יולי 28, 2017 1:03 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re ישיבת כנסת ישראל חברון

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' יולי 28, 2017 12:45 am

נוטר הכרמים כתב:
זה מה שבולט בתיאורים מישיבת חברון, המצב הסלחני לפיו בחור מוכשר ומוצלח יכול לשמור על מעמד חברתי סביר בלי לפתוח ספר. בעיני רבים, ההפקרות הזאת היא אסון, במיוחד כשהיא מגיעה עם כל מיני הסברים וקשקושים לטעת בזה 'שיטה'.


לא מתאים לרב הנוטר לא לדעת על מה הוא מדבר, וניכר הדבר כי הוא מדבר מפוזציה פונבז'אית מובהקת.

אין ספק שיש פתיחות מפליגה בישיבת חברון לעומת רעותה בישיבת פונביז', אולם גם ברור שכל בחור מקבל את מעמדו החברתי בהתאם למה שהוא, וגם ברור מאז ומעולם שעיקרה של הישיבה הוא הלימוד, וגם ברור שבחור שסתם לא פותח ספר אין מצב שהוא ייחשב כבחור בעל מעמד חברתי סביר כדבריך, ובהכרח הוא ידחה לשוליים, ולו בגלל שהוא פשוט ריקני, אלא מאי אם יש בחור שבסופו של דבר ילך לכיון אחר בהמשך חייו, יתכן שגם בישיבה יראה נטיות כאלו, ויקבלו אותו יפה, ברור שמעמדו יקבע בהתאם לך, אבל לא ירחיקו אותו רק בגלל כך, הלחץ החברתי הוא גם קטן יותר ולא הכרחי שכולם יילכו לכיון מסויים מאד, משתדלים ללכת לרוחו של כל איש, בדיוק כסגנונה של השיבה מאז ומקדם.., [מה כיום זה כבר עניין אחר ונידון לעיל].

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1643
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי מאיר סובל » ו' יולי 28, 2017 1:08 am

אפשר לזהות באברכים בגילאי השלושים והארבעים מיהו חברונער ומיהו פונביז'אי.

למשל כשיש עליה לתורה לאחד המתפללים, והגבאי עורך מי שבירך ליולדת, אם האברכים סביב הם חברונערס' תראה אותם לוחצים יד למזל טוב כמו חברים מכל הלב... ואם הם מהמקבילה חס ושלום! שקט חותך בבשרו של אבי הבן או הבת, כל אחד נכווה מחבריו שמא אם יאמר מזל טוב יחשדוהו שהוא איש קל והמוני והריהו איש תורני השקוע בלימוד בתכלית כמו הרב שך ומנותק מכל הפרעה שהיא.

ולמשל כשיש קידוש אחרי התפילה לרגל אויפרוף, האברכים החברונאים נכנסים כדי לאחל והם חייכנים, ויושבים ומפטפטים על דא והא, ומהם בעלי מוסר ואגדה המעלים רעיון בפרשה, והעיקר מורגשת השתתפות בשמחה כעת. אבל אם האברכים הם פונביזאים הם ממהרים הביתה, או יושבים בקצוות ללמוד עם הבנים, סבר פנים רציניות. מה זה קידוש? סתם דבר תפל על גבול ביטול תורה. חוץ מכמה צדיקים פוביזאים יוצאי דופן שעומדים בפתח של הקידוש ומקוששים משתתפים כי זה חסד!!

ויש עוד הרבה להאריך ואכמ"ל.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 28, 2017 1:20 am

ואם ב'קידוש' ובהבדלים עסקינן, אז הנה תיאור מוחשי תדירי. מגישים קוגעל. החברונרעס' קמים מלא קומתם לעזור בחלוקת המגשים, יכולים גם להוריד את הטלית אפילו, ולדאוג לכמה מן המכובדים שישבו, ולילדים המצטופפים למנה. ואילו הפוניבז'ער המכוער ישב מרוכז כולו בעצמו, ימצא איזה הערה בשעה"צ להרצות בקול באזני כל השולחן, ובהגיע הקוגעל יתכווץ אל מקומו בטח שמא חלילה יזוב עליו טיפת שומן.

מי שרוצה לטעום בעצמו מן החויה, יחכה ל'שבת נחמו' או לשבת חגיגית מרובת שמחות אחרת, יתארח בבני ברק המזיעה המרוקנת מיושביה, לאחר שישבע דיו מן ה'שלום עליכם' ומן הקוגעל ומכל האוירה המדהימה והמלבבת ב'יוצאי חברון' רח' מהרש"ל 4, יחפש את מזלו ב'אהל תמר' שברח' יונה הנביא.

שאם יזכה יבחין... ויבחין גם אם לא יזכה.

ב'אהל תמר' הגבאי כבר מכריז שני עשורים על 'שלום זכרעס'' אחרי התפילה, וכל פעם מחדש חצי המתפללים שואלים מי זה, ופונים לדרכם.

על כאלו 'חברים' בודאי לא נתכוין הרמב"ם שחברתם נעימה. ואח"כ מתפלאים על המחלוקת.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ו' יולי 28, 2017 8:25 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש ימיני
הודעות: 215
הצטרף: א' אפריל 10, 2016 12:40 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי איש ימיני » ו' יולי 28, 2017 8:03 am

נוטר הכרמים כתב:"ואילו הפוניבז'ער המכוער"

???
בושה וחרפה לכתוב כך!!!
אני תורם את מחאתי לסגנון ולצורה...

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 28, 2017 8:24 am

איש ימיני כתב:
נוטר הכרמים כתב:"ואילו הפוניבז'ער המכוער"

???
בושה וחרפה לכתוב כך!!!
אני תורם את מחאתי לסגנון ולצורה...

מתנצל. התואר לחידוד ולהמחשה בלבד, מוסב על ההתנהגות ולא על הגברא כמובן.

עוד הערה אחת חשובה בדיון על ישיבות. לפני למעלה משני עשורים בעמדי לפני כניסה לישיבה גדולה, שמעתי מהג"ר אברהם לויסון שליט"א: ישיבה טובה איננה כזו שמצויים בה בחורים טובים, אלא ישיבה שמגדלת בחורים והופכת אותם לטובים יותר. פעמים רבות הישיבות הגדולות והחשובות אינם טובות כלל לפי האבחנה הזאת. בהקשר הזה מסופר, פעם בא אחד מבחורי 'חברון' המקורבים להג"ר דוד כהן שליט"א וסח בפניו, כי יש לו אח המסיים ישיבה קטנה, וברצונו להתקבל לישיבה. מיד הסתייג הגר"ד ואמר, יש לחץ גדול במיוחד השנה, כל המצויינים של ירושלים, וגם מכל הארץ, לא בטוח שנוכל לעמוד במספר וכו' וכו'. תוך כדי שיחה, אומר לו הבחור, יש לי אחות בשידוכים, מוכשרת מאוד וגם נותנים דירה וכו', מה הר"י מציע. אומר לו הגר"ד, תראה, מועד שישי כבר נגמרו בחורים הטובים, תחכו עוד קצת, שיתחילו לשמוע מועד חמישי. אמר לו הבחור, אני לא מבין, נכנסים לישיבה המצוינים של כל הארץ, ובסוף יש בכל ועד כמה בודדים, אז מה קורה כאן בישיבה?? [אין לי אחריות על הסיפור, וגם לא על נכונות הנתונים בהקשר של חברון, הסיפור מבטא היטב את המסר].

לצורך בירור אמיתי כמה חלקה של הישיבה בגידול הבחורים או להיפך, ניתן להסתייע בראשי הישיבות הקטנות, אותם העוקבים אחרי בוגריהם במשך השנים.

שעת הכושר
הודעות: 240
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי שעת הכושר » ו' יולי 28, 2017 8:25 am

נוטר הכרמים כתב:מי שרוצה לטעום בעצמו מן החויה, יחכה ל'שבת נחמו' או לשבת חגיגית מרובת שמחות אחרת, יתארח בבני ברק המזיעה המרוקנת מיושביה, לאחר שישבע דיו מן ה'שלום עליכם' ומן הקוגעל ומכל האוירה המדהימה ב'יוצאי חברון' ברח' מהרש"ל 4, יחפש את מזלו ב'אהל תמר' שברח' יונה הנביא.
ומה יעשה האורח בב"ב המזיעה, אם אחרי אכילת הקוגעל התעוררה לו קושיא מטרידה בדין טומאה בלועה, עדיף להשקיע ברחוב מהרש"ל או ברחוב יונה הנביא?


אי אי אי, היכי דמי חילול השם: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=28607#p295691


הבהרה: אינני גר בב"ב, ואת החשד הנ"ל כתבתי בלי התמצאות. הלואי ואתבדה ואמצא בשבת נחמו כי הת"ח והקוגעלים הולכים ביחד, ולא ביחס הפוך.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי עובדיה חן » ו' יולי 28, 2017 8:38 am

נוטר הכרמים כתב:אינני 'חברונער' למרות שכמה ממשפחתי הקרובה ורבים מחברי - כן. יצא לי הרבה להתחכך עם הישיבה ובוגריה, וב"ה שחושי הטעם והריח לא נאבדו אצלי, ואעפ"כ חשבתי שאין טעם להביע דעה למי שלא מכיר מבפנים.

כפוניבז'ער אחווה דעתי על השאלה
ד"א, האם אצל המקבילה הבני ברקית הדברים נראים אחרת (מבחינת "עצמאות הבחורים")?


אז ככה, אם הכוונה היא לזה
לא לדעת מה זו תפילת שחרית בהיכל הישיבה?
אז בפירוש כן. אבל אם הכוונה היא ל
חירות לא לדרוך חודשים בבית מדרש? לעשות ככל העולה על הדעת בחדרי הפנימיה? ללכת מתי שרוצים ולהיכן שרוצים בלי שום דין וחשבון לאף אחד?
פוניבז' במשך שנים רבות טרם פרוץ הפילוג לא הכירה חירויות שכאלו, ולא נתנה בהם אמון. זה לא משנה אם הגבולות באים מצד משגיחים ואנשי צוות או מצד מוסכמות החברה. בשורה התחתונה, לפחות בזמני לא הכרנו מציאות שבחור עושה ככל העולה על רוחו ולא משלם על כך במזומן מחיר חברתי, הן מצד המעמד והן בחברותות, שידוכים וכד'.

זה מה שבולט בתיאורים מישיבת חברון, המצב הסלחני לפיו בחור מוכשר ומוצלח יכול לשמור על מעמד חברתי סביר בלי לפתוח ספר. בעיני רבים, ההפקרות הזאת היא אסון, במיוחד כשהיא מגיעה עם כל מיני הסברים וקשקושים לטעת בזה 'שיטה'.

בפוניבז גם שילמו מחיר במזומן מי שאינו בדיוק בקו ההשקפה או קצת יותר פתוח או מודרני [היינו מתקלח כל יום]לא יעזור לו גם עם הוא למדן עצום ובקי בנשים נזיקין,הוא לא יקבל מעמד כי הוא לא נצמד להולך ילך הבניברקי.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי עובדיה חן » ו' יולי 28, 2017 8:41 am

נוטר הכרמים כתב:
איש ימיני כתב:
נוטר הכרמים כתב:"ואילו הפוניבז'ער המכוער"

???
בושה וחרפה לכתוב כך!!!
אני תורם את מחאתי לסגנון ולצורה...

מתנצל. התואר לחידוד ולהמחשה בלבד, מוסב על ההתנהגות ולא על הגברא כמובן.

עוד הערה אחת חשובה בדיון על ישיבות. לפני למעלה משני עשורים בעמדי לפני כניסה לישיבה גדולה, שמעתי מהג"ר אברהם לויסון שליט"א: ישיבה טובה איננה כזו שמצויים בה בחורים טובים, אלא ישיבה שמגדלת בחורים והופכת אותם לטובים יותר. פעמים רבות הישיבות הגדולות והחשובות אינם טובות כלל לפי האבחנה הזאת. בהקשר הזה מסופר, פעם בא אחד מבחורי 'חברון' המקורבים להג"ר דוד כהן שליט"א וסח בפניו, כי יש לו אח המסיים ישיבה קטנה, וברצונו להתקבל לישיבה. מיד הסתייג הגר"ד ואמר, יש לחץ גדול במיוחד השנה, כל המצויינים של ירושלים, וגם מכל הארץ, לא בטוח שנוכל לעמוד במספר וכו' וכו'. תוך כדי שיחה, אומר לו הבחור, יש לי אחות בשידוכים, מוכשרת מאוד וגם נותנים דירה וכו', מה הר"י מציע. אומר לו הגר"ד, תראה, מועד שישי כבר נגמרו בחורים הטובים, תחכו עוד קצת, שיתחילו לשמוע מועד חמישי. אמר לו הבחור, אני לא מבין, נכנסים לישיבה המצוינים של כל הארץ, ובסוף יש בכל ועד כמה בודדים, אז מה קורה כאן בישיבה?? [אין לי אחריות על הסיפור, וגם לא על נכונות הנתונים בהקשר של חברון, הסיפור מבטא היטב את המסר].

לצורך בירור אמיתי כמה חלקה של הישיבה בגידול הבחורים או להיפך, ניתן להסתייע בראשי הישיבות הקטנות, אותם העוקבים אחרי בוגריהם במשך השנים.

באותו משקל יש לשאול על 5000 בחורים המצוינים שכל ישיבה גדולה מתהדרת בשיעור א' הבא הנכנס שאצלנו השנה כולם מצוינים וכו איפה הם? למה אנו לא רואים אותם?

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי ההוא גברא » ו' יולי 28, 2017 11:33 am

צריך לפתוח דחוף פורום חדש "בית המים" ולהעביר אליו את הדיונים פה על בית המרחץ.

(ידעתי שבית המים היינו בית הכסא ולא בית המרחץ, אבל האשכול הזה הולך ומתפתח גם לשם)

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי הגרח » ו' יולי 28, 2017 2:25 pm

הדיון מתפתח בכיוון חיובי של תוצרי אסכולות האמת מחד והשלום מאידך אולי זו ורק זו הדרך בה כל צד יציג את מרכלותו בשלמותה ערומה כביום היולדה ומתוך החזיון תעלה דמות אפשרית בה האמת והשלום חיים בגוף אחד באהבה .אכי"ר

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי מן הדרום » ו' יולי 28, 2017 3:17 pm

ואני לא קשור לאף אחת מהישיבות ושואל, אולי כדאי לוותר על חלק מהאמירות לפחות בימים אלו

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי הגרח » ו' יולי 28, 2017 5:04 pm

לענין זמני האמירה של הדברים הנצרכים כולנו תלמידיו של מרן ריז הלוי זצ"ל וכבר נודע העובדא בהאי שתא לפני ירח שנכדו הגרא"י בהליכה לחופת בתו הכלה תחי וידו אוחזת ביד חתנו' מחה באחד מן הקנאים החדשים ....אשר בא כנגדו....ואם בעניני השקפה כך בעניני בן אדם לחבירו ק"ו שאין לך שעה יפה יותר שהלבבות פתוחים לסקל את כסלם ..... שע"ז נחרב ובחיזוקו ישוב.

הרואה
הודעות: 2130
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי הרואה » ו' יולי 28, 2017 5:55 pm

מן הדרום כתב:ואני לא קשור לאף אחת מהישיבות ושואל, אולי כדאי לוותר על חלק מהאמירות לפחות בימים אלו

אתה מתכוון לדחות את האמירות האלו לימים אחרים?
אם מותר מותר גם בנעילה ביו"כ, ואם אסור אסור גם בבין הזמנים.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי דרומי » ו' יולי 28, 2017 5:58 pm

אינו מדוייק. עיין שולחן ערוך סימן תרג

הרואה
הודעות: 2130
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי הרואה » ו' יולי 28, 2017 6:10 pm

ידעתי שמישהו יגיב כך,
גם שם שמעתי מכמה חכמים שאין הכוונה שבעשרת ימי תשובה יש מקום להחמיר יותר, אלא דווקא בפת נכרי שביארו המקובלים שזה חלק מעבודת היום.

ממרומי היער
הודעות: 395
הצטרף: ה' יוני 20, 2013 4:33 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי ממרומי היער » א' יולי 30, 2017 12:06 am

ההוא גברא כתב:צריך לפתוח דחוף פורום חדש "בית המים" ולהעביר אליו את הדיונים פה על בית המרחץ.


איש גלילי כתב:תמהני מפני מה עדיין לא נמחק האשכול.


אורי אגסי כתב:אשכול הזוי מההזויים שהכרתי.


ישא ברכה כתב:נראה לי שצריך לפתוח תת פורום 'דברים בטלים' או אולי 'שיחת חולין' (של ת"ח, כמובן..)


נראה לי שלחלק מהחברים כאן קפץ האנטיות הטבעית וחוסר הפרגון לחברונערס',

וכבר ידוע שר' שולעם שבדרון בהיותו בחור צ'אלמער ניגש לר' לייב חסמן והביע את מורת רוחו על הבחורים האירופיאים שהגיעו לירושלים בלבוש שאינו הולם ומעשיהם נכבדים מהמון העם המצוי שנודף ממנו גאוה וכד', וכו' וכו'.
אמר לו ר' לייב: שולעם אתה מקנא !! גם אתה היית רוצה אבל אינך יכול! אמר על זה לאחר שנים ר' שולעם "וואי וואי כמה שהוא צדק"!!!

ולענין: האשכול הזה מיועד בעיקר לחברונאים וגלולותיה שחשים כי הישיבה איננה מוסד לימוד מהעבר אלא יש לה אמירה ברורה לחיים עצמם, והחינוך בשנות הישיבה ממשיך בדברים מסויימים עד הקבר.
ולכן נאה לדרוש ולחקור אחרי מנהגיה הטובים והרעים המצויים בישיבה, לא מתוך מטרה להתבדח ולהתרפק, אלא מתוך מטרה לשפר ולהשתפר, ואולי גם בדרך עקיפה לתקן את הישיבה בדורות הבאים (אולי משהו בעל השפעה יקרא את הדברים ויחכים מחכמת ההמונים).


אגב, מבלי להכנס ח"ו לפוליטיקה זולה ועניני השעה שאין מקום לזה בפורום זה, נראה לי שבכל הענינים הציבוריים שהתעוררו לאחרונה יש משקל יתר לדעתם של החברונערס, מכיון שהם נקיים מנגיעות אישיות בשונה מתלמידי ישיבת פונוביז' שמטבע הדברים שייכים ונגועים במחלוקות מימים עברו (מקוה שלא יחסמו אותי).

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי שש ושמח » א' יולי 30, 2017 12:52 am

.
נערך לאחרונה על ידי שש ושמח ב א' יולי 30, 2017 3:05 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי איש גלילי » א' יולי 30, 2017 1:05 am

ממרומי היער כתב:נראה לי שלחלק מהחברים כאן קפץ האנטיות הטבעית וחוסר הפרגון לחברונערס',

אינני יכול לדבר בשם כל מי שהסתייג מהאשכול, אבל לי אין שום דבר נגד או בעד החברונער'ס, מפני שאני פשוט לא מכיר אותם (אצלי כולם 'ליטוויקעס'...). הפריעה לי ההעמסה של דיבור בגנות ישיבה, דבר שלטעמי לא מתאים בפורום כגון זה שלנו.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' יולי 30, 2017 1:25 am

בעז"ה

א. אמנם אינני נקי מרגשות קנאה, אבל טבע האדם שברא ה' שהוא מקנא בסביבתו, אינני בחור וגם אינני נמצא בסביבת חברונרעס לשעבר או פונביז'רס לשעבר וכדו'.

ב. הפורום [כפי שאני מבין,מסתבר שזה כוונת הבעלים] נועד ליצר אמצעי הבעה ותקשורת להמוני מאמינים, להרבות חכמה ודעת. המציאות הוכיחה שכל אשכול סביב איש מסוים או גוף מסוים בדר"כ אינו מרבה חכמה ודעת אלא במקרה הטוב דברים בטלים בירידה לזוטות קטנות [כמו שהיה באשכול הלזה] ובמקרה הרע לשון הרע רכילות והוצאת שם רע על אישים או על המוסד עצמו. הרבה פעמים קורה באשכול העוסקים באיש או במוסד פרטי שמתעוררים אמוציות אצל אנשים שונים מפני השתיכותם האישית והם מאבדים את יושר הדעת בנושא.

ג. אני משער שאם היה כאן דיון לגופה של שיטה ולא לגופו של מוסד, אכן זה היה אשכול מחכים, שים לב שכמעט לא עסקו כאן בחברון כשיטה או כדרך בעבודת ה', אלא בחברון כמוסד תוך ירידה לרוזלוציות חדרי הרצחה.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי גם זו לטובה » א' יולי 30, 2017 2:28 am

שעת הכושר כתב:
נוטר הכרמים כתב:מי שרוצה לטעום בעצמו מן החויה, יחכה ל'שבת נחמו' או לשבת חגיגית מרובת שמחות אחרת, יתארח בבני ברק המזיעה המרוקנת מיושביה, לאחר שישבע דיו מן ה'שלום עליכם' ומן הקוגעל ומכל האוירה המדהימה ב'יוצאי חברון' ברח' מהרש"ל 4, יחפש את מזלו ב'אהל תמר' שברח' יונה הנביא.
ומה יעשה האורח בב"ב המזיעה, אם אחרי אכילת הקוגעל התעוררה לו קושיא מטרידה בדין טומאה בלועה, עדיף להשקיע ברחוב מהרש"ל או ברחוב יונה הנביא?

חזק, ובכ"ז אין בזה סתירה לרב הנוטר, והחכם לומד מכל אדם, ומנסה ללמוד ולהשתלם בכל המעלות.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' יולי 30, 2017 8:10 am

שש ושמח כתב:
נוטר הכרמים כתב:ואם ב'קידוש' ובהבדלים עסקינן, אז הנה תיאור מוחשי תדירי. מגישים קוגעל. החברונרעס' קמים מלא קומתם לעזור בחלוקת המגשים, יכולים גם להוריד את הטלית אפילו, ולדאוג לכמה מן המכובדים שישבו, ולילדים המצטופפים למנה. ואילו הפוניבז'ער המכוער ישב מרוכז כולו בעצמו, ימצא איזה הערה בשעה"צ להרצות בקול באזני כל השולחן, ובהגיע הקוגעל יתכווץ אל מקומו בטח שמא חלילה יזוב עליו טיפת שומן.
...
על כאלו 'חברים' בודאי לא נתכוין הרמב"ם שחברתם נעימה. ואח"כ מתפלאים על המחלוקת.

הדא הוא דכתיב כי השוחד וכו'
לפי ההגיון הזה כדאי להיות חילוני. החילוני הממוצע נחמד יותר מהחברונ'ער הממוצע, ומאותה הסיבה בדיוק שהחברונער הממוצע נחמד יותר מהפונוביז'ער הממוצע. פשוט מאד, רוב [לא כל] הבנ"א הנחמדים לא עושים א"ז לשם שמים, אלא מתוך שדואגים לעצמם לחיים חברתיים. ולכן אותו אחד שלא מתעניין כ"כ בקוגל לעצמו יש יותר סיכויים שגם לא יקום לעזור בהגשת הקוגל, שלא יגלגל שיחת רעים נעימה עם שכנו לספסל בביהכנ"ס, וגם לא ישים לב להקדים לו שלום בספ"י.
אבל, משום מה יש לי הרגשה שאם שכן מהבנין שאינו שייך לקהילה של זה או של זה ירצה להוציא מרפסת, זה שלא מתעניין כ"כ בקוגל שלו או של חבירו יפרגן לו יותר בקלות מאשר ההוא שנחמד לכולם עם הקוגל. תקן אותי אם אני טועה.
[אם אתה מוטרד כ"כ מלשונו של הרמב"ם (דמאי פ"ב הל"ג), עי' בתרגומים החדשים ותנוח דעתך].
ולגבי המחלוקת, כל אחד יודע שהסיבה אינה חסרון בבין אדם לחבירו, אלא החינוך שהאמת נמצאת במקום אחד ושלכן צריך להשליט אותה על כל העולם כולו בכח, בין בכח הרוב ובין בכח המיעוט. ויש לי מה לכתוב אך אני מתאפק, וכמוני עוד רבים, ולכן כדאי שגם אתה לא תדחוף את הנושא לכל מקום.


אני מתקן אותך כי אתה טועה. נמאס כבר מהדברים בגנות החרדים. החרדי הממוצע יותר נחמד וודאי לא פחות נחמד מחילוני ממוצע.

אין לי מושג ביחס לפונוביז'ערס כל קרובי משפחתי משם ועוד כמה אותם אני מכיר הם אנשים נחמדים מאד.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יולי 30, 2017 9:00 am

משום מה דבריי יצאו מפרופורציה, וכנראה לא הובנו כהלכה. להלן כמה הבהרות.

1. אני בוגר ישיבת פוניבז', שסבור כרוב מכריע של בוגריה שהיא 'אם הישיבות' (הגדרתו של מרן רה"י האבי עזרי זי"ע במכתבים רבים), שזכתה להעמיד במשך שנות דור ת"ח אדירים ומרביצי תורה רבים מאוד, ובעיקר, ציבור אלפים של אברכים כמדרשם בעלי שיעור קומה תורני. כמדומה שלנתונים הללו אין אח ורע בארץ ובעולם. על כך אין חולק. זאת ועוד, פוניבז' יצרה מודל חדש של בן תורה, שקוע בלימוד, ירא ושלם. מילאה את בתי המדרש ואפילו את הרחובות במידת מה בצורבי מרבנן, דאורייתא קא מרתחא בהו, היא חייהם לאורך ימיהם. באופן יחסי, גם רחבות האופקים במקצועות התורה וההלכה היא מן הגבוהות.

2. כשתיארתי בצבעוניות מחזות שכיחים, לא היה כוונתי חלילה לתנות חסרונות בציבור בוגרי הישיבה שיחי', ובודאי לא בדרך של הכללה, אלא לצייר תופעת לואי מסוימת שנשתרשה באופן די בולט בצורת החינוך וההרגלים של הבוגרים, קוץ באליה המשובחת. אין זה מצביע על מידות רעות בשורש דייקא, אלא התנהלות אגואיסטית שהופכת לנורמטיבית ואולי אף מכובדת יותר.

3. הקשר בין ההתנהגויות הללו למחלוקת, אינה ברוע וברשעות המאפיינות אותן, ממש לא.

מחלוקת כזאת חריפה וממושכת, ובעיקר, א] גם מתפשטת ומתרחבת לאין שיעור, ומקיפה רבדים שלא קשורים כלל, לכאורה. ב] רוויית אמוציות ושנאה אישית, הרבה מעבר לחילוקי דעות וניגוד אינטרסים. ג] מגיעה עד למחוזות של החרמה וניתוקי ידידות של שנים; הימנעות מהשתתפות מינימלית בשמחות ואף בהלויות וניחומי אבלים ר"ל.

תופעה כזאת מחייבת התייחסות מחשבתית, על מה ולמה. לענ"ד זה לא נובע מאימוץ גישה אחת לאמת וחוסר הכרה שכלית בכך שיש צד שני, זו מעלה מסוימת, בניגוד לעיגול פינות נוסח חברון. זה מצביע על איכפתיות ורצינות בחיים. הבעיה השורשית היא חוסר הכלה רגשית של הזולת, הנעוצה בהבנה פשוטה לנפשו, מפני מה הוא נוקט בעמדה השגויה, לדעתך, וכי גם אתה בנסיבות שלך, מן הסתם, היית עושה כמוהו.

חוסר ההכלה הזה בא לידי ביטוי במחלוקת הפנימית של ישיבת פוניבז', שפ לא התדיינו ורבו על גופי תורה והליכות עולם, אלא על דיני ממונות וסכסוכי משפחות. ואידך זיל גמור. [מובן מאליו שלא היתה כוונתי כלל למחלוקת הכללית בציבור הליטאי].

'אדרבה, ליתן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם חלילה'.

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי שש ושמח » א' יולי 30, 2017 9:11 am

אוצר החכמה כתב:אני מתקן אותך כי אתה טועה. נמאס כבר מהדברים בגנות החרדים. החרדי הממוצע יותר נחמד וודאי לא פחות נחמד מחילוני ממוצע.

תודה רבה שאתה טורח לתקן אותי. אולי כדאי שתתקן גם את מי שכתב כך
רוב המינים והחוטאים בין אדם למקום הם לפי הנראה טובים בטבע

[דהיינו שטובים בבין אדם לחבירו] [ליתר פרטים עי' כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=28607#p295691]
ולא הבנתי מה כ"כ מפריע לך בזה, כמו שהסברתי זה לא נובע מדברים רעים אלא להיפך.
אבל באמת אינני מכיר כ"כ חילונים [ב"ה] ולכן כיון שאתה טוען להיפך, יתכן שאני טועה, ולא אעמוד על דעתי בנקודה זו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' יולי 30, 2017 9:16 am

לפי זה אפשר גם להגיד שהרב שך היה ע"ה ולא ידע דינים מפורשים.
וכשיתלוננו על זה לשאול אם אנחנו מתלוננים על הגמרא של עתידה אשה.

מפריע לי שזה שקר זה הכל.

התשובה ביחס לדברי הגר"א היא שהגר"א מציב עיקרון. החלות של העיקרון תלוייה בהרבה דברים אחרים.
למשל אני הייתי אומר שלמינים יש טבע טוב אבל שמירת המצוות והמוסר של שומרי המצוות גורם שבסופו של דבר הם הרבה יותר מתוקנים.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי מיכאל1 » א' יולי 30, 2017 10:15 am

לפי הערכתי את עצמי עם נגיעות כמובן אני חושב שאם היה נפתח אשכול שכזה על ישיבת פונביז' לא חושב שהייתי מששתף פעיל בו, וד"ל.

ישיבת חברון שהיא אם הישיבות, שגם הרב שך החזיק עצמו כתלמיד של הסבא מסלבודקה כל חייו, והיה שגור על לשונו של הגרממ"ש שכל התורה שיש בעם ישראל בארץ ישראל ואמריקה הכל מכוחו וכח כוחו של הסבא זצ"ל.
הישיבה הייתה וייתכן מאד שעודנה, אך באמת אני די מנותק בשנים האחרונות מהישיבה בית גידול ענק לתורה ולחכמה ולמידות, וגם עם אחד מחברי הפורום נתקל בסירוב להוציא מרפסת אין הפרט מלמד על הכלל. אני דווקא לא יכול להרחיב את הדירה לצערי בגלל שכנים מישיבות אחרותף ודווקא אחד מהשכנים בוגרי הישיבה פעל רבות כדי להגיע ליישור ההדורים לשביעות רצון כולם עד שהרים ידיים בייאוש
יוצאי חברון במהרש"ל 4 הוא מקום לסמל ודוגמה של אהבת רעים אמיתית של ת"ח אמיתיים. ויודגש שלא אני ולא אבי שלא למד בישיבה מתפללים שם, אך אני מכיר את המקום שהיה בסמניכות לבית הוריי
לא מזמן כשישב אבי שבעה על אמו ע"ה שהייתה נשואה לסבי שהיה מחשובי בוגרי סלבודקה נפעמתי לראות את הגר"נ זוכובסקי מגיע לנחם ומעלה זכרונות מאביו הגאון זצ"ל ,ועל העזרה שהוא זוכר איך סבי ז"ל עזר בעת מחלתו של אביו.

שעת הכושר
הודעות: 240
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי שעת הכושר » א' יולי 30, 2017 2:39 pm

גם זו לטובה כתב:
שעת הכושר כתב:
נוטר הכרמים כתב:מי שרוצה לטעום בעצמו מן החויה, יחכה ל'שבת נחמו' או לשבת חגיגית מרובת שמחות אחרת, יתארח בבני ברק המזיעה המרוקנת מיושביה, לאחר שישבע דיו מן ה'שלום עליכם' ומן הקוגעל ומכל האוירה המדהימה ב'יוצאי חברון' ברח' מהרש"ל 4, יחפש את מזלו ב'אהל תמר' שברח' יונה הנביא.
ומה יעשה האורח בב"ב המזיעה, אם אחרי אכילת הקוגעל התעוררה לו קושיא מטרידה בדין טומאה בלועה, עדיף להשקיע ברחוב מהרש"ל או ברחוב יונה הנביא?

חזק, ובכ"ז אין בזה סתירה לרב הנוטר, והחכם לומד מכל אדם, ומנסה ללמוד ולהשתלם בכל המעלות.

אין ספק, שהאדם השלם אוכל קוגעל פה ולומד תורה שם, והוא מלא וגדוש בכל מיני השלמות.
השאלה היא, האם לחנך על החצנת הרמה התורנית והשקיעות בלימוד והירא"ש, ובזה לגרום: א. עלייה ברמה התורנית והרוחנית בדרך כלל. ב. ירידה בבאדל"ח ובאישיות ובפנימיות.
נו; שאלת המיליון.

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי שש ושמח » א' יולי 30, 2017 3:09 pm

מיכאל1 כתב:לפי הערכתי את עצמי עם נגיעות כמובן אני חושב שאם היה נפתח אשכול שכזה על ישיבת פונביז' לא חושב שהייתי משתתף פעיל בו, וד"ל.


גם אני חושב שאם היה אשכול שעוסק בישיבת חברון [או ישיבת פוניבז] לא הייתי משתתף פעיל בו, - דרך אגב, גם לא הייתי פותח אשכול כעי"ז. כמו שלא מספרים סוד בציבור כך לא פותחים כאן אשכול שמיועד רק לחלק קטן מהציבור. ולכן התלונות על ה"התערבות" באשכול פחות חכמות מההתערבות עצמה, וד"ל.
אבל אם הופכים את האשכול לאשכול העוסק בגינוי צורת חיים השונה מהחינוך בישיבה זו, יש חוסר הגיון בציפייה שאחרים לא יגיבו ע"ז.
[אני מחקתי את דברי כאן, ואשמח אם ימחקום גם אלו שציטטום].

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי חיימשה » ב' יולי 31, 2017 10:53 am

בעבר למדתי בקיבוץ שהיו בו שני קבוצות ניכרות של 2 הישיבות.
ושותף אני לביקורת על שיטת ה"נאר תורה" של פוניבז ותוצאותיה לגבי באל"ח, ולענ" ד גם המחלוקת הליטאית הכללית היום היא תולדה של שיטה זו, בקבוצה שהלכה עם זה רחוק מידי.

מה שבלט מאד, הוא הגישה לענייני אמונה ויהדות.

אצל יוצאי חברון ובנותיה היה כעין לגיטימציה ל"צד השני".
משל אומרים, אנחנו הכרענו לצד האמונה והיהדות, אך יש מקום להכיל גם את דעת המינים והמשכילים.
הדבר צרם לי מאוד.

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי ההוא גברא » ב' יולי 31, 2017 12:04 pm

שמעו נא רבותי, אי אפשר לאף אחד שישתנה למפרע מלהיות חברונער או פונוביז'ער בגלל האשכול הזה, ואף אחד לא ישנה בגללו את מנהגי חברון, ואיני רואה שום תועלת שתצא ממנו. וכבר נמחקו כאן אשכולות מועילים על ת"ח גדולים מפני שמתוך שבח באו לידי גנות, והאשכול הזה לא הועיל אבל כבר הגיע למקומות גרועים יותר.

ועתה באות שלשים שעות שאסורות בתלמוד תורה (אפילו למ"ד כ"ד בזה היצר הרע יצטרף לאומרים ל'), והזמן עלול למחלוקת ולשנאת חינם, ומי יודע לאן יתפתח האשכול. וכשיתחילו מריבות אישיות בין בני אדם בפורום יפסיקו לנהל דיונים ענייניים.

על הדרישה לא קיבלתם שכר, ועל הפרישה תקבלו שכר. כבר יש אתרים כמו בח"ח וחבריו ואין צורך בעוד אתר כזה כאן.

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי דודי צח » ב' יולי 31, 2017 3:36 pm

כיון שלא למדתי לא כאן ולא כאן דווקא האשכול מאוד מסקרן ומחכים.

אגב מה שהתרעמו ראשוני האשכול על אי נתינת יחס ותשו"ל לתלמידים, זה קורה בכל ישיבה גדולה בכמות, ובייחוד בפוניבז' ומי יימר שזה חלק מה'שיטה'

ונתנו ידידים
הודעות: 1121
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ב' יולי 31, 2017 4:17 pm

הגרח כתב:דווקא כאחד שלא למד בחברון אבל מכיר המונים מהם אתן אבחנה קצרה
א.הם נחמדים ובעלי יכולות שיחה תקשורתית ונעימה .
ב.יש בהם משהוא עגול שאינך יכול לרדת לסוף דעתם האם דבריך התקבלו באמת או מתוך נימוס
ג.בלימוד הגישה הבסיסית היא למדנית אבל חסר בה הרצון או היכולת להגיע למסקנות חותכות .
ד.כנל בעניני השעה יש בהם מן איפכא מסתברא במטרה לייצר ערפל קרב שאין אמת אחת.
ה.מילתם מילה אך קשה לדחוק אותם לפינה להתחיבות ברורה.תמיד זה נגמר בטוב נראה בהמשך.
ו.תפילתם יש בה הדר וחן בלי קולות וברקים וכו
ז.בכוללים הם דיי קבוצות לעצמם יש דורשים לשבח ויש וכו
ח.ר אברהם פרבשטיין אמר פעם כביקורת על הצורך להגיע לישיבה באלפים ביוכ"פ.
שאברך שממשיך להגיע לישיבה לאחר חמש שנים זהו כשלון המעיד על חוסר השתלבותו במקום מגוריו.

אני מכיר מישהו מחברון מתאים בדיוק עם התיאור שלך ולא ידעתי שזה מגיע מחינוך שהוא קיבל.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' אוגוסט 01, 2017 12:21 am

שעת הכושר כתב:
נוטר הכרמים כתב:
ומה יעשה האורח בב"ב המזיעה, אם אחרי אכילת הקוגעל התעוררה לו קושיא מטרידה בדין טומאה בלועה, עדיף להשקיע ברחוב מהרש"ל או ברחוב יונה הנביא?


http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=Y0019

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' אוגוסט 02, 2017 8:52 pm

פרי יהושע כתב:
שעת הכושר כתב:
נוטר הכרמים כתב:
ומה יעשה האורח בב"ב המזיעה, אם אחרי אכילת הקוגעל התעוררה לו קושיא מטרידה בדין טומאה בלועה, עדיף להשקיע ברחוב מהרש"ל או ברחוב יונה הנביא?


http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=Y0019


ייש"כ על ההפניה לדברי המשנת יעב"ץ, אך בטוחני שבחיפוש באוצר יהיו עוד מאות תוצאות של טומאה בלועה בחברון ובנותיה, והמפורסמות אין צריכות ראייה.
ולמה הדבר דומה למלך שיש לו אלפים ומשבחים אותו במאות

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי ידידיה » ד' אוגוסט 02, 2017 9:20 pm

בעבר דרך הלימוד היתה שונה לגמרי בין פוניבז' לחברון.
ואם בפוניבז' השבח הגדול ביותר היה "יודע נשים נזיקין עם הרייד", בחברון התפעלו יותר מלמדן שהעמיק או הבריק בסוגייה פנימה, וחיפשו את מה שמעבר לרייד.
כמו כן אז בפוניבז' העמיקו "לרוחב" בעוד בחברון יותר נטו לעמול על הסוגייה המקומית, ( רבים היו הולכים לשמוע את שיעורי הגר"נ פרצוביץ).
ואכן האוירה בציבור היתה שהפונוביזאים לומדים את תורתו ובדרכו של הגר"ש זצ"ל ובחברון ראשי הישיבה כמעט לא השפיעו בדרכי הלימוד.
מעניין אותי מה מכל הנ"ל נשאר כיום, בב' בתי המדרש המפוארים.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ישיבת חברון וישיבת פונביז'

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' אוגוסט 02, 2017 10:26 pm

בהקשר לצורת הלימוד הנהוגה בב' הישיבות הלטאיות הגדולות.

פעם פעם בזמן הגרי"ב ז'ולטי, היה דווקא להפך כמעט, בישיבת חברון בגלל הגדלות נטו להתרחב על כל הש"ס, ודוגמא לזה הוא בעצמו שבגיל צעיר כזה אני חשוב שבשנות העשרים שלו, הוציא ספר על הספרי, משא"כ ישיבת פונביז' (שלמען האמת נפתחה בזמן שהגרי"ב היה אלתר בוחר), הייתה מרוכזת בשיעורי ר' שמואל וראשי הישיבות. עם השנים משהו השתנה, כנראה גם בהשפעתו של ר' הלל, ועוד מיני השפעות, וישיבת חברון החלה להיות הנועדת בלימוד האיטי, מה שברור שבין כך ובין כך, היא הייתה פחות ממוסדת, על כך חינה ובכך היו חסרונתיה, מה נשאר מזה היום כבר כתבנו לעיל, מה עם אחותה הצעירה בבני ברק, יכתבו היודעים היא גם עברה שנויים אולי קטנים יותר, הלא היא שמרנית יותר מטבעה.

אליסף
הודעות: 1129
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי אליסף » ה' אוגוסט 10, 2017 5:41 pm

שאלתי כבר, ואשאל שוב
מה קרה לה לחברון, מעוז המוסר בזמנו, שכה נחלש שם מעמד המשגיח?
האם זה היה כבר בימי ר' מאיר או לאחריו?

שמר
הודעות: 754
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

הודעהעל ידי שמר » ה' אוגוסט 10, 2017 7:49 pm

אליסף כתב:שאלתי כבר, ואשאל שוב
מה קרה לה לחברון, מעוז המוסר בזמנו, שכה נחלש שם מעמד המשגיח?
האם זה היה כבר בימי ר' מאיר או לאחריו?

כבר מעת הקמתה של ישיבת עטרת ישראל הפסיק ר' מאיר להיות נוכח רק בישיבה אלא היה מגיע פעם בשבוע וגם זה פסק לאחר כמה שנים, מובן א"כ שמעמד המשגיח והשפעתו ירדו, כל הבאים אחריו ר' הירש פלאי זצ"ל ר' אברהם סלומון זצ"ל לא שימשו במעמד מוחלט של "המשגיח" אלא כמשגיח קטן (לא "כמק"ק" של ימינו, אלא בהשוואה למעמדו של המשגיח הגדול). ר' אברהם סלומון לא היה בקו הבריאות במשך כ6 שנים בהם לא היה שום משגיח ממונה (למעט ר' שלמה פלאי ור' אלימלך רטמן - שאינם בתפקיד המשגיח) לאחמ"כ מונה ר' חיים יצחק קפלן כמשגיח בישיבה, אמנם נלע"ד שסגנון השיחות שלו אינו שייך כ"כ למשגיחי חברון לאורך השנים, ואינו נמנה על בוגרי הישיבה (לא שזה חיסרון אלא זו המציאות) כל אלו קצת גורמים להחלשת המעמד וההשפעה הגדולה שהיתה למשגיח בחברון (כמובן שמעמדו בישיבה אינו ניתן לערעור- כל כוונתי היא ביחס לעבר)


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים