שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
אחד התלמידים
הודעות: 68
הצטרף: ג' פברואר 07, 2017 7:18 pm

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי אחד התלמידים » ב' אפריל 23, 2018 1:10 am

קרית מלך כתב:וכי רבותינו לא ידעו על כך?


אם ב"רבותינו" כוונתך לחז"ל שגזרו על חוה"מ, הר"א ליכטנשטיין הרי טוען, שמכמה טעמי תריצי מוכח, שחז"ל לא דיברו כלל על זיפי זקן אלא על תספורת הראש, כי אילו דיברו על זיפי הזקן אז יהיה על זה כמה קושיות חזקות (חוץ מהעניין של כבוד השבת).
אבל אם ב"רבותינו" כוונתך למנהג שלא להתגלח בספירה, הר"א ליכטנשטיין הרי העלה טענה שלטעמו מוכיחה שמצד הדין יש מצוה לגלח את זיפי הזקן לקראת שבת (כמובן לאפוקי מי שיש לו זקן גמור ולא רק זיפי זקן), ונמי ס"ל, שאם יש התנגשות בין דין גמור לבין המנהג, אז יש להעדיף את הדין על פני מנהג שפוגע בדין גמור.
למעשה, אין זה חידוש שלו, אלא כמה מגדולי הדור פסקו שמצוה לבטל מנהגים שעוקרים את הדין, וכמו שכתבו בעלי התוס' (בשו"ת סי' יא) על מנהגים עוקרי-דין: "מנהג אותיות גהנם". ועי' עוד בשו"ת יחוה דעת ח"ג סי' כז - שקרא לבטל את המנהג לאכול בליל הסדר את הזרוע של קערת הסדר - ועל מנהג זה (שפוגע לדעתו בדין גמור) המליץ: "מנהג אותיות גהנם", ובשו"ת יביע אומר ח"ה אה"ע סי' ה' - קרא לבטל את מנהגם של אלה המעדיפים פאה נכרית על מטפחת - וגם על מנהג זה (שפוגע לדעתו בדין גמור) המליץ "מנהג אותיות גהנם".
כמובן בזה אינני בא להכריע שה"ה לגבי מניעת תגלחת זיפי הזקן בחוה"מ ובספירת העומר, אלא אני רק בא לנסות ולהבין את טענתו (אע"פ שאני עצמי אינני סבור כמותו וזאת מהטעם המובא להלן בסוף דבריי).
עכ"פ: בימי ספירת העומר, שבהם יש מצוה גדולה - של אהבת חינם - ולנהוג כבוד זה בזה, וק"ו כשמדובר בכבוד תלמידי חכמים, בודאי יש מצוה רבה לדון לכף זכות את דברי אחד מגדולי הלמדנים זצ"ל (אגב זצ"ל זה ראשי תיבות של זכר צדיק לברכה, למי שעדין לא עמד על כך). לכן קראתי למנהלי הפורום להחזיר את האשכול למקומו המקורי בפורום בית המדרש, כי בפורום אספקלריא, שהוא יותר קליל, ושבו יש פחות כובד ראש, עלולים ח"ו להיכשל (אע"פ שזה עדין לא קרה ב"ה) במה שהוא ההפך מהדבר שאליו אנחנו נדרשים במיוחד בימי ספירת העומר, לתת כבוד זה לזה.

קרית מלך כתב:סברא פשטנית של כבוד שבת

הוא לא דן רק מצד כבוד השבת, אלא יש לו עוד כמה טענות (כגון מדין כיבוס לגבי מי שיש לו רק בגד אחד, ועוד טענות כמבואר בדבריו שם), שלדעתו מוכיחות שאיסור התגלחת בחוה"מ שאותו גזרו חז"ל לא היה לגבי זיפי הזקן אלא היה רק לגבי תספורת הראש.

אבל דודי שליט"א באר לי פעם, שאין שום קושיה על איסור גילוח זיפי הזקן בחוה"מ, שכן:
א. לדעת חז"ל שאסרו לגלח בחוה"מ, אין שום ניוול בזיפי זקן בלתי מגולחים, אלא לדעת חז"ל יש ניוול רק בשיער הקרקפת שאינו מגולח.
ב. כשגזרו חז"ל על איסור תגלחת בחוה"מ, עיקר כוונתם הייתה לאסור את גילוח שיער הקרקפת, כדי לקנוס את מי שנכנס לתוך החג כשהוא מנוול בשיער הקרקפת שאינו מגולח.
ג. משום לא פלוג, אסרו חז"ל בחוה"מ גם את גילוח זיפי הזקן - אע"פ שלגביהם אין ניוול.
והשתא ניחא הכול, כי אם גילח זקנו בערב יו"ט, וזיפי הזקן גדלו בחוה"מ, אז אין שום ניוול בזה שהוא נמנע מלגלח את זיפי הזקן בגלל תקנת לא פלוג הנ"ל, ולכן לא תהיה שום בעיה של ניוול אם יכנס לתוך החג השני (וה"ה לתוך שבת חוה"מ) בעוד שזיפי זקנו בלתי מגולחים כתקנת חז"ל שלא לגלח בחוה"מ משום לא פלוג.
נערך לאחרונה על ידי אחד התלמידים ב ב' אפריל 23, 2018 7:25 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

עקביה
הודעות: 1755
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי עקביה » ב' אפריל 23, 2018 1:25 am

אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

הסברא של רא"ל לגבי היתר גילוח בחוה"מ נראית נכונה ומסתברת. ומ"מ לפסוק שלא כמקובל דורש העזה גדולה, שלא מקובלת אצלנו.

נ.ב. בקונטרס הוא מציג את הדברים באופן קצת חסר. 1. הסיבה שגם מי שהתגלח בערב הרגל אסור להתגלח ברגל (שו"ע תקלא ב, דלא כר"ת) היא מפני שאע"פ שהיה ראוי שלא יהיה בכלל גזירת האיסור, שהרי לא נכנס לחג כשהוא מנוול, מ"מ גזרו משום הרואים, כיון דלא מוכחא מילתא. ובנד"ד כן מוכחא מילתא. ונקודה זו לא הודגשה בקונטרס. 2. רחיצת כל הגוף לא היה דבר שנהגו בו בזמנם כל יום, איני יודע אם פעם בשבוע, ומ"מ לא אסרו מפני שאין כאן מלאכה דאורייתא.

אוצר החכמה כתב:לכאורה הנוב"י שהתיר בכעין זה רק ע"י פועל שאין לו מה יאכל (בצירוף הטעם הסודי) הוא ראיה שלא ס"ל היתר זה.

הנוב"י התיר משום שראה בכך הקלת איסור גילוח בתער, כמש"כ החת"ס או"ח קנד.

הפשטן
הודעות: 329
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי הפשטן » ב' אפריל 23, 2018 1:43 am

בברכה המשולשת כתב:בעיניי, לפחות, יש במאמר זה כו"כ פסקים תמוהים מאוד. (היתר תרומת מח עצם לגוי.

דווקא הטענה שהוא העלה לטובת תרומת מח עצם לגוי, הייתה (לדעתי) נימוק כל כך חזק, עד שדבריך הבלתי מנומקים כנגד טענתו המנומקת נתפסו בעיני כתמוהים מאד. אבל תמיהתי עליך סרה, מייד כשנזכרתי ביחסך הכללי העקבי (אם כי החריג יש להודות), כלפי הגויים באופן עקרוני, כפי שניתן לראות בפיסקה האחרונה שבהודעתך הזאת: viewtopic.php?f=17&t=27765#p284514

בר ישראל
הודעות: 119
הצטרף: א' ספטמבר 18, 2016 8:37 pm

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי בר ישראל » ב' אפריל 23, 2018 7:47 am

ראוי לציין שלגבי גילוח בסה"ע לכבוד שבת הגרא"ל זצ"ל הלך בשיטת רבו המובהק (וחמיו) הגרי"ד זצ"ל כמוזכר שם - וכן פוסקים שאר גדולי תלמידי הגרי"ד (ביניהם והגר"ם וויליג ומו"ר הגר"ץ שכטר שליט"א)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 14854
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' אפריל 23, 2018 8:02 am

עקביה כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

הסברא של רא"ל לגבי היתר גילוח בחוה"מ נראית נכונה ומסתברת. ומ"מ לפסוק שלא כמקובל דורש העזה גדולה, שלא מקובלת אצלנו.

נ.ב. בקונטרס הוא מציג את הדברים באופן קצת חסר. 1. הסיבה שגם מי שהתגלח בערב הרגל אסור להתגלח ברגל (שו"ע תקלא ב, דלא כר"ת) היא מפני שאע"פ שהיה ראוי שלא יהיה בכלל גזירת האיסור, שהרי לא נכנס לחג כשהוא מנוול, מ"מ גזרו משום הרואים, כיון דלא מוכחא מילתא. ובנד"ד כן מוכחא מילתא. ונקודה זו לא הודגשה בקונטרס. 2. רחיצת כל הגוף לא היה דבר שנהגו בו בזמנם כל יום, איני יודע אם פעם בשבוע, ומ"מ לא אסרו מפני שאין כאן מלאכה דאורייתא.

אוצר החכמה כתב:לכאורה הנוב"י שהתיר בכעין זה רק ע"י פועל שאין לו מה יאכל (בצירוף הטעם הסודי) הוא ראיה שלא ס"ל היתר זה.

הנוב"י התיר משום שראה בכך הקלת איסור גילוח בתער, כמש"כ החת"ס או"ח קנד.


לזה התכוונתי בטעם הסודי. ולכן מי שלא סובר שיש במכונה תער או אם מגלח בסם יש ראיה מהנוב"י לאיסור.

בברכה המשולשת
הודעות: 9085
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אפריל 23, 2018 9:15 am

הפשטן כתב:
בברכה המשולשת כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?


לע"ד, לא יכול להיות שהעובדה שיש רבים המתגלחים במכונה מדי יום (כשזה עצמו תער לפי הח"ח, ובודאי שאין הוא רצון התורה) לא יכולה לעקור את גזירת גילוח בחוה"מ (ואפילו בספירת העומר). אדרבה, מכאן ראיה שצריך לגדל זקן


לענ"ד, נפלה בדבריך ט"ס, ובמקום "לא יכולה", צ"ל: "יכולה". ודוק.


אכן, ייש"כ ותודה רבה

בברכה המשולשת
הודעות: 9085
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אפריל 23, 2018 9:17 am

אוצר החכמה כתב:
בברכה המשולשת כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?


לע"ד, לא יכול להיות שהעובדה שיש רבים המתגלחים במכונה מדי יום (כשזה עצמו תער לפי הח"ח, ובודאי שאין הוא רצון התורה) לא יכולה לעקור את גזירת גילוח בחוה"מ (ואפילו בספירת העומר). אדרבה, מכאן ראיה שצריך לגדל זקן


לא הבנתי את הטענה ואם מתגלח בסם?


גם סם אינו רצון התורה, כי החוש הישראלי ביופי מסכים לגידול זקן (מלבד חשש לא ילבש לפי הצ"צ), ובר מן דין רובא דרובא של המתגלחים (ובודאי בין שומעי לקחו של הגרא"ל) משתמשים במכונה

בברכה המשולשת
הודעות: 9085
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אפריל 23, 2018 9:20 am

בר ישראל כתב:ראוי לציין שלגבי גילוח בסה"ע לכבוד שבת הגרא"ל זצ"ל הלך בשיטת רבו המובהק (וחמיו) הגרי"ד זצ"ל כמוזכר שם - וכן פוסקים שאר גדולי תלמידי הגרי"ד (ביניהם והגר"ם וויליג ומו"ר הגר"ץ שכטר שליט"א)


ידעתי גם ידעתי (ואף ראיתי בעיניי, כמובן), אבל כאמור לעיל, לענ"ד זה צע"ג.

ערער בערבה
הודעות: 485
הצטרף: ש' נובמבר 19, 2011 11:18 pm

Re: שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

הודעהעל ידי ערער בערבה » ב' אפריל 23, 2018 9:38 am

ההוא גברא כתב:
תוכן כתב: עמ' 24: בהיותנו בתחילת שנה שנייה בישיבה, היה "טיש" עם הרב בדירה זו. נדחסנו לסלון, ואחד התלמידים שנשען על הקיר מחמת הצפיפות, הפעיל בגבו בטעות את המתג, והחשמל כבה. הלה, מרוב בהלה, הרים מיד את המתג, והחשמל חודש, וחלק מעמנו שקראו עד כניסת הרב הפסיקו לקרוא כדי שלא ליהנות מחילול שבת. הרב נכנס, ושאלנו אותו על כך, והוא השיב שחכמים גזרו דווקא על מזיד ושוגג, אולם כאן אותו תלמיד ידע כי היום שבת, וידע שאסור להדליק, אלא שעשה כן מחמת בהלה מחוסר מחשבה, וזה כלול בהגדרת "מתעסק", ומותר ליהנות מפעולה כזו.


חידוש שצריך הסבר. לכאורה אם ידע ששבת היום ואסור ובכל אופן הרים מחמת בהלה זה קרוב למזיד. (לא מצאתי טעם שאינו מזיד גמור אלא מצד שלא חשב מספיק זמן ותוך כדי דיבור נזכר). כנראה שדוקא בגלל שידע ששבת ואסור ובכל אופן הרים צריך לפרש מעשיו שהתבלבל לגמרי מרוב לחץ ולא ידע מה הוא עושה ולכן הוא מתעסק. וצ"ע.

אין כלל הכרח לומר שהוא ידע ששבת היום וידע שזה אסור. יתכן שמרוב בהלה שכח.
אבל לומר שלא ידע מה הוא עושה, זה לכאורה לא מובן, הרי הוא רצה להדליק את האור, וזה מה שעשה.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים