מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 16, 2019 2:17 pm

בהקדמה לפאת השולחן כותב ר' ישראל משקלוב: ויהיה בשנת תקע"ג בשובי... ויסדתי יסודות קבועים לישוב ארצינו בכל גלילותינו.

בשבט ועם: עמוד 24 ועיי"ש 26 על שנת תקע"ה.


יתכן שמתכוון שעשה יסודות קבועים בכל גלילותינו היינו שסידר את הנדבות שיבואו מכל ארץ, וכמו שכתב במקום אחר בסיפור תולדותיו הארוך: וגם שם (בוילנא) לא שקטתי ולא נחתי ויסדתי יסודות בהרבה קהלות קדושות.

ועוד יתכן:
המקור של שבט ועם עמ' 24 זה מספר תולדות ירושלים ח"ג עמוד 147 של גרייבסקי ולמעשה זה חלק מסיפור תולדותיו הארוך הנ"ל ששם מספר ר' ישראל משקלוב את כל קורות הכולל, ושם מספר על פשרה שהתחיל לעשות בוינה בשנת תקע"ג עם העזבון של שמעון וינער, איך שהשפיע על השר בוינה האחראי על העיזבון שהאשכנזים בארץ ישראל מופלים ע"י הספרדים, ואז נשלח מכתב מקושטא (הטורקים שלטו אז על אי"י) אל הספרדים מדוע הם מקפחים את האשכנזים עד שנתפשרו עם האשכנזים -החסידים והליטאים וכוללי הפרושים של ירושלים וצפת, ואולי לזה כיוון במאמר הנ"ל שיסד יסודות קבועים. ואולי זה ראי' שכבר בתקע"ג היה כולל בי-ם, ועצ"ע.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' מאי 16, 2019 3:49 pm

משולש כתב:בהקדמה לפאת השולחן כותב ר' ישראל משקלוב: ויהיה בשנת תקע"ג בשובי... ויסדתי יסודות קבועים לישוב ארצינו בכל גלילותינו.

"בכל גלילותינו" הכוונה היא לכל גלילות המתנגדים באירופה - ר' ישראל הלא חזר בתקע"ג ממסע נרחב בקהילות אירופה.

משולש כתב:בשבט ועם:עמוד 24 ועיי"ש 26 על שנת תקע"ה.

ריבלין שם כותב שנזכר "כולל אשכנזי פרושים בירושלים" בשנת תקע"ג בענין עזבונו של ר"ש וורטהיימר, הוא מציין בהערה לפרומקין (תוח"י ח"ג עמ' 147).
הבנה זו לא נכונה לדעתי בדברי ר' ישראל משקלוב שם.
שכן בחורף תקע"ג עת עבר ר' ישראל דרך וינה, ערער על חלוקת מעות אר"י שנשלחו מעזבונו של ר"ש וורטהיימר כולן לידי הספרדים. לדבריו בעקבותיו גם החסידים ערערו על כך (מתי?), אז הוחלט לתת חצי מהסכום לאשכנזים יושבי אר"י. בהמשך נתפשרו הפרושים והחסידים ששליש מהחצי שהוקצה לאשכנזים, ילך לכולל הפרושים בירושלים ובצפת.
זו השתלשות הדברים שרק החלה כשהיה ר' ישראל בוינה בחורף תקע"ג. אין בדברי ר"י שהפשרה עם החסידים אירעה כשהיה שם בוינה בתקע"ג, כך שממילא אין איזכור הכולל בירושלים מעלה או מוריד.
ר"י מציין בנושא "וכך מתנהג" - כלומר, זה המצב לאורך זמן (על החלוקה בין האשכנזים לספרדים). נמצא שר"י מדבר מפרספקטיבה מאוחרת יותר, כך שסביר להניח שכיון שציין את תחילת פעילותו בענין בתקע"ג, ראה צורך לציין למה פעילותו הובילה בסופו של דבר.

לגבי תקע"ה, ריבלין מציין לפרומקין (שם, עמ' 152), שם ישנה רשימה ארוכה של שד"רים משנת תקע"ה ואילך. ר"י כותב כך בתחילת הרשימה: "בשנת תקע"ה באו השלוחים הראשונים, והביאו לירושלם תרומות נדבותיהם, [כי בימים האלו לא היה אפשר בענין אחר, רק לשלוח איש עתי מדי שנה בשנה], ר' יחיאל ור' נחום ור' יצחק ז"ל".
סביר בעיני שר' ישראל מתייחס באופן כללי לכל רשימת השד"רים עד לשנות התק"ץ, שהם באמת ברובם הגיעו לירושלים, ולא נכנס לפרט כל שד"ר לאן הגיע, ומדוע?
מכיון שהלא עד לתקע"ז - כשנה לאחר עליית רמ"מ לירושלים, עדיין לא היה מניין בירושלים. נמצא שאף אם נניח (לצורך הענין) שרמ"מ לא היה ממש הראשון שעבר לירושלים, אלא היה אחד או שניים שם מעט לפניו, לא סביר (עד מופרך) שהשד"רים בחזרתם מחו"ל יגיעו דבר ראשון לירושלים עם כל הסכום הגדול עבור כל כולל הפרושים באר"י ומכתבים ואגרות וכו', כשמתגורר שם פרוש אחד או שניים, כשכמעט כל התרומות מיועדות בכלל לפרושים בצפת.
לכן, וגם מפני שלא ידוע לנו משום מקור נוסף בן הזמן על פרושים בירושלים בתקע"ה, סביר בעיני שר' ישראל כותב שבאו לירושלים על השד"רים ככלל ולא על אלו שהגיעו בתקע"ה בפרט, עיי"ש.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 16, 2019 4:04 pm

על שנת תקע"ה טענתך מופרכת ועיי"ש בשבט ועם שהגיעו לירושלים בשנת תקע"ה כי היתה מחלוקת עם אנשי צפת.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' מאי 16, 2019 4:13 pm

משולש כתב:על שנת תקע"ה טענתך מופרכת ועיי"ש בשבט ועם שהגיעו לירושלים בשנת תקע"ה כי היתה מחלוקת עם אנשי צפת.

"מופרכת" כי ריבלין כותב כך?
מה ההוכחה לכך שהגיעו כבר בתקע"ה חוץ מהאיזכור הנ"ל?
לדברי ריבלין (שם עמ' 25) המחלוקת היתה מתקע"ז ואילך.

עקביה
הודעות: 2631
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » ה' מאי 16, 2019 5:09 pm

פרי יהושע כתב:
עקביה כתב:
פרי יהושע כתב:א. לא יודע שם פירשת איזה עניין בחנוכה בגלל הנס שהתחדש בכל יום אבל מה תענה כאן?
ב. ומש"כ על תקנת מגילה היא גופא קשיא, שאם קריאת מגילה היא כהלל, הלא חזינן דתקנת נביאים היא לדורות.

א. פורים הוא רק יום אחד, כך שאין צורך להסביר, כמו בחנוכה, מדוע אומרים הלל כל יום.
ב. לא כי, קריאת המגילה אינה מכוח תקנת הנביאים, אלא מכח תקנת אנשי כנה"ג.

א. מה זה משנה השאלה היא הייתה תקנה על כל הדורות, או רק על דור מסוים, ואם אין יישוב על חנוכה מצידי הקושיא היא גם משם.
ב. אמת, אבל לפי הסברא שהיא קראת הלל, מסתבר שהיא תקנת נביאים משוכללת, לייחד אותה דווקא למגילה.

א. אני לא מבין מה קשה. אני טוען שתקנת הנביאים היא לומר הלל פעם אחת, וחכמי כל דור (בפורים ובחנוכה) הרחיבו אותה לדורות. מה הבעיה עם זה?
ב. כנ"ל.

פרי יהושע
הודעות: 2922
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מאי 16, 2019 8:46 pm

עקביה כתב:
פרי יהושע כתב:
עקביה כתב:
פרי יהושע כתב:א. לא יודע שם פירשת איזה עניין בחנוכה בגלל הנס שהתחדש בכל יום אבל מה תענה כאן?
ב. ומש"כ על תקנת מגילה היא גופא קשיא, שאם קריאת מגילה היא כהלל, הלא חזינן דתקנת נביאים היא לדורות.

א. פורים הוא רק יום אחד, כך שאין צורך להסביר, כמו בחנוכה, מדוע אומרים הלל כל יום.
ב. לא כי, קריאת המגילה אינה מכוח תקנת הנביאים, אלא מכח תקנת אנשי כנה"ג.

א. מה זה משנה השאלה היא הייתה תקנה על כל הדורות, או רק על דור מסוים, ואם אין יישוב על חנוכה מצידי הקושיא היא גם משם.
ב. אמת, אבל לפי הסברא שהיא קראת הלל, מסתבר שהיא תקנת נביאים משוכללת, לייחד אותה דווקא למגילה.

א. אני לא מבין מה קשה. אני טוען שתקנת הנביאים היא לומר הלל פעם אחת, וחכמי כל דור (בפורים ובחנוכה) הרחיבו אותה לדורות. מה הבעיה עם זה?
ב. כנ"ל.

ברש"י לא משמע כך
שהרי כתב כגון חנוכה

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 16, 2019 9:37 pm

ר' בן ציון ידלר זצ"ל כותב בספר בטוב ירושלים שר' הלל משקלאוו וחבריו עלו במצוות רבם הגר"א, והתיישבו בירושלים בשנת תקע"ה.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' מאי 16, 2019 9:43 pm

משולש כתב:ר' בן ציון ידלר זצ"ל כותב בספר בטוב ירושלים שר' הלל משקלאוו וחבריו עלו במצוות רבם הגר"א, והתיישבו בירושלים בשנת תקע"ה.

אתה מאמין לרב"צ ידלר יותר מלר' הלל עצמו?! יותר מכל המקורות הראשוניים הסותרים זאת?!
אז רב"צ סיפר את מה שסיפרו הריבלינים, איך זה מוסיף לדיון?
הבה לי מקורות ראשוניים בני הזמן, ומכלי ראשון בעדיפות גבוהה יותר, כל המקורות המשניים המאוחרים לא רלוונטיים בשלב זה כאמור.

עקביה
הודעות: 2631
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » ה' מאי 16, 2019 9:59 pm

פרי יהושע כתב:ברש"י לא משמע כך שהרי כתב כגון חנוכה

בזה עסקתי באשכול שקישרתי אליו לעיל (וחוזר חלילה...).

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » א' מאי 19, 2019 3:48 am

...
נערך לאחרונה על ידי משולש ב ג' מאי 21, 2019 6:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » א' מאי 19, 2019 10:36 am

משולש כתב:
על קול התור.pdf

הוא אינו מדייק בדבריו ולעיתים אף שוגה בפרטים, אבל "בהכללה" הכיוון נכון, בעיקר בחלק ההיסטוריוגרפי.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » א' מאי 19, 2019 5:23 pm

קול התור המקוצר לקוח מתוך כת"י שהיה אצל ר' יצחק צבי ריבלין שהיה רב ות"ח עצום אך היה מראשי המזרחי בארץ ישראל ועמד בקשר אמיץ עם הרב קוק, הרבה חוקרים טוענים שהוא עצמו חיבר את כל הספר. עוד בחייו הוציא לאור חוברת "הצינות הגראי"ת, הוא אסף הרבה חומרים גם בשקלוב, הוא הגיע ארצה רק בשנת תרמ"ד והיה רבה של זכרון משה, ניתן להעריך שגם חלק מהפזמונים הוא חיבר ולא רק הפזמונים המיוחסים לר' יאשע אחיו.

מעניין שר' ישראל אלי' וינרטוב גם אוחז שאנחנו במצב של "תקופת משיח בן יוסף" שמפקיע את השעבוד מלכויות, אך נמצאים במצב של "שאור שבעיסה" גלות הערב רב, וכמו שכתוב בגמ' בברכות שאחרי שיוצאים משעבוד מלכויות יש בחי' של נחש - גוג ומגוג, והוא מפרש שזה עולה על המדינה הציונית.

גם ר' יצחק אייזיק חבר כותב שבזמן משיח בן יוסף וקיבוץ הגלויות דווקא אז הזמן של חבלי משיח וכן יש משמעות בגר"א שדווקא בזמן חבלי משיח יש בחי' של תקומה לעם ישראל בחי' עזוב תעזוב (ומדבר שם לגבי קיבוץ גלויות).

אך קשה למה הגר"א כותב בסד"צ שימלוך תחילה משיח בן יוסף משמע שהמלך יהיה צדיק, ומצד שני הגר"א כותב בתיקונים שבזמן חבלי משיח הערב רס יהיו בראשונה דומיא דבני השפחות שהעמיד יעקב אבינו בראשונה, ובקול התור אומר שכל צדיק שעוזר לקיבוץ הגלויות הוא בבחי' משיח בן יוסף. ולאו דוקא המלך. וכן בסד"צ משמע שכל משך תקופת משיח בן יוסף יש בחי' של הערלה שמכסה על יוסף ורק בתקופת משיח בן דוד תוסר החרפה של עקבתא דמשיחא.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:30 am

יש פזמון של רמ"מ משקלוב שכתב בזמן גאולת החורבה בתקפ"ד. שמזכיר קצת את הפזמונים של ר' יושעה. מישהו יכול להעלותו?

וכך כתב הג"ר מנחם מנדל בהקדמת ספרו "שער הצמצום":
"וזכותו )של הגר"א( וזכות אבותי הצדיקים הישרים, וזכות עמו ישראל -
עמדו לי להביאני ארץ הקדושה, ולקבוע דירתי בעיה"ק צפת תוב"ב, וקבעתי
שמה בעזרת ה' בתי מדרשות לתורה ולתפלה מלאים ספרים, ויקטן זאת
בעיניו, והביאני לירושלים עיר קדוש אלוקינו, וגם שם היו הקב"ה ויראיו הן
הן רוזני גבאי כו' בעזרי, וקבעתי בעזרת ה' בית המדרש ובית הכנסת לתורה
ולתפלה, ועתה עזרני ה' להוציא את החורבה שבירושלים שהיה של אחינו
האשכנזים מימי קדם יותר ממאה שנה בית הכנסת בתוכה, ונהפכה לזרים
ולנכרים, ונעשה חרבה ושוממה, ועתה ברוב רחמיו וחסדיו הוצאתי מידם.
ואמרתי זהו שאמרו חז"ל: כל הנהנה מסעודת חתן וכו' ואם משמחו זוכה
לתורה, רנב"י אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, על כן בנין ירושלים
הוא יותר, דאם לא כן מאי מוסיף".

ובאגרת ששלח הגרמ"מ לאמסטרדם בשנת תק"ף, כתב: "ובנדון החורבה
בפרט אשר היינו מוכרחים להכניס גופינו ומאודינו לפדותה מיד זרים
עריצים... ולבל ישימו ח"ו שקוץ משומם, במקום אשר התפללו אבותינו
הקדושים האשכנזים .. ובטוחנו למזורזים שכמותם רודפי צדק אשר מעולם,
כי יצאו לקראת דברינו בשמחה, כי ברוך ה' כך עלתה בימינו אתחלתא
דגאולה"
נערך לאחרונה על ידי משולש ב ב' מאי 20, 2019 2:44 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:40 am

כאן יש עדות מפורשת על עניין האיתערותא דלתתא לקרב הגאולה.

אגרת תלמידי הגרמ"מ משקלוב זיע"א, בשנת תקצ"ז לאחר שבנו את ביהכ"נ
"מנחם ציון", בחצר החורבה ]השלמה לפרק ה[:
ציון גילו ושמחו בה' אלקיכם
מאז הוחל רוח ה' לפעמו, באיש אלקים צדיק מתהלך לתומו, רועה נאמן
לישראל, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, מארי דארעא קדישא לרעות ביעקב
עמו, ותהי המשרה על שכמו.
האי תנא ירושלמאה עטרת ראשינו הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כל
קביל די רוח אלדי"ן בי' אשתכח, מנחם שמו מענדל נ"ע, אשר יצק מים על ידי
רבינו אליהו החסיד מווילנא זי"ע, הרב דומה למלאך ה', איש אלקים קדוש
ונורא, רבן שכבה"ג.
ועל ידו החזיק הרב המובהק המפורסם המנוח מהר"ש זלמן שפירא ז"ל - קמו
ונתעוררו לשבר בת עמינו וציון הק', וירא את המקום מרחוק - חצר א' עם כמה
בתים מחורבות ירושלם, קדושה הראשונה שקדשוה הראשונים חבורתא
קדישא ק"ק אשכנזים זיע"א, ומלכם בראשם רבינו יהודא החסיד נ"ע.
הניחו לנו ה' המקום להתגדר, ועכשיו קרבנו המקום.. הרימונו ידינו לאל השוכן
בציון והבוחר בירושלם, ברוך ה' אלקינו ואלקי אבותינו אשר נתן בלב המלך
לפאר לרומם מקום מקדשינו, בית מקדש מעט בגלותינו, ולהעמיד חורבת
ירושלם חמדת לבבינו ושורש נשמתינו.
ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו, וראה ראינו כי בחר ה' עוד בציון, כי מי שמע
כזאת או מי ראה כאלה, אמר לציון מאז גלות הארץ וטבע בארץ שעריה -
לבנות בית זבול מקדש מעט אשר היה חמירא סכנתא אפי' בחדרי חדרים
מהצרים הצוררים, ועתה רמה קרנינו בה' אלקינו לפאר ולרומם בית מקדשינו,
ולבנות בתי כנסיות ובתי מדרשות בהר הקדש בירושלם.
ותבער אש שלהבת חיבת הק' אהבת ציון וחיבת ירושלם בקרבנו, ולהתעורר
בצערא דשכינתא קדישא אמנו המרחמת עלינו, אגוני מגנא ואצולי מצלא לנו
בגלותינו, ועד מתי לא נרחם שארית פליטתנו, ולא נרחם את ירושלם בהיות
לאל ידינו, כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה - להביאנו אל המנוחה
ואל הנחלה, סימנא מלתא היא אתחלתא דגאולה.

ברוך המקום אשר בחר בנו להשיבנו אל נחלת אבותנו ואחוזתנו, ולזכותנו
כהיום הזה לראות עוד בנחמת ציון מעט בגלותינו לנחמינו.
ובר"ח שבט העבר הכנסנו הס"ת לתוכה בשמחה, תמידין כסדרן להתפלל
שמה, ונקרא בשם "מנחם ציון" לאמר זה ינחמנו מעצבון ידינו, ושנית לגאלינו,
ויבנה לנו בית מקדשנו ב"ב, ואשר קיווינו וקיוו אבותינו מצאנו ראינו.
ציון דורש אין לה מבלל דבעי דרישה.. עורו נא והתעוררו נא כגבורים חלציכם,
חזקו נא בעד עמינו ועיר אלקינו להרים ראש עליון לאקמא שכינתא קדישא
למצוא מנוח לכף רגלה בבית מדרשנו, ותקומו ותרחמו ציון כי עת לחננה
לרצות אבניה ואת עפרה יחוננו, ובאתערותא דלתתא תליא מלתא לעורר
אתערותא דלעילא לבנות הנהרסות.

ולא נעלם מעיני העדה מצות הבונה חורבה אחת מחורבות ירושלם, אשר
הפליגו בה חז"ל במאמרם כל המשמח חתן כו' כאלו בנה חורבה אחת
מחורבות ירושלם, היות כל בית מירושלם קשורה וחבוקה ודבוקה בקשר
נפשות ונשמות של ישראל, ובהבנות בית מחורבות ירושלם - בנין עולם תבנה
נפש איש וביתו בבנין עדי עד...
בין החתומים:
נאם נתן נטע בהרב אאמו"ר חסיד המפורסם סעדי' זצלה"ה ]משקלוב[
נאם דוד בלאאמ"ר מוהר"ר ראובן נ"י מעיה"ק ירושלם תובב"א ]וואלפין חתנו
של הגרמ"מ משקלוב[.
נאם מרדכי בלא"א מוהר"ר אביגדור זלה"ה ]מינסקר שהיה תלמיד הגר"ח
מוולוזין וראש ישיבה לשעבר במינסק[. )"גנזי ירושלים" ח"ב, אגרת א'; צילום
כת"י של המכתב תלוי בכניסה לביה"כ "החורבה"(.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:51 am

בקול התור כתוב על ה' אייר תקע"ב תחילת הפקידה הג' שהקימו בית מדרש אליהו'. ובפזמונים כתוב שאת הרמז מצא מנחם היינו הרמ"מ משקלוב. ולענ"ד יש כאו ט"ס ומתכוונים על שנת תקפ"ד שהיא תחילת הפקידה הג' (לפי השעות שכל שעה עולה מא שנים ו8 חודשים). וכוונתו היתה על גאולתה החורבה כמו שרואים שכאן שייחס לזה חשיבות גדולה בתהליך הגאולה. וזה היה גם בשנת תקפ"ד שאז כבר החלו להתפלל בחצר שם.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 3:34 am

אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 8:28 am

משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.

איך מורגנשטרן "מוכיח" אם מורגנשטרן כותב שזו השערה?

מורגנשטרן (גאולה בדרך הטבע, עמ׳ 348) משער בעקבות המסורת שמביא גרייבסקי שר׳ שלמה פ"ח (רוזנטל) היה "החלוץ׳ לעבור לירושלים ולקנות את חצר אוה"ח, שמעבר זה היה בשנת תקע"ב. זאת על סמך זה שר"ש מכר בתקע"ב (ע"פ פנקס ביה"ד בצפת) את ביתו ומטלטליו בצפת רק מספר חודשים לאחר שקנה אותם. להשערתו של מורגנשטרן, עשה זאת ר"ש כדי לעבור לירושלים.
רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).
מה גם שהמכירה בוצעה בתחילת כסלו תקע"ב, שזה עוד לפני מסעו של ר׳ סעדיה בטבת לירושלים ממנו חזר עם ההבנה שניתן למצוא הסדר ולעבור לירושלים. כך שלא סביר שר"ש היה מוכר את כל רכושו טרם בואה של ידיעה שכזו.
אם כן, ייתכן שמסורת משפחת רוזנטל לפיה אביה ר"ש פ"ח היה "החלוץ" לעבור לירושלים נכונה, אבל כפי הנראה היה זה זמן לא רב לפני מעברו של רמ"מ במרחשון תקע"ו ולא בתקע"ב כהשערתו של מורגנשטרן.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 8:55 am

כאן הפזמון של רמ"מ על גאולת החורבה:

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=17

הוא מזכיר שם לקול התור...

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 9:05 am

איש-אחד כתב:
משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.

איך מורגנשטרן "מוכיח" אם מורגנשטרן כותב שזו השערה?
.
רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).

מורגנשטרן לא ראה את זה, זה מציאה שלך?

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 9:16 am

משולש כתב:
איש-אחד כתב:
משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.

איך מורגנשטרן "מוכיח" אם מורגנשטרן כותב שזו השערה?
.
רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).

מורגנשטרן לא ראה את זה, זה מציאה שלך?

כאמור לעיל אני משתדל תמיד לבדוק ולחפש אחר המקור, ולכן כשמורגנשטרן הזכיר את פנקס ביה"ד בצפת הלכתי לקרוא את הפנקס, לבדוק מה כתוב בו.

מורגנשטרן לא מתייחס לשכירות שציינתי, זה ברור.
האם לא הבחין בכך או התעלם? לא יודע וזה גם לא באמת משנה את העובדה שהשערתו מוטעית.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 12:17 pm

משולש

בכל החלק ההשקפתי, בדומה לחלק ההיסטורי, כדי שיהיה אפשר להוציא יקר מזולל וכן להפריד בין השקפתם של הדור הראשון של הפרושים לבין השקפתם אולי של דורות מאוחרים יותר, יש לשים בצד את כל ה"ידוע" לנו מהספרות הריבלינית ולעבור על כתבי תלמידי הגר"א מהדור הראשון באר"י ולנסות להבין מתוך זה את השקפתם.

להבנתי, כל מה שרואים מכתבי הדור הראשון לכל היותר, הוא דיבור על הצורך בחיזוק ב"ציפית לישועה" - "דרישה לציון", להראות שאת אכפתיות והכאב מהמצב של אר"י בגלותה ובחורבנה ושזוהי ההתערותא דלתתא. שמבחינה מעשית אין המשמעות של זה לממש את הגאולה בידים "בדרך הטבע" כהשקפה הציונית ריבלינית המאוחרת, אלא לכל היותר בצעדים סמליים וסגוליים, כאלו הנזכרים בחז"ל, כמו הבנת רמ"מ מחז"ל שיש עניין לבנות חורבה מחרבות ירושלים - להראות באופן סמלי את הרצון בגאולה.
אך גם זה, לא ניכר שזה נושא שעמד בראש מעייניהם ושהכל סביב זה.

באגרת המסע של ר' סעדיה הוא פותח את האגרת במלים אלו, במין כותרת שכזו: "להיות שנאמר ציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה".
בהמשך הקדמתו למסע הוא כותב: "ואמרתי אכתוב על ספר סיפור הדברים בקיצור, ועשיתי בטו"ב סימניהם, וכל אחד שיקרא כל המקומות בודאי יוריד דמעות, ובפרט בסימן ד' מקבר רחל אמנו. גם יקיים דרישת ציון וירושלים".
כלומר, הדרישה לציון שאנו מוצאים אצל תלמידי הגר"א והדור הראשון של הפרושים, אינו איזו ציונות מעשית של מימוש הגאולה בידים, אלא עוררו את הצורך לצפות לגאולה, וזה כולל גם לקרוא סיפור אודות מסע באר"י ומצבה של אר"י.

ייתכן שמשך השנים דורות מאוחרים יותר של הפרושים לקחו את ה"התערותא דלתתא" למקום יותר מעשי של בנייה וישוב הארץ, אולי, אבל זה לא קיים בדור הראשון ואף השני.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 1:17 pm

היכן יכולים לראות את הפקנס הנ"ל מצפת?

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 1:31 pm

מורגנשטרן טוען שזה עצמו היה הויכוח בין רמ"מ משקלוב לר' ישראל, האם עליהם להתחיל בבנין ירושלים וכו'. ר' יושעה ריבלין לפי מה שכותב בפזמונים וכו' כבר בגיל 17 קיבל מסר משמים שהוא צריך להמשיך את הדרך ולבנות בפועל את ירושלים, ומסר נפשו לכך כפשוטו.

במציאות רואים שהם היו שליחי ההשגחה העליונה לבנות את ירושלים, אחרי 2000 שנה...


ודרך אגב ר' יושעה נינו של ר' הלל כבר נולד בשנת תקצ"ח והכיר את כל הדור ההוא של ר' הלל, ובפזמון של שנת תרט"ו כותב שר' הלל עלה ראשון לארץ, וכן הרב פינס היה נכד ראשון של של ר' הלל וגם הוא טוען שר' הלל הגיע ראשון לירושלים, קשה להניח שהמציאו דברים מליבם.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:02 pm

משולש כתב:מורגנשטרן טוען שזה עצמו היה הויכוח בין רמ"מ משקלוב לר' ישראל, האם עליהם להתחיל בבנין ירושלים וכו'. ר' יושעה ריבלין לפי מה שכותב בפזמונים וכו' כבר בגיל 17 קיבל מסר משמים שהוא צריך להמשיך את הדרך ולבנות בפועל את ירושלים, ומסר נפשו לכך כפשוטו.

במציאות רואים שהם היו שליחי ההשגחה העליונה לבנות את ירושלים, אחרי 2000 שנה...

מורגנשטרן טוען הרבה דברים, יש דברים שהוכיח בטוב טעם ודעת ויש דברים שלא הוכיח אלא מעלה מכרסו תיאוריות על מחלוקות השקפתיות קשות שאין להם שום זכר בשום מקום, וזו אחת מהן. שכן ר"י כלל לא התנגד למעבר לירושלים, אלא שלא יהיה מעבר המוני מצפת מה שיגרום למשבר קהילתי וכלכלי בצפת.

ר' יאשע לא כתב בפזמונים, כי לא הוא כתב אותם..

משולש כתב:ודרך אגב ר' יושעה נינו של ר' הלל כבר נולד בשנת תקצ"ח והכיר את כל הדור ההוא של ר' הלל, ובפזמון של שנת תרט"ו כותב שר' הלל עלה ראשון לארץ, וכן הרב פינס היה נכד ראשון של של ר' הלל וגם הוא טוען שר' הלל הגיע ראשון לירושלים, קשה להניח שהמציאו דברים מליבם.

ר' יאשע אמנם הכיר רבים משיירי הדור הראשון, אבל הוא לא כתב עליהם בפזמונים שלא הוא כתב, כפי שהארכתי על כך לעיל.
היכן הרב פינס כתב?
נערך לאחרונה על ידי איש-אחד ב ב' מאי 20, 2019 2:21 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:04 pm

משולש כתב:היכן יכולים לראות את הפקנס הנ"ל מצפת?

www.otzar.org/wotzar/book.aspx?19116&pageid=P0119R

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:25 pm

מאמר של ר' יושעה בשנת תר"נ

(הכל בנוי לתלפיות במחרוזות מילים כמו בפזמונים)

כבוד האורחים הנכבדים וכבוד מלאכות הקדש אשר עליהם ישאו, יחובבוני וירהיבוני עז להטיף דברים אחדים לברר מעט דברי הנביא אשר זה עתה שמענו אותם מתוך סערת קדש. על המשך הדברים "אותי שכחה נאם ה' ולכן הנני מפתיה והולכתיה במדבר" אמרו ז"ל: כתוב אחד אומר: וארו עם ענני שמיא, וכתיב אחד אומר: עני ורוכב על חמור, זכו וארו עם ענני שמיא, לא זכו רוכב על חומר. וכונת דבריהם היא: אם נזכה אז בל יהיו מכשולים פזורים על דרכי גאולתנו וכמו על עב נעופה אל ארובותינו, באין שואל על הגבול ובאין דורש על החוף, ואם לא נזכה אז כעל חמור נרכב אל מטרת הגאולה, וירבו מעצורים על כל צעד ושעל, על כל גבול וחוף, ובכל זאת עלינו גם אז להתרחק בכל האפשר מן היאוש, כי"על החמור הזה רכב גם אברהם אבינו" בדרכי חייו וינוסה בעשר נסיונות ועמד בם והוא "החמור אשר עליו רכב משה" בלכתו להוציא את בני ישראל ממצרים, וירגיש מעצורים ומכשולים רבים ויצא בשלום, ומעשה אבות סימן לבנים. ועל החמור הזה עתיד לרכוב גם משיח צדקנו וגואלנו.

וזאת היא גם מטרת תוכחת החוזה. אחרי "אשר אותי שכחה" לכן לא תהיה הגאולה נסיית כמו על "ענני שמיא", כי אם טבעית "עני רוכב על החמור", והנה אנכי מפתיה והולכתיה למקום מדבר שממה וציה, מקום לא עבר בו אדם, המלא אבני נגף וצורי מכשול, ונתתי לה כרמיה משם, ודרך עמק עכור תובל לפתח תקוה, ובכל זה אל יפול לבה עליה, כי תענה שם כימי נעוריה, כימי היותה בנעוריה בימי אביה אברהם, וכיום עלותה מארץ מצרים על ידי משה אשר על חמור כזה רכב גם הוא.

כן הוא הישוב הנוכחי הנאדרי בקדש, לא רפדו שושנים על הליכותינו עד הגיענו עד הלום.

דרכנו היה מלא חזק, רגלינו נגפו על הררי נשף, ונפשנו כלתה כל רגע, עת צעיף אפל פרוש היה על פני ארץ הקדושה, ציה גם חום שררו בכל מקום, צרות רבות ורעות אפפונו מכל צד, מבית ומחוץ, ומכלם ב"ה יצאנו בשלום, ועתה הביטו נא ונהרתם על מעשה בני ירושלים הנתונים לשמצה, לנרפים, להוזים, לגויותמתות, הביטו נא על המושבות והפרורים אשר כוננו ידיהם בלי קשקש בזוג המקשקש. ראו נא אלפי בתים הוקמו לתלפיות, כמה בתי חסד נתיסדו, מפעלים טובים כוננו, התאמצנו בכל כחנו להרים את עיר קדשנו משאת נפשנו מערמות עפרה, להקימה לתחיה, ואתה גם את דגל התורה, והרמת קרן המלאכה והישוב והעבודה. מי זה שם נפשו בכפו לקנות בראושנה את עמק העכור אשר על ידיהם נהפך לפתח תקוה, אם לא בני ציון היקרים, והמה שדדו אדמתה ויהפכו מדבר לערבה והשרון לכרמל, אף כי אחרי כן דחום בשתי ידים ולא נתנו למו מדרך כף רגל במקום אשר עליו מסרו נפשם. כל אלה שימו נא על לבכם, אורחים נכבדים, והתבוננו בינה, או אז אולי "וכרתי ברית שלום עם חית הארץ" היושבים בירושלים ומוצצים לשדנו ודמינו כחיצו טרף בלי רחם, ועם עוף השמים המוליך את הקול קול עלה נדף עד קצוי ארץ ואיים רחוקים המה המכה"ע המועילים להותנו ולא לאמונה יגברו בארץ לעולל בעפר קרן כל קדשי בנ"י, ועם רמש האדמה הזוחלים על הארץ ועפר ילכחו, ואדמת הקדש חנפה תחתיהם, "וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ" ולא תהיה עוד צוחה ופרץ ברחובות ירושלים "וארשתיך לי בצדק ובמשפט", לבלתי הכרית אכל מפי אלפי בני אומנות, מפי מרימי קרן הישוב אשר לומדו בנסים ובנסיונות קשים ורעים, ובחסד וברחמים על האלמנות והיתומים, הזקנים ותלמידי החכמים, מהם אש ישבו לפנים על כס ההצלחה וכעת ירדו עד פשל המדרגה, וארשתיך לי באמונה, לבלתי הבט יתר מדי אל הסלסול והברק המתעה כי אם לאמונה נגבר בארץ, כי נלך באורחת חיים, בדרכי התורה והמצוה, כמו דינים התלוים בארץ שמטה מעשרות ותרומה, אז הארץ תענה את הדגן וגו' ורחמתי את לא רחמה וגו'.

ואחרי דבריהם הננו גם אנו למלאות להתחנן לפני אחינו ראשי חובבי ציון לבל ימישו עיניהם גם מאחיהם בני ציון אשר עבודה אותה נפשם, עבודת פרך בחומר ובלבנים, עבודת האדמה, ורק למצוא טרף לביתם. הנה לפניכם רבים מבני ציון אשר כלו כליותם בחיקם מאפס כל עבודה, ופורשים כפיהם לכל עבודה ומעשה? מדוע זה לא תשימו לב לתחנוני רבים מבני ציון השואלים כבודן שתתנו להם עבודה בהמושבות, מדוע זה תישנו אותם בעריסת הבטלה, לאמר כי נרפים הם, בזויי נפש, בלי כל תנועה וחיים? עיניכם אתם תחזינה מישרים כי לא כצעקתה הבאה אליכם על בני ציון כן היא, כאשר כן גם הגיד בפה מלא הרב הגרש"מ נ"י, ומדוע זה דברי בני ציון ישובו ריקם, ולעלובי הנפש בל תושיטו יד עזרה וישועה? שוטטו נא בחוצות ירושלים, וראיתם כי כל אשר אך כח במתניו ואונו בשרירי בטנו, לא ימאס בעבודה, אך בכל לבב יתור וידרוש אחרי מוצא למחיה להחיות נפש ביתו, יהיה מה שיהיה, על ההרים ידלג, על הגעות יקפץ, לבלתי שבת בעצלתים ולפות ללחם העצבים, ללחם החסד אשר ישליכו לו אחיו בחו"ל בחרפה ובקלסה. ודעו וראו לכם כי רע ומר גורל ירושלים אם לא תאירו פניכם אליה ותחונה, אם תהפכו לה ערף ובוז תבוזו לה. ובידכם נתן כעת גורל אלפי נפשות נענות ומרודות הנמוגות ברעב ובחוסר כל.



הצפירה, כ"ה בסיון תר"נ.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:29 pm

האם מבחינה כשרונית יכל ר' יאשע לכתוב את הפזמונים? כנראה שכן, אבל איך זה מוכיח שהוא כתב את הפזמונים?
בפרט שהמונחים בהם הוא משתמש תדיר בפזמונים לא קיימים במאמריו והפזמונים לא פורסמו אלא רק עשרות שנים לאחר פטירתו.
נערך לאחרונה על ידי איש-אחד ב ב' מאי 20, 2019 2:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:35 pm

נפש צדיקים - ר' יושעה ריבלין

[על הרב אברהם אייזנשטיין]

אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן.

(ירושלמי שקלים, פרק ב' הלכה ה).

זה שובי מעט בעינים זולגות דמע מבית מועד לכל חי, אשר שמה גנזנו אוצר נחמד, איש גדול בתורה וצדיק בכל דרכיו, ראש בית הועד הכללי, הרב ר' אברהם אייזנשטיין ז"ל. ולפי שהיה האיש הדגול הזה ראש וזקן לכל ממוני כוללות האשכנזים ימים רבים והרבה עמל ויגע להרמת קרן הישוב ולחזוק השלום בין הכוללים ע"כ חובה עלינו לשים לו זכרון בספר ולחוק בעט ברזל קצה תולדותיו וקורות ימי חייו בהארץ הזאת.

אברהם בן שמנים ושש שנים במותו וששים ושלש שנה ישב בארצנו הקדושה. תולדותיו בעיר קטנה דרהיטשין אשר בפלך גרודנא, וגודל על ברכי התורה, וישקוד על דלתותיה ויצליח בלמודה, וישא לו אשה בעיר פינסק, אשר שמה ישב אז לכסא הרבנות הרב הגאון ר' חיים כהן ז"ל. ויהי בהוסד תחלת ישוב אה"ק במצות הגר"א מווילנא ז"ל ע"י תלמידיו הגאונים זיע"א אשר חרפו נפשם לגשת אל הקדש, ויהי גם הרח"כ בין העולים וילך אתו אברהם, הוא אברהם אשר עסקנו בקבורתו היום. בן עשרים ושלש היה אברהם בצאתו מחו"ל וילכו באוניות תורן בלב ים סוער בין שודדי ים ורודפי אניות, כי לא כהימים האלה הימים הראשונים למסע הים. בימים האלה כהולך בחליל ילך אדם מקצה ארץ עד קצהו באין מגור ופחד, ובימים מועטים יבא למחוז חפצו על כנפי אש וקטור, אך הימים הראשונים כי הלך איש בדרך רחוקה כזו דרך ים, ושם נפשו בכפו והכניס עצמו לכתחלה בסכנה עצומה מלבד כל יד עמל ותלאה אשר מצאתהו בדרך אשר תלא העט לפרטים.

כשלשה ירחים ארכה נסיעתם ויבואו צפתה, כי שמה היה מכון הישוב הראשון להאשכנזים ההולכים בעקבות הגר"א ז"ל וכרובם ויהיו לעדה נכבדה אשר קורא לה פרושים, כי בימים ההם כל הפרושים מחו"ל לשבת באה"ק, בעוד כל שעריה שוממים ודרכיה אבלות ואין ישוב ואין מעמד – פרשו גם מתענוגי עוה"ז. ע"כ קראו שמם "פרושים עד היום הזה.

הגאון הרח"כ לא האריך ימים הרבה בצפת, וילך בדרך כל הארץ ויתמנה הר"א א"ש ז"ל לדיין בתוך בד"צ הנקבע בעת ההיא שמה. ויהי בשנת תקצ"ז, ויהי הרעש הגדול על אדמת הגליל אשר החריב את ארץ הגליל ואת עריה, את צפת ואת טבריה עד היסוד ויהי הרג רב ביום המר והנמהר ההוא בנפול בתי העיר וכל מגדליה ויהיו גם בני בית אברהם, אשה ובנים ובנות, בין ההרוגים. ויצל אך את נפשו ונפש בת אחת ילדה קטנה. ושארית הפליטה עזבו את צפת וילכו ציונה לכונן להם מושב בעיר אשר עיני ד' אלהינו בה וירבו המכשולים והמפריעים מרבה להכיל, ויעצמו תלאותיהם ומצוקותיהם למעלה למעלה אז נועצו ראשי עם יחד לשלוח שלוחים אל אחינו שבגולה, וישימו עיניהם בהר"א א"ש לשלחו להונגריה. וילך למסעיו וישא חן וחסד בעיני גדולי המדינה ההיא ותושע לו ימינם ויקבע קופות בכל בתי ישראל בכל ערי המדינה ותבוא כסף קבוצת כל הערים אל הרב הגאון ר' אברהם שמואל בנימין סופר ז"ל אב"ד דק"ק פריסבורג ומידו שולחו ירושלימה אל הממונים ויצאו להתחלק לפי נפשות, ובני אונגרן טרם התרבו, ונספחו אל עדת הפרושים עד שנת תרכ"א.

ואברהם שב למקומו וישב לו באהלה של תורה בשקידה עצומה. וד' הזמין לידו ס' "שטה מקובצה" לס' קדושים כ"י, ויהי הוא יושב ומעיין בו בלילה לאור הנר, ויתנמנם מעט, ותפול הנר על הספר ותבער בגליוניו. ויהי טרם הקיץ וטרם כבה, ויאכל האש קצה העלים לארכם, וימאן הר"א להתנחם על האבדה הזאת, ויקבל עליו להחזירה מפלפולו ומיום ההוא והלאה שם כל מעינו בספר הזה להשלימו. אין קצה לכל העמל והיגיעה אשר הסב אל המלאכה הזאת עד השלימה. ויהי אך כלה מלאכתו, ויאמר להביא את פרי עמלו לביה"ד, והנה מו"ס אחד השיג כ"י שלם אחר, וידפיסהו. רב מאד היה צערו כי עלתה יגיעתו לתוהו, אך גם רבה מאד שמחתו בראותו כי כיון תמיד אל האמת, קלע אל השערה ולא החטיא.

בהיות הר"א עוסק בתורה, לא הפנה לבו גם מתקוני העיר, ויהי ראש וראשון למיסדי קופת גמ"ח. היא הקופה אשר רבו אוצרותיה עד לאלפים וחמש מאות נאפוליון, ותהי תשועה גדולה לירושלם, ותשקע בסופה בבנין בית הכנסת הגדול בחצר ר' יהודה החסיד אשר בלע הון רב.

ובשנת כת"ר בהפרד בני מחוז גרודנא מעל ווילנא, אֵם הכולל בעת ההיא, ויבחרו בהר"א א"ש ז"ל לממונה בכולל ההוא, ויעמוד במשרתו מספר שנים, עד כי הצרו בני צרויה את צעדיו, וילאה נשוא עוד את התלאה ואת הטורח, ויתפטר ממשמרתו.

ובשנת תרכ"ו בטרם עוד התפטר הר"א א"ש ממשמרתו בכולל גרודנא, הואילו כל הכוללים הנפרדים והתאחדו בעניני הנהגת העיר ובעניני הכספים הבאים מהארצות, אשר התנדבו לשם כלל א"י מבלי הפרד בין הדבקים, ויכוננו את בית ועד הכללי, וישבו בתוכו שבעה טובי העיר ואברהם בראשם. עשרים שנה שרת במשרתו זאת באמונה ונקיון כפים ובלי שום פרס. כארבע עשרה שנה שמר משמרתו כשכיר הבא בשכרו ולא מנע עצמו מבית הועד אפילו יום אחד, נכנס ראשון ויצא אחרון וכל דברי בית הועד נחתכין על פיו, וזה שש שנים מכשהגיע לגבורות, תשש כחו ולא עצר חיל לשאת כל המשא ולבקר החשבונות, וגם הרב הגדול המנוח מוהר"מ אניקשטר ז"ל אשר היה מעמודי התוך אשר בית הועד נשען עליהם, התרפה מבוא בקביעות אל הבית, כי טרדת כולל ווילנא הפרטי הפריעתהו, ואציע אז אנכי החו"מ לפני ראש העדה לבחור איש מיוחד לשבת בבית הועד תמיד לשים עינו ולבו על עניניו הרבים, ויבחרו אז בהרב הגדול ר' שמואל מוני נ"י זילברמאן, אך גם הר"א א"ש לא התרפה מחובתו, והיה גם נכנס לפרקים לבית הועד לשבת בראש אספות מיוחדות, ומאז כבדו רגליו מזוקן חדל לבוא, אבל לא חדל משום עין אל מעשי בית הועד, והיו כל המכתבים הבאים והיוצאים באים לפניו וקורא בהם בשום לב ועיון נמרץ. גם ביום הרביעי ראש החדש הזה בא אליו השמש עם מכתבים בית הועד לחתום עליהם, והוא מוטל על ערשו בחולשה גדולה, ואדם אין בבית, כי אשתו אשר היא לבדה כלכלתהו כל ימי חולשתו, הלכה אל השוק לצרכיה, והוא טרם התפלל, ויחל את פני השמש לסעדו ולהושיבו על כסאו, ויעש השמש כאשר אמר, ויתפלל ויגמור תפלתו ויקרא את המכתבים ויחתום עליהם. גם בשאר צרכי העיר שאלנו תמיד בעצתו והרבה פעמים שולחתי אנכי החו"מ והלכתי אל ביתו ונמלכתי עמו, והיתה דעתו שפויה וצלולה. על פיו היה רגיל "בית הועד" להביא אליו אחדים ממכתבי העתים בשפת עבר, כי אמר: בית הועד הכללי הוא לב ירושלם, וירושלם הוא לב כל העולם כולו, וראוי הוא ללב העולם אשר ידע משלום אבריו בכל מקום. וכשהיה קורא מפורענותן של ישראל זלגו עיניו דמעות, ומשהגיע לפרק הזלזולים ששפכו על ירושלם וראשיה היה משחק ברוח נכאה ואומר: הנה אותן התשובות שהשיב המו"ל למחרפי ישראל ישימן נא גם בעקב פרק זלזולי ירושלם והניחו את דעתו. מאד היה מצטער על הזלזולים האלה והיתה שומה בפיו: לא על כבודי וכבוד חברי אני מצטער, כי דברי הבל רוח ישאם, אך מצטער אנכי על מדה זו של לה"ר שנשתרשה בקרב בני עמנו, הן היא שהחריבה את ארצנו מאז, ועדיין היא מרקדת בתוכנו. כשהסכים בית הועד להוציא חמה מנרתיקה ו"שמש צדקה" תופיע על הארץ בחשבון ברור מכל מעשה בית הועד, הסכים גם הוא לדבר, ויאמר: עלינו החובה לצאת ידי הבריות אע"פ שנפשנו יודעת מאד, כי אך תאנה המה מבקשים הצועקים כל היום: "חשבון", "חשבון"! הן המתנדבים אינם צועקים, והצועקים אינם מתנדבים.

מלבד משרתו זאת, היה גם ראש וראשון לחברת גחש"א, ואע"פ שכמה פעמים היו סעודות החברה בביתו, ומעולם לא נהנה הוא ולא הביא אל פיו אפילו מן השכר והפרפראות שבא לפניהם.

וכן כל אותם הימים שהיה הרב הגאון מהר"מ אויערבאך זצ"ל האב"ד לקהלות האשכנזים בירושלם, היה רבי אברהם דיין מצוין בבית דינו בלי שום קבלת פרס.

פרנסתו היתה מהחלוקה הקצובה לו מכולל גרודנא, משלש חצרות של נכרים שהוחזקו בידו להיות שוכרם ומשכירם, ומדבר מועט אשר קצב לו בית הועד בסוף שנותיו, להיותו אחד משומרי משמרת השעורים והתפלות אשרהן לחובה על בית הועד הכללי, כפי תקנותיו. בראשונה היו לו אוהבים ומכבדים רבים בחו"ל אשר תמכוהו בימין צדקם להקל לו ישיבתו באה"ק, אך ברבות הימים הלכו ונתמעטו, זה העני וזה נפטר לבית עולמו, ויהי לעת זקנתו דחוק ומעונה מאד, והיתה אשתו מוכרת לאט לאט את ספריו ואת כלי ביתו ומפרנסתו. שלשום שמענו שתקפה עליו מחלתו ונכנסו לבקרו, ותרם אשתו את קולה בבכי, כי אזלת ידה להשיב נפשו העיפה במעט חמים, כי גם לחם לא יתן לה בעל החנות בהקפה עוד, ותאמר למכור את המיחם אשר שתו ממנו את הטה, והיום כחצות היום יצאה נשמתו בטהרה, וכרוז יצא בכל העיר מטעם רבני הספרדים והאשכנזים "בטול מלאכה" ויסגרו את הדלתים בשוק ושלוחים יצאו אל פרורי העיר ונקבצו קהל גדול ללותו אל בית עולמו ויקשרו עליו מספד ספדני העיר, ולא בכדי ספדו ספדיא כי בכו העם מאד.

חברת גחש"א קבלה הוצאות קבורתו על עצמה ולתכריכיו אמרו לתת מבית הועד הכללי ותמאן אשתו ותאמר: אין רצונה שיהיה אותו צדיק קבור בתכריכים שאינם שלו, ותאמר כי תעבוט את הכרים והכסתות אשר היה הנפטר ישן עליהם ותקח בד לתכריכים.

אלה המה תולדות אחד הממונים הבוזזים ושוסים את העניים, וזהו עשרם ורוב בניניהם ובתיהם וכספם וזהבם. הלא יבושו ויכלמו כל המדברים תועה על עם ה'. והולכי תום ילכו בטח, וה' ינחם אבלי ציון וירושלם ולא יהי עוד פרץ ברחובותינו, בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

הצבי, י' באלול תרמ"ו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17137
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 20, 2019 2:39 pm

איש-אחד כתב:
משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.


רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).


זה די ברור מהפנקס שם שבכלל לא מדובר במכירות אלא בשיטה להנצל מאיסור רבית. דהינו המלווה נותן ללוה כסף והלווה מוכר לו מיד משהו (קרקעות או מטלטלין או אפילו ספרי קודש) כנגד זה. כך שאין כאן כלל הלוואה ושוכר אותם ממנו בסכום מסויים. ואני משער שבתום הזמן היה קונה הלווה את הנכסים בחזרה באותו סכום ששולם עליהם כך שלא היתה הלוואה אבל הכסף מוחזר ויש גם רווח דמי השכירות.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:40 pm

מאמר זה האחרון מחזק את טענתי, שכן גם כשהוא כבר כותב על עליית תלמידי הגר"א, כל הפן המשיחי החוזר ונשנה הן בפזמונים והן בקול התור וכל הספרות הריבלינית, אין לו זכר - עיקר חסר מן הספר.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:41 pm

ירושלים עה"ק ת"ו, י"ט סיון תרכ"ד לפ"ק.

מחזה שדי רם ונשא נשגב וקדוש חזה הנביא בן אמוץ ברוח קדשו בנשאו משלו האדיר: "כי כאשר ירד הגשם וגו' יהיה דברי וגו' ולא ישוב וגו' כי אם עשה והצליח". כי אמנם כל חזיונות נביאינו כגשם אל בטן האדמה כן באו אל בטן הזמן אז ביום דבר ה' אותם ע"י הנביא עבדו. וכאשר תשוב האדמה ותצמיח בעת חוקה את זרועיה, כן העת הזאת לחדות לב עם הקדש תצמיח אחת אחת את יעודי נביאנו וחוזנו, ואת אשר הרה הזמן העבר תוליד העת האחרונה הזאת יום יום לעין כל. וכבואם כן יביאו רגש נפלא אדיר ונשגב אל לב רואם לאמר אך דבר ה' הוא הנה בא. ראשונה הלא ראיתם אחינו בקריות חוצות איך האיר הזמן פניו אל כל בני ישראל, אך בדור האחרון ובימים האחרונים האלו להראות כי דור אחרון. שובו ראו והתבוננו מאד אל עירכם ירושלים אשר עמדה שוממה אלף ושבעה מאות וארבעים שנה ואף המעט מאחב"י אשר שממו עליה נודע איך היו לשמה לביזה ולחרפות. ואך בפתע פתאם בששים שנים האחרונות היתה ירושלים עיר מושב לעמנו. ובמה? בסבל תלאות אין קץ. אז בשנת תקצ"ז בעת הרג רב בנפול מגדלים ונהפכה הארץ כמו רגע וכאלפים נפש בגליל העליון ירדו חיים כרגע ואינם. ובשנה הבאה נתרבו מספר יושביה פעמיים!! אז בעת שבות זרים חיל עמינו בכל ארץ יהודה וארץ הגליל בשנות תקצ"ד ותקצ"ט, אז בהשחת ה' את נחלתו ע"י הדבר הכבד בשנות תקצ"ח צ"ט וגם חרב וגם רעב לא תקפץ ואכלו כעפר נפש. לשנה הבאה, והנה גדל מספר עם יושב ציון. ואכן אחרי אשר כהתוך הכסף נותכנו ונצרפנו פתאום אחרי שנת הת"ר נשכחו מלב הצרות הראשונות. ולולא המחסור הרודה בעם אשר יסבלוהו בלב נכון ורוח שוקטה, לבב כולנו שמח לראות איך פתאום לעינינו היתה ירושלים מחורב שממה לארמונות מלכים, ממעונות פראים למושב שרים וחכמי לב. שאלו עתה, אחינו! האין בכל קריות תבל עיר גולה אשר היתה לפנים קריה עליזה ועתה שאיה יוכת שעריה וגם אבד זכרה ומדוע לא נטו כל מלכי ארץ קום עליה לשוב לבנותה כאשר עושים בעת הזאת לירושלים? שאלו מה בחרו מלכי העמים בשנים עשרה [השנים] האחרונות האלה אשר בהם הקימו בחוניהם הרחיבו ארמונותיהם הטו משכנם כבודהם? מה זה הי' ליושב הארץ בשנים האחרונות האלה אשר התעוררו כאחד לבנות בנינים נשגבים בכל שוקי ירושלים והחצרות והבתים הנשמות והנהרסות בצורות ישבו בעוז והדר? בשלשת חלקי העיר לבד מהחלק מזרחית צפונית ששם הר הבית ומקום המקדש וקדשיו ובתי מלכי יהודה וחצריהם וטירותם הנראים גם היום במעי מפלתם הוע עודנו חרב לעינינו כבראשונה. מי ימלל לירושלים בהשמה ולעם הק' השוממים עליה בעוני וכל מחסור וחיים חיי צער מאשר יקדישו בני ישראל בקריות חוצות אשר יתנחלו בתוך העיר חצרות גדולות וטובות ויקימו משכנות לאביר יעקב ומתוכם בהוד הדרת קודש עומדת לנס כבוד בית יהודה הבית הכנסת הגדולה והמעטירה הכלולה בהודה והדרה בחצר רבינו יהודה החסיד ז"ל אשר ראוה מלכים ויפארוה שרים ומצוקי תבל ויהללוה. ראו עתה כי אך אחת אחת מיעודי חוזינו באו ויבואו כגשם לנו. או מי הוא אשר טח מהשכיל לבבו על כל החדשות ההווים לבקרים שהמה מחזיונות נביאינו יעודי חוזינו. והנה בבין החדשות הנפלאות המביאות רגש זכר-ישועה לכל לבב, הכי נכבדה החדשה אשר צמחה בשבוע זאת כי הכינו יסודות הטעלעגראף ומיתריו. ועד היום האריכו מיתרי הטעלעגראף מעיר יפו הנמל עזתה ועד מקום שכם ועוד נכונו ביפו על שפת הים ארבעים אלף קורות וחוטי הברזל מיתרי הטעלעגראף ועוד האניות מרבות להביא יום יום. וכרוזא קרי בחיל מטעם השולטן יר"ה: כל הקרב מסביב ליתדותיו ומיתריו או אשר יגע בקצהו או יורה באבן וכל עץ ענוש יענש בעונש קשה. אמנם אין מעצור להפראים. ובשבוע העברה אחרי אשר נגמר הטעלעגראף מחיפה לעכו, התערבו כשלשה עשר ערבים והשחיתו את קוי הטעלעגראף ולא אחר פחה עכו ושילם עונש בראשם ושלשה הגדולים בהם בעלי העצה נשלחו למס עובד (לימאן) והנשארים אשר אך לעזור באו נתנו איש כופר נפשו חמשה לירעס זהב תורקי. ולפי תכונת הפראים קשה להם עונש כסף מכל עונשין והנשארים ישמעו וייראו. ומי לא יבין את זאת כי לא דבר ריק הוא, בהתלכד ירושלם עם כל קריות תבל ותאחד עמהם על ידי הטעלעגראף. כי לבד אשר ירום המסחר וינשא מאד בארץ הלזו ושערי ירושלים יפתחו לרוחה לכל מקנה וקנין, ומעתה לא ימנעו גם עשירי העם רגליהם מבא לשכון כבוד בארץ הקדושה ולסחרה ויכון המושב מאד – כי גם הלא קרוב יום ה' אשר אמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו" ביום שיתקע ביום ההוא ובאו.

הפחה הגדול פחת ירושלים והמחוז עוד ידו נטויה לבער אחרי המורדים מקרב הארץ. וזה איזה שבועות אשר נתפשו במסבי חברון והובאו עוד שלשה מראשי המורדים והפחה דיבר אתם קשות וברוב עמל התרצו אל אדוניהם והושבו לביתם. ובשבוע העבר בא דבר מלך שלטון לקחת את כל נכסי ורכוש ראשי המורדים נשיאם הראשון עבד רחמן וסאלאמא אחיו ונמכרו כל שדותיהם ועבדיהם ומקנה קניניהם והכרוז יצא (פן עוד פחד המורדים עליהם) לאמר: מי האיש אשר יקנה מכל אשר להאחים ומשפחתם יותן לו שטר מכירה בחותם הסולטאן יר"ה והודיע כי כבר הראש והזקן עבד רחמאן נספה בעונו ואחיו אסור בזיקים ברהאדוס ולא ישוב לראות עוד ארץ מולדתו ולתת חתיתו ובניהם ניתנו למס עובד ולצבא ולמאסר והנשארים פחד הממשלה עליהם ודומם ישבו. זה כשלשה שבועות מת השיך אבו-גהאש נשיא עשרים ושתים עיירות וכפרים מראמלע עד קאלאניע למטה מירושלים. גם הוא לפני איזה שנים נתן חתיתו על המחוז וכל עוברי גבולו ונטל מס קשה על כל עובר אורח. ןכאשר הרבה להרשיע והתודע עונו רוח המושל עלה עליו והתפרץ להתאבק עם הממשלה ונשא עונו. חמש שנים עבד עבודת פרך במבצר עכו וברוחו הכבירה ולבבו הרחב והאדיר התרצה אל אדוניו ושב אל ארצו ואל מקומו אך תחת יד הפחה היה עד יום מותו. ותחת אשר בראשונה היה שטן לעוברי אורח בימיו האחרונים היה למגן ומחסה עליהם. ויתרה עשה נתן ערבותו על כל הדרך אשר בתוך עריו וכפריו הסמוכים לו (כי הוא יושב קרית יערים) אשר לא ישמע שוד ושבר בגבולו. וגם המבצרים אשר בנה הפחה על אם כל הדרך מיפו לירושלים לשמור עוברי אורח לא נתן לבנות בגבולו כי אמר, עיניו מחוריהן הנה משוטטות על מלא אורך הדרך ואנכי אערבנו. ואחרי מותו גבר אחד מבניו והתנשא לראש ואחז בקרנות כסא אביו ואך את פי הפחה לא שאל וחרה אף הפחה בו ולא אחר להסירו מגדולתו ויאספהו אל משמר בעיר ראמלע עיר קצה גבול אבוגהאש אביו. עתה נתרצה גם הוא אל אדוניו הפחה ובימים האלה שב אל כנו בתוקף הממשלה (ואין לו עוד מגור פן יקנאו בו אחיו ויתגרו בו) באופן שלא יעשה קטנה או גדולה בלי ידיעת הפחה ורשותו.

ספינת הירדן עוד לא נדע מה תהא עליה אכן כפי השמועה כי שוכני אהלי קדר בככר הירדן בתת האניה ותרניה ומפרשיה מגור בלבבם פן יקרבו לאומים אליהם, מהרו נותקו מוסרות הספינה, שברו תורניה וכל לוחותיה, גזרו כל מפרשיה ובעלי האניה ברחו לנפשם ויבואו העירה לדרוש משפט.



המגיד, ט"ו בתמוז תרכ"ד.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 2:45 pm

איש-אחד כתב:מאמר זה האחרון מחזק את טענתי, שכן גם כשהוא כבר כותב על עליית תלמידי הגר"א, כל הפן המשיחי החוזר ונשנה הן בפזמונים והן בקול התור וכל הספרות הריבלינית, אין לו זכר - עיקר חסר מן הספר.

הוא מדבר על כך שהעלייה היתה בשליחות הגר"א שזה מופיע הרבה בקול התור והפזמונים.


יש עוד הרבה דברים שמדבר עליהם במאמרים שכתובים בפזמונים ובהמשך בל"נ אעלה אותם.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:52 pm

אוצר החכמה כתב:
איש-אחד כתב:
משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.


רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).


זה די ברור מהפנקס שם שבכלל לא מדובר במכירות אלא בשיטה להנצל מאיסור רבית. דהינו המלווה נותן ללוה כסף והלווה מוכר לו מיד משהו (קרקעות או מטלטלין או אפילו ספרי קודש) כנגד זה כך. שאין כאן כלל הלוואה ושוכר אותם ממנו בסכום מסויים. ואני משער שבתום הזמן היה קונה הלווה את הנכסים בחזרה באותו סכום ששולם עליהם כך שלא היתה הלוואה אבל הכסף מוחזר ויש גם רווח דמי השכירות.

כלומר, שלמעשה לא היתה כאן מכירה של הבית והמטלטלין כדי לעבור לאן שהוא, אלא הלוואה שקיבל ר"ש פ"ח כשהוא ממשיך לדור בבית ולהשתמש בכל רכושו (מה שכלל את כלי מלאכתו לפרנסתו).

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 2:55 pm

משולש כתב:
איש-אחד כתב:מאמר זה האחרון מחזק את טענתי, שכן גם כשהוא כבר כותב על עליית תלמידי הגר"א, כל הפן המשיחי החוזר ונשנה הן בפזמונים והן בקול התור וכל הספרות הריבלינית, אין לו זכר - עיקר חסר מן הספר.

הוא מדבר על כך שהעלייה היתה בשליחות הגר"א שזה מופיע הרבה בקול התור והפזמונים.


יש עוד הרבה דברים שמדבר עליהם במאמרים שכתובים בפזמונים ובהמשך בל"נ אעלה אותם.

אני מכיר את המאמרים האלו של ר' יאשע, אבל בינם לבין תוכן הפזמונים, המשיחיות שבהם והאגדות שבהם, יש פער אדיר.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 3:28 pm

לדוגמא הוא מזכיר את עניין "מרחביה" על עניין הרחבת הישוב. וזה מופיע הרבה בקול התור.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 3:44 pm

משולש כתב:לדוגמא הוא מזכיר את עניין "מרחביה" על עניין הרחבת הישוב. וזה מופיע הרבה בקול התור.

מזכיר? לא הייתי אומר, למרות שיש קשר מסוים. אבל צריך להיזהר בזה מלצייר את המטרה לאחר יריית החץ..

אני לא מכיר מישהו רציני שחקר את הנושא הסבור שיום אחד קמו קבוצת ריבלינים והחליטו להמציא אידאולוגיה חדשה מתחילה ועד סוף, אלא היה זה תהליך ארוך של אידאולוגיה שהלכה ונבנתה, בעיקר בעקבות המציאות שהלכה והשתנתה, שוודאי שחלקה היתה גם בימי ר' יאשע ריבלין. אבל לא זו הנקודה, שכן הנקודה היא ייחוס האידאולוגיה המאוחרת כולה לדור הראשון, לדור של תלמידי הגר"א, וזה חסר מן הספר.
ר' יאשע אינו מייחס איזו תפישה משיחית לעליית תלמידי הגר"א ולא לפעילותם, אף שהוא טוען שעלו במצוות הגר"א (הוא אגב הראשון שטען כך). ר' יאשע מתאר במאמריו מציאות ההולכת ומשתפרת המצביעה על התקרבות הגאולה, אבל לא השקפה מעשית שיש לממש את הגאולה בידים כהשקפה הריבלינית של הדור שאחריו.

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 3:49 pm

משולש כתב:מאמר של ר' יושעה בשנת תר"נ

(הכל בנוי לתלפיות במחרוזות מילים כמו בפזמונים)

כבוד האורחים הנכבדים וכבוד מלאכות הקדש אשר עליהם ישאו, יחובבוני וירהיבוני עז להטיף דברים אחדים לברר מעט דברי הנביא אשר זה עתה שמענו אותם מתוך סערת קדש. על המשך הדברים "אותי שכחה נאם ה' ולכן הנני מפתיה והולכתיה במדבר" אמרו ז"ל: כתוב אחד אומר: וארו עם ענני שמיא, וכתיב אחד אומר: עני ורוכב על חמור, זכו וארו עם ענני שמיא, לא זכו רוכב על חומר. וכונת דבריהם היא: אם נזכה אז בל יהיו מכשולים פזורים על דרכי גאולתנו וכמו על עב נעופה אל ארובותינו, באין שואל על הגבול ובאין דורש על החוף, ואם לא נזכה אז כעל חמור נרכב אל מטרת הגאולה, וירבו מעצורים על כל צעד ושעל, על כל גבול וחוף, ובכל זאת עלינו גם אז להתרחק בכל האפשר מן היאוש, כי"על החמור הזה רכב גם אברהם אבינו" בדרכי חייו וינוסה בעשר נסיונות ועמד בם והוא "החמור אשר עליו רכב משה" בלכתו להוציא את בני ישראל ממצרים, וירגיש מעצורים ומכשולים רבים ויצא בשלום, ומעשה אבות סימן לבנים. ועל החמור הזה עתיד לרכוב גם משיח צדקנו וגואלנו.

וזאת היא גם מטרת תוכחת החוזה. אחרי "אשר אותי שכחה" לכן לא תהיה הגאולה נסיית כמו על "ענני שמיא", כי אם טבעית "עני רוכב על החמור", והנה אנכי מפתיה והולכתיה למקום מדבר שממה וציה, מקום לא עבר בו אדם, המלא אבני נגף וצורי מכשול, ונתתי לה כרמיה משם, ודרך עמק עכור תובל לפתח תקוה, ובכל זה אל יפול לבה עליה, כי תענה שם כימי נעוריה, כימי היותה בנעוריה בימי אביה אברהם, וכיום עלותה מארץ מצרים על ידי משה אשר על חמור כזה רכב גם הוא.



קול התור:
טז) [ד] עני על חמור. דרך האתחלתא בלא זכו היא כעני רוכב על חמור באה בעניותא, הן קבוץ גליות והן בנין ירושלם נעשית מעוני. עפ״י הכתוב: בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וכו׳. ואפרים בכורי הוא. וברמיזי רבנו ״בתחנונים״ בחושבנא ״משיח בן יוסף״, וכן עפ״י הכתוב: דלותי ולי יהושיע, שנאמר על משיח בן אפרים. וע״ז התפלל דוד שלא ימות כביאור רבנו בחיבורו יהל אור וכן בבנין ירושלים ככתוב ה׳ יסד ציון ובה יהמו עניי עמו וכו׳ הכל כדרך עני רוכב על חמור. כל זאת היא באתערותא דלתתא הבאה על דרך הטבע עד שנזכה לענני שמיא.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 3:54 pm

השאלה היא, מי לקח ממי? ואיך זה קשור לתלמידי הגר"א והדור הראשון לפרושים באר"י?

משולש
הודעות: 5232
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ב' מאי 20, 2019 4:58 pm

בסדר, אבל אתה טענת שהכל מגיע מהריבלינים כביכול בשביל להכשיר את הציונות. וכאן אני מביא לך מקורות מר' יושעה עצמו שדיבר עוד על העניינים האלו הרבה לפני שהרצל חלם על המדינה.

איש-אחד
הודעות: 761
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ב' מאי 20, 2019 5:18 pm

משולש כתב:בסדר, אבל אתה טענת שהכל מגיע מהריבלינים כביכול בשביל להכשיר את הציונות. וכאן אני מביא לך מקורות מר' יושעה עצמו שדיבר עוד על העניינים האלו הרבה לפני שהרצל חלם על המדינה.

ברור שהריבלינים התבססו על בסיס מסוים שהיה כבר קיים, אחרת השקר היה זועק לשמים ולא היה מתקבל על דעת רבים כאמת. כל שקר צריך עכ"פ קצת אמת כדי להתקיים..
קח לדוגמה את הרעיון בקוה"ת של עידוד עלייה בכלל ועלייה המונית בפרט לאר"י עד כדי ס׳ ריבוא בבת אחת, דבר שר׳ ישראל משקלוב כותב במפורש נגד זה, זו השפעה ציונית שטרם היתה לר׳ יאשע.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים