כן עשה הלל היה כורך וגו' כמה סימבולי לומר משפט זה בליל הסדר

[אהרן תאומים]

אם נתתח משפט זה כן עשה הילל בזמן שבית המקדש היה קיים היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלן יחד,
אנו אומרים משפט זה תוך כדי אכילת 2 פרוסות מצה ותמכא\חסה וחרוסת בינהם,
אולי נבדוק איזה חלק ממה שאנו אוכלים נכון לומר עליו "כן עשה" ובכן פסח - אין לנו לעת עתה, מצה - זו שאנו אוכלים האשכנזים כולם ורוב הספרדים ורוב עם ישראל היא רקיק קרקר בלשונינו שאינו נכרך, כריכה היא גילגול המתקיים רק במצות כמו אשתנורא\לאפא, המצות שלנו הם בני כחמש מאות שנה, וראו בפוסקים המוקדמים יותר שאף אחד לא הזכיר את עניין השרויה שאינו שייך במצה רכה כלל וכלל, מרור - הילל ודאי אכל חסא עלים שהוא הראשון במעלה ולא אכל תמכא, הוא יסתדר מצוין עם עלי חסה השטופים במי גשמים ששייך שיהיו בהם תולעים הנוצרים מן המים שמותר לאכלן, וכמובן לא היה צריך לייבשן כין אין חשש שרויה, ולאחר מכן הטבילם בחרוסת בלולה היטב ביין שוב ללא חשש שרויה,
למרות השינויים המוכרחים שנעשו במשך הדורות ולמרות שהלילה הזה הוא סמל לאי שינוי ממסורת אבות, הכורך לעומת זאת מסמלת את השינויים הגדולים ובכל זאת נאמר עליו "כן עשה הלל" כי לא צריכים ללכת כסומא בערובה ואם יש שינויים נצרכים לחומרא ולקולא אפשר לשנות ועדיין להגיד "כן עשה" ורק מפני הדמיון הכללי.
דורנו משתנה ומשנה לשנה יש עוד ועוד מוצרים כשרים למהדרין וללא שום חשש, ע"כ ננהג בדרך דומה ולא נענה את ילדינו באיסורים שלא שייכים היום ואף אם האבא בא בחלום, אם היום אין שום חשש בדגים אין שום סיבה לאסור ולתלות במנהג ובאיסור קדום

[מוטוש]

טעות! המצות הקשות הם פחות מחמש מאות שנה!
אולי חצי מזה!

[סופר-סתם]

אם נתתח משפט זה כן עשה הילל בזמן שבית המקדש היה קיים היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלן יחד,

לגופם של דברים בלא להכנס לסמנטיקה וסימבוליקה שכל כך מכעיסה את כבודו.. המשנ"ב (תעה ס"ק כא) מביא ב' דעות האם אומרים תיבת 'פסח'.

[עזריאל ברגר]

טעות! המצות הקשות הם פחות מחמש מאות שנה!
אולי חצי מזה!

פען מצאתי שא' הראשונים כותב שבליל פסח אוכלים "רקיקין".
רמב"ם חמץ ומצה ח,ו

[ספרים וועלט]

מצות קשות או רכות, כריכה או אכילה בבת אחת - אינם דברים מהותיים כלל וכלל. כן עשה הלל: הוא לקח משהו שהיה עליו דין מצה, ואכלו ביחד עם ירק הכשר למרור. זה הכל. השאר הוא מיותר ובא להקדים אג'נדה מסוימת.

[אהרן תאומים]

לעמית למקצוע אינני כועס ח"ו וכבודי במקומו מונח, ואכן תפסני היידישע ניק שאגנדה כוונתי וכתב דברי בקיצור נמרץ, ומה שהבאת מהמשנ"ב מוסיף חיזוק שיש שהשמיטו את המילה "פסח", ובקצב זה נשמיט את המילה"כורך" כי לא כורכים וכו' וכו'
סיכום הדברים שיש דרך ישרה ויש שו"ע חמישי וצריכים לנהוג בהסכל למשל אם משתמשים ביין מובחר מיקב חשוב עם הכשר הרי שהיין מכיל הרבה תוספות ומה לי יין ומה לי שאר משקאות ועל כן חושבני שלא צריכים לקדש מנהגים עם הראש בקיר

[אהרן תאומים]

טעות! המצות הקשות הם פחות מחמש מאות שנה!
אולי חצי מזה!

פען מצאתי שא' הראשונים כותב שבליל פסח אוכלים "רקיקין".
רמב"ם חמץ ומצה ח,ו

רקיקי מצות מופיע גם בתורה אמנם לא בהקשר לחג הפסח, בכל אופן ענין השרויה הוא בוודאי מחודש והתחיל כתוצאה מהפחתת המים בעיסה מפני רצונם לעשות רקיקים שכך יוכלו לאפות כמות ותישמר לכל הפסח משא"כ בבלילה רכה שחייבים תנור צמוד ומהתנור לפה כי אחרת זה מתקשה והופך להיות לא אכיל,

[קו ירוק]

למרות השינויים המוכרחים שנעשו במשך הדורות ולמרות שהלילה הזה הוא סמל לאי שינוי ממסורת אבות, הכורך לעומת זאת מסמלת את השינויים הגדולים ובכל זאת נאמר עליו "כן עשה הלל" כי לא צריכים ללכת כסומא בערובה ואם יש שינויים נצרכים לחומרא ולקולא אפשר לשנות ועדיין להגיד "כן עשה" ורק מפני הדמיון הכללי.
דורנו משתנה ומשנה לשנה יש עוד ועוד מוצרים כשרים למהדרין וללא שום חשש, ע"כ ננהג בדרך דומה ולא נענה את ילדינו באיסורים שלא שייכים היום ואף אם האבא בא בחלום, אם היום אין שום חשש בדגים אין שום סיבה לאסור ולתלות במנהג ובאיסור קדום

החזו"א התבטא על דברים כגון דא שקליפה עבה שומרת על הפרי. ומי שלא רוצה אף אחד לא הכריחו,
אך בל תבוז למי שנוהג כפי שנוהג - מה גם שילדיו ה'אומללים' לא 'מתענים' והוא לא ביקש ממך לחוס עליהם יותר ממנו.

[עזריאל ברגר]

טעות! המצות הקשות הם פחות מחמש מאות שנה!
אולי חצי מזה!

פען מצאתי שא' הראשונים כותב שבליל פסח אוכלים "רקיקין".
רמב"ם חמץ ומצה ח,ו

רקיקי מצות מופיע גם בתורה אמנם לא בהקשר לחג הפסח, בכל אופן ענין השרויה הוא בוודאי מחודש והתחיל כתוצאה מהפחתת המים בעיסה מפני רצונם לעשות רקיקים שכך יוכלו לאפות כמות ותישמר לכל הפסח משא"כ בבלילה רכה שחייבים תנור צמוד ומהתנור לפה כי אחרת זה מתקשה והופך להיות לא אכיל,

אתה צודק תיאורטית.
אבל מצאתי תיעוד מלפני כ850 שנה, שכבר אז אכלו בפסח רקיקים...

[אהרן תאומים]

למרות השינויים המוכרחים שנעשו במשך הדורות ולמרות שהלילה הזה הוא סמל לאי שינוי ממסורת אבות, הכורך לעומת זאת מסמלת את השינויים הגדולים ובכל זאת נאמר עליו "כן עשה הלל" כי לא צריכים ללכת כסומא בערובה ואם יש שינויים נצרכים לחומרא ולקולא אפשר לשנות ועדיין להגיד "כן עשה" ורק מפני הדמיון הכללי.
דורנו משתנה ומשנה לשנה יש עוד ועוד מוצרים כשרים למהדרין וללא שום חשש, ע"כ ננהג בדרך דומה ולא נענה את ילדינו באיסורים שלא שייכים היום ואף אם האבא בא בחלום, אם היום אין שום חשש בדגים אין שום סיבה לאסור ולתלות במנהג ובאיסור קדום

החזו"א התבטא על דברים כגון דא שקליפה עבה שומרת על הפרי. ומי שלא רוצה אף אחד לא הכריחו,
אך בל תבוז למי שנוהג כפי שנוהג - מה גם שילדיו ה'אומללים' לא 'מתענים' והוא לא ביקש ממך לחוס עליהם יותר ממנו.

אני חש צורך לענות למר בקצרה על מנת להבהיר יותר את כוונתי
חס ושלום לבוז למנהג ואינני מרחם על ילדים אומללים כביכול, צריכים שומר לפרי צריכים הרחקות, אבל אני באתי לעשות הפרדה בין הרחקות מחשש חמץ אמיתי, כגון קילוף הירקות בפסח מחשש אמנם רחוק שמא נגע חמץ חם בשעת הקטיף והאריזה או פירור חמץ שנכבש בשהייה של 24 שעות על הפרי ולכן בתוך פסח מקלפים, וכן עוד חומרות של זהירות מחמץ, משא"כחומרות משום מעשה שהיה מקומי אין בהם כל כך טעם ובפרט שמשבשים את המצוה של ושמחת בחגך, ניקח סוכריות לדוגמא יש שאינם אוכלים כי הם מיוצרים בית חרושת, וכי בית חרושת המייצר כל השנה מחומרים כשל"פ ולפני פסח יש השגחה מסיבית על העובדים לבל יכניסו חמץ ועוד דרישות של נותני הההכשרים, תן לי טעם הגון למה לא ליתנם לילדים.

[קו ירוק]

צודק, ובכל זאת.
בפסח עם ישראל נוהג סלסולי חומרא. ואכן מי שכל השנה לא אוכל הכשרים תע"ב, אבל בפסח צריך השגחה יתירה ואתה לא רואה איך עובדים במפעל.

ידוע המעשה עם הרב (מרן הגרי"ז) שבתקופת ה'צנע' הביא לו חקלאי יליד בריסק גבינה שהיה בעיר יקר המציאות, והיה חשוב לבריאות הרב.
שאלו הרב איזה הכשר. והלה הפטיר במכובה איו לי הכשר, אני עושה את זה לבד. הגיב לו הרב, טוב מאוד; הכשרים אינני אוכל.. (ההוא מסתמא היה נאמן עליו).

אז מי שבפסח משתדל שכך, קדוש הוא.
אגב, חשבתי שאתה מדבר על הרומנים שלא אוכלים דגים כי פעם שמו להם פירורים באוזניים, ואעפ"כ גם זה בבחינת קליפה עבה השומרת על הפרי.
אף שבאמת אין לזה כל טעם.
אפילו 'המגף הסקוועראי' הוא קליפה עבה..

[לייטנר]

צודק, ובכל זאת.
בפסח עם ישראל נוהג סלסולי חומרא. ואכן מי שכל השנה לא אוכל הכשרים תע"ב,

אני לא אוכל הכשרים, אלא מאכלים...