פשרו של משפט - לשנה טוב בלימוד החסידות וכו'

[ישא ברכה]

בעז"ה

בעוברי סמוך לדוכן העיתונים ראיתי את גליון כפר חב"ד, כשנכתב בו בכיתוב בולט 'לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו', זה היה נראה בעיני זר ומוזר.
אשמח לשמוע מהיודעים, מה פשר משפט זה, מי טבע אותו, זו מליצה או שיש כוונה למילים הנאמרות.

[דרומי]

יש את לוח 'היום יום' שסידר האדמור מחבד מתוך כתבי חותנו זצ"ל (בחייו, בשנת תש"ג), ובו פתגם חסידי לכל יום בימי השנה.

לוח זה מתחיל בי"ט כסלו ומסתיים בי"ח כסלו, וכהמשך לפתגם של י"ח כסלו - סוף ה'לוח' - מופיע משפט זה כאות לפתיחה של שנה 'חסידית' חדשה.

[קראקובער]

פעם ראיתי מאמר שי"ט כסלו זה בעצם המשך של י"ד כסלו (יום חתונתו של הרבי) וחמשה (ימים בין י"ד לי"ט) כידוע מסמל את האחדות והשלימות שבעולם, חמשה חומשי תורה וכו' והנקודה הפנימית המאחדת את רוחות השמים וחתונה מסמלת שלימות האדם וזו של הרבי כהשלמה של דור שביעי וכו'

ולפי"ז יש לדון מי שעבר את קו התאריך אחרי י"ד כסלו מתי הוא חוגג י"ט כסלו כמו שדנו בספירת העומר.
viewtopic.php?f=17&t=39580

[קראקובער]

יש את לוח 'היום יום' שסידר האדמור מחבד מתוך כתבי חותנו זצ"ל (בחייו, בשנת תש"ג), ובו פתגם חסידי לכל יום בימי השנה.

לוח זה מתחיל בי"ט כסלו ומסתיים בי"ח כסלו, וכהמשך לפתגם של י"ח כסלו - סוף ה'לוח' - מופיע משפט זה כאות לפתיחה של שנה 'חסידית' חדשה.

בפרסומת כתבו שזה פתגם מהאדמו"ר האמצעי ולא משהו שנתחדש לאחרונה.

[דרומי]

לאחר בירור, כפי הנראה מקורו הראשון של משפט זה הוא בהריי"צ מליובאוויטש, שבשנת תש"ג עשה חלוקה של ספר התניא לשיעורים יומיים, כשמתחילים את התניא בי"ט כסלו ומסיימים בי"ח כסלו בשנה הבאה. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף ספרי התניא, ובסוף ה'מורה שיעור' נוסף האיחול הנ"ל ומשמעות הדברים היא שהריי"צ הוסיף זאת.

חתנו היה משתמש בנוסח דומה ("לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי' תכתבו ותחתמו") במברק שהיה שולח בכל שנה לחסידים לקראת י"ט כסלו.

[לבי במערב]

בעוברי סמוך לדוכן העיתונים ראיתי את גליון כפר חב"ד, כשנכתב בו בכיתוב בולט 'לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו', זה היה נראה בעיני זר ומוזר.
אשמח לשמוע מהיודעים, מה פשר משפט זה, מי טבע אותו, זו מליצה או שיש כוונה למילים הנאמרות.

פשרו של משפט זה כך הוא:
בט"ז כסלו תרס"ב כתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מליובאוויטש (ששהה אז מחוץ לרוסיא) מכתב לחגיגת י"ט כסלו שנערכה בליובאוויטש (תמורת מה שבכל שנה נהג להתוועד ביום זה עם חסידיו), ובו כתב בלשון הזה: "וקרוב הדבר, אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילונו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל . . " [המכתב בשלימותו נדפס באג"ק שלו ח"א ע' רנט ואילך. צילומו - ב"מבוא" לקונטרס 'ומעין מבית ה'', ע' 17. הקטע דלעיל נעתק אף בתחילת ס' "היום יום..." הנ"ל].
הלשון הנזכרת (לשנה טובה בלימוד החסידות וכו') היא התפתחות מהנ"ל בדור שלאחריו - ע"י בנו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע (שהמכתב הנ"ל נכתב אליו).
ובכלל: רצוי שקודם להבעת ביקורת על מעשי ודרכי תנועה מסוימת, יגשו נא ה"מבקרים" ויטעמו מזיו תורתה ויסייעו בפעולותי' הנשגבות, ורק לאח"ז (אם יישארו עוד בלבם 'השגות' על דרכי') - יואילו להטריח את עצמם ולברר את שאלותיהם כראוי, לפני משפיעי' ורבני' (ולא במקום בו דעתם בד"כ אינה נשמעת כלל, ואדרבא. וד"ל).
משום "והייתם נקיים" גו': אין כוונתי בשלשת השורות דלעיל להרב 'ישא ברכה' שליט"א [שמכירו אני, ולטובה התכוון - ושאלתו מחמת אי-ידיעה באה, ולא הבישן למד] - אלא לדרכם הנלוזה של כמה מחברי הפורום דהכא, שבדבריהם הבזויים מכתימים הם את יקר תפארת גדולתו וזיו הדרת תורתו. וחבל לי על כך עד מאד.

לאחר בירור, כפי הנראה מקורו הראשון של משפט זה הוא בהריי"צ מליובאוויטש, שבשנת תש"ג עשה חלוקה של ספר התניא לשיעורים יומיים, כשמתחילים את התניא בי"ט כסלו ומסיימים בי"ח כסלו בשנה הבאה. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף ספרי התניא, ובסוף ה'מורה שיעור' נוסף האיחול הנ"ל ומשמעות הדברים היא שהריי"צ הוסיף זאת.
חתנו היה משתמש בנוסח דומה ("לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי' תכתבו ותחתמו") במברק שהיה שולח בכל שנה לחסידים לקראת י"ט כסלו.

ה"נ מוכח מהכא:

לשנה טובה - כתי''ק כ''ק אדמו''ר (מהוריי''צ) נ''ע מליובאוויטש.JPG (20.25 KiB) נצפה 1305 פעמים

נראה בבירור, שהמשפט לא הי' על ה"פרופס" המקוריים (אף ש"גוט יו"ט" כן נכתב בהם) - וכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע הוסיפו בעצם כתב יד קדשו. וכנראה שמשם נעתק לאח"ז לסיום ה"מורה שיעור" על התניא.