מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:35 pm

נפש צדיקים - ר' יושעה ריבלין

[על הרב אברהם אייזנשטיין]

אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן.

(ירושלמי שקלים, פרק ב' הלכה ה).

זה שובי מעט בעינים זולגות דמע מבית מועד לכל חי, אשר שמה גנזנו אוצר נחמד, איש גדול בתורה וצדיק בכל דרכיו, ראש בית הועד הכללי, הרב ר' אברהם אייזנשטיין ז"ל. ולפי שהיה האיש הדגול הזה ראש וזקן לכל ממוני כוללות האשכנזים ימים רבים והרבה עמל ויגע להרמת קרן הישוב ולחזוק השלום בין הכוללים ע"כ חובה עלינו לשים לו זכרון בספר ולחוק בעט ברזל קצה תולדותיו וקורות ימי חייו בהארץ הזאת.

אברהם בן שמנים ושש שנים במותו וששים ושלש שנה ישב בארצנו הקדושה. תולדותיו בעיר קטנה דרהיטשין אשר בפלך גרודנא, וגודל על ברכי התורה, וישקוד על דלתותיה ויצליח בלמודה, וישא לו אשה בעיר פינסק, אשר שמה ישב אז לכסא הרבנות הרב הגאון ר' חיים כהן ז"ל. ויהי בהוסד תחלת ישוב אה"ק במצות הגר"א מווילנא ז"ל ע"י תלמידיו הגאונים זיע"א אשר חרפו נפשם לגשת אל הקדש, ויהי גם הרח"כ בין העולים וילך אתו אברהם, הוא אברהם אשר עסקנו בקבורתו היום. בן עשרים ושלש היה אברהם בצאתו מחו"ל וילכו באוניות תורן בלב ים סוער בין שודדי ים ורודפי אניות, כי לא כהימים האלה הימים הראשונים למסע הים. בימים האלה כהולך בחליל ילך אדם מקצה ארץ עד קצהו באין מגור ופחד, ובימים מועטים יבא למחוז חפצו על כנפי אש וקטור, אך הימים הראשונים כי הלך איש בדרך רחוקה כזו דרך ים, ושם נפשו בכפו והכניס עצמו לכתחלה בסכנה עצומה מלבד כל יד עמל ותלאה אשר מצאתהו בדרך אשר תלא העט לפרטים.

כשלשה ירחים ארכה נסיעתם ויבואו צפתה, כי שמה היה מכון הישוב הראשון להאשכנזים ההולכים בעקבות הגר"א ז"ל וכרובם ויהיו לעדה נכבדה אשר קורא לה פרושים, כי בימים ההם כל הפרושים מחו"ל לשבת באה"ק, בעוד כל שעריה שוממים ודרכיה אבלות ואין ישוב ואין מעמד – פרשו גם מתענוגי עוה"ז. ע"כ קראו שמם "פרושים עד היום הזה.

הגאון הרח"כ לא האריך ימים הרבה בצפת, וילך בדרך כל הארץ ויתמנה הר"א א"ש ז"ל לדיין בתוך בד"צ הנקבע בעת ההיא שמה. ויהי בשנת תקצ"ז, ויהי הרעש הגדול על אדמת הגליל אשר החריב את ארץ הגליל ואת עריה, את צפת ואת טבריה עד היסוד ויהי הרג רב ביום המר והנמהר ההוא בנפול בתי העיר וכל מגדליה ויהיו גם בני בית אברהם, אשה ובנים ובנות, בין ההרוגים. ויצל אך את נפשו ונפש בת אחת ילדה קטנה. ושארית הפליטה עזבו את צפת וילכו ציונה לכונן להם מושב בעיר אשר עיני ד' אלהינו בה וירבו המכשולים והמפריעים מרבה להכיל, ויעצמו תלאותיהם ומצוקותיהם למעלה למעלה אז נועצו ראשי עם יחד לשלוח שלוחים אל אחינו שבגולה, וישימו עיניהם בהר"א א"ש לשלחו להונגריה. וילך למסעיו וישא חן וחסד בעיני גדולי המדינה ההיא ותושע לו ימינם ויקבע קופות בכל בתי ישראל בכל ערי המדינה ותבוא כסף קבוצת כל הערים אל הרב הגאון ר' אברהם שמואל בנימין סופר ז"ל אב"ד דק"ק פריסבורג ומידו שולחו ירושלימה אל הממונים ויצאו להתחלק לפי נפשות, ובני אונגרן טרם התרבו, ונספחו אל עדת הפרושים עד שנת תרכ"א.

ואברהם שב למקומו וישב לו באהלה של תורה בשקידה עצומה. וד' הזמין לידו ס' "שטה מקובצה" לס' קדושים כ"י, ויהי הוא יושב ומעיין בו בלילה לאור הנר, ויתנמנם מעט, ותפול הנר על הספר ותבער בגליוניו. ויהי טרם הקיץ וטרם כבה, ויאכל האש קצה העלים לארכם, וימאן הר"א להתנחם על האבדה הזאת, ויקבל עליו להחזירה מפלפולו ומיום ההוא והלאה שם כל מעינו בספר הזה להשלימו. אין קצה לכל העמל והיגיעה אשר הסב אל המלאכה הזאת עד השלימה. ויהי אך כלה מלאכתו, ויאמר להביא את פרי עמלו לביה"ד, והנה מו"ס אחד השיג כ"י שלם אחר, וידפיסהו. רב מאד היה צערו כי עלתה יגיעתו לתוהו, אך גם רבה מאד שמחתו בראותו כי כיון תמיד אל האמת, קלע אל השערה ולא החטיא.

בהיות הר"א עוסק בתורה, לא הפנה לבו גם מתקוני העיר, ויהי ראש וראשון למיסדי קופת גמ"ח. היא הקופה אשר רבו אוצרותיה עד לאלפים וחמש מאות נאפוליון, ותהי תשועה גדולה לירושלם, ותשקע בסופה בבנין בית הכנסת הגדול בחצר ר' יהודה החסיד אשר בלע הון רב.

ובשנת כת"ר בהפרד בני מחוז גרודנא מעל ווילנא, אֵם הכולל בעת ההיא, ויבחרו בהר"א א"ש ז"ל לממונה בכולל ההוא, ויעמוד במשרתו מספר שנים, עד כי הצרו בני צרויה את צעדיו, וילאה נשוא עוד את התלאה ואת הטורח, ויתפטר ממשמרתו.

ובשנת תרכ"ו בטרם עוד התפטר הר"א א"ש ממשמרתו בכולל גרודנא, הואילו כל הכוללים הנפרדים והתאחדו בעניני הנהגת העיר ובעניני הכספים הבאים מהארצות, אשר התנדבו לשם כלל א"י מבלי הפרד בין הדבקים, ויכוננו את בית ועד הכללי, וישבו בתוכו שבעה טובי העיר ואברהם בראשם. עשרים שנה שרת במשרתו זאת באמונה ונקיון כפים ובלי שום פרס. כארבע עשרה שנה שמר משמרתו כשכיר הבא בשכרו ולא מנע עצמו מבית הועד אפילו יום אחד, נכנס ראשון ויצא אחרון וכל דברי בית הועד נחתכין על פיו, וזה שש שנים מכשהגיע לגבורות, תשש כחו ולא עצר חיל לשאת כל המשא ולבקר החשבונות, וגם הרב הגדול המנוח מוהר"מ אניקשטר ז"ל אשר היה מעמודי התוך אשר בית הועד נשען עליהם, התרפה מבוא בקביעות אל הבית, כי טרדת כולל ווילנא הפרטי הפריעתהו, ואציע אז אנכי החו"מ לפני ראש העדה לבחור איש מיוחד לשבת בבית הועד תמיד לשים עינו ולבו על עניניו הרבים, ויבחרו אז בהרב הגדול ר' שמואל מוני נ"י זילברמאן, אך גם הר"א א"ש לא התרפה מחובתו, והיה גם נכנס לפרקים לבית הועד לשבת בראש אספות מיוחדות, ומאז כבדו רגליו מזוקן חדל לבוא, אבל לא חדל משום עין אל מעשי בית הועד, והיו כל המכתבים הבאים והיוצאים באים לפניו וקורא בהם בשום לב ועיון נמרץ. גם ביום הרביעי ראש החדש הזה בא אליו השמש עם מכתבים בית הועד לחתום עליהם, והוא מוטל על ערשו בחולשה גדולה, ואדם אין בבית, כי אשתו אשר היא לבדה כלכלתהו כל ימי חולשתו, הלכה אל השוק לצרכיה, והוא טרם התפלל, ויחל את פני השמש לסעדו ולהושיבו על כסאו, ויעש השמש כאשר אמר, ויתפלל ויגמור תפלתו ויקרא את המכתבים ויחתום עליהם. גם בשאר צרכי העיר שאלנו תמיד בעצתו והרבה פעמים שולחתי אנכי החו"מ והלכתי אל ביתו ונמלכתי עמו, והיתה דעתו שפויה וצלולה. על פיו היה רגיל "בית הועד" להביא אליו אחדים ממכתבי העתים בשפת עבר, כי אמר: בית הועד הכללי הוא לב ירושלם, וירושלם הוא לב כל העולם כולו, וראוי הוא ללב העולם אשר ידע משלום אבריו בכל מקום. וכשהיה קורא מפורענותן של ישראל זלגו עיניו דמעות, ומשהגיע לפרק הזלזולים ששפכו על ירושלם וראשיה היה משחק ברוח נכאה ואומר: הנה אותן התשובות שהשיב המו"ל למחרפי ישראל ישימן נא גם בעקב פרק זלזולי ירושלם והניחו את דעתו. מאד היה מצטער על הזלזולים האלה והיתה שומה בפיו: לא על כבודי וכבוד חברי אני מצטער, כי דברי הבל רוח ישאם, אך מצטער אנכי על מדה זו של לה"ר שנשתרשה בקרב בני עמנו, הן היא שהחריבה את ארצנו מאז, ועדיין היא מרקדת בתוכנו. כשהסכים בית הועד להוציא חמה מנרתיקה ו"שמש צדקה" תופיע על הארץ בחשבון ברור מכל מעשה בית הועד, הסכים גם הוא לדבר, ויאמר: עלינו החובה לצאת ידי הבריות אע"פ שנפשנו יודעת מאד, כי אך תאנה המה מבקשים הצועקים כל היום: "חשבון", "חשבון"! הן המתנדבים אינם צועקים, והצועקים אינם מתנדבים.

מלבד משרתו זאת, היה גם ראש וראשון לחברת גחש"א, ואע"פ שכמה פעמים היו סעודות החברה בביתו, ומעולם לא נהנה הוא ולא הביא אל פיו אפילו מן השכר והפרפראות שבא לפניהם.

וכן כל אותם הימים שהיה הרב הגאון מהר"מ אויערבאך זצ"ל האב"ד לקהלות האשכנזים בירושלם, היה רבי אברהם דיין מצוין בבית דינו בלי שום קבלת פרס.

פרנסתו היתה מהחלוקה הקצובה לו מכולל גרודנא, משלש חצרות של נכרים שהוחזקו בידו להיות שוכרם ומשכירם, ומדבר מועט אשר קצב לו בית הועד בסוף שנותיו, להיותו אחד משומרי משמרת השעורים והתפלות אשרהן לחובה על בית הועד הכללי, כפי תקנותיו. בראשונה היו לו אוהבים ומכבדים רבים בחו"ל אשר תמכוהו בימין צדקם להקל לו ישיבתו באה"ק, אך ברבות הימים הלכו ונתמעטו, זה העני וזה נפטר לבית עולמו, ויהי לעת זקנתו דחוק ומעונה מאד, והיתה אשתו מוכרת לאט לאט את ספריו ואת כלי ביתו ומפרנסתו. שלשום שמענו שתקפה עליו מחלתו ונכנסו לבקרו, ותרם אשתו את קולה בבכי, כי אזלת ידה להשיב נפשו העיפה במעט חמים, כי גם לחם לא יתן לה בעל החנות בהקפה עוד, ותאמר למכור את המיחם אשר שתו ממנו את הטה, והיום כחצות היום יצאה נשמתו בטהרה, וכרוז יצא בכל העיר מטעם רבני הספרדים והאשכנזים "בטול מלאכה" ויסגרו את הדלתים בשוק ושלוחים יצאו אל פרורי העיר ונקבצו קהל גדול ללותו אל בית עולמו ויקשרו עליו מספד ספדני העיר, ולא בכדי ספדו ספדיא כי בכו העם מאד.

חברת גחש"א קבלה הוצאות קבורתו על עצמה ולתכריכיו אמרו לתת מבית הועד הכללי ותמאן אשתו ותאמר: אין רצונה שיהיה אותו צדיק קבור בתכריכים שאינם שלו, ותאמר כי תעבוט את הכרים והכסתות אשר היה הנפטר ישן עליהם ותקח בד לתכריכים.

אלה המה תולדות אחד הממונים הבוזזים ושוסים את העניים, וזהו עשרם ורוב בניניהם ובתיהם וכספם וזהבם. הלא יבושו ויכלמו כל המדברים תועה על עם ה'. והולכי תום ילכו בטח, וה' ינחם אבלי ציון וירושלם ולא יהי עוד פרץ ברחובותינו, בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

הצבי, י' באלול תרמ"ו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17382
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 20, 2019 2:39 pm

איש-אחד כתב:
משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.


רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).


זה די ברור מהפנקס שם שבכלל לא מדובר במכירות אלא בשיטה להנצל מאיסור רבית. דהינו המלווה נותן ללוה כסף והלווה מוכר לו מיד משהו (קרקעות או מטלטלין או אפילו ספרי קודש) כנגד זה. כך שאין כאן כלל הלוואה ושוכר אותם ממנו בסכום מסויים. ואני משער שבתום הזמן היה קונה הלווה את הנכסים בחזרה באותו סכום ששולם עליהם כך שלא היתה הלוואה אבל הכסף מוחזר ויש גם רווח דמי השכירות.

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:40 pm

מאמר זה האחרון מחזק את טענתי, שכן גם כשהוא כבר כותב על עליית תלמידי הגר"א, כל הפן המשיחי החוזר ונשנה הן בפזמונים והן בקול התור וכל הספרות הריבלינית, אין לו זכר - עיקר חסר מן הספר.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:41 pm

ירושלים עה"ק ת"ו, י"ט סיון תרכ"ד לפ"ק.

מחזה שדי רם ונשא נשגב וקדוש חזה הנביא בן אמוץ ברוח קדשו בנשאו משלו האדיר: "כי כאשר ירד הגשם וגו' יהיה דברי וגו' ולא ישוב וגו' כי אם עשה והצליח". כי אמנם כל חזיונות נביאינו כגשם אל בטן האדמה כן באו אל בטן הזמן אז ביום דבר ה' אותם ע"י הנביא עבדו. וכאשר תשוב האדמה ותצמיח בעת חוקה את זרועיה, כן העת הזאת לחדות לב עם הקדש תצמיח אחת אחת את יעודי נביאנו וחוזנו, ואת אשר הרה הזמן העבר תוליד העת האחרונה הזאת יום יום לעין כל. וכבואם כן יביאו רגש נפלא אדיר ונשגב אל לב רואם לאמר אך דבר ה' הוא הנה בא. ראשונה הלא ראיתם אחינו בקריות חוצות איך האיר הזמן פניו אל כל בני ישראל, אך בדור האחרון ובימים האחרונים האלו להראות כי דור אחרון. שובו ראו והתבוננו מאד אל עירכם ירושלים אשר עמדה שוממה אלף ושבעה מאות וארבעים שנה ואף המעט מאחב"י אשר שממו עליה נודע איך היו לשמה לביזה ולחרפות. ואך בפתע פתאם בששים שנים האחרונות היתה ירושלים עיר מושב לעמנו. ובמה? בסבל תלאות אין קץ. אז בשנת תקצ"ז בעת הרג רב בנפול מגדלים ונהפכה הארץ כמו רגע וכאלפים נפש בגליל העליון ירדו חיים כרגע ואינם. ובשנה הבאה נתרבו מספר יושביה פעמיים!! אז בעת שבות זרים חיל עמינו בכל ארץ יהודה וארץ הגליל בשנות תקצ"ד ותקצ"ט, אז בהשחת ה' את נחלתו ע"י הדבר הכבד בשנות תקצ"ח צ"ט וגם חרב וגם רעב לא תקפץ ואכלו כעפר נפש. לשנה הבאה, והנה גדל מספר עם יושב ציון. ואכן אחרי אשר כהתוך הכסף נותכנו ונצרפנו פתאום אחרי שנת הת"ר נשכחו מלב הצרות הראשונות. ולולא המחסור הרודה בעם אשר יסבלוהו בלב נכון ורוח שוקטה, לבב כולנו שמח לראות איך פתאום לעינינו היתה ירושלים מחורב שממה לארמונות מלכים, ממעונות פראים למושב שרים וחכמי לב. שאלו עתה, אחינו! האין בכל קריות תבל עיר גולה אשר היתה לפנים קריה עליזה ועתה שאיה יוכת שעריה וגם אבד זכרה ומדוע לא נטו כל מלכי ארץ קום עליה לשוב לבנותה כאשר עושים בעת הזאת לירושלים? שאלו מה בחרו מלכי העמים בשנים עשרה [השנים] האחרונות האלה אשר בהם הקימו בחוניהם הרחיבו ארמונותיהם הטו משכנם כבודהם? מה זה הי' ליושב הארץ בשנים האחרונות האלה אשר התעוררו כאחד לבנות בנינים נשגבים בכל שוקי ירושלים והחצרות והבתים הנשמות והנהרסות בצורות ישבו בעוז והדר? בשלשת חלקי העיר לבד מהחלק מזרחית צפונית ששם הר הבית ומקום המקדש וקדשיו ובתי מלכי יהודה וחצריהם וטירותם הנראים גם היום במעי מפלתם הוע עודנו חרב לעינינו כבראשונה. מי ימלל לירושלים בהשמה ולעם הק' השוממים עליה בעוני וכל מחסור וחיים חיי צער מאשר יקדישו בני ישראל בקריות חוצות אשר יתנחלו בתוך העיר חצרות גדולות וטובות ויקימו משכנות לאביר יעקב ומתוכם בהוד הדרת קודש עומדת לנס כבוד בית יהודה הבית הכנסת הגדולה והמעטירה הכלולה בהודה והדרה בחצר רבינו יהודה החסיד ז"ל אשר ראוה מלכים ויפארוה שרים ומצוקי תבל ויהללוה. ראו עתה כי אך אחת אחת מיעודי חוזינו באו ויבואו כגשם לנו. או מי הוא אשר טח מהשכיל לבבו על כל החדשות ההווים לבקרים שהמה מחזיונות נביאינו יעודי חוזינו. והנה בבין החדשות הנפלאות המביאות רגש זכר-ישועה לכל לבב, הכי נכבדה החדשה אשר צמחה בשבוע זאת כי הכינו יסודות הטעלעגראף ומיתריו. ועד היום האריכו מיתרי הטעלעגראף מעיר יפו הנמל עזתה ועד מקום שכם ועוד נכונו ביפו על שפת הים ארבעים אלף קורות וחוטי הברזל מיתרי הטעלעגראף ועוד האניות מרבות להביא יום יום. וכרוזא קרי בחיל מטעם השולטן יר"ה: כל הקרב מסביב ליתדותיו ומיתריו או אשר יגע בקצהו או יורה באבן וכל עץ ענוש יענש בעונש קשה. אמנם אין מעצור להפראים. ובשבוע העברה אחרי אשר נגמר הטעלעגראף מחיפה לעכו, התערבו כשלשה עשר ערבים והשחיתו את קוי הטעלעגראף ולא אחר פחה עכו ושילם עונש בראשם ושלשה הגדולים בהם בעלי העצה נשלחו למס עובד (לימאן) והנשארים אשר אך לעזור באו נתנו איש כופר נפשו חמשה לירעס זהב תורקי. ולפי תכונת הפראים קשה להם עונש כסף מכל עונשין והנשארים ישמעו וייראו. ומי לא יבין את זאת כי לא דבר ריק הוא, בהתלכד ירושלם עם כל קריות תבל ותאחד עמהם על ידי הטעלעגראף. כי לבד אשר ירום המסחר וינשא מאד בארץ הלזו ושערי ירושלים יפתחו לרוחה לכל מקנה וקנין, ומעתה לא ימנעו גם עשירי העם רגליהם מבא לשכון כבוד בארץ הקדושה ולסחרה ויכון המושב מאד – כי גם הלא קרוב יום ה' אשר אמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו" ביום שיתקע ביום ההוא ובאו.

הפחה הגדול פחת ירושלים והמחוז עוד ידו נטויה לבער אחרי המורדים מקרב הארץ. וזה איזה שבועות אשר נתפשו במסבי חברון והובאו עוד שלשה מראשי המורדים והפחה דיבר אתם קשות וברוב עמל התרצו אל אדוניהם והושבו לביתם. ובשבוע העבר בא דבר מלך שלטון לקחת את כל נכסי ורכוש ראשי המורדים נשיאם הראשון עבד רחמן וסאלאמא אחיו ונמכרו כל שדותיהם ועבדיהם ומקנה קניניהם והכרוז יצא (פן עוד פחד המורדים עליהם) לאמר: מי האיש אשר יקנה מכל אשר להאחים ומשפחתם יותן לו שטר מכירה בחותם הסולטאן יר"ה והודיע כי כבר הראש והזקן עבד רחמאן נספה בעונו ואחיו אסור בזיקים ברהאדוס ולא ישוב לראות עוד ארץ מולדתו ולתת חתיתו ובניהם ניתנו למס עובד ולצבא ולמאסר והנשארים פחד הממשלה עליהם ודומם ישבו. זה כשלשה שבועות מת השיך אבו-גהאש נשיא עשרים ושתים עיירות וכפרים מראמלע עד קאלאניע למטה מירושלים. גם הוא לפני איזה שנים נתן חתיתו על המחוז וכל עוברי גבולו ונטל מס קשה על כל עובר אורח. ןכאשר הרבה להרשיע והתודע עונו רוח המושל עלה עליו והתפרץ להתאבק עם הממשלה ונשא עונו. חמש שנים עבד עבודת פרך במבצר עכו וברוחו הכבירה ולבבו הרחב והאדיר התרצה אל אדוניו ושב אל ארצו ואל מקומו אך תחת יד הפחה היה עד יום מותו. ותחת אשר בראשונה היה שטן לעוברי אורח בימיו האחרונים היה למגן ומחסה עליהם. ויתרה עשה נתן ערבותו על כל הדרך אשר בתוך עריו וכפריו הסמוכים לו (כי הוא יושב קרית יערים) אשר לא ישמע שוד ושבר בגבולו. וגם המבצרים אשר בנה הפחה על אם כל הדרך מיפו לירושלים לשמור עוברי אורח לא נתן לבנות בגבולו כי אמר, עיניו מחוריהן הנה משוטטות על מלא אורך הדרך ואנכי אערבנו. ואחרי מותו גבר אחד מבניו והתנשא לראש ואחז בקרנות כסא אביו ואך את פי הפחה לא שאל וחרה אף הפחה בו ולא אחר להסירו מגדולתו ויאספהו אל משמר בעיר ראמלע עיר קצה גבול אבוגהאש אביו. עתה נתרצה גם הוא אל אדוניו הפחה ובימים האלה שב אל כנו בתוקף הממשלה (ואין לו עוד מגור פן יקנאו בו אחיו ויתגרו בו) באופן שלא יעשה קטנה או גדולה בלי ידיעת הפחה ורשותו.

ספינת הירדן עוד לא נדע מה תהא עליה אכן כפי השמועה כי שוכני אהלי קדר בככר הירדן בתת האניה ותרניה ומפרשיה מגור בלבבם פן יקרבו לאומים אליהם, מהרו נותקו מוסרות הספינה, שברו תורניה וכל לוחותיה, גזרו כל מפרשיה ובעלי האניה ברחו לנפשם ויבואו העירה לדרוש משפט.



המגיד, ט"ו בתמוז תרכ"ד.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:45 pm

איש-אחד כתב:מאמר זה האחרון מחזק את טענתי, שכן גם כשהוא כבר כותב על עליית תלמידי הגר"א, כל הפן המשיחי החוזר ונשנה הן בפזמונים והן בקול התור וכל הספרות הריבלינית, אין לו זכר - עיקר חסר מן הספר.

הוא מדבר על כך שהעלייה היתה בשליחות הגר"א שזה מופיע הרבה בקול התור והפזמונים.


יש עוד הרבה דברים שמדבר עליהם במאמרים שכתובים בפזמונים ובהמשך בל"נ אעלה אותם.

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:52 pm

אוצר החכמה כתב:
איש-אחד כתב:
משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.


רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).


זה די ברור מהפנקס שם שבכלל לא מדובר במכירות אלא בשיטה להנצל מאיסור רבית. דהינו המלווה נותן ללוה כסף והלווה מוכר לו מיד משהו (קרקעות או מטלטלין או אפילו ספרי קודש) כנגד זה כך. שאין כאן כלל הלוואה ושוכר אותם ממנו בסכום מסויים. ואני משער שבתום הזמן היה קונה הלווה את הנכסים בחזרה באותו סכום ששולם עליהם כך שלא היתה הלוואה אבל הכסף מוחזר ויש גם רווח דמי השכירות.

כלומר, שלמעשה לא היתה כאן מכירה של הבית והמטלטלין כדי לעבור לאן שהוא, אלא הלוואה שקיבל ר"ש פ"ח כשהוא ממשיך לדור בבית ולהשתמש בכל רכושו (מה שכלל את כלי מלאכתו לפרנסתו).

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:55 pm

משולש כתב:
איש-אחד כתב:מאמר זה האחרון מחזק את טענתי, שכן גם כשהוא כבר כותב על עליית תלמידי הגר"א, כל הפן המשיחי החוזר ונשנה הן בפזמונים והן בקול התור וכל הספרות הריבלינית, אין לו זכר - עיקר חסר מן הספר.

הוא מדבר על כך שהעלייה היתה בשליחות הגר"א שזה מופיע הרבה בקול התור והפזמונים.


יש עוד הרבה דברים שמדבר עליהם במאמרים שכתובים בפזמונים ובהמשך בל"נ אעלה אותם.

אני מכיר את המאמרים האלו של ר' יאשע, אבל בינם לבין תוכן הפזמונים, המשיחיות שבהם והאגדות שבהם, יש פער אדיר.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 3:28 pm

לדוגמא הוא מזכיר את עניין "מרחביה" על עניין הרחבת הישוב. וזה מופיע הרבה בקול התור.

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 3:44 pm

משולש כתב:לדוגמא הוא מזכיר את עניין "מרחביה" על עניין הרחבת הישוב. וזה מופיע הרבה בקול התור.

מזכיר? לא הייתי אומר, למרות שיש קשר מסוים. אבל צריך להיזהר בזה מלצייר את המטרה לאחר יריית החץ..

אני לא מכיר מישהו רציני שחקר את הנושא הסבור שיום אחד קמו קבוצת ריבלינים והחליטו להמציא אידאולוגיה חדשה מתחילה ועד סוף, אלא היה זה תהליך ארוך של אידאולוגיה שהלכה ונבנתה, בעיקר בעקבות המציאות שהלכה והשתנתה, שוודאי שחלקה היתה גם בימי ר' יאשע ריבלין. אבל לא זו הנקודה, שכן הנקודה היא ייחוס האידאולוגיה המאוחרת כולה לדור הראשון, לדור של תלמידי הגר"א, וזה חסר מן הספר.
ר' יאשע אינו מייחס איזו תפישה משיחית לעליית תלמידי הגר"א ולא לפעילותם, אף שהוא טוען שעלו במצוות הגר"א (הוא אגב הראשון שטען כך). ר' יאשע מתאר במאמריו מציאות ההולכת ומשתפרת המצביעה על התקרבות הגאולה, אבל לא השקפה מעשית שיש לממש את הגאולה בידים כהשקפה הריבלינית של הדור שאחריו.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 3:49 pm

משולש כתב:מאמר של ר' יושעה בשנת תר"נ

(הכל בנוי לתלפיות במחרוזות מילים כמו בפזמונים)

כבוד האורחים הנכבדים וכבוד מלאכות הקדש אשר עליהם ישאו, יחובבוני וירהיבוני עז להטיף דברים אחדים לברר מעט דברי הנביא אשר זה עתה שמענו אותם מתוך סערת קדש. על המשך הדברים "אותי שכחה נאם ה' ולכן הנני מפתיה והולכתיה במדבר" אמרו ז"ל: כתוב אחד אומר: וארו עם ענני שמיא, וכתיב אחד אומר: עני ורוכב על חמור, זכו וארו עם ענני שמיא, לא זכו רוכב על חומר. וכונת דבריהם היא: אם נזכה אז בל יהיו מכשולים פזורים על דרכי גאולתנו וכמו על עב נעופה אל ארובותינו, באין שואל על הגבול ובאין דורש על החוף, ואם לא נזכה אז כעל חמור נרכב אל מטרת הגאולה, וירבו מעצורים על כל צעד ושעל, על כל גבול וחוף, ובכל זאת עלינו גם אז להתרחק בכל האפשר מן היאוש, כי"על החמור הזה רכב גם אברהם אבינו" בדרכי חייו וינוסה בעשר נסיונות ועמד בם והוא "החמור אשר עליו רכב משה" בלכתו להוציא את בני ישראל ממצרים, וירגיש מעצורים ומכשולים רבים ויצא בשלום, ומעשה אבות סימן לבנים. ועל החמור הזה עתיד לרכוב גם משיח צדקנו וגואלנו.

וזאת היא גם מטרת תוכחת החוזה. אחרי "אשר אותי שכחה" לכן לא תהיה הגאולה נסיית כמו על "ענני שמיא", כי אם טבעית "עני רוכב על החמור", והנה אנכי מפתיה והולכתיה למקום מדבר שממה וציה, מקום לא עבר בו אדם, המלא אבני נגף וצורי מכשול, ונתתי לה כרמיה משם, ודרך עמק עכור תובל לפתח תקוה, ובכל זה אל יפול לבה עליה, כי תענה שם כימי נעוריה, כימי היותה בנעוריה בימי אביה אברהם, וכיום עלותה מארץ מצרים על ידי משה אשר על חמור כזה רכב גם הוא.



קול התור:
טז) [ד] עני על חמור. דרך האתחלתא בלא זכו היא כעני רוכב על חמור באה בעניותא, הן קבוץ גליות והן בנין ירושלם נעשית מעוני. עפ״י הכתוב: בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וכו׳. ואפרים בכורי הוא. וברמיזי רבנו ״בתחנונים״ בחושבנא ״משיח בן יוסף״, וכן עפ״י הכתוב: דלותי ולי יהושיע, שנאמר על משיח בן אפרים. וע״ז התפלל דוד שלא ימות כביאור רבנו בחיבורו יהל אור וכן בבנין ירושלים ככתוב ה׳ יסד ציון ובה יהמו עניי עמו וכו׳ הכל כדרך עני רוכב על חמור. כל זאת היא באתערותא דלתתא הבאה על דרך הטבע עד שנזכה לענני שמיא.

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 3:54 pm

השאלה היא, מי לקח ממי? ואיך זה קשור לתלמידי הגר"א והדור הראשון לפרושים באר"י?

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 4:58 pm

בסדר, אבל אתה טענת שהכל מגיע מהריבלינים כביכול בשביל להכשיר את הציונות. וכאן אני מביא לך מקורות מר' יושעה עצמו שדיבר עוד על העניינים האלו הרבה לפני שהרצל חלם על המדינה.

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 5:18 pm

משולש כתב:בסדר, אבל אתה טענת שהכל מגיע מהריבלינים כביכול בשביל להכשיר את הציונות. וכאן אני מביא לך מקורות מר' יושעה עצמו שדיבר עוד על העניינים האלו הרבה לפני שהרצל חלם על המדינה.

ברור שהריבלינים התבססו על בסיס מסוים שהיה כבר קיים, אחרת השקר היה זועק לשמים ולא היה מתקבל על דעת רבים כאמת. כל שקר צריך עכ"פ קצת אמת כדי להתקיים..
קח לדוגמה את הרעיון בקוה"ת של עידוד עלייה בכלל ועלייה המונית בפרט לאר"י עד כדי ס׳ ריבוא בבת אחת, דבר שר׳ ישראל משקלוב כותב במפורש נגד זה, זו השפעה ציונית שטרם היתה לר׳ יאשע.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 5:36 pm

רבותינו נתנו כמה מקורות אפשריים לדבריו אלו של הגר"א. בזוהר כתוב בקשר לפסוק "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" [תהילים קכב] – "הכי אמינא לך, לא איעול אנא לעילא עד דעילון בך אולכוסא לתתא" (הקב"ה אומר: אני לא אכנס לירושלים של מעלה עד שיתכנסו אוכלוסא דישראל לירושלים של מטה). וע"פ חז"ל [ברכות נח]: "אין אוכלוסא פחות משישים ריבוא" [ועיין 'דורש לציון' עמ' רטז שמסביר זאת באורך]. רמז נוסף ניתן למצוא בדברי המדרש [ילקוט שמעוני ב הושע רמז תקיח]: "כתיב "וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים", מה יציאתם ממצרים בשישים ריבוא וכניסתן לארץ בשישים ריבוא, וכן לימות המשיח בשישים ריבוא". מספר זה של 'שישים ריבוא' כותב גם ר' יהושע מקוטנא [בספרו 'ישועות מלכו' פ"א מתרומות הלכה כ"ו] לעניין 'ביאת כולכם', שהשיעור הוא שישים ריבוא. שם מדובר בסוגיה הלכתית של חיובי תרומות ומעשרות מן התורה.
ובעניין מצוות ישוב הארץ כתב ר' יהושע מקוטנא: "ואין ספק שהיא מצוה גדולה, כי הקבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינונים, הן בישרים בליבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה" [ישועות מלכו יו"ד סי' סו]. הוא מדגיש ששייכים לזה גם אנשים פחותי ערך ורחוקים ממצוות.
גם בנושא זה של ה'שישים ריבוא', משתקפת דעת הגר"א בדבריו של הראי"ה שכותב כך: "והאוכלוסא שתהיה לא בארץ הגלות כי אם בארץ ישראל, ובמספר הראוי, שישים ריבוא, תהיה תחילת צמיחת קרן לבית ישראל" ['עולת ראי"ה' ח"א עמ' שפז].

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 5:58 pm

אני לא מדבר על ס׳ ריבוא יושבי אר"י, אלא על עלייה המונית בו זמנית של ס׳ ריבוא "עלייה כחומה", ועידוד עלייה המונית בכלל, זה מה שלא רק חסר אלא אף סותר את דעת הגר"א ותלמידיו כנ"ל.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 6:07 pm

ומאפוא הנצי"ב קיבל לדרוש בעניין הקיבוץ גלויות?

"ראה ראינו כי היה ה' את רוח עמו ישראל בכל חלקי תבל ומלואה, להושיב נחלות שוממות בארץ הקדושה, ולכונן שם מושבות לנידחי ישראל, וקול ה' דופק על פתחי לבבנו לאמר, פתחו לי פתח בפעולתכם, כי הגיעה השעה, אשר לא יאמר עוד על א"י עזובה ואין דורש אותה".
והוא קובע :
"מצוה וחובה על מי שהוא מאמין ביעודי הטובות והנחמות, לתת יד למצוה הבאה לפנינו, לעשות אגודה שתהא על אה"ק נוסדה, וכל אחד ממנו יושיט ידו לתת לקופת החברה, בכל שבוע כל אשר את לבבו, ואם כי יד עניים אנן, ואין בידנו לעשות בזה העניין דבר מסוים לתכלית הישוב, בכ"ז עלינו לקבץ פרוטה פרוטה ולמצוא חשבון ולשלחו למקום שעוסקים בבניין ביד רחבה, להודיע בזה כי רצוננו שלם להשתתף את מייסדי הישוב בארץ אבותינו, ומחשבתנו תחזק פעולתם".


אגב, הרב קוק החזיק עצמו לתלמיד מובהק של הנצי"ב.

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 6:11 pm

משולש כתב:ומאפוא הנצי"ב קיבל לדרוש בעניין הקיבוץ גלויות?

ברור שמקול התור... אין עוד אפשרויות בעולם...

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 6:14 pm

לשיטתך הנציב עבר על הג' שבועות.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 6:23 pm

כשקוראים את ההיסטוריה של המאה הקודמת רואים שחלק מכריע מגדולי ישראל ראו בתהליך של ישוב ארץ ישראל חלק מתהליך הגאולה, הח"ח, ר' יצחק אלחנן, הרב זוננפלד, הנצי"ב המלבי"ם, האור שמח ואפי' הרב דושינסקיא וכו' וכו'. ושמחו בכל ישוב יהודי שקם בארץ ישראל וראו בזה התחלת קיום יעוד הנביאים, רק אחרי שהציונים השתלטו על כל העסק היתה נסיגה של כל החרדים מהרעיון , וחזרו בהם מכל הלשונות של פקידה אתחלתא דגאולה וכו' וכו'.
נערך לאחרונה על ידי משולש ב ב' מאי 20, 2019 6:38 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 6:31 pm

משולש כתב:לשיטתך הנציב עבר על הג' שבועות.

היכן אתה רואה שהוא קורא לעלייה המונית?

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 6:37 pm

הוא עמד בראש ארגון חובבי ציון שארגנו עלייה גדולה לארץ ישראל.

מה זה המונית אצלך רק שישים ריבוא בב"א?

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 6:52 pm

משולש כתב:הוא עמד בראש ארגון חובבי ציון שארגנו עלייה גדולה לארץ ישראל.

מה זה המונית אצלך רק שישים ריבוא בב"א?

מה ההגדרה של עלייה "כחומה" היא שאלה לא פשוטה. ר"י משקלןב כותב שהיא לא נאמרה על יחידים, אז על כמה כן?
עכ"פ קול התור מדבר על העלאת ס׳ ריבוא בבת אחת, וזה בוודאי לעלות כחומה.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 6:57 pm

מצאתי משהו פלאי:

קול התור: רבנו התחיל בגלוי רמזי התורה בהיותו בן עשרים שנה בשנת ת״ק תחלת השעה הראשונה של אור בוקר יום השישי באלף השישי אשר אז החל רוח אלקים, רוחא דמשיחא, לפעם ברוח קדשו, לגלות רזי התורה קימעא קימעא ביעודו של משיח הראשון, גלויי רזין דרזין סודות שבסודות בעקבות משיחא וכל רז לא אניס ליה וכנודע החל לנסוע לארה״ק בתחילת השעה השניה, היינו בשנת תקמ״ב, אשר אז ההלה סערת רוחו סערת אליהו לקבוץ גלויות ביתר שאת. ע"כ. ועוד שם: . ומהשעה השניה (היינו משנת תקמ״ב) נכנסה בחינתם של כל בית ישראל הן הכלל והן כל איש ואיש בישראל, בפקידה דמעליתא של משיחא דאתחלתא משיה בן יוסף.

זוהר: כד תמנה כ"ב שנין ז' זמנין לכל חד מאינון עשרה דזבינו ליה, תשכח אלף תק"מ, וכדין יתער פורקנא דישראל כצפרא דשארת לאנהרא זעיר זעיר עד י"ז שנים דאסתלק ההוא צדיק בדרגא דטו"ב, הדא הוא דכתיב: יוסף בן י"ז שנה היה רועה את אחיו".

לפי מאמר זה, שנאת החינם של בית שני עוררה את חטא שנאת החינם של אחי יוסף, ואז נחרב בית המקדש והקב"ה העניש אותם 'שבע על חטאתם'. מן הטעם הזה צריך להכפיל כ"ב שנים (מספר השנים שהיה יוסף במצרים) בשבע (שבע על חטאתיכם) כפול עשר (כנגד כל אחד מאחי יוסף שגרמו למכירתו) והם 1540 (אלף תק"מ), ואח"כ תתעורר גאולה לישראל כאור בוקר עד שבע עשרה שנה ואז יסתלק אותו צדיק. וכתב רבי אברהם על זה: "רמז לגוויעת הגאון ודו"ק". שכן תק"מ באלף השישי – הוא סוד הגאולה. ואם נוסיף י"ז שנה, נמצא בתחילת שנת תקנ"ח – כדי שיהיו י"ז שנים שלמות – ואז "יסתלק אותו צדיק" – ובתחילת אותה שנה נפטר הגר"א לעולמו [מתוך 'זהירותא דאברהם' לר' אברהם מפריל, על זוהר חדש (מופיע במהדורה הר"מ מרגליות עם פירוש 'ניצוצי זוהר', עמ' 244)].

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 7:04 pm

שעה שניה של האלף הששי תקמ"א כנ"ל. שלישית, תקפ"ד, רכישת החורבה ואתחלתא דגאולה לפי הרמ"מ משקלוב. שעה רביעית= תרכ"ו רכישת השטח של נחלת שבעה השכונה הראשונה של ירושלים. השעה רביעית, תרס"ז העלייה הגדולה החלה לארץ ישראל. שעה חמישית, תש"ח תש"ט. שישית תש"נ העלייה מברית המועצות.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 9:09 pm

נ.ב לפי דברי הזהר חדש הנ"ל יכולים להבין מה שכתוב על הגר"א בקול התור כמה פעמים שהגר"א היה בדרגה דטו"ב ודו"ק. וזה פלא שזה המקום היחיד שמפיע בזוהר המשפט "דרגה דטוב". כנ"ל.

חגי פאהן
הודעות: 122
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי חגי פאהן » ג' מאי 21, 2019 10:42 am

משולש כתב:לשיטתך הנציב עבר על הג' שבועות.

גם הרב קוק כתב שיש לעשות את הבניין בארץ באופן שלא יעבור על ג' השבועות.

עקביה
הודעות: 2738
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » ג' מאי 21, 2019 12:49 pm

חגי פאהן כתב:גם הרב קוק כתב שיש לעשות את הבניין בארץ באופן שלא יעבור על ג' השבועות.

היכן כתב כך?

חגי פאהן
הודעות: 122
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי חגי פאהן » ג' מאי 21, 2019 1:13 pm

עקביה כתב:
חגי פאהן כתב:גם הרב קוק כתב שיש לעשות את הבניין בארץ באופן שלא יעבור על ג' השבועות.

היכן כתב כך?

אינני בקיא גדול בספריו, אך רב קוקניק בישיבת "נעם שיח" בכוכב השחר הראה לי זאת בתשס"ז באחד מהספרים הלבנים, אולי בפירוש על מסכת אבות. צריך לשאול את הבקיאים.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 22, 2019 12:23 am

ספר שערי צדק, ירושלים תר"ג, לר' אביעזר מטיקטין (שעלה ארצה עם תלמידי הגר"א), כתוב בדף נח: "מה שאחז"ל... שלא ידחקו את הקץ כוונתם בזה על שאר הימים, שלא בעת פקידה, שאז צריכים ישראל לדחוק את עצמם בכוח גדול בתשובה שלימה וברוב מעשים כדי שלא יתגבר עליהם הסטרא אחרא, אבל בזמן הפקידה אז בנקל רב יכולים ליגאל".

לייטנר
הודעות: 4738
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי לייטנר » ד' מאי 22, 2019 12:31 am

משולש כתב:אגב, הרב קוק החזיק עצמו לתלמיד מובהק של הנצי"ב.

לא נכון.

קול מבשר
הודעות: 44
הצטרף: ו' אוגוסט 04, 2017 11:14 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי קול מבשר » ד' מאי 22, 2019 12:42 am

לייטנר כתב:
משולש כתב:אגב, הרב קוק החזיק עצמו לתלמיד מובהק של הנצי"ב.

לא נכון.


התוכל להרחיב?

לייטנר
הודעות: 4738
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי לייטנר » ד' מאי 22, 2019 10:02 am

לא כעת. לעת עתה, עיין במש"כ הרב נריה בטל הראי"ה.
להדגשה, לא שהרב קוק לא ראה בעצמו תלמיד של הנצי"ב, אלא שלא ראה בעצמי 'תלמיד מובהק' (שרוב תורתו מפיו וכד').

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ד' מאי 22, 2019 10:12 am

משולש כתב:ספר שערי צדק, ירושלים תר"ג, לר' אביעזר מטיקטין (שעלה ארצה עם תלמידי הגר"א), כתוב בדף נח: "מה שאחז"ל... שלא ידחקו את הקץ כוונתם בזה על שאר הימים, שלא בעת פקידה, שאז צריכים ישראל לדחוק את עצמם בכוח גדול בתשובה שלימה וברוב מעשים כדי שלא יתגבר עליהם הסטרא אחרא, אבל בזמן הפקידה אז בנקל רב יכולים ליגאל".

א) עם כל הכבוד, אי אפשר להציג את ר' אביעזר מטיקטין כמצייג את השקפתם של תלמידי הגר"א. הוא לא היה מתלמידי הגר"א (מה גם שעלה רק בתקצ"ב).
ב) דחיקת הקץ שהוא מדבר עליו הוא לכל היותר "לדחוק את עצמם בכוח גדול בתשובה שלימה וברוב מעשים", לא מימוש הגאולה בידים.

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי יאיר » ד' מאי 22, 2019 10:37 am

A.pdf
(4.07 MiB) הורד 92 פעמים
B.pdf
(3.1 MiB) הורד 54 פעמים

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 22, 2019 2:57 pm

דברים מעניינים...
קבצים מצורפים
הראיה קוק.pdf
(124.65 KiB) הורד 43 פעמים

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 22, 2019 4:50 pm

אשמח מאוד אם מישהו יועל להוריד מהספר ארץ חמדה טובה ורחבה של הרב צוריאל מעמ' 48 עד 60 על קול התור ונקשר לרב קוק.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ו' מאי 24, 2019 1:37 am

רבי חיים ויטאל כותב מפורש שימות המשיח מתחיל מהשעה החמישית של האלף השישי. והשלמות בשעה השביעית. מצד ימין למטה.
קבצים מצורפים
קץ רבי חיים ויטאל.pdf
(178.65 KiB) הורד 29 פעמים

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ג' מאי 28, 2019 9:27 pm

רבי דוד לוריא מכנה את רבי משה ריבלין כבר בשנת תרי"ב "המגיד דורש ציון"

למטה מצד שמאל
קבצים מצורפים
פרקי רבי אליעזר.pdf
(157.23 KiB) הורד 29 פעמים

איש-אחד
הודעות: 903
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ג' מאי 28, 2019 9:43 pm

משולש כתב:רבי דוד לוריא מכנה את רבי משה ריבלין כבר בשנת תרי"ב "המגיד דורש ציון"

למטה מצד שמאל

לא יודע איפה ראית את הכינוי שציטטת, לפניי כתוב כינוי "דורש לציון תוב"ב".
עכ"פ זה כינוי שהוא נותן לו בגלל שהוא היה מגיד-מישרים בירושלים, הוא היה דרשן בציון, ועל דרך לשון הפסוק ולשון חז"ל "דורש לציון".
אם לא האגדות הריבליניות המאוחרות. לא היתה שום סיבה לחשוב אחרת, בפרט עם דרשותיו וכדו׳ שיש ממנו מתקופתו שאין בהם כלל מהריבליניזם המאוחר.

משולש
הודעות: 5411
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 29, 2019 12:47 am

מעניין ששום מגיד בירושלים לא כונה "דורש ציון". וכ"ש דורש לציון.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים