פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:אבל לגבי איסור לפני עיוור אפשר לדמות ולומר שמבחינה הלכתית בחשבון המכשול אפשר לומר שאם תחסוך מאדם הרבה מכשולות מותר להכשיל הכשלה אחת. כמו שבפירוש פשט הפסוק (בלי להכנס לשאלה אם האיסור כולל גם את זה) מסתמא מותר לגרום לעיוור ליפול לבור אם כוונתו שעל ידי זה ילמד ללכת יותר בזהירות וינצל ממכשולות יותר גדולים. כמובן שאפשר לחלק ולטעון נגד זה אבל אני חושב שיש מקום להסביר כך.

עושה חדשות כתב:ודאי שיש חילוק טובא בין עשין ללאוין, ובודאי שהמגיעים לסמינר אינם בכלל המקרה הזה בהכרח.
אבל תקרא שוב את אשר כתב רסג"נ עמש"כ רשעה"כ,
ובהקשר לכך ביקשתי ממנו התייחסות מפורשת עקרונית על הערך האבסולוטי של מצות תפילין אצל יהודי שאינו מאמין בציווי ובמי שציווה.
והרב דרומי יצטרך להוכיח שדברי הרמב"ם מתאימים גם בכה"ג, ולענ"ד אין כל הכרח ואין בזה טעם.

אוצר החכמה כתב:אני הייתי אומר שהגרח"ג (לא הכרתי אותו אבל אני חושב ששיקוליו היו הלכתיים) דימה את זה לחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. וודאי שאי אפשר להוציא מזה מסקנה שמותר לחלל שבת כדי לקרב מישהו, אבל לגבי איסור לפני עיוור אפשר לדמות ולומר שמבחינה הלכתית בחשבון המכשול אפשר לומר שאם תחסוך מאדם הרבה מכשולות מותר להכשיל הכשלה אחת. כמו שבפירוש פשט הפסוק (בלי להכנס לשאלה אם האיסור כולל גם את זה) מסתמא מותר לגרום לעיוור ליפול לבור אם כוונתו שעל ידי זה ילמד ללכת יותר בזהירות וינצל ממכשולות יותר גדולים. כמובן שאפשר לחלק ולטעון נגד זה אבל אני חושב שיש מקום להסביר כך.

עושה חדשות כתב:"אפשר לדון". ככה? במה אותו כופר יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה? הרי לדעתו העולם נברא מעצמו ומעולם לא ציוה ה' את בני האדם מה לעשות. לא פסח לא מצה לא בדים ולא בלולות.

"בהנחה שעשה אותה". על ההנחה הזו נסוב הדיון. מעולם לא דיברו כאן על קיום מצוות של רשעים חוטאים ופושעים, אלא של כופרים. וע"ז נטען שאין שום משמעות למצוה (שבאדל"מ דוג' מצה או תפילין) בלי אלוקים. מה יש להתווכח על דברים כ"כ פשוטים? מי הזכיר כאן שאלה מה הוא עשה לפני כן או אחרי כן?

ואגב, זה לא תלוי בהצהרה כפי שנקטת, אלא תלוי באמת, אם הוא מאמין לחיי, ואם לאו לא יעזור כלום. אין שום טעם בקריאת שמע של מי שחושב שה' לא ציוה מעולם דבר. וזה פשוט וברור גם למ"ד מצוות אי"צ כוונה. ובעצמך הבאת את הראיה, שהרי באכילת מצה ל"ב כוונה 'הואיל ונהנה', אבל המודעות לחיוב ולקיום היא בסיס קריטי.

(ואם חשוב לך להגן על מבצע תפילין, הרי בלא"ה הערת שזאת לא המציאות, וקיבלתי דבריך. גם י"ל דמ"מ קדושת התפילין תעורר את המניח לשוב אל עמו ואל אלוקיו, ואפי' שכריכתם על בשרו היתה מעשה קוף בעלמא).

עושה חדשות כתב:"אפשר לדון". ככה? במה אותו כופר יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה? הרי לדעתו העולם נברא מעצמו ומעולם לא ציוה ה' את בני האדם מה לעשות. לא פסח לא מצה לא בדים ולא בלולות.

"בהנחה שעשה אותה". על ההנחה הזו נסוב הדיון. מעולם לא דיברו כאן על קיום מצוות של רשעים חוטאים ופושעים, אלא של כופרים. וע"ז נטען שאין שום משמעות למצוה (שבאדל"מ דוג' מצה או תפילין) בלי אלוקים. מה יש להתווכח על דברים כ"כ פשוטים? מי הזכיר כאן שאלה מה הוא עשה לפני כן או אחרי כן?

ואגב, זה לא תלוי בהצהרה כפי שנקטת, אלא תלוי באמת, אם הוא מאמין לחיי, ואם לאו לא יעזור כלום. אין שום טעם בקריאת שמע של מי שחושב שה' לא ציוה מעולם דבר. וזה פשוט וברור גם למ"ד מצוות אי"צ כוונה. ובעצמך הבאת את הראיה, שהרי באכילת מצה ל"ב כוונה 'הואיל ונהנה', אבל המודעות לחיוב ולקיום היא בסיס קריטי.

(ואם חשוב לך להגן על מבצע תפילין, הרי בלא"ה הערת שזאת לא המציאות, וקיבלתי דבריך. גם י"ל דמ"מ קדושת התפילין תעורר את המניח לשוב אל עמו ואל אלוקיו, ואפי' שכריכתם על בשרו היתה מעשה קוף בעלמא).

יקים כתב:אם תעסוק קצת עם אנשים אלו, תגלה כמה הם מבולבלים, ואין להם שום בעיה גם להאמין שהעולם נברא מעצמו ושהאדם מגיע מקוף וכו', ולהאמין במקביל שיש אלוקים, ושיש ייחודיות בעם סגולה. הם פשוט לא טורחים לחשוב איך הסתירה מסתדרת. ואני אומר זאת מהנסיון.

קראקובער כתב:

יקים כתב:אם תעסוק קצת עם אנשים אלו, תגלה כמה הם מבולבלים, ואין להם שום בעיה גם להאמין שהעולם נברא מעצמו ושהאדם מגיע מקוף וכו', ולהאמין במקביל שיש אלוקים, ושיש ייחודיות בעם סגולה. הם פשוט לא טורחים לחשוב איך הסתירה מסתדרת. ואני אומר זאת מהנסיון.

זה נכון לאנשים עם רקע מסורתי כל דהו/מצביעי ליכוד גם אם מגדירים עצמם חילונים (הם בדרך אלו שמסכימים להניח תפילין בדוכנים) לצערינו רוב בוגרי אוניברסיטאות/אנשי תל אביב לא מרגישים שום מחוייבות למצוות כלל וכלל ולא רואים בעם ישראל עם סגולה (לפעמים אפילו ההיפך) ובפרט בזמנינו (לדוגמא,אביו של הרב שטיינזלץ היה קומוניסט אבל היה חשוב לו שבנו ילמד גמרא, איפה יש את זה היום?) שהם כבר כמה דורות מנותקים מיהדות.

עושה חדשות כתב:"אפשר לדון". ככה? במה אותו כופר יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה? הרי לדעתו העולם נברא מעצמו ומעולם לא ציוה ה' את בני האדם מה לעשות. לא פסח לא מצה לא בדים ולא בלולות.

עושה חדשות כתב:ואגב, זה לא תלוי בהצהרה כפי שנקטת, אלא תלוי באמת, אם הוא מאמין לחיי, ואם לאו לא יעזור כלום. אין שום טעם בקריאת שמע של מי שחושב שה' לא ציוה מעולם דבר. וזה פשוט וברור גם למ"ד מצוות אי"צ כוונה. ובעצמך הבאת את הראיה, שהרי באכילת מצה ל"ב כוונה 'הואיל ונהנה', אבל המודעות לחיוב ולקיום היא בסיס קריטי.

דמשק כתב:כעי"ז בתשובות והנהגות ח"א שנ"ח

זמני כתב:

חבר פורום אוצר החכמה כתב:להבנתי היא תבוא פעם אחת לביקור של כמה דקות (מסתברא שכלל אינה מעוניינת לבוא) והאחים ישמרו על עיניהם.

אז נראה לי שלא הבין כבודו במה מדובר...

זמני כתב:שוב. כל נער שיש לו אחת, נוהג להביאה לביתו לפחות פעם-פעמיים בשבוע והדברים ידועים למי שיודע. ואכמ"ל.

זמני כתב:אתה סטיריקן משהו! אם עיצבנתי אותך מחילה לא התכוונתי (ובטח שלא התכוונתי לזלזל חלילה בגדול הדור שליט"א)
כוס מים קרים לא תזיק. "תאלמנה שפתי שקר וכו' "

כל טוב וברוך תהיה.

סגי נהור כתב:

עושה חדשות כתב:"אפשר לדון". ככה? במה אותו כופר יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה? הרי לדעתו העולם נברא מעצמו ומעולם לא ציוה ה' את בני האדם מה לעשות. לא פסח לא מצה לא בדים ולא בלולות.

להבנתי לא מבקשים את דעתו ו'הסכמתו' על המצוות, אלא השאלה היא אם הוא מבין את פשר המעשה (אף שהלשון "שהוא חייב באכילת מצה" משמע קצת לא כן. אבל להלן שם: אבל אם היה סבור שהוא חול או שאין זה מצה (ולא כתב: אבל אם היה סבור שאינו חייב במצה). ובשוע"ר כתב כן גם בצד החיוב: וכל זה כשהוא יודע שלילה זו פסח ושזו היא מצה. לא עיינתי ואולי דנים בדיוק הלשון בזה).

עושה חדשות כתב:ואגב, זה לא תלוי בהצהרה כפי שנקטת, אלא תלוי באמת, אם הוא מאמין לחיי, ואם לאו לא יעזור כלום. אין שום טעם בקריאת שמע של מי שחושב שה' לא ציוה מעולם דבר. וזה פשוט וברור גם למ"ד מצוות אי"צ כוונה. ובעצמך הבאת את הראיה, שהרי באכילת מצה ל"ב כוונה 'הואיל ונהנה', אבל המודעות לחיוב ולקיום היא בסיס קריטי.

לענ"ד דברים אלו אינם מכירים במורכבות של בני אדם. מה פירוש "תלוי באמת"? האם ה"אמת" היא מה שהוא מצהיר באוניברסיטה כדי למצוא חן בעיני חבריו, או מה שהוא צועק בשעה שהוא נתון בסכנת חיים? ומהי ה"אמת" - הזלזול שלו ביומיום או כובד הראש שלו בשעה שהוא אומר קדיש ליד קבר אביו? צריך קצת היכרות עם התחום כדי להבין את המציאות המורכבת בעניין.

וכיון שכך, אין שום קושי עם ההנחה שכבן לעם ישראל שעמדו רגליו על הר סיני ודאי שבפנימיותו מאמין הוא, שהרי ישראל הם מאמינים בני מאמינים. ומבואר זה היטב בארוכה בתניא פרקים יח-יט ושוב דברים נפלאים בפרק כט בסופו. וכבר העתקתי כאן בעבר דברי הרמב"ם באיגרת תימן: "וכבר הבטיחנו הבורא יתברך כאדם הנכנס ערב לחברו, ודי לנו בערבותו. והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני, שהם מאמינים בנבואות משה רבנו בכל מה שבא על ידו, הם ובניהם ובני בניהם עד עולם. שכן אמר הקב"ה יתברך "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם".

סגי נהור כתב:

עושה חדשות כתב:"אפשר לדון". ככה? במה אותו כופר יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה? הרי לדעתו העולם נברא מעצמו ומעולם לא ציוה ה' את בני האדם מה לעשות. לא פסח לא מצה לא בדים ולא בלולות.

להבנתי לא מבקשים את דעתו ו'הסכמתו' על המצוות, אלא השאלה היא אם הוא מבין את פשר המעשה . .

יונת אלם כתב:והנה תשובה דומה ממרן הגר"ח גריינימן זצוק"ל כפי ששח לי השואל ה"ה הרב יוסף וליס שליט"א מנכ"ל "ערכים"

שעת הכושר כתב:מעשה שהיה לפני הרבה שנים;

ארגון המתעסק בקירוב רחוקים יזם סופ"ש של חיזוק וקירוב והחזרה בתשובה במלון בצפון הארץ, וקהל היעד היו זוגות נשואים וגם אנשים בודדים. בין האורחים שהגיעו למקום, הגיע גם זוג שאינו נשוי, מתוך מטרה להשתכן יחד בחדר אחד. המארגנים קצת נבוכו, והציעו להם להשתכן בנפרד, הגבר עם עוד גברים שהגיעו בבודד, והאשה כנ"ל. אלא שהזוג המדובר סירב להצעה, בהודיעם כי אם לא יתאפשר להם להיות יחד, יחזרו כל אחד לביתו ולא ישתתפו כלל בשבת זו. המארגנים נבוכו שוב, מחד גיסא, איך אפשר לתת להם חדר באופן שבודאי יביאם לידי עבירה, (ובמקום מגוריהם הרי אינם גרים בבית אחד), ומאידך אולי חבל להפסיד את הסיכוי להשפיע עליהם לקרבם לתשובה ולתורה, ואם לא עכשיו אימתי.

ויצאו דחופים לשלוח שליחים לבתי הרבנים לידע המעשה אשר יעשון, אחד מהם הצליח להעביר את השאלה אצל הגרא"מ שך, ואילו השני בו בזמן הפנה את השאלה אל הגר"ח גריינמן. [זכר צדיקים וקדושים לברכה, זכותם תגן עלינו.] כצפוי התשובות אף הם הגיעו ביחד, תשובות הפוכות. האחד השיב כי בודאי ראוי להשקיע בקירובם כל מאי דאפשר ולהעלים עין מן האיסור וביטולה זוהי קיומה כדי שישמור שבתות הרבה ובודאי זהו הרצון העליון, והשני השיב כי אין לנו לעשות חשבונות ולא עשאנו הבורא קבלני הצלחות וההשתדלות שאיננה מנוקה מן העוון הרי היא אסורה והקב"ה ישיבם אליו בדרכים ישרות אשר צדיקים ילכו בם.

אדלג על הנתון המסקרן (או לא) מי אמר מה, גם כי זה לא נוגע לעצם הנידון, וגם במטרה לחסוך כמה תגובות לוהטות וצפויות מראש, שאין בהם שום תועלת להבין ולהשכיל. אדלג גם על התשובה לשאלה המסקרנת: מה הם עשו בסוף... וכל הפטור מדבר ומתעסק בו נקרא הדיוט. ובכל אופן, גופא דעובדה אכן היה, ושמעתיו מכבר מבעל המעשה.

וכעת לשאלה. הרי אם זאת לא השתדלות ראויה, לימדונו רבותינו שההצלחה שתבוא בעקבותיה (אם תבוא) אינה סיבה לקדש את האמצעים הפסולים, (וגם זה זוקק דיון: האם כך, ולמה). ומאידך שמא זאת אכן השתדלות ראויה ואפילו מחוייבת. כיצד מכריעים, ולמאי איכא לדמויי. האם מתאים שיהיה הדבר שנוי בפלוגתא המפורסמת של עבירה לשמה, או האם זה תלוי בשאלות העמוקות בגדרי ההשגחה. האם אפשר לנסות לשער מה היה אומר הח"ח או החזו"א או הגרי"ז. ומה יש לכם להרחיב עוד.

אפרים זלמן כתב:בספר הביוגרופיה של הרב וליס מובא הוראה מהגר"ח אליו שבשמים רוצים שיעשה עוד סמינר אף שעל ידי כך לא יוכלו לשלם הלוואה.

חיים שאול כתב:כמדו׳ שמרן הגר"ח ז"ל אמר שהוא מעדיף שיתבעו אותו למעלה על זה שלא פרע הלוואה מאשר שיתבעו למה לא קירב את מי שיכל

קראקובער כתב:

עושה חדשות כתב:ודאי שיש חילוק טובא בין עשין ללאוין, ובודאי שהמגיעים לסמינר אינם בכלל המקרה הזה בהכרח.
אבל תקרא שוב את אשר כתב רסג"נ עמש"כ רשעה"כ,
ובהקשר לכך ביקשתי ממנו התייחסות מפורשת עקרונית על הערך האבסולוטי של מצות תפילין אצל יהודי שאינו מאמין בציווי ובמי שציווה.
והרב דרומי יצטרך להוכיח שדברי הרמב"ם מתאימים גם בכה"ג, ולענ"ד אין כל הכרח ואין בזה טעם.

לפי דבריך לא רק שאין מצווה להניח תפילין בכה"ג איסורא נמי איכא שמכשילו בברכה לבטלה ועל לאו של לא תשא הוא כן בפרשה וזה ממש לא מסתבר.

שש ושמח כתב:כעי"ז, האם מותר לתקוע עבור קטן שעדיין לא הגיע לחינוך?

עושה חדשות כתב:

קראקובער כתב:

עושה חדשות כתב:ודאי שיש חילוק טובא בין עשין ללאוין, ובודאי שהמגיעים לסמינר אינם בכלל המקרה הזה בהכרח.
אבל תקרא שוב את אשר כתב רסג"נ עמש"כ רשעה"כ,
ובהקשר לכך ביקשתי ממנו התייחסות מפורשת עקרונית על הערך האבסולוטי של מצות תפילין אצל יהודי שאינו מאמין בציווי ובמי שציווה.
והרב דרומי יצטרך להוכיח שדברי הרמב"ם מתאימים גם בכה"ג, ולענ"ד אין כל הכרח ואין בזה טעם.

לפי דבריך לא רק שאין מצווה להניח תפילין בכה"ג איסורא נמי איכא שמכשילו בברכה לבטלה ועל לאו של לא תשא הוא כן בפרשה וזה ממש לא מסתבר.

עוד נפק"מ בכל זה, בתקיעת שופר עבור מי שאינו שייך לאמונה בתורה ומצוות, כופר גמור רח"ל, האם מותר בר"ה לתקוע בשופר לאוזניו, או דמכיון דאין בזה מצוה יש כאן איסור שבות.

ולעצם הדיון ע"ע קוב"ש סו"ס מז.