מלאכתם מלאכת שמים

[דרומי]

שגור לומר על סופרי סת"ם שמלאכתם 'מלאכת שמים', ומקורו בגמ' סוטה כ, א.

והנה מצינו הרבה שאומרים את הביטוי 'מלאכת שמים' ביחס למלמדי תינוקות.

מה המקור הראשון לכינויו של מלמד כאחד שעוסק ב'מלאכת שמים'?

ומה באמת הקשר בין סופרי סת"ם למלמדי תינוקות, ובין שניהם ל'שמים'?

[נוטר הכרמים]

את הקשר הראשון אנו מוצאים בשבט שמעון שאלו היו תפקידיהם.

בפשוטו שניהם עוסקים במלאכת קודש, סביב הרבצת תורה והפצתה, וזו מלאכת שמים. מה לא מובן?

[סעדיה]

עי' ב"ב כ"א:

[דרומי]

ייש"כ. הכל מובן, רק שחיפשתי יותר לבאר את הקשר בין שני מקצועות אלו דוקא שראיתי דוקא בהם שמשתמשים בכינוי הספציפי של 'מלאכת שמים'. (בב"ב שם כתוב - לגבי מלמדים - 'מלאכת ה'', ואילו לגבי סופר כתוב 'מלאכת שמים').

יש עוד מקצועות חשובים כמו בעל-תפילה, רב מורה הוראה, דיין, שוחט, מוהל ובהם לא מצאתי שמשתמשים בתואר הספציפי הזה.

זכור לי שפעם שמעתי ע"ז איזה דרשה מעניינת, אך איני זוכר הפרטים.

[עזריאל ברגר]

עשיתי חיפוש בש"ס על "מלאכת שמים", וזה מה שעלה בידי:

שבת דף כח א-ב
...דתני רב יוסף לא הוכשרו במלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד למאי הלכתא לתפילין תפילין בהדיא כתיב בהו ....

עירובין דף יג א, סוטה דף כ א
... וכשבאתי אצל ר ישמעאל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אני אמר לי בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא ...

פסחים דף נ ב
כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקין במלאכת שמים לאיתויי מוכרי תכלת אינן רואין סימן ברכה לעולם ואם עוסקין לשמה רואין

סוכה דף כו א
תניא אר חנניא בן עקביא כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגריהן וכל העוסקין במלאכת שמים לאתויי מוכרי תכלת פטורין מקש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה

תענית דף יא ב
אמר ר ירמיה בר אבא אמר ריש לקיש אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים

תענית דף כג א
... בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמק והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם


ומבין כולם ניתן להבין שכינוי זה מתאים גם למלמדי תינוקות וכל כיוצא בהם.