בגדי שיראין אצל צדיקים שאינם מגזע תלמידי הבעש"ט

[אבני גזית]

על מנהג שושלות אדמו"רים ללבוש בגדים מיוחדים - כבר דובר די.

אני מבקש לעמוד על סודם של צדיקים, גם בדור האחרון, שעם הזמן שינו ללבוש מיוחד ובוהק, לעתים בגדי כסף וזהב, לעתים בגדי לבן וכיוצא.

מאחר ואני מכיר היטב חלקם, ויודע בהם שאינם עושים זאת ליוהרא, אבקש לברר כאן מקחם - מדוע נהגו כן.

אתן דוגמאות;
הרב בנימין זאב חשין
הרב מרדכי שרעבי
הרב ניסים פרץ מבית אל
הרב דוב קוק מטבריה
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן

וכמדומה, גם הרב שבדרון.

האם יש הסבר לאותם בגדי שש ומשי ורקמה, או שיש רק תשובה סתמית שזה רומז לספירות והשתלשלויות וכדומה?

נא להיזהר מאבק לה"ר ומאפם הרגו איש.
אין הדברים נשאלים אלא כדי לברר בדרך ארץ, ואם לא כאן וכו'.

[בברכה המשולשת]

כידוע לכל, מבואר בכתבים כי על-פי סוד, לובשים לבן בשבת. אני מניח שכתר"ה מתכוון לסוג לבוש אחר?

[אבני גזית]

ברור. בגדי כסף וזהב והדומים להם

[בברכה המשולשת]

תודה על ההבהרה.
את זה אינני מכיר כלל.

[שייף נפיק]

על איזה הרב שבדרון אתה מדבר?!

[שייף נפיק]

בגדי לבן הם על פי קבלה
גם הרב גץ הלך עם בגדי לבן
לגבי הבגדים תכל'ס הם יפים ויש בזה כבוד שבת / התורה/ המעמד/ הקהילה למה לא ללכת איתם??

[לענין]

אני מבקש לעמוד על סודם של צדיקים, גם בדור האחרון, שעם הזמן שינו ללבוש מיוחד ובוהק, לעתים בגדי כסף וזהב, לעתים בגדי לבן וכיוצא.
הרב דוב קוק מטבריה

הרב פשוט אומר שזה מחזק אותו [כידוע שהנהגותיו, גם הקבליות, ה'למעשה' שלו בהם הוא ההתחזקות וההתעוררות שמוציא מזה לעבודת השי"ת].

[חרסון]

אינני יודע על הנוהג הספציפי הזה. אבל הרב קוק עושה דברים רבים ושונים מסיבות רגשיות ('חיזוק' בלע"ז), כמ"ש הרב 'לענין' לעיל.

[פרנקל תאומים]

אינני יודע על הנוהג הספציפי הזה. אבל הרב קוק עושה דברים רבים ושונים מסיבות רגשיות ('חיזוק' בלע"ז), כמ"ש הרב 'לענין' לעיל.

מה מחזק בלבישת בגדים צבעוניים מוזרים? אני באמת לא מבין.

[נוטר הכרמים]

אפשר להוסיף גם את הראב"ד רבי משה שטרנבוך שליט"א.
כמובן מדובר בחלאטלאך משובצים ומוזהבים ולא בבגדי זהב וכסף.

[פרנקל תאומים]

אפשר להוסיף גם את הראב"ד רבי משה שטרנבוך שליט"א.
כמובן מדובר בחלאטלאך משובצים ומוזהבים ולא בבגדי זהב וכסף.

זה מדין גינוני אדמו''רות מסויימים שנהוג בהם בתפקידי ראב''ד וגאב''ד ב''העדה החרדית''. הלא קודם שהתמנה לתפקידו הוא היה מתהלך במעיל סטנדרטי וגם לא חבש שטריימל. כנ''ל הגאב''ד.

[חרסון]

אינני יודע על הנוהג הספציפי הזה. אבל הרב קוק עושה דברים רבים ושונים מסיבות רגשיות ('חיזוק' בלע"ז), כמ"ש הרב 'לענין' לעיל.

מה מחזק בלבישת בגדים צבעוניים מוזרים? אני באמת לא מבין.

לכן אתה לא הולך איתם...

[אבני גזית]

אפשר להבין את הרעיון של ה'חיזוק', אבל לא במינוחים שלנו, אלא במינוחים שלהם - זה יותר מואר ויותר בוהק.
ייתכן שזה טעם נכון למנהגם, כי האנשים האלו, עד כמה ששמעתי אודותם, אוהבים חדרים מלאים אור, וחלקם גם ישנים בלילה עם אור דולק מעל ראשם.

ייתכן

[פרנקל תאומים]

אפשר להבין את הרעיון של ה'חיזוק', אבל לא במינוחים שלנו, אלא במינוחים שלהם - זה יותר מואר ויותר בוהק.
ייתכן שזה טעם נכון למנהגם, כי האנשים האלו, עד כמה ששמעתי אודותם, אוהבים חדרים מלאים אור, וחלקם גם ישנים בלילה עם אור דולק מעל ראשם.

ייתכן

אם התשובה הזו מספקת אותך... נדמה לי שכבר היה עדיף להימנע מהשאלה.

[לענין]

אפשר להבין את הרעיון של ה'חיזוק', אבל לא במינוחים שלנו, אלא במינוחים שלהם - זה יותר מואר ויותר בוהק.
ייתכן שזה טעם נכון למנהגם, כי האנשים האלו, עד כמה ששמעתי אודותם, אוהבים חדרים מלאים אור, וחלקם גם ישנים בלילה עם אור דולק מעל ראשם.

ייתכן

במקרה דנן לא, הרב יושב תמיד בחושך, רק מנורה קטנה מעל שולחנו מאירה מעל הגמרא שלפניו, והוא כותב חידושי תורה בזריזות מופלאה בכל חלקי הש"ס...
לא תכננתי להפוך את זה לנושא האשכול, מטעמים מובנים.
ה'חיזוק' הוא פשוט ביותר. אתם לא מרגישים התעלות ביום כיפור עם הטלית והקיטל? זוהי הרגשה פשוטה שמובנת ומוכרת לכל בן אנוש. זהו מעין דמעין מה'חיזוק' של הרב עם הבגדים המבריקים לשבת קודש.

250px-הרב_דב_קוק.jpg (12.26 KiB) נצפה 6818 פעמים

[פרנקל תאומים]

אפשר להבין את הרעיון של ה'חיזוק', אבל לא במינוחים שלנו, אלא במינוחים שלהם - זה יותר מואר ויותר בוהק.
ייתכן שזה טעם נכון למנהגם, כי האנשים האלו, עד כמה ששמעתי אודותם, אוהבים חדרים מלאים אור, וחלקם גם ישנים בלילה עם אור דולק מעל ראשם.

ייתכן

במקרה דנן לא, הרב יושב תמיד בחושך, רק מנורה קטנה מעל שולחנו מאירה מעל הגמרא שלפניו, והוא כותב חידושי תורה בזריזות מופלאה בכל חלקי הש"ס...
לא תכננתי להפוך את זה לנושא האשכול, מטעמים מובנים.
ה'חיזוק' הוא פשוט ביותר. אתם לא מרגישים התעלות ביום כיפור עם הטלית והקיטל? זוהי הרגשה פשוטה שמובנת ומוכרת לכל בן אנוש. זהו מעין דמעין מה'חיזוק' של הרב עם הבגדים המבריקים לשבת קודש.

250px-הרב_דב_קוק.jpg

התינח בגדים לבנים, (ובלא''ה כבר כתבו שבלבנים יש עניין עפ''י קבלה וכבר מצאנו כן רבות אצל מקובלים),
בגדים צבעוניים מוזרים מאי איכא למימר? מדוע הם גורמים לחיזוק?

[חרסון]

הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?

[דרומי]

הכהן הגדול הלך בבגדים צבעוניים

[צורב מתחיל]

אפשר להוסיף גם את הראב"ד רבי משה שטרנבוך שליט"א.
כמובן מדובר בחלאטלאך משובצים ומוזהבים ולא בבגדי זהב וכסף.

זה מדין גינוני אדמו''רות מסויימים שנהוג בהם בתפקידי ראב''ד וגאב''ד ב''העדה החרדית''. הלא קודם שהתמנה לתפקידו הוא היה מתהלך במעיל סטנדרטי וגם לא חבש שטריימל. כנ''ל הגאב''ד.

שטריימל רק מהעדה"ח וגם זה רק בשלב מאוחר (לפני כ-10 שנים), חלאטלך וכדו' עוד כשהי' גר ברחוב ח"ח בבני ברק.

[חיימשה]

הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?

פשוט מאד, בציבור מסויים כ"כ רצו להתמקד בקיום דקדוק הדין, עד שהפכו את כל מה שאיננו קיום מצוות טכני, ל'מוזר' 'דמיונות' 'הרגשים דמיוניים' וכדומה. פשוט סירסו ציבור שלם מלהיות אדם מרגיש.
כל מה שקשור ל'נפש' שייך רק לעוה''ז.

בשלב הבא כל היהודים הנורמליים הפכו להיות בעיניהם בעלי דמיון ומעוותי היהדות האותנטית.

[הרואה]

אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.

ר' משה שטרנבוך בישיבתו בבית שמש אף עושה מעין טיש פירות בכל הזדמנות, ונתרמות לו דירות פאר במקומות שונים, מתפתחת סביבו חצר ממש.

[לענין]

אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.

תדגיש היטב שזו דעת החבר שלך [שאני מתנער ממנה בכל תוקף, ואני מניח שגם הרב בעצמו]. כמספר האנשים שסביבו כך לפחות מספר הפירושים למעשיו...
את מה שאני כתבתי [שאת ההנהגות המיוחדות הוא עושה בשביל חיזוק] אמר לי בנו יד ימינו כאשר הוא מצטט את אביו.

[אבני גזית]

זו גם לא השפה של הרד"ק לדבר כך על אף יהודי, ובודאי לא על עיר קדושה שבה הוא גדל.
המבט שלו על החיים מאוד חיובי.

[פרנקל תאומים]

הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?

פשוט מאד, בציבור מסויים כ"כ רצו להתמקד בקיום דקדוק הדין, עד שהפכו את כל מה שאיננו קיום מצוות טכני, ל'מוזר' 'דמיונות' 'הרגשים דמיוניים' וכדומה. פשוט סירסו ציבור שלם מלהיות אדם מרגיש.
כל מה שקשור ל'נפש' שייך רק לעוה''ז.

בשלב הבא כל היהודים הנורמליים הפכו להיות בעיניהם בעלי דמיון ומעוותי היהדות האותנטית.

ר' חיימשה, החסידים הם הכי הכי טובים, אין עליהם! והליטאים הם הכי הכי רעים, מחנכים למידות רעות, מסרסים את הרגשות ואת ההרגשים, קונים מצות ב'סופר' וכו' וכו' וכו', בסדר? עכשיו נרגעת? מה יסגר עם הנחיתיות הזאת? למדת פעם באיזו ישיבה ליטאית ומאז אתה במרדף אינסופי לנסות לשכנע את עצמך ואת כל הסובבים שהחסידים הם הצדיקים והליטאים הם הרעים... צא מזה, תשתחרר.

[פרנקל תאומים]

אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.

זה הכיוון שחשבתי עליו, ואל''ה אינני מצליח (בינתיים) להבין איזה ''חיזוק'' יש בלבישת בגדי צבעונין מוזרים שנתפרים במיוחד בשבילו. ואין הכוונה לומר שיש בזה ביקורת על בני ברק (וירושלים..), כ''א ביטוי אישי של אדם מיוחד שרוצה לעבוד את הקב''ה בלי להיות כבול לנורמות מגזריות.
כלומר, עם הלבוש הזה (בין השאר) הוא פורץ את כבליה של הכפיפות לנורמה, וזה גופא חיזוק גדול מבחינתו. אני לא יודע מדוע זה נראה כ''כ מופקע בעיני הרבנים 'לענין' ואבני גזית.

ר' משה שטרנבוך בישיבתו בבית שמש אף עושה מעין טיש פירות בכל הזדמנות, ונתרמות לו דירות פאר במקומות שונים, מתפתחת סביבו חצר ממש.

למרבה המזל, הילדים שלו הינם ליטאים לגמרי, מה שמונע (לכאו'..) את האפשרות שלאחר אריכות ימים ושנים תתפתח לה הלאה ''חסידות שטרנבוך'' בנשיאות כ''ק מרן האדמו''ר משטרנבוך...

[מקדש מלך]

לענ"ד, התופעה של בגדים כמעוררים חשיבות, הן בעיני אחרים והן (כנראה) לאדם בעיני עצמו, ימיו כימות עולם, ומפורש גם בחז"ל הרבה פעמים, שהרי אדם חשוב פורס סודרא, ותלמידי חכמים מצייני כמלאכי השרת, ועוד ועוד. הרי שכך טבע האדם. אם כי יש נפשות עם טבע ספרטני שלא מתחברות לעניין.

איזה בגדים מוזרים ואיזה לא מוזרים, זה כבר טעם וריח, שעליו כידוע, אין להתווכח.

ואם כבר לסמוך על מישהו בנושא הזה, נראה לי שאדם עם הרגשות מקוריות כמו הרב דוד קוק הרבה יותר בר סמכא, מאשר עדת הפינגווינים (ואני כולל גם את עצמי כמובן) חסרי המעוף ומעוקרים מנוער מפיתוח מינימום טעם אישי בבחירת בגד...

[מקדש מלך]

אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.

זה הכיוון שחשבתי עליו, ואל''ה אינני מצליח (בינתיים) להבין איזה ''חיזוק'' יש בלבישת בגדי צבעונין מוזרים שנתפרים במיוחד בשבילו. ואין הכוונה לומר שיש בזה ביקורת על בני ברק (וירושלים..), כ''א ביטוי אישי של אדם מיוחד שרוצה לעבוד את הקב''ה בלי להיות כבול לנורמות מגזריות.
כלומר, עם הלבוש הזה (בין השאר) הוא פורץ את כבליה של הכפיפות לנורמה, וזה גופא חיזוק גדול מבחינתו. אני לא יודע מדוע זה נראה כ''כ מופקע בעיני הרבנים 'לענין' ואבני גזית.

נשמע פלפול. הכיון הפשוט הוא רצון ללבוש בגדים אדמוריי"ם, שאינם שייכים למחלקה הנטענת כלל וכלל.
ואותה סיבה שהביאה את האדמורי"ם לנהוג ככה (וברור שלפחות רבים מהם לא עשו זאת מטעם יוהרא, וכן לא היו טיפשים), כנראה מביאה גם אותו. כמובן ברור שאותם אדמורי"ם לא התכוונו להתנתק מאף ציבור.

אגב, אם אתם מודים שהבגדים יוצרים 'תחושת מחנק' הרי שאתם מודים בהשפעת הבגד על הנפש.

ומילה קטנה לרב הרואה. לדעתי אתה רואה או שומע מהרהורי ליבך. יש לך ביקורת קשה וקבועה על תופעת ה'מגזריות'. יש בכך הגיון, אבל לא תמיד תוכל להסביר בכך כל אדם וכל הנהגה.

[פרנקל תאומים]

אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.

זה הכיוון שחשבתי עליו, ואל''ה אינני מצליח (בינתיים) להבין איזה ''חיזוק'' יש בלבישת בגדי צבעונין מוזרים שנתפרים במיוחד בשבילו. ואין הכוונה לומר שיש בזה ביקורת על בני ברק (וירושלים..), כ''א ביטוי אישי של אדם מיוחד שרוצה לעבוד את הקב''ה בלי להיות כבול לנורמות מגזריות.
כלומר, עם הלבוש הזה (בין השאר) הוא פורץ את כבליה של הכפיפות לנורמה, וזה גופא חיזוק גדול מבחינתו. אני לא יודע מדוע זה נראה כ''כ מופקע בעיני הרבנים 'לענין' ואבני גזית.

נשמע פלפול. הכיון הפשוט הוא רצון ללבוש בגדים אדמוריי"ם, שאינם שייכים למחלקה הנטענת כלל וכלל.
ואותה סיבה שהביאה את האדמורי"ם לנהוג ככה (וברור שלפחות רבים מהם לא עשו זאת מטעם יוהרא, וכן לא היו טיפשים), כנראה מביאה גם אותו. וברור שלכל הפחות אותם אדמורי"ם לא התכוונו להתנתק מאף ציבור.

תשמע, ראשית, הוא לא חובש שטריימל, הוא לא חובש כובע בכלל, וגם לא מגדל פאות. גם בגדי הצבעונין שלו הם אינם הבעקיטשע'ס האדמו''ריים, כ''א בגדים מיוחדים שנתפרים עבורו. הוא לא נראה אדמו''ר, הוא פשוט נראה מוזר (במחילה ממעכ''ת).

שנית, לגבי בגדי האדמו''רים, חושבני שהם משתלשלים משושלות האדמו''רים שנהגו '''הנהגת מלכות'' (רוז'ין ועוד), ובדורינו חיקו אותם גם אחרים. ובתור בגדי מלכות, אני מבין שהבגדים היקרים והצבעונייים אכן נראים כבגדי מלכות. האם לדעתך זו היא גם כוונתו של הגר''ד קוק? כלומר, הוא רוצה להנהיג את עדת מעריציו בהנהגת מלכות, ולכן לובש בגדי מלכות?

[מקדש מלך]

יתכן שיש לו טעם שונה. הוא כמובן לא אדמו"ר חסידי, אבל חלק ממניעיהם של האדמורי"ם מתחבר אליו. האם זה 'מוזר' או 'שונה'? שוב, עניין של טעם וריח. ואגב, אין להכחיש שהוא אדם 'שונה' ויחודי באופיו ובהנהגותיו, וטבעי שהדבר יתבטא גם בלבושו. וכבר התייחסתי לעניין בהודעה שקדמה לתגובתי על דבריך.

בגדים מיוחדים אינם נחלתם הבלעדית של רוז'ין. למיטב ידיעתי הדבר היה קיים בכל החצרות, ועוד מלפני הופעתו של האדמו"ר מרוז'ין. מה גם שמסתבר מאוד שהאדמו"ר מהראשון מרוז'ין זי"ע, לא בהכרח חידש הנהגה מסוימת אלא רק הקצין בה.

[פרנקל תאומים]

אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.

זה הכיוון שחשבתי עליו, ואל''ה אינני מצליח (בינתיים) להבין איזה ''חיזוק'' יש בלבישת בגדי צבעונין מוזרים שנתפרים במיוחד בשבילו. ואין הכוונה לומר שיש בזה ביקורת על בני ברק (וירושלים..), כ''א ביטוי אישי של אדם מיוחד שרוצה לעבוד את הקב''ה בלי להיות כבול לנורמות מגזריות.
כלומר, עם הלבוש הזה (בין השאר) הוא פורץ את כבליה של הכפיפות לנורמה, וזה גופא חיזוק גדול מבחינתו. אני לא יודע מדוע זה נראה כ''כ מופקע בעיני הרבנים 'לענין' ואבני גזית.

אגב, אם אתם מודים שהבגדים יוצרים 'תחושת מחנק' הרי שאתם מודים בהשפעת הבגד על הנפש.

וודאי שבגדים עשויים להשפיע על הנפש. כל חוויה עשוייה להשפיע על הנפש. ובכלל האדם מושפע מסביבתו, ובכלל זאת, שהוא מושפע מהבגדים הסובבים את גופו. הסביבה כולה משפיעה על האדם. מי מכחיש זאת?

ומילה קטנה לרב הרואה. לדעתי אתה רואה או שומע מהרהורי ליבך. יש לך ביקורת קשה וקבועה על תופעת ה'מגזריות'. יש בכך הגיון, אבל לא תמיד תוכל להסביר בכך כל אדם וכל הנהגה.

דווקא במקרה של הגר''ד קוק נראים דבריו של הרב הרואה, נראה בעליל שאכן יש כאן דוגמא קלאסית לאדם בעל כוחות גדולים שבאופן אישי לא יכל להסתדר עם כבלי המגזריות, ונראה בעליל שהוא בחר להשתחרר ממנה.

[חיימשה]

הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?

פשוט מאד, בציבור מסויים כ"כ רצו להתמקד בקיום דקדוק הדין, עד שהפכו את כל מה שאיננו קיום מצוות טכני, ל'מוזר' 'דמיונות' 'הרגשים דמיוניים' וכדומה. פשוט סירסו ציבור שלם מלהיות אדם מרגיש.
כל מה שקשור ל'נפש' שייך רק לעוה''ז.

בשלב הבא כל היהודים הנורמליים הפכו להיות בעיניהם בעלי דמיון ומעוותי היהדות האותנטית.

ר' חיימשה, החסידים הם הכי הכי טובים, אין עליהם! והליטאים הם הכי הכי רעים, מחנכים למידות רעות, מסרסים את הרגשות ואת ההרגשים, קונים מצות ב'סופר' וכו' וכו' וכו', בסדר? עכשיו נרגעת? מה יסגר עם הנחיתיות הזאת? למדת פעם באיזו ישיבה ליטאית ומאז אתה במרדף אינסופי לנסות לשכנע את עצמך ואת כל הסובבים שהחסידים הם הצדיקים והליטאים הם הרעים... צא מזה, תשתחרר.

כל עוד מישהו כאן יתעקש להדגיש שוב ושוב את ''היהדות האותנטית'' ויכנה כל דבר הנוגע להרגשים יהודיים מכל סוג בכינויים של זלזול אשתדל לתת לזה את הפרופורציה המתאימה בעיני.
אני רחוק מנחיתות כרחוק מזרח ממערב, ומה שגורם לך לטעות בענין הם רק כבלי הפורום ומנהליו...

[אוצר החכמה]

אני רחוק מנחיתות כרחוק מזרח ממערב, ומה שגורם לך לטעות בענין הם רק כבלי הפורום ומנהליו...

מעניין איך אנחנו הפכנו להיות האשמים?

[כדכד]

אינכם אשמים
הוא מתכוון לומר שלולא ההגבלות המוטלות על הפורום ע"י מנהליו לא היו חושבים שהוא נחיתי....

[מקדש מלך]

ר' משה שטרנבוך בישיבתו בבית שמש אף עושה מעין טיש פירות בכל הזדמנות, ונתרמות לו דירות פאר במקומות שונים, מתפתחת סביבו חצר ממש.

הבית ישראל מגור היה מתארח בבני ברק אצל חסיד גור שהיה גר מול החזון איש. יום אחד עבר שם החזון איש, ראה התקהלות ובירר במה מדובר. הסבירו לו שהאדמו"ר נמצא כאן.
החזון איש שמע נימת זלזול בהסבר. ענה ואמר: "דאס הייסט כבוד התורה. אזוי איז גיווען בימי חז"ל".
ואכן, מפורש בגמרא, "כי הוי חזי אמבוהא דספרי דרהטו בתריה...".
וכהיום האזרח הנוהג גם אצל יוצאי ליטא כמובן.

[כדכד]

ואני שמעתי שכשנפטר החזו"א אמר אחד הגדולים שאצלו ראינו את מיעוט כבוד התורה בדורנו והקשו עליו: אדרבה, הרי היו באים אליו הרבה וענה אותו גדול: נכון, אבל זה רק מאז שהיה מחלק ברכות...

[מקדש מלך]

אך לא כן דעת הרמב"ן בפרשת יתרו

כי יבא אלי העם לדרוש אלהים - השיב משה לחותנו צריכים הם שיעמדו עלי זמן גדול מן היום, כי לדברים רבים באים לפני, כי יבא אלי העם לדרוש אלהים להתפלל על חוליהם ולהודיעם מה שיאבד להם, כי זה יקרא "דרישת אלהים", וכן יעשו עם הנביאים כמו שאמר (ש"א ט ט) לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הרואה, וכן ודרשת את ה' מאותו לאמר האחיה מחלי זה (מ"ב ח ח), שיתפלל עליו ויודיענו אם נשמעה תפלתו, וכן ותלך לדרוש את ה' (בראשית כה כב), כמו שפירשתי שם, ועוד שאני שופט אותם, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי. ועוד אני מלמד אותם תורה, והודעתי להם את חקי האלהים ואת תורותיו:...
היה אתה לעם מול האלהים - נגד האלהים, ויאמר היה אתה בעבורם עומד נגד האלהים להתפלל אליו, כטעם יום צעקתי בלילה נגדך (תהלים פח ב):
והבאת אתה את הדברים - שיבקשו אל האלהים - הודה לו על הדבר הראשון שאמר כי יבא אלי העם לדרוש אלהים. ויתכן שהיה גם בזה עצה ממנו, יאמר היה אתה לעם מול האלהים לשבת באהל מועד מזומן לפניו לדרוש אותו, ולא יהיה זה במקום המשפט:
(כ) והזהרת אתהם את החקים ואת התורות - ותודיע להם את הדרך אשר ילכו בה על פי התורה והמצוה. שתזהירם אתה מאד, ותלמדם התורה והמצוה. הודה לו גם במה שאמר והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו. וגם בזה עצה, להזהיר אותם מאד, ולהתרות אותם במצות ועונשם, אחרי אשר לא יעשה הוא בהם את הדין. אבל במשפט אשר אמרת ושפטתי בין איש ובין רעהו, שים לך שופטים עמך, כי כבד ממך דבר המשפט יותר מן הכל, וטוב לך ולהם להקל מעליך, ונשאו אתך. ובידוע כי היו עם משה שוטרים נוגשים בעם, להביא הנתבעים לפניו ולנגשם בדבר המשפט, והרבה מהם עם השופטים האלו, ולכך אמר במשנה תורה (דברים א טו) ושוטרים לשבטיכם. ואין צריך להזכיר זה בכאן, כי לא היה מעצת יתרו:

העולה מהדברים, כשצריך ברכה אין ברירה וחייבים לגשת לאדם הגדול עצמו. וכן כשהוא מלמד תורה (בדורינו פחות שייך). אבל אם יש לך שאלה בלימוד, לא חייבים לרוץ עד החזון איש.

[פרנקל תאומים]

הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?

פשוט מאד, בציבור מסויים כ"כ רצו להתמקד בקיום דקדוק הדין, עד שהפכו את כל מה שאיננו קיום מצוות טכני, ל'מוזר' 'דמיונות' 'הרגשים דמיוניים' וכדומה. פשוט סירסו ציבור שלם מלהיות אדם מרגיש.
כל מה שקשור ל'נפש' שייך רק לעוה''ז.

בשלב הבא כל היהודים הנורמליים הפכו להיות בעיניהם בעלי דמיון ומעוותי היהדות האותנטית.

ר' חיימשה, החסידים הם הכי הכי טובים, אין עליהם! והליטאים הם הכי הכי רעים, מחנכים למידות רעות, מסרסים את הרגשות ואת ההרגשים, קונים מצות ב'סופר' וכו' וכו' וכו', בסדר? עכשיו נרגעת? מה יסגר עם הנחיתיות הזאת? למדת פעם באיזו ישיבה ליטאית ומאז אתה במרדף אינסופי לנסות לשכנע את עצמך ואת כל הסובבים שהחסידים הם הצדיקים והליטאים הם הרעים... צא מזה, תשתחרר.

כל עוד מישהו כאן יתעקש להדגיש שוב ושוב את ''היהדות האותנטית'' ויכנה כל דבר הנוגע להרגשים יהודיים מכל סוג בכינויים של זלזול אשתדל לתת לזה את הפרופורציה המתאימה בעיני.
אני רחוק מנחיתות כרחוק מזרח ממערב, ומה שגורם לך לטעות בענין הם רק כבלי הפורום ומנהליו...

אינני יודע מה פשר המעשיות האלו על "זלזול ב'הרגשים יהודיים'(!..)" ושאר ירקות.
בכל אופן, לעניין הנחיתות, צר לי ידידי, אבל האובססיביות שלך בהחלט מדברת בעד עצמה, ודווקא המנהלים נוהגים בה בכפפות של משי.
אני כותב לך שוב: החסידים הם הכי טובים, והליטאים הם הכי גרועים. זהו. מכאן ואילך אתה יכול להרגיע.

[חרסון]

(נמחק לאור הערתו הנכונה של הרב דרומי)

[דרומי]

כמדומה שיש כאן חריגה מהכלל האוסר אשכולות חיים, וד"ב.

[אבני גזית]

לענ"ד, התופעה של בגדים כמעוררים חשיבות, הן בעיני אחרים והן (כנראה) לאדם בעיני עצמו, ימיו כימות עולם, ומפורש גם בחז"ל הרבה פעמים, שהרי אדם חשוב פורס סודרא, ותלמידי חכמים מצייני כמלאכי השרת, ועוד ועוד. הרי שכך טבע האדם. אם כי יש נפשות עם טבע ספרטני שלא מתחברות לעניין.

קצת קשה לחבר את הרב קוק למעמד של מעורר חשיבות.
חוץ מבגדי הזהב, אין לו שום סממן של רביסטווע. אולי סעודות השבת הממושכות והניגונים בתפילות.

בכל היתר, הוא נראה כיהודי משולח. אין לו רכב ולא משמשים. אין לו זמני קבלת קהל רשמיים ואפילו סגנון האכילה שלו, בין תענית לתענית, מבוסס בעיקר על במבה, בגלל שהיא לוקחת מינימום זמן ומשביעה לזמן ממושך.
מלבד הבחירות האחרונות, הוא לא התערב כלום. אלא כל מועמד קיבל ממנו את כל היחס וברכות לרוב, כי באמת זה לא היה איכפת לו.