קונטרס גלות אליהו - השגות על ספר אחרית כראשית, ענייני הגאולה במשנת הגר"א זצ"ל

[שובי נפשי]

נתבקשתי להעלות קובץ זה לפורום, לעיון חו"ר הפורום שליט"א

[לענין]

נתבקשתי להעלות

בדבר הקונטרס 'גלות אליהו' [שהוא לענ"ד מילתא דתמיהא לקרוא שם כזה, שאינו ראוי לכבודה של תורה] - לאחר העיון, אבקש להעיר מספר הערות קלות כדרכה של תורה, מתוך הכבוד והיקר לרב המחבר שניכר כי ת"ח הוא ובעל מעשים, וכבודו חביב בעינינו עד לאחת, למרות שאיני מכירו.

הכותב פותח 'ריש מילין' (באות א') ב'עדותו' של הגרי"ז מסלנט, תלמיד תלמידו דהגר"א. בשעה שהכל יודעים כי עדות זו פורחת באויר היא [הכותב מציין לאוצרות ירושלים חלק ז', והם נטלוה מ'משמרת חומתנו' של נטורי קרתא, אשר קבלוה מאפרים בלוך, אשר כידוע לא הסס להמציא מחמת ידיו המבורכות למעלה משלש מאות מכתבים של גדולי ישראל נגד הציונות, המתנבאים בלשון אחד וכידוע]. אדרבה למען ההגינות היה לו להביא את המודפס בספר 'הצדיק רבי יוסף זונדל', 'והיה אומר שהוא שמח לראות גם בבנייניהם של הגויים ובלבד שתבנה הארץ'.

באות ב' תמה על שמשלב בחדא מחתא את דברי הרמח"ל עם הגר"א. ואת שורש התמיהה, מבאר הכותב 'כי זכורני בהדיא, שראיתי כתוב כי דרכי הגר"א והרמח"ל המה שני שיטות המנוגדות זה לזה'. האומנם? כל מילה מיותרת [לא רק למורגלים בדרכי האגדה, שגדלו על ברכיהם של הרמח"ל והגר"א, אלא מבחינת עצם הטיעון, 'זכורני בהדיא', כך, ללא ציון מקור, וללא כל כיסוי. ירא הציבור וישפוט, האם יש במשפט זה קורטוב של הגיון? לתמוה על מחבר הספר רק בגלל שהכותב 'זוכר בהדיא' כי ראה כתוב אחרת?].
אחר כך מאריך מאד לבאר שענין הגלות הוא מיעוט התורה, ומזה עולה בידו (באות י"ד) שכיון ש'חלק גדול למאד בשיעבוד מלכויות, הוא בעצם הביטול תורה והמלחמה על התורה', על כן מוכיח הכותב 'וממילא דעת לנבון נקל כי כל המביט בעינא פקיחא על המצב בארה"ק כיום הזה, אע"פ שיש שלטון רשעי ישראל, עכ"ז מכריזים מלחמה בגלוי על ה' ועל תורתו וכו', הרי בהדיא שאנו עדיין בגלות הגמורה'. והוא פלא, מאריה דאברהם! זאת היא ההוכחה לדידיה שאנחנו בגלות? והלא כל הספר 'אחרית כראשית', נשוא הקונטרס, סובב צירו על כך, שלמרות ש'הסתו עבר שולטנו דשאר ממנן פלחי כוכביא', עדיין, לאחר תקופת שעבוד מלכויות באה תקופת 'הגשם' שהיא שולטנותא דערב רב, וכביאור הגר"א 'שהן יגרו מדון תמיד בין ישראל לאביהם שבשמים'. זאת אומרת, העובדה שרשעי ישראל לוחמים בתורה ובמצוות, היא הראיה לכך שאנו נמצאים בתקופת הערב רב, שהיא לאחר היציאה משעבוד מלכויות [ואת זה גופא מאריך ה'אחרית כראשית' לבסס באורך רב, את זה שיש את תקופת 'שאור בעיסה' לאחר השעבוד מלכויות שהיא כמוץ לתבואה], וכיצד מעובדא זו גופא מוציא הכותב שאנחנו עדיין בשעבוד מלכויות?

[ונקודה נוספת, הכותב מסייע דבריו שבכאן (ולא רק כאן) מדברי הגאון בעל תשובות והנהגות שליט"א, ראב"ד בעיר קדשנו. ולא הבנתי למה לא מסתייע ג"כ בדברי מרן הגה"ק בעל ויואל משה זיע"א, אשר העמיק הרחיב בסוגיין כיד ה' הטובה עליו? אם חפץ הוא לשכנע את המשוכנעים, יכל להדפיס את דברי הראב"ד שליט"א אשר פרסם אודות הספר 'התקופה הגדולה' ולא היה לו לטרוח להדפיס דבריו. כאשר מבקשים לדון 'אובייקטיבית' בדברי הגר"א, אין מקום להביא כתנא דמסייע, את מי שמגדיר את עצמו בהדיא כבר פלוגתא].

באות כ"ד מביא את דברי הגר"א בתקונים 'אבל בתחילה יתער שמאלא, שמאלו תחת לראשי, והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש [ההדגשה במקור], ולא יצאו בו, ואחר כך יתער ימינא'. ומסיק מזה, 'והדברים מבוארים היטב, שתהיה התגלות של משיח, ויבטל עול שעבוד מלכויות, כבזמן כורש'. האם בזמן כורש התגלה משיח? האם בטל אז שעבוד מלכויות? והלא מקרא מלא הוא 'כי עבדים אנחנו, ובעבדותנו לא עזבנו אלקינו, ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס' [אינני נכנס כאן לביאור עצם דברי הגר"א, והשוואתם לתקופתנו, שזה גדול מאד מכפי מדתי, ואיני אלא כמאיר ומעיר על דברי הכותב ועל צורת חשיבתו ולימודו].

באות כ"ז טוען הכותב כי כל עצם הפקידה שהיתה בימי כורש הוא משום שהיתה על פי נביא, ובזה שומט הוא את הבסיס לכל דברי הגר"א שהביא לעיל. לחיזוק דבריו הוא מסתייע שוב במכתב שמביא מהגרי"ז מסלנט (אשר מעולם לא נודע מקורו, מלבד העלון הנ"ל של נטורי קרתא, וכבר נתברר זיופו, וכנ"ל, ופלא שעדיין שייך לטעות בדבר זה, למרות שעל ידי אוצר החכמה מצויים הדברים ביד כל אדם). והוא פלא כיצד בא לבטל בזה את דברי האחרית כראשית, ואבאר דברי. הגר"א מגלה לנו שתהיה פקידה כמו בזמן כורש, לזה קורא הגר"א מסטרא דשמאלא, ומפני שעדיין יהיו תחת שלטון הערב רב. בא האחרית כראשית ואומר כי המסתכל בעינא פקיחא יכול הוא לראות בעיניו את התקיימות דברי הגר"א [הרב זילברמן היה רגיל לומר, כי אם הגר"א היה אדמו"ר הרי שזה היה בגדר 'מופת' ורוח הקודש...], משיב לו 'גלות אליהו' כי מכיון שאין לנו נביא אין זה בגדר פקידה, ואין זה דומה לזמן כורש. זו תשובה? לחדש יסוד עוצמתי – שאינו מוכרח כלל ואין לו מקור בראשונים ובאחרונים מלבד מכתב מפוקפק, ולטעון מחמת זה מזויף ? יכול הוא הכותב לבאר הדברים כאשר יחפוץ, אבל 'גדר טענה' על האחרית כראשית אין כאן אפילו כחוט השערה.
ועפ"ז ממשיך הוא לתמוה על האחרית כראשית שכתב 'מעת אשר נודע כי פקד ה' את עמו'. ותמה הכותב, לאחר שמבקש את מחכ"ת האחרית כראשית, 'על ידי מי נודע הדבר', והלא בבית שני עלו על פי הדיבור, על ידי הנביא ישעיהו, דבלאו הכי לא היו עולים לארץ ישראל, עכ"ד. ולא זכיתי להבין שותיה דמר, הנביא ישעיהו מתנבא על פקידה שתהיה על ידי כורש, ואע"פ שהעליה בפועל היתה רק אחרי שנים רבות מאד משנפטר הנביא ישעיהו, ואעפ"כ מחשיב זאת הכותב כמו שעלו על פיו. באים חז"ל ואומרים [כפי שמבאר דבריהם הגר"א ז"ל] כי בנבואת ישעיהו כלולה גם הפקידה העתידה, שגם היא תהיה ברשיון האומות. למה הפקידה דבית שני נקראת על פי ישעיהו, ושל האידנא אינה על פי ישעיהו?
וכאן היה לו לכותב להביא את דברי המשך חכמה המתייחס בפירוש לכל דבריו, וזה לשונו 'אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצות ישוב א"י ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה, המצוה על כל איש לסייע בכל יכלתו לקיים מצוה זו, ואולי על זה נאמר 'עד מתי תתחמקין', ואם יתן השי"ת ויתרחב הדבר, ויגדל ויפרח כשושנה כמו שנגדלו בימי ארתחששתא אשר היו נתונים תחת פרס וכו', אז בטח הוא ענין העומד ברומו של עולם. הן אמנם שאז היו הנביאים, בנבואה מן השמים מחזיקים אותם, מי יודע, אולי כמו שחורבן הבית השני היה שלא ע"פ הנבואה, כן יהיה הנחת אבן פינה שלא ע"פ נביאים, וכנטילתו כן נתינתו'.

אחר כך מאריך הכותב לטעון שאין כל מקום לפעול פעולות גשמיות בכדי להביא את קיום יעודי הנביאים. והנני מתפלא עליו מפני מה העלים בפני קוראיו את החלק הבסיסי והמרכזי שבספר אחרית כראשית הספר עצמו שואל (עמ' ל"ג, במהדורת תשס"ג) 'ואם נשאל אף כי אמנם הבטיח הקב"ה את דברו שיפקוד את עמו להביאם אל אדמתם ולהכין גאולתם, עדיין מניין שיש חובה מעשית לפעול בענין הפקידה'. לשם כך הוא מביא את דברי הרמב"ן והגר"א להשלים את חפצו של הקב"ה, בקיום בפועל של מה שהתנבאו הנביאים. יכול הוא הכותב לחלוק על כך, אך להאריך ולטעון נגד, בהתעלם מנקודה עיקרית זו, הוא דבר שאינו הגון.

עד כדי כך הפליג הכותב, באמרו (אות מ"ד) שהטעם שהגר"א עלה לבדו לארץ ישראל, הוא מפני 'שעיקר יישוב א"י בזה הוא בעסק ועמל התורה, וזה לא שייך לגבי האשה'. לענ"ד הקטנה, דבר זה הוא יוצא מגדר גבולות ההגיון, ישנה איזו הו"א לומר שאם היתה לגר"א אפשרות מעשית ואפשרית לא היה מעלה עמו את אשתו ובני ביתו? זה הטעם שהשאיר הגר"א את אשתו מאחורה? ועינא דשפיר חזי תראה ותאמר שדבר בלתי הגיוני זה יצא מן הכלל, ללמד כל כולו [יש לו טעות עובדתית במה שכתב שם שתלמידי הגר"א נשלחו לירושלים, ולא היא, באותה התקופה ישיבת אשכנזים בירושלים לא היתה מעשית כלל, ולכן מעיקרא עלו לגליל, ורק אחרי הרעש שפקד את צפת נתעוררו לעלות לירושלים].

מעניינת הוראתו המעשית של הכותב (באות מ"ז), אשר כמותה לא שמענו עדנה, 'אין לבנות לפאר ולשכלל ירושלים עיה"ק, מלבד הנצרך לצורך המגורים'.
על דברי חז"ל 'אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא', מפרש רש"י 'כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה'. ועל זה כותב האחרית כראשית 'ומפורש כי יישוב השממה ופריחת הארץ, הן מענייני הפקידה ותחילת הקץ'. והכותב מעיר כי 'בעין יפה' 'בודאי אין הכוונה לפירות דהשתא תקופת עקבתא דמשיחא, כי אם כההיא דסוטה על המרגלים שהביאו פירות בארץ ישראל'. ואם כי אכן היה לו להעיר מדברי המהרש"א שמפרש דהיינו בדרך נס [לפי פירושו השני, ע"ש, ובויואל משה נקט דהוא גם להפי' הראשון. הכותב מציין למהרש"א, ובשולי הדברים], אך לומר שפשוטו של רש"י אינו מתפרש על כי הא דהאידנא יראה הרואה שהוא רחוק הרבה מן הדעת [ויש לנו לחוש מלכפור בטובתו של מקום].

סוף דבר, הכותב שיחיה הקיף את הסוגיא כראוי, וביארה בטוטו"ד על פי דרכו, וכאשר קיבל מרבותיו הגאונים, וכפי דרכו של ראב"ד ירושלים שליט"א [אשר על דבריו הוא נסמך למעלה מעשר פעמים]. לעולם ניתן לפרש את דברי חז"ל באופן שיתאימו לכל אג'נדה שהיא, וכאשר הפליא בדבריו המתוקים הגה"ק בעל שומרי אמונים בהקדמת ספרו 'טהרת הקדש' [ע"ש ודפח"ח], ובפרט בסוגיא זו שכבר האריכו הרחיבו מחברים רבים מכל חוגי הקשת התורנית לבארם כפי חפצם, ואף בעל 'אחרית כראשית' העמיד ביאורו בדברי הרמח"ל והגר"א באופן מסודר ומתוקן, כפי קבלתו מרבותיו. ואכן גם כאן העמיד הכותב משנה סדורה [שהיא מקובלת מאד בבתי מדרש רבים וטובים], אך אם בקשנו למצוא בקונטרס זה, איזו שהיא טענה לסתור כנגד דברי האחרית כראשית, זו בקשנוה כאן ולא מצאנוה.

[דרומי]

בתורת הגר"א איני בקי ולכן איני נכנס לתוכן הקונטרס, אולם עצם השם 'גלות אליהו' מעורר תמיהה רבתי (ואולי הו' אמורה להיות מנוקדת בחול"ם?)

[הרואה]

הקונטרס כסות עיניים למתאמצי ההשקפה הקנאית, ולא נראה שנועד לשכנע מישהו.
עירוב פרשיות שאין כדוגמתו: ראיה מדברי קאמרנא להוכיח בדעת הגר"א, לא מחלק בין דברים שעתידים להיות בגאולה לבין הגדרת הגאולה, כל הגלות והגאולה זה לימוד התורה וה"הוכחות" שבגאולה יהיה יותר תורה, נתבלבל בין הערה לראיה ובין ביאור לאסמכתא.
גם כל יסוד הקונטרס בהקדמה וכו' להוכיח דעת רבותינו נגד המזרחי וכו', וב"פשיטות גמור" בלי ראיות בסוף הקונטרס חולק על כמה גדולי ישראל וביניהם על הגר"מ שטרנבוך שנתלה בו לאורך הדרך.
בלי לדעת פרטים בסיסיים ביותר על עליית תלמידי הגר"א, ותוך כדי התעלמות מכתביהם עצמם, כבר מחליט מסברת כרסו ו"ראיותיו" מה היתה מטרתם בעליה לא"י.
הקונטרס לעילוי נשמת ר' שריה דבליצקי זצ"ל, וידוע דעתו בסוגיא ההפך הגמור, מצו"ב מאמר שהועלה פה בעבר.

[קו ירוק]

מבלי לסנגר על הביקורת שהושמעה, שהקונטרס אינו מתעמתת עם 'אחרית כראשית' היונק מקוה"ת,
הרי שלהביא את דברי הגה"צ ר"ש דבילצקי זצ"ל בדברים שהוא עצמו כתב מפורש חזר מהם - משום שראה שגדולי הדור הסטייפלער והרב שך לא אחזו כך, זו עוולה נוראה כלפי אותו האי גאון וצדיק, אך גם מהווה שקר אמיתי בנסיון לרתום את דעתו לרוח המביא כתבה זו, ולרוחו היונקת מן אחרית כראשית וקוה"ת.
ומה זה בדיוק שייך לתורת הגר"א?

[לענין]

מבלי לסנגר על מי שהביא כאן את מכתבו של ר' שריה [שבוודאי כוונתו לשמים, הרב ה'רואה' ניכר עליו שהליכותיו כשל ת''ח ויר''ש], זה פשוט היה צפוי שיעלה כאן.
ההקדשה הענקית בתחילת הקונטרס המדובר, היא מתמיהה [בל' המעטה].
גם אם נאמר שחזר בו, ובטל דעתו למרנן גדולי הדור, ולא הוה ניחא לי' שיפרסמו את מכתבו הנ''ל, אך מכל מקום קשה לומר שאכן עשה בנפשו סיבוב של מאה ושמונים מעלות, ברמה כזו שהיה נותן ידו לקונטרס מסוג כזה [שהוא אנטי תזה של צדיקי ירושלים שהיתה נפשם נכספת לבנין ירושלים בסגנון קול התור, ורוחם היתה חופפת על דמותו הנעלית של הצדיק רבי שריה זצ''ל].

[ישא ברכה]

מבלי לסנגר על הביקורת שהושמעה, שהקונטרס אינו מתעמתת עם 'אחרית כראשית' היונק מקוה"ת,
הרי שלהביא את דברי הגה"צ ר"ש דבילצקי זצ"ל בדברים שהוא עצמו כתב מפורש חזר מהם - משום שראה שגדולי הדור הסטייפלער והרב שך לא אחזו כך, זו עוולה נוראה כלפי אותו האי גאון וצדיק, אך גם מהווה שקר אמיתי בנסיון לרתום את דעתו לרוח המביא כתבה זו, ולרוחו היונקת מן אחרית כראשית וקוה"ת.
ומה זה בדיוק שייך לתורת הגר"א?

מעניין לדעת מה סבר ר' שריה בענין זה. אולי הרב איש ספר (או שאר התלמידים הנמצאים כאן) ילמדינו.

[שובי נפשי]

א. לדבר ההערה הארוכה לעיל,
נתבקשתי לפרסם כדלהלן:
דיברתי עם הגהמ"ח שליט"א, והעירותי לו מתורף הדברים שנאמרו בבי מדרשא הדין.
ואני מעלה כאן מה שהשיבני בע"פ.
1. על השם "גלות אליהו", השיבני כי ביאר היטב טעמו בהקדמתו לקונטרס. ע"ש.
2. על הטענה על זיוף מכתב הגרי"ז מסאלנט, אמר לי כי לא ידע דבר מזה, וביקשני מקור, אבל לא ידעתי להשיבו מקור מלבד מש"כ כאן הכותב "הכל יודעים"..
3. מה שמביא מספר הצדיק רי"ז - נשמע מוזר קצת, גויים יש להם חלק בבנין הארץ? אפשר להעלות צילום הוא מקור מדוייק יותר?
4. עמש"כ בקונט' ששיטת ה גר"א והרמח"ל מחולקות, אמר לי כי כעת מצא זאת בס' אבי הישיבות של אליאך. (כעת אינו תחת ידי לציין העמוד).
5. על ההערה ע"ד הקונט' אות י"ד, - שזמן זה אחר גלות, ותקופת רשעי ישראל, - כל מעיין לאורך הקונטרס יראה שכל מהלך דבריו להכריח מדברי הגר"א שעקבתא דמשיחא ועול הגלות, זה חלק מגלות ע"י רשעי ישראל.
6. ע"ד ההערה מהראיה מהגר"מ שטרנבוך, כתב זאת היות והוא נכדו של הגר"א, וגם לא נסתייע מדבריו, רק הוסיפם אגב דאגב.
7. על הטענה נגד מש"כ בקונט' אות כ"ד, לא ענה לי דבר ברור (או שלא הבנתי).
8. על הטענה נגד מש"כ בקונט' אות כ"ז, לא הבין בכלל השאלה, לדעתו א"א שייעשה דבר כגאולה ללא נביא וציווי. (וכך מסתבר לכאו')
9. על הטענה שהבניא ישעיהו התנבא - א"ל כדבר פשוט שכיון שנתנבא על כורש, הרי שהוא נתמנה ע"פ הדיבור. וכמו"כ הביא עוד מקראות ע"ז (כנראה אלו שהוזכרו בקונט' הנ"ל באות כ"ז).
10. על הטענה על פעולה גשמית, הודיעני כי ח"ו שהשמיט בכוונה מדברי האחרית כראשית, ודבריו בכללות מיועדים לציבור שמכיר את הספר הנ"ל שיטתו ודרכו, ועל כן קיצר בכמה מקומות, - ולגוף הטענה אמר לי שהוא הוכיח מדברי רבינו אברהם בן הגר"א בהדיא שאין לעשות פעולה גשמית, וכמו"כ הביא לזה ראיות נוספות.
11. על כל עליית הגר"א, אמר לי שכתב בהדיא כמ"פ לאורך הקונט' שאין לו ידיעה ברורה, וביאר לי שחיפש ולא מצא שום הכרעה ברורה לא לכאן ולא לכאן, אלא כולם מסתמכים על השערת הלב, ואם כך הוא, אז גם הוא יכול לשער. אדרבא, ישמח הוא לכל ראיה אחרת.
12. על הטענה עמש"כ בקונט' הנ"ל באות מ"ז, לדייק מרש"י "בעין יפה", אמר לי כדבר ברור שא"א לומר כלל שמה שיש היום זה נקרא "עין יפה", שהרי חז"ל מגדירים מהו עין יפה.
13. לגבי הגר"ש דבילצקי - אמר לי שסה"כ כתב הקדשה לע"נ הטהורה, היות ובזמן ששלח הספר לעימוד בדיוק אז נפטר הגרש"ד זצ"ל. ולא הזכיר בדבריו כלל מדעתו לגבי עניינים אלו.

אין לי אחריות על הדברים הכתובים כאן, אבל כל אחד יכול להתקשר לפלא' המופיע בחוברת ולשמוע בערך את הדברים הנ"ל. [באופן כללי הוא לא רוצה להיכנס לפולמוס בפלא', רק אחרי שדחקתי בו כי יש בדברים אלו נפק"מ לרבים הרואים את הטענות בפורום דנן].

[לענין]

הבאתי הדברים לפני כותב התגובה הנ''ל, והרי דבריו שליט''א לפניכם.


מפני שניכר על התשובה שהיא נכתבה בטהרת לב, ומתוך ביקוש לדבר אמת [וללא כוונות סילוף הטעייה וכו', דשכיחי האידנא טובא בעוה''ר], אשיב נקודתית, ולא לשם אהבת הניצוח ח''ו.
2. קל למצוא חומר באוצר החכמה על עלילות הרב משה חיים אפרים בלוך [עיין בספריו הרבים, ותאור מה שמתאר באורך את רוב מלחמותיו עם הרב הענקין ואגודת הרבנים. ואיני חפץ להאריך]. ספציפית את הנוגע לענייננו ניתן למצוא בספר 'מכתבים מזוייפים נגד הציונות על שמם של גדולי ישראל' (מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ב. ישנו באוצר החכמה).
3. 'הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו', עמ' י''ט (נמצא באוצר החכמה).
4. אני מקוה שלאחר ה'מציאה', ישמיט זאת הכותב. להביא 'מקור' נגד האחרית כראשית, מדבריו של אדם בן ימינו שמשועבד לאג'נדה הפוכה, הוא מגוחך [את שיטתו כתב אליאך באורך במוסף שבת קדש של יתד נאמן, לא של ויגש תשס''ב, אלא בדוך פלן בשנים האחרונות].
6. אגב דאגב? בעשר מקומות? [רק בחדא דוכתא פליג עם הגר"מ שטרנבוך. לשיטת הראב"ד שליט"א אין קורעין האידנא על ירושלים כיון שהשלטון ביד ישראל, והכותב פליג על זה מחמת ש'הדבר ברור דשלטון ישראל הנוהג מנהג גויים, ומלכות שהיא נגד התוה"ק, אין לזה שם מלכות ישראל'. האם ירבעם ואחאב לא היו מלכי ישראל? האם בזמנם היו קורעים על ערי ישראל?]
8. לא הבין בכלל השאלה, כי לדעתו [!] אי אפשר שתעשה הפקידה שלא על פי נביא. והלא הבאתי מפורשות מדברי האור שמח בהיפך!! [ולמה לא יבין כי מה שלדעתו פשיטא, עדיין אינו יכול לייצר טענה כנגד האחרית כראשית. יכול הכותב להאריך בדברי תורה ודעת כאשר יחפוץ, אך מה מקום להתקיף ולבטל דברי השני, מחמת מאי דמסתברא ליה בסברא דעלמא].
9. אם כורש נחשב מלך על פי הדיבור מחמת שנכלל בנבואת ישעיהו, אם כן גם לדורות עולם, כל מה שנכלל בנבואת ישעיהו [כולל הפקידה שהשיגה הגר''א ברוח קדשו בבאורו לתיקונים], גם זה על פי הדיבור הוא.
10. עדיין לא היה לו להתעלם מדברי הרמב''ן והגר''א שהביא אחרית כראשית [שהם מעיקר בניינו], אלא להשיב על כך כדרכה של תורה.

[תם מה הוא אומר]

הקונטרס כסות עיניים למתאמצי ההשקפה הקנאית, ולא נראה שנועד לשכנע מישהו.
עירוב פרשיות שאין כדוגמתו: ראיה מדברי קאמרנא להוכיח בדעת הגר"א, לא מחלק בין דברים שעתידים להיות בגאולה לבין הגדרת הגאולה, כל הגלות והגאולה זה לימוד התורה וה"הוכחות" שבגאולה יהיה יותר תורה, נתבלבל בין הערה לראיה ובין ביאור לאסמכתא.
גם כל יסוד הקונטרס בהקדמה וכו' להוכיח דעת רבותינו נגד המזרחי וכו', וב"פשיטות גמור" בלי ראיות בסוף הקונטרס חולק על כמה גדולי ישראל וביניהם על הגר"מ שטרנבוך שנתלה בו לאורך הדרך.
בלי לדעת פרטים בסיסיים ביותר על עליית תלמידי הגר"א, ותוך כדי התעלמות מכתביהם עצמם, כבר מחליט מסברת כרסו ו"ראיותיו" מה היתה מטרתם בעליה לא"י.
.

קונטרס נפלא. הטענות בכאן אינם מן הענין.
ובעיקר - נדמה לי ששקר/טעות נפלה בהם.
היכן מזכיר את קאמרנא להוכיח לדעת הגר"א??

[הרואה]

הקונטרס כסות עיניים למתאמצי ההשקפה הקנאית, ולא נראה שנועד לשכנע מישהו.
עירוב פרשיות שאין כדוגמתו: ראיה מדברי קאמרנא להוכיח בדעת הגר"א, לא מחלק בין דברים שעתידים להיות בגאולה לבין הגדרת הגאולה, כל הגלות והגאולה זה לימוד התורה וה"הוכחות" שבגאולה יהיה יותר תורה, נתבלבל בין הערה לראיה ובין ביאור לאסמכתא.
גם כל יסוד הקונטרס בהקדמה וכו' להוכיח דעת רבותינו נגד המזרחי וכו', וב"פשיטות גמור" בלי ראיות בסוף הקונטרס חולק על כמה גדולי ישראל וביניהם על הגר"מ שטרנבוך שנתלה בו לאורך הדרך.
בלי לדעת פרטים בסיסיים ביותר על עליית תלמידי הגר"א, ותוך כדי התעלמות מכתביהם עצמם, כבר מחליט מסברת כרסו ו"ראיותיו" מה היתה מטרתם בעליה לא"י.
.

קונטרס נפלא. הטענות בכאן אינם מן הענין.
ובעיקר - נדמה לי ששקר/טעות נפלה בהם.
היכן מזכיר את קאמרנא להוכיח לדעת הגר"א??

אות מה עמוד ל

[תם מה הוא אומר]

צודק.
טעיתי.
כבר העיר לי על כך באישי מישהו, ורציתי לתקן הודעתי ונשכח ממני.
אבל בכל זאת, הוא לא מביא את הקאמרנא להוכיח לדעת הגר"א, סך הכל איזכור מסויים [גבי עליית תלמידי הגר"א]. בפרט שגבי עיקר הקונטרס, היינו זמן הגאולה השתא או עקבתא דמשיחא, מביא ודן מדברי הגר"א בלבד.

[דרופתקי דאורייתא]

ע"ע כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=52&t=45212