וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
קראקובער
הודעות: 2048
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי קראקובער » ד' פברואר 07, 2018 10:33 am

נמחק
נערך לאחרונה על ידי קראקובער ב ש' פברואר 10, 2018 11:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

קראקובער
הודעות: 2048
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי קראקובער » ה' פברואר 08, 2018 12:51 pm

נמחק
קבצים מצורפים
כדי לתקן נדרשת העזה - צריך עיון ג.pdf
(51.55 KiB) הורד 134 פעמים
צריך עיון לעבדה ולשמרה ב.pdf
(69.88 KiB) הורד 127 פעמים
_לעבדה ולשמרה__ כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם - צריך עיון א.pdf
(93.26 KiB) הורד 136 פעמים
נערך לאחרונה על ידי קראקובער ב ש' פברואר 10, 2018 11:47 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמשון
הודעות: 117
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי שמשון » ה' פברואר 08, 2018 2:33 pm

מי שמעוניין לחיות חיי "עולם הזה", שיעשה את זה, לפחות, עם האף למטה.
כל המאמרים הללו נועדו למטרה אחת ויחידה: לתת לגיטימציה לעובדים שבחרו ברווחת חיי עולם הזה על פני חיי עולם, ולא די להם בכך, אלא שרוצים להרגיש "מכובדים" בבחירתם. מה לעשות שאין כבוד אלא תורה. וכבוד על בחירתם לא יהיה להם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.
בכל הדורות עבדו, אבל עם האף למטה, לעבוד עם האף למעלה זו יצירה חדשה.
נערך לאחרונה על ידי שמשון ב ה' פברואר 08, 2018 8:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שברי לוחות
הודעות: 1386
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי שברי לוחות » ה' פברואר 08, 2018 2:49 pm

שמשון כתב:מי שמעוניין לחיות חיי "עולם הזה", שיעשה את זה, לפחות, עם האף למטה.
כל המאמרים הללו נועדו למטרה אחת ויחידה: לתת לגיטימציה לעובדים שבחרו ברווחת חיי עולם הזה על פני חיי עולם, ולא די להם בכך, אלא שרוצים להרגיש "מכובדים" בבחירתם. מה לעשות שאין כבוד אלא תורה. וכבוד על בחירתם לא יהיה להם לא עוה"ז ולא בעוה"ב.
בכל הדורות עבדו, אבל עם האף למטה, לעבוד עם האף למעלה זו יצירה חדשה.

ההיפך הוא הנכון

קראקובער
הודעות: 2048
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי קראקובער » ה' פברואר 08, 2018 2:50 pm

שמשון כתב:מי שמעוניין לחיות חיי "עולם הזה", שיעשה את זה, לפחות, עם האף למטה.
בכל הדורות עבדו, אבל עם האף למטה
, לעבוד עם האף למעלה זו יצירה חדשה.

נכון מאד, 'בכל הדורות' מאז שנות השבעים בארץ ישראל בציבור הליטאי...

לייבעדיג יענקל
הודעות: 915
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ה' פברואר 08, 2018 3:00 pm

ברכות לה ע"ב
"תנו רבנן ואספת דגנך מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן תלמוד לומר ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנאמר ועבדת את אויביך וגו'. אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כרבי שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן".

אפוא רמוז בדברי ר' ישמעאל ואביי שצריך לעשות זאת עם האף למטה?

ישראל אליהו
הודעות: 1162
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' פברואר 08, 2018 3:19 pm

כיום קשה מאוד לצאת לעבוד ולהשאר בן תורה עם רגש וחמימות וכו', כי כולם מסביבך עם אייפונים וחדשות ופרשנויות..

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי אריך » ה' פברואר 08, 2018 3:22 pm

בלי להכנס לסוגיית הצורך להישאר בלימוד, הדרישה מהעובדים להרגיש סוג ב' וללכת עם האף למטה מקוממת. (וק"ו שנדרשת היא מעל גבי במות שכותבים שם אנשים שאינם כלל אברכים)

למה אף למטה? האם עשה משהו רע?

העובדה שהלומד תורה כל היום יש לו מעלה גדולה, אינה בהכרח מקנה לאחרים את זכות ה'אף למטה'.

זה כמו לומר שישראל צריך ללכת עם האף למטה מפני שלא זכה להיות כהן.

כל יהודי כשר צריך ללכת עם האף ישר, לא למעלה ולא למטה. ולדעת לכבד ולרומם את התלמידי חכמים ולהדבק בהם כמצווה עלינו בתוה"ק. ותו לא מידי.

אין חובה להישאר עם משנת "שפוף ובוכה".

נשר
הודעות: 1047
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי נשר » ה' פברואר 08, 2018 3:34 pm

שאלה פשוטה, מסקרנות.

האם גם בחסידויות קיים מתח בין החרדים העובדים לחרדים הלומדים? השיח של רגשי נחיתות, סוג ב', התנשאות, זלזול וכו'?

ברור לי שיש מתח בין מודרנים לפרומער'ס, השאלה שלי האם מישהו שם מגדיר את הנושא "עובדים/לומדים?

שמשון
הודעות: 117
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי שמשון » ה' פברואר 08, 2018 8:24 pm

לפי התגובות, נראה שהנושא רגיש ונפיץ.
אבל לא יעזור כלום, בכל הדורות, מי שלמד כל היום היה עם האף למעלה, ומי שלא למד כל היום הרגיש בדיעבד, על כל פנים בדרגה נחותה ממי שלומד ושרוי ברוחניות כל היום.
מעולם, בהיסטוריה כולה, לא הייתה דרישה מצד העובדים לכבד אותם ולהשוות ערכם ללומדי תורה.
הסיפור הזה מתחיל בשנים האחרונות בלבד, שציבור העובדים הליטאי דורש בנוסף לחיי נוחות, גם כבוד.
מה לעשות, העובדים יכולים לפתוח אתרים ולכתוב מאמרים מנומקים עד אין סוף, הם תמיד ישארו סוג ב', כי זה שהם בעצם, יחסית ללומדי התורה.
לא שייך לשנות את המציאות הזאת, כמו שבעל חי לא יהפוך לאדם גם אם כל ארגוני בעלי החיים ידרשו להשוותו לאדם, הוא שונה בעצם, לא שאני משווה, חלילה, רק רוצה להוכיח ששינוי בעצם אי אפשר לחולל בשום דרך.

מנין
הודעות: 481
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי מנין » ה' פברואר 08, 2018 8:30 pm

שמשון כתב:בכל הדורות, מי שלמד כל היום היה עם האף למעלה, ומי שלא למד כל היום הרגיש בדיעבד,

כלומר: כל היהודים בכל הדורות הרגישו בדיעבד. חוץ מכמה בודדים נדירים ומיוחדים שהיו עם האף למעלה. ידוע מי המציא את השטות הזו?

סגי נהור
הודעות: 2392
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 08, 2018 8:30 pm

שמשון כתב:אבל לא יעזור כלום, בכל הדורות, מי שלמד כל היום היה עם האף למעלה...

אחד המשפטים המצחיקים שקראתי פה.
על כל פנים, מי שהנו "עם האף למעלה", עליו נאמר שאין הקב"ה סובל לא אותו ולא את תורתו. ואת דכא ושפל רוח אשכון.

ארזי ביתר
הודעות: 1901
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' פברואר 08, 2018 8:39 pm

אני לא מבין את הויכוח מי חשוב יותר. האם יש חולק על כך שבעולם אידיאלי, כולם יושבים ועמלים בתורה יומם ולילה? ואם אנו לא זכינו לחיות את החיים האידיאליים הללו, מכל סיבה שהיא, לכן צריך להפוך את האידיאל?

ולמען הסר ספק, לצערי וליגוני, אני לא זוכה כיום לשבת באהלה של תורה.

שמשון
הודעות: 117
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי שמשון » ה' פברואר 08, 2018 8:44 pm

איני מבין מדוע מסיטים כל הזמן את הדיון מהנושא העיקרי.
המציאות היא שהעובדים הליטאים החליטו בשנים האחרונות לדרוש בנוסף לחיי הנוחיות, גם כבוד.
לשם כך נפתחו אתרים ונכתבים מאמרים מלומדים ומנומקים, ואני חוזר ואומר: לא יעזור לכותבי המאמרים כלום, אין דרך להנחיל כבוד למי שבוחר בחיי עולם הזה ומעדיף אותם מעל חיי העולם הבא.

מנין
הודעות: 481
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי מנין » ה' פברואר 08, 2018 8:44 pm

ארזי ביתר כתב:אני לא מבין את הויכוח מי חשוב יותר.

אין ויכוח מי חשוב יותר. הויכוח הוא האם הלומד הוא הנורמלי והעובד הוא "שפוך כפוך ובוכה". או שהעובד הוא הנורמלי והלומד הוא משהו מיוחד ונדיר ואשרי חלקו.

שמשון
הודעות: 117
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי שמשון » ה' פברואר 08, 2018 8:49 pm

מנין כתב:
ארזי ביתר כתב:אני לא מבין את הויכוח מי חשוב יותר.

אין ויכוח מי חשוב יותר. הויכוח הוא האם הלומד הוא הנורמלי והעובד הוא "שפוך כפוך ובוכה". או שהעובד הוא הנורמלי והלומד הוא משהו מיוחד ונדיר ואשרי חלקו.

כנראה שהמגיבים לא עיינו במאמרים שהובאו בפתיחת האשכול.
מטרת המאמרים הנ"ל, לחולל שינוי באוירה החרדית ולהעדיף את העובדים מעל הלומדים. ועל זה אמרתי שזה לא יעזור להם כלום עולם הזה וכבוד לא הולך ביחד. אין כבוד אלא תורה.

ארזי ביתר
הודעות: 1901
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' פברואר 08, 2018 8:58 pm

אם כל העולם משוגעים זה 'נורמה' אבל זה לא נורמלי.

אם כל העולם לא מתנהג בצורה האידיאלית, זה ה'נורמה' אבל זה לא נורמלי, כי צריך להיות שהעולם יהיה אידיאלי. וממילא, אף אחד לא ביקש שדמעתו של העובד תהיה על לחיו, אבל שמצפונו ינקוף תדיר - זה מתבקש ונדרש. אם לא, יש בעיה!

מענה איש
הודעות: 439
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי מענה איש » ה' פברואר 08, 2018 9:01 pm

שמשון כתב:מי שמעוניין לחיות חיי "עולם הזה", שיעשה את זה, לפחות, עם האף למטה.
כל המאמרים הללו נועדו למטרה אחת ויחידה: לתת לגיטימציה לעובדים שבחרו ברווחת חיי עולם הזה על פני חיי עולם, ולא די להם בכך, אלא שרוצים להרגיש "מכובדים" בבחירתם. מה לעשות שאין כבוד אלא תורה. וכבוד על בחירתם לא יהיה להם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.
בכל הדורות עבדו, אבל עם האף למטה, לעבוד עם האף למעלה זו יצירה חדשה.


רבי מכבד עשירים
איזהו מכובד המכבד את הבריות
בעיני עצם העובדה שהם רוצים כבוד ושיחשיבו אותם והם דורשים את זה דווקא מיושבי בית המדרש זה מעיד שהם כן מכירים את מקומם
רק אתה במחילה מכת''ר לא אמור להתנשא

פרנקל תאומים
הודעות: 1446
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' פברואר 08, 2018 9:05 pm

אריך כתב:בלי להכנס לסוגיית הצורך להישאר בלימוד, הדרישה מהעובדים להרגיש סוג ב' וללכת עם האף למטה מקוממת. (וק"ו שנדרשת היא מעל גבי במות שכותבים שם אנשים שאינם כלל אברכים)

למה אף למטה? האם עשה משהו רע?

העובדה שהלומד תורה כל היום יש לו מעלה גדולה, אינה בהכרח מקנה לאחרים את זכות ה'אף למטה'.

זה כמו לומר שישראל צריך ללכת עם האף למטה מפני שלא זכה להיות כהן.

כל יהודי כשר צריך ללכת עם האף ישר, לא למעלה ולא למטה. ולדעת לכבד ולרומם את התלמידי חכמים ולהדבק בהם כמצווה עלינו בתוה"ק. ותו לא מידי.

אין חובה להישאר עם משנת "שפוף ובוכה".

שפתיים ישק.

פרנקל תאומים
הודעות: 1446
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' פברואר 08, 2018 9:20 pm

שמשון כתב:איני מבין מדוע מסיטים כל הזמן את הדיון מהנושא העיקרי.
המציאות היא שהעובדים הליטאים החליטו בשנים האחרונות לדרוש בנוסף לחיי הנוחיות, גם כבוד.
לשם כך נפתחו אתרים ונכתבים מאמרים מלומדים ומנומקים, ואני חוזר ואומר: לא יעזור לכותבי המאמרים כלום, אין דרך להנחיל כבוד למי שבוחר בחיי עולם הזה ומעדיף אותם מעל חיי העולם הבא.

לא כבוד הם מבקשים, לפחות לא במובן של התנשאות.
מה שהם מבקשים זה "לגיטימציה". מה שהם מבקשים זה שלא יזלזלו בהם. (ובוודאי שלא ישפילו אותם).

הרקע לכך הוא העובדה הידועה שהיו שוטים חמומי מוח שנטלו מהם את הלגיטימציה, משל יהודי בן תורה שמפרנס את משפחתו הינו דיעבד שבדיעבד, שעת הדחק שבשעת הדחק. היפך מה שמבואר בפשטות דברי הש"ס והפוסקים. וכנגד זה הם מתמרדים.
אלא שעל הדרך מנסים לתפוס טרמפ גם כאלה שמבקשים לגיטימציה לחיי "איש הישר בעיניו יעשה" עם כיפה שחורה, וכנגד זה ורק כנגד זה יש לזעוק חמס.

דמשק
הודעות: 394
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי דמשק » ה' פברואר 08, 2018 9:23 pm

רש"י שיר השירים ז ה
קבצים מצורפים
1.png
1.png (12.32 KiB) נצפה 2303 פעמים

שמשון
הודעות: 117
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי שמשון » ה' פברואר 08, 2018 9:28 pm

פרנקל תאומים כתב:
שמשון כתב:איני מבין מדוע מסיטים כל הזמן את הדיון מהנושא העיקרי.
המציאות היא שהעובדים הליטאים החליטו בשנים האחרונות לדרוש בנוסף לחיי הנוחיות, גם כבוד.
לשם כך נפתחו אתרים ונכתבים מאמרים מלומדים ומנומקים, ואני חוזר ואומר: לא יעזור לכותבי המאמרים כלום, אין דרך להנחיל כבוד למי שבוחר בחיי עולם הזה ומעדיף אותם מעל חיי העולם הבא.

לא כבוד הם מבקשים, לפחות לא במובן של התנשאות.
מה שהם מבקשים זה "לגיטימציה". מה שהם מבקשים זה שלא יזלזלו בהם. (ובוודאי שלא ישפילו אותם).

הרקע לכך הוא העובדה הידועה שהיו שוטים חמומי מוח שנטלו מהם את הלגיטימציה, משל יהודי בן תורה שמפרנס את משפחתו הינו דיעבד שבדיעבד, שעת הדחק שבשעת הדחק. היפך מה שמבואר בפשטות דברי הש"ס והפוסקים. וכנגד זה הם מתמרדים.
אלא שעל הדרך מנסים לתפוס טרמפ גם כאלה שמבקשים לגיטימציה לחיי "איש הישר בעיניו יעשה" עם כיפה שחורה, וכנגד זה ורק כנגד זה יש לזעוק חמס.

חושדני בך שלא קראת את המאמרים הנ"ל.
עכ"פ לא עיינת בהם דייך כדי לתפוס את ה"מגמה" שלהם.
המגמה היא לחולל "שינוי" ולהשפיל את הלומדים, דו"ק ותשכח.

מנין
הודעות: 481
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי מנין » ה' פברואר 08, 2018 9:39 pm

ארזי ביתר כתב:אבל שמצפונו ינקוף תדיר - זה מתבקש ונדרש. אם לא, יש בעיה!

שמצפונו ינקוף תדיר? אני מקווה שכתבת בציניות!
מי שלא מקיים מה שכתוב בשולחן ערוך (אורח חיים קנ"ו סעיף א) מצפונו צריך לנקוף!
נערך לאחרונה על ידי מנין ב ה' פברואר 08, 2018 10:13 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סגי נהור
הודעות: 2392
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 08, 2018 10:00 pm

שמשון כתב:ועל זה אמרתי שזה לא יעזור להם כלום עולם הזה וכבוד לא הולך ביחד.

עולם הזה וכבוד לא הולך ביחד? למה, כבוד זה עולם הבא? כבוד זה מאוד מאוד עולם הזה.

אני לא נכנס פה לדיון בסוגיית החרדים העובדים ולא קראתי את המאמרים שהובאו. אבל כמה לא חלי ולא מרגיש האי גברא את הבעייתיות שבהנחות היסוד של הדיון. לא פעם ולא פעמיים (!) שמעתי/קראתי טענות בסגנון "אם כולם יהיו מכובדים למה שמישהו ירצה ללמוד". כלומר, התכלית היא הכבוד והמעמד, ולשבת ללמוד זה פשוט היכי תמצי כדי להגיע לתכלית הזאת. למה השאלה היא מי חשוב יותר ומי חשוב פחות? באנו לעולם כדי להיות חשובים? השאלה היא מה הקב"ה רוצה ממני, והדיון הוא אם הקב"ה אכן מבקש מכל אחד לשבת וללמוד כל היום, או שרצון ה' הוא שחלק מהאנשים יעבדו לפרנסתם באופן שיהודי צריך לעבוד לפרנסתו, ויקדשו את שם ה' בדרך שלהם, ומינייהו ומינייהו יתקלס עילאה. זה הדיון הלגיטימי היחיד, והדיון האחר הוא דיון פוליטי וחברתי שאין לו שום קשר לעבודת ה'.

פלגינן
הודעות: 2333
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי פלגינן » ה' פברואר 08, 2018 10:58 pm

התבקשתי להעלות על ידי אחד מוותיקי הפורום:
כאשר הייתי אברך קלאסי, הרגשתי "נורמלי", אני דופק כרטיס, כי "כולם", כדי לא להיות "סוג ב", בקיצור זרמתי עם כולם על "פס היצור". התפוקה הייתה בהתאם. היום אני מסתכל רטרואקטיבית, ואני מתחיל להעריך את העבר שלי, תלמיד היושב בישיבה ועוסק בתורה ומקיים את העולם.
אברכים הם נזר הבריאה, הם ממש לא הנורמל, הסטנדרט, הם משהו מורם הרבה מעבר לקלאסי ולנורמלי. לכן, לדעתי, רק בשביל הטרגדיה הזו, המחשבה שאנחנו לומדים כי זה הנורמה וכדי לא להיות סוג ב' היא פסולה מכל וכל.
וזה עוד בלי להיכנס לאדם העובד שאינו יכול להתפתח ברוחניות כשהוא מרגיש סוג ב'. הקיטלוג הטפשי הזה הורג אנשים. מי אמר שגם לבני אדם צריכים להצמיד תוויות?! כל אחד יעמוד מול קונו ויעשה את המוטל עליו, ושם, דווקא שם, הוא יכול להגיע לשיא הדבקות.

פרנקל תאומים
הודעות: 1446
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' פברואר 08, 2018 11:14 pm

שמשון כתב:
פרנקל תאומים כתב:
שמשון כתב:איני מבין מדוע מסיטים כל הזמן את הדיון מהנושא העיקרי.
המציאות היא שהעובדים הליטאים החליטו בשנים האחרונות לדרוש בנוסף לחיי הנוחיות, גם כבוד.
לשם כך נפתחו אתרים ונכתבים מאמרים מלומדים ומנומקים, ואני חוזר ואומר: לא יעזור לכותבי המאמרים כלום, אין דרך להנחיל כבוד למי שבוחר בחיי עולם הזה ומעדיף אותם מעל חיי העולם הבא.

לא כבוד הם מבקשים, לפחות לא במובן של התנשאות.
מה שהם מבקשים זה "לגיטימציה". מה שהם מבקשים זה שלא יזלזלו בהם. (ובוודאי שלא ישפילו אותם).

הרקע לכך הוא העובדה הידועה שהיו שוטים חמומי מוח שנטלו מהם את הלגיטימציה, משל יהודי בן תורה שמפרנס את משפחתו הינו דיעבד שבדיעבד, שעת הדחק שבשעת הדחק. היפך מה שמבואר בפשטות דברי הש"ס והפוסקים. וכנגד זה הם מתמרדים.
אלא שעל הדרך מנסים לתפוס טרמפ גם כאלה שמבקשים לגיטימציה לחיי "איש הישר בעיניו יעשה" עם כיפה שחורה, וכנגד זה ורק כנגד זה יש לזעוק חמס.

חושדני בך שלא קראת את המאמרים הנ"ל.
עכ"פ לא עיינת בהם דייך כדי לתפוס את ה"מגמה" שלהם.
המגמה היא לחולל "שינוי" ולהשפיל את הלומדים, דו"ק ותשכח.

אתה צודק. לא קראתי את המאמרים הנ"ל. התייחסתי רק לדברים שנכתבו להדיא באשכול זה.
ואם אכן כדבריך אזי אין הכ"נ (בכל הנוגע לאותם מאמרים).

שעת הכושר
הודעות: 117
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי שעת הכושר » ו' פברואר 09, 2018 10:10 am

נראה אם אצליח להציע כאן זוית נוספת לנושא.

חז"ל אומרים לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה. לכאורה, וכי יש לך דבר מגונה מזה. יושב אדם רכון על הגמרא, נקרא לו לצורך הדוגמא - ר' זרח, מתאמץ להבין את דברי המהרש"א, האור בעששית מרצד, בני העיירה כבר נמים את שנתם, אבל הוא בשלו, מנצל כל רגע ללימוד, לעיון ולהעמקה בעמל רב. אלא שהתבוננות לתוך נפשו מצביעה לנו שתכלית אחת מנחה אותו בכל מעשיו, על מנת שיקראוהו רבי, או בשפתינו - על מנת שיוכל לרכוש פראק תוצרת בגיר. לא מתבייש? התורה שהקב"ה נתן לנו באהבה בשבילך היא סך הכל תלוש לקניית המבורג? מה רצוי בדבר הטיפשי והמכוער הזה? כיצד יתכן שדבר רדוד כל-כך הוא זה שיביא את האדם למעלה העליונה של לימוד לשמה, עד שאמרו עליו מתוך זה יבוא לזה? לפי מבטינו היה נראה שאדם כזה צריך להיקשר לעמוד בכניסה לבית-המדרש, מטרה לחיצי יריקות ובוז, ככה ייעשה למי שמשתמש בתורה לרכוש ניגון 'ימים' בכניסתו לארמונות פרידמן. אוי לו לר' זרח שעשה את התורה הקדושה קרדום להשיג בה ארטיק.

אבל -כך קיבלתי מרבותי- למדנו כאן יסוד גדול, הנקרא בשם "שקר מול שקר", ואפרש שיחתי. בעולם של אמת, כל זיוף הוא אסון וטרגדיה, כל סטיה קלה דינה להימחק לגמרי. אבל בעולם של שקר, כדי להגיע לאמת צריך לפעמים קצת לזייף ולשקר, מה נעשה, ככה זה, עדיין לא עלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. אם התורה והמצוות היו נעמדים בעיני האדם במקום האמיתי שלהם, והתאוות והעבירות היו עומדות לעין כל במלוא עליבותם וכיעורם, אז אכן היה ראוי לסקול את הלומד שלא לשמה. אבל ההסתר גדול, התורה והמצוות נצבעו ע"י השטן בצבעים אפלים וקודרים, ואילו החמדות והתאוות, זורחות בהדר ובעוז, תענוגי גוף ונפש, דבש מתוק בקנקן מהמם, ממש גיוועלדיג. אז ידידינו ר' זרח, אשר בנפשו הוא יודע את האמת על מעלת התורה וגריעות הפכה, אבל עדיין כוחות הגוף שלו מושפעים מהצבע העליז והריח הערב של תענוגי העוה"ז, אין לו ברירה לר' זרח אלא להשתמש בשיטת "שקר מול שקר", לכן הוא משכנע את עצמו על קסמו של הפראק, עריבותו הנצחית של ההמבורג, והריפוד המענג של הספסל במזרח. אבל "לא לעולם חושך", ומתוך שלא לשמה בא לשמה, אחר שהשקר של היצה"ר התקזז לו עם השקר שהמציא היצה"ט, שב לו ר' זרח על התורה בעצמה, לשתות מים חיים.

אמור מעתה, אכן יש עוול גדול לדבוק בה' ובתורתו שלא לשמה, עוול שאין לו מחילה אם הוא היה העוול הראשון, ולפניו הכל היה אמיתי. אבל העוול הזה בא להתמודד עם השקר הגדול, השקר הנורא מכל שקדם לו הרבה, השקר שהצליח לצייר לעיני באי העולם כי רשע טוב לו וצדיק רע לו, ודרך רשעים צלחה. כאשר אדם נקלע למערת שודדים, מותר לו קצת להרפות מאחיזתו במידת האמת, וללמוד מאבינו יעקב כיצד מתמודדים עם לבן הארמי.

אם הנמשל עדיין לא ברור, אז אנסה לתארו בקצרה. שני אנשים שווים במראה ובקומה ובגיל, האחד הוא אברך השני הוא עובד. הראשון לא קיבל משכורת כבר 8 חודשים, את הילדים אשתו מלבישה מחנות יד שניה, תכשיט חדש היא לא קנתה לעצמה כבר 10 שנים, הדירה צפופה ומלאה, והמקרר מרווח וריק, זה המצב, שמחים במה שיש, ומשתדלים לשרוד. בבין הזמנים קצת מתפנקים, מחליפים דירה עם אחד האחים, זה במודיעין עילית וזה בבני ברק, הצפיפות אותו דבר, נסחבים באטובוסים מזיעים, נו, מה לא עושים כדי לפנק קצת את הילדים. אבל בזוית העין רואים את השכן, ההוא העובד, גם יוצא לנופש, 3 חדרים 5 כוכבים ממתינים לו למרגלות ימהמלח או ימכינרת, הילדים מטופטפים מכף רגל ועד ראש, מערכת בגדים נפרדת לכל ארוחה בחדר-האוכל-המרכזי של המלון, וכך הם פוסעים מעדנות בחדר המדרגות של הבנין אל החניה, שם ממתינה להם המאזדה המצוחצחת, הדיסק החדש של ליפא כבר מתנגן באוטו, האשה מצמידה לאוזנה את העגיל החדש שקיבלה מבעלה לכבוד היומולדת האחרון, והם יוצאים לדרך. (תאמינו לי, תוך כדי כתיבה, אני פשוט מתפעל מהיכולות האינסופיות של היצה"ר, הוא פשוט מלך הקסמים).

בלב פנימה, האברך ומשפחתו לא מסתנוורים, כל חפציך לא ישוו בה, יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, ויפה שעה אחת של לימוד גמרא מכל הבוץ של ים המלח ביחד. אבל אי שם, ברבדים הנמוכים של הגוף, משהו זז קצת, בכל זאת, יש קליפות ויש הסתרה.

נתקנא היצה"ט בקסמיו של היצה"ר, והחליט לגזול קצת את החנית מיד המצרי, פיזר רמזים פה ושם, בחשכת הליל שכנע כל מיני גורמים טובים ורעים, ואיכשהו הפרוייקט יצא לדרך. קוראים לזה בכל מיני שמות, אף-למעלה-אף-למטה, חוסר לגטימציה, סוג בית וסוג גימל, לא חשוב השם, הרעיון הוא אחד. נכון, העוה"ז מחייך לעובד ומקשיח על האברך, אבל לפחות במעמד החברתי יהיה קצת איזון, כשהם ירצו לרשום את הילדים לחיידר, האברך יתקבל בחיוכים והעובד יתקבל בפנים זעופות, כך גם בקבלה לסימנרים, ובעוד כמה זוטות מעין אלו, לא משהו טראגי במיוחד, רק קצת, בבואה דבבואה, כמה שהאברך סובל מהעדר ממון ומאזדה, אז טיפ-טיפה יסבול העובד מחוסר כבוד ולגטימציה. זה לגמרי לא צודק, ולגמרי לא הגון, מה פשע ומה חטא העובד הנ"ל, ומה חטאה ביתו הצנועה שרוצה ללמוד ב'וולף' ואינה מתקבלת בנקל, אבל מה נעשה, היצה"ר טרף את הקלפים והפך את עולמינו למקום כ"כ שקרי, אז למען האיזון נמחל ליצה"ט על זיופים קטנים פה ושם.

אבל שוחרי הצדק יצאו למסע ציד, לגזול את כבשת הרש. היה ראוי להם לשוחרי הצדק להקים אתר "צריך עיון" ובו יחשפו את השקר הגדול שמאחורי המסיכה הנקראת תענוגי העוה"ז, יחשפו את כל האמת על רוממות לימוד התורה, ובודאי על תורה מתוך הדחק ובמסירות נפש, כהנה וכהנה יחשפו ויגנו את כל תרמיותיו של השטן עד לאחת, הוא יצה"ר הוא שטן הוא מלאך המוות. אבל הם בחרו הפעם להתמקד במשהו אחר, בשקרים של היצה"ט, וככה הם פועלים לקרוע את כל מארג השקר הזה עד החוט האחרון. משכורת כבר אין לו לאברך, גם כבוד מיוחד לא צריך לעשות לו, לא קדימה בקבלה לסמינר, וגם לא עליה יותר מכובדת בביהכ"נ. אולי נשאיר לו סיפוק מיוחד על זה שהוא דבק בתורה? לא, גם זה שקר שצריך להיזרק לפח, כי השכן העובד ג"כ דבק בתורה לפי דרכו וסגנונו, יש רבי ישמעאל ויש רשב"י, ושאף-אחד לא יסתלבט. לא "בזאת יתהלל המתהלל" ולא "ויגבה ליבו". אני מסכים שהיצה"ט משקר הרבה פעמים, אבל זה אפילו לא אחוז אחד מהשקרים של היצה"ר. תעשו טובה, תטפלו קודם בשקרן המרכזי, וכשהוא יעבור מן העולם, אני מבטיח לכם שהיצה"ט כבר יחזור בתשובה לגמרי, ולא יוסיף עוד לשקר. כבר לא יהיה בזה שום צורך. כבר יתקיים בנו מתוך שלא לשמה בא לשמה.



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



ורוח קדשו של המש"ח צווחת ואומרת;
והנה מעת היות ישראל בגויים, ברבות השנים, אשר לא האמינו כל יושבי תבל כי יתקיימו באופן נפלא אשר לא ישער מחשבת אדם משכיל, היודע קורות הימים והמצולות אשר שטפו באלפי שנים על עם המעט והרפה כח וחדל אונים [אשר זה לבד גם כן מופת נפלא וגדול על קיום האומה למטרה נשגבה א-לקית, אשר נתנבאו עליה הקדמונים]. הנה דרך ההשגחה כי ינוחו משך שנים קרוב למאה או מאתיים. ואחר זה יקום רוח סערה, ויפוץ המון גליו, וכלה יבלה יהרוס ישטוף לא יחמול, עד כי נפזרים בדודים, ירוצו יברחו למקום רחוק, ושם יתאחדו, יהיו לגוי, יוגדל תורתם, חכמתם יעשו חיל, עד כי ישכח היותו גר בארץ נכריה, יחשוב כי זה מקום מחצבתו, בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד. שם יבא רוח סערה עוד יותר חזק, יזכיר אותו בקול סואן ברעש - "יהודי אתה ומי שמך לאיש, לך לך אל ארץ אשר לא ידעת"!
ככה יחליף מצב הישראלי וקיומו בעמים, כאשר עין המשכיל יראה בספר דברי הימים. וזה לשתי סיבות: לקיום הדת האמיתי וטהרתו, ולקיום האומה. כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל, יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן. וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי והנסיון, בזה יתגדרו האחרונים יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור. לא כן הדת הא-לוקי הניתן מן השמים, ומקורו לא על ארץ חוצב. הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים, הלא היה להם להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו - בית דין הגדול היה יכול לבטל את דברי בית דין הקודם. ומה שנדרש ב - י"ג מידות, אף בית דין קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם. וראה ביום הכיפורים לענין שעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שעור קצוב, יעויין שם. ומלבד זה היה תמיד הופעה א-לקית רוחנית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהם הרוח, והיו נביאים ובני נביאים, ואסיפת בעלי חכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור א-לקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים. ומההנהגה של האומה בענינים הזמניים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך.
לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום בית דין לחדש דבר, כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא, ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. כך היה דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח א-לקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו. הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם! מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש? יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה. עוד מעט ישוב לאמר "שקר נחלו אבותינו", והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן. יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף מקלקלתא ולא יליף מתקנא, יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם כמתוקנים לא עשיתם. "ואל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט, א).
אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ה', אשר ניבאו על גזע ישי באחרית הימים. ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קודש, ובניו יוסיפו אומץ, ובחוריו יעשו חיל בתורת ה', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה, ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד - פוק חזי אמירות דברים בספר אור זרוע סוף הלכות תפילה בתשובה מר"א מביהם ז"ל מעמד האומה בארצות פר"א, יעויין שם!


תודה על ההקשבה, סליחה על האריכות.

נשר
הודעות: 1047
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי נשר » ו' פברואר 09, 2018 10:46 am

נפלא עד מאד!

בן מיכאל
הודעות: 488
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי בן מיכאל » ו' פברואר 09, 2018 11:41 am

שמשון כתב:מי שמעוניין לחיות חיי "עולם הזה", שיעשה את זה, לפחות, עם האף למטה.
כל המאמרים הללו נועדו למטרה אחת ויחידה: לתת לגיטימציה לעובדים שבחרו ברווחת חיי עולם הזה על פני חיי עולם, ולא די להם בכך, אלא שרוצים להרגיש "מכובדים" בבחירתם. מה לעשות שאין כבוד אלא תורה. וכבוד על בחירתם לא יהיה להם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.
בכל הדורות עבדו, אבל עם האף למטה, לעבוד עם האף למעלה זו יצירה חדשה.

בפשטות דרך התורה היא שרוב עם ישראל עובד, ורק קובע עיתים לתורה "בשכבך ובקומך", ואילו שבט לוי "יורו משפטיך ליעקב", יהושע בן נון הוא זה שמצטוה "והגית בו יומם ולילה" - שוב כמנהיג עם ישראל.
המושג שכולםםםםםםםםם חיייבים ללמוד ומי שלא לומד הינו סוג ב', עד כדי כך יש המעיזים לכתוב כי עליו להסתובב עם האף למטה, הינו טעות ומנוגד לדרך התורה.
כמובן שאשרי מי שעמלו בתורה, ואשרי הזוכה לישב נצח באהלו של תורה, כפי שאמר דוד המלך שבתי בבית ה' כל ימי חיי, אבל לפסול מי שלא לומד? להתיייחס אליו כסוג ב'? שהוא עצמו ירגיש כך? באמת????

בן מיכאל
הודעות: 488
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי בן מיכאל » ו' פברואר 09, 2018 11:42 am

ישראל אליהו כתב:כיום קשה מאוד לצאת לעבוד ולהשאר בן תורה עם רגש וחמימות וכו', כי כולם מסביבך עם אייפונים וחדשות ופרשנויות..

נכון.
מאידך חלק מזה, הוא כי נלחמים בעובדים, כך שמי שיוצא נפלט מהמסגרת.

בן מיכאל
הודעות: 488
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי בן מיכאל » ו' פברואר 09, 2018 11:43 am

נשר כתב:שאלה פשוטה, מסקרנות.

האם גם בחסידויות קיים מתח בין החרדים העובדים לחרדים הלומדים? השיח של רגשי נחיתות, סוג ב', התנשאות, זלזול וכו'?

ברור לי שיש מתח בין מודרנים לפרומער'ס, השאלה שלי האם מישהו שם מגדיר את הנושא "עובדים/לומדים?

אצל חסידים המצב הרבה יותר טוב.

בן מיכאל
הודעות: 488
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי בן מיכאל » ו' פברואר 09, 2018 11:44 am

פרנקל תאומים כתב:
אריך כתב:בלי להכנס לסוגיית הצורך להישאר בלימוד, הדרישה מהעובדים להרגיש סוג ב' וללכת עם האף למטה מקוממת. (וק"ו שנדרשת היא מעל גבי במות שכותבים שם אנשים שאינם כלל אברכים)

למה אף למטה? האם עשה משהו רע?

העובדה שהלומד תורה כל היום יש לו מעלה גדולה, אינה בהכרח מקנה לאחרים את זכות ה'אף למטה'.

זה כמו לומר שישראל צריך ללכת עם האף למטה מפני שלא זכה להיות כהן.

כל יהודי כשר צריך ללכת עם האף ישר, לא למעלה ולא למטה. ולדעת לכבד ולרומם את התלמידי חכמים ולהדבק בהם כמצווה עלינו בתוה"ק. ותו לא מידי.

אין חובה להישאר עם משנת "שפוף ובוכה".

שפתיים ישק.

גא"מ.

פרנקל תאומים
הודעות: 1446
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ו' פברואר 09, 2018 12:04 pm

סגי נהור כתב:
שמשון כתב:ועל זה אמרתי שזה לא יעזור להם כלום עולם הזה וכבוד לא הולך ביחד.

עולם הזה וכבוד לא הולך ביחד? למה, כבוד זה עולם הבא? כבוד זה מאוד מאוד עולם הזה.

אין כבוד אלא תורה. והקב"ה נקרא מלך הכבוד. כבוד אמיתי הוא בהחלט 'עולם האמת'.

אלא שאי"ז כבוד במובן המזוייף שלנו היום של להיות מבסוט מעצמי כי אני למעלה והשני למטה.

'אין כבוד אלא תורה' פירושו כבוד בעצם. כבוד חכמים ינחלו. ת"ח אמיתי אפי' אם הוא לבוש סמרטוטים וכולם בזים לו, הוא בעל הכבוד. מפני שכבוד במובן האמיתי שלו הינו עצמי לגמרי ולא תלוי במה שאחרים נותנים או לא נותנים לו וגם לא בהרגשה שלו כלפי אחרים (אדרבה, אם הוא מרגיש עליונות על אחרים, הרי שכנראה הוא לא ת"ח אמיתי [באופן יחסי] וממילא גם לא נכבד אמיתי).

פרנקל תאומים
הודעות: 1446
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ו' פברואר 09, 2018 12:10 pm

ארזי ביתר כתב:אף אחד לא ביקש שדמעתו של העובד תהיה על לחיו, אבל שמצפונו ינקוף תדיר - זה מתבקש ונדרש. אם לא, יש בעיה!

כל יהודי יר"ש צריך שמצפונו ינקוף עליו תדיר על מיעוט חלקו ביגיעת התורה בידיעתה ובהבנתה, בקיום ובדקדוק המצוות, במידות טובות ובמעשים טובים. כאו"א לפי היכולות והכלים שהשי"ת נתן בידו צריך לייסר את עצמו מדוע הוא אינו מנצלם כיאות. בין אם אותו יהודי זכה לשבת רק על התורה (באמת), ובין אם הוא עושה לפרנסתו וקובע עיתים לתורה (באמת).

אגב, חשבתם על כך שאולי ישנם גם יהודים בני תורה לא מועטים שנאלצו לצאת לפרנסתם מכורח המציאות באמת ובתמים? וכי גם מצפונם של אלה, לשיטתכם, צריך לנקוף עליהם יותר מאשר אלו שהתאפשר להם להמשיך וללמוד ב'כולל'?

מענה איש
הודעות: 439
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי מענה איש » ו' פברואר 09, 2018 1:04 pm

נשר כתב:שאלה פשוטה, מסקרנות.

האם גם בחסידויות קיים מתח בין החרדים העובדים לחרדים הלומדים? השיח של רגשי נחיתות, סוג ב', התנשאות, זלזול וכו'?

ברור לי שיש מתח בין מודרנים לפרומער'ס, השאלה שלי האם מישהו שם מגדיר את הנושא "עובדים/לומדים?


כל הסוגיא הזאת של 'חרדים עובדים' זה פייק ניוז אחד גדול כולם יודעים מאיפה זה התחיל ומי העלה את זה כנושא שיש לדון בו
לאורך כל השנים היו כאלו שיצאו לעבוד והיו גם מודרנים עד שיום אחד מישהו החליט שזה בעיה
כמובן יתכן שזה גורם לבעיות נקודתיות אבל ללכת ולהעצים את זה סתם מיותר
ובאמת חבל שהעובדים נופלים מרצון למלכודת המיותרת הזאת...

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10725
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' פברואר 09, 2018 1:05 pm

לא הורדתי את המאמרים שעלו בראש האשכול, אבל כל מה שיוצא מהאתר ההוא חשוד במניעיו, במגמותיו, ובטהרת כוונתיו. אבקש להבא לא להעתיק מאמרים משם לכאן.

קראקובער
הודעות: 2048
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי קראקובער » ו' פברואר 09, 2018 2:27 pm

פלגינן כתב:התבקשתי להעלות על ידי אחד מוותיקי הפורום:
כאשר הייתי אברך קלאסי, הרגשתי "נורמלי", אני דופק כרטיס, כי "כולם", כדי לא להיות "סוג ב", בקיצור זרמתי עם כולם על "פס היצור". התפוקה הייתה בהתאם. היום אני מסתכל רטרואקטיבית, ואני מתחיל להעריך את העבר שלי, תלמיד היושב בישיבה ועוסק בתורה ומקיים את העולם.
אברכים הם נזר הבריאה, הם ממש לא הנורמל, הסטנדרט, הם משהו מורם הרבה מעבר לקלאסי ולנורמלי. לכן, לדעתי, רק בשביל הטרגדיה הזו, המחשבה שאנחנו לומדים כי זה הנורמה וכדי לא להיות סוג ב' היא פסולה מכל וכל.
וזה עוד בלי להיכנס לאדם העובד שאינו יכול להתפתח ברוחניות כשהוא מרגיש סוג ב'. הקיטלוג הטפשי הזה הורג אנשים. מי אמר שגם לבני אדם צריכים להצמיד תוויות?! כל אחד יעמוד מול קונו ויעשה את המוטל עליו, ושם, דווקא שם, הוא יכול להגיע לשיא הדבקות.

שפתים ישק!

נ.ב. לא התכוונתי שמה שהם כותבים הוא תורה מסיני, הבאתי את זה רק לעורר דיון בנושא.

בן מיכאל
הודעות: 488
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי בן מיכאל » ו' פברואר 09, 2018 2:34 pm

שעת הכושר כתב:נראה אם אצליח להציע כאן זוית נוספת לנושא.

חז"ל אומרים לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה. לכאורה, וכי יש לך דבר מגונה מזה. יושב אדם רכון על הגמרא, נקרא לו לצורך הדוגמא - ר' זרח, מתאמץ להבין את דברי המהרש"א, האור בעששית מרצד, בני העיירה כבר נמים את שנתם, אבל הוא בשלו, מנצל כל רגע ללימוד, לעיון ולהעמקה בעמל רב. אלא שהתבוננות לתוך נפשו מצביעה לנו שתכלית אחת מנחה אותו בכל מעשיו, על מנת שיקראוהו רבי, או בשפתינו - על מנת שיוכל לרכוש פראק תוצרת בגיר. לא מתבייש? התורה שהקב"ה נתן לנו באהבה בשבילך היא סך הכל תלוש לקניית המבורג? מה רצוי בדבר הטיפשי והמכוער הזה? כיצד יתכן שדבר רדוד כל-כך הוא זה שיביא את האדם למעלה העליונה של לימוד לשמה, עד שאמרו עליו מתוך זה יבוא לזה? לפי מבטינו היה נראה שאדם כזה צריך להיקשר לעמוד בכניסה לבית-המדרש, מטרה לחיצי יריקות ובוז, ככה ייעשה למי שמשתמש בתורה לרכוש ניגון 'ימים' בכניסתו לארמונות פרידמן. אוי לו לר' זרח שעשה את התורה הקדושה קרדום להשיג בה ארטיק.

אבל -כך קיבלתי מרבותי- למדנו כאן יסוד גדול, הנקרא בשם "שקר מול שקר", ואפרש שיחתי. בעולם של אמת, כל זיוף הוא אסון וטרגדיה, כל סטיה קלה דינה להימחק לגמרי. אבל בעולם של שקר, כדי להגיע לאמת צריך לפעמים קצת לזייף ולשקר, מה נעשה, ככה זה, עדיין לא עלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. אם התורה והמצוות היו נעמדים בעיני האדם במקום האמיתי שלהם, והתאוות והעבירות היו עומדות לעין כל במלוא עליבותם וכיעורם, אז אכן היה ראוי לסקול את הלומד שלא לשמה. אבל ההסתר גדול, התורה והמצוות נצבעו ע"י השטן בצבעים אפלים וקודרים, ואילו החמדות והתאוות, זורחות בהדר ובעוז, תענוגי גוף ונפש, דבש מתוק בקנקן מהמם, ממש גיוועלדיג. אז ידידינו ר' זרח, אשר בנפשו הוא יודע את האמת על מעלת התורה וגריעות הפכה, אבל עדיין כוחות הגוף שלו מושפעים מהצבע העליז והריח הערב של תענוגי העוה"ז, אין לו ברירה לר' זרח אלא להשתמש בשיטת "שקר מול שקר", לכן הוא משכנע את עצמו על קסמו של הפראק, עריבותו הנצחית של ההמבורג, והריפוד המענג של הספסל במזרח. אבל "לא לעולם חושך", ומתוך שלא לשמה בא לשמה, אחר שהשקר של היצה"ר התקזז לו עם השקר שהמציא היצה"ט, שב לו ר' זרח על התורה בעצמה, לשתות מים חיים.

אמור מעתה, אכן יש עוול גדול לדבוק בה' ובתורתו שלא לשמה, עוול שאין לו מחילה אם הוא היה העוול הראשון, ולפניו הכל היה אמיתי. אבל העוול הזה בא להתמודד עם השקר הגדול, השקר הנורא מכל שקדם לו הרבה, השקר שהצליח לצייר לעיני באי העולם כי רשע טוב לו וצדיק רע לו, ודרך רשעים צלחה. כאשר אדם נקלע למערת שודדים, מותר לו קצת להרפות מאחיזתו במידת האמת, וללמוד מאבינו יעקב כיצד מתמודדים עם לבן הארמי.

אם הנמשל עדיין לא ברור, אז אנסה לתארו בקצרה. שני אנשים שווים במראה ובקומה ובגיל, האחד הוא אברך השני הוא עובד. הראשון לא קיבל משכורת כבר 8 חודשים, את הילדים אשתו מלבישה מחנות יד שניה, תכשיט חדש היא לא קנתה לעצמה כבר 10 שנים, הדירה צפופה ומלאה, והמקרר מרווח וריק, זה המצב, שמחים במה שיש, ומשתדלים לשרוד. בבין הזמנים קצת מתפנקים, מחליפים דירה עם אחד האחים, זה במודיעין עילית וזה בבני ברק, הצפיפות אותו דבר, נסחבים באטובוסים מזיעים, נו, מה לא עושים כדי לפנק קצת את הילדים. אבל בזוית העין רואים את השכן, ההוא העובד, גם יוצא לנופש, 3 חדרים 5 כוכבים ממתינים לו למרגלות ימהמלח או ימכינרת, הילדים מטופטפים מכף רגל ועד ראש, מערכת בגדים נפרדת לכל ארוחה בחדר-האוכל-המרכזי של המלון, וכך הם פוסעים מעדנות בחדר המדרגות של הבנין אל החניה, שם ממתינה להם המאזדה המצוחצחת, הדיסק החדש של ליפא כבר מתנגן באוטו, האשה מצמידה לאוזנה את העגיל החדש שקיבלה מבעלה לכבוד היומולדת האחרון, והם יוצאים לדרך. (תאמינו לי, תוך כדי כתיבה, אני פשוט מתפעל מהיכולות האינסופיות של היצה"ר, הוא פשוט מלך הקסמים).

בלב פנימה, האברך ומשפחתו לא מסתנוורים, כל חפציך לא ישוו בה, יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, ויפה שעה אחת של לימוד גמרא מכל הבוץ של ים המלח ביחד. אבל אי שם, ברבדים הנמוכים של הגוף, משהו זז קצת, בכל זאת, יש קליפות ויש הסתרה.

נתקנא היצה"ט בקסמיו של היצה"ר, והחליט לגזול קצת את החנית מיד המצרי, פיזר רמזים פה ושם, בחשכת הליל שכנע כל מיני גורמים טובים ורעים, ואיכשהו הפרוייקט יצא לדרך. קוראים לזה בכל מיני שמות, אף-למעלה-אף-למטה, חוסר לגטימציה, סוג בית וסוג גימל, לא חשוב השם, הרעיון הוא אחד. נכון, העוה"ז מחייך לעובד ומקשיח על האברך, אבל לפחות במעמד החברתי יהיה קצת איזון, כשהם ירצו לרשום את הילדים לחיידר, האברך יתקבל בחיוכים והעובד יתקבל בפנים זעופות, כך גם בקבלה לסימנרים, ובעוד כמה זוטות מעין אלו, לא משהו טראגי במיוחד, רק קצת, בבואה דבבואה, כמה שהאברך סובל מהעדר ממון ומאזדה, אז טיפ-טיפה יסבול העובד מחוסר כבוד ולגטימציה. זה לגמרי לא צודק, ולגמרי לא הגון, מה פשע ומה חטא העובד הנ"ל, ומה חטאה ביתו הצנועה שרוצה ללמוד ב'וולף' ואינה מתקבלת בנקל, אבל מה נעשה, היצה"ר טרף את הקלפים והפך את עולמינו למקום כ"כ שקרי, אז למען האיזון נמחל ליצה"ט על זיופים קטנים פה ושם.

אבל שוחרי הצדק יצאו למסע ציד, לגזול את כבשת הרש. היה ראוי להם לשוחרי הצדק להקים אתר "צריך עיון" ובו יחשפו את השקר הגדול שמאחורי המסיכה הנקראת תענוגי העוה"ז, יחשפו את כל האמת על רוממות לימוד התורה, ובודאי על תורה מתוך הדחק ובמסירות נפש, כהנה וכהנה יחשפו ויגנו את כל תרמיותיו של השטן עד לאחת, הוא יצה"ר הוא שטן הוא מלאך המוות. אבל הם בחרו הפעם להתמקד במשהו אחר, בשקרים של היצה"ט, וככה הם פועלים לקרוע את כל מארג השקר הזה עד החוט האחרון. משכורת כבר אין לו לאברך, גם כבוד מיוחד לא צריך לעשות לו, לא קדימה בקבלה לסמינר, וגם לא עליה יותר מכובדת בביהכ"נ. אולי נשאיר לו סיפוק מיוחד על זה שהוא דבק בתורה? לא, גם זה שקר שצריך להיזרק לפח, כי השכן העובד ג"כ דבק בתורה לפי דרכו וסגנונו, יש רבי ישמעאל ויש רשב"י, ושאף-אחד לא יסתלבט. לא "בזאת יתהלל המתהלל" ולא "ויגבה ליבו". אני מסכים שהיצה"ט משקר הרבה פעמים, אבל זה אפילו לא אחוז אחד מהשקרים של היצה"ר. תעשו טובה, תטפלו קודם בשקרן המרכזי, וכשהוא יעבור מן העולם, אני מבטיח לכם שהיצה"ט כבר יחזור בתשובה לגמרי, ולא יוסיף עוד לשקר. כבר לא יהיה בזה שום צורך. כבר יתקיים בנו מתוך שלא לשמה בא לשמה.



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



ורוח קדשו של המש"ח צווחת ואומרת;
והנה מעת היות ישראל בגויים, ברבות השנים, אשר לא האמינו כל יושבי תבל כי יתקיימו באופן נפלא אשר לא ישער מחשבת אדם משכיל, היודע קורות הימים והמצולות אשר שטפו באלפי שנים על עם המעט והרפה כח וחדל אונים [אשר זה לבד גם כן מופת נפלא וגדול על קיום האומה למטרה נשגבה א-לקית, אשר נתנבאו עליה הקדמונים]. הנה דרך ההשגחה כי ינוחו משך שנים קרוב למאה או מאתיים. ואחר זה יקום רוח סערה, ויפוץ המון גליו, וכלה יבלה יהרוס ישטוף לא יחמול, עד כי נפזרים בדודים, ירוצו יברחו למקום רחוק, ושם יתאחדו, יהיו לגוי, יוגדל תורתם, חכמתם יעשו חיל, עד כי ישכח היותו גר בארץ נכריה, יחשוב כי זה מקום מחצבתו, בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד. שם יבא רוח סערה עוד יותר חזק, יזכיר אותו בקול סואן ברעש - "יהודי אתה ומי שמך לאיש, לך לך אל ארץ אשר לא ידעת"!
ככה יחליף מצב הישראלי וקיומו בעמים, כאשר עין המשכיל יראה בספר דברי הימים. וזה לשתי סיבות: לקיום הדת האמיתי וטהרתו, ולקיום האומה. כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל, יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן. וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי והנסיון, בזה יתגדרו האחרונים יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור. לא כן הדת הא-לוקי הניתן מן השמים, ומקורו לא על ארץ חוצב. הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים, הלא היה להם להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו - בית דין הגדול היה יכול לבטל את דברי בית דין הקודם. ומה שנדרש ב - י"ג מידות, אף בית דין קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם. וראה ביום הכיפורים לענין שעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שעור קצוב, יעויין שם. ומלבד זה היה תמיד הופעה א-לקית רוחנית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהם הרוח, והיו נביאים ובני נביאים, ואסיפת בעלי חכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור א-לקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים. ומההנהגה של האומה בענינים הזמניים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך.
לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום בית דין לחדש דבר, כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא, ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. כך היה דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח א-לקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו. הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם! מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש? יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה. עוד מעט ישוב לאמר "שקר נחלו אבותינו", והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן. יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף מקלקלתא ולא יליף מתקנא, יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם כמתוקנים לא עשיתם. "ואל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט, א).
אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ה', אשר ניבאו על גזע ישי באחרית הימים. ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קודש, ובניו יוסיפו אומץ, ובחוריו יעשו חיל בתורת ה', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה, ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד - פוק חזי אמירות דברים בספר אור זרוע סוף הלכות תפילה בתשובה מר"א מביהם ז"ל מעמד האומה בארצות פר"א, יעויין שם!


תודה על ההקשבה, סליחה על האריכות.

דברים כדרבונות!
כמובן שמצב רחוק מלהיות כזה, האברכים מקבלים מילגות עם מקסימום עיכוב של חודש חודשיים, מה שקורא לעיתים די קרובות במקום עבודה (שלי בכל אופן), ורוב העובדים משתכרים בקושי ועומלים קשה לפרנסתם, ורחוקים מאד מחיי החומר/העשירות/פינוקים וכו'. ועאכו"כ שזאת לא סיבה להשפילם, אם הינך רוצה הוסף כבוד רב לאברכי הכולל, אל תוריד את האחר.

נוטר הכרמים
הודעות: 4358
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' פברואר 09, 2018 2:44 pm

תמיהני, מפני מה דבריו הנכוחים [כתמיד] של 'שעת הכושר' אינם זוכים להתייחסות. כל מילה - פנינה. כבר שנים שאנכי הק' חש, מרגיש, מלחש וטוען את הזעקה שבדבריו, אף פעם לא הצלחתי לתאר זאת כל כך טוב.

אודה ואתוודה, את אבי שיחי' אני זוכר מיום עמדי על דעתי כשקדן עצום, ת"ח בקנה מידה, שאינו מפנה לבו לבטלה ומשתדל שלא לאבד רגע מלימודו. בנוסף לכך, גם זכה לכתר תורה וכתר שם טוב בהיותו מרביץ תורה מפורסם באחד הישיבות הגדולות והמכובדות ביותר. עם זאת, בשנות ילדותי המוקדמות, כאשר מכל מיני סיבות שלטו הצמצום וההסתפקות היתירה בכל תחומי החיים, הצטופפנו ונדחקנו תדיר וכו'. והכל באוירה שמחה ומאושרת של 'אשריך בעולם הזה' וחדוות התורה של אבא שלומד שעות ארוכות בכל לילה ומכין שיעורים בבית מתוך ניגון ערב ומתוק של גמ'. ועם זאת, לא אחת נתגנב אל לבנו קורטוב של קנאה מהול בחמדה ב'עולם הזה' של השכן ממול. בעליית הגג המפוארת והנוצצת, בנופשים וכו'.
הפיצוי, כמובן, היה ההערכה ששלטה בכל המרחב, החל בתלמידים בישיבה שפקדו מעת לעת את הבית, עבור דרך בית הכנסת השכונתי, וכלה באירועים שונים.

ולחשוב על בני שיחי' וחביריו, בנים לאברכים ויושבי אהל 'פשוטים' וסטנדרטיים, שאינם זוכים ליחס מועדף כל שהוא. אביהם אינו חבוש איצטלא דרבנן, ולא מתכבד במסירת שיעורים בין קבלת שבת למעריב במקומות שונים בעיר. בנוסף, קול התורה כמעט לא מתנגן בבית, כי האבא רץ למסגרות תובעניות שונות בעבור תמורה חומרית דלה. עם זאת, הם חיים ומתקיימים בתנאים לא משופרים מאלה בכלל, ובדרך כלל, הרבה יותר גרועים.
רשעים!! לקחת מהם גם את ה'דודאים'... את הריח המיוחד הזה של 'בני אברכים', ולהשוות את מעמדם למעמד בני התפנוקים??

יתירה מזו, אנחנו לא ברוסיה הקומניסטית, אם יושווה המעמד, בהכרח יצמח ויפרח כבודם של בעלי המממון, ואחריתו מי ישורנה.

רב לכם!! במטותא, הניחו להם לישראל ואל תדרשו גדולת יתר לעצמכם.

בן מיכאל
הודעות: 488
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: וכאשר עבדתי אבדתי: כיצד נצמיח בני-תורה העובדים לפרנסתם

הודעהעל ידי בן מיכאל » ו' פברואר 09, 2018 3:47 pm

נוטר הכרמים כתב:תמיהני, מפני מה דבריו הנכוחים [כתמיד] של 'שעת הכושר' אינם זוכים להתייחסות. כל מילה - פנינה. כבר שנים שאנכי הק' חש, מרגיש, מלחש וטוען את הזעקה שבדבריו, אף פעם לא הצלחתי לתאר זאת כל כך טוב.

אודה ואתוודה, את אבי שיחי' אני זוכר מיום עמדי על דעתי כשקדן עצום, ת"ח בקנה מידה, שאינו מפנה לבו לבטלה ומשתדל שלא לאבד רגע מלימודו. בנוסף לכך, גם זכה לכתר תורה וכתר שם טוב בהיותו מרביץ תורה מפורסם באחד הישיבות הגדולות והמכובדות ביותר. עם זאת, בשנות ילדותי המוקדמות, כאשר מכל מיני סיבות שלטו הצמצום וההסתפקות היתירה בכל תחומי החיים, הצטופפנו ונדחקנו תדיר וכו'. והכל באוירה שמחה ומאושרת של 'אשריך בעולם הזה' וחדוות התורה של אבא שלומד שעות ארוכות בכל לילה ומכין שיעורים בבית מתוך ניגון ערב ומתוק של גמ'. ועם זאת, לא אחת נתגנב אל לבנו קורטוב של קנאה מהול בחמדה ב'עולם הזה' של השכן ממול. בעליית הגג המפוארת והנוצצת, בנופשים וכו'.
הפיצוי, כמובן, היה ההערכה ששלטה בכל המרחב, החל בתלמידים בישיבה שפקדו מעת לעת את הבית, עבור דרך בית הכנסת השכונתי, וכלה באירועים שונים.

ולחשוב על בני שיחי' וחביריו, בנים לאברכים ויושבי אהל 'פשוטים' וסטנדרטיים, שאינם זוכים ליחס מועדף כל שהוא. אביהם אינו חבוש איצטלא דרבנן, ולא מתכבד במסירת שיעורים בין קבלת שבת למעריב במקומות שונים בעיר. בנוסף, קול התורה כמעט לא מתנגן בבית, כי האבא רץ למסגרות תובעניות שונות בעבור תמורה חומרית דלה. עם זאת, הם חיים ומתקיימים בתנאים לא משופרים מאלה בכלל, ובדרך כלל, הרבה יותר גרועים.
רשעים!! לקחת מהם גם את ה'דודאים'... את הריח המיוחד הזה של 'בני אברכים', ולהשוות את מעמדם למעמד בני התפנוקים??

יתירה מזו, אנחנו לא ברוסיה הקומניסטית, אם יושווה המעמד, בהכרח יצמח ויפרח כבודם של בעלי המממון, ואחריתו מי ישורנה.

רב לכם!! במטותא, הניחו להם לישראל ואל תדרשו גדולת יתר לעצמכם.

??????????????
שוב ושוב חוזרים כאן על אותה מנטרה כאילו שמישהו בא להוריד את האברכים!
- באו להוסיף על העובדים שלא יהיו סוג ב', לא מפריע לאף אחד אם לומדי התורה יהיו סופר (את הכתבות הנ"ל לא קראתי אני מדבר על הנושא באשכול), ועוד לקרותם רשעים?????? הגזמת!


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים