מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
עובדיה חן
הודעות: 1832
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' ספטמבר 26, 2017 4:55 pm

.ישנם הנהנים מיגיע כפיהם מורים היתר לא לדווח לראשיות מכמה וכמה סיבות, השאלה היכן דובר על עניין זה בהלכה והאם הדבר מותר לכתחילה.
נערך לאחרונה על ידי עובדיה חן ב ג' ספטמבר 26, 2017 9:55 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9069
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: למה חרדים עובדים

הודעהעל ידי דרומי » ג' ספטמבר 26, 2017 8:10 pm

נמחק
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב ג' ספטמבר 26, 2017 9:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עובדיה חן
הודעות: 1832
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

.

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' ספטמבר 26, 2017 9:13 pm

נמחק
נערך לאחרונה על ידי עובדיה חן ב ג' ספטמבר 26, 2017 9:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.


מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' ספטמבר 27, 2017 1:49 am

ר' עזריאל אמר לי פעם, וכך היא שיטת חמיו הידועה, שמי שגונב מהמדינה סופו שיגנוב...וכאן שוטט במבטו בחלל החדר ואמר שיגנוב חלונות.....
חייב אדם לומר בלשון שאמר לו רבו

עובדיה חן
הודעות: 1832
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי עובדיה חן » ד' ספטמבר 27, 2017 7:10 am

מי זה רבי עזריאל ומי זה חמיו לתועלת הקוראים

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' ספטמבר 27, 2017 7:51 am

מן הסתם הכונה לגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א וחמיו הגרי"ש אליישיב זצללה"ה.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' ספטמבר 27, 2017 8:12 am

אכן כך, סליחה שלא פירטתי את שהיה לי ברור מאליו אך לאחרים בהחלט לא...

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי גביר » ד' ספטמבר 27, 2017 8:43 am

שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן סד

/במקור מופיעה כאן תשובה ס"ד הראשונה/ שאלה: האם מותר מן הדין להשתמט מתשלומי מס הכנסה, ומס ערך מוסף, ומכס, וכיוצא בזה, הנועדים לקופת המדינה, או יש להחיל עליהם את הכלל דינא דמלכותא דינא?.
תשובה: בבבא בתרא (דף נד ע"ב) אמר שמואל, דינא דמלכותא דינא. ופירש רשב"ם, שכל דיני מסים וארנוניות ומנהגי משפטי המלכים שרגילים להנהיג במלכותם דין הוא, שכל בני המלכות מקבלים עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו, הילכך דין גמור הוא. ע"כ +והנה הבית שמואל באבן העזר (סימן כח סק"ג) סובר שהכלל דינא דמלכותא דינא אינו מן התורה אלא תקנת חכמים. ע"ש. ובאבני מילואים (שם סק"ב) בד"ה אלא, תמה עליו, שהרי נראה דמה שאמרו דינא דמלכותא דינא אינו מדבריהם אלא מן התורה הוא. ע"ש. ולכאורה ראיה לדבריו ממה שכתב הרשב"א (בנדרים כח ע"א) בשם התוספות, בשם ה"ר אליעזר ממיץ, דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא במלכי ישראל, תדע דהא בסנהדרין (כ ע"ב) איכא מאן דאמר כל האמור בפרשת מלך, מלך אסור בו, ולא נאמר אלא ליראם ולבהלם, ואמאי, תיפוק ליה משום דינא דמלכותא דינא, אלא ודאי שלא נאמר כלל זה אלא במלכי אומות העולם ולא במלכי ישראל. ע"ש. ואם איתא מאי קשיא ליה, נימא דאכתי לא תקנו דין זה. אלא ודאי דסבירא ליה שהוא מן התורה. ובשו"ת חתם סופר (חלק יורה דעה סוף סימן שיד) תמה גם כן על הבית שמואל, וסבירא ליה בפשיטות דדינא דמלכותא דינא הוי מן התורה. ע"ש. וכן העלה בשו"ת דבר אברהם חלק א' (סימן א' סוף ענף ב'), ודחה דברי הבית שמואל. ע"ש. ואף שבשו"ת בנין ציון החדשות (סוף סימן טו) תמה על החתם סופר הנ"ל, שמדברי הרמ"א בתשובה (סימן פז) מוכח כדברי הבית שמואל דהוי מדרבנן. ע"ש. אבל מדברי הראשונים מוכח כדברי החתם סופר וכנ"ל. ודו"ק.+ וכתבו הרשב"א והר"ן בנדרים (דף כח ע"א) בשם התוספות, שהכלל שאמרו בגמרא שם דינא דמלכותא דינא, לגבי מכס, הוא שייך רק במלכי אומות העולם, ובחוץ לארץ, שהמדינה שלהם, ויכולים לומר לתושביהם אם לא תעשו כמצותינו נגרש אתכם מן המדינה שלנו, אבל במלכי ישראל לא שייך לומר דינא דמלכותא דינא, לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפים בה, ואין למלך בה יותר מכל איש אחר. (וראה עוד בזה בתשובת הרשב"א חלק א' סוף סימן תרלז). וכן כתב בספר אור זרוע הגדול, בבא קמא (סימן תמז). וראה עוד בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סימן קי). וכן כתב הנימוקי יוסף (נדרים כח ע"א) בשם רוב המפרשים +הנימוקי יוסף שם הסביר החילוק בזה, כי מלכי ישראל אין דנים דין אלא על פי התורה, משום דקיימא לן בסנהדרין (כ ע"ב) כל הכתוב בפרשת המלך מלך אסור בו, ולא אמרה תורה אלא ליראם ולבהלם שלא ישאלו להם מלך. עכ"ל. ולכאורה קשה, שהרי בסנהדרין שם /דף כ'/ איתא, אמר רב יהודה אמר שמואל, כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, ורב אמר לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם. כתנאי, רבי יוסי אומר, כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, רבי יהודה אומר, לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם. ע"ש. ואנן קיימא לן (עירובין מו ע"ב), רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי. וכן במחלוקת רב ושמואל קיימא לן הלכה כשמואל בדיני (בכורות מט ע"ב), ומכיון דרבי יוסי ושמואל סבירא להו כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, יש לפסוק כדבריהם, ואמאי נקיט הנימוקי יוסף דקיימא לן כמאן דאמר מלך אסור בו. והרמב"ם (בפרק ד' מהלכות מלכים הלכה א') פסק כמאן דאמר כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו. והסביר הכסף משנה שם שטעמו משום דקיימא לן הלכה כשמואל בדיני, וכן במחלוקת התנאים רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי. ע"כ. וכן במאירי נדרים (כח ע"א) כתב, שדינא דמלכותא דינא נוהג גם במלכי ישראל, שהרי פסקנו בסנהדרין (כ ע"ב) שכל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, אלא שהתוספות כתבו שבמלכי ישראל לא אמרינן דינא דמלכותא דינא, והביאם לכך דעת האומר שכל האמור בפרשת מלך מלך אסור בו ולא נאמר אלא לבהלם וליראם, ותיפוק ליה משום דינא דמלכותא דינא. ואין צורך בכך, שהרי פסקנו שכל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו. ע"כ. ובשו"ת דבר אברהם חלק א' (סימן א' בהערה שבדף ח' ע"א) הקשה על מה שכתב הר"ן בשם התוספות, דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא במלכי ישראל, שהרי גם במלכי ישראל יש לומר שיהיו דיניהם דין לענין מסים, משום פרשת המלך, לדעת רבי יוסי ושמואל דסבירא להו כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, שהרי הלכה כרבי יוסי לגבי רבי יהודה, והלכה כשמואל בדיני לגבי רב, ומסים נאמרו בפרשה זו. וצריך לומר דלא סבירא להו כמו שכתב הרמב"ם (ריש פרק ד' מהלכות מלכים) שיש רשות למלך להטיל מס, שנאמר ואתם תהיו לו לעבדים, ולהלן הוא אומר והיו לך למס ועבדוך וכו', הילכך סבירא ליה שאין המלך מותר אלא במס מעשר האמור בפרשה. ע"ש. ולא זכר שר מדברי הנימוקי יוסף דסבירא ליה כמאן דאמר כל האמור בפרשת מלך מלך אסור בו. וכנראה שהנימוקי יוסף גורס כגירסת רבינו חננאל (בסנהדרין כ ע"ב), רבי יוחנן (במקום גירסתינו רב) אמר, כל האמור בפרשת מלך מלך אסור בו וכו'. ע"ש. וקיימא לן (עירובין מז סע"ב), שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן. וכן כתבו התוספות (עירובין סו ע"א) ד"ה יפה, בשם הר"ח, דבכל דוכתא קיימא לן כרבי יוחנן נגד שמואל. (ועיין בספר יד מלאכי סימן תרטז). וראיתי בספר פסקי בתי הדין הרבניים חלק א' (עמוד רפד) שעמדו בזה על דברי הנימוקי יוסף הנ"ל, שהרי יש לפסוק כרבי יוסי נגד רבי יהודה, וכשמואל נגד רב. וע"ש. ולפי האמור אתי שפיר. ועיין בחידושי המהר"ץ חיות (נדרים כח ע"א) ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ו' (חשן משפט סימן כח אות ז' והלאה), ובשו"ת אהל משה צוייג חלק ג' (סימן טז). וי"ל ע"ד. ואכמ"ל.+ אבל הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות גזלה ואבדה הלכה יא) כתב, שהמבריח מן המכס לפי מה שקבע המלך קצבת המכס, הרי זה גוזל מנתו של המלך, בין שהוא מלך ישראל בין שהוא מלך גוי, לפי שדין המלך דין הוא. וכן כתב בפירוש המשנה (פרק ג' דנדרים דף כח ע"א) שאסור להבריח מן המכס, בין כשהמלך ישראל ובין כשהמלך גוי. וכן פסק להלכה הרשב"א בתשובה חלק ב' (סימן קלד). וכן כתב המאירי (נדרים כח ע"א). וע"ע להריטב"א נדרים שם. ומרן הבית יוסף חשן משפט (סימן שסט), הוכיח כן מהגמרא בבא קמא (דף קיג ע"א), שהקשו על המשנה (נדרים כח ע"א) נודרים לחרמים ולמוכסים וכו', והרי אמר שמואל דינא דמלכותא דינא, ולא תירצו שהמשנה מדברת במלך ישראל, אלא ודאי שגם במלך ישראל שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך חשן משפט (סימן שסט סעיף ו'). וכן עיקר להלכה, שאין כל הבדל בזה בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם. וע"ע להכנה"ג בשו"ת בעי חיי חו"מ ח"ב (סוף סימן רד). ע"ש. וידוע שאין לומר קים לי נגד פסק הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, וכמו שכתב בשו"ת הלכות קטנות (סימן קפב), ובשו"ת מהר"י פראג'י (סימן כב), ובשו"ת גנת ורדים (חשן משפט כלל ה' סימן טז ויז), ובשו"ת נחפה בכסף (חשן משפט סימן יח), ובברכי יוסף חשן משפט (סימן כה ס"ק כז - כח), ובשו"ת קול אליהו חלק ב' (חשן משפט סימן א'), ובשו"ת חיים לעולם (חלק יורה דעה סימן א'), ובשו"ת רב פעלים חלק ב' (חלק חשן משפט סימן ג'). ועוד.
ונראה שגם במדינה שאין השלטון על פי מלך, אלא על פי ממשלה הנבחרת על ידי תושבי המדינה, שייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא, בכל מה שנוגע לתשלומי מסים וארנוניות ומכס וכדומה. וראיה לכך מקושית הגמרא (בבא קמא קיג ע"א) על המשנה נדרים (כח ע"א) נודרים לחרמים ולמוכסים, והרי אמר שמואל דינא דמלכותא דינא, ולא העמידוה בממשלה שאין שם מלך, וכמו שכתבו התוספות עבודה זרה (דף י ע"ב) שברומי נשבעו שלא יהיה להם מלך אלא ממשלה של שלש מאות יועצים וכו'. ע"ש. (וכעין הוכחת מרן הבית יוסף בחשן משפט סימן שסט לגבי מלכי ישראל). וכן כתב בשו"ת הרשב"א חלק א' (סימן תרלז), שכל שלטון של ישראל המושל במקומו דינו דין, והוא בכלל מה שאמרו דינא דמלכותא דינא. וכדין מלך ממש, וראיה לזה ממה שאמר רבא (בבא קמא דף קיג ע"ב), תדע דאמרינן דינא דמלכותא דינא, שהרי שלוחיו כורתים אילנות דקלים לעשות מהם גשר, ואנו עוברים עליהם וכו'. (וכן הוא ברמב"ם פרק ה' מהלכות גזלה ואבדה הלכה יז). וכן הדבר בכל שלטון ישראל על ידי הפקידים הממונים על כך. ע"כ. וראה עוד בתשובות הרשב"א (חלק א' סימן תריב, וחלק ב' סימן שנו). וכן כתב הכנסת הגדולה חשן משפט (סימן שסט הגהות הטור אות י', והגהות בית יוסף אות סא). ושכן כתב המהר"י קולון (סימן קצה), ובשו"ת תומת ישרים (סימן טז). ע"ש. וכן כתב בשו"ת פאת שדך (סימן קסה), שאין הדבר תלוי במלכות ממש, אלא בכל שלטון שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. ע"ש. וכן מבואר מדברי הגרא"י קוק בשו"ת משפט כהן (סימן קמד אות יד), שגם בזמן שאין מלך בישראל, חוזרים כל משפטי המלוכה בכל מה שנוגע למצב הכללי של תושבי ארץ ישראל, אל העם השוכן בתוכה, והממשלה הנבחרת על ידו יש לה כל דיני מלכות. וכן כתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ו' (חלק חשן משפט סימן כח סעיף ב) שהוא הדין לממשלה שיש לה בית נבחרים ומחוקקים, אף על פי שאינם מעוטרים בעטרת מלוכה, דינם דין גמור בעניני המדינה, ושייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא, ושכן הדין לגבי מדינת ישראל שאזרחי המדינה בוחרים בכנסת וכו'. ע"ש. (וראה עוד בזה להגר"ש ישראלי בספר עמוד הימיני חלק א' סימן ז'). ואמנם בשו"ת פאת שדך (סימן צא) כתב, שלגבי הכנסת שנבחרים בה כמה מפריצי עמנו, ויש בהם גם כן שונאי דת, לא שייך לומר בחוקים שלהם דינא דמלכותא דינא, ושוב חזר לומר, שאי אפשר לעמוד בזה אם לא נדון שבקצת דברים שייך בהם דינא דמלכותא וכו'. ע"ש. אולם אין דבריו נכונים להלכה, שהרי אפילו במלך רשע ועובד עבודה זרה שייך הכלל דינא דמלכותא דינא, וכמבואר בתוספות (סנהדרין כ ע"ב). ובזוהר הקדוש (פרשת וישב דף קצב ע"ב). ע"ש. והעיקר כמו שכתב בשו"ת ישכיל עבדי הנ"ל, שגם לגבי מדינת ישראל שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. וכן כתבו בפסקי בתי הדין הרבניים חלק א' (עמוד רפה). ע"ש. ולכן נראה להלכה שבכל מה שנוגע למסים וארנוניות ומכס, יש לקיים את החוק של המדינה, שזה בכלל מה שאמרו חז"ל דינא דמלכותא דינא +אולם אנו צריכים למודעי, שלפי ההלכה (בבבא בתרא דף ח ע"א) אסור להטיל מס על תלמידי חכמים העוסקים בתורה, וכן פסקו הטור והשלחן ערוך יורה דעה (סימן רמג סעיף ב') שתלמידי חכמים פטורים מכל מיני מסים, בין ממסים הקצובים על כל בני העיר, בין ממסים שקצובים על כל איש ואיש בפני עצמו, בין ממסים קבועים בין שאינם קבועים וכו'. ע"ש. ועיין בבית יוסף. ובשו"ת אבקת רוכל (סימן א'), גזרו בגזרת נח"ש על כל מי שיגבה מסים כל שהם מתלמידי חכמים. וכן הוא בשו"ת המבי"ט חלק ב' (סימן כה). ומבואר בפסקי הרא"ש (סנהדרין כז ע"ב) שגם ריוח שהשיג התלמיד חכם על ידי משא ומתן, והרויח מעסקיו, פטור ממס. ובזה יישב מה שאמרו בגמרא שם, קם בר חמא נשקיה לכרעיה וקבל עליה כרגא דכולי שנים, והרי הוי כשוחד מאוחר, ותירץ, דהיינו משום דבלאו הכי רבנן פטירי מכרגא. ע"ש. ועיין עוד בברכי יוסף חשן משפט (סימן ט' סק"ט), ובשו"ת מהר"י אשכנזי (חלק יורה דעה סימן לט). וי"ל ע"ד. ועיין בשו"ת מהרימ"ט חלק ב' (חלק חשן משפט סימן נט), ובמה שהביא הארץ חיים יורה דעה (סימן רמג). ובשו"ת משפטי עוזיאל (חיו"ד מה"ת סימן לט). ובשו"ת שרידי אש ח"ג (חלק חושן משפט סי' סז). ובשו"ת דברי חזקיה שבתי ח"ב (חלק חו"מ עמוד סט). ע"ש. ואכמ"ל.+

תוכן
הודעות: 6238
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי תוכן » ד' ספטמבר 27, 2017 9:36 am

מיכאל1 כתב:ר' עזריאל אמר לי פעם, וכך היא שיטת חמיו הידועה, שמי שגונב מהמדינה סופו שיגנוב...וכאן שוטט במבטו בחלל החדר ואמר שיגנוב חלונות.....
חייב אדם לומר בלשון שאמר לו רבו


אולי יש להבדיל בין מי שמצהיר הצהרות כוזבות וכך מוציא כסף מהמדינה בתרמית, לבין מי שלא מצהיר על הכנסות.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי החושב » ד' ספטמבר 27, 2017 10:10 am

הרב שלמה שור בספרו 'דינא דמלכותא' מאריך לבאר שעל פי ההלכה צריך לשמור על חוקי מדינת ישראל (אם מצד 'דינא דמלכותא' אם מטעמים נוספים), ולכן אסור להשתמט מתשלומי המיסים.
את התקציר של הספר ניתן לראות כאן: http://din.org.il/2017/07/02/%D7%93%D7% ... %A4%D7%A8/

והנה הקטע הרלוונטי המרכזי (מתוך התקציר):
טו. חיוב תשלום מיסים
א. למלכות יש כח לגבות מיסים בין מצד “דדמ”ד” בין מצד “פרשת מלך ישראל”[182].

ב. גם לסוברים שאין בימינו דדמ”ד או פרשת מלך ישראל, בגלל שהשלטון באר”י אינו ע”י שומרי תו”מ[183], מ”מ יש חיוב לשלם מיסים מצד דין ‘כופים בני העיר זה את זה’, ומטעם זה יש לחייב להשתתף בכל צורכי המדינה, חוץ מדברים שהם לא מאוד נצרכים, שבהם צריכים את הסכמת רוב בני המדינה וכנ”ל[184].

ג. הסכמת הפוסקים שהמיסים בזה”ז שנגבים מבני המדינה ומבני העיר הם בגדר ממון שותפים[185], כיון שממנו לוקחים כסף לממן את כל צורכי השותפים, כגון בית חולים, כבישים, פינוי אשפה, תחבורה, חינוך, משטרה, כבוי אש ועוד. ולפיכך מי שמשתמש בשירותי המדינה והעיר, ולא משתתף בתשלום לקופת השותפות, הרי זה גזלן גמור.

ד. אלא שיש לדון לפטור ממיסים מכמה טעמים[186]. א: שחלוקת תקציב המדינה לא שווה, שיש שמקבלים פחות משאר התושבים, אמנם גם אם טיעון זה נכון, אין זה התר להפטר מכל חיוב המיסים, כי אם רק כנגד חלק התקציב שעושקים ממנו, ועיין בנספח ג’ שכמעט כל התקציב מתחלק באופן שווה, ורק בפחות מ5% יש לדון, ומאוד קשה לברר דבר זה. ב: המלכות עצמה לא מקפדת שישלמו מיסים בשלמות, כי היא יודעת שהרבה מבריחים מיסים, וטעם זה נראה נכון ברווחים קטנים מאוד, או ברווח קטן חד פעמי, אבל בשאר דברים הציבור מקפיד שישלם כל אחד חלקו. ג. יש טוענים שכיון שיש הרבה שאינם משלמים מיסים כחוק, למה רק הם יצטרכו לשלם, והנה זה בוודאי לא מהווה טעם להפטר מכל חיוב מיסים, אלא רק כנגד הסכום שאחרים לא משלמים. ועוד נראה שכל טעמים הללו להפטר ממסים שייכים רק בחיוב שיש מכח דינא של ‘כופים בני העיר’ או ‘קופה משותפת’, אבל חיוב מיסים מכח דדמ”ד או פרשת מלך, כל שאין גביית המיסים בגדר דינא דגזלנותא, גם מי שנהנה פחות מאחרים חייב לשלם באופן מלא כדין המלכות. וכן כל הצד להפטר ממיסים מטעמים אלו, שייך דווקא באנשים עשירים ולא בבינונים ועניים כמו שיתבאר בסמוך. בטעמים נוספים לפטור ממיסים, מצד הפקעת הלוואתו בגוי, ומצד שהמדינה לא גובה המיסים כדין התורה, ומצד פטור תלמידי חכמים ממיסים ומשמירת העיר נדון בע”ה לקמן, ע”ש.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' ספטמבר 27, 2017 1:17 pm

תוכן כתב:
מיכאל1 כתב:ר' עזריאל אמר לי פעם, וכך היא שיטת חמיו הידועה, שמי שגונב מהמדינה סופו שיגנוב...וכאן שוטט במבטו בחלל החדר ואמר שיגנוב חלונות.....
חייב אדם לומר בלשון שאמר לו רבו


אולי יש להבדיל בין מי שמצהיר הצהרות כוזבות וכך מוציא כסף מהמדינה בתרמית, לבין מי שלא מצהיר על הכנסות.


הנושא היה להשתמט מחובות ארנונה. שבהם אולי יש גם נושא שעי"ז צריכים האחרים לשלם יותר, אך לא זאת הייתה הנקודה בשלילת המעשה

תוכן
הודעות: 6238
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי תוכן » ד' ספטמבר 27, 2017 2:31 pm

גם בארנונה יש להבדיל בין מי שמצהיר הצהרות כוזבות, ובין מי שלא מצהיר בכלל לא לכאן ולא לכאן.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' ספטמבר 28, 2017 12:34 am

בעז"ה


לא הבנתי מה ההבדל בין להצהיר הצהרות כוזבות לבין כל צורה אחרת של הוצאת ממון, בסופו של דבר יש כאן הוצאת ממון לא מוסכמת. מי שמתיר הצהרות כזובות חייב בהכרח גם להתיר לקחת כסף ישר מקופת המדינה.

מי שיתבונן בדבר והוא יודע ומאמין שהכל מבורא עולם, ומסוגל להתגבר קצת על תאוות הממון, גם אם הוא קנאי גדול ומתפלל בכל יום לאיבוד המדינה, יראה שבפשטות אסור לגנוב מהמדינה.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי חיימשה » ה' ספטמבר 28, 2017 4:07 am

נ"ל תמימות לומר שמי שמשתמט מתשלום ארנונה גורם שאחרים ישלמו יותר.
העירייה גובה בכל מקרה את המקסימום שמותר לה עפ"י חוק. ואם חסר לה בגלל הנחות היא נדרשת למענקי משרד הפנים, ואם יש לה עודף לא שמענו שיפחיתו את הגבייה מהאחרים. כמו"כ בדרך כלל עודף גבייה יביא השקעות בכל מיני אפיקים, לאו דוקא לתועלת הכלל.
רק כדוגמה, בירושלים בתקופה שהיה ראש העיר אהוד א. היה גירעון של עשרות מיליונים, כאשר כל מגמתו היתה "חטוף ואכול".
כאשר ראשות העיר עברה לידיים חרדיות, בסוג של מה יפית -או תמימות אופיינית, נעשה מאמץ גדול להביא את העיר לעודף תקציבי בהצלחה מרובה, במקום להשקיע את הכסף ככל שניתן בהרחבת גבולות הקדושה ולקבוע עובדות חיוביות בשטח.
ואם חשב מאן דהו שלפחות זה יגרום קידוש השם, הוכיח סופו על תחילתו, כידוע לכל.

עובדיה חן
הודעות: 1832
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' ספטמבר 28, 2017 6:18 am

סופו לא היה קשור לחתירה לאיזון כלכלי.
ולעצם העניין למה ועד בית אתה משלם ולא אומר שבין כה יהיה נקיון וחשמל ארנונה לכאורה זה כמו ועד בית אתה משלם על השירות של נקיון כבישים וכו

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: האם מותר לא להצהיר במס ע"פ ההלכה

הודעהעל ידי חיימשה » ה' ספטמבר 28, 2017 6:45 pm

עובדיה חן כתב:סופו לא היה קשור לחתירה לאיזון כלכלי.
ולעצם העניין למה ועד בית אתה משלם ולא אומר שבין כה יהיה נקיון וחשמל ארנונה לכאורה זה כמו ועד בית אתה משלם על השירות של נקיון כבישים וכו

ההשוואה לא מובנת.
ועד בית ביא קופה שמתחלקת בין השכנים. אם יחסר כסף, או שהדיירים יסבלו מהעדר שירות, או שיוסיפו מכיסם למימון הגירעון. משא"כ בארנונה זו לחלוטין לא המציאות וכמשנת"ל.
אם מישהו מהדר לשלם ארנונה מלאה בירושלים למשל, קרוב לודאי שהוא גורם בעקיפין לריבוי חילולישבת ומופעי תועבה.
בערים חרדיות לגמרי אין את החשש הנ"ל, אך עדיין זה ממש לא מצב שהשירות לתושבים הוא תוצאה ישירה של גובה תשלומי האזרחים.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים