דרומי כתב:המיוחד במכתב זה הוא לא התוכן שלו אלא העיתוי.
האוירה היום - מבחינת מתיחות בטחונית - בציבור הכללי שונה לגמרי מכל מה שהכרנו עד כה, ורק מי שמתגורר בשכונות חרדיות סגורות לא מבחין בכך.
כדוגמא בעלמא, הזדמן לי לשבות באיזה ישוב (לא ביו"ש...), ובני שי' ספר בבית הכנסת - בשבת - 11 רובים! (לא היו אנשים במדים, אלא אנשים מן השורה שנשאו רובים כשמירה). כשהתבדחתי עם אחד המתפללים שאני מרגיש מאויים בגלל ריבוי הרובים, אמר לי שיש עוד המון אקדחים בכיסים אלא שאת זה לא רואים..
אצל רבים רבים השיח והשיג היומיומי הוא מסביב הנושא של צבא, נשק, שמירה, היערכות למתקפה, כניסה לשטח אויב. העובדה שהציבור החרדי לא משתתף בכל אלו (בחלקו הגדול) בולטת.
אמת היא שהציבור שלנו צריך להכנס לכוננות ספיגה, כבר היינו הרבה פעמים בסיטואציות קשות כאלו, וזו אחת מן הקשות שבהן, אבל זה לא ישנה את התוצאה, ואדרבה ככל שהלחץ יגבר, תגבר עמו גם ההסתגרות.
מבדח לראות שכל בעלי הדעה בתקשורת הממוסדת ושאינה ממוסדת וכן בין אנשי הציבור החילוניים והדלי"ם, תולים את כל הענין ב'ההנהגה החרדית' שהציבור 'שבוי' בידיה. הסתכלות ילדותית וסטיאורטיפית, וכי מי מונע מן הציבור שלא לשמוע בקול ההנהגה? וכי יש להם נשק ואיומים? הרי אפילו מוסדות לילדים יש לציבור החרדק"י, ואפילו 'גדול' הם הכתירו (ה"ה נשוא האשכול המקורי הזה), ומה מונע מהאיש הפרטי לצאת משביו?
אבל האמת היא שכל ילד מבין, שאורח החיים בצבא עומד בסתירה גמורה לאורח חיי כל יר"א, ולכל מה שיהודי חרדי מאמין בו, ולדעה הזאת שותפים כל גווני הקשת של החרדים, החל מחסידי סאטמר המאמינים שהמדינה היא מעשה שטן, ועד אנשי זילברמן המאמינים כי המדינה היא אתחלתא דגאולה, ובתווך כל שאר החרדים הליטאים והחסידים שיחסם למדינה נע בין הקטבים הללו. בענין הזה כולם מאוחדים, כי אין שום מקום לחרדי בצבא.
וכמו כן יש לרוב הציבור אימון בסיסי במנהיגי הציבור, והם מבינים שאין להם שום צורך וענין ב'שליטה בציבור' אלא טובת הציבור ועתידו ועתיד ילדיו הרוחני בלבד מול פניהם, וגם אם יש כל מיני 'חרדוני מחמד' שעושים הרבה רעש ובאזאז בכלי התקשורת למיניהם, אין זה משקף כלל את אורח החיים והאמונות של המיינסטרים החרדי.
מגחיך לראות כל מיני אנשי תקשורת ופוליטיקאים, שנתפסים לכל אמירה של החרדונים הנ"ל ומנסים למצוא בה את הנקודה שתביא את המפנה, בשעה שאינם מבינים את האמת הפשוטה שכל הנ"ל כבר פרשו/הופרשו מזמן מכלל הציבור שלנו.
אולי בעוד יובל שנים כשהצבא יחדול מלהיות 'כור היתוך' חברתי, ובראשו יעמדו אנשים יראי ה' שיבינו באמת את משמעות החיים של יהודי יר"ש, אז יהיה מקום מסויים ובתנאים מסויימים ליהודי חרדי בצבא, אבל קודם לכן הצבא צריך לעבור שינוי מוחלט של הדנ"א שלו.
בינתיים כל הכותבים ומצפים לשינוי משחיתים את זמנם (היקר?) לריק.
