פורום אוצר החכמה

יש לציין שבתקופתי היה בישיבה 1000 תלמידים והיה 8 אנשי צוות כולל כולם, כלומר אחד ל 125, היום לעומת זאת יש בישיבה 1300 תלמידים ו 17 בערך אנשי צוות כלומר אחד ל 75.

ומה שציין אברהם, שהצוות בישיבה היה מסור מעל לראש, הדברים נכונים, אלא שלא היה מענה לכל כך הרבה בחורים, ולצערי היום המגמה פושה בכל עולם הישיבות להגדיל את מספר הבחורים בישיבה.

לצורך העניין השנה הישיבה קיבלה 220 תלמידים, וסורוצקין קיבל 230, תורה בתפארתה קיבלה 170, וכו'ו וכו'.

אוצר החכמה כתב:איש ימיני היה צריך ללכת לישיבה אחרת ולא לחברון.
בישיבת חברון הרמי"ם מתייחסים לבחורים כמבוגרים וזו השיטה ומי שמחפש שיטה אחרת ויש שיטות אחרות צריך ללכת למקום אחר.

וכי זו תשובה בדיני בין אדם לחבירו? נניח שעשה טעות והגיע לישיבת חברון האם הוא אינו ראוי ליחס לפחות כמו עובדי המטבח כי כאן השיטה שלא להייחס לבחורים?
אני דן לכף זכות שראשי הישיבה לא באמת ידעו איך לגשת לבחורים ולא נתנו ליבם לענין, לא כל מי שיודע ללמוד [והוא חתן של...] הופך למבין בנפש הבחור.

באמת..
יש הרבה אנשים שזה בדיוק מה שהם צריכים מקום שלא ישגעו אותם ויתנו להם לגדול לפי עניינם. והרבה גדלו מזה. אין אחריות הרמי"ם לשבת ולבדוק על כל בחור אם הוא הגיע למקום המתאים לו או שלא.
הגע בעצמך אחד שיגיע לישיבת אור ישראל ויגיד שהוא חיפש מקום שאין בו משטר כלל ואינו מבין איך "בבין אדם לחבירו" לא הבינו שזה מה שהוא רוצה.

וההנחה שראש ישיבה הוא אדם שמבין לנפש בחורים היא משהו שגוי. ראש ישיבה הוא לא פסיכולוג. כמו הרבה ת"ח יש כאלה עם הרבה הבנה ויש כאלה שאין להם הבנה אבל התנאי לראש ישיבה הוא שיידע ללמד תורה ולא שיהיה מטפל.

אוצר החכמה כתב:באמת..
יש הרבה אנשים שזה בדיוק מה שהם צריכים מקום שלא ישגעו אותם ויתנו להם לגדול לפי עניינם. והרבה גדלו מזה. אין אחריות הרמי"ם לשבת ולבדוק על כל בחור אם הוא הגיע למקום המתאים לו או שלא.
הגע בעצמך אחד שיגיע לישיבת אור ישראל ויגיד שהוא חיפש מקום שאין בו משטר כלל ואינו מבין איך "בבין אדם לחבירו" לא הבינו שזה מה שהוא רוצה.

נו באמת...
בוא נעזוב לרגע את שאלת היחס לבחורים, עיקר הבעיה היא שחוסר ההתענינות המוחלט בבחורים הוביל לכך שבמשך שנים רבות שררה בישיבה הפקרות מוחלטת ורבים ניזוקו מזה. בועד שלי היו בחורים שלא הראו את קצה אפם בבית-מדרש שבועות רבים ואף יותר, ובפנימיה הסתובבו באין מפריע ספרים, סרטים, ועוד מרעין בישין, שלא לדבר על הרדיו בחדר הסמוך שדלק בלי הרף בקולי קולות (ולא היה זה חדר יוצא דופן). יש לי לא מעט חברים שהידרדרו מבחינה רוחנית בזמן שהותם בישיבה, והועד שלי לא היה יוצא דופן.
לבוא ולומר שאין אחריות הישיבה למנוע הפקרות כזו אלו דברי הבל, וגם הטענה ש'יש הרבה אנשים שזה בדיוק מה שהם צריכים מקום שלא ישגעו אותם ויתנו להם לגדול כפי ענינם' היא דמגוגיה ריקה. לא חייבים להפוך ל'אור ישראל' בשביל למנוע הפקרות, אפשר להפעיל פיקוח מינימלי ועדיין כל אותם אנשים שאתה מדבר עליהם יוכלו לגדול לפי עניינם באין מפריע.
כאמור, אני מקוה שכיום המצב השתנה.

כל אחד ואיך שהוא רואה את הישיבה. אני ראיתי הצלחות גדולות בגלל שיטת הפעולה בישיבה. אם השיטה אינה מוצאת חן בעיניכם לא חסר ישיבות.

האמת היא שאני די נדהם מהדברים ומהסגנון כאן.
בשבילי ובשביל חברי בני תקופתי כמו בשביל אבי זללה"ה (ואני חושב שגם סבי זללה"ה) ונראה לי שגם בשביל בני שלמדו ולומדים שם, הישיבה היתה הבית שגם אחרי שנים רבות שבהם לא דרכה רגלינו שם היא נשארה "הישיבה" עם הטעם הטוב של המקום.

אוצר החכמה כתב:כל אחד ואיך שהוא רואה את הישיבה. אני ראיתי הצלחות גדולות בגלל שיטת הפעולה בישיבה. אם השיטה אינה מוצאת חן בעיניכם לא חסר ישיבות.

האמת היא שאני די נדהם מהדברים ומהסגנון כאן.
בשבילי ובשביל חברי בני תקופתי כמו בשביל אבי זללה"ה (ואני חושב שגם סבי זללה"ה) ונראה לי שגם בשביל בני שלמדו ולומדים שם, הישיבה היתה הבית שגם אחרי שנים רבות שבהם לא דרכה רגלינו שם היא נשארה "הישיבה" עם הטעם הטוב של המקום.

זה שאומרים ביקורת לא הופך את המבקרים למלעיזים, הישיבה היא בית ולכן אכפת מדברים שאינם כשורה.

תשאל את כל המלעיזים והמבקרים למיניהם, האם במחשבה לאחור הייתם בוחרים שלא ללכת לישיבת חברון אלא לישיבה אחרת, מסופקני אם תמצא אחוז.

אוצר החכמה כתב:כל אחד ואיך שהוא רואה את הישיבה. אני ראיתי הצלחות גדולות בגלל שיטת הפעולה בישיבה. אם השיטה אינה מוצאת חן בעיניכם לא חסר ישיבות.

האמת היא שאני די נדהם מהדברים ומהסגנון כאן.
בשבילי ובשביל חברי בני תקופתי כמו בשביל אבי זללה"ה (ואני חושב שגם סבי זללה"ה) ונראה לי שגם בשביל בני שלמדו ולומדים שם, הישיבה היתה הבית שגם אחרי שנים רבות שבהם לא דרכה רגלינו שם היא נשארה "הישיבה" עם הטעם הטוב של המקום.

גם אני ראיתי הצלחות גדולות, אבל גם כשלונות גדולים, וכאמור רבים מאלו היו יכולים להימנע בלי שינוי משמעותי של 'שיטת הפעולה' בישיבה אלא פשוט עם קצת יותר תשומת לב.
ההתרפקות על הימים היפים בישיבה משותפת, דומני, לכולנו, אולם 'הטעם הטוב' לא צריך לגרום לנו להעלים עין מתופעות שיש בהן טעם הרבה פחות טוב.

שמחו כתב:

אוצר החכמה כתב:איש ימיני היה צריך ללכת לישיבה אחרת ולא לחברון.
בישיבת חברון הרמי"ם מתייחסים לבחורים כמבוגרים וזו השיטה ומי שמחפש שיטה אחרת ויש שיטות אחרות צריך ללכת למקום אחר.

וכי זו תשובה בדיני בין אדם לחבירו? נניח שעשה טעות והגיע לישיבת חברון האם הוא אינו ראוי ליחס לפחות כמו עובדי המטבח כי כאן השיטה שלא להייחס לבחורים?
אני דן לכף זכות שראשי הישיבה לא באמת ידעו איך לגשת לבחורים ולא נתנו ליבם לענין, לא כל מי שיודע ללמוד [והוא חתן של...] הופך למבין בנפש הבחור.

זה צריך להיות התפקיד של הרמי"ם והצוות בישיבה קטנה לכוון את הבחורים שיגיעו לישיבה שמתאימה לאופיו כמו"כ ביחס לכמות הצוות אלו דברים ידועים לכל נרשם וזה על אחריותו בלבד
אני חושב שכל הבחורים בגילאי רישום יודעים פחות או יותר קוים כלליים על אופי הישיבות לכה"פהגדולות והותיקות אי אפשר להרשם ל "חברון" ולצפות ליחס של ישיבה של שבעים בחורים חמה וביתית

אוצר החכמה כתב:באמת..
יש הרבה אנשים שזה בדיוק מה שהם צריכים מקום שלא ישגעו אותם ויתנו להם לגדול לפי עניינם. והרבה גדלו מזה. אין אחריות הרמי"ם לשבת ולבדוק על כל בחור אם הוא הגיע למקום המתאים לו או שלא.
הגע בעצמך אחד שיגיע לישיבת אור ישראל ויגיד שהוא חיפש מקום שאין בו משטר כלל ואינו מבין איך "בבין אדם לחבירו" לא הבינו שזה מה שהוא רוצה.

וההנחה שראש ישיבה הוא אדם שמבין לנפש בחורים היא משהו שגוי. ראש ישיבה הוא לא פסיכולוג. כמו הרבה ת"ח יש כאלה עם הרבה הבנה ויש כאלה שאין להם הבנה אבל התנאי לראש ישיבה הוא שיידע ללמד תורה ולא שיהיה מטפל.

המשל מ'אור ישראל' לא ממש דומה, מי שאינו רוצה משטר הרי הוא מזיק לאוירת הישיבה ומן הדין שיפנה את מקומו, מי שנצרך למעט יחס בשביל לגדול יש על ראשי הישיבה החפצים לראות בצמיחתו ליתן לו יחס זה. מה תאמר? ראש הישיבה לא בא אלא למסור שיעור וללכת הביתה ואין זה מתפקידו לדאוג לעליית הבחור, במצב שכזה אל תתפלא על מי שאומר אני משמש כקישוט לשטעלע של ראש הישיבה.

בנוגע לדברי 'ארי שבחבורה', נדמה שה'שיטה' מושרשת בישיבה מבלי אפשרות לשנותה. גם ר' דוד כהן שיש לו השפעה על הבחורים אין זה אלא עד מקום שה'שיטה' לא תיפגע, ואם לדברי בוגרים מהישיבה השיטה הנ"ל גובה קרבנות הרי שהיא בהחלט עונה לכותרת האשכול 'דברים הנהוגים בישיבת חברון הצריכים שינוי'.

מה תאמר? ראש הישיבה לא בא אלא למסור שיעור וללכת הביתה ואין זה מתפקידו לדאוג לעליית הבחור, במצב שכזה אל תתפלא על מי שאומר אני משמש כקישוט לשטעלע של ראש הישיבה.

עולם הפוך ראיתי.
בחורים צריכים לבא לישיבה ללמוד.
אם יש להם מה ללמוד מהראש ישיבה שיבואו אם לא שיחפשו מקום אחר שבו יוכלו ללמוד.
אתם באמת חושבים שמטרת הישיבות זה או לתת שטעלע לראש ישיבות או לטפל בבחורים. ולא היא. ישיבות נועדו כדי שילמדו בהם תורה. וכל בחור צריך למצוא את סוג הישיבה בה ילמד תורה בדרך הטובה ביותר. ולא ללכת לישיבה כי היא יוקרתית יותר או מוצאים בה יותר שידוך.
בחור צריך ללכת לישיבה המתאימה ביותר בה יוכל ללמוד!

ראש הישיבה צריך להתייחס לבחורים לא בגלל שהוא ראש ישיבה אלא בגלל שהוא 'בן אדם', כמו הסיפור הידוע על ההוא שהתייחס יפה לשומר המפעל וניצל עי''ז ממוות במקרר. זה לא חייב לגזול זמן מרה''י תוך כדי הליכה יכול לומר בוקר טוב וכדו' וחוצמזה להתייחס לבני אדם זה לא בזבוז זמן זה להיות יהודי. וכ''ת שהישיבה נועדה רק לתלמוד תורה - היא הנותנת - בחור עם מצב רוח טוב שמתייחסים אליו יגדל יותר בתורה.

''לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים''
יש חברונר שלא מכיר את הפסוק הזה?

ממרומי היער כתב:

שומע ומשמיע כתב:אם במקלחות עסקינן, ניסיתי פעם לעורר על המנהג לשורר, שמביא לעיתים בטעות להזכיר דברי קודש חלילה.

וכבר ידוע שר' אברהם סלומון זצ"ל היה מזהיר את הבחורים לבל ישירו במקלחת בכיון שאם ישירו עלולים להיגרר לשירה בציבור, ושירה בציבור עלולה לגלוש לריקודים במקלחת, וכשירקדו עלולים להרים אחד את השני על הכתפיים, ואז עלולים ח"ו ח"ו להחליק...

האמת שאינני מחבב כלל אשכולות מסוג זה, [ניחא אם זה היה פנימי לבוגרי הישיבה, לענ"ד מי שלא חי את ההוויה הזו אינני מצפה ממנו להפנים אותה, כמובן במובן חיובי].
ולזכרוני בזמני ר' אברהם סלמון דיבר בשבח הניגון במקלחת והרחיב להסביר זאת שזה מרומם את הנפש, אך תקף את ענין הסאונות וכו' ואכמ"ל.
ובעניין מה שהוזכר בעניין צוות הישיבה, בזמני רוב רובו של הבחורים לא הגיעו לישיבת חברון מחמת שראו מיוחדות בצוות, אלא ההוויה המיוחדת שיש בישיבה.

אם כבר , אולי תסבירו כל את כל הדברים הנ"ל או חלקם לפי משנת סלבודקא-חברון, הלא היא "גדלות האדם" .

רבי שלמה פאלי שליט"א אגב מעורר רבות על הרבה מה'מסורת' שהוא ללא מסורת, כמו הסליחות 'זכור ברית' במערת המכפלה ועוד שהגיעה ממסורת בשנים לא מזהירות של הישיבה וד"ל.
יש ועדים שלו בנושא שניתן להאזין להם ב'קול הלשון'.

ההסבר המקובל בישיבות אחרות למקלחות של חברון הוא שמצד "גדלות האדם" חברונרס היו אמורים להיות הרבה זמן במקלחת, וכידוע אין מספיק מים חמים ומקלחות גם בישיבות רגילות, ולכן היו מוכרחים ליצור מצב שימהרו במקלחת ולא יוכלו להשתהות כדי שיהיה מספיק לכולם. וזה שייך לפורום בדיחות על חברונרס (שהאשכול הולך ומתפתח בכיוונו) ולא לכאן.

ואם בר' אברהם סלומון עסקינן שמעתי מר' דוד שהוא היה אומר שראה בחורים ביציאה מגבעת מרדכי מרימים יד לטרמפ, שמי שמרים יד לטרמפ הוא פושט רגל לסלבודקא...

כמה נקודות:
א. ראשית כל מי שלא היה בישיבת חברון וגדל על ההוי המיוחד שלה לא יבין מה עושה השיטה הזו שלכאורה צריכה תיקון.

ב. כידוע 95% מהסיפורים והאמרות (המשמיצים) על הישיבה אינן נכונים ו5% היו יכולים להיות.

ג. עזבו פילוסופיה מה לא טוב ומה צריך שינוי, עזבו פסיכולוגיה הרגשת הבגרות שניתנת לבחור וכו' וכו', על דבר אחד לית מאן דפליג מבחן התוצאה התוצאות מדברות בעד עצמם 120 שנה עברו מאז הוקמה ישיבת סלבודקא אי שם בפלך קובנה, רה"י התחלפו ונפטרו, מיקומה הגאוגרפי השתנה, כמות הבחורים עלתה או ירדה, רמי"ם עזבו ורמי"ם נתמנו, מחלוקות היו ונשנו, מלחמות עולם ופוגרומים, אך החברונערס' נשארו כן השיטה עדיין חייה מצליחה ובועטת סלתה ושמנה של עולם הישיבות נמצא ברובו בחברון צורת הלימוד השאיפה לגדלות ולרוממות קיימת בה, שידוכים של בנות ת"ח וגדולי תורה עדיין מפארים את שמה, גדולי תורה, מורי הוראה, ראשי ישיבות, דיינם רמ"ים ו"סתם" אברכים מבוגרי הישיבה לדורותיה מפארים את כותל המזרח של עולם התורה במאה השנים האחרונות ועד ימינו אנו, ואף לאו דווקא בעולם התורני, עסקנים, מהפכנים, דרשנים, עו"ד ועוד שהשפיעו ומשפעים על כלל היהדות החרדית בארץ ובעולם יצאו מבין כותליה של ישיבה זו, אכן שיטתו של הסבא מסלבודקא קשה להבנה וקלה להתקפה ואכן ישנם דברים שאינם מובנים אף לבוגרי הישיבה, אולם ההצלחה מוכיחה את עצמה בכל מקום ובכל זמן, סיעתא דשמיא גדולה מאד מלווה את חברון איני יודע למה אבל זו העובדה, ההתעסקות בוילון המקלחת בגינדיילים הוא קיום התוהו וההעדר ואינו נוגע בנקודה עצמה זהו פשוט קטנות המוחין, [b]א"כ מציע אני בואו לא ניגע בקיים כלל לטוב ולמוטב שמא נהרסנו.[/b]

שמר כתב:ג. עזבו פילוסופיה מה לא טוב ומה צריך שינוי, עזבו פסיכולוגיה הרגשת הבגרות שניתנת לבחור וכו' וכו', על דבר אחד לית מאן דפליג מבחן התוצאה התוצאות מדברות בעד עצמם 120 שנה עברו מאז הוקמה ישיבת סלבודקא אי שם בפלך קובנה רה"י התחלפו ונפטרו, מיקומה הגאוגרפי השתנה, כמות הבחורים עלתה או ירדה, רמי"ם עזבו ורמי"ם נתמנו, מחלוקות היו ונשנו, אך החברונערס' נשארו כן השיטה עדיין חייה ובועטת סלתה ושמנה של עולם הישיבות נמצא ברובו בחברון צורת הלימוד השאיפה לגדלות ולרוממות קיימת שידוכים של בנות ת"ח וגדולי תורה עדיין מפארים את שמה, גדולי תורה, מורי הוראה, ראשי ישיבות, דיינם ורמ"ים מבוגרי הישיבה לדורותיה מפארים את כותל המזרח של עולם התורה במאה השנים האחרונות, ואף לאו דווקא בעולם התורני, עסקנים, מהפכנים, דרשנים, עו"ד ועוד שהשפיעו ומשפעים על כלל היהדות החרדית בארץ ובעולם יצאו מבין כותליה של ישיבה זו, אכן שיטתו של הסבא מסלבודקא קשה להבנה וקלה להתקפה ואכן ישנם דברים שאינם מובנים אף לבוגרי הישיבה, אולם ההצלחה מוכיחה את עצמה בכל מקום ובכל זמן, סיעתא דשמיא גדולה מאד מלווה את חברון איני יודע למה אבל זו העובדה, א"כ מציע אני בואו לא ניגע בקיים שמא נהרסנו.

למרות שכל אחד רואה את הנתונים שהוא רוצה לראות, אך דומני שבהשוואה לישיבות גדולות אחרות, ישיבת חברון גידלה בעלי-בתים לתפארת יותר משגידלה בני תורה. הטיעון הכמותי של בוגרי הישיבה המפורסמים אכן כרוך סטטיסטית בכמות הבוגרים הגדולה.
אגב כך, יש לחקור [סולוביציק, אולי זו הזדמנות "להתחיל" עוד מחקר] מה גרם לירידת מעמדה של חברון בעיני העם, שבעוד שלפני 10 שנה ואחורה, שמה של 'חברון' האליטיסטית היה נזכר בערגה ובהערצה, כיום רבים רואים בה ישיבה לא מאוד מכובדת ואף מלאת רוח על לא דבר.
- - -
ושוב אני חוזר, אין בעיה בסקירה היסטורית-נוסטלגית-אידאולוגית על הישיבה, אך הכותרת אודות דברים הצריכים שינוי, שגררה אחריה תגובות של "מעוררים" על בעיות חינוכיות או התערטלות ושאר מרעין בישין, קצת מציקה [וגם זה סוג של התערטלות ברשות הרבים...].

ארי שבחבורה כתב:גם אני שמעתי שבשנים האחרונות המצב השתפר לאין ערוך עם הוספת הרמי"ם המשיבים והמשגיח החדש, אבל קודם לכן המצב היה פשוט קטסטרופלי. ר' יצחק לנדא אכן היה מיוחד במינו, וגם ר' דוד, אולם הם היוצאים מן הכלל שלא מלמדים על הכלל, וגם הם לא יכלו להציע מענה לכל מאות הבחורים שלמדו בישיבה, וכך בשורה התחתונה למרביתם של הבחורים לא היה שום קשר או שייכות עם איש צוות כלשהו.

נגעת בנקודה חשובה: ישיבות "המוניות" עם מאות רבות של תלמידים, האם אפשר לצפות מהן ליחס אישי? (אלא א"כ יש להן אנשי צוות רבים מאד).
היום יותר מתמיד, בחורים צעירים צריכים יחס פרטני. ודווקא בימים אלו התופעה של ישיבות המוניות מתגברת והולכת.
ואח"כ אנחנו מתפלאים על הנפילות הרבות (רח"ל) או על רבים ש"צולחים" את הישיבה בשלום ומקימים את ביתם, אך ליבם חלל בקרבם, מה שמשליך באופן מובהק על אופי חייהם התורני לאחמ"כ.

פלגינן כתב:

שמר כתב:מה גרם לירידת מעמדה של חברון בעיני העם, שבעוד שלפני 10 שנה ואחורה, שמה של 'חברון' האליטיסטית היה נזכר בערגה ובהערצה, כיום רבים רואים בה ישיבה לא מאוד מכובדת ואף מלאת רוח על לא דבר.
- - -
.

מעמדה של ישיבת חברון ירד?? לא שמעתי על זה!
כנראה ב10 שנים האחרונות התבגרת, והנך רואה את החיים אחרת ממה שהיית לפני 10 שנים (אלא אם כן אתה בן 70 שהיה לפני עשור בן 60).
תסתובב בכוללים ותראה מה אומרים ראשי הכוללים, איזה אברכים מפארים את היכלי הכוללים, ממי מרוצים מתיפקודם וממי מתביישים, החברונערס ידועים כאנשים נוחים ולא תחרותיים המשרים אוירה נוחה.

שמר כתב:כמה נקודות:
א. ראשית כל מי שלא היה בישיבת חברון וגדל על ההוי המיוחד שלה לא יבין מה עושה השיטה הזו שלכאורה צריכה תיקון.

ב. כידוע 95% מהסיפורים והאמרות (המשמיצים) על הישיבה אינן נכונים ו5% היו יכולים להיות.

ג. עזבו פילוסופיה מה לא טוב ומה צריך שינוי, עזבו פסיכולוגיה הרגשת הבגרות שניתנת לבחור וכו' וכו', על דבר אחד לית מאן דפליג מבחן התוצאה התוצאות מדברות בעד עצמם 120 שנה עברו מאז הוקמה ישיבת סלבודקא אי שם בפלך קובנה, רה"י התחלפו ונפטרו, מיקומה הגאוגרפי השתנה, כמות הבחורים עלתה או ירדה, רמי"ם עזבו ורמי"ם נתמנו, מחלוקות היו ונשנו, מלחמות עולם ופוגרומים, אך החברונערס' נשארו כן השיטה עדיין חייה מצליחה ובועטת סלתה ושמנה של עולם הישיבות נמצא ברובו בחברון צורת הלימוד השאיפה לגדלות ולרוממות קיימת בה, שידוכים של בנות ת"ח וגדולי תורה עדיין מפארים את שמה, גדולי תורה, מורי הוראה, ראשי ישיבות, דיינם רמ"ים ו"סתם" אברכים מבוגרי הישיבה לדורותיה מפארים את כותל המזרח של עולם התורה במאה השנים האחרונות ועד ימינו אנו, ואף לאו דווקא בעולם התורני, עסקנים, מהפכנים, דרשנים, עו"ד ועוד שהשפיעו ומשפעים על כלל היהדות החרדית בארץ ובעולם יצאו מבין כותליה של ישיבה זו, אכן שיטתו של הסבא מסלבודקא קשה להבנה וקלה להתקפה ואכן ישנם דברים שאינם מובנים אף לבוגרי הישיבה, אולם ההצלחה מוכיחה את עצמה בכל מקום ובכל זמן, סיעתא דשמיא גדולה מאד מלווה את חברון איני יודע למה אבל זו העובדה, ההתעסקות בוילון המקלחת בגינדיילים הוא קיום התוהו וההעדר ואינו נוגע בנקודה עצמה זהו פשוט קטנות המוחין, [b]א"כ מציע אני בואו לא ניגע בקיים כלל לטוב ולמוטב שמא נהרסנו.[/b]

א. שוב, אין חולק על ההווי היחודי של הישיבה ועל כך שיש לה הצלחות גדולות.
ב. כידוע למי?
ג. מה שתמיד משעשע אותי זה ייחוס ה'שיטה' של ישיבת חברון לסבא מסלבודקא. אינני חולק על כך שמבחינות מסויימות עדיין נשמרת רוחה של סלבודקא בישיבת חברון, כגון התפיסה של 'גדלות האדם' וכדומה (אם כי דומני שמרבית הבחורים בעשורים האחרונים לא יודעים על המושג 'גדלות האדם' הרבה מעבר למושג עצמו), אבל לייחס את ההתעלמות המוחלטת של הצוות מהבחורים לרוחה של סלבודקא? הרי הסבא היה מעורב אישית עד צוואר בגידולו של כל תלמיד, הוא ידע עליהם כל פרט והפעיל כל כלי אפשרי (אם 'גזר' ואם 'מקל') כדי לחנכם על פי שיטתו, ולו הוא היה מגיע היום לישיבת חברון יש להניח שבתוך שעה כל הישיבה היתה מתקוממת נגדו ומסלקת אותו מהישיבה, כמובן בטענה שדרכו מנוגדת ל'מסורת' הקדושה...

שמר כתב:כמה נקודות:
א. ראשית כל מי שלא היה בישיבת חברון וגדל על ההוי המיוחד שלה לא יבין מה עושה השיטה הזו שלכאורה צריכה תיקון.

ב. כידוע 95% מהסיפורים והאמרות (המשמיצים) על הישיבה אינן נכונים ו5% היו יכולים להיות.

ג. עזבו פילוסופיה מה לא טוב ומה צריך שינוי, עזבו פסיכולוגיה הרגשת הבגרות שניתנת לבחור וכו' וכו', על דבר אחד לית מאן דפליג מבחן התוצאה התוצאות מדברות בעד עצמם 120 שנה עברו מאז הוקמה ישיבת סלבודקא אי שם בפלך קובנה, רה"י התחלפו ונפטרו, מיקומה הגאוגרפי השתנה, כמות הבחורים עלתה או ירדה, רמי"ם עזבו ורמי"ם נתמנו, מחלוקות היו ונשנו, מלחמות עולם ופוגרומים, אך החברונערס' נשארו כן השיטה עדיין חייה מצליחה ובועטת סלתה ושמנה של עולם הישיבות נמצא ברובו בחברון צורת הלימוד השאיפה לגדלות ולרוממות קיימת בה, שידוכים של בנות ת"ח וגדולי תורה עדיין מפארים את שמה, גדולי תורה, מורי הוראה, ראשי ישיבות, דיינם רמ"ים ו"סתם" אברכים מבוגרי הישיבה לדורותיה מפארים את כותל המזרח של עולם התורה במאה השנים האחרונות ועד ימינו אנו, ואף לאו דווקא בעולם התורני, עסקנים, מהפכנים, דרשנים, עו"ד ועוד שהשפיעו ומשפעים על כלל היהדות החרדית בארץ ובעולם יצאו מבין כותליה של ישיבה זו, אכן שיטתו של הסבא מסלבודקא קשה להבנה וקלה להתקפה ואכן ישנם דברים שאינם מובנים אף לבוגרי הישיבה, אולם ההצלחה מוכיחה את עצמה בכל מקום ובכל זמן, סיעתא דשמיא גדולה מאד מלווה את חברון איני יודע למה אבל זו העובדה, ההתעסקות בוילון המקלחת בגינדיילים הוא קיום התוהו וההעדר ואינו נוגע בנקודה עצמה זהו פשוט קטנות המוחין, [b]א"כ מציע אני בואו לא ניגע בקיים כלל לטוב ולמוטב שמא נהרסנו.[/b]

אתה מתפאר בעורכי דין שיצאו מהישיבה? נו באמת...
גם בשלמה גורן ומנחם אלון?

נראה לי שצריך לפתוח תת פורום 'דברים בטלים' או אולי 'שיחת חולין' (של ת"ח, כמובן..)

אוצר החכמה כתב:איש ימיני היה צריך ללכת לישיבה אחרת ולא לחברון.
בישיבת חברון הרמי"ם מתייחסים לבחורים כמבוגרים וזו השיטה ומי שמחפש שיטה אחרת ויש שיטות אחרות צריך ללכת למקום אחר.

אני זוכר שפעם היה מקרה אסון עם בחורים שהלכו לטיול וראיינו ברדיו את ר' אברהם פרבשטיין והמראיין שאל אותו למה הישיבה לא אוסרת על הבחורים לצאת לטיול. אמר לו ר' אברהם התלמידים בישיבה הם אנשים מבוגרים אנחנו יכולים להוציא המלצות אנחנו לא יכולים לאסור על אנשים מבוגרים לעשות דברים.

לצערנו המצב פוחת והולך והיום יש פחות גישה כזאת וחבל.

הדבר המגוחך הוא הטענה שלו שהוא עשה את ר' שלמה כ"ץ. איני מכיר את ר' שלמה כ"ץ שכן למדתי לפני זמנו אבל באמת? איש ימיני עשה אותו??

המתנתי עם תגובתי כדי לא לבא לידי התנצחות וקנטרנות, כוונתי היתה לתועלת, וכן דברי האמורים להלן.
ראשית, הייתי צריך לבוא ללמוד בחברון! מבחינת אישיותי הביקורתית והלא מיישרת קו עם הממסד, חברון ושיטתה היו לי מקום מעולה שב"ה בו צמחתי והתעליתי בלימוד התורה.
יש לי הכרת הטוב עמוקה למקום ולחברי וכן לרבי שלמדני תורה רה"י ר' הלל זקס זצ"ל.
מה שברצוני לומר הוא שהשיטה הייתה מסווה למחדלים שהיו צריכים תיקון. בהחלט ניתן למצוא את האיזון בין נתינת המרחב האישי לצמיחתו של כל בחור. ויצירת מקום בו כל בחור יכול למצוא את ביטויו ואת אפיקי הצמיחה המתאימים לו, לבין ישיבה שמנחה ומדריכה ועוקבת אחר תהליך הצמיחה של הבחור בצורה עקבית ובלתי פוסקת לרגע. ואני בטוח שיש בחורים שזה מה שהם זקוקים.

מה שציינתי וכן ציינו חברים נוספים זו הנקודה שגם אם בחור לא זקוק להדרכה צמודה, לעיתים הוא זקוק בשנות ההתבגרות (במיוחד בשלוש השנים הראשונות) לאיזה חבל הצלה או לגלגל למנוחה בעת השחייה נגד הזרם. לאיזו יד שניתן לאחוז בה לרגעים ספורים בעת צרה ולהרפות לאחר מכן ולהמשיך הלאה.

במשך הזמן גיבשתי את אישיותי ויצרתי קשר עם ר' הלל זצ"ל ומעט קשר עם ר' אברהם סלומון זצ"ל שהיה אישיות חמה יוצאת דופן. אך כשאני מתבונן בבגרותי על שנותי הראשונות בישיבה. כשהגעתי אליה כשגילי פחות משש עשרה, אני רואה כמה קרוב הייתי לשפת התהום וכמה חברים מעדו אליה. וכמובן שאני מבקר את התנהגותם של אנשי הצוות בישיבה שלדעתי עם אכפתיות יכלו לעשות הרבה יותר.

לדעתי, המחסור בכח אדם לא היתה הסיבה. אלא התוצאה! מכיוון שהצוות לא פעל ועשה מעבר למה שעשה, לא נראה הצורך ליותר צוות. וממילא לא הוסיפו כוחות נוספים. בנקודה זו אני בהחלט אקבל דעות חלוקות...

ומכיוון שיצרי תוקף עלי ואיני יכול בלי מעט קנטרנות. אשאל בקשר לראיון ברדיו עם ר' אברהם פרבשטיין זצ"ל.
מה היה עונה ר' אברהם אם המראיין היה שואל אותו: האם הכרת את הבחור? האם פגשת בו אי פעם?.?..?

משנות לימודיי בישיבה יש לי את ההרגשה שבחורים שרצו קשר עם ראשי הישיבה או הצוות אזי הצליחו בכך.
ואדרבה ביחס לישיבות אחרות שעל כל איש צוות יש, למשל, 30 בחורים אבל כולם חפצים בקרבתו אזי בחברון כל מי שהיה חשוב לו הקשר היה בתחרות רק עם כמות מועטת של בחורים.
אדרבה הישיבה נתנה את האווירה שבחור צומח לעצמו, הן לטוב והן למוטב. בחור בגיל 16 ומעלה אמור לזהות את הצורך שיש לו בקשר עם אישיות תורנית או ערכיתצ או בוגרת ועם מעט יוזמה למלא אותה.

עם זאת יצויין בכנות, שלימים בשנות אברכותי זכיתי ללמוד חברותא עם ת"ח גדול המשמש כר"מ בישיבה חשובה אחרת, ואני חושב שממנו קיבלתי הרבה, וייתכן שיותר מכל ראשי הישיבה זצ"ל ושליט"א. אך עדיין אני יכול לומר שמכל אחד מאנשי הצוות בישיבה קיבלתי משהו, למרות שלא הייתה לי קירבה מיוחדת לאף אחד מהם.

לאיש ימיני

קודם כל אני משבח את תגובתך הראויה.
כמובן לא כתבתי משהו עליך אלא תגובה לאופן בו ציירת את הדברים. אחרי תגובתך אני שואל אותך ואת עצמי האם מה שאתה רוצה אפשרי. כלומר לכל דבר יש מחיר ושיפור בצד אחד תמיד גורם לאיזה תשלום בצד השני. זה נכון ביחס לאדם הפרטי וקל וחומר במערכות גדולות. כך שאנו תמיד רוצים גם וגם גם רמי"ם ישימו לב לבחורים וגם שלא יתערבו יותר מדי ויתנו לגדול גם שלא יהיה מדי משטר וגם שלא יהיו תופעות שולים וכולי. אבל המציאות הרבה פעמים יותר מורכבת כך שכשאתה כותב שוודאי אפשר למצוא את האיזון אני מסופק בכך.

ובקשר לשאלה על ר' אברהם פרבשטיין נראה לי שלא הכרת אותו.
אם הייתי מחפש דוגמה למישהו שאסור לצפות שיטפל בבחורים כמו שאתה מציע הייתי מציין את ר' אברהם פרבשטיין. ודווקא בזה היה כחו. כי אני חושב ומקווה שגם לשיטתך אתה מודה שיש אנשים שזה פשוט לא התחום שלהם אבל יש להם הרבה מקום בתחומים אחרים בישיבה למשל ר' אברהם בשיעורים הכלליים שלו.

כתוספת לדברי מיכאל1, בישיבת חברון, כן נלענ"ד, הדבר העיקרי שבנה בחורים הוא לא ר"מ פלוני או אלמוני ואפילו לא כללות הצוות אלא הישיבה בעצמה. אני מקווה שזה נשאר גם היום.

אשכול הזוי מההזויים שהכרתי.

למשל, ציון העובדה שבחורי חברון מתעלים בקדושתם בזכות המנהג והמסורת להתקלח במקלחת ללא וילון! והמנהג והמסורת לשיר או לרקוד תוך כדי...
(מזכיר לי יותר שפלות האדם מאשר גדלותו... )

תמהני מפני מה עדיין לא נמחק האשכול.

אורי אגסי כתב:אשכול הזוי מההזויים שהכרתי.

למשל, ציון העובדה שבחורי חברון מתעלים בקדושתם בזכות המנהג והמסורת להתקלח במקלחת ללא וילון! והמנהג והמסורת לשיר או לרקוד תוך כדי...
(מזכיר לי יותר שפלות האדם מאשר גדלותו... )

לא נ"ל שמישהו התכוון לציין זאת לשבח, ודאי לא לקדושה.
רק שצריך להכיר את המקום מנהגיו ותכסיסיו כדי לחוות עליו דעה. מדובר בסגנון מאד מסוים שזהו חלק ממרכיביו.
חושבני שזר שיקלע למקווה, בוודאות יזדעק באופן יותר חריף על אותו עניין ממש.( אף כי מזמרים פחות נפוצים... )

אמנם הכיוון באשכול זה לפחות בחלקים ממנו אינו מכבד ואנטלגנטי כלל, אולם כיון וכבר נפתח על נושא ישיבת סלבודקה חברון אשכול, ולפי דעתי זה באמת נושא מעניין אכתוב מעט כפי מסת הפנאי את הגיגי בתחום זה.

כל דבר צריך ללכת מהתחלה, ישיבת סלבודקה יסודה כמובן בסבא ר' נטע הירש שהיה מתלמידי קאלם, הוא תפס את הבעיה של התקופה שבני ישיבות מושפלים ונראים איך שהוא כמי שעבר עליהם הכלח, מה שהכי מרחיק את הנוער מדרך המסורה, ולכן פתח את ישיבתו על בסיס הרעיון של גדלות האדם, דהיינו ברוח ההומניזם המודרני האדם במרכז, וגם ברמה הפשוטה יותר בני הישיבה נראים כאחיהם האירופאים משכלים לבושים בהידור, כותבים פובלציסטיקה וכו' אבל...תורנים, אין מה לומר זו הייתה הצלחה גדולה, נכון שהיו עוד ישיבות עם הצלחות לא מבוטלות כטעלז ואח"כ מיר שלבשה צורה מסויימת, בחלקן יש גם לסבא יד, לא משנה עכ"פ זו הייתה הצלחה בכל קנה מידה, וכמובן תמיד היו גם מקרים שפחות הצליחה, לכל דבר כידוע יש מחיר, מה שבטוח שהיתה שם יד מכוונת, כל הפתיחות גם כשהיו בחורים מבוגרים יותר עוזבים את הישיבה בחיפוש דרכים, כהרב וינברג והרב הוטנר שהפליגו למחוזות שונים, תמיד היו שרויים עם הסבא באיזה דרך, ולפעמים גם בביקורת דבר שהסבא מעולם לא שלל, וכהגר"א קוטלר שהקים ישיבה בקלצק שלא כדרך הסבא, לא משנה א"א להאריך יותר מדי.

כשעלתה רוב הישיבה לא"י לעיר חברון היא הייתה במעין וואקום, הגיעו גם בחורים ואישים מפורסמים כר' ליב חסמן שהחלו לברוח משם, אבל כמובן כבר לא הייתה ההתמודדות של אירופה, ובאיזה שהוא שלב נוצרו גם סדקים, האווירה הייתה מעט משמעמת איך לומר לבני סלבודקה שלא הורגלו בכך, לאט לאט החלו לפרוש זה לפתח תקווה או לת"א או לירושלים או חזרה לאירופה בגישוש אחרי מקום חילופי, לא נאריך כאן על המאורעות תרפ"ט הידועים, לאחר שבר זה, תפס הגר"י סרנא את הישיבה ודחף אותה בצעד הצלה לשכונת גאולה, בכך מכוח האנרציה יש לומר התחילה הישיבה להיכנס לתוך החברה המסורתית בא"י חוץ מאלו שירדו לת"א ופתחו את היכל התלמוד ולא נאריך בזה כרגע.

מכאן ואילך כבר לא היה כיוון ודרך יזומים, הייתה אינרציה וזרימה היסטורית, ישיבת חברון החלה להתגלגל, ומגאולה עברה לגבעת מרדכי ביוזמת הגר"י סרנא שרצה מקום שקט יותר אולם לא זכה לראות בסיום המעבר שאז כבר עמד בראשה ר' משה חברוני זצ"ל, בכל התקופה מכוח האינרציה הישיבה שמרה על סגנונה הייחודי פחות או יותר, גם אם כבר לא כשיטה יזומה אבל בכל זאת בחורים באו והלכו, וכמו שאמר הגרי"ב ז'ולטי זצ"ל "לפחות לא היה אף אחד שהפריע להם...."

בגלל כל מיני סיבות של מחלוקת וכדו', הישיבה נתקעה זמן רב ללא יכולת להזיז בה כלום, והאנרכיה חגגה - דבר טוב אולי כדלעיל, אבל בלתי אפשרי לאורך זמן. ומכאן אילך -איך לא- נכנסו הבחורים לתמונה שהלא "הישיבה" הייתה "הבחורים", והם החליטו להביא רמי"ם חדשים, הקרטריונים היו ברורים צריך משהו שלמד בישיבה והיה לו ניסיון בישיבה קודמת. נבחר בהתחלה ר' שלמה כ"ץ, ואח"כ ר' דוד כהן. אין ספק ת"ח ומוכשרים, אבל מה להם ולרוח הישיבה, עוד פעם אינרציה והתגלגלות לתוך החברה החרדית האולטרה שמרנית, רד"כ אמנם היה ממש מבני הישיבה, אבל היה שייך לחוג תפרח שהלך בעקבות הפרומקיט שרווחה באופנה לדרום הרחוק, להקים מעין וואקום של מקום תורה חשוב.

על האינרציה של מה שקרה אח"כ אין מה לדבר בכלל, גורמים בתוך החברה החרדית החליטו לדחוף עצמם בעקבות דיני תורה שונים והחלו להשליט סדר בישיבה, כדי לא ליצור עוד סכסוכים מינו את בנו של מנהל הישיבה לראש הישיבה גם הרוחני, והוא במקרה או לא במקרה אפי' לא למד בישיבה.

מה שקרה בעקבות כך ברור מאד. כיום הישיבה היא ענקית מותג מוביל ומפואר, אבל מה נשאר מרוח הישיבה?, האם בכ"ז האינצרציה חזקה יותר מהכל, והבחורים מעבירים את סוד החירות מדור לדור, או שמא אפשר כבר לראות שישיבה זו חרגה לגמרי ממקומה ההיסטורי, והיא נהפכה להיות מקום גדול וממותג, אבל ללא הכיוון ובלא שיטה אף לא למה שבא מהאינרציה דלעיל, דהיינו שלכל היותר אפשר להגדירה כישיבה גדולה הנושאת אופי ירושלמי חלקי להבדיל מרעותה המפורסמת והנחשבת יותר (לפחות מכמה בחינות) ישיבת פונביז' הבני ברקית ותו לא?.

לעתיד פתרונים.....

מספרו של הרב בנימין ברקאי ז"ל נראה שכשחברון נוסדה היו בה הרבה טעלזערס מאיזו סיבה והם היו מודרניים הרבה יותר מסלבודקה עצמה והם השפיעו הרבה ואין זו דוקא דרכו של הסבא.

יש מוסדות שיש להם שם טוב בגלל מי שנכנס אליהם ולא דווקא בגלל מה שיוצא. מקובל בישיבות הקטנות שהבחורים הטובים הולכים לחברון. (גם על סמינרים, יש טוענים שסמינר פלוני בירושלים אינו מחנך לצדיקות אלא שכל הצדיקות הולכות לשם, ובסופו של דבר החינוך בסמינרים אחרים שיפר יותר את התלמידות)

תקציר דברי הרב פרי יהושע.

אינרציה אינרציה וא"א להאריך.

וזה באמת לא הרבה.

מקצווי ארץ אני תמה.

מה יש בה בחברון הזאת שגורמת לכזאת קנאה כמו זאת הנראית אצל הכותבים כאן.

איש גלילי כתב:תמהני מפני מה עדיין לא נמחק האשכול.

גא"מ

יש לי תחושה שאוירת החופש הגדול משפיעה במקצת גם על חברי הפורום היקרים.

או שאולי זה כדי למנוע מצב של אבילות מוגזמת חלילה, וע"ד מנהג הבובקעס בת"ב

בברכה המשולשת כתב:

איש גלילי כתב:תמהני מפני מה עדיין לא נמחק האשכול.

גא"מ

עד שאתם תמהים מפני מה לא נמחק אני תמה מפני מה בכלל נפתח אבל אני עדיין מסכים איתכ שצריך למחקו

מה כל כך אכפת לכם שכמה חברונער'ס משועממים יותר או פחות מתעסקים בעצמם?

נכון שכמה וכמה והודעות באשכול זה לא הוסיפו לא לאדם ולא לגדלותו.
אך עדיין נראה לי ש"ה"ישיבה שכמדומה תרמה מכל לבנין קומתו וצביונו של עם ישראל ראוייה ליחס של כבוד, גם אם נאמר שפונביז' השפיעה יותר, מה שלענ"ד לא נכון, עדיין מקום שני נחשב חשוב
הבדיחה הרווחת לפני עשרות שנים הייתה שכל בחור ישיבה רוצה לאכול בסלבודקה ללמוד בפונביז' ולהיות חברונער, ולא בכדי.

המשגיח ר' אברהם היה מדמה את השהות בישיבה לנסיעה באוטובוס יש כאלה שיושבים, יש שעומדים ויש שנתלים מבחוץ, וכך כל אחד לפי רמת הקשר שלו לישיבה.
ברור שישיבת חברון הייתה חממה ומקום גידול לתורה ולתפילה, ואע"פ שהיה הרבה מהאינרציה, אין זה מוריד מגדולתה אלא מבחן התוצאה הוא שקובע, והתוצאות למרות שיש כאלה שאין להתגאות בהם עדיין מבורכות וטובות ואין להתווכח עליהם.
הרעיון המרכזי לקחת מאות בני עלייה מוכשרים ולקבצם יחד בבית מדרש אחד הוציא פירות מבורכים.
מיוחסת אמירה למשגיח ר' מאיר חדש שאמר ביום שהחלו לחייב להכנס לשיעור היומי שעוד ר' בצלאל ז'ולטי כבר לא יצא מהישיבה.
ואכן כשמסתכלים היום בהסתכלות מבחוץ הרבה מרוח הישיבה כבר נמוגה אך עדיין אם ישנה רוח כזו בדורנו היא עדיין בפאתי גבעת מרדכי.