כנס אחוות התורה - רשמים

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ד' פברואר 07, 2024 3:44 am

דרומי כתב:כבר כתבתי (ונמחקתי...) אך אכתוב שוב.

מצער לראות כיצד המגזר שתמיד יהיה סוג "ב" (וד"ל) ואף פעם לא יהיה במקום הראשון, במקום להפנות את החצים למחרפיו ומגדפיו האמיתיים, אלו שבאמת עושים לו צרות צרורות והוא נכנע להם פעם אחר פעם - מפנה אצבע מאשימה לציבור שבאמת לא יכול להועיל כרגע כלום, אבל ממש כלום.

כנ"ל..
כל יום עוד בעיטה לציבור הזה, לא יאומן

סימנא · הודעהעל ידי **סימנא** » ד' פברואר 14, 2024 11:02 am

סימנא כתב:
צופה_ומביט כתב:וכל זה לא נוגע ולא פוגע כלל בהכרת הטוב לאנשים, בשר ודם, המסכנים חייהם להצלת חיי כולנו. ובנשיאה בעול בצרת הציבור = אנשים בשר ודם.
ומבחינה אזרחית-מדינתית לא מפרים שום חוק והכל מוסדר במסגרת כלי המשחק הדמוקרטיים וכו'.

אם וכאשר המצב הזה ישתנה - בהחלט ידונו בזה גדולי ישראל מחדש, ויחליטו מה שיחליטו.

זה לא נכון, בלשון המעטה. וקצת הקטנת ראש. כיום המצב הוא לא חוקי, ואלמלא הרקע של ההפיכה המשטרית ואחר כך המלחמה, היו חיים בלעונו.

צופה_ומביט כתב:שיטתם בדורות האחרונים היא [בצורה מודעת, וכחלק מהנ"ל ותוצאה/מסקנה ישירה והגיונית מהנ"ל] לא לתכנן [מבחינת צעדי ההשתדלות מצדם] לטווח ארוך.

מצג זה הוא עוד יותר שגוי. ההוראה המפורשת לקראת 'חוק טל' היתה למצוא פתרון חד משמעי וארוך טווח, כדי שלא יעמדו החרדים כל כמה שנים במטווח. ניסו נסיונות אחדים, ובג"צ מסמס הכל במקצועיות. בשלהי ממשלת נתניהו הקודמת היתה הצעה מפתה על השולחן, כאשר כל הגדולים תמכו בה, אבל ברגע האחרון החליט ליצמן על דעת רבו להתנגד אליה. כבר אמרו אז שזאת תהיה בכיה לדורות, אבל וישמן ישורון ויבעט. בעקבות כך החליט נתניהו להפיל את הממשלה שנה לפני הזמן, הלכו לבחירות 5 פעמים ברציפות, ועכשיו אנחנו כאן.
כמעט שכחתי פרט נוסף: בסוף ממשלת לפיד, הציע זה האחרון את מתווה גנץ לגיוס חרדים, כמתנה ללא כל תמורה. זאת היתה הזדמנות פז, ובאורח פלא זאת היתה כמעט אותה הצעה מפתה שליצמן דחה, ומבחינה עניינית לא היתה סיבה לדחות אותה. הקואליציה הרופפת דאז הציעה לחרדים להעביר את החוק (כי בתוך הקואליציה לא היו מספיק אצבעות בעד). נתניהו איים וגם אמר שהוא יציע הצעה טובה יותר והחרדים התקפלו. בתבונתו הצליח נתניהו להוליך שולל את החרדים, והבטחתו שהוא יעביר את החוק עוד קודם כינון הממשלה הופרה ברגל גסה כצפוי, ומאז הוא דחה אותו באופייניות.

ראו איזה פלא! הרי לכאורה הגיע רגע האמת, אחרי דחיות אינסופיות, ונתניהו עומד לפרוע את שטר החוב ולחוקק את חוק הגיוס. אבל נוצרה בעיה. ברגע שיעבור החוק, החרדים לא יצטרכו לו יותר והוא יכול לשכוח מגוש הימין. איך ישמוט מידיו את האחיזה בגרון החרדים? אל דאגה. ממש משמים, ובלי שום קשר אליו, פנו שלושה ח"כים מהליכוד, השר עמיחי שיקלי, דן אילוז ומשה סעדה, במכתב לראש הממשלה, וכך כתבו בו: "צורכי הביטחון הנוכחיים של מדינת ישראל מחייבים הרחבה של מעגל הנושאים בנטל. בשונה מעתות שגרה לא ניתן עוד לקבל בשוויון נפש מצב שבו קבוצות מסוימות בחברה עומסות על כתפיהן את נטל הביטחון על מחיריו הכבדים בעוד קבוצות אחרות בעם ממשיכות בשגרת חייהן. לא נוכל לתת את ידינו לעיוות ערכי ומוסרי זה". לכן הציעו להביא את שני החוקים להארכת שירות החובה והמילואים כהוראת שעה לשנה אחת בלבד ולקוות שבמהלכה יגובשו הסכמות שיאפשרו לציבורים נוספים להשתתף בנטל הביטחוני.
עכשיו, לנתניהו אין אפשרות מעשית להעביר את החוק המקורי בכנסת, והוא "נאלץ" לקבל את תוצאות המרד המפתיע מתוך שורות הליכוד. כך, בעוד שנה אחת שוב יעמוד מתווה הגיוס לדיון, ושוב יצטרכו החרדים לחסדיו של נתניהו.

משוש דורים

סימנא כתב:ראו איזה פלא! הרי לכאורה הגיע רגע האמת, אחרי דחיות אינסופיות, ונתניהו עומד לפרוע את שטר החוב ולחוקק את חוק הגיוס. אבל נוצרה בעיה. ברגע שיעבור החוק, החרדים לא יצטרכו לו יותר והוא יכול לשכוח מגוש הימין. איך ישמוט מידיו את האחיזה בגרון החרדים? אל דאגה. ממש משמים, ובלי שום קשר אליו, פנו שלושה ח"כים מהליכוד, השר עמיחי שיקלי, דן אילוז ומשה סעדה, במכתב לראש הממשלה, וכך כתבו בו: "צורכי הביטחון הנוכחיים של מדינת ישראל מחייבים הרחבה של מעגל הנושאים בנטל. בשונה מעתות שגרה לא ניתן עוד לקבל בשוויון נפש מצב שבו קבוצות מסוימות בחברה עומסות על כתפיהן את נטל הביטחון על מחיריו הכבדים בעוד קבוצות אחרות בעם ממשיכות בשגרת חייהן. לא נוכל לתת את ידינו לעיוות ערכי ומוסרי זה". לכן הציעו להביא את שני החוקים להארכת שירות החובה והמילואים כהוראת שעה לשנה אחת בלבד ולקוות שבמהלכה יגובשו הסכמות שיאפשרו לציבורים נוספים להשתתף בנטל הביטחוני.
עכשיו, לנתניהו אין אפשרות מעשית להעביר את החוק המקורי בכנסת, והוא "נאלץ" לקבל את תוצאות המרד המפתיע מתוך שורות הליכוד. כך, בעוד שנה אחת שוב יעמוד מתווה הגיוס לדיון, ושוב יצטרכו החרדים לחסדיו של נתניהו.

צריך לדעת, כי החרדים תומכים בימין כי הם הבאמת קרובים למסורת, ואף משלמים מחיר יקר עבור כך.
אבל, החרדים לא יתאבדו עבור הימין, ואם הליכוד לא יצליח להעביר את החוק, בשל התנגדות מתוכו, הרי שזה יהיה סופה הפוליטי של תנועת הליכוד, וכמובן של העומד בראשה.
אצל המועצת החסידית זה דבר ברור, אצל הספרדים צריך רק את התירוץ הנכון, וגם אצל ההנהגה הליטאית יהיה בסוף הקש שישבור את גב הגמל.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' פברואר 14, 2024 7:19 pm

חלומות חלומות חלומות.

משוש דורים

נחיה ונראה

צופה_ומביט

צופה_ומביט כתב:לצערי וכאב לבי העצום, לבושתי וחרפתי, אני מרים ידיים בנושא "האחריות החרדית" ["אנו מנהלים את המלחמה הרוחנית", "החזית שלנו היא בעמל התורה ועבודת השם", "אנו מחזיקים את עם ישראל ואת הלוחמים בזכויות ותפילות" וכו' וכו'] כשרואים במה עסוקים ראשי הציבור שלנו עכשיו.

כרגיל, היפך האחדות, רק לי ושלי, שלי שלי ושלך שלי, בדיוק מה שפסקה המשנה את דינו ל"רשע". בדיוק מה שפסקו חז"ל שמקטרג בראש. בדיוק מה שפסקו חז"ל שבמצב כזה אין ברכה ואין הגנה ושכינה מסתלקת מישראל, והקב"ה מצהיר ואומר "אין אני מלככם" (ספרי ורש"י דברים לג, ה).

ובכלל, עצם הדבר ש"נציג חרדי" היכן שהוא פירושו ידוע מראש "נציג קהילה פלונית" שעושה לקבוצתו והוא נציג שלה דייקא, וממילא המלחמה העצומה על כך בכל מקום, בין אם בכנסת ובין אם ברשויות המקומיות, כי השליח כלל אינו נציג "התושבים" אלא נציג הקבוצה שאליה הוא משתייך, וכך בדיוק תיראה "כהונתו", ומלחמת הקודש אינה אלא על ג'ובים וכוח והמון כסף. ומכאן כל עסקאות הדילים הרקובים ממקום למקום על גבם ועל חשבונם של התושבים. ומכאן כל השפה בנושא, אין יותר "נציג החרדים", יש נציג קבוצה זו, ונציג קבוצה זו, להדיא ובגלוי.

וקבוצות ידועות מסוימות עומדות בראש התיעוב הזה ועסוקות אך בלקחת לעצמם הכל ולשמר בכוח בידם את מה שכבר לקחו.

וממילא במה עסוקים אצלנו עכשיו ראשי הציבור? מלחמות אחים, ונקמנות, ובגידות והפרת אמונים [מי שאינו עומד בדיבורו ודיבורו לא מחייב אותו כל קבלת התורה שלו עומדת על כלום], ובחישות בכל מקום.

זה הוספת זכויות לטובת המצב? או שחושבים שהכל מצוה? שהמצב הזה והמציאות הזו מרימים מאד את קרננו אצל הקב"ה והוא רווה נחת מ"חזו בניי חביביי דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין ב..."?

או שפשוט נתיישנה המלחמה, כל שכן בציבור שלא מרגיש וחי אותה, וממילא חזרנו לכרגיל? [ובושה לנו שזה ה"כרגיל" שלנו].

וכל הדיונים לגבי אחדות עם ציבורים אחרים לעת כזאת, או לכה"פ להיות נושא בעול עם חברו, וכו', התייתרו בבת אחת. הם היו רלוונטיים אילו לפחות היתה התעוררות לאחדות ונשיאה בעול עם חברו לעת כזאת בתוכנו פנימה. אבל אם אצלנו כרגיל מלחמת הכל בכל על הכל שלי שלי ושלך שלי, איזה נידון יש בכלל על אחדות ונשיאה בעול עם אחרים.

אין לנו פה לדבר, ולא מצח להרים ראש. רק לקבור את עצמנו מבושה.

ככל שמתקרבות הבחירות העסק מחמיר והולך מיום ליום,
משפל אל שפל, מגועל אל גועל, מרוע אל רוע, מבריונות אל בריונות.
נגמרה המלחמה ולא סיפרו לנו?
או שהכל זה "יידישקייט"?
או שככה מבינים בחובות הלבבות "ניצחתם את המלחמה הקטנה, הכינו עצמכם למלחמה הגדולה"?
איכס.

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ד' פברואר 14, 2024 11:36 pm

תנוח דעתך הרב צופה ומביט, בתוך עמי אנכי יושבת, בעיר בה מתרחשת כביכול אחת ה'מערכות' הקשות בתוך הציבור החרדי, אך מלבד קומץ העסקנים המעסיקים את עצמם עם הרחש בחש וכו', הציבור בכללותו אינו מתענייןכמעט בענין, ומלבד כמה מילתא דבדיחותא על חשבון העוסקים במדמנה הזאת, כל הצדדים ה'יריבים' כביכול חיים יחד זה לצד זה וזה עם זה בשלום ובשלוה.
ואם על העסקנים תלונתך? וכי מדובר באנשים אשר ספרי המוסר הם נר לרגלם?

צופה_ומביט

יכול להיות.
אבל אלו באשדוד שהוציאו [יותר מפעם אחת] עיתונים מתיבות הדואר של מנויים [גזל גמור] משום שהעיתון ההוא הכניס כתבה על תמיכה של רב פלוני במועמד פלמוני שלא עליו הורה המשיח - לא היו עסקנים, אלא בחורי ישיבה / אברכים.

ולגבי עסקנים,
סוכ"ס הם הפרנסים הממונים על הציבור, כן? הם שלוחי דרבנן ושלוחי דידן, כן?
אני לא בטוח שאפשר להיות רגועים, מבחינת הזכויות וכו'.
לגבי אם אפשר לנו למחות, ולהכותם בקלפי וכיו"ב, יל"ע. הכניסו אותנו למלכוד שאי אפשר לנו בלעדיהם, ואיש לא רוצה לקחת את מקומם הסרוח.
בעיה.

מחשבה אחת

צופה_ומביט כתב: הכניסו אותנו למלכוד שאי אפשר לנו בלעדיהם.

זאת הנחה שעדיין לא הוכחה. נדמה שהגיע הזמן לנסות את האפשרות להסתדר בלעדיהם ולראות הכצעקתה. שווה לנסות.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ו' פברואר 16, 2024 8:59 am

אני מאד מודאג ממצבינו אחרי המלחמה, נהיה תחת מתקפה שלא היתה כדוגמתה אולי מאז קום המדינה בנושא הגיוס.
אני טועה?
כוחנו הפוליטי יהיה חזק דיו לעמוד במתקפה זו?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' פברואר 16, 2024 11:34 am

אליסף כתב:אני מאד מודאג ממצבינו אחרי המלחמה, נהיה תחת מתקפה שלא היתה כדוגמתה אולי מאז קום המדינה בנושא הגיוס.
אני טועה?
כוחנו הפוליטי יהיה חזק דיו לעמוד במתקפה זו?

רבוש"ע, זו השאלה? האם יהיה לנו כח פוליטי? האם נהיה לשון מאזנים? ומה עם השנאה הנוראה, חרון האף, הדה לגיטמציה וכו' וכו', כל זה לא מעניין ולא חשוב?! (ואם כבר כח, נקווה שיהיה בנו מספיק כח ואמונה בצדקת הדרך כדי שלא יזנבו בנו בבנינו ובבנותינו).

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ו' פברואר 16, 2024 1:40 pm

אליסף כתב:אני מאד מודאג ממצבינו אחרי המלחמה, נהיה תחת מתקפה שלא היתה כדוגמתה אולי מאז קום המדינה בנושא הגיוס.
אני טועה?
כוחנו הפוליטי יהיה חזק דיו לעמוד במתקפה זו?

אתה מפחד מגיוס של חצי מליון איש בכפיה ובכח??
אין באמת סיכוי שדבר כזה יקרה.
הדבר היחיד שיכול להיות הוא ייבוש ועצירת הכספים למוסדות בגיל הגיוס.
כסף הוא דבר חשוב מאוד אבל לא הדבר שבגללו עם ישראל יסגור את ספרי הלימוד ובתי המדרש.

ישעיהו לוריא

אש משמים כתב:אתה מפחד מגיוס של חצי מליון איש בכפיה ובכח??
אין באמת סיכוי שדבר כזה יקרה.
הדבר היחיד שיכול להיות הוא ייבוש ועצירת הכספים למוסדות בגיל הגיוס.
כסף הוא דבר חשוב מאוד אבל לא הדבר שבגללו עם ישראל יסגור את ספרי הלימוד ובתי המדרש.

אז מי שממילא כבר בלי ספרי לימוד, ומחוץ לבתי המדרש, יעזוב את המסגרת ואכן כן יתגייס?!

ישעיהו לוריא

צופה_ומביט כתב:ככל שמתקרבות הבחירות העסק מחמיר והולך מיום ליום,
משפל אל שפל, מגועל אל גועל, מרוע אל רוע, מבריונות אל בריונות.
נגמרה המלחמה ולא סיפרו לנו?
או שהכל זה "יידישקייט"?
או שככה מבינים בחובות הלבבות "ניצחתם את המלחמה הקטנה, הכינו עצמכם למלחמה הגדולה"?
איכס.

אמי תחי’ גרה באותו בלוק עם אחד המועמדים שנמצא בעין הסערה. חסיד גור ידוע.
אמי מספרת לי שבכל יום נכנסים המוני ילדים ’ליטאיים’ מה שנקרא, לבניין, מטנפים את הכניסה ואת דלת ביתו של אותו עסקן,
בעיניי ראיתי, כשבאתי לבקר אצלה, את שטיח הדלת שלו זרוק באחת החצרות הסמוכות, ואת תיבת הדואר שלו שרופה (!).
היום מתפרסם תיעוד של משהו כזה מהצד השני.
חסיד גור תוקף מילולית בצורה מאוד לא עדינה את אחד המועמדים ’הליטאים’.

אלימות נוראה ובריונות קיימת בכל המחנות. בהכללה כמובן. יש בודדים נקיים אולי. בדר’’כ הם נדחקים.

עיקר עיקר העיקרים, איך הממסד מתייחס אליה, האם הוא מתעב את האלימות והבריונות, הם הוא מעניק לה הסכמה בשתיקה או גרוע מכך, מעניק מדליות לאלימים.
(כמו שכתבתי באשכול ההתייחסות לצדיק ופולחן האישיות. מה יחס הגורמים האחראים בחצר לתופעות חריפות או שליליות. זה המבחן)

בעניין זה, ברצוני לספר שכאשר התנפלו בשעת שבת אחה’’צ קבוצה מחסידי גור על העסקן ר’ מנחם פרוש (אמר בריאיון לעיתון חפשי: דעתו של האדמו"ר מגור לגבי הרוטציה פחות רלוונטית, בהתחשב בגילו המופלג...)
כששמע זאת הרבי מגור הלב שמחה זיע’א, שכאמור היה ’נשוא המחאה על כבוד הרבי’, אמר בכעס רב לבנו האדמו"ר מגור כהיום: אתה פעם ראית אותי רץ עם נעלי בית ברחוב ?! אם הייתי נודע מהסיפור הזה בשעת מעשה, היית רואה אותי רץ עם נעלי בית ברחוב לעצור בעדם.
וכמה שידו הייתה משגת ביקש להעניש מעט בחורים (כאמור, הוא היה בגיל מופלג אז ולא יכל לבצע כל מה שחפצה דעתו )

נ.ב. את הסיפור הזה סיפר אחד המשגיחים המוערכים בגור, שעבר מישיבה לישיבה וסיפר את הסיפור עשרות שנים אחרי מקרי האלימות.
ומישהו תיקן אותי ואמר לי שהמשגיח הנ’’ל אמר זאת בשם האדמו"ר מגור שליט"א ולא בשם אביו הלב שמחה.
מה שברצוני ללמד בכל אופן, שהייתה מחאה חריפה ועכ’’פ מחאה חינוכית חריפה על אותו מקרה ידוע, וזה מה שהנחילו גם עשרות שנים אחר כך בישיבות. עכ’’פ על מקרה זה.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ו' פברואר 16, 2024 9:07 pm

איש_ספר כתב:
אליסף כתב:אני מאד מודאג ממצבינו אחרי המלחמה, נהיה תחת מתקפה שלא היתה כדוגמתה אולי מאז קום המדינה בנושא הגיוס.
אני טועה?
כוחנו הפוליטי יהיה חזק דיו לעמוד במתקפה זו?

רבוש"ע, זו השאלה? האם יהיה לנו כח פוליטי? האם נהיה לשון מאזנים? ומה עם השנאה הנוראה, חרון האף, הדה לגיטמציה וכו' וכו', כל זה לא מעניין ולא חשוב?! (ואם כבר כח, נקווה שיהיה בנו מספיק כח ואמונה בצדקת הדרך כדי שלא יזנבו בנו בבנינו ובבנותינו).

כוונתך לומר שגם אם לא יהיו שינויים בחוק המצב החברתי במדינה יהי מסוכן עבורינו רח"ל.
בהחלט מדאיג

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ש' פברואר 17, 2024 11:08 pm

ישעיהו לוריא כתב:
צופה_ומביט כתב:ככל שמתקרבות הבחירות העסק מחמיר והולך מיום ליום,
משפל אל שפל, מגועל אל גועל, מרוע אל רוע, מבריונות אל בריונות.
נגמרה המלחמה ולא סיפרו לנו?
או שהכל זה "יידישקייט"?
או שככה מבינים בחובות הלבבות "ניצחתם את המלחמה הקטנה, הכינו עצמכם למלחמה הגדולה"?
איכס.

אמי תחי’ גרה באותו בלוק עם אחד המועמדים שנמצא בעין הסערה. חסיד גור ידוע.
אמי מספרת לי שבכל יום נכנסים המוני ילדים ’ליטאיים’ מה שנקרא, לבניין, מטנפים את הכניסה ואת דלת ביתו של אותו עסקן,
בעיניי ראיתי, כשבאתי לבקר אצלה, את שטיח הדלת שלו זרוק באחת החצרות הסמוכות, ואת תיבת הדואר שלו שרופה (!).
היום מתפרסם תיעוד של משהו כזה מהצד השני.
חסיד גור תוקף מילולית בצורה מאוד לא עדינה את אחד המועמדים ’הליטאים’.

אלימות נוראה ובריונות קיימת בכל המחנות. בהכללה כמובן. יש בודדים נקיים אולי. בדר’’כ הם נדחקים.

עיקר עיקר העיקרים, איך הממסד מתייחס אליה, האם הוא מתעב את האלימות והבריונות, הם הוא מעניק לה הסכמה בשתיקה או גרוע מכך, מעניק מדליות לאלימים.
(כמו שכתבתי באשכול ההתייחסות לצדיק ופולחן האישיות. מה יחס הגורמים האחראים בחצר לתופעות חריפות או שליליות. זה המבחן)

בעניין זה, ברצוני לספר שכאשר התנפלו בשעת שבת אחה’’צ קבוצה מחסידי גור על העסקן ר’ מנחם פרוש (אמר בריאיון לעיתון חפשי: דעתו של האדמו"ר מגור לגבי הרוטציה פחות רלוונטית, בהתחשב בגילו המופלג...)
כששמע זאת הרבי מגור הלב שמחה זיע’א, שכאמור היה ’נשוא המחאה על כבוד הרבי’, אמר בכעס רב לבנו האדמו"ר מגור כהיום: אתה פעם ראית אותי רץ עם נעלי בית ברחוב ?! אם הייתי נודע מהסיפור הזה בשעת מעשה, היית רואה אותי רץ עם נעלי בית ברחוב לעצור בעדם.
וכמה שידו הייתה משגת ביקש להעניש מעט בחורים (כאמור, הוא היה בגיל מופלג אז ולא יכל לבצע כל מה שחפצה דעתו )

נ.ב. את הסיפור הזה סיפר אחד המשגיחים המוערכים בגור, שעבר מישיבה לישיבה וסיפר את הסיפור עשרות שנים אחרי מקרי האלימות.
ומישהו תיקן אותי ואמר לי שהמשגיח הנ’’ל אמר זאת בשם האדמו"ר מגור שליט"א ולא בשם אביו הלב שמחה.
מה שברצוני ללמד בכל אופן, שהייתה מחאה חריפה ועכ’’פ מחאה חינוכית חריפה על אותו מקרה ידוע, וזה מה שהנחילו גם עשרות שנים אחר כך בישיבות. עכ’’פ על מקרה זה.

למיטב זכרוני לפני הפוגרום הגבאים הכריזו בבית המדרש המרכזי על דברי פרוש שפוגעים באדמו״ר.

ארי שבחבורה

צופה_ומביט כתב:
צופה_ומביט כתב:לצערי וכאב לבי העצום, לבושתי וחרפתי, אני מרים ידיים בנושא "האחריות החרדית" ["אנו מנהלים את המלחמה הרוחנית", "החזית שלנו היא בעמל התורה ועבודת השם", "אנו מחזיקים את עם ישראל ואת הלוחמים בזכויות ותפילות" וכו' וכו'] כשרואים במה עסוקים ראשי הציבור שלנו עכשיו.

כרגיל, היפך האחדות, רק לי ושלי, שלי שלי ושלך שלי, בדיוק מה שפסקה המשנה את דינו ל"רשע". בדיוק מה שפסקו חז"ל שמקטרג בראש. בדיוק מה שפסקו חז"ל שבמצב כזה אין ברכה ואין הגנה ושכינה מסתלקת מישראל, והקב"ה מצהיר ואומר "אין אני מלככם" (ספרי ורש"י דברים לג, ה).

ובכלל, עצם הדבר ש"נציג חרדי" היכן שהוא פירושו ידוע מראש "נציג קהילה פלונית" שעושה לקבוצתו והוא נציג שלה דייקא, וממילא המלחמה העצומה על כך בכל מקום, בין אם בכנסת ובין אם ברשויות המקומיות, כי השליח כלל אינו נציג "התושבים" אלא נציג הקבוצה שאליה הוא משתייך, וכך בדיוק תיראה "כהונתו", ומלחמת הקודש אינה אלא על ג'ובים וכוח והמון כסף. ומכאן כל עסקאות הדילים הרקובים ממקום למקום על גבם ועל חשבונם של התושבים. ומכאן כל השפה בנושא, אין יותר "נציג החרדים", יש נציג קבוצה זו, ונציג קבוצה זו, להדיא ובגלוי.

וקבוצות ידועות מסוימות עומדות בראש התיעוב הזה ועסוקות אך בלקחת לעצמם הכל ולשמר בכוח בידם את מה שכבר לקחו.

וממילא במה עסוקים אצלנו עכשיו ראשי הציבור? מלחמות אחים, ונקמנות, ובגידות והפרת אמונים [מי שאינו עומד בדיבורו ודיבורו לא מחייב אותו כל קבלת התורה שלו עומדת על כלום], ובחישות בכל מקום.

זה הוספת זכויות לטובת המצב? או שחושבים שהכל מצוה? שהמצב הזה והמציאות הזו מרימים מאד את קרננו אצל הקב"ה והוא רווה נחת מ"חזו בניי חביביי דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין ב..."?

או שפשוט נתיישנה המלחמה, כל שכן בציבור שלא מרגיש וחי אותה, וממילא חזרנו לכרגיל? [ובושה לנו שזה ה"כרגיל" שלנו].

וכל הדיונים לגבי אחדות עם ציבורים אחרים לעת כזאת, או לכה"פ להיות נושא בעול עם חברו, וכו', התייתרו בבת אחת. הם היו רלוונטיים אילו לפחות היתה התעוררות לאחדות ונשיאה בעול עם חברו לעת כזאת בתוכנו פנימה. אבל אם אצלנו כרגיל מלחמת הכל בכל על הכל שלי שלי ושלך שלי, איזה נידון יש בכלל על אחדות ונשיאה בעול עם אחרים.

אין לנו פה לדבר, ולא מצח להרים ראש. רק לקבור את עצמנו מבושה.

ככל שמתקרבות הבחירות העסק מחמיר והולך מיום ליום,
משפל אל שפל, מגועל אל גועל, מרוע אל רוע, מבריונות אל בריונות.
נגמרה המלחמה ולא סיפרו לנו?
או שהכל זה "יידישקייט"?
או שככה מבינים בחובות הלבבות "ניצחתם את המלחמה הקטנה, הכינו עצמכם למלחמה הגדולה"?
איכס.

העיסוק החרדי בבחירות המקומיות בזמן המלחמה – חסר פרופורציות
הבחירות המקומיות חשובות מאין כמותן, ויש סיבות כבדות משקל לכך שהן מתקיימות בזמן המלחמה למרות הכל, אך הקרנבל שנוצר סביבן בחברה החרדית, בעיקר בעידודם של יחצ"נים ואנשי תקשורת, מבטא בחריפות גדולה את הניתוק בין הציבור החרדי לחברה הישראלית
מאת עטרה גרמן י׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד (19/02/2024 20:09)

גם כמעט חמישה חודשים אחרי שפרצה המלחמה, היא עמוק בתוכנו. משפחות שבני משפחותיהם נחטפו או נרצחו, כאלו שבניהם נהרגו ונפצעו בלחימה, כאלו שחזרו ממילואים אחרי שלושה וארבעה חודשים וצריכים לחזור לעבודה, לשקם את העסקים ולחזק את הבית.

בתוך כל אלו, האמוציות שמערכת הבחירות לרשויות המקומיות בחברה החרדית מצליחה להוציא מהמועמדים, ומפלגות, תושבים ואנשי תקשורת היא בלתי נתפסת, בטח ביחס לדברים שהציבור הישראלי עסוק בהם בשאר חלקי הארץ.

בהרבה מאוד תחומים קיימים פערים בין הציבור הכללי לחרדי; כלכלה, צבא, תעסוקה – וכל אלו הן מגמות שהולכות ומשתנות. אך דבר אחד בולט במיוחד פעם בחמש שנים – הפער בין מערכת הבחירות לרשויות המקומיות החרדיות לבין המערכות בערים וברשויות בשאר המדינה.

אין להקל ראש בבחירות לרשויות המקומיות, במי שיוביל את העיר המועצה שלך לחמש שנים הקרובות, ידאג לחינוך הילדים, לפינוי הזבל, לתרבות ולניקיון. ההחלטה לקיים את הבחירות במציאות הנוכחית התקבלה אחרי דיונים ארוכים על העיתוי, ולבסוף נקבע כי הן יידחו בחודש ימים בלבד, לטובת חידוש פעילות שגרתית של המועצות, קידום תכניות, אישור תקציבים וצורך להעניק ודאות לתושבים. זהות המועמד שיעמוד בראשות העיר היא משמעותית ובמקומות מסוימים קריטית להצלחתה, ולא מדובר בדבר שיש להפחית מערכו.

עם כל זאת, האם למפלגת הליכוד או יש עתיד יש פחות רצון ועניין שמועמדים מטעמם ייבחרו לראשות עיר מסוימת? הרי בוודאי שלא, האם חברי "הציונות הדתית" לא מעוניינים שהנבחרים שלהם ימשיכו לכהן כחברי המועצות ברחבי הארץ? אין פה שאלה.

סיקרתי את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, האמוציות היו כמעט אחד לאחד שאלו שנשמעות כיום, הקמפיינים היו יצריים והמאבקים התרחשו במקומות שיצרו הרבה מאד עניין כמו בית שמש, ירושלים, אלעד. אך בניגוד לפני חמש שנים, אז מילה כמו "דרמה" הייתה משעשעת במידה מסוימת בהקשר של אירועים חרדים מקומיים אזוטריים, כיום זה נשמע ממש מוגזם. פה עולה השאלה איפה עובר הקו שבין המשך הדילים והעסקנות, תמיכת האדמו"ר במועמד איקס, לגבש הסכמה על העיר הזאת או לפתוח במלחמה על עיר אחרת, לבין ההבנה שמרבית הציבור הישראלי לא נמצא שם.

צריך לומר, לא מדובר בניתוק של הציבור החרדי, ששותף מלא ברובו המוחלט בתחושות הקשות של המלחמה, ששותפות במאמצים ובסיוע איפה שרק אפשר. זה האמת היא גם לא תלוי בתושבים ובאזרחים, זה קשור לראשי המפלגות, קמפיינרים, כשאת הרוב מנהלים צייצנים, יועצים אסטרטגיים ופעילים סוג ד'. האמוציות שיש בליכוד סביב בחירות של ראשי ערים לא פחותות ממה שקורה אצל החרדים. אבל הם לא מייחצנים את זה ככה, זה לא קרב סמסים, עדכונים בווטסאפ ושלטים שממלאים את הרחובות, בשבוע שנותר אפשר להוריד הלהבות ולהיזכר איפה אנשים באמת נמצאים.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ג' פברואר 20, 2024 6:48 am

אני רואה כתבים חלוניים שמאמצים את טענתו של ה' לייבל על אחריות לומדי התורה לטבח.
אשרי הרב שאלו תלמידיו ואשרי התלמידים שזהו רבם.

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » ג' פברואר 20, 2024 8:39 am

אליסף כתב:אני רואה כתבים חלוניים שמאמצים את טענתו של ה' לייבל על אחריות לומדי התורה לטבח.
אשרי הרב שאלו תלמידיו ואשרי התלמידים שזהו רבם.

כמדומה שדבריו זכו גם ללעג בקבוצות רץ ציוץ על החלטה להקים ישיבה בגבול עזה לאחר המחדל של 7 באוקטובר

שילה צבי · הודעהעל ידי **שילה צבי** » ג' פברואר 20, 2024 2:41 pm

במחילה מהחברים, אני מבקש לחזור לנושא הקודם- גיוס (אולי כדאי להעביר את כל ההודעות לאשכול נפרד). הנושא המדובר הוא טעון מאוד. ועל כן אני מבקש לקרוא בעדינות ובאוזן קשבת. אכתוב כמה נקודות שחשבתי עליהן הרבה במהלך החודשים האחרונים. אין סדר לנקודות, הכתיבה היא מהלב בתקווה שהדברים יתקבלו במידת מה.

א. פשוט שיש לנתק בין הנושא העקרוני, לבין הדיון הציבורי בתקשורת וכדומה. כלומר, ברור שהרבה מהטענות הנשמעות מגיעות משנאת התורה והחרדים וכולי, וממילא לפעמים הטענות שנשמעות כנגדם חזרה הם לא דברים שבהכרח בית המדרש חותם עליהם. עם נבל תתבל. לכן אני לא חושב שאת כל הטענות שאכתוב פה ראוי לפרוס לפני אנשים שאינם ירא"ש, ואני לא חושב שנבחרי הציבור צריכים להודות בכל הנאמר מעל כל במה. אני כן חושב שבפורום דנן, אפשר לדבר דברים כהוויתם וללבן נקודות מחלוקת תוך ניקוי רעשים.

ב. כפי שכתב הרב איש ספר לעיל, העמדה הבסיסית של בן תורה היא נושא בעול עם חברו. ואנחנו מוקירים עד מאוד מידות טובות של מסירות נפש והשקעה למען הזולת. החינוך החרדי מבוסס במידה רבה על התחשבות ועזרה, ומשפטים על בין אדם לחברו שגורים על פינו. חוסר ההתגייסות לצבא אמור להיות דבר מאתגר לנפש שרגילה להתאמץ לעזור ולהשתתף [לא אמרתי שאין הסברים. רק אמרתי שהעמדה הבסיסית היא מאתגרת].
ג. במציאות אחרת לגמרי היינו כולם מעודדים מאוד צעירי ישראל שקמים להגנת עצמם, משפחתם, עירם, עמם. לדוגמא בעלמא, תארו לעצמכם שהייתם חוזרים בזמן לאיזה פוגרום בקהילות שו"ם, ורואים נער צעיר עומד בפתח ביתו והורג גויים רשעים שבאים לשרוף אותו ואת משפחתו. ברור שמסירותו וגבורתו של אותו בחור היא נערצת, וכל המקיים נפש אחת מישראל, וכו' וכו'. ואף אחד לא היה מסתובב ברחובות מגנצא ואומר לאותו נער אמיץ: שמע חבר יקר, אתה לא יודע שצרות הגלות הם בגלל שכחת התורה/ חוסר יראת שמים וכו'? למה אתה אוחז במקל מטאטא ומכה גויים? פתח פרק האשה שנתארמלה ותתחיל לעסוק במה שחשוב באמת! [קורא יקר, לפני שאתה עונה אני מודיע שאין כוונתי שהנידון דומה לראיה, ואני יודע שיש לחלק. כל כוונתי היא להעמיד תשתית יסודית לדיון- נקודות שכולנו מסכימים עליהם].

ג. החלפת הטיעונים נגד הגיוס לא עושה טוב לאף אחד. ראיתי שאחד החברים כתב בסגנון של "קודם שהצבא ירצה בכלל לנצח ואז נתגייס". מעבר לכך שממש מפליא לראות איך האידאולגיה והשיח הימני חדר חזק לרחוב החרדי, הטיעון מצחיק. כאילו שאם הצבא היה מתנהג בצורה יותר אגרסיבית זה היה משנה משהו. די לשיח הרדוד.

ד. כהמשך לנקודה הקודם, כל אויבר חוכם מתחיל להיות "מבין" ולומר שהצבא לא צריך חיילים, ובכלל השמאלנים וכו' וכו', והטייסים איימו בסרבנות ועוד שטויות. במחילה, אם יש משהו שלמדנו בחודשים האחרונים, זה שהצבא זקוק ללוחמים. גם הצבא הסדר, גם צבא המילואים. התקן הרשמי של מחלקת חי"ר הוא 29 לוחמים. אני לא מכיר אף מחלקה שמחזיקה יותר מ24. זה לא אומר שהצבא שלנו לא חזק, אבל זה כן אומר שהוא לא כל כך גדול. כלומר, הצבא מאז שמחת תורה מתח את עצמו עד הקצה. עד רמה שזה השפיע על השיקולים של כניסה ללבנון או לחכות עם זה קצת. [בנימה אישית, כנראה שאני הייתי יוצא יותר הביתה וליותר זמן במהלך החודשים המתאגרים האחרונים אם היו עוד לוחמים]. הקיצור, די לקשקש, הצבא זקוק ללוחמים. נכון שיש בעיות, ונכון שיש אחוזי התשמטות גדולים בתל אביב וכו' וכו', אבל סוף דבר מי שייתגיס ויוכשר כלוחם כנראה שבעשור הקרוב יחצה גבול ויזכה להילחם על קיומו של עם ישראל בארצו, ובאמת יהיה משמעותי בכך שהוא התווסף לכמות הלוחמים הקיימת.

ה. חוסר השותפות של ציבור גדול בישראל בדבר משמעותי כמו הצבא הוא בעייתי ביותר. אמנם לא כל כך חווינו את זה בעשרים- שלושים שנה האחרונות, אבל אי אפשר להתעלם מזה שאשתי (ונשותיהם ואמותיהם של כמעט כל חברי) היו במצב נפשי קשה מאוד במהלך חודשים ארוכים. אין בנקודה זו בכדי להכריע דיון, וזה לא קשור לתפיסת עולם, זה פשוט משהו לשים לב אליו. עם כל הכבוד לתחושת הנשיאה בעול בישיבה בביהמ"ד ושקידת התורה (בלי ציניות כלל), סו"ס נשותיהם של כמעט כל החברים פה ישנו בלילה בחודשים אלו. זה לא דבר של מה בכך. ובכלל לא דיברתי על השכול והפצועים שעוטפים את הציבור שלי מכל פינה. רק דוגמאות מעולמי הקרוב: לפני יומיים בחור חמד מהישיבה שלי, צדיק ותמים, ממש אלוקים עשה את האדם ישר, נפצע קשה בעזה. ברוך השם מצבו יציב ובעז"ה הוא יהיה בסדר. החברותא של מו"ח נהרג בתחילת המלחמה. חודשים אחרי והוא עדיין מתקשה מאוד להתאושש. אני מכיר אישית שלוש אלמנות צעירות. שתים מהן בהריון, והלב נשבר לרסיסים.

ו. בתוך דבריו, הרב איש ספר כתב שסיבה לא להתגייס היא שבישבה שמתגייסים יהיה קשה להצמיח את הרב דרימיטרובסקי. כמדומני שזה לא מדוייק, ואסביר. השאלה תמיד צריכה להיות על האנשים הרגילים ועל המוכשרים ברמה סבירה. אנשים מיוחדים מאוד כמו הרב הנ"ל, הם לא כל כך שיקול. דמויות כאלה הן כל כך מיוחדות, שכנראה שיצמחו בכל מצב. הגר"ש פישר גדל בתנאים מאוד קשים, הגר"א ישב בחדר ולמד. השאלה היא האם ישיבה כזו מסוגלת להצמיח דור של ת"ח חזקים וירא"ש, וזאת כבר שאלה רצינית שאולי מכריעה את הכף כנגד גיוס.

ז. כהמשך להנ"ל, פשוט לי שהסיבה שגדו"י הכריעו לא להתגייס היא לא שלימוד תורה חשוב יותר, ולא כי בחורים יתקלקלו בצבא. אלא הם הבינו משהו מאוד פשוט. כרטיס הכניסה לחברה הישראלית הוא הצבא. ואם אנחנו רוצים ליצור ציבור מובדל, שירא"ש ודברי תורה יהיו מרכז חייו, אנחנו חייבים ליצור חייץ מהחברה הכללית. והחיץ הזה בא לידי ביטוי בשני דברים מרכזיים: לבוש וצבא. ולכן אם תלכו לחנות חולצות בקרית ספר (או כל עיר חרדית אחרת) תראו בחור בן 25 מוכר חולצות. הבחור לא כל כך לומד (הא ראיה שהוא בחנות בשעה 12:30), וגם לא בטוח שהוא הפרומער הגדול בתבל. אבל הוא מרגיש חרדי, ויתחתן עם חרדיה, ומרגיש מובדל מהחברה הכללית. כי הוא נראה אחרת, מדבר אחרת, ולא התגייס.

ח. אם היה רצון למצוא פתרון גיוס, להווי ידוע שיש כזה. קוראים לו הסדר מרכז. מתגייסים בגיל מאוד מאוחר, בשלב שבו רוב ככל החרדים כבר נשואים +. מתגייסים לזמן קצר (פחות משנה) ומכאן והלאה עושים מילואים. לא חושב שמישהו בגיל 28 עם שני ילדים יתקלקל בצבא בגלל שילדים בני שמונה עשרה לידו שומעים שירים בפלאפון. לא חושב שיהיה לאותו אחד קשה לחזור לביהמ"ד לשקידת התורה. ובד"כ בשלב זה אנשים מספיק בנויים בלימוד שההפסקה לא גורעת מהם. כנסו למרכז הרב או להר המור ותראו עשרות ומאות שעשו כך, ואי אפשר לראות עליהם בגיל שלושים וחמש שלפני כמה שנים הם בילו תשעה חודשים בפודרה של מחנה שיזפון. [אגב, מה עם הצמחת תלמידי חכמים גדולים במיוחד (כמו הרב דרימטרובסקי הנזכר לעיל)? עד גיל 28 כבר אפשר לראות מי בכיוון מאוד מיוחד. אותם בודדים לפעמים לא מתגייסים בכלל. כמו שאמרתי, כנסו למרכז ולהר המור ותראו כאלה].

ט. כסיכום של נקודות ז ו- ח, ברור לי שאף אחד לא יישם את הפתרון הזה, כי זאת לא הנקודה. יש כאן החלטה עקרונית של לא לקחת חלק במסגרת הזאת. המנהיגים מבינים שההחלטה לא להתגייס היא קריטית, למרות המחירים שצריך לשלם בעקבותיה. ואם המחיר שצריך לשלם הוא שהאוזן צריכה לשמוע טיעונים קצת עקומים, לא נורא.

משוש דורים

שילה צבי כתב:
ח. אם היה רצון למצוא פתרון גיוס, להווי ידוע שיש כזה. קוראים לו הסדר מרכז. מתגייסים בגיל מאוד מאוחר, בשלב שבו רוב ככל החרדים כבר נשואים +. מתגייסים לזמן קצר (פחות משנה) ומכאן והלאה עושים מילואים. לא חושב שמישהו בגיל 28 עם שני ילדים יתקלקל בצבא בגלל שילדים בני שמונה עשרה לידו שומעים שירים בפלאפון. לא חושב שיהיה לאותו אחד קשה לחזור לביהמ"ד לשקידת התורה. ובד"כ בשלב זה אנשים מספיק בנויים בלימוד שההפסקה לא גורעת מהם. כנסו למרכז הרב או להר המור ותראו עשרות ומאות שעשו כך, ואי אפשר לראות עליהם בגיל שלושים וחמש שלפני כמה שנים הם בילו תשעה חודשים בפודרה של מחנה שיזפון. [אגב, מה עם הצמחת תלמידי חכמים גדולים במיוחד (כמו הרב דרימטרובסקי הנזכר לעיל)? עד גיל 28 כבר אפשר לראות מי בכיוון מאוד מיוחד. אותם בודדים לפעמים לא מתגייסים בכלל. כמו שאמרתי, כנסו למרכז ולהר המור ותראו כאלה].

ואם נפתח גם את זה ונשאל וכי למה יתגייסו הנ"ל ל9 חדשים, ושאר צעירי ישראל לשלש שנים? והרי פשוט שכיום התקשורת מניחה להם מפני שיש להם טרף יותר קל בדמות החרדים, אבל אם זה יגמר, ישובו השאלות למה הם מתגייסים לפחות זמן?
האמת על אי הגיוס מורכבת לענ"ד מכמה סיבות,

הא' והיא העיקרית, שאין הצבא על כל האוירה הקלוקלת והמתירנית החילונית שבו, מקום אפשרי כלל לחרדי.

הב' כפי שהזכרת, שמהותו של הציבור החרדי הוא הבדלה מן הרחוב וההויה הישראלית החילונית, והצבא הוא הראשון לעצב הויה זו.

הג' כפי שהזכיר הרב אי"ס, שאי אפשר לגדל אטמוספרה אמיתית של ערכים ומושגים של שייכות פנימית לתורה ולהקב"ה למי שנשם את אוירת הצבא, ואוסיף, שגם אנשי מרכז והר המור לא היו מגיעים לשום שייכות להנ"ל, אם לא היה מימינם את עולם התורה החרדי.

הד', הוא לא אידיאולגי אלא מציאות שנגזרת מן הסיבה הב', הציבור החרדי אינו מרגיש שייך כלל לסיפור הישראלי ולמדינה, הוא לא מזדהה אידיאולוגית עם הקמת המדינה ולא רואה בה ערך או אתחלתא דגאולה, הוא מודר מרוב הזכויות שיש לכלל תושבי המדינה (ולא יעזור כלום שטיפת המוח התקשורתית שהחרדים חולבים את הקופה, בשעה שכאו"א חש על בשרו את ההיפך), ואינו רואה סיבה להלחם ולסכן את חייו במלחמה על בית שהוא מרגיש שם בקושי אורח.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' פברואר 20, 2024 4:33 pm

משוש דורים כתב:פשוט שכיום התקשורת מניחה להם

גם כיום התשקורת שואלת. הם אינם ממתינים אפילו לשעת הכושר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' פברואר 20, 2024 10:05 pm

לבי במערב כתב:גם כיום התשקורת שואלת. הם אינם ממתינים לשום שעת הכושר.
וכנ"ל:
אליסף כתב:
דרומי כתב:כבר כתבתי (ונמחקתי...) אך אכתוב שוב.

מצער לראות כיצד המגזר שתמיד יהיה סוג "ב" (וד"ל) ואף פעם לא יהיה במקום הראשון, במקום להפנות את החצים למחרפיו ומגדפיו האמיתיים, אלו שבאמת עושים לו צרות צרורות והוא נכנע להם פעם אחר פעם - מפנה אצבע מאשימה לציבור שבאמת לא יכול להועיל כרגע כלום, אבל ממש כלום.

כנ"ל..
כל יום עוד בעיטה לציבור הזה, לא יאומן

במחילה הרב היקר ליבי במערב.
הרב שילה, הקדיש זמן רב ושיקע מוח ולב בכתיבת דבריו, ותגובות כאלה, הכוללת ציטוטים כאלו, העוסקות בזוטי זוטות, לענ"ד אינן במקום כלל.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' פברואר 21, 2024 1:50 am

שילה צבי כתב:ט. כסיכום של נקודות ז ו- ח, ברור לי שאף אחד לא יישם את הפתרון הזה, כי זאת לא הנקודה. יש כאן החלטה עקרונית של לא לקחת חלק במסגרת הזאת. המנהיגים מבינים שההחלטה לא להתגייס היא קריטית, למרות המחירים שצריך לשלם בעקבותיה. ואם המחיר שצריך לשלם הוא שהאוזן צריכה לשמוע טיעונים קצת עקומים, לא נורא.

ר' שילה
כתבת יפה מאד וטוב מאד ונוגע ללב מאד, ואף הסיכום הזה נכון מאד.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' פברואר 21, 2024 3:12 am

איש_ספר כתב:במחילה הרב היקר ליבי במערב. הרב שילה, הקדיש זמן רב ושיקע מוח ולב בכתיבת דבריו, ותגובות כאלה, הכוללת ציטוטים כאלו, העוסקות בזוטי זוטות, לענ"ד אינן במקום כלל.

כמובן שלא הגבתי על דברי הרב 'שילה צבי' (שניכרים דברי אמת החצובים מן הלב), אלא על הודעת הרב 'משוש דורים' (שקדמה לדברי). ובכל אופן, הסרתי את הציטוט.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 21, 2024 10:05 am

הרב ליבי. יש"כ. ירבו כמותך בישראל בכלל וכאן בפרט.

============

באיחור מביש מחקתי כאן ביטוי מחוצף על אחד מן הצדיקים. אכפול ואשלש בקשתי מאז, לכתוב לי באישי בכל מקרה כיו"ב.

יצחק אייזיק

לבי במערב כתב:
משוש דורים כתב:פשוט שכיום התקשורת מניחה להם

גם כיום התשקורת שואלת. הם אינם ממתינים אפילו לשעת הכושר.

יש כאן שתי שאלות נפרדות:
א. איך מסבירים לחילונים אי גיוס, או קיצור של השירות.
ב. איך מסבירים לעצמנו.

ההודעה של הרב שילה צבי עסקה בשאלה השניה. אתה צודק שלגבי השאלה הראשונה אין הבדל בין לא לשרת בכלל לבין לשרת שירות מקוצר ואת שני הדברים קשה עד בלתי אפשרי להסביר לחילוני שאינו מעריך את לימוד התורה.
אבל זה לא נוגע כלל לשאלה השניה, כי אם באמת אפשר להתגייס למסלול שמור ומקוצר והדבר אינו פוגע בשקידה בלימוד הרי שזה הדבר הנכון לעשות מצד נושא בעול ומצוות הצלת נפשות וכו' ומה אכפת לנו מה יאמרו החילונים בתקשורת?

נטורי קרתא

יצחק אייזיק כתב: אתה צודק שלגבי השאלה הראשונה אין הבדל בין לא לשרת בכלל לבין לשרת שירות מקוצר ואת שני הדברים קשה עד בלתי אפשרי להסביר לחילוני שאינו מעריך את לימוד התורה.

זאת הצגה שאינה מדויקת. ברור שתמיד יהיו טהרניים אלה ואחרים שיטענו שאם אין שוויון עד הסוף זה לא שוויון, אבל בוודאי רוב רובה של החברה תגלה הבנה לנוכח הנשיאה בעול, גם אם זה בסוף לא שווה לגמרי (גם באותה פלוגה עצמה אין אף פעם דמיון בין תפקידים שונים, אין שוויון גמור). החברה הישראלית גילתה הבנה יפה לאורך כל השנים לנוכח ההסדר, למרות שהשירות עצמו היה פחות ממחצית הזמן. כי גם למחצה ולשליש ולרביע יש ערך, בוודאי מבחינת ההצהרה שבעניין, שאיננו אומרים שלום עלי נפשי ומשתמטים לגמרי. לשירות חלקי, בין אם מבחינת חלוקת הזמן, ובין אם מבחינת חלקים בתוך המגזר, יש ערך גדול. האמירה שאין הבדל בין שירות מקוצר להשתמטות מוחלטת היא אמירה מטעה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' פברואר 21, 2024 4:15 pm

יצחק אייזיק כתב:ההודעה של הרב שילה צבי עסקה בשאלה השניה.

ובהודעתי הגבתי לדברי הרב 'משוש דורים', שבתחלת דבריו הזכיר את השאלה הראשונה (אף שאכן אף הוא עסק בעיקר בשאלה השני').
באופן כללי, ההנחה ש"את שני הדברים קשה עד בלתי אפשרי להסביר" - אינה נכונה (אמנם, דרושים באמת כנות ורצון טוב משני הצדדים...). באשר לתקופה הנוכחית, לכאורה - עיקר המטרה בהעלאת השיח על הנושא היא הסטת המיקוד מענינים אחרים, וק"ל.

צופה_ומביט

פורסם היום:

ביום ראשון הקרוב תתקיים בבני ברק עצרת חיזוק ותפילה לרגל המצב הקשה והמלחמה בדרום, בצל הבחירות המוניציפליות שנכפו בתקופה זו. העצרת תיערך בשילוב תמיכה ברשימת דגל התורה למועצת העיר בני ברק. העצרת תתקיים ברחובה של עיר בצומת הרחובות הרב כהנמן רבי עקיבא, בו תוקם במת ענק עליה ישבו גדולי הדור שליט"א.
בהוראת גדולי ישראל, העצרת תיפתח במעמד תפילה מיוחד לרגל המצב הקשה השורר בארץ, תוך דגש מיוחד על 'עמו אנוכי בצרה' וההתעוררות המיוחדת בצל המלחמה, ולאחריה תחל עצרת הבחירות המרכזית של דגל התורה.

אני לא יודע מה/איך מגיבים על זה, אז רק מניח את זה כאן.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' פברואר 21, 2024 6:01 pm

אחה"מ על ההתעסקות ב'זוטות' (לפ"ע):

צופה_ומביט כתב:
דגש מיוחד של[!] 'עמו אנוכי הצורה[!]'

ארי שבחבורה

צופה_ומביט כתב:פורסם היום:
ביום ראשון הקרוב תתקיים בבני ברק עצרת חיזוק ותפילה לרגל המצב הקשה והמלחמה בדרום, בצל הבחירות המוניציפליות שנכפו בתקופה זו. העצרת תיערך בשילוב תמיכה ברשימת דגל התורה למועצת העיר בני ברק. העצרת תתקיים ברחובה של עיר בצומת הרחובות הרב כהנמן רבי עקיבא, בו תוקם במת ענק עליה ישבו גדולי הדור שליט"א.
בהוראת גדולי ישראל, העצרת תיפתח במעמד תפילה מיוחד לרגל המצב הקשה השורר בארץ, תוך דגש מיוחד על 'עמו אנוכי בצרה' וההתעוררות המיוחדת בצל המלחמה, ולאחריה תחל עצרת הבחירות המרכזית של דגל התורה.

אני לא יודע מה/איך מגיבים על זה, אז רק מניח את זה כאן.

מה פירוש? איזה נס שיש בחירות. אחרת לא היינו רואים כזה מעמד תפילה על המצב בראשות מרנן ורבנן עד סוף המלחמה.
חבל שאין בחירות כל חודש.

נטורי קרתא

ארי שבחבורה כתב:מה פירוש? איזה נס שיש בחירות. אחרת לא היינו רואים כזה מעמד תפילה על המצב בראשות מרנן ורבנן עד סוף המלחמה.
חבל שאין בחירות כל חודש.

וכמו תמיד נשאלת השאלה: האם הם כאלה טיפשים, או שהם חושבים שאנחנו כאלה טיפשים.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ש' פברואר 24, 2024 7:49 pm

החיילים הנהרגים הי"ד אינם אלא מפני זבל, אבל מפני הזבל ממש (שבכל עיר ועיר) הם גופי תורה.
והנה זכינו שהקושיות שבאשכול זה מתורצות חדא חברתה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ש' פברואר 24, 2024 10:10 pm

ועכשיו זכינו למאמר נוסף שהתפרסם בענין הגיוס (בשונה מכותבים אחרים שמדברים גבוהה גבוהה ומנותקים מהמציאות, הכותב דנן יותר מציאותי):

כשאני מתווכח עם דובר חרדי מיומן על הגיוס לצבא, התחושה דומה לשחייה בבריכה מלאה ג'לי. אתה לא ממש מצליח להתקדם, אבל גם לא נתקל באיזו התנגדות מוצקה, במשהו שאפשר לתפוס; רק שוקע בצמיגוּת עיסתית ודביקה. אחרי שבן שיחך מצטט כמה מקורות תורניים לא רלוונטיים, הוא עובר לטיעונים שנועדו בבירור לבלבל את הפריץ: צריך צבא מקצועי; ויש בקריה מספיק מש"קי ממטרות; והאם הגדוילים לא מכירים את כל מה שאמרת?! בסוף השיחה נותר תמיד טעם חמצמץ: לא רק שאף אחד לא השתכנע – שזה בכל מקרה מה שקורה בכל הוויכוחים – אלא שגם לא הצלחת להבין איך הוא מסביר לעצמו את חרפת ההשתמטות. אם לימוד גמרא מחדד את השכל, למה הטיעונים של הלומדים בזכות השתמטותם הם כל כך אינפנטיליים?

קבוצות דתיות קיצוניות יודעות להתפשר עם צרכים צבאיים – כשהן רוצות. במאה ה־18 דרש פעם המושל הבריטי מתושבי פנסילבניה תקציב מיוחד לרכישת אבק שריפה. בית הנבחרים של פנסילבניה רצה לעזור, אבל דתם של חבריו הקווייקרים אסרה עליהם לממן כלי מלחמה. לבסוף מצאו הקווייקרים פתרון: הם החליטו להעניק למושל 3,000 פאונד, "לקניית חיטה וגרגרים אחרים". לכולם היה ברור ש"הגרגרים האחרים" הם גרגרי אבק שריפה. לו רצו החרדים, היו גם הם יכולים לפשר בין אידיאל ה"נאר תוירה" – רק תורה – לבין שירות צבאי. כשהילד חולה (לא עלינו), הרי אביו הכוללניק אינו מסתפק בלימוד עוד דף גמרא, אלא סוגר את הספר ולוקח את הילד לבית החולים, ואם צריך גם מעבר לים. למה כשעם ישראל כולו חולה אי אפשר לסגור את הגמרא לשנה־שנתיים, כמו שעושים גיבורי ישיבות ההסדר?

החרדים מסבירים לנו שהם שבט לוי, שנבחרו מכל ישראל לעבודת הקודש. אבל מהגמרא משתמע שאפילו כוהנים יצאו למלחמת מצווה (קידושין כא). על כך נוסיף, שאף אחד לא בחר את החרדים להיות שבט לוי. גם הילדים שלנו היו מעדיפים ללמוד תורה בזמן שאחרים מגינים עליהם, אבל הם מבינים שאין אחרים. ההשוואה הופכת מופרכת עוד יותר כאשר נזכרים שבמִפקד בני ישראל במדבר היו הלוויים בערך שלושה אחוזים מהעם, בעוד היום החרדים הם כבר 18 אחוזים מכל מחזור גיוס.

נכון, החרדים מתנדבים לשרת בזק"א, ועושים שם מלאכת קודש. אבל מעולם לא הסכמנו לעסקה שבה אנחנו נהרגים והם מזהים את גופותינו. שיתכבדו ויתרמו את חלקם גם בין שורות הלוחמים

החרדים, לדאבון הלב, אינם שבט לוי, אלא שבט ראובן, שסירב להצטרף למלחמה נגד סיסרא. עליהם שוררה דבורה הנביאה, לדיראון עולם: "למה ישבת בין המשפתיים, לשמוע שריקות עדרים? לפלגות ראובן גדולים חקרי לב" (שופטים ה). ההשתמטות החרדית ממיטה כלימת עולם על השבט החשוב הזה בעם ישראל. ייתכן מאוד שנכדי המשתמטים העכשוויים יתביישו בסבם, שלא נחלץ לעזרת ה' בגיבורים. אך מה זה עוזר לנו עכשיו?

באופן מתסכל, האטימות בנוגע להשתמטות אינה רק נחלתם של החרדים הקיצוניים, זורקי החיתולים על השוטרים ממאה שערים. אפילו החרדים הכי מעודכנים והכי עובדים לא מעלים בדרך כלל על דעתם לשלוח את ילדיהם לצבא. הם ממלמלים משהו על העתיד הרחוק מאוד, וממהרים לחזור לטוויטר. למדתי שבעיני רבים מהם הגיוס לצבא אינו תנאי בסיסי לשותפות בחברה הישראלית, כפי שרואים אותו המשרתים בצה"ל, אלא איזה דובדבן שבקצפת, הידור מגה־ציוני לישראלֵי־על. אינני יודע איך לגשר על הפער הזה.

לא צריך להטיף לי על מעלותיה של החברה החרדית. מקרוביי ומידידיי החרדים אני לומד על חברה מלאת תורה, צדיקוּת, משפחתיות וחסד. לולא היה לחברה החרדית הרבה מה להציע, היא לא הייתה משגשגת מבחינה דמוגרפית. הטיעון השטחי אומר שהחרדים מתרבים משום שיש להם הרבה ילדים ומשום שהילדים הללו מתקשים לעזוב בבגרותם את הקהילה החרדית, שלא הקנתה להם לימודי חול. אבל כל הנתונים הללו היו נכונים גם במאה ה־19, ואז כמעט כל הצעירים החרדים נטשו בהמוניהם את עולם הישיבות. ההשכלה והציונות קרצו להם והציבו חלופה רעיונית מושכת. היום החרדים לא רואים בעולם בחוץ שום אלטרנטיבה רוחנית מפתה שיכולה לאתגר את העוצמה הרוחנית של קהילתם.

גם אנחנו, הסרוגים, לא אטרקטיביים בעיניהם. ובאמת יש הרבה דברים שהיינו יכולים ללמוד מהם. למשל, לפתח עמוד שדרה רוחני וביטחון עצמי, ולא להתפעל מכל אופנה פרוגרסיבית מקושקשת. בטווח הארוך, ייתכן שהתרומה הגדולה ביותר שלנו לשיפור החברה החרדית תהיה שיפור החברה הדתית־לאומית, כך שתאתגר את החרדים בחלופה מפתה. אבל לא בטוח שנוכל להמתין כל כך הרבה.

כשאמרו לכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס שצריך לחשוב מבחינה כלכלית גם על הטווח הארוך, קיינס השיב: "בטווח הארוך כולנו מתים". היה מי שהעיר שלוּ היו לקיינס ילדים, הוא לא היה מתבטא כך. מלומדים מתווכחים על כוונתו המדויקת של קיינס, וההערה על ילדיו לא באמת רלוונטית. אך לגופו של עניין, אין לי שום בעיה עם הטווח הארוך. בגיל חמישים אני יודע שהרבה תהליכים מבורכים בחברה הישראלית יבשילו בימיהם של נכדיי – וזה בסדר גמור. אני מוכן שישתמשו בכספי המיסים שלי לבניית מטרו, כדי שילדיי או נכדיי יוכלו לנסוע בו בעוד כמה עשורים. פעם חשבתי שזה גם מה שיקרה עם גיוס החרדים: יותר ויותר מהם מתגייסים, ובימי נכדיי או ניניי יתגייסו כולם. אבל האמונה הזו חטפה שתי מכות: ראשית, לפני ארבע שנים התגלה שאכ"א זייף במשך שנים את הנתונים האופטימיים לגבי גיוס החרדים, ובמציאות אין שום מגמת עלייה בגיוסם. כל הכבוד למתגייסים החרדים המעטים, אך הם טיפה בים. שנית, בשמיני עצרת השנה גילינו שצה"ל לא יכול להמתין לימי נכדינו: הוא צריך עוד המון חיילים קרביים – ועכשיו. אתם לא רואים, אחינו החרדים, עד כמה אנחנו צריכים אתכם לצידנו בשוחות?

לו רצו החרדים, היו גם הם יכולים לפשר בין אידיאל ה"נאר תוירה" – רק תורה – לבין שירות צבאי. כשהילד חולה (לא עלינו), הרי אביו הכוללניק אינו מסתפק בלימוד עוד דף גמרא, אלא סוגר את הספר ולוקח את הילד לבית החולים

השר סמוטריץ' כרת ברית פוליטית עם החרדים, ועליו לדעת שהציבור שלו כועס היום מאוד על הברית הזו. גם במעוזים חרד"ליים מובהקים, שמעריצים תורה ומעריכים את לומדיה, זועמים היום על החרדים ונבוכים מאוד מתמיכתה של מפלגת הציונות הדתית בהגדלת התקציבים לישיבות המשתמטים. הציבור הדתי לאומי נושא היום בחלק לא פרופורציונלי מעול השירות הקרבי. אפשר לראות זאת ברשימות הנוראות והארוכות של הנופלים מתוך יישובינו וישיבותינו. כל התנחלות, כל ישיבת הסדר, כל מכינה קדם צבאית – ספגו אבדות קשות ואיומות. בנסיבות הללו הולך ומצטבר כעס על אלו המסרבים לשאת בעול. שוויון בנטל הוא מיתוס, אך שותפות בנטל היא דרישת מינימום. נכון, החרדים מתנדבים לשרת בזק"א, ועושים שם מלאכת קודש. אבל מעולם לא הסכמנו לעסקה שבה אנחנו נהרגים והם מזהים את גופותינו. שיתכבדו ויתרמו את חלקם גם בין שורות הלוחמים. כפי שאמר משה רבנו לבני ראובן הקדמונים: "האחיכם יבואו למלחמה – ואתם תשבו פה?!" (במדבר לב). בני ראובן לא השיבו לו שהם יחלקו קביים לפצועים מטעם יד שרה.

המצב מתסכל מאוד, בין השאר משום שאין הרבה שאנחנו יכולים לעשות בנושא הזה. אף אחד לא יכול לשלוח לכלא 20 אלף משתמטים. מאז 1998 משגע בג"ץ את המדינה בדרישות לעגן בחקיקה את הפטור לחרדים, ואז בפסילת החוקים הללו. קואליציות נופלות בגלל התמרונים המשפטיים הללו, אך אף חרדי נוסף לא התגייס בגללם. אנחנו אומנם יכולים לקצץ את התקציב לישיבות החרדיות, ואפילו ראוי לעשות זאת, אבל נדמה לי שגם קיצוץ כזה לא ישלח אותם באלפיהם ללשכות הגיוס. אני לא מרקסיסט, ולא מאמין בכוחה של כלכלה לגבור על רעיונות, ערכים וזהות. השינוי בחברה החרדית בוא יבוא, כי כל אף רגיש יריח בסופו של דבר את ריקבון ההשתמטות; אך הוא יבוא רק מבפנים, כשהחרדים עצמם ימאסו ברקב המוסרי הזה.

האבסורד הוא שהקהילה החרדית היא באמת טובה ויפה. לו השתלבו החרדים בחברה הישראלית, אפילו במידה חלקית, כולנו היינו יכולים ליהנות מהטוב הזה. בינתיים הם מתבצרים בסירובם להטות שכם, וסרבנותם מכרסמת באיכות המוסרית של קהילתם היפה, כמו תולעת המכרסמת בתפוח. האם אפשר לנתק בין האטימות המוסרית הזו לבין החומציוּת המיזנתרופית, שחלק מבחורי הישיבה הליטאיים מכנים "הומור"? האם אין קשר בין הזלזול הזה בדרך ארץ, בנורמות אנושיות בסיסיות, לבין האלימות הקשה החוזרת ונשנית בישיבת היוקרה פוניבז' בין שתי קבוצות של תלמידי חכמים, המכונים בפי כול "המחבלים" ו"השונאים"? האם אפשר לנתק בין הקלקול הערכי של ההשתמטות לבין הזלזול המופקר בחוקי התנועה ובחוקי הבנייה בערים חרדיות?

רק החרדים עצמם יכולים לתקן את החברה שלהם. לחץ חיצוני חזק עלול לגרום להם דווקא לתגובת נגד. אנחנו צריכים להמתין בסבלנות – ולמרבה התסכול, אין לנו סבלנות ואין לנו זמן. אינני מיואש, משום שההיסטוריה מלמדת ששינויים כאלו אכן קורים לא פעם, ואפילו במהירות. לא נחוצה כאן מהפכה כוללת, אלא שדרוג מוסרי. איננו רוצים שהחרדים יפסיקו להיות חרדים, אלא שיחרדו גם לגורל עמם. נתפלל שיהפוך ה' את ליבם במהרה לטובה על עם ישראל, ובינתיים לפחות נקיים את חובת המחאה; לפחות נזכיר לאחינו החרדים שהתירוצים להשתמטותם אינם משכנעים אותנו. אני לא מאמין שהתירוצים הללו משכנעים אפילו אותם.

(הכותב: הרב חיים נבון שי').

משוש דורים

דרומי כתב:
גם אנחנו, הסרוגים, לא אטרקטיביים בעיניהם. ובאמת יש הרבה דברים שהיינו יכולים ללמוד מהם. למשל, לפתח עמוד שדרה רוחני וביטחון עצמי, ולא להתפעל מכל אופנה פרוגרסיבית מקושקשת. בטווח הארוך, ייתכן שהתרומה הגדולה ביותר שלנו לשיפור החברה החרדית תהיה שיפור החברה הדתית־לאומית, כך שתאתגר את החרדים בחלופה מפתה. אבל לא בטוח שנוכל להמתין כל כך הרבה.

הנה הוא בעצמו נתן את התשובה, הוא מסביר כאן מה קורה לציבור שלו כשהוא מעורבב ושותף עם הציבור הישראלי הכללי, וזה בדיוק הדבר שהחרדים חרדים ממנו, ואף מוכנים לשלם כל מחיר כדי שזה לא יקרה.

משוש דורים

ואסביר יותר.
אני רואה את הטורים המתפרסמים מידי יום, בהם בהם עסקני/רבני/צייצני המגזר הדל"י, מטיפים/זועמים/מתחננים/מקטרים, על הציבור החרדי שאינו מתגייס לצבא.
מננהל כאן דו שיח של חרשים, כי המשותף לכל הדלי"ם הוא שהם בטוחים שהמגזר שלהם הוא כליל השלמות, אולי יש ביקורת קלה פה ושם, אבל חוץ מזה הם מושלמים ממש. ואם הם יכולים להתגייס לצבא הרי שהציבור החרדי בוודאי יכול.
מאידך הציבור החרדי מתייחס לרוב הציבור הדל"י ומנהיגיו, (בצדק או שלא בצדק), כאל אוסף של קלי דעת, עמי הארצות, בעלי דעות כוזבות, וכל טור כזה הוא יותר סיבה להוכיח זאת.
מאז ומתמיד ידע כל עסקן חרדי, כי 'דיל' או 'עסק' אפשר לעשות עם עסקן חילוני, או עם גוי, אך לעולם לא עם מזרוחניק, כי הוא בא תמיד עם הרגשת עליונות ופטרונות, ורצון לחנך אותך ולכפות עליך את ערכיו ומושגיו.
ולגופם של דברים:
לו היה הצבא מקום מקצועי בו עוסקים בסידורי הבטחון של תושבי המדינה, אין לי ספק שהיינו מוצאים בו שיעור גדול של מתגייסים חרדים (לכה"פ כשיעור החרדים היוצאים לעבודה), אך הצבא אינו כזה, אלא מקום לכל צרוע וזב לכפות עליך את ערכיו ומושגיו, וביותר, שהצבא אינו גוף דמוקרטי, אלא גוף דיקטטורי, בו הוראות נכפות בפקודה, (זו אגב הסיבה שכל הגופים הפרוגרסיביים משקיעים שם כ"כ הרבה, כי אחרי שנכשלו לשכנע בשיטות הדמוקרטיות, הם מנסים להשמיע וליישם את משנתם, בדרך של כפיה). וזה דבר שהחרדים לא יוכלו להסכים לו בשום פנים ואופן.
מרן הרב שך (הצופה לבית ישראל) כבר הכריז לפני שלשה עשורים, אם תהיה גזירה על עולם התורה נרד כולנו מהארץ, ואף אחרים שלא הכריזו כך מסכימים לעיקרון שהציבור יהיה מוכן לשלם כל מחיר ולא להתגייס.
האידיאולוגים והתיאולוגים של התרבות הקלוקלת נלחמים את מלחמתם האחרונה והם אוחזים את מוקדי הכח שלהם בשיניים ובצפרניים, כדי לשלוט משם על כל מי שיבוא בשעריהם.
גם האקדמיה הינה היום מקום שאינו מנסה ללמד מקצוע ונתונים, אלא מקום לעצב ולשנות את הבאים בשעריו, ולכן הציבור שלנו מדיר רגליו משם, ומשלם על כך מחירים כואבים, ויתירה מכך, למרות שפרנסי הציבור החילוני זועקים מרה על הנזק הכלכלי שיש באי השתתפות הציבור החרדי בשוק העבודה, למרות זאת אינם מוכנים לבוא לקראת הציבור החרדי כלל בשום דבר עקרוני, (פיקוח רבני על תכנים, לימוד בהפרדה לתואר שני, ועוד רבות).
אם מנהיגי המדינה כה זקוקים לציבור שלנו, מבחינה בטחונית וכלכלית, הבה ונראה אותם באים באמת לקראתו, לא בססמאות ובהבטחות ריקות, אלא בשינוי מן השורש של הגישה הפטרונית, ובהכרה והשלמה אמיתית לקבל את הציבור החרדי כמו שהוא על אמונותיו וערכיו, ולשלב אותו ללא שינוי בכל מערכות המדינה.
כרגע הם אפילו לא בכיוון.
נ.ב. גם את הציבור הדל"י הם לא בכיוון לשלב, אלא שהדלי"ם מעדיפים להפנות את חיציהם אל החרדים.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » א' פברואר 25, 2024 9:19 am

משוש דורים כתב:ואסביר יותר.
אני רואה את הטורים המתפרסמים מידי יום, בהם בהם עסקני/רבני/צייצני המגזר הדל"י, מטיפים/זועמים/מתחננים/מקטרים, על הציבור החרדי שאינו מתגייס לצבא.
מננהל כאן דו שיח של חרשים, כי המשותף לכל הדלי"ם הוא שהם בטוחים שהמגזר שלהם הוא כליל השלמות, אולי יש ביקורת קלה פה ושם, אבל חוץ מזה הם מושלמים ממש. ואם הם יכולים להתגייס לצבא הרי שהציבור החרדי בוודאי יכול.
מאידך הציבור החרדי מתייחס לרוב הציבור הדל"י ומנהיגיו, (בצדק או שלא בצדק), כאל אוסף של קלי דעת, עמי הארצות, בעלי דעות כוזבות, וכל טור כזה הוא יותר סיבה להוכיח זאת.
מאז ומתמיד ידע כל עסקן חרדי, כי 'דיל' או 'עסק' אפשר לעשות עם עסקן חילוני, או עם גוי, אך לעולם לא עם מזרוחניק, כי הוא בא תמיד עם הרגשת עליונות ופטרונות, ורצון לחנך אותך ולכפות עליך את ערכיו ומושגיו.
ולגופם של דברים:
לו היה הצבא מקום מקצועי בו עוסקים בסידורי הבטחון של תושבי המדינה, אין לי ספק שהיינו מוצאים בו שיעור גדול של מתגייסים חרדים (לכה"פ כשיעור החרדים היוצאים לעבודה), אך הצבא אינו כזה, אלא מקום לכל צרוע וזב לכפות עליך את ערכיו ומושגיו, וביותר, שהצבא אינו גוף דמוקרטי, אלא גוף דיקטטורי, בו הוראות נכפות בפקודה, (זו אגב הסיבה שכל הגופים הפרוגרסיביים משקיעים שם כ"כ הרבה, כי אחרי שנכשלו לשכנע בשיטות הדמוקרטיות, הם מנסים להשמיע וליישם את משנתם, בדרך של כפיה). וזה דבר שהחרדים לא יוכלו להסכים לו בשום פנים ואופן.
מרן הרב שך (הצופה לבית ישראל) כבר הכריז לפני שלשה עשורים, אם תהיה גזירה על עולם התורה נרד כולנו מהארץ, ואף אחרים שלא הכריזו כך מסכימים לעיקרון שהציבור יהיה מוכן לשלם כל מחיר ולא להתגייס.
האידיאולוגים והתיאולוגים של התרבות הקלוקלת נלחמים את מלחמתם האחרונה והם אוחזים את מוקדי הכח שלהם בשיניים ובצפרניים, כדי לשלוט משם על כל מי שיבוא בשעריהם.
גם האקדמיה הינה היום מקום שאינו מנסה ללמד מקצוע ונתונים, אלא מקום לעצב ולשנות את הבאים בשעריו, ולכן הציבור שלנו מדיר רגליו משם, ומשלם על כך מחירים כואבים, ויתירה מכך, למרות שפרנסי הציבור החילוני זועקים מרה על הנזק הכלכלי שיש באי השתתפות הציבור החרדי בשוק העבודה, למרות זאת אינם מוכנים לבוא לקראת הציבור החרדי כלל בשום דבר עקרוני, (פיקוח רבני על תכנים, לימוד בהפרדה לתואר שני, ועוד רבות).
אם מנהיגי המדינה כה זקוקים לציבור שלנו, מבחינה בטחונית וכלכלית, הבה ונראה אותם באים באמת לקראתו, לא בססמאות ובהבטחות ריקות, אלא בשינוי מן השורש של הגישה הפטרונית, ובהכרה והשלמה אמיתית לקבל את הציבור החרדי כמו שהוא על אמונותיו וערכיו, ולשלב אותו ללא שינוי בכל מערכות המדינה.
כרגע הם אפילו לא בכיוון.
נ.ב. גם את הציבור הדל"י הם לא בכיוון לשלב, אלא שהדלי"ם מעדיפים להפנות את חיציהם אל החרדים.

הדא הוא דכתיב: "כשאני מתווכח עם דובר חרדי מיומן על הגיוס לצבא, התחושה דומה לשחייה בבריכה מלאה ג'לי. אתה לא ממש מצליח להתקדם, אבל גם לא נתקל באיזו התנגדות מוצקה, במשהו שאפשר לתפוס; רק שוקע בצמיגוּת עיסתית ודביקה. אחרי שבן שיחך מצטט כמה מקורות תורניים לא רלוונטיים, הוא עובר לטיעונים שנועדו בבירור לבלבל את הפריץ: צריך צבא מקצועי; ויש בקריה מספיק מש"קי ממטרות; והאם הגדוילים לא מכירים את כל מה שאמרת?! בסוף השיחה נותר תמיד טעם חמצמץ: לא רק שאף אחד לא השתכנע – שזה בכל מקרה מה שקורה בכל הוויכוחים – אלא שגם לא הצלחת להבין איך הוא מסביר לעצמו את חרפת ההשתמטות. אם לימוד גמרא מחדד את השכל, למה הטיעונים של הלומדים בזכות השתמטותם הם כל כך אינפנטיליים?"

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » א' פברואר 25, 2024 9:29 am

בן אליהו כתב:הדא הוא דכתיב:

הרב בן אליהו, אם אין מה להגיב לגופם של דברים, עדיף לא להגיב כלל.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר