מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 4:14 pm

פרנקל תאומים כתב:
בברכה המשולשת כתב: הדיון אינו על האדם הפרטי אלא על עמ"י.
אמריקה היא גלות ללא קשר לרמת החירות הפרטית של האזרחים. (ויעויין בדברי מרן הגרימ"ח על שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות)

לא מובן.
ממ"נ: אם אתה מדבר על החירות המעשית, הרי אזרחי ישראל וארה"ב שווים בה, ואין כאן יציאה מעבדות לחירות יותר מבארה"ב.
ואם אתה מדבר על "גלות" כפשוטה, אתה כמובן צודק שארה"ב היא 'גלות', ואילו אר"י היא ארץ ה'. אבל מה זה נוגע להקמת המדינה? גם אבות אבותיי שחיו באר"י כבר מאמצע המאה התשע עשרה למניין אוה"ע, חיו בארץ ה' ולא בארצות הגלות.



כוונתי לחזרת הריבונות הממשית של עמ"י על א"י, לא לחירות הפרטית, ולא למצוות יישוב א"י הפרטית (וכדברי מרן הגרימ"ח אליהם רמזתי)

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 4:35 pm

פרנקל תאומים כתב:
בברכה המשולשת כתב:
שים שלום כתב: ב. יש על כך משל שהמשיל מו"ר הרב שמואל טל, לאדם שומר תו"מ שירקוד בחתונת יהודייה וגוי, ולכשישאל על מה זו השמחה, יאמר שסיים בדיוק מסכת, ועל כך הוא שמח ורוקד. אין זה ראוי להודות ביום בו הוכרזה המדינה המורדת ומחללת שמו יתברך, באופן שלא היה מעולם, וכדלקמן.
ג. קידוש ה' של הסרת חרפת ה' והגלות תלוי בד בבד בקיום מצוות ה', כדמוכח מדברי הנביא (יחזקאל לו), שתלה את קידוש ה' לא רק בגאולה, אלא גם ובעיקר בקיום תורה ומצוות. מעולם לא הייתה מלכות לישראל אשר באופן רשמי ובהגדרתה הינה 'חילונית'. הרמב"ם בסה"מ (ל"ת ס"ג) האריך בביאור גדר חילול ה' וקידוש ה'. והדברים פשוטים - חילול ה' היינו עברה, קידוש ה' היינו מצווה. נמצא שמדינה זו, מחללת שם שמים באופן הקיצוני ביותר שהיה מעולם.

ב. המשל מוכר לי (ואפילו הועלה לאשכול אחר ע"י הרה"ג איש ספר שליט"א), אך אחרי בקשת המחילה מהדר"ג של הגאון הגדול והצדיק רבי שמואל טל שליט"א, שזכיתי להגות בספריו המאירים בתורה ולהכיר כו"כ מתלמידיו הרבנים שליט"א, אין המשל דומה לנמשל, בדיוק בגלל הנקודה שאותה הדגשתי לעיל. אין כאן מציאות שבה "המדינה המורדת ומחללת שמו יתברך", אלא {הרבה מ}מנגנוני השלטון, {רוב של}מנהיגי המדינה, וגישה בסיסית של {חלק ניכר מ}הוגיה. כל זה איננו נוגע לעצם המדינה, שהיא הריבונות עצמה, ונכב"ב.
ג. פשיטא שהכל תלוי במצוות ה'. אולם, מלבד שעצם הריבונות היא מצווה, ומלבד ש-"המדינה" מעולם לא "הוגדרה רשמית" כ-"חילונית", הרי שכיווני פעולות המנגנונים והמוסדות תלויים בבחירה, וישרים דרכי ה' וכו'.

אני רוצה להוסיף ולחדד את המשל:
אולי גם אותו יהודי יר"ש המפזז באושר בחתונתם של היהודיה והנכרי, יאמר שהוא רוקד בגלל החלק של היהודייה ולא בגלל החלק של הגוי... סוף סוף בת ישראל זוכה להקים את ביתה... האי עם גוי? אין הכ"נ זה החלק השלילי של העניין, הוא לא רוקד בגללו, כ"א רק בגלל החלק החיובי...

ידידינו היקר הגאון ר' בברכה שליט"א: הלא השידוך של אר"י עם כפירה בה' ובתורתו תחת החופה הנקראת "מדינה", הוא שידוך נורא של בת ישראל ונכרי, והחתונה היא של שניהם גם יחד. לא ניתן להפריד בין הדבקים.

מה הפירוש "הרבה ממנגנוני השלטון"? האם החוקה של המדינה היא חוקת התורה? האם שלושת הרשויות שלה, 'המחוקקת' 'המבצעת' ו'השופטת' כפופות לחוקת התורה? האם הם מחוייבים לתורה ולמצוותיה או לחוקות הגויים?
וכי ה"מדינה" זה הוא איזה גוף ערטילאי המשוטט בשמים? המדינה היא היא מנגנוני השליטה שלה. הריבונות היא היא מנגנוני השלטון.
מה זה "עצם המדינה"? (אולי "הדבר כשהוא לעצמו"... אם דברנו על הרב ברויאר..)
ואגב, המדינה לא הוגדרה רשמית כחילונית? נו באמת...
אין הכ"נ, כאשר המנגנונים והמוסדות יפעלו עפ"י התורה, והעיקר- יהיו כפופים עקרונית אך ורק לחוקת התורה, אזי יתכן שיהיה ראוי לעשות יו"ט (אילולא החזו"א הנ"ל), אבל הוא יהיה מנותק לגמרי מן התנועה הציונית, הוא יהיה יו"ט על שלטון התורה באר"י, על שלטון יהודי ולא על שלטון של יהודים.

בברכה המשולשת כתב:ד. מבין השורות של דברי כתר"ה, ניכר שהוא אוחז בשיטתו של הרה"ג יצחק ברויאר זצ"ל בנושאים אלו. אה"נ, דרכנו שונה בזה, כאמור.
אמנם כן, זכיתי בס"ד להיות מושפע הרבה מכתביו המאירים של האדם הגדול הזה. בפרט מ"הכוזרי החדש" שהוא לענ"ד ספר חובה לכל מי שרוצה ללבן לעצמו היטב את הלך הרוח של היהדות החרדית מן המסד ועד הטפחות. אם כי לצערי יש בספר העמוק והמופלא הזה גם לא מעט קטעים פילוסופיים שעוד לא זכיתי להבינם כדבעי.


א. כן, עצם הריבונות היא נפרדת במהותה ממנגנוני השלטון. (וכמליצתו הנאה של הגרש"י זוין, שרבינו הרצי"ה חזר עליה כו"כ פעמים, "אני אומר הלל על המדינה וסליחות על הממשלה"). ואגב כל זה נכב"ב מכאן ואילך (אלא שבאשכול הנ"ל זה מעורב עם עוד כמה עניינים, אבל יש לאורך האשכול דיון בדיוק בנקודה זו):
viewtopic.php?f=55&t=16534&hilit=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&start=80#p158015
ב. למדינה אין חוקה (אליבא דא"ב יש..., אבל אין הוא וחבריו שונים בזה מכל ליסטים אחר), וגם אם היתה לה, עדיין אין החוקה מגדירה את הריבונות אלא את דרכו של השלטון. והערתי על כך בחתימת ספרי, שהעליתי כאן:
viewtopic.php?f=7&t=27466&hilit=%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%92%D7%95#p281780
ג. אכן, המדינה לא הוגדרה רשמית כחילונית. העובדה ש{רוב} מייסדיה אכן היו חילוניים ולשם משכו וניווטו את אופיה השלטוני נוגעת לעונש שהם יקבלו ולעמידתם בפני בית דין של מעלה בכלל, אך אינה נוגעת להגדרת המדינה עצמה, כשלעצמה, כמושג ריבוני.
ד. אכן, הכוזרי החדש הוא ספר נפלא, ומבהיר בצורה מפעימה ממש את דרכו הייחודית של הרב המחבר זצ"ל. כאמור, בדיוק בנקודה הזו דרכנו שונה, ואגב מצ"ב מאמרו של ר"ד הכהן הנשקה, בן משפחתו של הרה"ג יצחק ברויאר זצ"ל (כמדומני שאביו תרגם את הכוזרי החדש לעברית), שנוטה יותר לכיוון של כתר"ה בסוגיא זו.
קבצים מצורפים
henshke.pdf
(265.37 KiB) הורד 585 פעמים

איש ימיני
הודעות: 215
הצטרף: א' אפריל 10, 2016 12:40 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש ימיני » ה' אפריל 19, 2018 8:56 pm

פרנקל תאומים כתב:אין הכ"נ, בלי קשר לה' באייר, בכל ימות השנה, עלינו להודות לה' על הארת פניו, על התחלת קיבוץ הנידחים, על פריחת ארצנו הקד' ופריחתם של היכלי התורה בתוכה בזכותם ובפעולתם של גדולינו, על הנס המתמשך של קיומנו בלב הג'ונגל הישמעאלי המייחל להשמדתינו ועוד ועוד

מדוע דוקא היכלי הישיבות פורחים בזכות ובפעולת גדולינו, ואילו קיומנו בלב הג'ונגל הישמעאלי אינו בזכותם ובפעולתם של מנהיגי המדינה והצבא?

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי דרומי » ה' אפריל 19, 2018 9:02 pm

הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים

זבולון
הודעות: 66
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:24 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי זבולון » ה' אפריל 19, 2018 9:25 pm

דרומי כתב:הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים

אתה סובר ש'הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים' הוא בדווקא צינים פחים ולא ההתגוננות משאר סכנות?

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ה' אפריל 19, 2018 11:55 pm

מצאתי:

בספר "צדיק יסוד עולם" (פירוש על מגילת רות) כתב: בפירושו על הפסוק "ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי האל שכבי עד הבקר", מבואר שהלילה רומז לגלות והגואל הוא הקב"ה וישנם שני אפשרויות לגאולה. הראשונה ע"י זכויות של עם ישראל אם יעשו תשובה וזה מבחינת אחישנה, ועל זה אמר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא האפשרות השנייה היא גאולה בזמנה, ועל זה נאמר וגאלתיך אנוכי וכו'. ומבאר האר"י ש"חי" רומז ליסוד (על פי הקבלה) ושם ה' רומז לתפארת, ופה כותב האר"י "ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה". האר"י אומנם לא מבאר את הסוד, אך היום אנו יודעים שיסוד שבתפארת (שמרומז ב"חי ה'...") זהו היום בספירת העומר בתאריך ה' באייר. רואים מכאן, שהאר"י עוד לפני למעלה מ-500 שנה כבר ראה ברוח קודשו את החשיבות של יום זה. ואפשר להוסיף על דבריו בסוף הפסוק "שכבי עד הבקר" שאם נוציא את האות ה' של הבקר נקבל גימטרייה של שלושת התיבות 708 ועם האות ה' שרומזת ל-5000 נקבל את התאריך ה'תש"ח (וכן ראיתי שביאר כך בספר "רסיסי לילה").

בר ישראל
הודעות: 199
הצטרף: א' ספטמבר 18, 2016 8:37 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בר ישראל » ה' אפריל 19, 2018 11:56 pm

עזריאל ברגר כתב:ובכלל מזה שמשחקים עם יום החג, ועד שקבעו בו יום אבל בקביעות מסוימת, מוכח להדיא שאין לדעתם שום קדושה בתאריך עצמו, והדרא קושיא לדוכתא מי התיר להם לקבוע חג בתקופת האבל של ספה"ע...

אכן דעתו של מו״ר הגר״ץ שכטר (לכה״פ בחו״ל שאין חשש חילול שבת ר״ל כמו בא״י) לאמר הלל (בלי ברכה) אך ורק ביום ה׳ אייר, אפי כשזה חל ביום שבת וכדו׳ (וכך נוהגים במנין שלו)

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ו' אפריל 20, 2018 12:17 am

איש ימיני כתב:
פרנקל תאומים כתב:אין הכ"נ, בלי קשר לה' באייר, בכל ימות השנה, עלינו להודות לה' על הארת פניו, על התחלת קיבוץ הנידחים, על פריחת ארצנו הקד' ופריחתם של היכלי התורה בתוכה בזכותם ובפעולתם של גדולינו, על הנס המתמשך של קיומנו בלב הג'ונגל הישמעאלי המייחל להשמדתינו ועוד ועוד

מדוע דוקא היכלי הישיבות פורחים בזכות ובפעולת גדולינו, ואילו קיומנו בלב הג'ונגל הישמעאלי אינו בזכותם ובפעולתם של מנהיגי המדינה והצבא?

היכן כתבתי שקיומנו בלב הג'ונגל אינו ע"י פעולתם של מנהיגי המדינה והצבא? אין ספק שבמישור ההשתדלותי המעשי כן הוא.

מלבב
הודעות: 3303
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי מלבב » ב' אפריל 23, 2018 12:45 am

מה שאומרים הלל ב ה' באייר זה בגלל שאז עזבו הבריטים את הארץ, והתאפשר ליהודי הגולה לעלות לארץ.

ונתנו ידידים
הודעות: 1112
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ו' מאי 04, 2018 8:40 am

האם מישהו יכול להסביר איך יש התחלת רבונות ועצמאות בהכרזה, אילו בגמר איזה מלחמה או שינוי מציאות אפשר לומר שחצאנו לחירות אבל בהחלטה שאנחנו עצמאיים אין כאן חירות של כלום חוץ אם תאמר שחירות תלוי בתפיסת האדם עצמו (ואיני יודע איך החלטתה של כמה אנשים שקראו לעצמם מנהיגים פועלים על כלל העם)

קראקובער
הודעות: 2832
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי קראקובער » ו' מאי 04, 2018 8:58 am

בר ישראל כתב:אכן דעתו של מו״ר הגר״ץ שכטר (לכה״פ בחו״ל שאין חשש חילול שבת ר״ל כמו בא״י) לאמר הלל (בלי ברכה) אך ורק ביום ה׳ אייר, אפי כשזה חל ביום שבת וכדו׳ (וכך נוהגים במנין שלו)

דעת רבו גאב"ד דבוסטון שזה בבחינת כל האומר הלל בכל יום וכו'

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מאי 04, 2018 9:06 am

ונתנו ידידים כתב:האם מישהו יכול להסביר איך יש התחלת רבונות ועצמאות בהכרזה, אילו בגמר איזה מלחמה או שינוי מציאות אפשר לומר שחצאנו לחירות אבל בהחלטה שאנחנו עצמאיים אין כאן חירות של כלום חוץ אם תאמר שחירות תלוי בתפיסת האדם עצמו (ואיני יודע איך החלטתה של כמה אנשים שקראו לעצמם מנהיגים פועלים על כלל העם)


הכרזת עצמאות היא הבסיס לכל ריבונות.
אין שום משמעות למלחמה ולניצחון בה בלי יעד ומטרה.
כאשר היעד והמטרה הוא הגנה על הריבונות, אזי תאריך יצירת הריבונות הוא התאריך המשמעותי שסביבו סובב ציר הדיון
ולפיכך, רק בהחלטה של עצמאות נוצרת אפשרות לחירות מעול השלטון הזר של הגויים, ובלעדיה אין חירות מדינית כלל
(ולגבי האמור בסוגריים, המנהיגים הנ"ל נבחרו ע"י הציבור בא"י ולכן הם ייצגו אותו)

ונתנו ידידים
הודעות: 1112
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ו' מאי 04, 2018 10:02 am

בברכה המשולשת כתב:
ונתנו ידידים כתב:האם מישהו יכול להסביר איך יש התחלת רבונות ועצמאות בהכרזה, אילו בגמר איזה מלחמה או שינוי מציאות אפשר לומר שחצאנו לחירות אבל בהחלטה שאנחנו עצמאיים אין כאן חירות של כלום חוץ אם תאמר שחירות תלוי בתפיסת האדם עצמו (ואיני יודע איך החלטתה של כמה אנשים שקראו לעצמם מנהיגים פועלים על כלל העם)


הכרזת עצמאות היא הבסיס לכל ריבונות.
אין שום משמעות למלחמה ולניצחון בה בלי יעד ומטרה.
כאשר היעד והמטרה הוא הגנה על הריבונות, אזי תאריך יצירת הריבונות הוא התאריך המשמעותי שסביבו סובב ציר הדיון
ולפיכך, רק בהחלטה של עצמאות נוצרת אפשרות לחירות מעול השלטון הזר של הגויים, ובלעדיה אין חירות מדינית כלל
(ולגבי האמור בסוגריים, המנהיגים הנ"ל נבחרו ע"י הציבור בא"י ולכן הם ייצגו אותו)

א. אם אני אכריז את עצמי עצמאי משלטון המדינה כיום בארץ האם זה עושה אותי עצמאי באמת, ברור שלא ורק אח"כ כשאלחם על עצמאותי ואנצח ואהי' עצמאי בפועל אוכל להגיד שאני עצמאי, ולכן איך אפשר להגיד הלל על ההחלטה בעלמא.
ב. הם נבחרו אחר כך על ידי הציבור אחרי שייסדו מדינה ולא הי' בחירות לפני הקמת המדינה, ומקסימום בתוך המפלגה שלהם נבחרו, אבל לא עעל ידי כלל העם, ואולי בור אני בהיסטורית המדינה

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מאי 04, 2018 2:53 pm

ונתנו ידידים כתב:
בברכה המשולשת כתב:
ונתנו ידידים כתב:האם מישהו יכול להסביר איך יש התחלת רבונות ועצמאות בהכרזה, אילו בגמר איזה מלחמה או שינוי מציאות אפשר לומר שחצאנו לחירות אבל בהחלטה שאנחנו עצמאיים אין כאן חירות של כלום חוץ אם תאמר שחירות תלוי בתפיסת האדם עצמו (ואיני יודע איך החלטתה של כמה אנשים שקראו לעצמם מנהיגים פועלים על כלל העם)


הכרזת עצמאות היא הבסיס לכל ריבונות.
אין שום משמעות למלחמה ולניצחון בה בלי יעד ומטרה.
כאשר היעד והמטרה הוא הגנה על הריבונות, אזי תאריך יצירת הריבונות הוא התאריך המשמעותי שסביבו סובב ציר הדיון
ולפיכך, רק בהחלטה של עצמאות נוצרת אפשרות לחירות מעול השלטון הזר של הגויים, ובלעדיה אין חירות מדינית כלל
(ולגבי האמור בסוגריים, המנהיגים הנ"ל נבחרו ע"י הציבור בא"י ולכן הם ייצגו אותו)

א. אם אני אכריז את עצמי עצמאי משלטון המדינה כיום בארץ האם זה עושה אותי עצמאי באמת, ברור שלא ורק אח"כ כשאלחם על עצמאותי ואנצח ואהי' עצמאי בפועל אוכל להגיד שאני עצמאי, ולכן איך אפשר להגיד הלל על ההחלטה בעלמא.
ב. הם נבחרו אחר כך על ידי הציבור אחרי שייסדו מדינה ולא הי' בחירות לפני הקמת המדינה, ומקסימום בתוך המפלגה שלהם נבחרו, אבל לא עעל ידי כלל העם, ואולי בור אני בהיסטורית המדינה


א. כת"ר אינו עם. מושג הריבונות שייך באומה ולא ביחיד.
ב. היו בחירות גם לפני קום המדינה

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ו' מאי 04, 2018 3:14 pm

בברכה המשולשת כתב:א. כת"ר אינו עם. מושג הריבונות שייך באומה ולא ביחיד.
ב. היו בחירות גם לפני קום המדינה

א. מה ההגדרה של עם? עשרה? עשרים? מאה?
ב. כמדומני שכל הציבור החרדי יצא מהועד הלאומי לפני הקמת המדינה.

ונתנו ידידים
הודעות: 1112
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ו' מאי 04, 2018 3:27 pm

בברכה המשולשת כתב:א. כת"ר אינו עם. מושג הריבונות שייך באומה ולא ביחיד.
ב. היו בחירות גם לפני קום המדינה

ואם כל הקהילה שלי שנמנית כמה אלפים יכריזו כן ישתנה הדין, ואולי הירושלמים הקנאים שמכריזים עצמם כאינה תחת שלטון הכפירה יחגגו את היום ההוא שנעשו עצמאים [אך דא עקא כי הוא אותו יום ועסוקים הם באבלם]
איך שלא יהי' דין העם כדין היחיד כי מה יש בהכרזה ומה זה שוה, ולמה ביציאת מצרים לא הכריזו במקום להמתין שפרעה יאמר הרי אתם לעצמך ו'בינגו' נחוגג אתת אותו יום.
אם יש משהו הי' צריך לחגוג ביום ההכרזה של האומות ולא ביום ההכרזה שלנו

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מאי 04, 2018 6:29 pm

משולש כתב:
בברכה המשולשת כתב:א. כת"ר אינו עם. מושג הריבונות שייך באומה ולא ביחיד.
ב. היו בחירות גם לפני קום המדינה

א. מה ההגדרה של עם? עשרה? עשרים? מאה?
ב. כמדומני שכל הציבור החרדי יצא מהועד הלאומי לפני הקמת המדינה.


א. ההגדרה איננה מספרית אלא מהותית. (והחילוק בין עם לעם תלוי בכו"כ משתנים, אבל לכו"ע לא במספר).
ב. "כל" ודאי שלא. וגם מי שיצא היה ברובו הגדול מסונף לאגו"י שהיתה מתואמת בזה עם מהלכי מועצת העם (הרי על רקע זה נכתב מכתב הסטטוס- קוו המפורסם).

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מאי 04, 2018 6:31 pm

ונתנו ידידים כתב:
בברכה המשולשת כתב:א. כת"ר אינו עם. מושג הריבונות שייך באומה ולא ביחיד.
ב. היו בחירות גם לפני קום המדינה

ואם כל הקהילה שלי שנמנית כמה אלפים יכריזו כן ישתנה הדין, ואולי הירושלמים הקנאים שמכריזים עצמם כאינה תחת שלטון הכפירה יחגגו את היום ההוא שנעשו עצמאים [אך דא עקא כי הוא אותו יום ועסוקים הם באבלם]
איך שלא יהי' דין העם כדין היחיד כי מה יש בהכרזה ומה זה שוה, ולמה ביציאת מצרים לא הכריזו במקום להמתין שפרעה יאמר הרי אתם לעצמך ו'בינגו' נחוגג אתת אותו יום.
אם יש משהו הי' צריך לחגוג ביום ההכרזה של האומות ולא ביום ההכרזה שלנו


א. כאמור, ההגדרה איננה מספרית אלא מהותית, והקהילה של כת"ר איננה עם נפרד משאר עם ישראל.
ב. ביציאת מצרים הקב"ה פעל הכל וההכרזה הסופית היתה באנכי ה' אלקיך ואח"כ בפסוק לי בנ"י עבדים. משא"כ בדורותינו שהיה ברשיון האומות תחילה אך היישום המעשי היה בהחלטת נציגי עם ישראל, שאחרת לא היתה משמעות להחלטת האומות.

קמצן_קדוש
הודעות: 239
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ש' מאי 05, 2018 10:43 pm

מישהו נתקל פעם במכתב המצורף?
מכתב.jpg
מכתב.jpg (133.39 KiB) נצפה 7601 פעמים

ונתנו ידידים
הודעות: 1112
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ש' מאי 05, 2018 11:37 pm

בברכה המשולשת כתב:
ונתנו ידידים כתב:
בברכה המשולשת כתב:א. כת"ר אינו עם. מושג הריבונות שייך באומה ולא ביחיד.
ב. היו בחירות גם לפני קום המדינה

ואם כל הקהילה שלי שנמנית כמה אלפים יכריזו כן ישתנה הדין, ואולי הירושלמים הקנאים שמכריזים עצמם כאינה תחת שלטון הכפירה יחגגו את היום ההוא שנעשו עצמאים [אך דא עקא כי הוא אותו יום ועסוקים הם באבלם]
איך שלא יהי' דין העם כדין היחיד כי מה יש בהכרזה ומה זה שוה, ולמה ביציאת מצרים לא הכריזו במקום להמתין שפרעה יאמר הרי אתם לעצמך ו'בינגו' נחוגג אתת אותו יום.
אם יש משהו הי' צריך לחגוג ביום ההכרזה של האומות ולא ביום ההכרזה שלנו


א. כאמור, ההגדרה איננה מספרית אלא מהותית, והקהילה של כת"ר איננה עם נפרד משאר עם ישראל.
ב. ביציאת מצרים הקב"ה פעל הכל וההכרזה הסופית היתה באנכי ה' אלקיך ואח"כ בפסוק לי בנ"י עבדים. משא"כ בדורותינו שהיה ברשיון האומות תחילה אך היישום המעשי היה בהחלטת נציגי עם ישראל, שאחרת לא היתה משמעות להחלטת האומות.

ובכל זאת הלל אומרים על נס ואיך אפשר לומר שיש נס בזה שאנחנו החלטנו להכריז את עצמאותינו, וכמובן שלולי דבריך לעיל הייתי אומר שאמירת ההלל הוא על ניסי המלחמה ואז יתקיים קושית פותח האשכול אבל לדבריך שהוא על הכרזת העצמאות איני מבין מה שייך על זה הלל

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 06, 2018 7:49 am

ונתנו ידידים כתב: ובכל זאת הלל אומרים על נס ואיך אפשר לומר שיש נס בזה שאנחנו החלטנו להכריז את עצמאותינו, וכמובן שלולי דבריך לעיל הייתי אומר שאמירת ההלל הוא על ניסי המלחמה ואז יתקיים קושית פותח האשכול אבל לדבריך שהוא על הכרזת העצמאות איני מבין מה שייך על זה הלל


כבר כתבתי בס"ד לעיל באשכול שאין כאן שני דברים שונים אלא מספר עניינים המתלכדים יחד. (ויעויין בדברי רבינו הרצי"ה אליהם ציינתי לעיל שביאר הכל באר היטב)

הוה אמינא
הודעות: 1440
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי הוה אמינא » א' מאי 06, 2018 10:59 am

כמעט השתכנעתי לומר הלל הגדול והרגיל ועוד. דא עקא שכל שנה מזיזים את זה ליום אחר בגלל יום הזכרון שלפניו או בגלל שבת שלאחריו.
מצטער מאוד, לא שמעתי מימי על כזה "חג". לא בתורה ולא בחז"ל. משהו שגוי בתאריך הזה או בהחלטת מועצת הרבנות הראשית הרוממה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 06, 2018 11:09 am

הוה אמינא כתב:כמעט השתכנעתי לומר הלל הגדול והרגיל ועוד. דא עקא שכל שנה מזיזים את זה ליום אחר בגלל יום הזכרון שלפניו או בגלל שבת שלאחריו.
מצטער מאוד, לא שמעתי מימי על כזה "חג". לא בתורה ולא בחז"ל. משהו שגוי בתאריך הזה או בהחלטת מועצת הרבנות הראשית הרוממה.

הזכרת לי את מה שכבר כתבתי כמ"פ שבחב"ד אומרים ב"יום ירושלים" הלל הגדול, וגם את המזמור שאחריו בו נאמר "זכור ה' .... את יום ירושלים" (כמו בכל כח בחודש - בשיעור התהילים היומי לפי החלוקה החודשית...).

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי דרומי » א' מאי 06, 2018 11:11 am

הפירוש 'יום ירושלים' בתהלים שם לא בדיוק תואם למובנו השמח...

לעצם הדיון, זה שמתחשבים בקדושת השבת הוא דבר מבורך, ובשנה שעברה - למי שזוכר - רצו להזיז גם את ל"ג בעומר מסיבה זו... וכבר דנו בזה בפורום דידן הרבה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 06, 2018 11:34 am

דרומי כתב:הפירוש 'יום ירושלים' בתהלים שם לא בדיוק תואם למובנו השמח...

כמובן... זה נכתב באווירת חודש אייר שמתחלף באדר...
דרומי כתב:לעצם הדיון, זה שמתחשבים בקדושת השבת הוא דבר מבורך, ובשנה שעברה - למי שזוכר - רצו להזיז גם את ל"ג בעומר מסיבה זו... וכבר דנו בזה בפורום דידן הרבה.

וכבר כתבתי במ"א בחריפות גדולה נגד המשחקים בקדושת מועדי ישראל, ושהכל מגיע מחוסר הבנה בקדושת התאריך וכו'.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ו' מאי 10, 2019 2:12 pm

משולש כתב:מצאתי:

בספר "צדיק יסוד עולם" (פירוש על מגילת רות) כתב: בפירושו על הפסוק "ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי האל שכבי עד הבקר", מבואר שהלילה רומז לגלות והגואל הוא הקב"ה וישנם שני אפשרויות לגאולה. הראשונה ע"י זכויות של עם ישראל אם יעשו תשובה וזה מבחינת אחישנה, ועל זה אמר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא האפשרות השנייה היא גאולה בזמנה, ועל זה נאמר וגאלתיך אנוכי וכו'. ומבאר האר"י ש"חי" רומז ליסוד (על פי הקבלה) ושם ה' רומז לתפארת, ופה כותב האר"י "ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה". האר"י אומנם לא מבאר את הסוד, אך היום אנו יודעים שיסוד שבתפארת (שמרומז ב"חי ה'...") זהו היום בספירת העומר בתאריך ה' באייר. רואים מכאן, שהאר"י עוד לפני למעלה מ-500 שנה כבר ראה ברוח קודשו את החשיבות של יום זה. ואפשר להוסיף על דבריו בסוף הפסוק "שכבי עד הבקר" שאם נוציא את האות ה' של הבקר נקבל גימטרייה של שלושת התיבות 708 ועם האות ה' שרומזת ל-5000 נקבל את התאריך ה'תש"ח (וכן ראיתי שביאר כך בספר "רסיסי לילה").

כמובן שאין זה באמת מהאר"י, אבל מבחינת ה'נבואה' שבדברים הרי הספר נדפס כבר בשנת תקנ"א, מה שמעניין אותי היא האם נכונה טענתו של י' ליבס בדבר שבתאיותו של הספר, [וכמובן זה שהוא טוען כך לא מעלה ולא מוריד כידוע].

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' מאי 10, 2019 5:08 pm

עקביה כתב:
טברייני כתב:ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם.

פשט דברי הגמ' שם שעל גאולה מצרה אומרים הלל פעם אחת בלבד. אין משם מקור לקביעה לדורות.

למה זה הפשט? במחילה זה אפי' לא דרש.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » ש' מאי 11, 2019 10:27 pm

פרי יהושע כתב:
עקביה כתב:
טברייני כתב:ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם.

פשט דברי הגמ' שם שעל גאולה מצרה אומרים הלל פעם אחת בלבד. אין משם מקור לקביעה לדורות.

למה זה הפשט? במחילה זה אפי' לא דרש.

זה הפשט היות והגמ' שם בהמשך מביאה רשימה של אומרי הלל לאחר שנגאלו מצרה, וכולם לא אמרוהו אלא פעם אחת (עכ"פ לא קבעוהו לדורות).

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ש' מאי 11, 2019 11:04 pm

עקביה כתב:
פרי יהושע כתב:
עקביה כתב:
טברייני כתב:ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם.

פשט דברי הגמ' שם שעל גאולה מצרה אומרים הלל פעם אחת בלבד. אין משם מקור לקביעה לדורות.

למה זה הפשט? במחילה זה אפי' לא דרש.

זה הפשט היות והגמ' שם בהמשך מביאה רשימה של אומרי הלל לאחר שנגאלו מצרה, וכולם לא אמרוהו אלא פעם אחת (עכ"פ לא קבעוהו לדורות).

כל אלו לא תקנו הלל אלא אמרו אותו בשעה שעמדה עליהן צרה, ומשום תחינה כמבואר שם לא לנו וגו', ולא כתוב שהם תיקנו אותו, רק אמרו אותו.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » א' מאי 12, 2019 12:15 am

פרי יהושע כתב:
עקביה כתב:
פרי יהושע כתב:
עקביה כתב:
טברייני כתב:ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם.

פשט דברי הגמ' שם שעל גאולה מצרה אומרים הלל פעם אחת בלבד. אין משם מקור לקביעה לדורות.

למה זה הפשט? במחילה זה אפי' לא דרש.

זה הפשט היות והגמ' שם בהמשך מביאה רשימה של אומרי הלל לאחר שנגאלו מצרה, וכולם לא אמרוהו אלא פעם אחת (עכ"פ לא קבעוהו לדורות).

כל אלו לא תקנו הלל אלא אמרו אותו בשעה שעמדה עליהן צרה, ומשום תחינה כמבואר שם לא לנו וגו', ולא כתוב שהם תיקנו אותו, רק אמרו אותו.

ראה נא רשב"ם שם ד"ה יהושע.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' מאי 12, 2019 1:23 am

עי' רש"י שם ד"ה ועל כל צרה

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » א' מאי 12, 2019 2:14 am

פרי יהושע כתב:עי' רש"י שם ד"ה ועל כל צרה

ומה למד מר מדברי רש"י אלה?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' מאי 12, 2019 11:10 pm

אם ציינת לרשב"ם שאולי משמע מדבריו כמו שלמדת שהנביאים וסיסרא וכו' הן באותו מישור.
אז למה לא ניחא לך גם ברש"י שלמד שנביאים תקנו לדורות כגון חנוכה

עמקן
הודעות: 1714
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עמקן » א' מאי 12, 2019 11:31 pm

נתפרסם במק"א מילי דמעליותא מהגאון רבי אביגדור מילר.
ש: האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? ואם כן, האם נאמר זאת ברכה או ללא ברכה?
ת: השאלה הראשונה היא באמת, צריך לומר הלל ביום קולומבוס? כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, זו היתה ברכה גדולה לעם היהודי. זה היה הכנה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות בהיסטוריה.
ולכן, ביום קולומבוס הבא, כשהם מתהלכים בשדרה החמישית במנהטן, קחו את המחזור שלכם, או את הסידור שלכם, וצאו החוצה. ואם אתה מרגיש כל כך מרגש לומר הלל תאמר, רק תיזהר אז לומר את זה בלי ברכה.
וב- ה' בחודש אייר, אל תגיד הלל אפילו ללא ברכה. כי ה -ה' באייר אינו יום של שמחה. ואני אספר לך על זה בהזדמנות. אבל בינתיים עניתי על השאלה שלך.
TAPE 70 (אפריל 1975)
ש: איך אחגוג את יום העצמאות?
ת: התשובה היא כי אסור לך לעשות כן. ואני אגיד לך למה. יום זה אינו יום שיוסד על ידי חכמי התורה. זה הומצא על ידי קבוצת אתאיסטים שנקראת "כנסת". עכשיו ב"כנסת" יש גם כמה אנשים הגונים למדי, אבל הרוב הם אתאיסטים. כאשר אתאיסטים נפגשים יחד ומחוקקים חוק שבזה היום צריך העם היהודי לחגוג, אנו מכבדים אותם עם התעטשות... אנו פשוט מתעלמים מהם לחלוטין.
היחידים שיכולים לחוקק חוקים עבור העם היהודי, הם אלו ששומרים על החוקים של העם היהודי. אנשים שלא אוכלים כשר, ולא מאמינים בתורה אין להם זכות להגיד לנו מה לעשות. לכן אנו חוגגים את יום זה על-ידי התעלמות לגמרי!
עכשיו, אנו מתפללים תמיד עבור אחינו היהודים באשר הם. אם הם בבואנוס איירס או בפולין או בארץ ישראל, אנו מתפללים עבור אחינו היהודים. אבל כשמדובר על לחוקק חוקים, אנחנו לא מקשיבים בכלל לאתיאיסטים! וכך אנו מתעלמים ההיום לחלוטין. זה חסר משמעות.
TAPE # 821 (April 1991)

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » א' מאי 12, 2019 11:45 pm

ה' באייר אצל תלמידי הגר"א
בשנת תרכ"ו, דרש רבי יושעה (יוסף) ריבלין דרשה ארוכה ועמוקה על הנושא: "ספירת העומר, יום מתן תורה וקדושת ירושלים'. בתוך דרשתו הוא אמר כך:
"ימי הספירה הם ימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות. כלל ידוע הוא, שכל המקודש ביותר, הן במקום הן בזמן, בכל נושאי הקדושה, עלול להיפגע יותר ע"י הס"א, שיונקת את חיותה רק מהקדושה. וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להיזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדבר סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר, ויום הארבעים ושנים בעומר, כידוע ליודעי חן. ועובדא היסטורית מופלאה היא, שתלמידי הגר"א, ביום ה'עשרים בעומר', בזמן תחילת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה שבה הניחו את היסוד של 'בית מדרש אליהו' על שם רבינו הגר"א בירושלים, ראו ברוח קודשם שנפתח החלון הראשון במחיצת הברזל להחזרת החבור של זכות אבות, שהיה נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש. תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם, ניצלו את שני הימים האלה של הנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים" ['דורש לציון', עמ' ע"א].
גם המהלך המופלא של היציאה מהחומות, שנעשה בהשראת תורת הגאולה של הגר"א, והתבצע ע"י צאצאי תלמידיו – היה ביום ה' באייר. ביום זה, 'יום העשרים בעומר' בשנת תרכ"ט, הונחה אבן הפינה לבנין שתי הבתים הראשונים, בשכונת נחלת שבעה. ערכו של הבית הראשון הוא לא רק בהיותו הבית הראשון מבתי השכונה הראשונה, אלא בעיקר בתור 'ראשון להתיישבות'. ההתיישבות היהודית הראשונה מחוץ לעיר העתיקה הייתה בבית הזה, ע"י ה'נחשון הראשון', רבי יושעה ריבלין, בתנאים מסוכנים, בזמן שכל הסביבה הייתה מדבר שמם.
כל זקני ירושלים היו מצביעים תמיד על בית זה בתור ראשון להתיישבות מחוץ לחומה. גם שררה אמונה בקרב כל הקהל, כי ברכת הגר"א שרויה על הבית הזה, והיה מקודש בעיני כל. כדאי לציין גם עובדא אופיינית זו: שעות אחדות לפני פטירת בתו של ר' יושעה, הצדקת מרת פרידא רויזא, שלחה לקרוא את מזכיר המוסד, קרובה ר' פישל ריבלין, ובקול חלש אמרה לו שימסור לכולם להיזהר מלהרוס את בית אביה בנחלת שבעה, מפני שהוא יסוד הישוב כולו. ר' פישל סיפר זאת בהלוויתה [ספר 'מוסד היסוד', עמ' 184, ובהערה ע"ז].
דברים אלו שנאמרו בשנת תרכ"ו, והיו ליסוד במהלך הבנין של תלמידי הגר"א, ביחס ל'יום העשרים בעומר' (ה' באייר), קיבלו משמעות חדשה ומפתיעה עשרות שנים אחר כך – בשנת תש"ח.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 13, 2019 12:26 am

משולש כתב:ה' באייר אצל תלמידי הגר"א
בשנת תרכ"ו, דרש רבי יושעה (יוסף) ריבלין דרשה ארוכה ועמוקה על הנושא: "ספירת העומר, יום מתן תורה וקדושת ירושלים'. בתוך דרשתו הוא אמר כך:
"ימי הספירה הם ימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות. כלל ידוע הוא, שכל המקודש ביותר, הן במקום הן בזמן, בכל נושאי הקדושה, עלול להיפגע יותר ע"י הס"א, שיונקת את חיותה רק מהקדושה. וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להיזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדבר סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר, ויום הארבעים ושנים בעומר, כידוע ליודעי חן. ועובדא היסטורית מופלאה היא, שתלמידי הגר"א, ביום ה'עשרים בעומר', בזמן תחילת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה שבה הניחו את היסוד של 'בית מדרש אליהו' על שם רבינו הגר"א בירושלים, ראו ברוח קודשם שנפתח החלון הראשון במחיצת הברזל להחזרת החבור של זכות אבות, שהיה נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש. תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם, ניצלו את שני הימים האלה של הנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים" ['דורש לציון', עמ' ע"א].
גם המהלך המופלא של היציאה מהחומות, שנעשה בהשראת תורת הגאולה של הגר"א, והתבצע ע"י צאצאי תלמידיו – היה ביום ה' באייר. ביום זה, 'יום העשרים בעומר' בשנת תרכ"ט, הונחה אבן הפינה לבנין שתי הבתים הראשונים, בשכונת נחלת שבעה. ערכו של הבית הראשון הוא לא רק בהיותו הבית הראשון מבתי השכונה הראשונה, אלא בעיקר בתור 'ראשון להתיישבות'. ההתיישבות היהודית הראשונה מחוץ לעיר העתיקה הייתה בבית הזה, ע"י ה'נחשון הראשון', רבי יושעה ריבלין, בתנאים מסוכנים, בזמן שכל הסביבה הייתה מדבר שמם.
כל זקני ירושלים היו מצביעים תמיד על בית זה בתור ראשון להתיישבות מחוץ לחומה. גם שררה אמונה בקרב כל הקהל, כי ברכת הגר"א שרויה על הבית הזה, והיה מקודש בעיני כל. כדאי לציין גם עובדא אופיינית זו: שעות אחדות לפני פטירת בתו של ר' יושעה, הצדקת מרת פרידא רויזא, שלחה לקרוא את מזכיר המוסד, קרובה ר' פישל ריבלין, ובקול חלש אמרה לו שימסור לכולם להיזהר מלהרוס את בית אביה בנחלת שבעה, מפני שהוא יסוד הישוב כולו. ר' פישל סיפר זאת בהלוויתה [ספר 'מוסד היסוד', עמ' 184, ובהערה ע"ז].
דברים אלו שנאמרו בשנת תרכ"ו, והיו ליסוד במהלך הבנין של תלמידי הגר"א, ביחס ל'יום העשרים בעומר' (ה' באייר), קיבלו משמעות חדשה ומפתיעה עשרות שנים אחר כך – בשנת תש"ח.

אם עשרים בעומר הוא תאריך כל כך קדוש - אז איך זה שברוב השנים חוגגים את יום אידם ב21/19/18 לעומר?!

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » ב' מאי 13, 2019 7:46 am

פרי יהושע כתב:אם ציינת לרשב"ם שאולי משמע מדבריו כמו שלמדת שהנביאים וסיסרא וכו' הן באותו מישור.
אז למה לא ניחא לך גם ברש"י שלמד שנביאים תקנו לדורות כגון חנוכה

אני לא חושב שכוונת רש"י לומר שתקנת חנוכה לדורות היא היא תקנת הנביאים. והארכתי בזה כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=24&t=24709

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 13, 2019 8:09 am

עזריאל ברגר כתב:
משולש כתב:ה' באייר אצל תלמידי הגר"א
בשנת תרכ"ו, דרש רבי יושעה (יוסף) ריבלין דרשה ארוכה ועמוקה על הנושא: "ספירת העומר, יום מתן תורה וקדושת ירושלים'. בתוך דרשתו הוא אמר כך:
"ימי הספירה הם ימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להתדבקות הקליפות. כלל ידוע הוא, שכל המקודש ביותר, הן במקום הן בזמן, בכל נושאי הקדושה, עלול להיפגע יותר ע"י הס"א, שיונקת את חיותה רק מהקדושה. וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להיזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדבר סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר, ויום הארבעים ושנים בעומר, כידוע ליודעי חן. ועובדא היסטורית מופלאה היא, שתלמידי הגר"א, ביום ה'עשרים בעומר', בזמן תחילת פעולתם הכבירה ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב, אותה שנה שבה הניחו את היסוד של 'בית מדרש אליהו' על שם רבינו הגר"א בירושלים, ראו ברוח קודשם שנפתח החלון הראשון במחיצת הברזל להחזרת החבור של זכות אבות, שהיה נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש. תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם, ניצלו את שני הימים האלה של הנחת יסוד למפעלי קדושה שונים בירושלים" ['דורש לציון', עמ' ע"א].
גם המהלך המופלא של היציאה מהחומות, שנעשה בהשראת תורת הגאולה של הגר"א, והתבצע ע"י צאצאי תלמידיו – היה ביום ה' באייר. ביום זה, 'יום העשרים בעומר' בשנת תרכ"ט, הונחה אבן הפינה לבנין שתי הבתים הראשונים, בשכונת נחלת שבעה. ערכו של הבית הראשון הוא לא רק בהיותו הבית הראשון מבתי השכונה הראשונה, אלא בעיקר בתור 'ראשון להתיישבות'. ההתיישבות היהודית הראשונה מחוץ לעיר העתיקה הייתה בבית הזה, ע"י ה'נחשון הראשון', רבי יושעה ריבלין, בתנאים מסוכנים, בזמן שכל הסביבה הייתה מדבר שמם.
כל זקני ירושלים היו מצביעים תמיד על בית זה בתור ראשון להתיישבות מחוץ לחומה. גם שררה אמונה בקרב כל הקהל, כי ברכת הגר"א שרויה על הבית הזה, והיה מקודש בעיני כל. כדאי לציין גם עובדא אופיינית זו: שעות אחדות לפני פטירת בתו של ר' יושעה, הצדקת מרת פרידא רויזא, שלחה לקרוא את מזכיר המוסד, קרובה ר' פישל ריבלין, ובקול חלש אמרה לו שימסור לכולם להיזהר מלהרוס את בית אביה בנחלת שבעה, מפני שהוא יסוד הישוב כולו. ר' פישל סיפר זאת בהלוויתה [ספר 'מוסד היסוד', עמ' 184, ובהערה ע"ז].
דברים אלו שנאמרו בשנת תרכ"ו, והיו ליסוד במהלך הבנין של תלמידי הגר"א, ביחס ל'יום העשרים בעומר' (ה' באייר), קיבלו משמעות חדשה ומפתיעה עשרות שנים אחר כך – בשנת תש"ח.

אם עשרים בעומר הוא תאריך כל כך קדוש - אז איך זה שברוב השנים חוגגים את יום אידם ב21/19/18 לעומר?!


אני עצמי לא אוהב הסברים שבנויים על דברים בדיעבד (הנקרא פוסטריורי) וניחושים מה עשו מן השמים כי איני חושב שדעתנו משגת כוונות הבורא. אא"כ נאמר מפי חז"ל כלומר מאלה שלא מסיקים את הדבר מהמציאות אלא מחכמת האמת שבהם.
אבל הטענה שלך חלשה. הוא לא אמר שה' באייר הוא קדוש להיות חג אלא שבה' באייר בשנת תש"ח קרה גם אירוע משמעותי.
(ולשיטה הנ"ל של ידיעת כוונות הבורא תגידו שאדרבה כיוון שעשו מהיום הקדוש הזה יום מנגלים לכן סיבבו מן השמים שיהיה ביום אחר על הרוב)

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 13, 2019 10:10 am

התכוונתי לומר, שאם יש קדושה עצמית ביום זה - לא היה להם לדחותו מיום אל יום, ועוד יותר שלא היה להם לומר בו תחנונים ובוודאי שלא לקבוע בו את יום אבלם כשחל ביום שני.
ואם אין קדושה עצמית בתאריך - אז מי התיר לקבוע חג בימי האבל של עם ישראל?!

למען עמי
הודעות: 72
הצטרף: ד' אוגוסט 09, 2017 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי למען עמי » ב' מאי 13, 2019 10:47 am

למה צריך 'קדושת עצמית'? מה זה שלוש רגלים?
זה יום שנעשו בו ניסים (ודאי למי שאומרים הלל. אינני מביניהם), ואפשר לדחותו או להקדימו כמו פורים...
אך כמובן שבודאי לא לומר בו תחנון או לקבוע בו יום אבל לחינם אם לא נעשה בו ביום צרה גדולה.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים