מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי יקים » ו' אוגוסט 31, 2018 2:02 am

במעלת הדיבור בשפת האידיש
ע"ע 'רבבות אפרים' ח"ח סי' תקצג.
דברי שלום (עפג'ין) ח"י עמ' קפב
גליון הפרדס שנה סז חוברת ו' עמ' 2

וראה ספר אפיק בנגב, עמ' 97 - שרא"י פינקל זצ"ל הקפיד לדבר אידיש מאז השואה לזכר הנספים (!)

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ו' אוגוסט 31, 2018 4:20 am

אראל כתב:אבל אני עדיין לא רגוע...
ולמה משום שאסור לעשות מנורה בת ז' קנים, אין לקרות את החנוכה מנורה בשם מנורה?
מה ענין זה לזה???

לא אמרתי בשום מקום שאסור לקרוא לחנוכיה מנורה. תלמד עברית תקנית ותבין את שאני כותב. אנו מדברים בשתי שפות שונות.

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ו' אוגוסט 31, 2018 4:22 am

יקים כתב:במעלת הדיבור בשפת האידיש
ע"ע 'רבבות אפרים' ח"ח סי' תקצג.
דברי שלום (עפג'ין) ח"י עמ' קפב
גליון הפרדס שנה סז חוברת ו' עמ' 2

וראה ספר אפיק בנגב, עמ' 97 - שרא"י פינקל זצ"ל הקפיד לדבר אידיש מאז השואה לזכר הנספים (!)

מצויין, כל עוד מבינים אותך. רוב יושבי ארץ ישראל היום לא מבינים אידיש. רק החסידים עדיין מחזיקים בה..

איש גלילי
הודעות: 2477
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' אוגוסט 31, 2018 8:35 am

אראל כתב:סבון, זה מה שקרוי בארמית 'בורית', אזי בורית קטן [מקוה-זייפל] נקרא 'סביבון'

רש"י (ישעיה א כה) כתב:לשון בורית סבו''ן (נ"א שבו"ן) בלע''ז

ומאיפה ארמית הופיעה פה?

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי יקים » ו' אוגוסט 31, 2018 8:52 am

זאב ערבות כתב:
יקים כתב:במעלת הדיבור בשפת האידיש
ע"ע 'רבבות אפרים' ח"ח סי' תקצג.
דברי שלום (עפג'ין) ח"י עמ' קפב
גליון הפרדס שנה סז חוברת ו' עמ' 2

וראה ספר אפיק בנגב, עמ' 97 - שרא"י פינקל זצ"ל הקפיד לדבר אידיש מאז השואה לזכר הנספים (!)

מצויין, כל עוד מבינים אותך. רוב יושבי ארץ ישראל היום לא מבינים אידיש. רק החסידים עדיין מחזיקים בה..

א. התייחסתי לכותרת.
ב. לא הבנתי את כוונתך בהערתך, האם לומר שלכן כבר אין מעלה בדיבור בשפת האידיש (למי שכן יודע, וכן ללמד הילדים)?

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ו' אוגוסט 31, 2018 10:10 am

יקים כתב:
זאב ערבות כתב:
יקים כתב:במעלת הדיבור בשפת האידיש
ע"ע 'רבבות אפרים' ח"ח סי' תקצג.
דברי שלום (עפג'ין) ח"י עמ' קפב
גליון הפרדס שנה סז חוברת ו' עמ' 2

וראה ספר אפיק בנגב, עמ' 97 - שרא"י פינקל זצ"ל הקפיד לדבר אידיש מאז השואה לזכר הנספים (!)

מצויין, כל עוד מבינים אותך. רוב יושבי ארץ ישראל היום לא מבינים אידיש. רק החסידים עדיין מחזיקים בה..

א. התייחסתי לכותרת.
ב. לא הבנתי את כוונתך בהערתך, האם לומר שלכן כבר אין מעלה בדיבור בשפת האידיש (למי שכן יודע, וכן ללמד הילדים)?

הכותרת שואלת האם יש לשפה פרט ללשון קודש קדושה, אינה שואלת על מעלת דיבור אידיש. לא אמרתי שאין מעלה בדיבור בשפת אידיש אלא שרוב החרדים היום פרט לחסידים אינם דוברים אותה. איני מבין מדוע אתה ואראל שמים דברים בפי שלא אמרתי. כבר כתבתי פעמים רבות שאין לי דבר נגד אידיש

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי יקים » ו' אוגוסט 31, 2018 2:43 pm

תודה על ההבהרה, וסליחה על אי ההבנה.
לגבי שאלת הכותרת התשובה היא לא חד משמעית, ברור ללא ספק שקדושה ממש יש רק ללשון הקודש האמיתית כפי צורתה המקורית, (וגם זה לא ברור לכל השיטות שיש קדושה ממש בלשון)
ובכל זאת המושג של 'קדושה' הינו מושג רחב, המבטא פרישות וייחודיות של עליונות כלפי אחרים, ולכן ניתן להכליל תחת הגדרה זו כל שפה המשמשת להיבדלות מן העמים או מן החופשיים, כשבעבר זה היה בעיקר מן העמים, והיום זה גם מן החופשיים ומדרך הארץ המלאה תועבות, כעין ההיבדלות בלבוש (יש קדושה בחליפה שחורה?).
נראה כי מלכתחילה זה היה להיפך, שפת האידיש שימשה כשפת החולין, והראיה שלא השמשו בו לדברי תורה, אולם בדורות האחרונים, בהם פרצו פרצות בישראל בלבוש ובשפה, עמדו מקצת מרבותינו לגדור גדרים בעד פרצות אלו.
ומי שאומר כי קדושת השפה נובעת מכך שבה דיברו ערילכע אידן מאות שנים וכל כהאי גוונא, זהו ענין רגשי ותו לא, ולא שייך לקדושה. הדבר נובע מטעות במושג 'קדושה' שחשבוהו לענין של רגש, ולא היא!
לענין שפת העברית בת זמננו, חבל להתווכח כי כל אחד יחזק את מנהגו ומנהג רבותיו, אך זה ברור שאין מה להתגאות.

מעיין
הודעות: 1378
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ו' אוגוסט 31, 2018 3:50 pm

יקים כתב:לענין שפת העברית בת זמננו, חבל להתווכח כי כל אחד יחזק את מנהגו ומנהג רבותיו, אך זה ברור שאין מה להתגאות.

אם רבך מחוסר אמצעים דר בדירה שגשם טורד זולף בתוכה, ולבוש בבלויי סחבות
אתה גם כן תחזיק במנהג רבותיך? אתמהה?
או תאמר ההכרח לא יגונה - אבל גם רבך אם הי' לו האמצעים הי' מתקן את בדקי הגג, וקונה לו חליפות שמלות להיות לבוש כתלמיד חכם
----
ברצוני לידע מי יכול לומר שרבו ומורו הי' לו מנהג לדבר עברית...
לכל היותר דיבר עברית מהכרח נסיבות הזמן וכלשונך 'שאין במה להתגאות'
ואין לקוראו 'מנהג' במובנו הפשוטי
ושמא כוונתך 'מנהג רבותיו' שלא למחות בדוברי עברית, ושיש להסתגל עם הסביבה.... ולחיות עם המציאות...
אבל כמדומה לי שבזה מותר לשנות... ואין עוברים על אל תטוש... ואם משנים מלימוד עברית בעברית אל עברית באידיש אין צריך התרת נדרים.... שאין זה חשש מנהג של מצוה כלל
נערך לאחרונה על ידי מעיין ב ו' אוגוסט 31, 2018 4:30 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי יקים » ו' אוגוסט 31, 2018 4:10 pm

מעיין כתב:
יקים כתב:לענין שפת העברית בת זמננו, חבל להתווכח כי כל אחד יחזק את מנהגו ומנהג רבותיו, אך זה ברור שאין מה להתגאות.

אם רבך מחוסר אמצעים דר בדירה שגשם טורד זולף בתוכה, ולבוש בבלויי סחבות
אתה גם כן תחזיק במנהג רבותיך
או תאמר ההכרח לא יגונה - אבל גם רבך אם הי' לו האמצעים הי' מתקן את בדקי הגג, וקונה לו חליפות שמלות להיות לבוש כתלמיד חכם
----
ברצוני לידע מי יכול לומר שרבו ומורו הי' לו מנהג לדבר עברית...
לכל היותר דיבר עברית מהכרח נסיבות הזמן וכלשונך 'שאין במה להתגאות'
ואין לקוראו 'מנהג' במובנו הפשוטי
ושמא כוונתך 'מנהג רבותיו' שלא למחות בדוברי עברית, ושיש להסתגל עם הסביבה.... ולחיות עם המציאות...
אבל כמדומה לי שבזה מותר לשנות... ואין עוברים על אל תטוש... ואם משנים מלימוד עברית בעברית אל עברית באידיש אין צריך התרת נדרים.... שאין זה חשש מנהג של מצוה כלל

כנראה שאתה באמת לא מבין עברית....
לא כתבתי 'יחזיק' אלא 'יחזק', ואם היית יודע להבדיל בין המשמעויות, היית חוסך מזמנך!

מעיין
הודעות: 1378
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ו' אוגוסט 31, 2018 4:29 pm

ידעתי גם ידעתי החילוק ואין צריך להבין בעברית תקנית
זה ידוע לכל מתחיל הלומד חו"ר
שיחזק הוא מבנין הכבד ופירושו לענינינו 'להגביר' "צו שטארקן" "אותו חזק כי הוא ינחילנה" [דברים ט] "חזק ואמץ"
ויחזיק הוא מבנין הפעיל ופירושו לענינינו 'לאחוז ולהמשיך' "אנצוהאלטן" - "ועודך מחזיק בם" [שמות ט]
קראתי דבריך במהירות וקראתי יחזיק אבל איננו מבין מה הועיל בזה
האם צריך לחזק את מנהג רבותיו בזה וכו' וכו' והערתי במקומה עומדת

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ו' אוגוסט 31, 2018 5:12 pm

יקים כתב:תודה על ההבהרה, וסליחה על אי ההבנה.
לגבי שאלת הכותרת התשובה היא לא חד משמעית, ברור ללא ספק שקדושה ממש יש רק ללשון הקודש האמיתית כפי צורתה המקורית, (וגם זה לא ברור לכל השיטות שיש קדושה ממש בלשון)
ובכל זאת המושג של 'קדושה' הינו מושג רחב, המבטא פרישות וייחודיות של עליונות כלפי אחרים, ולכן ניתן להכליל תחת הגדרה זו כל שפה המשמשת להיבדלות מן העמים או מן החופשיים, כשבעבר זה היה בעיקר מן העמים, והיום זה גם מן החופשיים ומדרך הארץ המלאה תועבות, כעין ההיבדלות בלבוש (יש קדושה בחליפה שחורה?).
נראה כי מלכתחילה זה היה להיפך, שפת האידיש שימשה כשפת החולין, והראיה שלא השמשו בו לדברי תורה, אולם בדורות האחרונים, בהם פרצו פרצות בישראל בלבוש ובשפה, עמדו מקצת מרבותינו לגדור גדרים בעד פרצות אלו.
ומי שאומר כי קדושת השפה נובעת מכך שבה דיברו ערילכע אידן מאות שנים וכל כהאי גוונא, זהו ענין רגשי ותו לא, ולא שייך לקדושה. הדבר נובע מטעות במושג 'קדושה' שחשבוהו לענין של רגש, ולא היא!
לענין שפת העברית בת זמננו, חבל להתווכח כי כל אחד יחזק את מנהגו ומנהג רבותיו, אך זה ברור שאין מה להתגאות.

יפה, אך יש כמה הערות.
על סמך מה אתה קובע שבתחילה אידיש שימשה כשפת החולין? מן הסתם בבתי המדרש דיברו הלומדים בינהם ביידיש בשעת הלימוד ולא בשפת המדינה, אלא שבימים ההם היו מעט מאוד ישיבות, אך בחדרים למדו ללא ספק באידיש.
צריך עיון אם התחילו לדבר באידיש בכדי להבדל או שמא התפתח איזה דיאלקט משלו שברבות הימים נהפך למין שפה משלה בלולה מגרמנית עברית ומהשפות המקומיות, עובדה שיש כמה דיאלקטים של אידיש.
האם מישהוא סבור באמת ובתמים שדיבור באידיש גודר בעד פרצות בדת? הלא זו נאיביות במיטבה. הלא דווקא באירופה בה שלטה האידיש היו מתבוללים ומשכילים לרוב, אז מדוע השפה לא עזרה (והרבה מהם גם הלכו במלבוש יהודי כמנהג המקום)? השאלה הזו היא רטורית וכל אחד יודע את התשובה הפשוטה: ללבוש ושפה מעצמם אין כח סגולי למנוע מאדם להיות פרוץ בכל תחום שהוא (כבר ידוע על אותו שהלך לזונה ואף לא טרח להסיר את הציצית), אלא אם כן משולב עם פנימיות ומוסריות! מי שחושב אחרת משלה את עצמו. פעם שאלתי בתמימותי מדוע ת"ח הולכים במלבוש ארוך? וענו לי בין השאר שכך יתבישו לעשות עבירות. מסכים שבמקרים מסויימים זה נכון, אך יש מספיק סיפורים שזה לא הפריע.
ועוד נקודה, היום יש קבוצה גדולה הנקראת "טונה בייגל" איני מבין בדיוק כיצד נוצר הביטוי אך אלו בעיקר חסידים שהשילו מעצמם את דרך החסידות וחיים חיי דת מודרניים כמו חרדלי"ם אך עדיין הולכים עם פאות ולובשים בשבת מלבוש ארוך ושטריימל ודוברים יידיש בינהם.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ו' אוגוסט 31, 2018 10:46 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי יקים » ו' אוגוסט 31, 2018 5:57 pm

לענין אידיש כשפת חולין, כן משמע בכמה מקורות, ואין ביכולתי כעת לטרוח ולאסוף אותם.
לענין שפה ולבוש, הדגשתי כי בעבר זה היה מול הגויים בלבד, ורק בדורות האחרונים ממש מול החופשיים, גם בחו"ל שדיברו שפת המדינה.
מה שקורה היום זה לצערנו פריצת כל המסגרות בלי להחליף שפה ולבוש ומראה, ואכן כבר הזכיר כאן מישהו שהעגל שלנו היום אינו הציונות וההשכלה וכו'. האש בוערת המכלה בתוך הבית פנימה, ורבבות יהודים עם לאנגע פאות ווויסע זאקן המה מקולקלקים ונחרבים מבפנים, ה' ירחם. לא נהיתה כזאת מאז היינו לגוי, ולצערנו הרב גם מנהיגים שפויים חסרים לנו, שיפסיקו להילחם בבעיות של היום עם השיטות של פעם, ואנו אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים, ולהפלל לישועה שלימה.
החותם בכאב!
שבת שלום!

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ו' אוגוסט 31, 2018 7:59 pm

יקים כתב:לענין אידיש כשפת חולין, כן משמע בכמה מקורות, ואין ביכולתי כעת לטרוח ולאסוף אותם.
לענין שפה ולבוש, הדגשתי כי בעבר זה היה מול הגויים בלבד, ורק בדורות האחרונים ממש מול החופשיים, גם בחו"ל שדיברו שפת המדינה.
מה שקורה היום זה לצערנו פריצת כל המסגרות בלי להחליף שפה ולבוש ומראה, ואכן כבר הזכיר כאן מישהו שהעגל שלנו היום אינו הציונות וההשכלה וכו'. האש בוערת המכלה בתוך הבית פנימה, ורבבות יהודים עם לאנגע פאות ווויסע זאקן המה מקולקלקים ונחרבים מבפנים, ה' ירחם. לא נהיתה כזאת מאז היינו לגוי, ולצערנו הרב גם מנהיגים שפויים חסרים לנו, שיפסיקו להילחם בבעיות של היום עם השיטות של פעם, ואנו אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים, ולהפלל לישועה שלימה.
החותם בכאב!

בענין יידיש כשפת חולין ושפת התבדלות מהגויים, ראו בקובץ המצורף סיפור משעשע (עמ' 26 ד"ה ליפובן)
קבצים מצורפים
גורה הומור.pdf
(156.64 KiB) הורד 90 פעמים
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ש' ספטמבר 01, 2018 12:05 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אראל
הודעות: 1324
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי אראל » ו' אוגוסט 31, 2018 10:13 pm

זאב ערבות כתב:
יקים כתב:בשבועות שנה זו התפללתי במנין הנקרא פה מודרני בסגנון גבעת שמואל והנה עולה שליח ציבור עם כיפה סרוגה וחולצה צבעונית ומתפלל בהברה חסידית "הוא זה היא והיא זה הוא"! נגשתי אליו לאחר התפילה ושאלתי אותו היתכן? וענה ששמו יואלי והוא גדל בוויליאמסבורג (חסיד ר' זלמן)! לפחות הוא ב"ה עדין שומר שבת, אך יש הרבה שבבניקים הדוברים יידיש ואין להם היום שמאק של יידישקייט.

לשון הרע אסור לדבר בכל השנה, ואם מישהוא פגע בקצה הכתר שלך, [בדפים הראשונים באשכול זה] קפצת כגדי היתכן בחודש אלול.....,
וזה לשונך הקדוש:
כפי שפלתי ודרומי כתבו: הצילו! די עם זה! אנו נמצאים בחודש אלול! תראה מה כתבתי בסוף האשכול האחר ואני מוחה בכל תוקף על דבריך שכן מעולם לא כתבתי שיש לי ענין נגד אידיש, אלא אתה ואחרים המצאתם זאת מדעתכם כיון שאינכם מבינים מה שכתבתי, ומה שאתה כותב כאן זה 100 אחוז בגדר מוציא שם רע וראוי שתלמד בספר חפץ חיים דיני מוציא שם רע, וכידוע כשדוברים לשון הרע ומוציאים שם רע ברבים (והפורום כרבים דמי) קשה מאוד לעשות תשובה.

ואיך אתה בעצמך 'שכחת' לגמרי מ'חרדת אלול'....
הנה נכשלת בלשון הרע 'מהודר' בפירוט שמות, בחודש אלול!! תתבייש לך!
אם אתה זקוק לטלפון של האדמו"ר ר' זלמן לייב מסטמר כדי לפייסו על שהבאשת את ריחו ברבים, תפנה אלי

אולי יש למצוא לימוד זכות, שבעברית יש למ צוא היתר לכתוב לשון הרע [והשמצה ברבים על גדולי ישראל אף בפירוט שמותם ברבים, כדי להכפישם ולביישם], כי במילא קלב"מ באיסור עברית...

הרואה
הודעות: 1604
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי הרואה » ש' ספטמבר 01, 2018 8:29 pm

מעיין כתב:ברצוני לידע מי יכול לומר שרבו ומורו הי' לו מנהג לדבר עברית...
לכל היותר דיבר עברית מהכרח נסיבות הזמן וכלשונך 'שאין במה להתגאות'

???
הרבה חכמים החל מהחזו"א ועד הגרח"ק והגר"ש אויערבך הורו לרבים רבים לדבר דווקא בעברית,
אפשר להזכיר גם את ר' הלל זקס זצ"ל שהיה קורא ליידיש השפה הטמאה ולא הניח לאורחיו לדבר באידיש בביתו.
מרגלא בפומיה "המשיח ידע עברית, אנגלית אולי, אידיש בטוח לא".

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ש' ספטמבר 01, 2018 10:34 pm

הרואה כתב:
מעיין כתב:ברצוני לידע מי יכול לומר שרבו ומורו הי' לו מנהג לדבר עברית...
לכל היותר דיבר עברית מהכרח נסיבות הזמן וכלשונך 'שאין במה להתגאות'

???
הרבה חכמים החל מהחזו"א ועד הגרח"ק והגר"ש אויערבך הורו לרבים רבים לדבר דווקא בעברית,
אפשר להזכיר גם את ר' הלל זקס זצ"ל שהיה קורא ליידיש השפה הטמאה ולא הניח לאורחיו לדבר באידיש בביתו.
מרגלא בפומיה "המשיח ידע עברית, אנגלית אולי, אידיש בטוח לא".

א. אשמח למקורות.
ב. מי הם עוד "הרבה חכמים" האם הכוונה ל"מיעוט רבים שנים"?
ג. הגרח"ק מדבר אידיש, ואף שמעתי מחבר שהגרח"ק אמר לגיסו שילמד אידיש. (אני מעריך שגם החזו"א דיבר באידיש, ומסתמא גם הגרשז"א, בנו הגר"ש בוודאי שלא ידבר אידיש עם בחורים שלא מבינים אותה).

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ש' ספטמבר 01, 2018 11:18 pm

מעיין כתב:
פרנקל תאומים כתב:לא הבנתי, אם הדיבור בעברית הוא הרצון להטמיע קדושת ישראל התורה והארץ, אם כן מה הרעה שכב' מוצא בה?
(חוששני שכב' בזהירותו המופלגת מעברית, איננו יודע אל נכון את פירושה של המילה "להטמיע". צר לי, אבל אינני יודע לתרגם אותה לשפה "הקדושה" אנגלית, וגם לא ליידיש).

עי' ערוך ערך טמע

הרב פ"ת, הוא "הכניס לך בהפוכה" (זה ביטוי בעברית?)
לפחות מתוך פירוש הערוך נראה שהמילה "להטמיע" הוא אחד מהמקומות שהעברית הפוכה מלשון הקודש. ומטעה את דוברי העברית בהבנה שגויה.

לשונו:

טמע [פערזינקען] (בב"ר פרשה ו) יהי מאורות עד כדו לית לה אלא י"ו מטמועין (ובפרשה סג בריש ואלה תולדות יצחק) עם מטמועי שמא (ובת"י) כי בא השמש טמעת שמשא. ותרגום ויחפרוהו ממטמונים וחפסין ליה מן טומעיא. (א"ב תרגום טבעו בארץ שעריה טמעו בארעא תרעהא ומזה הלשון תינוק שנטמע בין הגוים).

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי יקים » ש' ספטמבר 01, 2018 11:50 pm

אראל כתב:
זאב ערבות כתב:
יקים כתב:בשבועות שנה זו התפללתי במנין הנקרא פה מודרני בסגנון גבעת שמואל והנה עולה שליח ציבור עם כיפה סרוגה וחולצה צבעונית ומתפלל בהברה חסידית "הוא זה היא והיא זה הוא"! נגשתי אליו לאחר התפילה ושאלתי אותו היתכן? וענה ששמו יואלי והוא גדל בוויליאמסבורג (חסיד ר' זלמן)! לפחות הוא ב"ה עדין שומר שבת, אך יש הרבה שבבניקים הדוברים יידיש ואין להם היום שמאק של יידישקייט.

איך אתה בעצמך 'שכחת' לגמרי מ'חרדת אלול'....
הנה נכשלת בלשון הרע 'מהודר' בפירוט שמות, בחודש אלול!! תתבייש לך!
אם אתה זקוק לטלפון של האדמו"ר ר' זלמן לייב מסטמר כדי לפייסו על שהבאשת את ריחו ברבים, תפנה אלי

אולי יש למצוא לימוד זכות, שבעברית יש למ צוא היתר לכתוב לשון הרע [והשמצה ברבים על גדולי ישראל אף בפירוט שמותם ברבים, כדי להכפישם ולביישם], כי במילא קלב"מ באיסור עברית...

ר' אראל ברוב חמתך הוצאת עלי שם רע והכנסת דברי אחרים בפי....
אנא תקן זאת!

הרואה
הודעות: 1604
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי הרואה » א' ספטמבר 02, 2018 12:26 am

משולש כתב:
הרואה כתב:
מעיין כתב:ברצוני לידע מי יכול לומר שרבו ומורו הי' לו מנהג לדבר עברית...
לכל היותר דיבר עברית מהכרח נסיבות הזמן וכלשונך 'שאין במה להתגאות'

???
הרבה חכמים החל מהחזו"א ועד הגרח"ק והגר"ש אויערבך הורו לרבים רבים לדבר דווקא בעברית,
אפשר להזכיר גם את ר' הלל זקס זצ"ל שהיה קורא ליידיש השפה הטמאה ולא הניח לאורחיו לדבר באידיש בביתו.
מרגלא בפומיה "המשיח ידע עברית, אנגלית אולי, אידיש בטוח לא".

א. אשמח למקורות.
ב. מי הם עוד "הרבה חכמים" האם הכוונה ל"מיעוט רבים שנים"?
ג. הגרח"ק מדבר אידיש, ואף שמעתי מחבר שהגרח"ק אמר לגיסו שילמד אידיש. (אני מעריך שגם החזו"א דיבר באידיש, ומסתמא גם הגרשז"א, בנו הגר"ש בוודאי שלא ידבר אידיש עם בחורים שלא מבינים אותה).

ברור שהם מדברים אידיש. השאלה מה הם מורים לאנשים לדבר בבית עם ילדיהם.
המקורות הם אבי ששמע מהגרח"ק בשם החזו"א, ועוד כמה אנשים.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » א' ספטמבר 02, 2018 12:41 am

עוד ראיתי באיזה מקום שהגר"א לאפייאן אמר פעם שהוא היה רוצה ללמוד עברית, אבל הוא מידי מבוגר וכבר צריך ללמוד את השפה של העולם הבא.

איש גלילי
הודעות: 2477
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי איש גלילי » א' ספטמבר 02, 2018 5:35 am

משולש כתב:
מעיין כתב:
פרנקל תאומים כתב:לא הבנתי, אם הדיבור בעברית הוא הרצון להטמיע קדושת ישראל התורה והארץ, אם כן מה הרעה שכב' מוצא בה?
(חוששני שכב' בזהירותו המופלגת מעברית, איננו יודע אל נכון את פירושה של המילה "להטמיע". צר לי, אבל אינני יודע לתרגם אותה לשפה "הקדושה" אנגלית, וגם לא ליידיש).

עי' ערוך ערך טמע

הרב פ"ת, הוא "הכניס לך בהפוכה" (זה ביטוי בעברית?)
לפחות מתוך פירוש הערוך נראה שהמילה "להטמיע" הוא אחד מהמקומות שהעברית הפוכה מלשון הקודש. ומטעה את דוברי העברית בהבנה שגויה.

לשונו:

טמע [פערזינקען] (בב"ר פרשה ו) יהי מאורות עד כדו לית לה אלא י"ו מטמועין (ובפרשה סג בריש ואלה תולדות יצחק) עם מטמועי שמא (ובת"י) כי בא השמש טמעת שמשא. ותרגום ויחפרוהו ממטמונים וחפסין ליה מן טומעיא. (א"ב תרגום טבעו בארץ שעריה טמעו בארעא תרעהא ומזה הלשון תינוק שנטמע בין הגוים).

אולי תסביר לבור כמוני איך זה הפוך?

עמקן
הודעות: 1400
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי עמקן » א' ספטמבר 02, 2018 7:29 am

קבלתי מאחד ששמע מבנו של בעל המעשה:
הגאון ר' ישראל סנאו ז"ל, ר"מ בישיבת רבינו חיים ברלין, התחיל לדבר עם בנו הראשון בלה"ק בהבהרה אשכנזי. פעם אחת הגאון ר' אהרן קוטלר זצ"ל היה בביתו ושאלו פשר הדבר, וענה לו שהמצוה לדבר עם הבן בלשון הקודש. [ע' בתוספתא (חגיגה א' ג') ספרי (דברים של"ג) וספרי זוטא (ט"ו)]. ואמר לו ר' אהרן שעדיף לדבר עם הבנים באידיש.

חיים שיש בהם
הודעות: 188
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2013 5:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי חיים שיש בהם » א' ספטמבר 02, 2018 7:23 pm

לא עברתי על כל האשכול בעיון, אך האם יש מקור לנקודת הזמן של יצירת האידיש?

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי סגי נהור » א' ספטמבר 02, 2018 7:52 pm

חיים שיש בהם כתב:לא עברתי על כל האשכול בעיון, אך האם יש מקור לנקודת הזמן של יצירת האידיש?

כיון שהיידיש נוצרה על ידי היהודים היושבים בחבל הארץ המכונה בפינו אשכנז, ובטרם החלה נדידתם מזרחה, לכאורה לא קשה להניח את האצבע על פרק הזמן שבו נוצרה השפה.

חיים שיש בהם
הודעות: 188
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2013 5:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי חיים שיש בהם » א' ספטמבר 02, 2018 8:02 pm

סגי נהור כתב:
חיים שיש בהם כתב:לא עברתי על כל האשכול בעיון, אך האם יש מקור לנקודת הזמן של יצירת האידיש?

כיון שהיידיש נוצרה על ידי היהודים היושבים בחבל הארץ המכונה בפינו אשכנז, ובטרם החלה נדידתם מזרחה, לכאורה לא קשה להניח את האצבע על פרק הזמן שבו נוצרה השפה.

מעודי תמהתי על כך, ואשמח להיות מופנה למקורות.
יש בידי מקור אחד - המו"ל של ספרי מהר"צ הכהן מלובלין זצוק"ל שמצטט מדבריו בס' זכרון לראשונים (שאינו מצוי בידינו), שמדובר בתקנה אחת מתוך שלשה שנתקנו לאחר שנת ה'ק"ט.

איש גלילי
הודעות: 2477
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי איש גלילי » א' ספטמבר 02, 2018 8:20 pm

סגי נהור כתב:
חיים שיש בהם כתב:לא עברתי על כל האשכול בעיון, אך האם יש מקור לנקודת הזמן של יצירת האידיש?

כיון שהיידיש נוצרה על ידי היהודים היושבים בחבל הארץ המכונה בפינו אשכנז, ובטרם החלה נדידתם מזרחה, לכאורה לא קשה להניח את האצבע על פרק הזמן שבו נוצרה השפה.

כמדומני שבשנים עברו היו אצילי פולין מדברים בגרמנית.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » א' ספטמבר 02, 2018 8:21 pm

איש גלילי כתב:
משולש כתב:טמע [פערזינקען] (בב"ר פרשה ו) יהי מאורות עד כדו לית לה אלא י"ו מטמועין (ובפרשה סג בריש ואלה תולדות יצחק) עם מטמועי שמא (ובת"י) כי בא השמש טמעת שמשא. ותרגום ויחפרוהו ממטמונים וחפסין ליה מן טומעיא. (א"ב תרגום טבעו בארץ שעריה טמעו בארעא תרעהא ומזה הלשון תינוק שנטמע בין הגוים).

אולי תסביר לבור כמוני איך זה הפוך?

להטמיע בעברית: להפנים ולשלב.
להטמיע בלשון הקודש: להשקיע לאבד ולהעלים.

לייטנר
הודעות: 5122
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לייטנר » א' ספטמבר 02, 2018 8:28 pm

משולש כתב:
איש גלילי כתב:
משולש כתב:טמע [פערזינקען] (בב"ר פרשה ו) יהי מאורות עד כדו לית לה אלא י"ו מטמועין (ובפרשה סג בריש ואלה תולדות יצחק) עם מטמועי שמא (ובת"י) כי בא השמש טמעת שמשא. ותרגום ויחפרוהו ממטמונים וחפסין ליה מן טומעיא. (א"ב תרגום טבעו בארץ שעריה טמעו בארעא תרעהא ומזה הלשון תינוק שנטמע בין הגוים).

אולי תסביר לבור כמוני איך זה הפוך?

להטמיע בעברית: להפנים ולשלב.
להטמיע בלשון הקודש: להשקיע לאבד ולהעלים.

מסכן רש"י שלא ידע את דבריך וסבר שהכוונה להתבוללות ולעירוב (בדומה ל'מדומע').

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי סגי נהור » א' ספטמבר 02, 2018 8:31 pm

חיים שיש בהם כתב:
סגי נהור כתב:
חיים שיש בהם כתב:לא עברתי על כל האשכול בעיון, אך האם יש מקור לנקודת הזמן של יצירת האידיש?

כיון שהיידיש נוצרה על ידי היהודים היושבים בחבל הארץ המכונה בפינו אשכנז, ובטרם החלה נדידתם מזרחה, לכאורה לא קשה להניח את האצבע על פרק הזמן שבו נוצרה השפה.

מעודי תמהתי על כך, ואשמח להיות מופנה למקורות.
יש בידי מקור אחד - המו"ל של ספרי מהר"צ הכהן מלובלין זצוק"ל שמצטט מדבריו בס' זכרון לראשונים (שאינו מצוי בידינו), שמדובר בתקנה אחת מתוך שלשה שנתקנו לאחר שנת ה'ק"ט.

יש יידיש כתובה מתועדת הרבה לפני שנה זו (לפי ויקיפדיה, משנת 1272, כלומר ד'תתקע"ב-ג).

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ג' ספטמבר 04, 2018 4:29 am

מאמר שפורסם בהפרדס על שפת האידיש
קבצים מצורפים
אידיש שפת האם.PDF
(699.05 KiB) הורד 87 פעמים

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 17, 2018 1:50 pm

בכל הנידון באשכול זה, ראה:
מכתב מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מליובאוויטש, בענין הדיבור בשפת העברית החדשה, בירור ארוך בנושא - מגדל עז (מונדשיין) ע' טז, נדפס לאח"ז באג"ק שלו ח"ב ע' תתטז ואילך.
שיחת כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע מליובאוויטש מחג הפסח תש"ג (סעיף לג), בענין קרבתה של שפת העברית העכשווית ללה"ק המקורית - לקוטי דיבורים ח"ג תיט, א ואילך (בסט המתורגם ללה"ק: ח"ג ס"ע 594 ואילך).
שיחת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מש"פ יתרו תשמ"א, במעלת שפת האידיש, בירור ארוך ומפורט בנושא (ויעויין בההערות שם) - לקוטי שיחות חכ"א ע' 446 ואילך, הוספות לפ' משפטים.
וראה גם תורת מנחם תשמ"ח ח"ב ע' 73.

אולי בהמשך, אם יספיק לי הזמן, אציין עוד בנושא.
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב ב' ספטמבר 17, 2018 6:59 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 17, 2018 1:54 pm

בענין הברת לשון הקודש - ראה דברים בזה לכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בס' "מאמרי אדמו"ר הזקן - תק"ע", ע' נג.

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 17, 2018 3:04 pm

בכללות הדיון על העברית ומטרתה - הציונים דאמצע שנות ה'ת"ר, חיפשו איזה שהוא ענין "יהודי" שעליו יוכלו להתבסס ולייסד את "דתם" החדשה והקנאית-קיצונית [אולי ישנם מחו"ר הפורום החשוב דנן שהספיקו לשכוח מחמת זקנתם, אך הציונים דאז 'דאגו' לחסל את כל מי שעמד לאבן-נגף בדרך שיטתם החדשה. וד"ל].
החליטו אותם עוקרי הדת ועוכרי ישראל, לבסס שיטתם ודתם (במקום על תומ"צ, כאשר היתה 'לאומיות' העם היהודי מימות עולם - על) שפה ומדינה, "ככל הגוים בית ישראל" (אלא שחפצם הי' לשכוח ולהשכיח את לשונו המקורי של האוה"ח הק': "כי לא ככל משפחות הגוים בית ישראל").
בענין המדינה היו שתי אפשרויות, כידוע: שיטת הציונים בראשות הרצל, ששמם 'ציונים' לא הי' אלא לתפאורה בלבד כדי למשוך לב העם אחריהם - שתמכו בהקמת 'מדינת היהודים' באוגנדה. ושיטת ציוני רוסיה, שכינו עצמם גם בשם 'ציוני ציון', שבהם (כנראה) הי' קורטוב נוסף של אידישקייט (או של חכמת הפרסום), שהתעקשו על מדינה בא"י היא אהקת"ו דוקא [לפועל, שיטתם גרמה חורבן גדול בהרבה - כי על-ידם הגיעו כל עניני הפריצות והכפירה דהציונים וכו' אל-תוך ארץ קדשנו ותפארתנו, ובפרט בעיר קדשנו ירושלם תובב"א, כנודע].
וכך גם בענין השפה היו שתי אפשרויות: להשתמש באידיש - שפת היהודים בארצות אשר באו שם, שיטה שבה דגלו (שוב) בעיקר הציונים דרוסיא [וכנראה - עקב א' מהטעמים הנ"ל]. והאפשרות השני' - לגזול לצרכיהם הנלוזים והנבזים את לשון הקודש, שבכל הדורות נזהרו אבותינו ואבות אבותינו שלא לדבר בה ח"ו דברי חול, לבל יטמאו אותה הלשון הקדושה שבה ברא השי"ת את עולמו(!), וכמו שנזהרו בקדושת הארץ, התורה והתפילה.
וגם כאן, "מעשה שטן הצליח", ושוב השתלטו הציונים על הקדוש יותר [וכדברי הרמב"ן באגרתו הידועה: "כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו: ירושלים חרבה מן הכל, וארץ יהודה יותר מן הגליל"] - ובארץ קדשנו ותפארתנו משוש כל לב הצליח להכניס פרסותיהם הטמאות, שבימים כתיקונם הרי היתה מזדעזעת א"י מהם ת"ק פרסה על ת"ק פרסה.
[וכמובן, אין הפירוש ש"מעשה שטן הצליח" - שניתן כח רח"ל להסט"א לעשות כרצונה (נגד רצון השי"ת), כי זוהי כפירה גמורה בבורא ית"ש ובהשגחתו, והיא דעת האומות אשר אומרים "עזב ה' את הארץ" בעבור ש"רם על כל גוים ה' (ולכן רק) על השמים כבודו". אבל אנחנו ישראל עם קרובו ידענו סוד הבריאה, אשר עם שהבורא הוא "המגביהי" ביותר "לשבת" - ה"ה "המשפילי" מאד "לראות בשמים ובארץ". אלא שכך רצה הקב"ה שיצליחו במעשיהם - אם כדי ליתן בחירה חפשית בין טוב לרע ובין רע לטוב, ואם מטעמים אחרים כידוע לו ית' וית' לבדו. ולו דומי' תהלה.
אלא שמה שרצה הש"י מבנ"י הוא שישמרו תורתו ויקיימו מצוותיו, ומהקליפות וסט"א רצה שיעשו להיפך וימנעו מבנ"י קיום התומ"צ. וכמשל המובא בזה"ק מהזונה שנשכרה ע"י המלך לפתות את בן המלך לחטוא, כדי שיעמוד בנסיון ולא יחטא (ובזה יוכיח מעלתו המלכותית), ואף היא חפצה ורצונה שלא יחטא - כיון שעי"ז תקבל שכר גדול יותר מהמלך ע"י גודל נחת-רוחו מעמידת בנו בנסיון הקשה וכו'. וד"ל, ואכהמ"ל].
*
בכהנ"ל עי' ב'מבוא' לקונטרס ומעין מבית ה' [מכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע מליובאוויטש] ע' 16 ואילך. ותן לחכם ויחכם עוד.

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' ספטמבר 17, 2018 5:53 pm

לבי במערב כתב:בכללות הדיון על העברית ומטרתה - הציונים דאמצע שנות ה'ת"ר, חיפשו איזה שהוא ענין "יהודי" שעליו יוכלו להתבסס ולייסד את "דתם" החדשה והקנאית-קיצונית [אולי ישנם מחו"ר הפורום החשוב דנן שהספיקו לשכוח מחמת זקנתם, אך הציונים דאז 'דאגו' לחסל את כל מי שעמד לאבן-נגף בדרך שיטתם החדשה. וד"ל].
החליטו אותם עוקרי הדת ועוכרי ישראל, לבסס שיטתם ודתם (במקום על תומ"צ, כאשר היתה 'לאומיות' העם היהודי מימות עולם - על) שפה ומדינה, "ככל הגוים בית ישראל" (אלא שחפצם הי' לשכוח ולהשכיח את לשונו המקורי של האוה"ח הק': "כי לא ככל משפחות הגוים בית ישראל").
בענין המדינה היו שתי אפשרויות, כידוע: שיטת הציונים בראשות הרצל, ששמם 'ציונים' לא הי' אלא לתפאורה בלבד כדי למשוך לב העם אחריהם - שתמכו בהקמת 'מדינת היהודים' באוגנדה. ושיטת ציוני רוסיה, שכינו עצמם גם בשם 'ציוני ציון', שבהם (כנראה) הי' קורטוב נוסף של אידישקייט (או של חכמת הפרסום), שהתעקשו על מדינה בא"י היא אהקת"ו דוקא [לפועל, שיטתם גרמה חורבן גדול בהרבה - כי על-ידם הגיעו כל עניני הפריצות והכפירה דהציונים וכו' אל-תוך ארץ קדשנו ותפארתנו, ובפרט בעיר קדשנו ירושלם תובב"א, כנודע].
וכך גם בענין השפה היו שתי אפשרויות: להשתמש באידיש - שפת היהודים בארצות אשר באו שם, שיטה שבה דגלו (שוב) בעיקר הציונים דרוסיא [וכנראה - עקב א' מהטעמים הנ"ל]. והאפשרות השני' - לגזול לצרכיהם הנלוזים והנבזים את לשון הקודש, שבכל הדורות נזהרו אבותינו ואבות אבותינו שלא לדבר בה ח"ו דברי חול, לבל יטמאו אותה הלשון הקדושה שבה ברא השי"ת את עולמו(!), וכמו שנזהרו בקדושת הארץ, התורה והתפילה.
וגם כאן, "מעשה שטן הצליח", ושוב השתלטו הציונים על הקדוש יותר [וכדברי הרמב"ן באגרתו הידועה: "כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו: ירושלים חרבה מן הכל, וארץ יהודה יותר מן הגליל"] - ובארץ קדשנו ותפארתנו משוש כל לב הצליח להכניס פרסותיהם הטמאות, שבימים כתיקונם הרי היתה מזדעזעת א"י מהם ת"ק פרסה על ת"ק פרסה.
[וכמובן, אין הפירוש ש"מעשה שטן הצליח" - שניתן כח רח"ל להסט"א לעשות כרצונה (נגד רצון השי"ת), כי זוהי כפירה גמורה בבורא ית"ש ובהשגחתו, והיא דעת האומות אשר אומרים "עזב ה' את הארץ" בעבור ש"רם על כל גוים ה' (ולכן רק) על השמים כבודו". אבל אנחנו ישראל עם קרובו ידענו סוד הבריאה, אשר עם שהבורא הוא "המגביהי" ביותר "לשבת" - ה"ה "המשפילי" מאד "לראות בשמים ובארץ". אלא שכך רצה הקב"ה שיצליחו במעשיהם - אם כדי ליתן בחירה חפשית בין טוב לרע ובין רע לטוב, ואם מטעמים אחרים כידוע לו ית' וית' לבדו. ולו דומי' תהלה.
אלא שמה שרצה הש"י מבנ"י הוא שישמרו תורתו ויקיימו מצוותיו, ומהקליפות וסט"א רצה שיעשו להיפך וימנעו מבנ"י קיום התומ"צ. וכמשל המובא בזה"ק מהזונה שנשכרה ע"י המלך לפתות את בן המלך לחטוא, כדי שיעמוד בנסיון ולא יחטא (ובזה יוכיח מעלתו המלכותית), ואף היא חפצה ורצונה שלא יחטא - כיון שעי"ז תקבל שכר גדול יותר מהמלך ע"י גודל נחת-רוחו מעמידת בנו בנסיון הקשה וכו'. וד"ל, ואכהמ"ל].


התיאור ההסטורי שאתה מביא יפה (ויתכן שאף נכון, איני מתמצא בנושא), אך מחטיא את כותרת האשכול, ובנוסף מתעלם מן העובדה שאני חוזר עליה כמה פעמים, התפתחות לשון ושפת הדיבור הם דברים שלא בשליטת אף אחד. הנה האקדמיה מנסה להחדיר מלים ולא מצליחה (שלא נדבר על המלחמות בין אנשיה מהי המלה הראויה) ולעומת זאת מלים אחרות איכשהוא מתקבלות בציבור. יש לכך הרבה מאוד דוגמאות ונכתבו הרבה ספרים ומאמרים וחבל להאריך.
אך בקשר למה שאתה כותב שלא לדבר דברי חולין בלשון הקודש, כיצד דיברו בנ"י שירדו למצרים שלא שינו את לשונם עד גלות בבל? מן הסתם היו צריכים לדבר גם דברי חולין אז האם היתה להם איזה שפת סימנים או שפת סתרים? התשובה לכך פשוטה לכאורה והיא שבמשך הדורות נוספו מלים בנוסף לשפת המקרא כפי שניתן לראות במשנה ובגמרא כיוון שהיה צורך בהם. מלים אלו לא פוגמים בקדושת לשון הקודש המקראית (שבדרך אגב גם במקרא רואים כיצד בספרי נביאים וכתובים נוספו הרבה מלים שאינם בחומש) והאם תאמר שבלשון המשנה הגמרא והמדרשים אין קדושה למרות שיש בהם אלפי מלים פרסיות יווניות וכו'. ומה עם פירוש רש"י שיש בו כארבעת אלפים מלים צרפתיות וגרמניות? האם הם שוללים את קדושת פירושו?
ויורשה לי לומר דבר נוסף, משמע מדבריך לכאורה שהיה עדיף לו היינו הולכים לאוגנדה ולא מטמאים את הארץ. אולי אני טועה בהבנת דבריך, אך אם אכן זו כוונתך, האם אתה סבור שבאוגנדה היינו מצליחים ליצור חברה על טהרת הקודש בלי חילוניות וחילונים? מן הסתם להיפך.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ג' ספטמבר 18, 2018 4:56 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 17, 2018 6:55 pm

זאב ערבות כתב:התיאור ההסטורי שאתה מביא יפה (ויתכן שאף נכון, איני מתמ[צ]א בנושא), אך מחטיא את כותרת האשכול (א), ובנוסף מתעלם מן העובדה שאני חוזר עליה כמה פעמים, התפתחות לשון ושפת הדיבור הם דברים שלא בשליט[ת] אף אחד. הנה האקדמיה מנסה להחדיר מלים ולא מצליחה (שלא נדבר על המלחמות בין אנשיה מהי המלה הראויה) ולעומת זאת מלים אחרות איכשהוא מתקבלות בציבור. יש לכך הרבה מאוד דוגמאות ונכתבו הרבה ספרים ומאמרים וחבל להאריך (ב).
אך בקשר למה שאתה כותב שלא לדבר דברי חולין בלשון הקודש, כיצד דיברו בנ"י שירדו למצרים שלא שינו את לשונם עד גלות בבל? מן הסתם היו צריכים לדבר גם דברי חולין אז האם היתה להם איזה שפת סימנים או שפת סתרים? (ג) התשובה לכך פשוטה לכאורה והיא שבמשך הדורות נוספו מלים בנוסף לשפת המקרא כפי שניתן לראות במשנה ובגמרא כיוון שהיה צורך בהם. מלים אלו לא פוגמים בקדושת לשון הקודש המקראית (שבדרך אגב גם במקרא רואים כיצד בספרי נביאים וכתובים נוספו הרבה מלים שאינם בחומש) והאם תאמר שבלשון המשנה הגמרא והמדרשים אין קדושה למרות שיש בהם אלפי מלים פרסיות יווניות וכו'. ומה עם פירוש רש"י שיש בו כארבעת אלפים מלים צרפתיות וגרמניות? האם הם שוללים את קדושת פירושו? (ד)
ויורשה לי לומר דבר נוסף, משמע מדבריך לכאורה שהיה עדיף לו היינו הולכים לאוגנדה ולא מטמאים את הארץ. אולי אני טועה בהבנת דבריך, אך אם אכן זו כוונתך, האם אתה סבור שבאוגנדה היינו מצליחים ליצור חברה על טהרת הקודש בלי חילוניות וחילונים? מן הסתם להיפך (ה).

(א) ואכן הבהרתי בתחלת דבריי שכוונתי בנוגע לעברית ומטרתה, ולא לדיון הראשון באשכול זה - על קדושת שפה אחרת מלבד לה"ק.
(ב) ולכן?!
(ג) אילו הי' כת"ר מעיין בהמ"מ שהובאו לעיל, הי' רואה שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע נדרש במכתבו לשאלה זו, ומתרץ שעד חורבן ב"ר היו ישראל צ"ג - ולא דברו דב"ט! עיי"ש.
(ד) כל עוד המילים "החדשות" מגיעים ממקור קדוש וטהור - הנביאים, התנאים והאמוראים ה."ז חלק מלשון הקודש. ואילו הי' כת"ר מעיין בהמ"מ דלעיל, הי' רואה שכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע מתיר מסיבה זו לדבר בעברית - כיון שנכנסו אלי' כ"כ הרבה מילים לועזיות עד שאי"ז כבר בגדר לה"ק, ומסיים באיחול שיכניסו כמה שיותר מילים לועזיות בשפת העברית! [ואולי מכאן תירוץ לקושייתך מפ"מ (מאז תש"ג ואילך...) מתקבלות יותר המילים הלועזיות, ולא חלופתן העברית...].
ועי' בדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (שהראיתי מקומם לעיל), ששפה שעל-ידה נתגלה חלק בתוה"ק - מקבלת עי"ז מעלה מסוימה. יעו"ש.
ולהעיר, שבכל מ"ש לעיל לא דנתי אם יש אפשרות ששפה אחרת (מלבד לה"ק) תהי' קדושה. כ"א, שכשמדברים בלה"ק דברי חולין (ובפרט דברים המאוסים והאסורים) הרי מחללים בזה את קדושתה, והוא חטא גדול. עי' בדברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במכתבו שציינתי לעיל.
וכנ"ל - דעת בנו וממשיך דרכו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע - שמותר כיום לדבר בלשון העברית אף דב"ט, כיון שכבר נכנסו בה די והותר מילים לועזיות, עד שאינה בגדר לה"ק.
(ה) ממש לא. כוונתי היתה להיפך, שהציונים היו הולכים לאוגנדא, והחרדים ויראי ה' לאה"ק ת"ו... וזה פשוט בעיני. ומ"מ, "היפלא מה' דבר"?! ברצותו - הי' יכול להקים חברה חרדית עטה"ק לחלוטין גם בלאס וועגאס. רק ש"כך עלה ברצונו", שיהי' הענין ד"באו בה פריצים וחללוה" [ומצד שני - שנזכה בזכות הגדולה שמרכז התורה כהיום הוא באהקת"ו, כבימים הראשונים אחר חורבן הבית], ואין אתנו יודע עד מה.

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' ספטמבר 17, 2018 7:09 pm

לבי במערב כתב:
זאב ערבות כתב:התיאור ההסטורי שאתה מביא יפה (ויתכן שאף נכון, איני מתמתא בנושא), אך מחטיא את כותרת האשכול (א), ובנוסף מתעלם מן העובדה שאני חוזר עליה כמה פעמים, התפתחות לשון ושפת הדיבור הם דברים שלא בשליט אף אחד. הנה האקדמיה מנסה להחדיר מלים ולא מצליחה (שלא נדבר על המלחמות בין אנשיה מהי המלה הראויה) ולעומת זאת מלים אחרות איכשהוא מתקבלות בציבור. יש לכך הרבה מאוד דוגמאות ונכתבו הרבה ספרים ומאמרים וחבל להאריך (ב).
אך בקשר למה שאתה כותב שלא לדבר דברי חולין בלשון הקודש, כיצד דיברו בנ"י שירדו למצרים שלא שינו את לשונם עד גלות בבל? מן הסתם היו צריכים לדבר גם דברי חולין אז האם היתה להם איזה שפת סימנים או שפת סתרים? (ג) התשובה לכך פשוטה לכאורה והיא שבמשך הדורות נוספו מלים בנוסף לשפת המקרא כפי שניתן לראות במשנה ובגמרא כיוון שהיה צורך בהם. מלים אלו לא פוגמים בקדושת לשון הקודש המקראית (שבדרך אגב גם במקרא רואים כיצד בספרי נביאים וכתובים נוספו הרבה מלים שאינם בחומש) והאם תאמר שבלשון המשנה הגמרא והמדרשים אין קדושה למרות שיש בהם אלפי מלים פרסיות יווניות וכו'. ומה עם פירוש רש"י שיש בו כארבעת אלפים מלים צרפתיות וגרמניות? האם הם שוללים את קדושת פירושו? (ד)
ויורשה לי לומר דבר נוסף, משמע מדבריך לכאורה שהיה עדיף לו היינו הולכים לאוגנדה ולא מטמאים את הארץ. אולי אני טועה בהבנת דבריך, אך אם אכן זו כוונתך, האם אתה סבור שבאוגנדה היינו מצליחים ליצור חברה על טהרת הקודש בלי חילוניות וחילונים? מן הסתם להיפך (ה).

(א) ואכן הבהרתי בתחלת דבריי שכוונתי בנוגע לעברית ומטרתה, ולא לדיון הראשון באשכול זה - על קדושת שפה אחרת מלבד לה"ק.
(ב) ולכן?!
(ג) אילו הי' כת"ר מעיין בהמ"מ שהובאו לעיל, הי' רואה שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע נדרש במכתבו לשאלה זו, ומתרץ שעד חורבן ב"ר היו ישראל צ"ג - ולא דברו דב"ט! עיי"ש.
(ד) כל עוד המילים "החדשות" מגיעים ממקור קדוש וטהור - הנביאים, התנאים והאמוראים ה."ז חלק מלשון הקודש. ואילו הי' כת"ר מעיין בהמ"מ דלעיל, הי' רואה שכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע מתיר מסיבה זו לדבר בעברית - כיון שנכנסו אלי' כ"כ הרבה מילים לועזיות עד שאי"ז כבר בגדר לה"ק, ומסיים באיחול שיכניסו כמה שיותר מילים לועזיות בשפת העברית! [ואולי מכאן תירוץ לקושייתך מפ"מ (מאז תש"ג ואילך...) מתקבלות יותר המילים הלועזיות, ולא חלופתן העברית...].
ועי' בדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (שהראיתי מקומם לעיל), ששפה שעל-ידה נתגלה חלק בתוה"ק - מקבלת עי"ז מעלה מסוימה. יעו"ש.
ולהעיר, שבכל מ"ש לעיל לא דנתי אם יש אפשרות ששפה אחרת (מלבד לה"ק) תהי' קדושה. כ"א, שכשמדברים בלה"ק דברי חולין (ובפרט דברים המאוסים והאסורים) הרי מחללים בזה את קדושתה, והוא חטא גדול. עי' בדברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במכתבו שציינתי לעיל.
וכנ"ל - דעת בנו וממשיך דרכו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע - שמותר כיום לדבר בלשון העברית אף דב"ט, כיון שכבר נכנסו בה די והותר מילים לועזיות, עד שאינה בגדר לה"ק.
(ה) ממש לא. כוונתי היתה להיפך, שהציונים היו הולכים לאוגנדא, והחרדים ויראי ה' לאה"ק ת"ו... וזה פשוט בעיני. ומ"מ, "היפלא מה' דבר"?! ברצותו - הי' יכול להקים חברה חרדית עטה"ק לחלוטין גם בלאס וועגאס. רק ש"כך עלה ברצונו", שיהי' הענין ד"באו בה פריצים וחללוה" [ומצד שני - שנזכה בזכות הגדולה שמרכז התורה כהיום הוא באהקת"ו, כבימים הראשונים אחר חורבן הבית], ואין אתנו יודע עד מה.

אענה על דבריך בצורה כללית.
אתה מרבה לצטט את אדמור"י לובביץ שלהם שיטה בענינים אלו, וכפי שלהרבה אדמורי"ם וגדולי דור העבר היו שיטות וחילוקי דעות ביניהם ואיני מכניס את ראשי ביניהם שאין לי הרבה הבנה בדברים אלו. אך יורשה לי כן לומר שמה שאתה מביא לדוגמא תירוץ על קושייתי שעד החורבן לא דברו בנ"י דברים טמאים זו השערה בלבד, אין לי אפשרות לעיין שם בדברים, אך האם הוא מביא ראיה לדבריו? וכן בעוד כמה דברים שאתה מביא את מפיהם ניתן רשות לחלוק על דבריהם.
אסכם את דעתי בנושא, השפה המדוברת היום היא השפה המובנת לרוב ככל יושבי הארץ ולהרבה מאנ"ש היושבים בגלות, זו המציאות ולא משנה כן טומאה או לא טומאה ומי שהדבר נוגע ללבבו, שיקום ויעשה כמעשה בן יהודה ואם כוונתו רצויה ה' יהיה בעזרו שיטהר את העברית המדוברת מכל ההשפעות הזרות והטמאות שבה.

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 17, 2018 7:48 pm

זאב ערבות כתב:(כבר ידוע על אותו שהלך לזונה ואף לא טרח להסיר את הציצית) (א) . . פעם שאלתי בתמימותי מדוע ת"ח הולכים במלבוש ארוך? וענו לי בין השאר (ב) שכך יתבישו לעשות עבירות (ג). מסכים שבמקרים מסויימים זה נכון, אך יש מספיק סיפורים שזה לא הפריע (ד).

(א) המעשה מופיע בגמ' מנחות מד, א. ואדרבא, שם מוכח להיפך מדברי כ' - שמצות ציצית שהי' "זהיר בה" (כל' הגמ') הצילתו מן החטא, ואף אותה זונה נכנסה עי"ז תחת כנפי השכינה.
(ב) הטעם הוא לכאו' מפני שת"ח איקרי שבת (וכדאיתא בזח"ג כט, א*), ובשבת צ"ל הבגדים (עכ"פ) ארוכים יותר מהרגיל [כדאיתא בגמ' שבת קיג, סע"א - והובא להלכה בטושו"ע סי' רסב (ס"ב)].
(ג) ואכן, כך הוה מעשה בבחור א' ששאל לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע: "מאיזה טעם אין לי לגלח את זקני", והשיבו: "כדי שעי"ז תתבייש לעמוד ברחוב ולקרוא בעיתון לא-כשר" - וכך הוה לי'.
וזהו ג"כ הטעם שהורה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שילבשו הנשים פאה בדוקא, והוסיף לאמר שעי"ז יזכו לשפע ברכה והצלחה וכו' בכל עניניהן: כי במטפחת, כשבאה האשה למקום שאינו חרדי (בל' עדינה) ומתביישת במטפחתה, עלולה היא לגשת לבהכ"ס, להוריד את המטפחת, ולשים אותה בכיסה. משא"כ בפאה - א) אין בה בושה כ"כ [כיון שנראית כשער רגיל, ואדרבא - משובחת הימנו], ב) אא"פ להורידה בקלות כ"כ. וד"ל.
(ד) ולכן?!

___________________________________________
*) ומרומז בגמ' שבת קיט, א. יעו"ש [שיחת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - י"ט כסלו תשט"ו סעיף מ (תורת מנחם - התוועדויות חי"ג ריש ע' 158), ש"פ חיי שרה (מבה"ח כסלו) ה'תשט"ז סעיף יד (תורת מנחם - התוועדויות חט"ו ע' 230, לקוטי שיחות ח"א ע' 40 - ושם הוא בסעיף טו)].

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 17, 2018 8:10 pm

זאב ערבות כתב:אתה מרבה לצטט את אדמור"י לובביץ שלהם שיטה בענינים אלו (א), וכפי שלהרבה אדמורי"ם וגדולי דור העבר היו שיטות וחילוקי דעות ביניהם ואיני מכניס את ראשי ביניהם שאין לי הרבה הבנה בדברים אלו. אך יורשה לי כן לומר שמה שאתה מביא לדוגמא תירוץ על קושייתי שעד החורבן לא דברו בנ"י דברים טמאים זו השערה בלבד, אין לי אפשרות לעיין שם בדברים (ב), אך האם הוא מביא ראיה לדבריו? (ג) וכן בעוד כמה דברים שאתה מביא את מפיהם ניתן רשות לחלוק על דבריהם.
אסכם את דעתי בנושא, השפה המדוברת היום היא השפה המובנת לרוב ככל יושבי הארץ ולהרבה מאנ"ש היושבים בגלות, זו המציאות ולא משנה כן טומאה או לא טומאה ומי שהדבר נוגע ללבבו, שיקום ויעשה כמעשה בן יהודה ואם כוונתו רצויה ה' יהיה בעזרו שיטהר את העברית המדוברת מכל ההשפעות הזרות והטמאות שבה (ה).

(א) אכן. ומשום מה לא הוזכרה ע"ע כלל.
(ב) מגדל עז, אג"ק, לקוטי דיבורים - הכל זמין בה"ב.
(ג) באגרת שם אינו מאריך כ"כ בענין הדבור בזמן ב"ר [ועיקר הנושא שם הוא לבאר טעות ההמון שבזמן ב"ש וכו' דברו בלה"ק], אבל מה שמשמע מדבריו שם - שדברו אז רק הסוג דדבור המותר (מחמשת סוגי הדיבור שמנה הרמב"ם בפיהמ"ש לאבות ספ"א), אם בכלל דברו עניני חולין. ומתבטא שם בזה"ל: "כי אז היו כל עם ה' קדושים". משא"כ הציונים - שמדברים בה גם הסוג דדבור הנמאס והנאסר. ומאריך לבאר (מדברי הגמ' והפוסקים) איסור דבור דברי חול (ובפרט דב"ט, ועוד יותר - דבורים האסורים) בלה"ק.
ומוסיף שם לבאר בארוכה טעם קריאת שם עברית על השפה החדשה, יעו"ש.
(ה) שוב, לשיטת אדמו"רי חב"ד [שבה אני עוסק כרגע, מצד אבדה שאין לה דורשין] - הרי שכיום דוקא עקב ההשפעות הזרות שבעברית יש היתר לדבר בה (ואין עיקר הענין טומאת הלשון - כ"א האיסור לדבר דברי חול בלה"ק). ועד שכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אף נשא שיחות ברבים בעברית(!) [שכידוע, העברית שלו היתה מצויינת, ולא "לה"ק מעוברתת" - כאצל רבים מיושבי חו"ל. וכמו שהעידו כמה ממנהיגי הציונים בא"י שביקרו אצלו ושוחחו עמו בעברית, ונדהמו מרמתה המשובחת - שלא ציפו לכך מיושב חו"ל כל ימיו].
[פעם הראיתי לחסיד חב"ד עלון של סאטמאר - שהי' בו מדור שהובאו בו מילים עבריות, והוכיחו ש"מחדשי השפה" שינו את משמעותה המקורית של המילה. נענה אותו חסיד חב"ד וא"ל: ה"ז הוכחה שמותר לדבר בעברית, בדיוק להיפך משיטתם... א"י עד כמה מדויקים הדברים (יעו"ש במכ'), אך מ"מ פרפרת נאה היא ובבחי' מילתא דבדיחותא זוטא].

זאב ערבות
הודעות: 4517
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' ספטמבר 17, 2018 8:39 pm

לבי במערב כתב:
זאב ערבות כתב:(כבר ידוע על אותו שהלך לזונה ואף לא טרח להסיר את הציצית) (א) . . פעם שאלתי בתמימותי מדוע ת"ח הולכים במלבוש ארוך? וענו לי בין השאר (ב) שכך יתבישו לעשות עבירות (ג). מסכים שבמקרים מסויימים זה נכון, אך יש מספיק סיפורים שזה לא הפריע (ד).

(א) המעשה מופיע בגמ' מנחות מד, א. ואדרבא, שם מוכח להיפך מדברי כ' - שמצות ציצית שהי' "זהיר בה" (כל' הגמ') הצילתו מן החטא, ואף אותה זונה נכנסה עי"ז תחת כנפי השכינה.
הציטוט הזה הוא מלפני זמן ואכן אם אני זוכר נכונה הבאתי כראיה שמן הסתם היה לבוש בלבוש ארוך כמנהג זמנו אך זה לא מנע ממנו ללכת לאותה זונה ואכן בשעת מעשה אף לא טרח להוריד את הציצית שהיה זהיר בה ובדיוק כדברי ולא ההפיך מהם... וכנ"ל לגבי הזקן שזה לא מנע ולא מונע איש היום מלעשות עבירות ומעשים שבכל יום בפרט שהיום באופנה אף אצל הגויים לגדל זקן בעקבות כמה שחקנים כושים שהחליטו לעשות זאת וכולם מחקים אותם כקופים (ולצערי הרב יש לי מספיק סיפורים שבאמתחתי שאין היום בושה ואף סוג כיסוי הראש לאשה לא משנה).

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 17, 2018 9:00 pm

זאב ערבות כתב:הציטוט הזה הוא מלפני זמן ואכן אם אני זוכר נכונה הבאתי כראיה שמן הסתם היה לבוש בלבוש ארוך כמנהג זמנו אך זה לא מנע ממנו ללכת לאותה זונה ואכן בשעת מעשה אף לא טרח להוריד את הציצית שהיה זהיר בה ובדיוק כדברי ולא ההפך מהם... (א) וכנ"ל לגבי הזקן שזה לא מנע ולא מונע איש היום מלעשות עבירות ומעשים שבכל יום בפרט שהיום באופנה אף אצל הגויים לגדל זקן בעקבות כמה שחקנים כושים שהחליטו לעשות זאת וכולם מחקים אותם כקופים (ולצערי הרב יש לי מספיק סיפורים שבאמתחתי שאין היום בושה ואף סוג כיסוי הראש לאשה לא משנה) (ב).

(א) עיי"ש בגמ' בפנים, ותראה שמפורש שלא כדבריך (כתוב שם בפירוש שישב ערום - ורק מצד זהירותו המופלגה במצות ציצית, לא פשט את הט"ק). ומשם ראי' - שאם יחזיק האדם באיזה מצוה בכל כוחו, בלא הבדל באיזה מצב ומקום הכי שפל יימצא, סוכ"ס יעלה בכח המצוה ההיא משאול תחתיות אל רום המעלות. וכמו"כ יובן מזה גודל ערך מצוה א' שמקיים יהודי, יהי' מי שיהי', ואפי' תהי' מצוותו היחידה. וכמובן, ההוראה שהובאה בגמ' שם בפירוש - גודל השכר ד"מצוה קלה" אף בעוה"ז (ע"ש המעשה באריכות).
(ב) עכ"ז ודאי שיותר קל לחטוא לחובש כיפה סרוגה ש"נעלמת" לעת הצורך, ובבגדי טריקו שאינם מבדילים בינך לבין הרחוב במאום - מאשר אדם מעוטר בזקן, "שמונה בגדים" ושטריימל.
[ואין כוונתי ח"ו לנגד אותם חובשי הכיפה הסרוגה שהינם יראים ושלמים את ה' ותורתו - אלא לשם הדוגמא בלבד, ואבקש בזה מראש מחילה וסליחה (וכפרה...) מאת העלולים להפגע. בכ"ז עריוה"כ היום].
וזה מבלי להכנס לענין המצוה שבזקן, צניעות הלבושים וכו' (אם מדאורייתא אם מד"ס) - שזה ודאי יש בידו, גם אם יימצא בשאול תחתיות.
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב ב' ספטמבר 17, 2018 10:09 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים