פורום אוצר החכמה

תוכן כתב:צריך להסתכל מה קורה בשעה אחד ובשעה שבע. אם ברגע שמסיים הכולל, האברכים בורחים, ובשעה אחד ודקה או שבע ודקה הרוב המוחלט כבר יצאו, אז כנראה שאברכים יקרים אלו מקפידים על כל דקה, וצריך לבדוק שגם בשעות שהכולל מתחיל הם יקפידו על כל דקה. אבל אם גם אחרי שהכולל מסתיים, אברכים אלו ממשיכים להגות בתורה הקדושה ומתרפקות על כל מילה מילה, אז בכה"ג כנראה שאם לא מגיעים בזמן טעם יש בדבר, ויש לדונם לכף זכות ולוותר על שעון נוכחות.

ובאמת, שעה אחד זה לא באמת מדד, כי יש אברכים רבים שצריכים להוציא את הילדים מהגן והבית ספר, אבל אם בשעה שבע, כשהאשה כבר בבית, הבהמ"ד מתרוקן בבת אחת בשעה שבע, אז כנראה שאברכים אלו ממש מבינים את המשמעות של כל דקה ודקה, וכך יש להקפיד גם בכניסתם.

אוהב אוצר כתב: ולכן זה יותר בזיון מאשר שבמחברת, שזה יותר מכובד לאברכים אשר החליטו להשקיע את ראשם ורובם בלימוד התורה מאשר לעבוד ואשריהם, ולכן יש לכבדם רק בעצם היותם יושבים בבית ה' ולא לדמותם לשאר 'הם עמלים'...

פרנקל תאומים כתב:מה הפירוש? בכולל קובנא החתימו שעון נוכחות ע"י טביעת אצבע? לא. בכולל קדשים בראדין החתימו שעון נוכחות ע"י טביעת אצבע? לא. אז זו כבר לא הדרך המסורה לנו מדור דור.
ומי בכלל צריך שעון נוכחות, הלא כולם מגיעים בזמן, ואם כבר מאן דהוא מאחר בכמה דקות או אפי' מחסר 'סדר' זה רק ב'אונס גמור'.

יאיר כתב:

פרנקל תאומים כתב:מה הפירוש? בכולל קובנא החתימו שעון נוכחות ע"י טביעת אצבע? לא. בכולל קדשים בראדין החתימו שעון נוכחות ע"י טביעת אצבע? לא. אז זו כבר לא הדרך המסורה לנו מדור דור.
ומי בכלל צריך שעון נוכחות, הלא כולם מגיעים בזמן, ואם כבר מאן דהוא מאחר בכמה דקות או אפי' מחסר 'סדר' זה רק ב'אונס גמור'.

גם לא היו שם תאורה ומזגנים (ועוד כמה דברים) אז...

כולם מגיעים בזמן?? הלואי!

רק ב'אונס גמור'...הלואי!

בהתחלה הייתי בטוח שאתה ציני...

חיימשה כתב:מעל''ע באותו ענין.

כמי שכבר שנים רבות מחוץ לכולל, אני תמה, בראש חודש לדוגמא, רואים ציבור גדול של אברכים חוטפים את התפלה או בורחים באמצע מוסף כדי להספיק להגיע בזמן לכולל.
התוצאה הבלתי נמנעת היא, שראש חודש, תחת שיהיה יו"ט כרצונה של תורתנו הק', ולהלל את הבורט בשיר והודאה, זה כמו איזה חטוטרת מיותרת שצריך לדחוף בתפילה עוד יחידות חובה ע'''ח ארוחת הבוקר!
האם לא מן הראוי היה לאחר את זמן התחלת הסדר בראש חודש לפחות בחצי שעה?

האם שני רשויות יש כאן? כולל זה מעביד קשוח שלא יודע שאצל היהודים היום מתפללים כפול זמן? האברך אמור לנדד שינה מעיניו ולהשכים להתפלל שחרית כותיקין אם רצונו להתפלל כראוי?
אולי גם בראש השנה יהיה כולל ב9.30?
לא מי שציוונו על הלימוד ציוונו על התפלה?

חיימשה כתב:לשם ההמחשה, ננסח את הפסק של הרב אלישיב כפי שהוא אמור להופיע בפסקי תשובות כמשל.
עכשיו שאין יד ישראל תקיפה בעווה''ר, ובעל הבית דוחק ונוגש והפועל טפלי תלויי ביה וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, יש להתיר לפועלי הדחק אשר בכוללים יוציאו לחמם בדוחק, לצאת תיכף אחר קריאת התורה.
וישלימו תפלת מוסף יחד מנחה קצרה של ר''ח...

חיימשה כתב:מעל''ע באותו ענין.

כמי שכבר שנים רבות מחוץ לכולל, אני תמה, בראש חודש לדוגמא, רואים ציבור גדול של אברכים חוטפים את התפלה או בורחים באמצע מוסף כדי להספיק להגיע בזמן לכולל.
התוצאה הבלתי נמנעת היא, שראש חודש, תחת שיהיה יו"ט כרצונה של תורתנו הק', ולהלל את הבורט בשיר והודאה, זה כמו איזה חטוטרת מיותרת שצריך לדחוף בתפילה עוד יחידות חובה ע'''ח ארוחת הבוקר!
האם לא מן הראוי היה לאחר את זמן התחלת הסדר בראש חודש לפחות בחצי שעה?

האם שני רשויות יש כאן? כולל זה מעביד קשוח שלא יודע שאצל היהודים היום מתפללים כפול זמן? האברך אמור לנדד שינה מעיניו ולהשכים להתפלל שחרית כותיקין אם רצונו להתפלל כראוי?
אולי גם בראש השנה יהיה כולל ב9.30?
לא מי שציוונו על הלימוד ציוונו על התפלה?

עובדיה חן כתב:

חיימשה כתב:לשם ההמחשה, ננסח את הפסק של הרב אלישיב כפי שהוא אמור להופיע בפסקי תשובות כמשל.
עכשיו שאין יד ישראל תקיפה בעווה''ר, ובעל הבית דוחק ונוגש והפועל טפלי תלויי ביה וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, יש להתיר לפועלי הדחק אשר בכוללים יוציאו לחמם בדוחק, לצאת תיכף אחר קריאת התורה.
וישלימו תפלת מוסף יחד מנחה קצרה של ר''ח...

הלכת רחוק.

עזריאל ברגר כתב:להבדיל בין הקודש לקודש הקדשים,
בצה"ל יש זמנים לתפילה, ובר"ח וכיו"ב נותנים זמן ארוך יותר.

אוצר החכמה כתב:באמת למה הרב עזריאל ברגר סבור שצה"ל הוא קודש?

עזריאל ברגר כתב:
מלבד מה שלדעתי יש חיוב גמור להתגייס לצבא - למי שע"פ תורה מחויב ב"שמירת העיר" וכיו"ב.
וכבר אמרתי בכמה הזדמנויות, שהסיבה שהתעקשתי להתגייס ולא לעשות פטור (למרות שזה לא היה קשה אם הייתי רוצה) היא משום שלא מצאתי תשובה לשאלה "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי".

אבל זה כבר חריגה גדולה מנושא האשכול.

אש משמים כתב:

עזריאל ברגר כתב:
מלבד מה שלדעתי יש חיוב גמור להתגייס לצבא - למי שע"פ תורה מחויב ב"שמירת העיר" וכיו"ב.
וכבר אמרתי בכמה הזדמנויות, שהסיבה שהתעקשתי להתגייס ולא לעשות פטור (למרות שזה לא היה קשה אם הייתי רוצה) היא משום שלא מצאתי תשובה לשאלה "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי".

אבל זה כבר חריגה גדולה מנושא האשכול.

דעתך מאוד יפה וחשובה, אבל דעת כל גדול"י (וכל מי שמעט תבונה בראשו) שאין לשום אדם החרד לדבר ה' ללכת למקום שנעשים בו החטאים הגדולים ביותר וכל הלך רוחו הוא תועבה אחת גדולה, חוץ מחילולי שבת, כשרות ועוד ועוד שנעשים ע"פ אנשים שלא קראו ואינם יודעים תורה מה היא.
בגלל שאלה אחת לא ברורה יצאה לך מסקנה לזרוק לבאר שחת את כל יהדותך ??
באמת דברים תמוהים מאוד אך אין כאן מקומם..

עזריאל ברגר כתב:חבל להמשיך את הדיון מהנקודה הזאת, כי כלום לא ייצא ממנו.

עזריאל ברגר כתב:
מלבד מה שלדעתי יש חיוב גמור להתגייס לצבא - למי שע"פ תורה מחויב ב"שמירת העיר" וכיו"ב.
וכבר אמרתי בכמה הזדמנויות, שהסיבה שהתעקשתי להתגייס ולא לעשות פטור (למרות שזה לא היה קשה אם הייתי רוצה) היא משום שלא מצאתי תשובה לשאלה "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי".

אבל זה כבר חריגה גדולה מנושא האשכול.

פרנקל תאומים כתב:

עזריאל ברגר כתב:
מלבד מה שלדעתי יש חיוב גמור להתגייס לצבא - למי שע"פ תורה מחויב ב"שמירת העיר" וכיו"ב.
וכבר אמרתי בכמה הזדמנויות, שהסיבה שהתעקשתי להתגייס ולא לעשות פטור (למרות שזה לא היה קשה אם הייתי רוצה) היא משום שלא מצאתי תשובה לשאלה "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי".

אבל זה כבר חריגה גדולה מנושא האשכול.

אני ממש משתומם מדבריך. הלא כב' חסיד חב"ד. אמור לי: האם הרבי מחב"ד הורה לאלו מחסידיו המחוייבים כדבריך בשמירת העיר להתגייס לצה"ל (ועוד ליחידות קרביות)? אינני מתכווין להוראה או היתר להתגייס לצורך קבלת "היתר עבודה" מהמדינה (לא להיחשב עריק), או ע"מ שלא לסכן את הסדר 'תורתו אומנותו' של עולם הישיבות ע"י קבלת פטור שלא כחוק. אני מתכווין: האם הרבי מחב"ד הורה להתגייס 'לכתחילה' והאם הוא סבר שזהו חיוב גמור?

עזריאל ברגר כתב:

פרנקל תאומים כתב:

עזריאל ברגר כתב:
מלבד מה שלדעתי יש חיוב גמור להתגייס לצבא - למי שע"פ תורה מחויב ב"שמירת העיר" וכיו"ב.
וכבר אמרתי בכמה הזדמנויות, שהסיבה שהתעקשתי להתגייס ולא לעשות פטור (למרות שזה לא היה קשה אם הייתי רוצה) היא משום שלא מצאתי תשובה לשאלה "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי".

אבל זה כבר חריגה גדולה מנושא האשכול.

אני ממש משתומם מדבריך. הלא כב' חסיד חב"ד. אמור לי: האם הרבי מחב"ד הורה לאלו מחסידיו המחוייבים כדבריך בשמירת העיר להתגייס לצה"ל (ועוד ליחידות קרביות)? אינני מתכווין להוראה או היתר להתגייס לצורך קבלת "היתר עבודה" מהמדינה (לא להיחשב עריק), או ע"מ שלא לסכן את הסדר 'תורתו אומנותו' של עולם הישיבות ע"י קבלת פטור שלא כחוק. אני מתכווין: האם הרבי מחב"ד הורה להתגייס 'לכתחילה' והאם הוא סבר שזהו חיוב גמור?

עד כמה שידוע לי: כן.
והוא התבטא בלשון הנ"ל של "מאי חזית" וכו'.
(אבא שלי ורוב בני דורו הלכו לצבא בלי התחכמויות)

פרנקל תאומים כתב:עזוב רגע את העבר הרחוק יותר. האם בשנות המ' מרביתם הגדול של חסידי חב"ד התגייסו לשירות קרבי בצה"ל עפ"י הוראתו?