פורום אוצר החכמה

רבינו בחיי התפלל בהברה אשכנזית?..
הוא מתכוון לצורת הכתיבה, לא להגייה.

וכי יש אשכנזי הנמנע מלהתפלל בביכנ"ס ספרדי כאשר הוא נצרך לכך, בגלל ששם הוגים את השם בהברה ספרדית? מי שלא נמנע מכך אינו יכול לטעון שזו סיבה למנוע מחזן ספרדי לגשת לפני העמוד בביכנ"ס אשכנזי, ומי שכן נמנע מכך הוא אוויל, שכן הוא טוען שרבותינו הספרדים אשר מעולם אנשי השם טעו בהגייתו (כפי שמוכח מפיוטיהם הרבים שהיו מבטאים אותו בהברה ספרדית).

רבינו בחיי מדבר על ההגייה, אבל לא על הגיית הקמ"ץ כ-O, אלא על הגיית הקמ"ץ המקורית שהיא ממוצעת בין פת"ח לקמץ קטן, כמנהג התוניסאים.

עקביה כתב:רבינו בחיי התפלל בהברה אשכנזית?..
הוא מתכוון לצורת הכתיבה, לא להגייה.

וכי יש אשכנזי הנמנע מלהתפלל בביכנ"ס ספרדי כאשר הוא נצרך לכך, בגלל ששם הוגים את השם בהברה ספרדית? מי שלא נמנע מכך אינו יכול לטעון שזו סיבה למנוע מחזן ספרדי לגשת לפני העמוד בביכנ"ס אשכנזי, ומי שכן נמנע מכך הוא אוויל, שכן הוא טוען שרבותינו הספרדים אשר מעולם אנשי השם טעו בהגייתו (כפי שמוכח מפיוטיהם הרבים שהיו מבטאים אותו בהברה ספרדית).

כרגיל, אתה מתקשה לבצע ביקורת עצמית על הרעיונות שעלו בדעתך, אבל הקורא להוראה שנאמרה מפי החזו"א והסטייפלר 'אוילות' הינו אויל בריבוע.
לשטות שכתבת בדברי רבינו בחיי אפילו בלי לטרוח לקרוא אותו אינני רוצה להתייחס.
וזה מלבד מה שכתב הרב אוצה"ח שמנהג ההברה כמוהו כשאר מנהגי הנוסח וכשם שמתפללים בנוסח אשכנז מתפללים גם בהברה אשכנזית. מה זה קשור לאשכנזי שבא להתפלל בביהכ"ס ספרדי?

איש גלילי כתב:רבינו בחיי מדבר על ההגייה, אבל לא על הגיית הקמ"ץ כ-O, אלא על הגיית הקמ"ץ המקורית שהיא ממוצעת בין פת"ח לקמץ קטן, כמנהג התוניסאים.

מסתבר כדבריך ברבינו בחיי וגם משמע כן מלשונו. אבל מ"ש שזהו הגיית הקמץ המקורית הוא ללא ראיה וכבר נכב"ב.

אביגדור כתב:

איש גלילי כתב:רבינו בחיי מדבר על ההגייה, אבל לא על הגיית הקמ"ץ כ-O, אלא על הגיית הקמ"ץ המקורית שהיא ממוצעת בין פת"ח לקמץ קטן, כמנהג התוניסאים.

מסתבר כדבריך ברבינו בחיי וגם משמע כן מלשונו. אבל מ"ש שזהו הגיית הקמץ המקורית הוא ללא ראיה וכבר נכב"ב.

בקישור שהפנית אליו, הוכחתי את זה בבירור לענ"ד (וכן, אני עדיין הוגה קמץ כמו שצריך להגות מלאפום, ומלאפום כחיריק, ו'או' כ'אוי'). אבל אני אכן מתחרט שכתבתי את המקורית בלי הסתייגות, כי מרוב הנכב"ב שם כבר נמאס לי להתוכח על זה.

עקביה כתב:וכי יש אשכנזי הנמנע מלהתפלל בביכנ"ס ספרדי כאשר הוא נצרך לכך, בגלל ששם הוגים את השם בהברה ספרדית? מי שלא נמנע מכך אינו יכול לטעון שזו סיבה למנוע מחזן ספרדי לגשת לפני העמוד בביכנ"ס אשכנזי, ומי שכן נמנע מכך הוא אוויל, שכן הוא טוען שרבותינו הספרדים אשר מעולם אנשי השם טעו בהגייתו (כפי שמוכח מפיוטיהם הרבים שהיו מבטאים אותו בהברה ספרדית).

אם מישהו (מלבד אותו קנטרן) הבין מדבריי שיש כאן משהו הנוגע להוראת החזו"א והסטייפלר, הריני להבהיר שלא קראתי אוויל אלא למי שנמנע מלהתפלל בביכנ"ס ספרדי.

קודם כל הקנטרן מתנצל מעומק לב על אי ההבנה ומבקש מחילה על החשד בכשרים.
אמנם עדיין איני מבין מה אתה אומר כי הטענה שכינית אוילות היא בדיוק מה שהחזו"א סבר: שמי שהוגה את השם בלי הבדל בין קמץ לפתח טועה בהגייתו. והדברים מפורשים ברבינו בחיי וכן בסידור יעב"ץ הוכיח מרבינו בחיי דלא כהספרדים.
אגב, החזו"א הוא הדעה המקילה בעניין זה שס"ל שאין להגייה תוקף של מנהג ואשכנזי יכול לשנות מבטאו להגייה ספרדית מלבד בהזכרת השם. בשו"ת מנחת יצחק נקט כמה וכמה פעמים שאסור לשנות משום שהוא בכלל אל תיטוש כמו נוסח התפילה ולדעתו לכאורה חזן הניגש לעמוד בהברה ספרדית כמוהו כחזן הניגש ומתפלל נוסח ע"מ. עיין ח"ג סי' ט' ועוד.

אביגדור כתב:קודם כל הקנטרן מתנצל מעומק לב על אי ההבנה ומבקש מחילה על החשד בכשרים.
אמנם עדיין איני מבין מה אתה אומר כי הטענה שכינית אוילות היא בדיוק מה שהחזו"א סבר: שמי שהוגה את השם בלי הבדל בין קמץ לפתח טועה בהגייתו. והדברים מפורשים ברבינו בחיי וכן בסידור יעב"ץ הוכיח מרבינו בחיי דלא כהספרדים.
אגב, החזו"א הוא הדעה המקילה בעניין זה שס"ל שאין להגייה תוקף של מנהג ואשכנזי יכול לשנות מבטאו להגייה ספרדית מלבד בהזכרת השם. בשו"ת מנחת יצחק נקט כמה וכמה פעמים שאסור לשנות משום שהוא בכלל אל תיטוס כמו נוסח התפילה ולדעתו לכאורה חזן הניגש לעמוד בהברה ספרדית כמוהו כחזן הניגש ומתפלל נוסח ע"מ. עיין ח"ג סי' ט' ועוד.

ויש שיטה שלישית, כידוע. שמותר לאשכנזי להגות לגמרי כהגייה ספרדית, גם לכתחילה וגם בשמות ה' (לסיכום השיטות יעויין במאמרו של הרה"ג רצון הלוי ערוסי בכה"ע בד"ד לפני הרבה שנים)
(ואגב לא המנח"י זצ"ל הוא הראשון שסבר שזה מנהג גמור שאסור לשנות, כידוע)

בברכה המשולשת כתב:ויש שיטה שלישית, כידוע. שמותר לאשכנזי להגות לגמרי כהגייה ספרדית, גם לכתחילה וגם בשמות ה' (לסיכום השיטות יעויין במאמרו של הרה"ג רצון הלוי ערוסי בכה"ע בד"ד לפני הרבה שנים)
(ואגב לא המנח"י זצ"ל הוא הראשון שסבר שזה מנהג גמור שאסור לשנות, כידוע)

תן לי לנחש שמדובר ברבנים ספרדים ולשיטתם אסור לשנות להגייה אשכנזית ורק הפוך מותר.

בברכה המשולשת כתב:ואגב לא המנח"י זצ"ל הוא הראשון שסבר שזה מנהג גמור שאסור לשנות, כידוע

אכן, הראי"ה החמיר עוד יותר מהמנח"י וס"ל שהמשנה הברתו הוא בכלל קרא ולא דקדק באותיותיה ולדעת החינוך אינו יוצא ידי חובה אף בדיעבד.
(וצריך לי עיון על תלמידיו והנמשכים אחריו שאינם מקפידים בזה)

אביגדור כתב:

בברכה המשולשת כתב:ואגב לא המנח"י זצ"ל הוא הראשון שסבר שזה מנהג גמור שאסור לשנות, כידוע

אכן, הראי"ה החמיר עוד יותר מהמנח"י וס"ל שהמשנה הברתו הוא בכלל קרא ולא דקדק באותיותיה ולדעת החינוך אינו יוצא ידי חובה אף בדיעבד.
(וצריך לי עיון על תלמידיו והנמשכים אחריו שאינם מקפידים בזה)

הראי"ה מדבר דווקא על מי שמשנה מהמבטא הנהוג כבר, לא על מי ש'גדל בטעותם'. "ועל כן אין בידינו להנהיג בפועל הוראה של שינוי מנהגים בכל כיוצא בזה, רק מה שמתהוה מאליו ע"י החינוך מה שאין אנו יכולין לתקן זהו ענין אחר, אבל הבאים לימלך כ"ז שיש בהם משום מחלוקת ודאי מוכרחין להגיד להם שאסור לשנות בזה מנהג אבות (אורח משפט, יח).

למען הדיוק: מש"כ הראי"ה שע"פ החינוך לא יצא בדיעבד אמור לענין שינוי במבטא האותיות, ולא לענין אופן קריאת סימני הנקוד. ראה בתשובתו לר' שלום יצחק הלוי (שאליה מתייחס בתחילת התשובה לרב"צ עוזיאל).

ועוד כתב שאם רוב הצבור רוצים לשנות איזה מבטא "אי אפשר להתקוטט אתם בעבור זה". אורח משפט סט"ז.

ארי שבחבורה כתב:

כדכד כתב:

קראקובער כתב:אברך תלמיד חכם ויר"ש אמיתי ממרכז הרב סגר עם בעל הבית בגב"ש לשכור דירה (זה לא כ"כ משנה לעניינינו אם חתם בפועל, ממילא כבר לא נעים לו להיכנס) ואפילו קבע עם חברת הובלות והשכנים שמעו שחלילה יכנס מישהו לא משלנו ועשו אסיפת דיירים ולחצו על הבעה"ב ולבסוף נכנע, לא יאומן.

חוץ מהרשעות שבדבר מה זה אומר על החינוך שלנו שאנחנו כל כך לא בטוחים בעצמינו?!

זו הבעיה, אילו היו משכירים לסתם לץ אז אפשר להזהיר את הילדים שיתרחקו ממנו. אבל, אם יהיה להם שכן ת"ח וירא שמים ממרכז הרב הרי הם עלולים לחשוב שגם במרכז הרב יש אפשרות להתחנך לתורה ויראת שמים

קשה להאמין אבל זה בדיוק הנימוק שהושמע באוזניו של יהודי יקר שעלה לא"י מבלגיה וקבע את דירתו בשכונת הר נוף בירושלים וניסה להכניס את בניו לאחד החיידרים בשכונה ונדחה שוב ושוב, ולאחר שידיד שלו בירר ב'ועדת ההורים' מה הסיבה האמיתית זה הנימוק שנאמר לו - שדווקא בגלל שהוא ת"ח ויר"ש אבל עובד לפרנסתו הם לא מוכנים לקבל את הילדים שלו מחשש שהילדים שלהם יראו שאפשר לצאת יר"ש גם אם יוצאים לעבוד...
אגב, אותו יהודי חזר בעקבות הסיפור הזה לבלגיה (שמעתי את הסיפור מאחיינו).

מכיר את הסיפור הנ"ל באופן אישי. לא הבנתי שזה בדיוק מה שנאמר לו, אבל העקרון של הטפשות/רשעות היה אותו דבר.
[והוא חזר לאמריקה (לא לבלגיה שזו ארץ המוצא של אשתו) ושמה הוא בקהילה של בעלי בתים תורניים ולומד הרבה יותר ממה שהוא למד בארץ].

קראקובער כתב:בשביל הסטייפלר הם היו ת"ח וירא שמים.

מכתב סטייפלר לא מצונזר.jpg

איתא בויקיפדיה דהרב מרדכי פרום ממרכז הרב היה מקורב להסטייפלר [ללא ציון מקור וללא הסבר טיב הקשר, השערתי היא שהם הכירו מתקופת לימודיו של רמ"פ בישיבות נוברדהוק בתל אביב], אם הדבר נכון, אולי הדבר קשור ליחסו של הסטייפלר למרכז.
הערך בויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7%95%D7%9D

לייטנר כתב:

חלמישצור כתב:אינו הוא. הת"ח במשמיע ישועה, הרב יוסי ארציאל, נולד בערך בשנת תש"ו והגיע לסטייפלר אחרי שסיים את כפר הרואה ושנה וחצי בעזתה. משמע בערך בשנת תשכ"ה.

ביררתי. הסטייפלר אמר לו במילים אלה: "מרכז הרב היא ישיבה טובה, מרכז הרב הרב היא ישיבה טובה, שיהיה בהצלחה".

ישיבה קדושה מרכז הרב
שתי הודעות למטה מופיעה התמונה בקובץ וניתן להגדיל אותה לאחר הורדה בכדי לזהות את השמות

זאב ערבות כתב:ישיבה קדושה מרכז הרב

יש"כ ר' זאב!
הרב שנמצא בנפרד מימין התמונה זה הרב מטבריג זצ''ל?

קשה מאד לקרוא את השמות של הבחורים, אולי יש כאן למישהו את פירוט השמות? זה מעניין.

נ"ב:
מעודי תמהתי מה פשר הדבר שהישיבה נקראה באופן רשמי לגמרי "מרכז הרב" עוד בחייו של הגראי"ה זי''ע? זה מפליא.

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:ישיבה קדושה מרכז הרב

יש"כ ר' זאב!
הרב שנמצא בנפרד מימין התמונה זה הרב מטבריג זצ''ל?

כן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%99%D7%9F

מכיוון שקשה לזהות את השמות בתמונה של הישיבה הקדושה לעיל הפכתי אותה לקובץ שניתן להגדיל

תודה רבה, הה"ד "הגדלת" חסדך האחרון מן הראשון!

זאב ערבות כתב:מכיוון שקשה לזהות את השמות בתמונה של הישיבה הקדושה לעיל הפכתי אותה לקובץ שניתן להגדיל

תודה רבה ר' זאב. ברכות לראשך.

פרנקל תאומים כתב:

זאב ערבות כתב:מכיוון שקשה לזהות את השמות בתמונה של הישיבה הקדושה לעיל הפכתי אותה לקובץ שניתן להגדיל

תודה רבה ר' זאב. ברכות לראשך.

מקופיא:
הגרש''נ רענן לימים חתדב''נ דהתם
הגרמ''י אושפיזאי רב דר''ג (חתניה דבי הגרמ''מ פרנק''ת)
הרב חיים קרלינסקי מח''ס הראשון לשושלת בריסק
הגר''א יעקובוביץ חתן הגה''צ ר' אריה לוין?
הגר''י שולזינגר (אבא של..)
שניים ממשפחת דון יחיא (נכדים של ה''חשק שלמה''?)

הוה אמינא כתב:תודה רבה, הה"ד "הגדלת" חסדך האחרון מן הראשון!

אולי להעביר למקום בו יקבל יותר צפיות?

חסיד ביתרי כתב:אין כאן לא רשעות ולא טפשות אבל יש כאן אחריות חינוכית וכו'

תוכל לפרש א"ע מה אתה מתכוין לאחריות חינוכית ?
ממה צריך לפחד ? מה עלול לקרות ?

אשמח ליותר פירוט ודיוק ...?

יבנה כתב:

קראקובער כתב:אברך תלמיד חכם ויר"ש אמיתי ממרכז הרב סגר עם בעל הבית בגב"ש לשכור דירה (זה לא כ"כ משנה לעניינינו אם חתם בפועל, ממילא כבר לא נעים לו להיכנס) ואפילו קבע עם חברת הובלות והשכנים שמעו שחלילה יכנס מישהו לא משלנו ועשו אסיפת דיירים ולחצו על הבעה"ב ולבסוף נכנע, לא יאומן.

חוץ מהרשעות שבדבר מה זה אומר על החינוך שלנו שאנחנו כל כך לא בטוחים בעצמינו?!

אתה לא מכיר בעובדה שאנשים ובפרט ילדים מושפעים מסביבתם? ובעובדה שאין 100% הצלחה לחינוך?

אם זכור לי טוב, פעם קראתי ריאיון של הרב היילפרין מת"א(חסיד צאנז) שעודד לבוא לגור שם.

לתדהמת המראיין, הוא ציטט את ר' מרדכי אויערבאך שליט"א - יתקנוני נא אם הסיפור נשמע הזוי - שאמר שעיקר החינוך הוא בבית. אם החינוך בבית חזק - כוונתי בריא ואמיתי, סיכוני הירידה הרוחנית הרבה יותר מצומצמים. ר' מרדכי אפי' דגל הפוך - אולי על דרך צחות, לא זכורני, שהרחוב הכי מוגן בב"ב יותר גרוע מהרח' הכי פרוץ בת"א.

ולמה כי הכל תלוי בבית.

סיפר לי פעם ר' אלימלך הכהן רטמן, מקורבו של רבי דוד סולובצי'ק, בנו של הרב מבריסק -

כשעלה הרב מבריסק ארצה, בחר להשתקע בחיפה, בהנחה שדווקא במקום שכזה קל יותר לחנך.
אולם לאחר מכן משנוכח בכח השפעתה של האווירה החילונית שם, בחר לחיות בירושלים.

זאת אומרת שאווירת המקום גורמת ולא המקום, כך שהיוצא מזה שאם בחו"ל יש מקום עם אווירה תורנית, לכאורה הוא עדיף על מקום בא"י עם אווירה חילונית.

רמב"ם הלכות מלכים ה יב -

לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים ובפורעניות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבאו כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו.

זאב ערבות כתב:זאת אומרת שאווירת המקום גורמת ולא המקום, כך שהיוצא מזה שאם בחו"ל יש מקום עם אווירה תורנית, לכאורה הוא עדיף על מקום בא"י עם אווירה חילונית.

יש משמעות כזו בדברי המאירי:
בית הבחירה למאירי מסכת כתובות דף קיא עמוד א
לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים ולא ידור בחוצה לארץ אף בעיר שרבה ישראל שחוצה לארץ דירת קבע לגוים ולעובדי האלילים ואי איפשר שלא ללמוד מדרכיהם וכו'.
וכשם שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם דינו כארץ ישראל וכמו שאמרו כל הדר בבבל כאלו דר בארץ ישראל שכל מה שאמרו לא אמרו אלא מפני שסתם חוצה לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויין בה לישראל לרוב הצרות ועול הגליות שסובלים שם אלא אם כן על ידי עמל גדול וצער גלגול סבל הצרות וההתיאש מהם לעבודת השם לשרידים אשר י"י קורא וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויין בה עד שמתוכם משיגים כבוד בוראם וזוכים ליהנות מזיו השכינה ועל זו אמרו אפילו שפחה שבארץ ישראל מובטחת לה שהיא בת העולם הבא ועל דרך מה שייעד הנביא באמרו וגם על העבדים ועל השפחות אשפוך רוחי:

גביר כתב:רמב"ם הלכות מלכים ה יב - לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים ובפורעניות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבאו כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו.

מעניין שבחרת בדווקא לצטט את דברי מי שבחר לגור במצרים, וכנראה היה לו סיבו טובות לכך משמע זה לא כל כך פשוט. היום שוחחתי עם אורח מברוקלין שהתפלל בבית הכנסת שלנו וסיפר שאביו גדל בארץ חילוני, שרת בצבא הגיע לכאן לפני 40 שנה נהיה בע"ת והקים משפחה חרדית למהדרין, לא שאלתי פרטים אך מה עדיף, חילוני בארץ או חרדי בחו"ל?

זאב ערבות כתב:

גביר כתב:רמב"ם הלכות מלכים ה יב - לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים ובפורעניות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבאו כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו.

מעניין שבחרת בדווקא לצטט את דברי מי שבחר לגור במצרים, וכנראה היה לו סיבו טובות לכך משמע זה לא כל כך פשוט. היום שוחחתי עם אורח מברוקלין שהתפלל בבית הכנסת שלנו וסיפר שאביו גדל בארץ חילוני, שרת בצבא הגיע לכאן לפני 40 שנה נהיה בע"ת והקים משפחה חרדית למהדרין, לא שאלתי פרטים אך מה עדיף, חילוני בארץ או חרדי בחו"ל?

viewtopic.php?f=19&t=31034&hilit=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90%D7%99#p576033
ואילך

בברכה המשולשת כתב:

זאב ערבות כתב:

גביר כתב:רמב"ם הלכות מלכים ה יב - לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים ובפורעניות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבאו כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו.

מעניין שבחרת בדווקא לצטט את דברי מי שבחר לגור במצרים, וכנראה היה לו סיבו טובות לכך משמע זה לא כל כך פשוט. היום שוחחתי עם אורח מברוקלין שהתפלל בבית הכנסת שלנו וסיפר שאביו גדל בארץ חילוני, שרת בצבא הגיע לכאן לפני 40 שנה נהיה בע"ת והקים משפחה חרדית למהדרין, לא שאלתי פרטים אך מה עדיף, חילוני בארץ או חרדי בחו"ל?

viewtopic.php?f=19&t=31034&hilit=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90%D7%99#p576033
ואילך

איני מבין כלל וכלל מה אתה רוצה שאבין מאשכול הקישור, שעדיף חילוני בארץ? ואם חילוני האם גם שמאלני כדוגמת השמאלנים שהפגינו ללא הפוגה ונתנו רוח גבית לחמסניקים לבצע את זממם הנפשע? או אולי כאנשי הפשע והעולם התחתון? והאם זה בסדר גם באילת? ומה עם כל הסוטים למיניהם שת"א היא בירתם (ואף נחשבת כבירת העולם)? אשמח לשמוע תגובה מנומקת. האם בתור חרדי אני צריך לשבת באוטובוס אגד שנוסע מב"ב לרמת השרון ושתלמידי תיכון שישבו מאחורי ירקו עלי? ניחא גוי יורק עלי אני מבין, אך יהודים (או לפחות למראית עין נראים כיהודים שכן לא החליפו פ"א בבי"ת). ומה אם שאני יושב באוטובוס מר"ג לב"ב בלבוש חרדי ואחת הנוסעות מקללת אותי על שלא שירתתי בצבא ושאני עלוקה וכו' וכו' (לא משנה שכמעט נהרגתי בלבנון, לא הגבתי לה). וזה קרה לפני יותר משלשים שנה, כעת הלא גרוע פי אלף. זה לא חכמה לגור באיזו קונכיא כמו קרית ספר או ב"ב ולסוע רק באוטובוס מהדרין ולא לקרוא את המדיה החילונית המדווחת על כל החולאים במדינה ולחשוב שהכל נפלא.

א. דברי המדרש המובאים שם והמקורות המובאים במאמר המובא שם באשכול. יעויין שם.
ב. כידוע, אינני גר בב"ב וגם לא בק"ס. (אמנם, יש שיאמרו שאני גר בקונכיה בועתית עוד יותר...)
ג. זה שיש אנשים מוסתים, יש. ב"ה זה הרבה פחות ממה שמדווח בתקשורת, שסוכ"ס זו פרנסתה ועניינה.

הנושא הזה כבר דוסקס במקום אחר ודברי המדרש יפים, אך אבי לימד אותי להיות אדם מציאותי, כך שלא משנה כמה מדרשים ומאמרי חז"ל תצטט, ויש רבים מאוד, המציאות היא שכל אחד צריך להחליט מה סדר העדיפויות שלו, ומה עלול יותר לפגוע ביהדות שלו וכו' וכו', וכמובן שלשת הדברים שכידוע עבורם מותר לגור בחו"ל, שלפחות במקרה שלי כל שלשת התנאים מולאו, כך שקריאת המדרשים לא גורמת שום נקיפות מצפון. ובוודאי אינני במדרגה של אברהם אבינו שאעזוב את משפחתי (כפי שהיו שעשו זאת).
ב"ב וקרית ספר הם רק דוגמאות, ואף הם אינן ממש מוגנות מפני השפעות הרחוב החילוני השונות (כמו שכבר הבאתי את דברי רב שך שאינו יכול ללכת ברחוב ר"ע).
הבאתי דוגמאות אישיות להסתה ולא מהתקשורת, ויש לי עוד מקרים, ואני יודע על מקרים אחרים ולא מהתקשורת, וזה לא משנה מה האחוזים (והרבה מהם לא מגיעים לתקשורת כמו אלה שספרתי אלא רק מקצת שבמקצת אם מצליחים איך שהוא לתעד כמו המקרה של ההוא באוטובוס), ואני אומר שוב: עם כל החשיבות של ישיבת א"י והקדושה וכו', לי אישית עדיף שיקלל אותי גוי מאשר יהודי, שכן מבחינה מסוימת כאשר מקלל אותך יהודי על זה שאתה שומר תורה ומצוות, זה כמו סכין בלב, אם לא חווית זאת - אשריך ומאחל שאף אחד לא יגיע לכזו חוויה "מרוממת"
ואוסיף בפרטי נקודה חשובה. היה לי בן דוד שעלה לארץ עם קום המדינה, חסיד ויזניץ שגר בת"א (היה לו דוכן ירקות בשוק הכרמל). בשנות השמונים הוא עבר לב"ב מפני שעד שנות השבעים למרות שת"א היתה עיר חילונית ברובה עוד אפשר היה לגדל בה משפחה דתית/חרדית, אך אז החלה הדרדרות מוסרית והדבר נהיה בלתי נסבל, אך לפי המדרש אעפ"כ...

עקביה שאל:
מי אומר כך? האם גם מי שקורא "אברהם" בהברה ספרדית אין זה אברהם אבינו, כיון ששמו היה אברהם בהברה אשכנזית?
עיין קריינא דאיגרתא ח"א אגרת קלח אות א, ועיקר טענתו ממה שהוא משמע לשון רבים (וכדבריו הביא היעב"ץ בסידור).
ועל עצם הטענה (כמו על הראייה מרבנו בחיי), כך הרחיבו בטוטו"ד הרבה מאד הגר"ע יוסף והגרא"מ מזוז ועוד. רק זאת אומר שהראב"ע בספר המאזנים כתב, שהשם נהגה בלשון רבים כי כן דרך הכבוד לדבר לנכבד ממנו בלשון רבים. (דומה לו שם 'אלקים' שהוא לשון רבים. וע"ע רש"י בראשית כ יג, עה"פ 'כאשר התעו אותי אלקים').

עדות של הרב יהודה וולפא, רבה של ראשון לציון, על קיומן בשעתו [לפני למעלה משבעים שנה] של כיתות נפרדות לתימנים ולספרדים בת"ת בראשון לציון שנוהל בידי סבו -

אמיר מימון,
‏ על יד המושבה : התיישבות התימנים בראשון לציון : 1909 - 1948.
נתניה : תימא - האגודה לטיפוח חברה ותרבות, ‏ תשפ"ד 2023.

עמ' 265.

גביר כתב:עדות של הרב יהודה וולפא, רבה של ראשון לציון, על קיומן בשעתו [לפני למעלה משבעים שנה] של כיתות נפרדות לתימנים ולספרדים בת"ת בראשון לציון...

יש פה איזה עירבוב, כי "לא לקבל אחד שאינו משלנו" (נושא האשכול), יכול להיות מי שאינו משלנו מבחינה אידיאולוגית, ויכול להיות מי שאינו משלנו מבחינה עדתית.
איני יודע מה כשר ומה פסול, זה אינדיוודואלי.
אבל תחילה יש להבין למה היו כיתות לספרדים ותימנים, כי "הם" תימנים ו"הם" ספרדים, או כי זה שתי נוסחאות תפילה, שני היגויים שונים, מנהגים וכו' ? (בתקופה ההיא של תחילת המדינה עוד לא הכירו אחד את השני).
היום העירבוב במוסדות בין תמנים וספרדים היא עובדה מוגמרת.
בשידוכין אולי פחות (לפחות במגזר החרדי), אבל זה נראה לי דו"צ בד"כ.
אבל בא נחשוב מה יהיה, כשתלמידים יוצאי אתיופיה (דור שני ושלישי למגויירים לחומרא, ומצביעי המפלגות החרדיות...) ירצו להתקבל למוסדות ספרדים ואצ"ל אשכנזים...
אבל עכ"פ הבדיחה מספרת, על תלמיד ספרדי שהתחנן להתקבל לישיבה אשכנזית, אמר לו המנהל: אתה רוצה ישיבה אשכנזית גם אני רוצה...

בתחילה הבנים שלנו למדו בחדר חסידי (בויאן) בבורו פארק בגלל שנחשב למוסד טוב, לנו אין קשר לחסידות. הסכימו לקבל אותנו מכיוון שהמוסד היה בתחילת דרכו והיו צריכים למלא את הכיתה, וגם הסכמנו לשלם שכר לימוד מלא, דבר נדיר. כעבור כמה שנים מישהו המליץ שנשלח את הילדים למוסד ליטאי שזה יקל להם בישיבות הליטאיות כגון מיר ולייקווד. נגשתי למוסד ובקשתי להירשם, כאשר המנהל שמע שכעת הם לומדים במוסד חסידי סירב לקבל אותם מחששו שזה יפריע לשאר תלמידי הכיתה. כעבור שנתיים עברנו למאנסי ורשמנו את הילדים למוסד ליטאי, יום אחד אחד הבנים מגיע לבית ומבקש שנקצץ לו את הפאות, שאלנו מדוע? וענה שהרבי אמר בכדי שאראה כמו שאר תלמידי הכיתה... (היו אלה פאות קטנות מאחרי האוזן).

זאב ערבות כתב:יום אחד אחד הבנים מגיע לבית ומבקש שנקצץ לו את הפאות, שאלנו מדוע? וענה שהרבי אמר בכדי שאראה כמו שאר תלמידי הכיתה... (היו אלה פאות קטנות מאחרי האוזן).

מוזר מאד, פאות קטנות מאחורי האוזן כ"כ מפריע ? אולי בארה"ב זה אחרת.
אבל שמעתי כמה פעמים (כמובן בלי השוואות), שהרב שך זצ"ל היה מורה לבחורים להתגלח,
וסיפר לי אחד שסירב לעשות זאת, שמאז הרב שך פסק מלדבר עמו.
ומי יעמוד בסוד.

לאידך אני מכיר ראש ישיבה אחד (ישיבה ספרדית), כשבא אליו תלמיד עם פאות ארוכות, הוא ממליץ לו לקצץ קמעה קמעה כדי להשתלב בחברה (שלא להראות מוזר), וכדי שלא להידחות בשידוכין. - אך ללא שום כפיה כמובן.
אך כשמגיע אליו בחור תימני, הוא מעודד אותו (במידה והוא מסוגל נפשית), להשאיר הפאות.
זקנים, הוא דורש או לגלח או לגדל, אבל לא לעשות זקנים מיוחדים (צרפתי, חצי כוס וכדו').

אכן זה גם רשעות וגם טפשות ואלה תכונות שלא קשורות למקום, פשוט חוסר סובלנות למי שאינו נוהג כמוך. בסוף השנה העברנו את הילדים למוסד אחר, כשהייה הבחור בר מצוה כעבור שנה זה היה בשבת, והמנהל של אותו מוסד הראשון (בנו של ר' מרדכי שוואב) בא מרחק הליכה רב מאוד לבקש מחילה בשמו ובשם המוסד.

לפחות הכירו בטעות; תקוותי שגם המלמד הנז' הבין זאת, או לפחות הסבירו לו (!) זאת.