מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כנס אחוות התורה - רשמים

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
אש משמים
הודעות: 2459
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יוני 11, 2018 3:29 pm

אג"מ יו"ד (חלק ח' סי' לו אות טו)
קבצים מצורפים
אג''מ.PNG
אג''מ.PNG (62.16 KiB) נצפה 9396 פעמים

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' יוני 11, 2018 9:21 pm

אינני מכיר את כל העניינים והתופעות המתוארות והמדוברות באשכול זה אבל תשובת האג"מ שהביאו פה לענ"ד איננה קשורה כלל, האג"מ מדבר על אלה שעוזבים בבחרותם את הישיבה (ונראה שמדובר אפילו בגיל ישיבה קטנה מה שנקרא "היי-סקול", כי מדבר על בתי ספר של המדינה, לא על אוניברסיטה), פשוט פירשו מלימוד התורה בישיבה, ואין לזה שום קשר למי שלמד תורה ואחרי זה הולך לעבוד, וכי כתב האג"מ שמי שעובד לא נקרא בן תורה?

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ב' יוני 11, 2018 10:19 pm

כבר הביאו את האגר"מ פה
viewtopic.php?f=51&t=40361&start=120#p462036

וכבר הערתי ע"ז אח"כ שיש הבדל גדול בין שם להיום וז"ל

נפלא מאד, אמנם כי יש לחלק כי כל עוד שהביטוי בני תורה הי' ביטוי על מעלה וכתר תורה אינו מן הראוי שיטלו לעצמם מה שאינם וגם אין סיבה שיתדרדרו בזה כמו שאמר גאון ישראל, אבל אחר שהשם בני תורה נהי' שם של מגזר (אין כונתי להמגזר הפוליטי החדש אלא לעצם המגזר של היראים) ושם של התבדלות מאנשים אחרים אולי יכולים ליקרא בשם זה אם מזיקים עצמם כחלק ממגזר זה, וגם יתכן שיש לחשוש שיתדרדרו בלא זה כי בזה שלא קוראים אותם בני תורה מזלזלים בהם ולא רק שאין מכבדים אותם בכבוד שאינו מגיע להם. וצריך בעצם דעת תורה ע"ז.

אש משמים
הודעות: 2459
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יוני 11, 2018 11:34 pm

סליחה, לא ידעתי שדובר על האג"מ הנ"ל.
עכ"פ נראה שההתייחסות של גדול"י לסוגיא זו היא יותר רצינית ויותר הלכתית ומבוססת על ש"ס ופוסקים.

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי חיימקה » ה' יוני 14, 2018 1:26 am


אש משמים
הודעות: 2459
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי אש משמים » ה' יוני 14, 2018 9:48 am

חיימקה כתב:https://www.inn.co.il/News/News.aspx/375536

קישור חסום.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי החושב » ה' יוני 14, 2018 9:31 pm

תוכן כתב:וזה מחזיר אותנו להתחלה, למה באמת לא השתתפו גדולי ישראל וחכמיהם בהמוניהם. ובהקדם, סיפור קצר מהבריסקר רב. אמר הבריסקר רב שיש שני סוגי אנשים שבאים לשאול שאלות. אחד מהם זה איצ'ה מאיר לוין, שאחרי שהוא קונה כרטיס הוא בא בבהילו לבריסקר רב, ושואל אם יש לו לנסוע לחו"ל אם לאו, המטוס ממריא בעוד כמה שעות, והוא בא ליטול עצה ולבקש ברכה. מאידך יש את ר' שלום שוודרון, שבא מתיישב ושואל האם לנסוע לחו"ל אם לאו, ומעלה את הצדדים לכאן ולכאן, ואם לנסוע מתי לנסוע, ולאיפה לנסוע וכיוצא.

רק לי עולה האסוציאציה עם שרה שנירר?
כוונתי ליוזמות חדשות בציבור החרדי שבאות דווקא מלמטה (כלומר, מאנשים רגילים, ורק לאחר זמן, אחרי שהעבודה נקבעה וכעת לא צריך 'לחדש' אלא מספיק לאשר, אז מגיעה ההסכמה מצד מנהיגי הדור).

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי גביר » א' יוני 17, 2018 8:21 am

דומה שמערכת היחסים הראויה בין אברכים שתורתם אמנותם לבין בעלי בתים הנהנים מיגיע כפיהם היא זו המבוארת בגמ' חולין צב ע"א - אמר רבי שמעון בן לקיש: אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים, אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים, עלין שבה אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל, והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין איתכליא.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' יוני 23, 2018 11:56 pm

מתקפת מחץ ברוממות השבוע [נמצא באשכול על הגרש"א זצ"ל

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי החושב » א' יוני 24, 2018 1:23 am

שומע ומשמיע כתב:מתקפת מחץ ברוממות השבוע [נמצא באשכול על הגרש"א זצ"ל

אתה מתכוון לזה? (המאמר הראשון שם)
download/file.php?id=60637
אני לא הצלחתי להבין מתוכו שהוא עוסק בנושא הנידון כאן. המאמר קצת קשה לקריאה. העברתי אותו דרך תוכנה שמסננת קללות, התקבל קובץ שמכיל רק מילות חיבור.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' יוני 24, 2018 1:35 am

החושב כתב:
שומע ומשמיע כתב:מתקפת מחץ ברוממות השבוע [נמצא באשכול על הגרש"א זצ"ל

אתה מתכוון לזה? (המאמר הראשון שם)
download/file.php?id=60637
אני לא הצלחתי להבין מתוכו שהוא עוסק בנושא הנידון כאן. המאמר קצת קשה לקריאה. העברתי אותו דרך תוכנה שמסננת קללות, התקבל קובץ שמכיל רק מילות חיבור.

אני עובד כאן כמראה מקום.
פניות והסברים נא לפנות לרב הנוטר באם יהיה מעוניין.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי חיימשה » א' יוני 24, 2018 3:28 am

ארזי ביתר כתב:איני יודע אם זה הנושא של האשכול [איכשהו, רבים מאוד מהנושאים המעוררים על בעיות כאלו ואחרות בקרב הציבור החרדי, עוברים מאוד למדידה והשוואה בין פלגי הציבור השונים: חסידים-מתנגדים / אשכנזים-עדות המזרח וכו'. למזלנו, עוד לא התחילו לערב כאן ויכוחים בין עדות שונות בתוך הפלגים הכלליים]. ובכל אופן, כיוון שעלה כאן הנושא, אדרש לעניין לפי ראות עיני:

ההבדל המשמעותי בין הציבור החסידי לבין הציבור הליטאי, ביחס למצב העובדים שבהם, נובע מנושא אחד מרכזי, והוא ה'מוסדות' ['מויסדעס'].

כאשר אברך ליטאי מחליט בשלב מסוים בחייו לעזוב את לימוד התורה ולצאת לעבודה, והוא מתחיל 'להתקדם אחורה' - חולצותיו מתקצרות ונצבעות, ניידו גדל לממדים משונים, וכו' וכו' - הוא הופך להיות מנודה מסביבתו הקודמת. אין שום מוסד חינוכי, לא לבנים ולא לבנות, שמחוייב לקבל את ילדיו. באופן אוטומטי, אותו אדם נאלץ לחפש לילדיו מוסדות לימודיים ברמה נמוכה יותר. וממילא, כיון שהדרישות של אותם מוסדות נמוכות מאוד, אין 'מחייב' נגד היצרים כמו אינטרנט, בעיות צניעות וכו' וכו'. והגלגל רק דוהר במדרון מהר יותר ויותר.

לעומתו, ניצב הצעיר החסידי, ואפילו אם הוא בנקודת מוצא גרועה יותר. כבר בחתונתו, ראו כולם שהוא לא מהצועדים בתלם, ובקושי נצמד לשוליים... אך, חולפות להן שלוש-ארבע שנים, והצעיר צריך להכניס את בנו לחיידר של החסידות. הנהלת החיידר תזמן את האבא [ולפעמים, גם את האמא], תציב להם רשימת תנאים [מותאמת לרמתו!!], אשר בלעדיהם ילדם לא יתקבל למוסד. כמובן, שכאשר ירצו להכניס את הילד השני שלהם לחיידר, שוב יוצבו להם תנאים נוספים. במידה והם לא עומדים בתנאים בשלב מסוים, הם מקבלים התראות חמורות וכו' וכו'.

היות, שהצעיר החסידי יודע היטב, שאם ילדיו לא ילמדו במוסדות החסידות, הם לא יתקבלו כמעט לשום מוסד חרדי, הוא נאלץ לעמוד בתנאים. ואחר הפעולות נמשכים הלבבות, וכך לאט לאט הוא מתייצב יותר על דרך המלך.


כמובן, גם הצעיר החסידי וגם מקבילו הליטאי, לכאורה כבר לא יחזרו לעמוד בכותל המזרח הקהילתי. אך הצעיר החסידי יישאר במסגרת המקורית של בני משפחתו, ולאט לאט ייצמד יחסית למרכז התלם. רעהו הליטאי, שנפלט מהמסגרות המוכרות לו, מי יודע?



למען הסר ספק, איני קורא בזאת תיגר על דרך זו או אחרת. מובן, שגם בציבור החסידי עצמו אותו צעיר המידרדר ורע לו, לא יתקבל בשום אופן לחבורת האברכים ה'עובדים', היושבים מידי תקופה ל'זיץ' חסידי לוהט וכדו'. ולכן, בציבור הליטאי שהחברתיות שלו מושתתת רק על לימוד, המידרדר, נפלט מכל החברה. אלא, שכאשר אנו מסתכלים על הדור הבא, יש מעלה לקהילתיות המחוייבת לפרט מחד, והמחייבת את הפרט מאידך. ודי בזה.

הניתוח מעולה, רק ארצה לתקן 2 נקודות.
אותו אברך חסידי, אם אך יאבה להשתתף בזיץ לוהט, בכל רמה שהיא, לא יסורב,אף פעם!
בהמשך, יש לו אפילו סיכוי להתקדם אט אט לכיוון כותל המזרח!
השנים חולפות, האברך מתבגר, לאט לאט חוזר לתלם ואף מגביר חיילים בתורה ועבודה, עד שפנים חדשות באו לכאן. ביודעי ומכירי קאמינא!

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי ארזי ביתר » א' יוני 24, 2018 3:51 am

חיימשה כתב:הניתוח מעולה, רק ארצה לתקן 2 נקודות.
אותו אברך חסידי, אם אך יאבה להשתתף בזיץ לוהט, בכל רמה שהיא, לא יסורב,אף פעם!
בהמשך, יש לו אפילו סיכוי להתקדם אט אט לכיוון כותל המזרח!
השנים חולפות, האברך מתבגר, לאט לאט חוזר לתלם ואף מגביר חיילים בתורה ועבודה, עד שפנים חדשות באו לכאן. ביודעי ומכירי קאמינא!

מסכים!!!

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי חיימשה » א' יוני 24, 2018 11:19 am

עולה מן הארץ כתב:הם לא מתפללים אבל ב"ב הולכים בצניעות והם חניוקים ואפילו יש בהם תמימות חסידית.
מישהו הבין את הלימוד זכות??

אני אסביר לפי הבנתי הדלה, זה הרבה יותר מלימוד זכות.

אותם אברכים מצויים בשפע גם בצד הליטאי. הן לא באים לפטפט בשטיבלעך, אלא מתפללים ''בכותל'' הפרטי, לפעמים בפיג'מה, בזמן שלוקח לב''ב לפרוש את המפה על השולחן.
בסעודה אוכלים נקניק במקום טשולנט כי זה כבד ומיותר ומיושן. העזר כנגדו שותפה מלאה להלוך ילך, מתלבשת ומתנהגת בהתאם, ומה יעשו הבנים ולא יחטאו? האבא מוגדר חולצה כחולה, לא נשארות אופציות, משפחה יהודית נוספת הלכה לאבדון!
ואילו האברך שבמסגרת החסידית קהילתית, ( א"א לקרוא לו חסידי) למרות דרגתו הנמוכה, לא יוותר על ההליכה לביהכנ''ס, עם כל השמונה בגדים והעטרה על הטלית, גם אם רוב הזמן יפטפט, אשתו לבושה כהוגן, בניו יודעים שהמצב לא איי איי איי, מרגישים לא בנוח עם הסיטואציה אבל שואפים להראות אחרת, רבים מהם גדלים כבחורים חסידיים לתפארת ועדיים לגדולות.
אכן לחיצוניות תפקיד נכבד מאד כשמדובר על העתיד היהודי!

ושמירת מסגרת כעין זו, היא שעמדה לאבותינו במצרים, אחרי 210 שנים של ניתוק מוחלט עד שהיו עובדי ע''ז,
מחוייבות קהילתית שכולה חיצוניות משמרת ומגינה מההטמעות בסביבה הגויית.

אברומי200
הודעות: 34
הצטרף: ד' דצמבר 06, 2017 7:52 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי אברומי200 » ב' ספטמבר 17, 2018 3:21 am

אני מציע לכל הכותבים הרבים שדנו בדבריו של ר' דוד להקשיב לנאום בו הוא מסביר על "הלכתחילה" שלו האם הוא חושב שאברך הוא לא יותר חשוב....
הציטוט"אני ראש כולל ואברך כולל כל חיי, אני מחזיק את ילדי להיות אברכי כוללים למעלה מעשרים שנה ואני צריך להגיד שאברך כולל זה לא עדיף....."חשוב לציין שח"כ גפני נאם ותמך, וכמדוני שהדברים די ברורים שהפעילות הגדולה והעצומה שלו להרבות תורה בקרב האנשים העובדים ברשת כוללים כזאת היא פעילות עצומה שאמורה לשמח כל יהודי שאכפת לו מכבוד שמים ...איזה שמחה זה שמתווסף בעולם כ"כ הרבה תורה בקרב כל יהודי שעובד, מה שכן אולי יש קצת נידון על עצם ההקמה של מוסד ההיטק שמשלב עבודה ותורה אבל גם בזה נדמה לי שהנידון הוא מאוד בדקות, כלומר הוא הרי מסביר את דבריו בצורה ברורה ללא ספק שנזר הבריאה הוא להיות אברך, כל מה שהוא מציע זה למי שלא מסוגל לזה מסיבות שונות...,אז מה יש צד שעדיף שילך ללמוד ולעבוד במסגרת חילונית רח"ל...,הרי ברור שלא, יש כאן אולי נידון האם בכל זאת להקים מסגרת כזאת רשמית וכ'ו וכ'ו.....,אני שונא קנאות שהיא היפך התורה רח"ל ומטילה דופי בכל מאן דהו שלא בשיא "הפרמקייט", [לא תורה "פרומקייט" עין בספרי הרב וולבא שהטיב להגדיר מה זה ] ומצד שני שונא נטיה ממשהו מדרך התורה ושינוי מכפיפות לגדולי הדור, כמדוני שכאן זהו חבל מאוד דק שלא כ"כ ברור לי שאפשר לומר שסטה מהדרך של כפיפות לגדולי ישראל, למרות שבתחילת הדרך אולי מאוד חששו ממעשיו, וגם לא יודע כמה מגדולי הדור מאוד "נלהבים"..מהמיזם של לימודי ההיטק שהקים [בשונה מהכוללים של אחוות תורה שמאוד נלהבים ואפשר לראות את זה מהעידוד של הגר"ח בכל כנס ועוד] אבל לא כ"כ נראה לי שבגלל זה הכריזו עליו כאחד שסטה ממשהו מהתורה רח"ל...וידוע שבדברים כאלו גדולי ישראל הרבה פעמים הבליגו ושתקו לכאן ולכאן כלומר נתנו לזה להתקיים אבל בלא להביע תמיכה בפומבי כי כולם מבינים שצריך...אבל מצד שני זה לא הדרך הרצויה לכתחילה בשום פנים ואופן אלא רק בדיעבד של הדיעבד, ואולי זה דוגמא לזה http://www.charedicts.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA/ למרות שאני לא בקי היטב מה שהיה שם.
אה כמעט שכחתי הנה הקישור שרציתי להביא בו מסביר ר' לייבל מה שאמר שלעבוד זה לכתחילה..להגיד שאברך זה לא עדיף שכל חיי אני אברך וראש כולל מי חשב שצריך לומר....
https://achvat.co.il/conference/

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' נובמבר 25, 2018 12:10 am

שני חלומות של יעקב אבינו ע"ה בפרשת ויצא:
א. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים.
ב. וְהִנֵּה הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים.
האחד – חלום רוחני, חלום נשגב ונורא הוד;
השני – חלום חומרי, חלום על הצלחה במלאכה.
ללמדך כי העכערקייט ועמל כפים הם תרין רעין שלובי זרוע.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' נובמבר 25, 2018 11:39 pm

לא הייתי נדרש שוב לענין, לולי שמאן דהו דאג להזכיר נשכחות.

אז ככה, היתה כאן איזו מוסכמה כללית לגבי 2 נתונים מאוד חיוביים בכוללי אחוות תורה: 1. המסגרת היא לימודית / עיונית בסגנון ישיבתי. 2. הבעלי בתים לא מקבלים מילגה עבור לימודם.

מפרוספקט של תוכנית הלימודים לחורף זה שנקלע לידי התרשמתי שלא כך הם פני הדברים, המסגרת היא חד שבועית בימי שלישי למשך 3 שעות, והלימודים הם לסירוגין, שבוע לימוד הלכתי, ובמשנהו הרצאות (לא ממש תורניות. סביב סביב!). ובפירוש מדובר על מילגות למי שמשתתף ברוב שעות התוכנית. יתכן שטעיתי בהבנת הנקרא. מעניין. מה ידוע לכותבים כאן?

אגב, לא אוכל להימנע מלהביע את מורת רוחי מהסגנון האוניברסיטאי שאפף את התוכניה וסגנונה, כולל שימוש מובהק במושגים הלקוחים משם, שלשמחתי אינני בקי לכותבם בלא שגיאות, כמו גם חלק מן המרצים שאינם גדושים ביראת שמים טהורה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' נובמבר 25, 2018 11:44 pm

ביקורת תהיה כתב:שני חלומות של יעקב אבינו ע"ה בפרשת ויצא:
א. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים.
ב. וְהִנֵּה הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים.
האחד – חלום רוחני, חלום נשגב ונורא הוד;
השני – חלום חומרי, חלום על הצלחה במלאכה.
ללמדך כי העכערקייט ועמל כפים הם תרין רעין שלובי זרוע.


אמר לי שכני הרב בנימין (בנג'י) לוין בשם אביו הגאון ר' חיים יעקב לוין רבה של פרדס חנה. יעקב אבינו אמר ללאה ורחל. כשהייתי בארץ ישראל על מה חלמתי על מלאכים עולים ויורדים. ואילו אחרי עשרים שנה כאן על מה אני חולם? על העתודים, על בהמות. אם כך הגיע הזמן לשוב הביתה.

הרואה
הודעות: 2124
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי הרואה » ב' נובמבר 26, 2018 1:42 pm

אני מכיר אדם בוגר ישיבה וכו' שהלך לעבוד, לאט לאט ירד מכל הבחינות, ואז הצטרף ללימוד המדובר (אינני בקי בפרטים), מאז החל לעלות בחזרה. המאור שבה מחזירם למוטב.
אנשי חולצה כחולה אי אפשר למשוך לבית מדרש שאין בו ניחוח אקדמי, מה לעשות.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי לענין » ב' נובמבר 26, 2018 2:02 pm

אוצר החכמה כתב:
ביקורת תהיה כתב:שני חלומות של יעקב אבינו ע"ה בפרשת ויצא:
א. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים.
ב. וְהִנֵּה הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים.
האחד – חלום רוחני, חלום נשגב ונורא הוד;
השני – חלום חומרי, חלום על הצלחה במלאכה.
ללמדך כי העכערקייט ועמל כפים הם תרין רעין שלובי זרוע.


אמר לי שכני הרב בנימין (בנג'י) לוין בשם אביו הגאון ר' חיים יעקב לוין רבה של פרדס חנה. יעקב אבינו אמר ללאה ורחל. כשהייתי בארץ ישראל על מה חלמתי על מלאכים עולים ויורדים. ואילו אחרי עשרים שנה כאן על מה אני חולם? על העתודים, על בהמות. אם כך הגיע הזמן לשוב הביתה.


לא אמעיט חלילה בכבוד הגרחי"ל וגם לא בכבוד ידינו אוצה"ח הגאון המופלג.
אבל אותי חינכו שוורט כזה זה לתפוס את האבות הקדושים עם כפות ידים מגושמות.
שוב סליחה, אך לא יכלתי להתעלם.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' נובמבר 26, 2018 2:36 pm

כיוון שזה לא וורט שלי אני לא מרגיש צורך לגונן עליו אבל אני מתפלא על דבריך.
ברור שהוורט הזה הוא מילתא דבדיחותא הנרמזת בפסוק ותו לא ובתור שכזה היא נחמדה.
הרי בלאו הכי הסיבה האמיתית לחזור היתה ציווי מפורש מה' לעשות כן כמבואר בפסוק.

אם כבר להיפך השאלה היא מה הוא שאל אותם בכלל וכי יש לו ברירה לא לחזור אחרי שה' מצווהו? אני מתאר לעצמי שהרבה דנו בשאלה הזאת.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' נובמבר 26, 2018 2:42 pm

הרב אוצר החכמה צודק שמדובר בהלצה.
אבל צריך לדעת שכל סודות הקבלה והשתלשלות העולמות מקופלים במילים 'עקודים נקודים וברודים'.
עקודים הוא עולם גבוה מאוד.
לאחר מכאן נקודים, שהוא 'עולם התהו'.
ולאחר מכאן ברודים, שהוא 'עולם התיקון'.
כלומר, יעקב אבינו ראה בחלום את כל השתלשלות הבריאה - מעשה מרכבה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' נובמבר 26, 2018 3:30 pm

זה ביאור העניין על פי סוד. אבל עדיין יש את פירוש הפשט של רש"י שראה את המלאכים שמסייעים לו להרבות את צאנו. וכשם שהאריז"ל מבאר על המלכים אשר מלכו בארץ אדום שהוא עניינים שרשיים. ועדיין הפשט הוא שאלה המלכיםפ שמלכו בארץ אדום לפני מלוך שאול.

א_צאנזער
הודעות: 92
הצטרף: ד' אפריל 24, 2019 1:02 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי א_צאנזער » ו' יוני 05, 2020 9:31 am

>> ראובן שטיין

אברהם-אבא, מוישה-בצלאל, אשר ונפתלי שונים זה מזה במראה, בהתנהגות, במוצא, בנוסח התפילה, בגיל, במשקל ובכל כך הרבה דברים נוספים – אבל יש ביניהם דבר משותף שמאחד ביניהם: ארבעתם עובדים במהלך היום וקובעים עתים לתורה בשעות הערב. הם למדו בישיבות שונות, הגיעו מבתים שונים, גדלו בערים מרוחקות זו מזו אך הקימו את הבית שלהם על אדני התורה והיראה ולמרות שבשנים האחרונות יצאו לכלכל את ביתם, הם עדיין מקפידים על 'קביעת עתים' ודואגים להישאר מחוברים לעולם התורה.

בשיחה שקיימנו איתם לקראת חג השבועות שמענו קול אחיד, כמו מתואם ביניהם, המתאר את החיבור העמוק לעולם התורה, לגמרא, לשטייגען. רצינו לשמוע מהם, בצורה בלתי אמצעית, מה מסמל עבורם חג השבועות, עד כמה התורה מנחה אותם בחיי היומיום ומה הם עושים בליל שבועות בזמן שבחורי הישיבות ואברכי הכוללים ספונים בבית-המדרש ושרים בדביקות "חזו בני חביבי דמשכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי".

אשר, לומד בכולל 'אחוות תורה', מסביר שמעבר ללימוד עצמו, לימוד התורה, אדם שיוצא ממסגרת ישיבתית והולך לעבוד במקום חילוני יכול להתנתק לגמרי. החיבור הזה לבית המדרש יוצר קשר אחר לגמרי, גם ביחס ללימוד התורה, גם ביחס לאשה ולילדים שאומרים "אבא לא רק עובד ומגיע הביתה לישון, הוא הולך ללמוד בכולל". זה נשמע טריוויאלי, אבל לא פעם, הלומדים אומרים כי הדבר שהכי מחייב אותם זו ההבנה כמה חשוב לילדים לראות את אבא הולך ללמוד בכולל.

מה מחבר אותם ללימוד בשעות הערב, אחרי העבודה? "פעם", מספר אברהם-אבא, "אחרי שיצאנו מהכולל לאחר לימוד בריתחא דאורייתא עם ויכוחים קולניים ושטייגען עצום, כמו שאנחנו קוראים לזה, הייתה תחושה מרוממת באוויר ואחד הלומדים אמר לי: 'אפילו בישיבה לא למדנו ככה. בישיבה לא היינו צריכים להשקיע. קמנו, התפללנו ולמדנו כמצוות אנשים מלומדה, אבל פה אנחנו באים מתוך הקרבה, אף אחד לא משלם לנו על זה, אנחנו מגיעים עייפים מתוך מסירות נפש כדי להיות מחוברים לגמרא. עכשיו זה יותר ממה שלמדנו בישיבה. אנחנו יותר אכפתיים ללימוד, יותר מונחים בסוגיה, יותר מחוברים. ההבנה הזאת מחזקת מאוד ונותנת חיבור מיוחד לארגון אחוות תורה, שבזכותם זה קורה", הוא אומר.

אשר מוסיף כי "רוב הלומדים בקבוצה שלנו מגיעים בשמונה וחצי בערב, ישר אחרי העבודה. יש אצלנו אווירה מצוינת, בבית הכנסת גם דואגים לדבר על זה שיש כולל ערב ובקריאת התורה בשבתות הגבאי אומר מי שברך מיוחד ללומדי הכולל".

משה-בצלאל מסכים איתו. "הכוללים של אחוות תורה מהווים פתרון לאנשים שחיפשו מסגרת תורנית מתאימה לסדר יומם. יש אנשים שהקמת הכולל בשכונה שלהם היווה להם פתרון, הם מרגישים בפנים, קשורים למסגרת, מונחים בסוגיה שכולנו לומדים.

"ולא זאת אף זאת", מוסיף משה-בצלאל, "כשהילדים שואלים בחיידר או בבית הספר מה אבא עושה, הם אומרים שבלילה הוא הולך לכולל. שמעתי פעם את הבן שלי שחזר מהמכינה וסיפר שדיברו שם על זה שאבא צריך ללמוד תורה, והוא אמר להם שאבא לומד בכולל. חשוב שחוץ מהעבודה, יש לי קשר הדוק לבית המדרש. לילדים זה מאוד משמעותי".

נפתלי, גם לומד באחד הכוללים של 'אחוות תורה', מספר שבסניף שלו מקדשים את ערך האחדות ולימוד התורה בצוותא כאיש אחד. "ללימוד בקבוצה יש יתרונות רבים", אומר לנו נפתלי. "ראשית, לקבוצה יש כוח לחזק את הקביעות היומית. כמו כן, ככל שישקיע וילמד היחיד, הוא מוגבל לצורה ולסגנון הלימוד אליו התרגל. הלימוד בקבוצה, המורכבת מיחידים שונים עם מעלות וסגנונות שונים אלה מאלה, מאפשרת צמיחה של כל אחד ואחד".

"אבא חזר לכולל"

ראובן, לומד באחוות תורה, בעל משפחה ואב לשבעה ילדים בלי עין הרע, למד בעבר בכולל במשך 13 שנים, כל עוד התאפשר לאשתו לעבוד ולפרנס את הבית, "עד שהגיע הזמן להחליף תפקידים", כהגדרתו. היום הוא עובד בתור מנהל גביה בחברה גדולה. "אני זוכר שאחרי תקופה בעבודה התחלתי לחוש התדרדרות איטית ברוחניות מחד, וגעגוע חזק לחזור לספסל הלימודים מאידך, אך זה לא היה קל", הוא מספר לנו בערגה.

"ניסיתי להיכנס לכולל-ערב רגיל עד שקיבלו אותי (הרי אני כבר לא אברך!) אך הרגשתי שם שונה וגם היה קשה להתחבר לאווירה, כשאברכים בכולל ערב באים עייפים אחרי יום לימודים ואני רק עכשיו מגיע ללמוד למרות שגם אני עייף. למעשה זה לא החזיק מעמד. ניסיתי ללכת לדף היומי, אבל לא הרגשתי שאני באמת לומד כמו שהייתי רגיל ללמוד. קודם כל, לא הייתי רגיל לשמוע שיעור, ומצד שני הציבור שהגיע לשיעור היה ברמה מאוד נמוכה. זה עשה רושם כאילו מיד אחרי ישיבה גדולה הם יצאו לעבוד – הסגנון, השפה, הכל היה זר לי.

"פשוט התייאשתי כי גם בחברה בה הייתי דאגו לכך שארגיש 'עובד'. שונה. אחר. עזבתי את נושא הלימוד לגמרי ושקעתי בעבודה. לאשתו היה מאוד קשה, זה כאב לה, אך היא כאישה חכמה רק התפללה שאחזור ללמוד, שאמצא מסגרת מתאימה.

"זה נשמע מצחיק", ממשיך ראובן לגולל את סיפורו, "הלימוד היחיד שלמדתי היה במסגרת אבות ובנים בשבת עם הילדים. הייתה לי תחושת ריקנות אבל לא היה לי פתרון. כך עברה שנה שלימה! עד שפתאום ראיתי מודעה בבית-כנסת שמשכה את תשומת לבי: הייתה שם כותרת "נפתח כולל לאברכי סדר ג', אוירה טובה וכו', נא לפנות ל…". התקשרתי והגעתי לבדוק, בלי יותר מדי ציפיות, לנסות, אולי הפעם זה יתאים.

"באותו יום חיי השתנו. חזרתי למסלול הטבעי. מצאתי ראש כולל מיוחד במינו, חביב, אכפתי, מעריך כל אחד ונותן הרגשה שמה שאתה עושה זה הלכתחילה וזה רצון ה'. בכולל יש אווירה טובה, אברכים כולם רציניים עמלים לפרנסתם במשך היום ובערב באים ללמוד ברצינות ובמסירות. היום יש לי חברותא ואנחנו עושים שטייגען אדיר. לומדים טוב עם סיפוק עצום.

"מאז שחזרתי לבית המדרש, מאז שנכנסתי לאחוות תורה, כל הבית התחיל להשתנות ולקבל צורה של 'אבא חזר לכולל'. אשתי שמחה והסכימה להקריב שלפעמים אעדר והיא תישאר בבית ללא עזרה בהשכבת ילדים. שמתי לב כיצד אני מתחיל שוב להקפיד ולהדר על קלה כבחמורה גם במקום העבודה".

מלגה מכובדת כתמריץ רוחני

הרב יצחק אלקיים, מייסד רשת 'עיתים', כוללים לבני תורה העמלים לפרנסתם, מספר כי הוא מעניק ללומדים מלגה מכובדת בתחילת הדרך, במהלך השנה הראשונה, כדי לעודד בוגרי ישיבות צעירים שיצאו לעבוד להצטרף לכוללים. "יש היום שני סניפים, בשכונת רמות בירושלים ובביתר עילית, בהם לומדים בוגרי ישיבות שלא מצאו עד כה את המסגרת שתחייב אותם ללמוד, שלא מצאו את המקום הנכון לקבוע עיתים לתורה. אנחנו בונים סוג של קהילה המספקת הווי, שיעורים וכל המעטפת הרוחנית שבנאדם צריך".

בדומה לפתרון שמספקת אחוות תורה, גם לומדי כולל עיתים מעידים על השינוי המתחולל בבית. לדברי הרב אלקיים, "ילדים הולכים לתלמוד תורה ואומרים שאבא שלהם לומד בכולל, זה משנה את כל הבית, זה נותן דוגמה אישית לילדים. הרעיון שעומד מאחורי כולל עיתים זה שהציבור העובד יישאר במיינסטרים החרדי, שלא יהיה סוג ב' למרות שהוא יצא לעבוד".

בתקופה של חוסר ודאות כלכלית וסגירת הברזים מצד התורמים מחו"ל, מוסדות רבים נקלעו לקשיים מהותיים. כיצד מתמודדים עם הבעיה? הרב אלקיים מספר שהוא נפגש עם קבוצת לומדים לקראת החזרה לשגרה והסביר להם את המצב, יכול להיות שיהיו קשיים תזרימיים ולא יהיו מלגות מלאות בזמן כפי שהיה מקובל. "הם אומרים דוגרי, באנו בגלל הכסף אבל אחרי תקופה נשאבנו לאווירה, לקהילה שיצרנו, לא נפסיק להגיע בגלל זה". לדבריו, "חבר'ה באים, יש לי כבר ניסיון עם קבוצת בוגרים שהפסקתי לשלם להם אחרי שנה, והם ממשיכים להגיע, מחוברים לבית המדרש, מחוברים לקהילה".

המטרה של רשת עיתים היא להמשיך לצמוח באמצעות גירוי כספי בתחילת הדרך ולבנות קהילות בכל שכונה ברחבי הארץ, בדומה למצב הנוכחי ברשת אחוות תורה. "אנחנו כל הזמן במגמת גדילה, חלקם מקבלים מלגות וחלקם לא, זה הולך וגדל. הרעיון הוא שיהיה בית מדרש לציבור העובד בכל שכונה. בסופו של דבר, הם לא חיים על הכסף הזה, אבל זה גירוי שמוכיח את עצמו בשטח. ברגע שפתחנו הרשמה בביתר, בתוך יום סגרנו את הרישום ושלושים וחמישה לומדים הצטרפו לסניף החדש שפתחנו בעיר".

מייל בעבודה עם ראיות מהחזו"א

דודי דרור, מנהל מכון המחקר 'אסקריא', מספר שבאירוע פתיחת הסניף של אחוות תורה בו הוא לומד, נציג של אחוות תורה דיבר על "למידה פעילה" ולא בדיוק הבין מה זה. "חששנו שזה דומה מידי לשיעור דף היומי, אבל מיד אחר כך הבנו שמי שלא חווה – לא מבין. צריך פשוט להרגיש את זה. זה לא שיעור ולא חברותא. זה דיון מעמיק בסוגיות עיוניות והלמידה הפעילה הזו משאירה אותנו על הכיסא אפילו קצת אחרי סיום הכוילל.

"אז כשקיבלתי בעבודה מייל עם ראיות מהחזו"א לסוגיה של אתמול בלילה, התרגשתי, אך לא הופתעתי. אומנם עיקר הלימוד מתרכז בכולל אחוות תורה בשעות הלילה, אך הוא מלווה אותנו לכל מקום. כי הם חיינו!".

יוסף נעים, לומד בסניף אחוות תורה בשכונת בית וגן, מספר: "הגעתי בפעם הראשונה מלא בהיסוסים 'היצליח ה' דרכי אם לא'. זה שנים ארוכות שלא למדתי בדיבוק חברים ובהווי ישיבתי מאז עוזבי את ספסלי הישיבה. אומנם פה ושם תפסתי ספר והגיתי בתורה ואף סיימתי לא מעט מסכתות בהבנה מהירה, אך לא ראי זה כראי זה. עסקו אז במלאכות שבת ואחזו במלאכת בונה, ההווי ודרך מסירת הדברים עוררו בי געגועים עזים לימים נשכחים, ומאז ועד עתה תמידים כסדרם משתדל אני להגיע מידי ערב ולהגות בתורת אלוקים חיים.

"אך בזה לא תמו דברי ועד כה הייתה זו רק הקדמה לבאות כי ההתמדה הזאת חוללה בי פלאות: התקרבות אדירה לבורא עולם, הקפדה במצוות, תפילה בכוונה וימים נוראים שלא היו כדוגמתם בשנים האחרונות, והיה בהם מן הניחוח של ימי עלומי כשהייתי בחור ישיבה ושאפתי להיות בן עלייה. השינוי ממשיך לעשות לי נפלאות ואני רואה ישועות ואף בדברים שהיו תקועים ללא סיבה אני רואה קרן אור של תקווה וזוכה למתנות נפלאות שלא שיערתי שהינן קיימות. אני מרגיש שלא רק בי מתחולל הפלא, ואף במשפחתי ובקרובים לי חל שינוי והינם מבינים ועוזרים לי לפסוע במסילה העולה בית קל", מסיים יוסף בהתרגשות.

הרב זאב קשש, מנכ"ל רשת אחוות תורה, אומר כי מהניסיון שלו, לא קל להתמיד. "זה מצריך המון מסירות נפש. אדם עובד בימינו צריך להקדיש זמן גם למשפחה, לאישה והילדים, לחברים וגם לנוח מעט. לכאורה אין כמעט זמן פנוי ללמוד תורה. אבל אני נתקל כל יום באנשים שבאים לכולל ומצטרפים למפעל העצום הזה. זה מרגש לראות את זה. אנשים נאלצים לבטל פגישות עסקיות שיכולות להניב להם רווחים ומעדיפים לבוא ולקבוע זמן ללימוד תורה.

"קיבלתי מכתבים מנשים, שסיפרו כי אחוות תורה פשוט הציל את הבית ואת השלום בית שלהם", אומר הרב קשש.

לדבריו, אחוות תורה משקיעה בפתרונות רוחניים גם עבור בני הבית ולא משקיעה רק בלומד עצמו. למשל, בשנה שעברה חולקו פרחים לנשות הלומדים בכמה אזורים, מתוך מטרה לתת להן תחושה של שותפות בהחזקת התורה. "צריך לזכור, כי בלי האישה הבעל לא היה יכול ללמוד. האישה מחכה לעתים רבות לבעל אחרי יום עבודה, והיא, במקום לשוחח איתו, נאלצת להמתין בבית או לטפל בילדים, ולכן השכר של האשה הוא לא פחות משל הבעל. כמו שרבי עקיבא אמר: שלי ושלכם – שלה".

הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי בירך את לומדי אחוות תורה בשיחה מיוחדת שהעביר להם בליל ל"ג בעומר: "הקדוש ברוך הוא יעזור שכל הלומדים, הם ובני משפחותיהם יזכו ללמוד תורה בקדושה ובטהרה ויזכו לרוב נחת מכל יוצאי חלציהם עם בריאות, שמחה, סייעתא דשמיא ופרנסה טובה. שיוכלו הלאה להמשיך לשקוד בתורה הקדושה.

"וזה הזמן לחזק גם את הנשים שנותנות לבעלים ללמוד. זכותן גדולה, כמו שחז"ל אומרים לנו שהזכות של הנשים שדואגות שהבעלים ילמדו ושילכו ללמוד מחבבים עליהן את התורה, זה ודאי הסגולה הכי גדולה בשביל לראות נחת מהילדים, שהילד רואה מה חשוב אצל האבא באמת, מה חשוב אצל האמא באמת שהיא מוכנה לוותר כדי שהאבא יוכל ללכת ללמוד תורה אז בעזר ה' יתברך יזכו לרוב נחת, לרוב סייעתא דשמיא ולרוב הצלחה".

א_צאנזער
הודעות: 92
הצטרף: ד' אפריל 24, 2019 1:02 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי א_צאנזער » ו' יוני 05, 2020 9:32 am

מנור טבשי, אמא ל-4 מבני ברק, מנהלת שיווק בבית הספר סיעור מוחות. בעלה מצעירי האברכים בכולל חזון איש | מירי קוסובר, אמא ל-10 מבני ברק, מפיקת וידאו דוקומנטרי חרדי. בעלה לומד בכולל פוניבז׳ וגם לומד בבית | מרים מנדלוביץ, אמא ל-4 מירושלים, עובדת בהוראה בתיכון. בעלה עובד ולומד בערב בכולל של 'אחוות תורה'

כתבה: אפרת פינקל, בקהילה


מתוך הארכיון: אירוע לנשות אחוות תורה
כיצד הלימוד שלו תורם לבית?

מנור: הלימוד תורם בכל-כך הרבה תחומים. באווירה, במשמעות לחיים. כל מעשה שאנחנו עושים יש לו משמעות רחבה יותר, כי זה בשביל שאבא ילמד. כל מעשה הכי פשוט מקבל משמעות רוחנית יותר ועמוקה.

מירי: לא שזה תורם, זה הבית. לזה נוצר הבית. יש דברים אחרים שתורמים ומוסיפים, אבל הלימוד הוא המבנה של הבית, העיקר והמרכז. בעלי לומד בבית המון, עוד לפני תקופת הקורונה כשזה לא היה כל כך מצוי, במיוחד לא בבית עם הרבה ילדים כשלנו. כמעט בכל שעה ודקה ביום אפשר למצוא אותו עם ספר באמצע הסלון. מדובר במשהו מדהים, נדיר ומיוחד. אני לא רואה בזה מובן מאליו, אני רואה בזה נס.

מרים: בוודאי שהלימוד תורם מאד. בעיקר בשני מישורים: ראשית, הבית קרוב יותר לתורה. כשהוא חזר לכולל ערב, הבית כולו חזר שוב לעניין התורני. זה מחבר את כל הבית לעולם התורה והמצוות. שנית, זה נוטע בילדים גאווה עצומה. כששואלים אותם מה אבא עושה הם אומרים הוא עובד ולומד בערב בכולל – באותה נשימה.

כיצד מתבטא החיבור של הילדים לעניין?

מנור: הם יודעים שאבא הולך ללמוד, ושלא מתקשרים לאבא אף פעם. הם ראו אותי לא מעט פעמים יוצאת מדעתי ומנסה לפתור דברים לבד כדי לא להפריע לאבא בלימוד, ומבינים שאם אני מתקשרת זה כנראה משהו מאד חשוב. זה מותח את הגבולות ומעניק משמעות וגאוות יחידה. כבר מגיל קטן הם ידעו לשאול על אנשים אם הם לומדים או לא. לא פעם הם שאלו אותי: אם אבא שלהם לא לומד, אז ממה הם שמחים? הם מרגישים שכל החיות והשמחה בבית, סביב הלימוד של אבא. זה נותן להם משמעות אדירה. הם מרגישים זכות מאד גדולה.

מירי: הם לא מכירים משהו אחר. זה הדבר הכי מובן מאליו בעיניהם, אם זה לא היה כך, זה היה להם מוזר. לפעמים יש להם טענות למה הוא רק אברך ולא נושא משרה תורנית כלשהי. אני אומרת להם שהוא כמו ר' חיים, פשוט אוהב לשבת וללמוד. אני מרגישה שאני עשירת העולם, וזו התחושה שאני גם מעבירה לילדים: זכינו בדבר הכי יקר בעולם. אני מרגישה שהם שמחים עם זה. חשוב להבין שהם גדלים במקום בו היה מבייש אותם אם המצב לא היה כך, זה אולי היתרון לגדול ממש בתוך בני ברק, כך הם משתייכים למקום שזה הסטנדרט.

מרים: כשהילד שלי הלך לישיבה ושאלו אותו מה הוא רוצה לעשות כשיגדל, אמר שרוצה להיות בדיוק כמו אבא, בבוקר לעבוד ובערב ללמוד בכולל. הילדים מאד מחוברים ללימוד של אבא, זה מסב להם המון גאווה. רשת הכוללים דואגת מאד לחיבור הזה, יש המון פעילות משפחתיות שם. סיום מסכת למשל, זה תמיד עם המשפחות. יש גם ערבי נשים, פעילויות שונות לילדים, טיולים ועוד. זה נותן המון גאווה בתורה, וגורם ללימוד להיות ממש מעורב בחיים שלהם.


מה את חושבת על החלק שלך בעניין, על כך שאת מאפשרת לו ללכת ללמוד?

מנור: מאמינה שהחלק שלי מאד משמעותי. יש הרבה זמנים שמאד קשה לאישה להתמודד לבד, אחרי לידות, בתקופות של עומס בעבודה, בזמנים שהילדים לא קלים, תקופות של שיפוץ או מעבר דירה. יש זמנים שצריך את האבא בבית. יש נשים שחוות הרבה יותר בעל בבית, אני כל השנים חוויתי את זה שהוא כמעט ולא נמצא. התרגלתי לקחת את הילדים לרופא, להיות בקשר עם מורים ומורות, ללכת לטיפת חלב, מתוך הבנה שהזמן שלו יקר יותר משלי. אישה של אברך לוקחת על עצמה כמה שאפשר וזה מאד מאתגר. מצד שני, זה ממלא בסיפוק ומשמעות כי כל פעולה שלי מקבלת עוד משמעות. אם לקחתי את הילד לרופא אולי פספסתי משהו בעבודה, אבל אפשרתי לו ללמוד. כל מעשה של חול הופך למשמעות עם הרבה מאד עומק.

מירי: כשהיינו זוג צעיר היה לי מאד קשה. אני זוכרת את זה עד היום. אפילו כשהיה לומד בבית, היה לי משעמם. הייתי צריכה לשבת בשקט ולקיים את מה שלימדו אותנו בסמינר – לא להפריע לו ללמוד. היום כבר אין לי את הרגעים האלו. אולי דווקא בגלל שהוא אוהב ללמוד בבית, הוא מאד מעורב ויודע מה קורה. הוא עושה המון בבית, גם ביחס להרבה אנשים עובדים שאני מכירה. אצלנו כל הזמן הכל בשותף.

מרים: כשבעלי עזב את הכולל, היו אנשים מבחוץ, גם בני משפחה, שאמרו לי: אישה היא עיקרו של הבית. אם תרצי שהוא ילמד, הוא ילמד. אבל זה לא עבד ככה. הייתי צריכה לעבור עם עצמי את התהליך הזה של לתת את הזמן, לחכות ולשחרר. היום כשהוא יוצא בערב לכולל, אני תומכת ומאושרת. בעבר היו כל מיני פעילויות ערב שהייתי עושה, ומאז שהתחיל ללמוד אני כבר לא הולכת. אני עושה את זה בשיא הכיף, כל כך כיף לי שהוא הולך ללמוד תורה. לא אכפת לי כלום, רק שילך וילמד. זה שווה לי כל רגע ומשמח אותי מאד ברמה האישית.

האתגר המשמעותי

קשה לך לפעמים?

מנור: קשה מאד. ככל שהמשפחה מתרחבת והמטלות הופכות להיות הר בלתי ניתן לכיבוש, זה נעשה קשה יותר. יש תקופות שאני נשברת בפנים וגם נותנת את זה לעצמי. בתקופות הקשות יותר, כמה שניסיתי למשוך בשיניים ולאפשר לו את המקסימום, ידעתי להקל על עצמי ולהגיד שזו תקופה וזה יעבור ונחזור למסלול. זה תמיד קרה. יש לא מעט רגעים של קושי, אבל גאוות היחידה מחזיקה אותי ונותנת לי את הכוח להמשיך.

מירי: הקושי שלנו הוא בעיקר להיות בשקט, כי הוא לומד בבית. צריך באמת לא להפריע לו. אם אני מדברת שיחה קולנית, הוא קם והולך לחדר אחר, הוא לא יגיד לי לשתוק. ואז יש לי מצפון שהרמתי אותו מהמקום שלו. החכמה היא לשים לב לכך לפני שאני מפריעה, וזה אחד האתגרים המרכזיים.

מרים: יש נשים שהיו רגילות שיש להן את מלוא תשומת הלב בזמן הפנוי עם הבעל, או להרבה עזרה בטיפול הילדים ובבית, וכאן יש איזשהו קושי. אבל זה קושי שמתקטן מאד ביחס לשמחה שהלימוד מביא.

יוצא לך לחשוב לפעמים האם מדובר בוויתור גדול מדי עבורך?

מנור: תמיד יש מחשבות. אישית לא באתי מבית של אבא אברך, לא ידעתי איך מתנהלים בצורה הזו והיה לי קשה להיכנס לזה. התחושה שלי רוב הזמן היא שהוויתור אינו גדול עליי, אלא כובד האחריות. בעלי מבחינתו כל רגע רוצה לצאת לכולל. הוא מרוצה ולומד ונהנה ומתקדם. ברור לי שכל זמן שאני מעסיקה אותו בבית אני גוזלת זמן יקר, גם מהעולם כולו – כי זה זמן שהוא יכול לעשות תיקון גדול בעולם. אז כן, לפעמים מרגישה שזה גדול עליי. אני בחורה פשוטה, רק אמרתי שאני רוצה אברך. לא בהכרח הבנתי את המשמעות.

מירי: לחלוטין לא. זה בדיוק הפוך מוויתור, ברור לי שהרווחתי משהו מאד גדול. זה המקום שגדלתי בו, זה טבעי לי. מרגישה שזכיתי במשהו שהוא יותר מהאחרות. אני רואה שהוא לא עוד אברך. יש אולי איזה ויתור קטן בשבילי – אנחנו לא הולכים למסעדות אף פעם, הוא ממש מתבייש, אומר שזה כמו לאכול בשוק. זה ויתור בשבילי, אבל באמת כל כך שולי ביחס לדבר הגדול.

מרים: ממש לא. רק שילמד תורה בחשק ובשמחה.

כאישה עובדת שמכירה את העולם בחוץ, את מרגישה שהפערים משמעותיים?

מנור: לא נתקלתי בזה. בסה״כ אין בינינו הרבה פערים, גדלנו במשפחות נורא דומות ומתאימות ובאנו מרקע זהה. בעלי גם חוצניק במקור אז יש הרבה דברים בעולם שהוא מכיר ויודע, ובכלל לא מרגישה שהוא נשאר מאחור. להיפך, תמיד מרגישה שהוא מתקדם ומתעלה ואני זו שנשארת מנותקת מאחור ומתעסקת רק בעבודה, ניקיון ובישולים, ובדברים הכי חומריים שיש.

מירי: במקרה שלנו לא, כי אני ממש משתפת אותו בהכל. הוא סוג של הפסיכולוג שלי או היועץ שלי. אני גם אומרת לאנשים: אוקיי, אדבר עם בעלי ואעדכן אותך. אני באמת מרגישה שצריכה את העצה שלו, גם בגלל שהוא בן תורה, אולי סוג של ברכה או הסכמה או אישור כזה. לפעמים יוצא לי להסביר לו דברים ספציפיים. בדרך כלל מה שקורה זה שהוא מיד מביא לי איזו הוכחה או גושפנקא תלמודית, הבנה שהוא מוצא או זווית הלכתית.

מה דעתך על משפחות בהן האבא משלב תורה ועבודה וחיות ברווחה כלכלית גדולה יותר?

מנור: בסוף, כל אחד ואיך שעובד לו נכון ומה שהרב שלו אומר. כל דקת לימוד שבנאדם מצליח להוסיף, כל דקה שהאישה מתמודדת עם הילדים לבד – היא נצח. אין לזה סוף. אף אחד לא יודע את הקושי האישי, את המקום שבנאדם מגיע ממנו, ואת הניסיונות מסביב, כך שאי אפשר להשוות. כל אחד עם התפקיד שלו והיכולות שהשם נתן לו. מה שברור הוא שכל דקת ויתור של אישה ודקת לימוד של הגבר היא פשוט עולם ומלואו.

מירי: אני לא יודעת אם אני נדרשת לוויתור כלכלי. אני חיה בצורה מאד פשוטה, עובדת קשה ומביאה כסף בעצמי. ברור לי שאילו רצינו לחיות עם רכב, מלונות וטיסות – זה לא היה מספיק. לחיים מצומצמים של אברך בבני ברק זה מספיק לנו. כשאני נתקלת במשפחה של בנאדם תורני שעובד כל היום לפרנסתו ובערב הולך ללמוד – אני מתפעלת ומתמלאת הערכה. יש אנשים עובדים שהם אברכים בכל רמ״ח ושס״ה. במובן מסוים אני מרגישה שהם הגשימו את האידיאל, שהם ״נירמלו״ את זה, הפכו את חיי התורה לדבר מושג.

מרים: קודם כל, אני רוצה לומר לנשים שהבעלים שלהן גם עובדים וגם לומדים, שרוב יהודי העולם בעבר היו אנשים כאלו שמשלבים. צריך לתת לו את התמיכה והשמחה על כך שהוא הולך ללמוד תורה. מצד שני, צריך לזכור כל הזמן שהחיוב ללמוד תורה הוא שלו. אנחנו יכולות להיות שותפות. אם נשמח ונעודד – נוכל לעזור. אם נלחץ – נפסיד.

התורה הגיעה הביתה

כאשת אברך שלומד תורה, מה הגמרא בשבילך?

מנור: פעם אחת עשו אצלנו סיור מטעם העבודה לקבוצת מנכ״לים גדולה בבני ברק, וכחלק מהסיור ביקרנו בתלמוד תורה ולמדנו דף גמרא. זו הייתה הפעם הראשונה בה קלטתי מה הוא לומד כל היום. היו אלף דיונים על כל מילה, ואמרתי לעצמי: אמאל'ה איך הוא אוחז ראש, איך הוא מצליח להבין. פתאום הבנתי כמה קשה זה יכול להיות עבורו. הבנתי שזה לא סתם לבוא ולפתוח ספר. זה באמת לימוד עם עומק, כזה שצריך להיות בו מאד מרוכז ומונח. הערכתי אותו פי כמה מאז. הבנתי עוד יותר עד כמה צריך להיות רענן ליום לימוד.

מירי: אני שואלת אותו על הלימוד ומתווכחת איתו לפעמים. כשהיינו צעירים הוא קרא לי פעם שאבוא לעזור לו עם איזה חישוב של פיתגורס שהסתבך לו, אני זוכרת את החוויה המשותפת הזו עד היום. בצורת החיים שלנו זה באמת המרכז של הבית, אני מרגישה חלק אינטגראלי מזה.

מרים: גמרא? לא. ממש לא. אבל כן תנ״ך. אנחנו לומדים יחד ספרי נביאים שלא הספקתי ללמוד בסמינר. תנ״ך ומוסר. אבל יש לי בית של בנים ויש לנו הרבה גמרא בבית ברוך השם, אז אני לגמרי מתחברת.

השתנה משהו כעת בתקופת הקורונה?

מנור: לא השתנה הרבה. הוא היה יותר בבית והיה מאתגר יותר לאפשר לו ללמוד בשקט, כשכל הילדים עלינו. אבל התקופה שולחת אותנו לדרך עם תובנות מחודדות יותר לגבי מה חשוב ומה פחות. בסוף מה שנהיה ברור עוד יותר הוא שהדברים הרוחניים הולכים איתנו תמיד.

מירי: אצלנו התקופה לא השפיעה הרבה. כשלימוד התורה לא תלוי בבית מדרש, במיקום מסוים או במסגרת מסוימת – גם בתקופות הזויות כמו התקופה הזו אפשר להמשיך בשגרה שפויה שמהווה עוגן לכל הבית.

מרים: היה מדהים. הם למדו מהבית בכל מיני אמצעים טכנולוגיים. זה היה כיף גדול. התורה הגיעה הביתה, פתאום הייתה תורה גם בבית ולא רק בכולל. אתמול הם חזרו ללמוד בבית הכנסת. מצד אחד שמחתי ומצד שני היה לי חבל. בעלי היה יושב ולומד באמצע הסלון, הרגשתי שהחלום שלי מתגשם, שהילדים רואים את אבא יושב ולומד תורה באמצע הסלון. פשוט חלום.

מהו חג השבועות בשבילך?

מנור: כל השנים היינו מקשטים את הבית ואופים כל מה שאבא הכי אוהב. הוא המלך של החג הזה. אלו ימים מאד גדולים אצלנו בבית ויש המון התעסקות סביב העניין. דווקא השנה מתחיל קצת להתפספס לי כי אני נמצאת בעומס עבודה מאד גדול ובגלל הקורונה כולם היו סביבי בבית ואני מרגישה נורא עייפה ושחוקה. קשה לעשות חגיגה גדולה כמו שהייתי רוצה. מקווה שבערב החג ארגיש פתאום הארה או אשמע הרצאה ואאזור כוחות להפוך את החג לבלתי נשכח כפי שנהגתי לעשות.

מירי: הבנים אצלנו צוחקים שליל שבועות הוא הלילה הכי קצר שהם לומדים בו. הם עושים חשבון של שעות עד שמסיימים לאכול את סעודת החג, וטוענים שזה יוצא פחות מסדר בוקר רגיל בישיבה. אנחנו אוכלים סעודה חלבית, מסיימים יחסית מהר והבנים הולכים ללמוד. הם מתחברים לזה. מכינים להם כמובן גם פינוקים לקידוש של הבוקר.

מרים: שבועות תמיד היה בשבילי חג של תפילה. תמיד הייתה לי את התפילה בלב שהלוואי שבעלי יחזור לכולל, שנהיה בית של תורה, שנרגיש את הייחודיות והשמחה, שתהיה לנו אהבת תורה. מאז שבעלי לומד בכולל, התפילה רק מתחזקת, שזה ימשיך להשפיע על כל הבית, שהלימוד יפתח את הלבבות של כולנו ליראת שמיים, לאהבת תורה, שנזכה לכבד את לומדי התורה ולהתקרב להקב״ה, ולעשות הכי טוב שיכולים לעשות בעולם.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יוני 05, 2020 2:19 pm

ההודעה הראשונה שהועלתה מחממת את הלב. למרות שאני מסתייג מפעולות שונות של היוזמים והמארגנים,
א"א להישאר אדיש לנוכח התיאורים המרגשים. זכות גדולה ועצומה והצלת נפשות - פשוטו כמשמעו.

ההודעה השניה - בליל של תחושות מלאה בסתירות ומלווה בהרבה צלילים צורמניים,
עצם הרעיון השעטנזי הזה לערבב בין נשות אברכים לאשת עובד, אברך באחוות תורה
בא לקדם איזה רעיון של 'והיה כעם ככהן'.
הרי גם מבחינה חיצונית, אין שום קשר בין ההווי והמסירות המאפיינת אשת אברך כפשוטו
להווי ולמסירות של אשת עובד.
חבל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי דרומי » ו' יוני 05, 2020 3:54 pm

"אותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי .. באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו:

משה רבינו, אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה וניתנה לנו - ומה אתה משליט את בני שבטך עליה;

ויאמרו לנו יום מחר - לא לכם ניתנה, לנו ניתנה!

ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם: היום הזה נהיית לעם וגו' -

היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום"!

(רש"י תבוא כט, ג)

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ד' יוני 17, 2020 11:32 pm

נוטר הכרמים כתב:ההודעה הראשונה שהועלתה מחממת את הלב. למרות שאני מסתייג מפעולות שונות של היוזמים והמארגנים,
א"א להישאר אדיש לנוכח התיאורים המרגשים. זכות גדולה ועצומה והצלת נפשות - פשוטו כמשמעו.

ההודעה השניה - בליל של תחושות מלאה בסתירות ומלווה בהרבה צלילים צורמניים,
עצם הרעיון השעטנזי הזה לערבב בין נשות אברכים לאשת עובד, אברך באחוות תורה
בא לקדם איזה רעיון של 'והיה כעם ככהן'.
הרי גם מבחינה חיצונית, אין שום קשר בין ההווי והמסירות המאפיינת אשת אברך כפשוטו
להווי ולמסירות של אשת עובד.
חבל.

אם חבל זה חבל שהגבת.
אם יש הבדל בין האנשים שזה בחר בתורה וזה בחר לצאת לעבוד, איזה הבדל יש בין הנשים (כסילות ואוילות הוא לחשוב שעלי' מוטל לכוף אותו להישאר בכולל), האם מפני שבעלה בחר לצאת לעבוד ירדה מדרגתה (דוד המלך התחתן עם אביגיל אשת נבל הכרמלי).
המסירות תלוי כל אחד כפי מה שהוא ולפי מצבו וכונתו לשם שמים, ואם היא במצבה מוסרת נפשה בשעות הכי חיוניות והכי נצרכות שיהא בעלה בבית כדי שיוכל לשבת וללמוד שכרה גדולה עד מאד בדיוק כמו אשת האברך, ואם אשת האברך שבעלה רוצה ללמוד תורה והיא כל הזמן חושבת הלואי שלא היה כזה לא יוצלח והיה מביא קצת פרנסה בבית - כמובן מחשבותיה נשארות בלבה....
והרבה פעמים שגם היא צריכה לעבוד ואין מצביהם הכספי יותר טוב מהאברך ורק יודע מחשבות יכול להעריך מעלת כל איש ואיש.

א_צאנזער
הודעות: 92
הצטרף: ד' אפריל 24, 2019 1:02 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי א_צאנזער » ו' פברואר 12, 2021 2:20 pm

ובאו האובדים
שמעון ברייטקופף, עמל לפרנסתו
וידוי אישי: כותב השורות עובד לפרנסתו כבר מספר שנים.
זהו וידוי, כי ההכרה בזה היא לא דבר קל. אני זוכר את הפעם הראשונה שהילדה הביאה טופס רישום לגן, עם רובריקה ריקה בה היה צריך למלא את עיסוק האב. החזרתי את הטופס ריק. מה אכתוב? שאני? עובד? נו באמת. היד לא הצליחה לכתוב. פשוט שיתוק פיזי.
נכון, זה לא מצב בריא. אף אחד לא אמור להתבייש בכך שהוא עמל לפרנסתו ומביא אוכל למשפחתו, אבל במבט שני, יש משהו טוב בבושה הזו. משהו מתוק. היא נובעת מהשקפת עולם עליה גדלנו מגיל אפס, שהמטרה שלנו בעולם היא ללמוד תורה. כל יום, כל היום. אנחנו יודעים שיש סיירת מטכ"ל שמחזיקה את העולם מבתי המדרש - ויש את כל השאר. עוד לא נולד החייל שירצה להיות ג'ובניק בחנות מזכרות. כולם רוצים להיות רמבו. להציל את העולם.
נכון, אני לא יודע אם הבושה הזו חיובית, בסוף אדם צריך להיות שלם עם עצמו ועם פועליו, אבל אני כן יודע שהגאווה, העליצות ובעיקר הביטחון העצמי המופרז שמאפיינים היום חלק מהצעירים שיוצאים לשוק העבודה - הם בעוכרנו.
עזבתם את הכולל או את הישיבה? אתם צריכים פרנסה? בסדר גמור. תשתדלו להסתכל אחורה מידי פעם. אפשר להתקדם בחיים, בלי המבט היהיר הזה בעיניים. תלכו הלאה, אבל בגו שחוח יותר. עם קצת יותר צניעות. זה הכל.
בכל חברה יש משפחות אצולה. אצלנו אלו משפחות ראשי הישיבות, האדמו"רים, רבנים ידועי שם, אנשי רוח, השקפה ומוסר, שישבו תמיד בכותל המזרח של העולם היהודי. מנווטים, משפיעים, קובעים דרך.
אחד המדדים הנחשבים למדינה מתקדמת היא מה שמכונה בז'רגון האקדמי - המוביליות החברתית. האפשרות שיש לילד ממעמד סוציו-אקונומי נמוך להתקדם ולהגיע למעלה. במדינות המתקדמות ביותר – אלו שמתפארות בהזדמנות שווה לכל ילד - השיעור עומד על עשרה אחוזים.
הציבור שלנו הוא הציבור שמאפשר לכל אחד להגיע הכי גבוה שאפשר.
המעמד העליון היה פתוח לכולם. בחלקים גדולים של החברה החרדית לא היה צריך להיוולד עם 'דם כחול' בכדי לעלות מתחתית הסולם למדרגה העליונה. כרטיס הכניסה היה שווה. תשב ותלמד, תתעלה, תדבק בה' ותגיע למעלה.
בדרך כלל, אלו שעלו בסולם כבר לא התעניינו במיקומם במדרגות. כשהראש נוגע בשמיים, הרגליים פחות זקוקות לרצפה.
הילד שאסף תמונות של רבנים, שהיה מצטופף בשקיקה באירועים אליהם הגיעו גדולי ישראל, הבין איך נראה הסולם. מי למעלה ומי למטה.
המדרג היה ברור.
נכון, לא כולם הצליחו לשרוד את העלייה המפרכת. רבים רבים, נפלו באמצע הדרך, אבל לאף אחד לא היה ספק בקשר למיקום שלו במדרג. כולם ידעו מי נמצא בהר ה' ומי צריך לקום במקום קודשו.
***
פערי המעמדות האלה, הם שאפשרו לציבור החרדי להפוך למה שהוא. רוחני יותר, מסתפק במועט, מוסרי יותר.
אין דרך אחרת להניע את העולם. אם לא הייתה שאיפה להיות עשיר – לא הייתה כלכלה עולמית, אם ילדים לא היו רוצים לצמוח גדולי תורה – לא היה עולם התורה. ככה זה, אם לאנשים לא יהיה דרייב לעלות בסולם, לא יהיה סולם ולא יהיה עולם.
אבל נראה שבלי ששמנו לב, בחלקים מהציבור שלנו, התחלף הסולם. הסולם הגשמי החליף את הסולם הרוחני, והדרך לעלות במדרג החברתי כבר לא עוברת לצערנו רק בבית המדרש.
הנושא הזה נפיץ מספיק מכדי לכתוב עליו בביקורתיות או בשיפוטיות. כותב השורות יושב בתוך עמו, נטוע עמוק בעולם העשייה ושגרת יומו עוברת עליו בניסיונות לטפס בסולמות שהעולם הזה מניח לפתחו, אבל ההשתייכות לציבור החרדים העובדים לפרנסתם, נותנת לי פרספקטיבה על השינוי שחל בסביבה שלי בשנים האחרונות.
בלי רוח, בלי גשם
אף בן אדם לא אוהב לראות את עצמו במקום השני. בשנים האחרונות קמו מפלגות, קבוצות דיון וארגונים שצצו כפטריות אחרי הגשם שנועדו להחזיק את החרדים שיצאו לעבוד בתוך המסגרת. שלא ירגישו דחויים. קשה להתעלם מהצורך החיוני של הפעילות הזו. היו וישנם אנשים יראים ושלמים שהם וילדיהם הוצאו מחוץ לגדר רק בגלל שהאבא חטא בחטא הנורא מכל והלך להביא פרנסה לביתו.
'רדיפת' החרדים העובדים הביאה בתקופות מסוימות לחיסול מעמד הביניים החרדי.
בפני החרדי עמדו שתי אופציות: או להיות עשיר מופלג או להיות עני מופלג. מי שאתרע מזלו ונתקע באמצע הדרך, במה שמכונה 'מעמד ביניים', איבד גם את העולם הזה וגם את העולם הבא שלו. למוסדות החינוך הוא לא מתקבל, בבית הכנסת הוא מרגיש דחוי, וגם פרנסה אין לו מי יודע מה. רבים העדיפו לנקוט בשב ואל תעשה. העבירו את מיטב שנותיהם בבטלה, הוקרבו על מזבח הנורמות החברתיות ושילמו בנפשם ובגופם את המחיר החברתי שנועד להפוך את בני התורה לאליטה היחידה בעולם האמוני.
כל זה השתנה בשנים האחרונות.
מצוקת הציבור החרדי העובד עלתה לראש סדר העדיפויות. המענה ניתן בשורה ארוכה של נושאים: מוסדות חינוך קמו, מסגרות לימודיות נוסדו ואפילו המפלגות הפוליטיות החרדיות נאלצו להיכנס לעובי הקורה. בכל מערכות הבחירות האחרונות התקיימו חוגי בית ייעודיים לאותו ציבור ולמצע המפלגות החרדיות נכנסו לראשונה סוגיות שעוסקות במצוקות החרדים העובדים ואפילו הרשימות קלטו אנשים שבעבר היו נחשבים למוקצה מחמת מיאוס. מי שהפכו לשוליים בעל כורחם, חזרו למרכז הקונצנזוס החרדי.
אבל ישנה תחושה, סובייקטיבית כמובן, שהפעילות הזו הצליחה יותר מידי. מרוב מאבק על זכויות הפרט החרדי - אנחנו עלולים לאבד את הכלל.
אולי, מרוב רצון חיובי לשמר את הדור הצעיר שיוצא לשוק העבודה בתוך החרדיות, ויתרנו על ערכי הליבה והיסודות עליהם נבנה עולם התורה בעידן הנוכחי.
בסוף, עם כל אי הנעימות, אם רוצים לשמר את הערכים של עולם התורה ולהצמיח כאן דורות נוספים של עמלי התורה, האנשים שיוצאים מהעולם הזה צריכים להרגיש קצת פחות שווים. אין דרך אחרת. בגילאים בהם נער חרדי חושב על עתידו, הוא חייב לדעת שלימוד התורה הוא הערך העליון. לא רק לשמוע על זה בשיחות בישיבה - אלא ממש להרגיש את זה. אחרת, הסיכויים שיבחר במסלול תורני שמלא בקשיים ואתגרים גשמיים שואף לאפס.
קשה להימלט מהתחושה שמרוב דאגה לציבור החרדים שעובד לפרנסתו, שכחנו את העיקר. את
הסיבה בעטיה התכנסנו כאן לעולם הזה: לחזק את לומדי התורה ולחלום להיות בעצמנו חלק מהם.
***
פערי המעמדות לא יוצרים רק הבדל בתדפיסי חשבון הבנק. בשנים האחרונות, כחלק מתהליכי הקבלה וההכלה שעוברים על הציבור החרדי שלמד לקבל גם את השונה בלי להפוך אותו לאויב - נוצר הווי של חיי מותרות חרדיים.
התוצרים למהדרין מן המהדרין, הבישול בהשגחה מהודרת, בהפרדה מוחלטת, עם בקבוקי אלכוהול שמורים משעת קצירה והכל עם שירי נשמה ותפילות עם חזנים ידועי-שם שמעלים את התפילות ישר לשמי שמיים. כותב השורות הוא האחרון שיכול להתלונן על זה, אבל הנתונים המלמדים על פערי המעמדות, יכולים ללמד אותנו למה יש שחיקה כל כך גדולה במעמדם של לומדי התורה.
אם שכנים, דלת ליד דלת, יושבים תחת מטריית הגג של החרדיות, מנהלים אורח חיים חרדי, מקבלים את מרותם של אותם רבנים, מצביעים אותו דבר בבחירות, שולחים לאותם מוסדות חינוך, ובעיקר מרגישים שווי ערך ברמה הרוחנית, למרות אורח החיים הכל-כך שונה וההבדלים הכל כך תהומיים, אולי פספסנו משהו.
אם במשפחה אחת העובדה שעדיין לא ברור מי יהיה השף במלון בפסח מדירה שינה מעיני האב ובמשפחה השנייה, האבא בוכה ב'שמע קולנו' במעריב על מוישי שלו שיצליח במבחן בבבא מציעא, ושניהם משתייכים לאותו ציבור, והולכים לישון מרוצים מרמתם הרוחנית - משהו התפספס.
אם יענקי, נער בן 13, שלא פספס מעולם 'מתמידים' אחד, לא דילג בחייו על 'אבות ובנים' וניחן באהבת תורה וביכולת התמדה, אבל לצערו בכישורים בינוניים, מתקשה מאד למצוא ישיבה קטנה שתהלום את מידותיו, וחברו מוישי, שסובל מקשיי קשב וריכוז ומתקשה עד מאד בלימודיו, אך שפר גורלו ואביו הצליח בעסקיו, ועוד בטרם פצה את פיו לומר איזה ישיבה הוא רוצה, עטים עליו עשרה ראשי ישיבות במטרה ללכוד אותו - או ליתר דיוק את אביו הדגול, מה רואה יענקי? מה אנחנו רואים?
האם אבא של יענקי, אברך שלא מש מתוך האוהל, שמנהל חיי דוחק מבחירה, ראוי פחות להשתתף במכרז של ראשי הישיבות על ראשו של בנו?
האם לא הבאנו למצב בו החזקת התורה הפכה לערך נעלה וקדוש יותר מהתורה עצמה?
בסוף, אותו יענקי, שהולך לישיבה שליבו לא חפץ בה, מקבל מסר מאד ברור: אם הוא רוצה שהבן שלו לא יעבור מסלול ייסורים דומה לשלו, כדאי לו מאד להצליח בעסקים ולהפוך לגביר גדול. הוא מבין שהצלחה בלימוד היא לא ערובה לשום דבר. הצלחה בעסקים לעומת זאת, פותחת לו גם את שערי הארץ וגם את שערי השמיים.
***
האמת צריכה להיאמר: ישנה מצוקה כלכלית בציבור החרדי. אנחנו לא צריכים מחקרים בשביל לדעת את זה, מספיק לפתוח את העיניים ולהסתכל בעיניים של ילדי השכנים שלעיתים מלאים בחלומות על מעדן חלבי בראשי חודשים - ולשווא.
אצל חלק גדול מהמשפחות, העוני הוא מבחירה. מעדיפים את תורת האב על מותרות העולם הזה. זה ערך שראוי להערכה והערצה.
פעם זה היה מודל לחיקוי, מושא לקנאה ולהערצה. והיום?
אמת, גם במוסדות החינוך החרדיים יש מצוקה לא פשוטה. לא קל להיות מנהל מוסד. הצורך בהורים מבוססים שיעזרו להחזיק את המוסד - מובן. אבל התחושה היא שהאתגרים והקשיים שהיו מנת חלקם של לומדי התורה בכל הדורות, הפכו למכשיר להפיכת היוצרות. אפשר לדבר על חשיבות לימוד התורה מהבוקר עד הלילה, אבל בסוף אם המעשים לא מתכתבים עם האידיאות הגדולות, שום דבר לא יעזור.
נושא כזה לא ייפתר ממאמרים – אפילו לא באמצעות מאמרים בבמה כל כך מכובדת כמו זו שיזם הרב גרינבוים שליט"א - אבל הוא יכול להציף דיון ציבורי חשוב.
אולי, אנחנו, שיצאנו לעבוד לפרנסתנו, צריכים לעשות מהפך חשיבתי. אולי במקום להתכנס בכל כך הרבה פורומים, ולנסות להתאגד מפלגתית וציבורית, עלינו להתעטף במעט ענווה. להכיר בכך שאנחנו, עם כל הכבוד, במקום השני. שליחותנו בעולם, בין השאר, לאפשר את המחיה בכבוד של המובחרים, של האנשים שנמצאים בפסגה.
לא יכול להיות שכולם יהיו שם.
בסוף, בפסגה יש מקום רק לאחד.
אנחנו צריכים להחליט: אם הכבוד שלנו עומד בראש מעייננו, ובשלו אנחנו מוכנים לעוות את סולם הערכים עליו גדלנו, או לפנות מעט את הזירה הרוחשת של הדיונים על כבודנו וצדקת מעשנו, ולפנות את ה'מזרח' לעמלי התורה.
זו עת מבחן, הילדים שלנו מסתכלים ורואים הכל, ועליהם אי אפשר לעבוד.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' פברואר 12, 2021 2:39 pm

חבל שאת התובנות הפשוטות הללו,
שמחמתם ולאורם עולם התורה - לפחות זה הישיבתי, הליטאי - התנהל כפי שהתנהל,
מותר רק לאדם עובד לבטא.

ובכל אופן, כל הכבוד על עצם הדברים ועל האומץ והכנות
שכר שיחה נאה!

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי לייטנר » ו' פברואר 12, 2021 3:10 pm

לא ברור כיצד הכותב גאה במוביליות החברתית, המאפשרת לכל אחד להתקדם לראש הפירמידה ("רק תשב ותלמד ותתעלה"), ומצד שני מסביר ש'יענקי, תלמיד בינוני' כנראה לא יתקבל לישיבה שבה הוא חושק, כי אבא של מוישי בעל קשיי הקשב והריכוז עובד...

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ש' פברואר 13, 2021 10:25 pm

נוטר הכרמים כתב:חבל שאת התובנות הפשוטות הללו,
שמחמתם ולאורם עולם התורה - לפחות זה הישיבתי, הליטאי - התנהל כפי שהתנהל,
מותר רק לאדם עובד לבטא.

מה זאת אומרת?
אדם המבקר את עצמו, זה ראוי.
אדם המבקר את זולתו, זה פסול.

זה כלל פשוט. אמנם אנחנו לפעמים מתקשים לעמוד בו, ומבקרים את האחרים במקום את עצמנו. אבל אין ספק שהראוי הוא לבחון ולבקר את עצמנו, ולא את זולתינו.

וגם במישור המעשי, כשאדם מבקר את עצמו זה מתקבל הרבה יותר על לב השומעים, מאשר כשהוא מבקר את האחרים.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי דרומי » א' פברואר 14, 2021 12:14 am

בנוסף לכך יש להעיר כי לכאורה מי שתורתו אומנותו אמור להיות מרוכז כל כולו בתורה ולא אמור להיות לו זמן לכתוב וכו',

משא"כ ה'חרדי העובד' שיש לו פנאי לבילויים שונים ובכללם כתיבה...

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' פברואר 14, 2021 1:21 am

פרנקל תאומים כתב:
נוטר הכרמים כתב:חבל שאת התובנות הפשוטות הללו,
שמחמתם ולאורם עולם התורה - לפחות זה הישיבתי, הליטאי - התנהל כפי שהתנהל,
מותר רק לאדם עובד לבטא.

מה זאת אומרת?
אדם המבקר את עצמו, זה ראוי.
אדם המבקר את זולתו, זה פסול.

זה כלל פשוט. אמנם אנחנו לפעמים מתקשים לעמוד בו, ומבקרים את האחרים במקום את עצמנו. אבל אין ספק שהראוי הוא לבחון ולבקר את עצמנו, ולא את זולתינו.

וגם במישור המעשי, כשאדם מבקר את עצמו זה מתקבל הרבה יותר על לב השומעים, מאשר כשהוא מבקר את האחרים.

אכן זו בדיוק הטעות, כאן הנידון הוא לא ביקורת, אלא הבנה עמוקה והכלה ראויה של העמדת העולם הישיבתי כפי שהוא אכן נבנה!
משום מה, כשאנכי או אי מי מחבריי יסבירו את הנקודות הפשוטות שעלו במאמר הנ"ל, ניתקל בחומה בצורה של מרירות ואטימות. זה הכל.
לא באים לבקר, באים להדוף את גלי הביקורת על הצורה שבה בחרו גדולי הדורות האחרונים לגבש את הציבוריות.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 24, 2021 2:11 pm

סיפר לי כעת ידיד, כי ישנו ראיון מקיף עם הרב לייבל, באיזה ירחון או רבעון בשם 'המקום',
שם הוא פורש בהרחבה את משנתו בכל נושא "החרדים העובדים",
לדבריו, הוא הולך "רחוק מאוד" מבחינה רעיונית, הוא תוקף את ציבור האברכים בארץ,
ומשבח את הנוהלים בחו"ל.

האם מישהו ראה את הראיון הנ"ל?

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ד' מרץ 24, 2021 2:19 pm

נדמה לי שזה זה, בבקשה.
קבצים מצורפים
האם יאה עניותא ליהודאי, הרב דוד לייבל(מתוך מגזין המקום).docx
(18.64 KiB) הורד 213 פעמים
נערך לאחרונה על ידי נוריאל עזרא ב ד' מרץ 24, 2021 2:52 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

מענה איש
הודעות: 1022
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי מענה איש » ד' מרץ 24, 2021 4:26 pm

לא אוהב כ''כ לחפור בנושא הזה
אם ניקח את הציבור הספרדי כדוגמא ששם הרבה פחות קיים המתח בין אברכים לעובדים ובכל זאת יש הרבה ג''כ שעוזבים ויורדים.
כמובן שאני מדבר על בוגרי ישיבות (ולא בע''ת) שפשוט חותכים ועוזבים לגור בשכונות מסורתיות דתיות שולחים את הילדים לשלל מוסדות
(חב''ד, רשת החינוך וכל מי שמוכן לקלוט אותם)
כך שדי ניתן לומר שלציבור המודרני (המובהק) ניחא להם בניתוק הזה ולעצב בעצמם את דרכם.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 24, 2021 4:50 pm

אני לא חושב שזהו המאמר שאותו ציטטו באזניי. אני מדבר על מאמר מהחודש האחרון ממש.

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי פלגינן » ה' מרץ 25, 2021 8:46 am

נוטר הכרמים כתב:סיפר לי כעת ידיד, כי ישנו ראיון מקיף עם הרב לייבל, באיזה ירחון או רבעון בשם 'המקום',
שם הוא פורש בהרחבה את משנתו בכל נושא "החרדים העובדים",
לדבריו, הוא הולך "רחוק מאוד" מבחינה רעיונית, הוא תוקף את ציבור האברכים בארץ,
ומשבח את הנוהלים בחו"ל.

האם מישהו ראה את הראיון הנ"ל?

המגזין הזה מופץ רק למנויים מקהל היעד 'חרדים בעולם המעשה' והראיון הנ"ל עלול לגרום קרירות לאברכים ובעלי השקפה יקרים.
(ראינו כיצד פירשו לא נכון את 'נאום השבטים' כשהגיע לאלו שאינם קהל היעד שלו.)

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כנס אחוות התורה - רשמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 25, 2021 8:55 am

פלגינן כתב:
נוטר הכרמים כתב:סיפר לי כעת ידיד, כי ישנו ראיון מקיף עם הרב לייבל, באיזה ירחון או רבעון בשם 'המקום',
שם הוא פורש בהרחבה את משנתו בכל נושא "החרדים העובדים",
לדבריו, הוא הולך "רחוק מאוד" מבחינה רעיונית, הוא תוקף את ציבור האברכים בארץ,
ומשבח את הנוהלים בחו"ל.

האם מישהו ראה את הראיון הנ"ל?

המגזין הזה מופץ רק למנויים מקהל היעד 'חרדים בעולם המעשה' והראיון הנ"ל עלול לגרום קרירות לאברכים ובעלי השקפה יקרים.
(ראינו כיצד פירשו לא נכון את 'נאום השבטים' כשהגיע לאלו שאינם קהל היעד שלו.)

אינני סבור שבעולמנו כיום ניתן להפיץ ברבים דברים מורכבים ונפיצים ואח"כ לסייג שהינם מיועדים רק לאזניים מסוימות.
אך גם בהנחה שכן, לאותם "חרדים בעולם המעשה" יש ילדים, הם בודאי חשופים לחומר.
ובכן, עיקר הבעייתיות של ה'חרדים החדשים' (נשאר בניסוח העדין הזה) היא בכך שהם בונים כאן 'שיטה' ובמה.
גם אם אתה לא זכית להימנות ב'שבט לוי' הגדול של דורינו, למה שלא תכוין לשם את ילדיך,
למה אתה מראש מצמצם וכובל אותו ב'קהילת' העובדים.

הלעג והציניות במילים 'בעלי השקפה יקרים' לא יכולים להסיט את הויכוח החשוב והמשמעותי מאוד
על נסיונות השינוי המהפכני שמובילים כאן,
בציבור החרדי בכלל, ובמגזר הליטאי בפרט.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים