כדכד כתב:הוא התכוון שידונו בשאלות שהוא שאל ולא5 בכל מה שמסביב (מה טיבו של האיש, הקדשות על הזמנות וותיקין בישיבת חברון)
viewtopic.php?f=51&t=35835#p395202
כדכד כתב:הוא התכוון שידונו בשאלות שהוא שאל ולא5 בכל מה שמסביב (מה טיבו של האיש, הקדשות על הזמנות וותיקין בישיבת חברון)
הישיבות כיום מחנכים לכתחילה לבינוניות. מה שהיה פעם אידיאל של שליחות, של הקרבה, של ניסיון לצמוח לפסגות אינסופיות, האהבה שהייתה פעם לעילויים, לבעלי כשרון, לאנשי חכמה, לאנשי עומק, מוקעת כיום בחשדנות עד כדי עוינות. ראשי הישיבות של היום מטפחים אידיאל של מצוינות שהוא בינוניות מוחלטת. בינוניות בכל שטחי החיים, ‘לא חכם ולא טיפש’. להיות כמו כולם. להיות סטנדרטי. לא להיות חריג. להיות בתלם. להיות חָלָק. אלה המונחים האהובים על ראשי ישיבות, – וגם על מרבית בחורי הישיבה – כיום.
המצוינות היא ההצלחה, אידיאל של ‘ילדים טובים’ ששומעים ומצייתים באופן עיוור להוראות של ראש הישיבה, לחריצת הדין של הרב קנייבסקי ולהשקפות של הרב שטיינמן. כמות החוקים הבלתי כתובים בעולם הישיבות הופכת להיות מטרידה. תקנונים, אידאלים צרים של צייתנות מנזרית.
כיום ה’שפיץ’ הוא הבחור הטוב, הנחמד והבינוני, המלוטף בידי ראשי הישיבה, לומד שלושה סדרים כמו שצריך, מתלבש כמו שצריך, אומר את מה שצריך לומר, נכנס לשיעור כללי ורושם, והוא ‘שפיץ’ בזה שהוא ‘חָלָק’. הוא גם ‘מבין בלימוד’, גם ‘שקוע בלימוד’, גם חביב, נחמד. ובעיקר לא חכם מידיי, לא טיפש מידיי, לא סהרורי, לא אנרכיסט, לא ‘חושב לבד’,
לאחרונה כשביררתי על איזשהו בחור לצורך שידוך, אמר לי בר שיחי, ‘תשמע, הוא בחור טוב, אבל הוא מהטיפוסים האלה שחושבים לבד’…
“המשגיח” הוא מעצב האופנה של כל המגרסה הזאת. הכל מעודן, מתנצל, השקפתי. זאת לא ההשקפה הצעקנית והאגרסיבית של הרב שך, שהייתה יותר מלחמה, ביטוי למרד ולשליחות, אלא זאת השלמה עם ‘השקפות ברורות’, ‘נורמליות’, לא חריגות. הצליחו להפוך את מה שהיה פורח בעולם הישיבות למשעמם, בינוני ואפרורי.
לכן אף אחד לא לוקח על עצמו תפקיד חינוכי.
התפקיד של מחנך הוא לכאורה לעצב את הבחור, לקחת אותו לידיים, להתמודד עם הבעיות שלו, עם הקונפליקטים שלו. כיום, בחור שיש לו יותר מידיי ‘שאלות’, יותר מידיי ‘עצמאות’, בחור שהוא יותר מידיי שונה, בחור שמעז לקרוא ספרים חיצוניים, (מאן דכר שמיה), בחור שנמשך למוזיקה, או לציור, או בחור שיש לו איזה תחביב מעניין, וגם בלימוד, בחור שאוהב משהו מקורי יותר, לא סטנדרטי, הוא בחור ‘בעייתי’. (שלא לדבר על בחור שאוהב ללמוד הלכה, שהוא סתם הולך בטל, לא מוכשר בר מנן, פרענק פארך). ובחור בעייתי צריך להעיף מהישיבה, כי כפי שהעיד בפניי ראש ישיבה אחת, ‘הוא חריג, אי אפשר לטפל בו’. כאילו שהתפקיד של מחנך הוא להוות אכסניה לבחורים כבר מחונכים, צלובים וגרוסים.
יעקב_ב. כתב:אלו שהצליחו להיות ראשי ישיבות, שהגיעו למשרה חשובה זאת רק אחרי שהשקיעו את כל ימותיהם בישיבה ובכולל בלימוד רציני ומשמעותי של מאות דפי גמרא בעיון עם כל ה'רייד',
הישיבות כיום מחנכים לכתחילה לבינוניות. מה שהיה פעם אידיאל של שליחות, של הקרבה, של ניסיון לצמוח לפסגות אינסופיות, האהבה שהייתה פעם לעילויים, לבעלי כשרון, לאנשי חכמה, לאנשי עומק, מוקעת כיום בחשדנות עד כדי עוינות. ראשי הישיבות של היום מטפחים אידיאל של מצוינות שהוא בינוניות מוחלטת. בינוניות בכל שטחי החיים, ‘לא חכם ולא טיפש’. להיות כמו כולם. להיות סטנדרטי. לא להיות חריג. להיות בתלם. להיות חָלָק. אלה המונחים האהובים על ראשי ישיבות, – וגם על מרבית בחורי הישיבה – כיום.
יעקב_ב. כתב:תלוי באיזו ישיבה, ואם בכלל מחנכים, ברור שברגע ש'כולם' מגיעים לישיבה אי אפשר להתמסר רק למיוחדים ולהשאיר את הבינונים מאחור, אך מאידך באמת אין השקעה מיוחדת במצוינים שיתקדמו ויתפתחו הלאה, אלא מניחים אותם לנפשם בדרך כלל... וזה יכול להיות לטוב ולמוטב.
המצוינות היא ההצלחה, אידיאל של ‘ילדים טובים’ ששומעים ומצייתים באופן עיוור להוראות של ראש הישיבה, לחריצת הדין של הרב קנייבסקי ולהשקפות של הרב שטיינמן. כמות החוקים הבלתי כתובים בעולם הישיבות הופכת להיות מטרידה. תקנונים, אידאלים צרים של צייתנות מנזרית.
יעקב_ב. כתב:יתכן שיש אי אלו חוקים שכמה בחורים נושאים אותם בליבם, ומי שרוצה יכול 'לשים פס'. אך לומר 'תקנונים' 'צייתנות מנזרית' זה מאד מוזר למי שיודע מה שקורה בפנימיות של ימינו... רמז: לא כל הישיבות הם 'אור ישראל', והם גם לא סמינרים.
כיום ה’שפיץ’ הוא הבחור הטוב, הנחמד והבינוני, המלוטף בידי ראשי הישיבה, לומד שלושה סדרים כמו שצריך, מתלבש כמו שצריך, אומר את מה שצריך לומר, נכנס לשיעור כללי ורושם, והוא ‘שפיץ’ בזה שהוא ‘חָלָק’. הוא גם ‘מבין בלימוד’, גם ‘שקוע בלימוד’, גם חביב, נחמד. ובעיקר לא חכם מידיי, לא טיפש מידיי, לא סהרורי, לא אנרכיסט, לא ‘חושב לבד’,
לאחרונה כשביררתי על איזשהו בחור לצורך שידוך, אמר לי בר שיחי, ‘תשמע, הוא בחור טוב, אבל הוא מהטיפוסים האלה שחושבים לבד’…
יעקב_ב. כתב:כל אחד והשפיץ שלו... לא ראיתי בשום ישיבה שתלויה על הקיר 'רשימת שפיצים מעודכנת'... יש אבא שרוצה לבת שלו טיפוס חלק ורגיל, שלא יקום בבוקר ויעשה לו סקנדלים, וזה הגיוני ומקובל... אבל לא ראיתי 'שפיצים' מהסוג שאתה מחבב שתקועים יותר מדי שנים בישיבה.
“המשגיח” הוא מעצב האופנה של כל המגרסה הזאת. הכל מעודן, מתנצל, השקפתי. זאת לא ההשקפה הצעקנית והאגרסיבית של הרב שך, שהייתה יותר מלחמה, ביטוי למרד ולשליחות, אלא זאת השלמה עם ‘השקפות ברורות’, ‘נורמליות’, לא חריגות. הצליחו להפוך את מה שהיה פורח בעולם הישיבות למשעמם, בינוני ואפרורי.
יעקב_ב. כתב:'המשגיח'? מי סופר את המשגיח בימינו? אולי כמה בחורים צדיקים בישיבות צדיקות שנכנסים לשיחות ומקשיבים כמו ילדים טובים...
לכן אף אחד לא לוקח על עצמו תפקיד חינוכי.
יעקב_ב. כתב:אדרבה, תציע כאן משרה פנויה של תפקיד חינוכי, ותראה אם אף אחד לא לוקח אותה על עצמו...
התפקיד של מחנך הוא לכאורה לעצב את הבחור, לקחת אותו לידיים, להתמודד עם הבעיות שלו, עם הקונפליקטים שלו. כיום, בחור שיש לו יותר מידיי ‘שאלות’, יותר מידיי ‘עצמאות’, בחור שהוא יותר מידיי שונה, בחור שמעז לקרוא ספרים חיצוניים, (מאן דכר שמיה), בחור שנמשך למוזיקה, או לציור, או בחור שיש לו איזה תחביב מעניין, וגם בלימוד, בחור שאוהב משהו מקורי יותר, לא סטנדרטי, הוא בחור ‘בעייתי’. (שלא לדבר על בחור שאוהב ללמוד הלכה, שהוא סתם הולך בטל, לא מוכשר בר מנן, פרענק פארך). ובחור בעייתי צריך להעיף מהישיבה, כי כפי שהעיד בפניי ראש ישיבה אחת, ‘הוא חריג, אי אפשר לטפל בו’. כאילו שהתפקיד של מחנך הוא להוות אכסניה לבחורים כבר מחונכים, צלובים וגרוסים.
יעקב_ב. כתב:לא הבנתי את מי אתה רוצה ש'יעצב את הבחור ויקח אותו לידים'. האם אתה מדבר אל מספר אנשי הצוות המצומצם בישיבה של מאות בחורים? מה שברור, שאתה לא יכול לפנות אל אלו שהצליחו להיות ראשי ישיבות, שהגיעו למשרה חשובה זאת רק אחרי שהשקיעו את כל ימותיהם בישיבה ובכולל בלימוד רציני ומשמעותי של מאות דפי גמרא בעיון עם כל ה'רייד', האם הם אלו שצריכים להבין את אלו שנמשכים למוזיקה ולציור? יש ישיבות בודדות מאד שמעיפות בחורים שהם לא סטנדרטיים, וברוב הישיבות הגדולות אם בכלל יודעים על בחור אם הוא 'בעייתי' או לא, זה כבר הישג משמעותי...
סוף דבר, מאחר שעולם הישיבות הליטאי בימינו אינו כזה 'מדכא' ו'חודרני', והמצב הרבה יותר חלש מבחינת ההקפדה על מעשי הבחורים, א"כ כל בחור שהוא מקורי ולא סטנדרטי יכול למצוא את עצמו בחברת בחורים כמותו, מבלי שאף אחד יפריע לו בפועל, ואי אפשר לקרוא לזה 'דיכוי הבחור', ומבחינה זו המצב יותר טוב מעולם הישיבות המוסרי שלפני השואה, שידעו על כל בחור בדיוק מה הוא עושה ומה לא.
לא מסתבר שהכותב כיוון לישיבה ספציפית בטענותיו אלא על עולם הישיבות (הליטאי) במתכונתו הנוכחית באופן כללי. הגם שאין אולי חינוך מאוד חזק בישיבות עדיין בולט מאוד מה רצון הישיבה מהבחור ואין הכוונה שלא משקיעים בבחורים המיוחדים אלא שיש לצוות הישיבה סלידה מכל דבר שונה או חדש וכולם צריכים להיות בתוך מסגרת מחשבתית מאוד מצומצמת.
כנ"ל. אין הכוונה לתקנון מסוים אם בכלל אלא לצורה שישיבה עומדת כיום שהדרישה החזקה ביותר מהבחור היא לחשוב כמו כולם ולציית ולקבל את הדברים של ראש הישיבה כאקסיומה שאין לערער אחריה וזה גורם לצמצום החשיבה ולרדידות כללית.
כוונתו לומר שאין מי שבאמת מחנך ונותן מדיליה לאחרים.
מה זאת אומרת "לא הבנתי את מי אתה רוצה ש'יעצב את הבחור ויקח אותו לידים'"??? ראש הישיבה הדגול עם המשגיח ושאר הצוות!!!!!
למה שולחים את הבחורים לישיבה??? להתחנך ולהתגדל!!
אם אין להם יכולת להשתלט על כמות הבחורים בישיבה אז אולי אין מן הראוי לקבל כ"כ הרבה בחורים??!!
בישיבות היותר קטנות ישנם שני סוגי בחורים. אחד, אוהב לצייר ולשמוע מוזיקה ואותו צריך המשגיח לתפוס בידים ולחנך ולהשקיע בו ע"מ שיצא עובד ה' וירא שמים. השני הוא הבחור ששואל שאלות גדולות באמונה במוסריות בלימוד בסוגיה ומציע דרכים חדשות ומעניינות ופה יש טענה על ראשי הישיבה שרואים את הפוטנציאל של הבחור אך מדכאים אותו באמירות של 'אסור לשאול כך' 'זה לא כתוב בשום מקום' 'אין לך סברא ישרה' וכו' ובמקום זה יכלו לטפחו ולעודדו לחקור לשאול לתרץ ולחדש כיד ה' הטובה עליו.
סוף דבר לא ראיתי תשובות מספקות לטענות שעלו ואולי פשוט כי אין..
(אגב, אולי אפשר לפתוח אשכול חדש על כך אבל לדעתי 'מיר' 'חברון' ו'פוניבז' אינם ישיבות אלא בתי מדרש חשובים מאוד משום שבאמת אין בהם לא חינוך ולא מחנך לא רב ולא תלמיד לא משפיע ולא מקבל).
ההוא גברא כתב:אתה צודק שהפונוביז'ר כותב המאמר לא יכול להתלונן על הצוות המצומצם שם, אבל קצת הגזמת ולא כל הישיבות הן מיר ש"אין מעיפים בחור כל זמן ששומר על ז' מצוות בני נח". עדיין יש ישיבות שמספר הבחורים קטן ויש תשומת לב לכל בחור. אבל "השפיצים שבשפיצים לא הולכים לשם" אלא לפוניבז' וחברון
בתבונה כתב:יעקב_ב. כתב:אלו שהצליחו להיות ראשי ישיבות, שהגיעו למשרה חשובה זאת רק אחרי שהשקיעו את כל ימותיהם בישיבה ובכולל בלימוד רציני ומשמעותי של מאות דפי גמרא בעיון עם כל ה'רייד',
ביקום שלנו ברוב הישיבות הקריטריון העיקרי לשטעלע זה להיות מהמשפוחה, יש ישיבות בודדות יוצאות דופן.
הגרח כתב:יש משפט שהגר"ח גריינמן נהג לצטט .בשם דודו החזו"א
בפני הורים שהתייעצו עימו .על מרץ נעורים רב של ילדיהם. "שילד שאינו מזיק בילדותו לכשיגדל גם לא יועיל"
כלומר .שהחוצפה והעזות של ילד בקטנותו. הם הכוחות הפוריים שיהפכוהו בגדלותו לבר דעת בעל מעוף וחשיבה יצירתית
כמובן שיש הרבה שגדלו והצליחו בלי לקרוע מכנסיים בילדותם
אבל העיקרון ברור...
לעצם העניין אנו חיים בדור כדאייניקי ....שבו מרחב שיקולי ההתפתחות האישית הוא חומרי
לכן הנהי והבכי. בין דורות ראשונים לדור אחרון .אינו יכול לבוא כביקורת .על מורי הדרך בישיבות .יען יודעים אלו האחורנים את נפש תלמידהם .
שמר כתב:האם מישהו יודע לציין מקור למימרא בשם החזו"א "הישיבות הם הצלת הכלל והרס הפרט" - דומני שמשפט זה שנאמר אז נעשה נכון ואמיתי (כלומר ההצלה יותר גדולה, וההרס יותר גדול) בדורנו אנו. אני חושב שבמשפט אחד כלל החזו"א את כל הנכתב וייכתב באשכול זה.
משוש דורים כתב:בתבונה כתב:יעקב_ב. כתב:אלו שהצליחו להיות ראשי ישיבות, שהגיעו למשרה חשובה זאת רק אחרי שהשקיעו את כל ימותיהם בישיבה ובכולל בלימוד רציני ומשמעותי של מאות דפי גמרא בעיון עם כל ה'רייד',
ביקום שלנו ברוב הישיבות הקריטריון העיקרי לשטעלע זה להיות מהמשפוחה, יש ישיבות בודדות יוצאות דופן.
אני מוחה על השמצה זו, בישיבת פוניבז' הצוות ברובו אינו מהמשפחה כלל, כנ"ל בישיבת חברון, (הן אמנם שהבעלות היא בידי המשפחה, אך צוות מרביצי התורה אינו מהמשפחה), כנ"ל לא בתפרח, ולא בבית מתתיהו, ולא בוולפסון, ולא באור ישראל, ואטו כי רוכלא ניזיל, ברוב עולם הישיבות הרמי"ם הם אותם הראויים לכך, ורק מיעוט מהמקומות שומר את השטעלעס למשפוחע.
משוש דורים כתב:אם אפשר לקרוא לכל מק"ק או משיב כבעל שטעלע, אתה אולי צודק, אך הרמי"ם הנחשבים ברוב הישיבות הנחשבות אינם מהמשפחה
בתבונה כתב:משוש דורים כתב:אם אפשר לקרוא לכל מק"ק או משיב כבעל שטעלע, אתה אולי צודק, אך הרמי"ם הנחשבים ברוב הישיבות הנחשבות אינם מהמשפחה
1. מדובר על בעלי שטעלע ולא על מידת ההערכה שבעלי השטעלע זוכים לה, (שזה נושא נפרד)
2. רצוי להדגיש שלא יתפרש בטעות כאילו הת"ח המוזכרים לעיל אינם נחשבים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים