מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

קרירות במצות מחית עמלק

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
נקדש את שמך בעולם
הודעות: 156
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ד' מאי 15, 2019 7:18 pm

ראיתי השבוע בדוכן של י' בלוי חוברת בשם 'אקשיבה' שהיא ליקוט מתוך שו''ת בענינים שונים בעיקר בהשקפה ובחינוך, בדפדוף קל ראיתי דיון על מצות מחית עמלק והזדעזעתי לראות את הקרירות של הרב המשיב ואת העובדה שניכר מאוד שהוא מושפע מהתרבות המערבית הקלוקלת,
העתקתי את התשובה מתוך האתר שלהם.
שלום וברכה, קצת לא נעים לי אבל זה חשוב לי מאוד: אני חרדי, למדתי בישיבה חרדית, מעולם לא היו לי ועדיין אין לי ספיקות כלשהן. ברור לי שכל המצוות שנצטווינו בהם הם נכונות ומוצדקות וניתנו משמים והכל. אני חושב שבאמת רואים את זה במצות חסד ופריקה וטעינה וכו', לכן מאוד קשה לי עם המצוה של מחיית עמלק ועם האמרה (לא זוכר בדיוק של מי) שגם אם יש ילד קטן עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני בן שנתיים מחייך צריך להרוג אותו. ואנחנו הרי מאמינים באמונה שלמה שעוד מעט יבוא המשיח ונדע מי זה עמלק ונהיה חייבים להרוג אותם. כלומר יכול להיות שאני אצטרך להרוג חסיד אומות העולם והרבה אנשים שעזרו לנו. אני ממש לא מבין את זה והאמת? די קשה לי עם זה. אני מרגיש כאילו זה רצח עם עיוור על בסיס תורת הגזע ושום הסבר לא יעזור. זה פשוט תירוצים, זה לא נראה טוב, וזה בעצם לא טוב. האם זה אומר שבעצם אנחנו שפוטים לקיים מצוות שמנוגדות להיגיון הישר ושאין הבדל בינינו להיטלר ודאע"ש? (ואנחנו יותר גרועים מדאע"ש, הם לפחות נותנים לך "לחזור בתשובה" ולהיות מוסלמי כמותם. לאדם שהוא עמלקי אין שום ברירה חוץ מלהתאבד…) גם שמעתי על אחד מראשי הישיבות שהחזיק בסלון שלו חרב ענקית עם הכיתוב: תמחה את זכר עמלק" ואם זה לא חינוך לאכזריות אני לא יודע מה כן. מזכיר את הקייטנות של חמאס. אשמח לתשובה כנה ובלתי מתחמקת. בברכה, יוסי.

תשובה
יוסי היקר, שלום וברכה!

ראש לכל, את רגש הרחמים והחמלה הניבט מכל שורה בשאלתך - שמור מכל משמר! הרגשות הנאצלים האלה, הם המכתירים אותך כאדם, העשוי בצלם אלוקיו, וכיהודי, בן לעם סגולה. אל תוותר עליהם בעד כל הון שבעולם, לא כל שכן בעד סיסמאות ואימרות כנף המתבדרים בעולמנו. אם תיאור הריגתו של ילד קטן טהור-עיניים מזעזע את נפשך העדינה, כל שמועות שבעולם לא יניעו אותך מיושרך ואצילותך.

זו חייבת להיות נקודת המוצא. תורתנו הקדושה ניתנה לנו בחסד השם, כדי לזכך את אישיותנו, לעדן אותה ולצרף אותה. אם נמצא מי שתורתנו הקדושה הביאה אותו, חלילה, למידת אכזריות - עליו לבדוק את עצמו, או את תורתו.

את טיבה המדויק של מצות 'תמחה את זכר עמלק' יש לבחון בגדריה ההלכתיים, ולא בתיאורי צבע עתירי-דמיון היוצאים מפיהם של עמי-ארצות. לעניות דעתי, בחינה היסטורית של יחסי עמלק-ישראל, עם השוואתם לנגזרות ההלכתיות שלהם, בצירוף הסקת המשמעות המעשית שנותרה לדורנו - כל אלו יאירו לך את המצוה באור אחר לחלוטין, אורה של תורת אמת שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

אנסה לשרטט לך את תוואי הדרך, ככל יכלתי.

כאשר נכנסו ישראל לארץ, הם נדרשו בצו הא-ל לכבוש אותה מיד יושביה. משמעו המצומצם של הכיבוש הוא נטילת השלטון, הריבונות והבעלות על הארץ, ופעולה כזו אי אפשי לה שתתבצע בלא מלחמה קשה עם יושביה הותיקים.

באורח ייחודי לה, תורת ישראל מתאפיינת בהתייחסותה הישירה גם לצדדיה הפחות-נעימים של המציאות, ואינה מסתפקת רק בהצגת היעדים הנעלים, האוטופיים, שאליה היא מכוונת להגיע עם תיקון העולם. הנה דוגמה נקודתית: התורה חותרת למצב אידאלי שבו לא נותר דבר מבשר הקרבנות, אך מודעת לאפשרות הריאלית שחלק ממנו אכן יוותר, והיא נותנת הוראה מעשית כיצד לנהוג גם במציאות ריאלית זו. כלומר, להלכה יש מה לומר גם כאשר מצב העניינים אינו בדיוק כפי שהיא היתה מעונינת לראותו.

במצב האידאלי - היבם כונס את יבמתו, אם זה לא קורה - יש לחלוץ; במצב האידאלי, את פטר החמור יש לפדות, אם לא - יש לערפו; את האמה העבריה מוטב לייעד, אם לא - יש לפדותה. וכן על זו הדרך.

הוגים רבים מחכמינו ז"ל המשיכו לשרטט את הקו הריאלי של ההלכה גם אל תחום טעמי המצוות. כך, למשל, רבותינו הראשונים ראו במצות כיסוי הדם משום התייחסות הלכתית למצב הריאלי, אך לא אידאלי, של אכילת בשר חיה ועוף; אחרים ראו בדיני העבדים הרבים משום הסדרה הלכתית של מצב עובדתי, לא רצוי, שבו עבדות עודנה נהוגה בין בני אדם.

על דרך זו, דיני המלחמה שבתורה. מלחמה אינה דבר אידאלי! המצב הרצוי כבר נוסח בבהירות בפי ישעיה הנביא (ב, ד): "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". אלא שהמציאות, לצערנו, רחוקה מאוד מהגשמת האידאל הזה, ותורתנו הקדושה אינה אילמת לעובדה טריוויאלית זו, אלא מתייחסת אליה בהרחבה רבה: היא קובעת לנו דיני מלחמה.

אם הגענו עד הלום, כבר שללנו ממילא את הניסוחים המתמיהים שקוממו אותך. מלחמה אינה דבר טוב, היא חלק מן המציאות הלא-מושלמת של העולם שבו אנו חיים. אלא שלצערנו, ולדאבון לבנו, לעיתים אנו נדרשים ליטול בה חלק, וההלכה קובעת כיצד לעשות זאת. אך שמחה?! התלהבות דקדושה?! הס מלהזכיר.

וזו רק התחנה הראשונה.

בדיני המלחמה שבתורה אנו מצווים לערוך הבחנה חדה בין החזית ובין העורף. על פי דיני התורה, המלחמה מתנהלת בחזית בלבד. את העורף יש להשאיר בצד, ולוחמי ישראל מצווים לשמור על חייהם. אמנם המושגים 'עורף' ו'חזית' בתנאי מלחמה של תקופת המקרא שונים מן המקובל בימינו, אולם מובנם העקרוני זהה: על הלוחמים - בכוח ובפועל - יש לגבור בחרב, ואילו על חיי האזרחים הלא-מעורבים יש להגן.

באשר לשתי מלחמות מצוה, מיטשטש הגבול בין העורף והחזית, והעם כולו נחשב אויב המעורב בלחימה: מלחמת ז' עממין ומלחמת עמלק. במלחמה על כיבוש הארץ מיד הכנענים, נצטוינו להכרית את העמים היושבים בארץ. הייתה זו מלחמה קיומית בה להכרעה היתה משמעות אחת בלבד: מי מבין שני העמים ישרוד ומי יחדל מלהתקיים (מזכיר לך מצב דומה?). אלו היו תנאי הפתיחה של המלחמה, ועצובה ככל שתהא, עלינו להילחם בה בהתאם לדרישות הריאליות.

במלחמת עמלק, הצד השני קבע את אופי המלחמה, ולפיו אין כל הבדל בין העורף ובין החזית. העמלק יצא מתחום מושבו ופתח במלחמה באיזור מרוחק עם שבט עבדים משוחררים, שאינו מלומד-מלחמה, במטרה להשמיד אותו. בצעד זה הגדיר העם העמלקי את זהותו על בסיס מטרת-העל להשמיד את זרע ישראל. עִם הָעָם הזה, המלחמה מתנהלת בהתאם לתכתיביו שלו. עם מי שהשתית את תרבותו על מורשת "להשמיד להרוג ולאבד, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד", איננו יכולים להילחם בנחיתות צבאית הנובעת מעליונות מוסרית.

אבל, חשוב מאוד לזכור, זו מלחמה. לא מצות הריגה, לא הזדמנות לפריקת תאוות נקם או יצרים חייתיים בכלל, כי אם דרישה לצאת למלחמת הכרעה. אין כל מצוה בהריגת העמלקי הפרטי, אין כל חובה להרוג כל מי שמזרע עמלק. אין זו אלא חובה על העם, כלאום ריבוני, לצאת למלחמה על אומה אחרת, ולהכריע אותה באופן מוחלט. כאשר בטל עמלק כאומה, בטלה ממילא משמעותה המעשית של המצוה; כאשר בטלה הריבונות היהודית בעלת הסמכות ההלכתית, בטלה ממילא היכולת להילחם בעמלק.

אדם שמוצאו הביולוגי עמלקי, אך אינו בן המולדת העמלקית, הוא ממילא בלתי-מעורב במלחמה, ואינו כלול במצוה למחות את זכר עמלק. משכך, חלילה לנו מהעלות על דעתנו שתורתנו הקדושה דורשת מאיתנו הריגת אדם באשר הוא בשל גזעו. אין כאן אלא דרישה להכריע את האומה העמלקית במלחמה, במסגרת נורמות לחימה שהוכתבו לנו על ידי האויב.

בפרק החמישי מהלכות מלכים פסק הרמב"ם שתי הלכות הממחישות לנו היטב את אופייה של המצוה כפי שתיארתיה עד עתה.

ראשית, הרמב"ם פסק להלכה שגם במלחמת מצוה, כולל מלחמת ז' עממין ומלחמת עמלק, נוהגת החובה לקרוא לשלום בטרם ייצאו למלחמה. כלומר, גם כאשר יוצאים למלחמה עם עמלק, על ישראל לפנות אליהם תחילה בקריאה לשלום ולכניעה מרצון. באם ייאותו לקריאת השלום, לא תיפול שערה משערות ראשו של עמלקי אחד, כגדול כקטן. ראה כמה רחוקה הלכה זו מן התיאורים הלא-הלכתיים של השמדת עמלקים, או מתיאור החזקת הסכין הנוצצת המחכה לפעולה. גם עם העמלקים, הגרועים שבאומות העולם, אנו פונים תחילה אל דרך השלום, ורק כאשר מצאנוה חסומה בפנינו, פונים אנו אל המלחמה.

שנית, גם החובה להותיר רוח רביעית פנויה בשעת מצור, כדי לאפשר נתיב מילוט לאזרחי האויב שאינם מבקשים ליטול חלק בלחימה, גם היא נוהגת בכל המלחמות, כולל במלחמת עמלק. כלומר, כאשר עמלקי מבקש לערוק משורות הקרב, אנו מצווים לאפשר לו לעשות זאת. האם סבור אתה שאנו מאפשרים לו להימלט מן הקרב, כדי שבארץ מפלטו יתנפל עליו שכנו היהודי ויהרגנו? הס מלהזכיר. אין זו אלא מלחמה, וכל מי שאינו מעורב בה - קנה חייו במתנה.

סוף דבר, החובה למחות את זרע עמלק משמעה אינו אלא - חובה להכריע את עמלק, בדרכי שלום או בדרכי מלחמה, ואין בה, חלילה, הוראה על הריגתם של בני-אדם פרטיים באשר הם, בשל מוצאם או דתם. במצב האידאי, אליו אנו מייחלים, לא תתקיימה מלחמות כלל; בחיינו הריאלים אלו, לצערנו, קורות שוב ושוב, ותורתנו הקדושה מדריכה אותנו כיצד לנהל אותן.

מכיון שכבר אבד זכרו של עמלק, ואין אומה זו קיימת כלל, ממילא משמעותה המעשית של מצוות המחייה כבר לא תתקיים לעולם. ועם זאת, אנו מצווים לשוב ולקרוא מידי שנה בקריאה מיוחדת את החובה לזכור מה שעשה לנו עמלק, ורבו על כך פירושי רבותינו. מתוך דברינו, אולי מצאנו טעם נוסף לחובת הזכירה: להעמידנו על אופייה הריאלי של תורתנו, שאינו בורחת אל מחוזות אידאליים מופשטים ומנותקים, כי אם מביטה נכוחה אל המציאות, ודורשת מאיתנו את קיום אורחותיה הישרים, גם כאשר עולמנו טרם הגיע אל תיקונו הגמור.

בידידות,

יצחק ברוך




אגיב למקצת הטענות,
כך, למשל, רבותינו הראשונים ראו במצות כיסוי הדם משום התייחסות הלכתית למצב הריאלי, אך לא אידאלי, של אכילת בשר חיה ועוף; אחרים ראו בדיני העבדים הרבים משום הסדרה הלכתית של מצב עובדתי, לא רצוי, שבו עבדות עודנה נהוגה בין בני אדם.

??? (מן הסתם כוונתו לחזון הצמחונות של הרב קוק).

מלחמה אינה דבר טוב, היא חלק מן המציאות הלא-מושלמת של העולם שבו אנו חיים. אלא שלצערנו, ולדאבון לבנו, לעיתים אנו נדרשים ליטול בה חלק, וההלכה קובעת כיצד לעשות זאת. אך שמחה?! התלהבות דקדושה?! הס מלהזכיר.


יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע׃

בדיני המלחמה שבתורה אנו מצווים לערוך הבחנה חדה בין החזית ובין העורף. על פי דיני התורה, המלחמה מתנהלת בחזית בלבד. את העורף יש להשאיר בצד, ולוחמי ישראל מצווים לשמור על חייהם. אמנם המושגים 'עורף' ו'חזית' בתנאי מלחמה של תקופת המקרא שונים מן המקובל בימינו, אולם מובנם העקרוני זהה: על הלוחמים - בכוח ובפועל - יש לגבור בחרב, ואילו על חיי האזרחים הלא-מעורבים יש להגן.


מן הסתם כונתו לזה: וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב. רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ:
אם זה המקור המסקנה קצת משונה.
אין כל מצוה בהריגת העמלקי הפרטי, אין כל חובה להרוג כל מי שמזרע עמלק. אין זו אלא חובה על העם, כלאום ריבוני, לצאת למלחמה על אומה אחרת, ולהכריע אותה באופן מוחלט. כאשר בטל עמלק כאומה, בטלה ממילא משמעותה המעשית של המצוה; כאשר בטלה הריבונות היהודית בעלת הסמכות ההלכתית, בטלה ממילא היכולת להילחם בעמלק.
אדם שמוצאו הביולוגי עמלקי, אך אינו בן המולדת העמלקית, הוא ממילא בלתי-מעורב במלחמה, ואינו כלול במצוה למחות את זכר עמלק. משכך, חלילה לנו מהעלות על דעתנו שתורתנו הקדושה דורשת מאיתנו הריגת אדם באשר הוא בשל גזעו. אין כאן אלא דרישה להכריע את האומה העמלקית במלחמה, במסגרת נורמות לחימה שהוכתבו לנו על ידי האויב.

מי סיפר לך את החידוש הזה?, ז"ל החינוך תר"ד:
ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כוח בידם בכל מקום ובכל זמן, אם ימצא אחד מכל זרעם. והעובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש ספק בידו להרגו ולא הרגו ביטל עשה זה.

הרמב"ם פסק להלכה שגם במלחמת מצוה, כולל מלחמת ז' עממין ומלחמת עמלק, נוהגת החובה לקרוא לשלום בטרם ייצאו למלחמה. כלומר, גם כאשר יוצאים למלחמה עם עמלק, על ישראל לפנות אליהם תחילה בקריאה לשלום ולכניעה מרצון. באם ייאותו לקריאת השלום, לא תיפול שערה משערות ראשו של עמלקי אחד, כגדול כקטן. ראה כמה רחוקה הלכה זו מן התיאורים הלא-הלכתיים של השמדת עמלקים, או מתיאור החזקת הסכין הנוצצת המחכה לפעולה. גם עם העמלקים, הגרועים שבאומות העולם, אנו פונים תחילה אל דרך השלום, ורק כאשר מצאנוה חסומה בפנינו, פונים אנו אל המלחמה.

דעת רש"י ותוס' שבלחמת מצוה אין קריאת שלום, (ועיין מנחת חינוך תקכ"ז)
הראב"ד במקום משיג על הרמב"ם וכותב שודאי בעמלק אין קריאת שלום והרדב"ז והכסף משנה במקום אומרים שפשוט שגם דעת הרמב"ם כן וודאי כוונתו שקיבלו עלייהו שבע מצוות, דעא"ש במיטבה..
(ואגב, הקריאה לשלום אינה כפי המציאות שמנסה לצייר הכותב שהוא כמו שלום בן ימינו של שוויון זכויות, השלום של התורה הוא ''והיו לך למס ועבדוך'').

שנית, גם החובה להותיר רוח רביעית פנויה בשעת מצור, כדי לאפשר נתיב מילוט לאזרחי האויב שאינם מבקשים ליטול חלק בלחימה, גם היא נוהגת בכל המלחמות, כולל במלחמת עמלק. כלומר, כאשר עמלקי מבקש לערוק משורות הקרב, אנו מצווים לאפשר לו לעשות זאת. האם סבור אתה שאנו מאפשרים לו להימלט מן הקרב, כדי שבארץ מפלטו יתנפל עליו שכנו היהודי ויהרגנו? הס מלהזכיר. אין זו אלא מלחמה, וכל מי שאינו מעורב בה - קנה חייו במתנה.

לפי רוב הראשונים דין זה הוא רק במלחמת הרשות.
ואין בה, חלילה, הוראה על הריגתם של בני-אדם פרטיים באשר הם, בשל מוצאם או דתם.

זה כבר מוגזם, מילא מוצאם אבל דתם, ?!, גם על זה באת לפקפק ?!.

מכיון שכבר אבד זכרו של עמלק, ואין אומה זו קיימת כלל, ממילא משמעותה המעשית של מצוות המחייה כבר לא תתקיים לעולם. ועם זאת, אנו מצווים לשוב ולקרוא מידי שנה בקריאה מיוחדת את החובה לזכור מה שעשה לנו עמלק, ורבו על כך פירושי רבותינו.

אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיכרת זרעו של עמלק.

אולי מצאנו טעם נוסף לחובת הזכירה: להעמידנו על אופייה הריאלי של תורתנו, שאינו בורחת אל מחוזות אידאליים מופשטים ומנותקים, כי אם מביטה נכוחה אל המציאות, ודורשת מאיתנו את קיום אורחותיה הישרים, גם כאשר עולמנו טרם הגיע אל תיקונו הגמור.

כמדומה שלא קיימת מצות זכור מימיך.
וז"ל הרמב"ם בהלכות מלכים
ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו, שנאמר "זכור את אשר עשה לך עמלק". מפי השמועה למדו, "זכור" בפה; "לא תשכח" בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו.
ובספר המצוות
היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק בהקדימו להרע לנו ולשנוא אותו בכל עת ועת. ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן.
ועל רבו של יואב: נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם. (בבא בתרא כ"א).

תם מה הוא אומר
הודעות: 983
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ה' מאי 16, 2019 2:33 am


דורשי יחודך
הודעות: 663
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' מאי 16, 2019 3:21 am

בלי קשר לדברים שהועלו כאן,
האם יש מקורות מפורשות לכך שכשיבא משיח נדע מי הם זרע עמלק כדי לקיים מצות מחייתם?

הרואה
הודעות: 1249
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי הרואה » ה' מאי 16, 2019 4:32 am

מה שיותר גרוע מהקרירות זה העיוות הכל כך שקוף של מצוות התורה.

אני מניח שזה יותר נשמע לשואל כמו התחמקות והודאה בכך שהתורה במקורה לא מוסרית.
כלומר היתה לו שאלה באמונה (כלומר סתירה בין המסורת לשכל, והרב במקום לומר שהתורה צודקת ולתת לו הצדקה לשכל, עשה הפוך ועוד הצדקה לא משכנעת).

לדעתי מה שצריך לענות לשואל כזה זה כך:

1. יש 2 אמות מוסר שבאות אחת על חשבון השניה. העקרונית, והרגשית. כלומר אם האדם מבסס את רגשותיו על העקרונות - מעולה, ואם הוא מבסס את עקרונותיו על הרגשות - הוא בבעיה. זה דבר מובן. אם הספק פה של השואל בעקרונות אז צריך להוכיח את אמיתות התורה.
2. ליטול מאדם את החיים שלו זה דבר נורא. השאלה אבל מה מטרת החיים. מטרת החיים בוודאי צריכה להיות מעל ערך החיים כשלעצמם. אם לצורך מטרת החיים יש ליטול חיים, ברור שאין כאן שאלה. ובפרט אם נאמר שאין ערך לחיים עצמם אלא רק למטרתם. אם נשאר לשואל ספק במה מטרת החיים, אז צריך להוכיח לו את אמיתות התורה.

עקביה
הודעות: 2794
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עקביה » ה' מאי 16, 2019 10:10 am

נקדש את שמך בעולם כתב:
אין כל מצוה בהריגת העמלקי הפרטי, אין כל חובה להרוג כל מי שמזרע עמלק. אין זו אלא חובה על העם, כלאום ריבוני, לצאת למלחמה על אומה אחרת, ולהכריע אותה באופן מוחלט. כאשר בטל עמלק כאומה, בטלה ממילא משמעותה המעשית של המצוה; כאשר בטלה הריבונות היהודית בעלת הסמכות ההלכתית, בטלה ממילא היכולת להילחם בעמלק.
אדם שמוצאו הביולוגי עמלקי, אך אינו בן המולדת העמלקית, הוא ממילא בלתי-מעורב במלחמה, ואינו כלול במצוה למחות את זכר עמלק. משכך, חלילה לנו מהעלות על דעתנו שתורתנו הקדושה דורשת מאיתנו הריגת אדם באשר הוא בשל גזעו. אין כאן אלא דרישה להכריע את האומה העמלקית במלחמה, במסגרת נורמות לחימה שהוכתבו לנו על ידי האויב.

מי סיפר לך את החידוש הזה?, ז"ל החינוך תר"ד:
ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כוח בידם בכל מקום ובכל זמן, אם ימצא אחד מכל זרעם. והעובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש ספק בידו להרגו ולא הרגו ביטל עשה זה.

מהרמב"ם משמע שאין מצוות מחיית עמלק אלא ע"פ הוראת נביא, ודלא כהחינוך.

חגי פאהן
הודעות: 127
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי חגי פאהן » ה' מאי 16, 2019 10:55 am

אבד זכרם מהעולם? כמדומני שתשאל כל ילד מי זה עמלק, גם חילוני, והוא ידע בדיוק איזה עם זה.

עקביה
הודעות: 2794
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עקביה » ה' מאי 16, 2019 11:05 am

חגי פאהן כתב:אבד זכרם מהעולם? כמדומני שתשאל כל ילד מי זה עמלק, גם חילוני, והוא ידע בדיוק איזה עם זה.

לי אין מושג. אולי תגלה לי?

מקדש מלך
הודעות: 2290
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' מאי 16, 2019 11:14 am

חגי פאהן כתב:אבד זכרם מהעולם? כמדומני שתשאל כל ילד מי זה עמלק, גם חילוני, והוא ידע בדיוק איזה עם זה.

שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קמט.
ובעצם שאלתו על קבלת הגר"א דהגרמנים הם משורש עמלק, אם כי לפי מעשיהם הרעים בודאי הם קרוב להם, אבל לדון בזה"ז כן קשה דהא כה"ג לענין גר עמוני ומואבי קיי"ל פ"ג דידים וברכות כ"ח דכבר עלה סנחריב ובלבל כל העולם ומתירים אותם לבא בקהל, ולענין מצרי יש מחלוקת עיין ברמב"ם ורא"ש וטור אה"ע סי' ד' בזה, וא"כ לענין עמלקי פשוט דאינו ידוע.

ואמנם בהמשך מתייחס לזה כאילו מדובר בספק, אבל ניכר שאינו אלא לרווחא דמילתא.
ובכלל כל קבלת הגר"א הזו לא ברור כלל אם היתה ידועה מלפני השואה. ויתכן מאוד שהופיע בחזון רק לאחריה, וכבר נכב"ב.

מקדש מלך
הודעות: 2290
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' מאי 16, 2019 11:26 am

לגוף האשכול. בעצם השאלה ביסודה אינה נכונה. כי כשם שבורא העולם מצווה את עבדו מלאך המוות להרוג אלפי אנשים מידי יום, כך מותר לו לצוות את עבדיו להרוג אותם בדרך אחרת.
ומאידך מוחמד ההוזה אינו רשאי לצוות אפילו על פטימה אשתו להזיק לאי מי, ואם עושה כן הרי זה חוטא ופושע.

אבל הבעיה כאן שונה, כי התורה 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום', וגם הגוים אמורים לדעת ולהבין 'כי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים'. ובכלל התורה היא שלימות, ואינה סותרת שום הרגש טבעי. ולא עוד אלא שבאה לתקן אותו, כידוע ממ"ש בהקדמת החינוך.

והתשובה היא מורכבת. אבל בקצרה ממש. עצם המוסר המתוקן והנכון הוא פשרה מתאימה בין צרכי האדם לצרכי זולתו. אין מדובר בפשרה שכלית, כי מקור שני הכוחות המנגדים אינו שכלי, אלא בפשרה של 'נורמות'. בנורמות של העולם העתיק לא היה שום היעדר מוסרי בציווי הזה, ואכמ"ל. (כשם שהיום אין חיסרון מוסרי באכילת בשר). וגם היום מה שהשתנה זה לא המוסר אלא התנאים, שבגינם השתנו גם הנורמות. וראה עוד viewtopic.php?f=51&t=45409&hilit=%D7%91%D7%A9%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%99&start=40#p540367

ולא עוד, אלא כשהציווי נהג למעשה, לא היה בו חיסרון. כי אם אלוקותו ית"ש גלויה, הרי שגם הרגש הטבעי מסכים לכך שיש להרוג את אויביו, או את מי שברור לנו שכל אופיו וטבעו מתנגד לה'. ולא היה הבדל בין הריגתם להריגת מקק.

ובימינו, הרי ממילא בהשגחתו יתברך אין מצווה זו נוהגת למעשה. וכשתנהג למעשה, ודאי תורת ה' תמימה ותתאים גם למוסר הטבעי.

ואם מישהו חפץ לדמיין בפועל את הריגת העם העמלקי. שיידמיין יחד עם זאת התגלות אלקות גדולה ונביא וכהן. ואז, כשיהיה ברור לו עד כמה לית אתר פנוי מיניה, והכל ממנו ואין עוד מלבדו, וירגיש זאת בחוש. ימשיך ידמיין וירגיש בחוש איך יש יצור מתועב, אשר כל מהותו היא מלחמה באחדותו יתברך, ברוח שטות וברשע, ואיך בגינו כל תכלית העולם נהרסת ונפסדת, ואז חוש המוסר שבו לא יתקומם כלל וכלל על הריגתו.

ולדמיין חצי תמונה. כלומר לדמיין עולם מודרני, עם ערכי והגדרת מוסר מודרנית, ועם הרגשה מודרנית (שכל כולה הסתר פנים), ואז לדמיין איך אנחנו חבורת דאע"ש שרוצחת תינוקות תמימים ובלונדיניים ומטיחה אותם אל הסלע, אין זה אלא שטות וטיפשות. ואולי גם רשעות.

עזריאל ברגר
הודעות: 5603
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מאי 16, 2019 11:34 am

יש ביטוי מהרבי הרש"ב מליובאוויטש (הסתלק בשנת תר"פ) ש"האשכנזים הם אפיקורסים עמלקים" (נדפס בספר "זכרון לבני ישראל").
אבל ברור מההקשר שלא התכוון לומר שהם בן אחר בן לעמלק בן אליפז בן עשיו, אלא דיבר על הנהגתם שהם כופרים כמו עמלק.
ואת שנאתם לישראל בסגנון של עמלק - ראינו בבירור בשנות השואה.
אבל אין זה מוכיח כלל מה הייחוס הביולוגי שלהם.

סגי נהור
הודעות: 3421
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מאי 16, 2019 11:35 am

הרואה כתב:מה שיותר גרוע מהקרירות זה העיוות הכל כך שקוף של מצוות התורה.

אני מניח שזה יותר נשמע לשואל כמו התחמקות והודאה בכך שהתורה במקורה לא מוסרית.
כלומר היתה לו שאלה באמונה (כלומר סתירה בין המסורת לשכל, והרב במקום לומר שהתורה צודקת ולתת לו הצדקה לשכל, עשה הפוך ועוד הצדקה לא משכנעת).

לדעתי מה שצריך לענות לשואל כזה זה כך:

1. יש 2 אמות מוסר שבאות אחת על חשבון השניה. העקרונית, והרגשית. כלומר אם האדם מבסס את רגשותיו על העקרונות - מעולה, ואם הוא מבסס את עקרונותיו על הרגשות - הוא בבעיה. זה דבר מובן. אם הספק פה של השואל בעקרונות אז צריך להוכיח את אמיתות התורה.
2. ליטול מאדם את החיים שלו זה דבר נורא. השאלה אבל מה מטרת החיים. מטרת החיים בוודאי צריכה להיות מעל ערך החיים כשלעצמם. אם לצורך מטרת החיים יש ליטול חיים, ברור שאין כאן שאלה. ובפרט אם נאמר שאין ערך לחיים עצמם אלא רק למטרתם. אם נשאר לשואל ספק במה מטרת החיים, אז צריך להוכיח לו את אמיתות התורה.

שתי התשובות, של הרב המשיב ושלך, לא טובות ולא ישרות. זו מעוותת את התורה, וזו מעוותת (להבדיל) את המצפון והרגש המוסרי - שהם בעצם שני הנצים בשאלה שלפנינו.

דורשי יחודך
הודעות: 663
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' מאי 16, 2019 1:09 pm

לענ"ד יש להבין את השאילה ואיזה חלק ממנה מפריע לאלה ששואלים אותה.

אם מדובר בעם שרובם המכריע הם באופן פעיל אנשים רעים, רוצחים, אכזריים, והתורה מצווה להרוג את כולם, כולל התינוקות (תכולי העיניים כו'), האם זה יפריע לאנשים? כמדומני שלא כל כך. הרי הסטטיסטיקה אומרת שכמעט כולם מיועדים להיות רוצחים ופושעים.

מהי אם כן השאילה? שעד כמה שאנחנו לא יודעים מי הם, הרי יתכן שמדובר בכל מיני אנשים חפים מפשע, אנשים טובי הלב, הן עם זה עם שלם שלא ראינו שהם עושים רעה מיוחדת, והן אם כבר נתפזרו, ולא רואים שיש לכל יחיד ויחיד שבהם איזה רוע מיוחד. אז מתעוררת השאילה, מדוע התורה מצוה להרוג אנשים חפים מפשע שגם אינם עתידים להרע לאף אחד ולא לכפור במידה יותר גדולה מכל שאר העולם.

אבל אם כבר, הרי באמת צריך להבין: אם רעתם הגדולה של לעמלק איננה באה לידי ביטוי באופן מעשי, מהו באמת יסוד המצוה למחות אותם? מדוע נוכחותם של צאצאים הביולוגיים של הרעים האמיתיים שלהם, שכבר מזמן נשכח מהם כל הרוע הזה, גורמת ש"אין הכסא שלם"?

(כמובן, אפשר לומר שזה על פי סוד (ובזה מתורצות הרבה קושיות). השאילה אם יש ביאור בדרך הפשט.)

ואולי בכלל כשיתגלה מי הם, נראה שכולם באמת מפגינים רוע מיוחד וייחודי, ואז כבר תפול השאילה, וכנ"ל?

ואני חוזר כאן על השאילה ששאלתי בהודעה למעלה, האם יש לנו בכלל מקורות מפורשים שיתגלה לנו לע"ל מי הם עמלק, ונקיים בהם מצות מחייה?

חגי פאהן
הודעות: 127
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי חגי פאהן » ה' מאי 16, 2019 1:37 pm

מקדש מלך כתב:
חגי פאהן כתב:אבד זכרם מהעולם? כמדומני שתשאל כל ילד מי זה עמלק, גם חילוני, והוא ידע בדיוק איזה עם זה.

שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קמט.
ובעצם שאלתו על קבלת הגר"א דהגרמנים הם משורש עמלק, אם כי לפי מעשיהם הרעים בודאי הם קרוב להם, אבל לדון בזה"ז כן קשה דהא כה"ג לענין גר עמוני ומואבי קיי"ל פ"ג דידים וברכות כ"ח דכבר עלה סנחריב ובלבל כל העולם ומתירים אותם לבא בקהל, ולענין מצרי יש מחלוקת עיין ברמב"ם ורא"ש וטור אה"ע סי' ד' בזה, וא"כ לענין עמלקי פשוט דאינו ידוע.

ואמנם בהמשך מתייחס לזה כאילו מדובר בספק, אבל ניכר שאינו אלא לרווחא דמילתא.
ובכלל כל קבלת הגר"א הזו לא ברור כלל אם היתה ידועה מלפני השואה. ויתכן מאוד שהופיע בחזון רק לאחריה, וכבר נכב"ב.

אם אינני טועה כתוב באחד הספרים על הגרי"ח זוננפלד שסירב לצאת לקבל את פני קיסר גרמניה כאשר ביקר בירושלים, וענה לתלמידו את דברי הגר"א הנ"ל.

בן מיכאל
הודעות: 1197
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי בן מיכאל » ה' מאי 16, 2019 1:41 pm

בעניין שאלת השואל, אם היתה מצוה להרוג את העם הגרמני אנשים נשים וטף, זו היה כל כך מופרך/בלתי מוסרי???

מקדש מלך
הודעות: 2290
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' מאי 16, 2019 1:44 pm

חגי פאהן כתב:
מקדש מלך כתב:
חגי פאהן כתב:אבד זכרם מהעולם? כמדומני שתשאל כל ילד מי זה עמלק, גם חילוני, והוא ידע בדיוק איזה עם זה.

שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קמט.
ובעצם שאלתו על קבלת הגר"א דהגרמנים הם משורש עמלק, אם כי לפי מעשיהם הרעים בודאי הם קרוב להם, אבל לדון בזה"ז כן קשה דהא כה"ג לענין גר עמוני ומואבי קיי"ל פ"ג דידים וברכות כ"ח דכבר עלה סנחריב ובלבל כל העולם ומתירים אותם לבא בקהל, ולענין מצרי יש מחלוקת עיין ברמב"ם ורא"ש וטור אה"ע סי' ד' בזה, וא"כ לענין עמלקי פשוט דאינו ידוע.

ואמנם בהמשך מתייחס לזה כאילו מדובר בספק, אבל ניכר שאינו אלא לרווחא דמילתא.
ובכלל כל קבלת הגר"א הזו לא ברור כלל אם היתה ידועה מלפני השואה. ויתכן מאוד שהופיע בחזון רק לאחריה, וכבר נכב"ב.

אם אינני טועה כתוב באחד הספרים על הגרי"ח זוננפלד שסירב לצאת לקבל את פני קיסר גרמניה כאשר ביקר בירושלים, וענה לתלמידו את דברי הגר"א הנ"ל.

אינך טועה, ואכן כתוב כך בספרים. אבל עדיין אין לנו ערובה לנכונות כל אות מודפסת.
ועצם העניין שהשמועה בשם הגר"א מופיע לראשונה בסיפור שנכתב לאחר מותו של הגרי"ח זוננלפד כבר אומרת דרשני בהשקפה ראשונה.
וראה עוד viewtopic.php?f=17&t=15956#p149945

ובכל מקרה, גם אם הקבלה נכונה, להלכה למעשה אין לחוש לה, וכפי שהורה מרן בעל שבט הלוי. שהרי 'חמורה היא ההלכה, ואינה נקבעת על ידי סיפורים', וגם לא על פי גילויים.

חרסון
הודעות: 593
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי חרסון » ה' מאי 16, 2019 2:28 pm

בן מיכאל כתב:בעניין שאלת השואל, אם היתה מצוה להרוג את העם הגרמני אנשים נשים וטף, זו היה כל כך מופרך/בלתי מוסרי???


בתשע"ט - כן. וייתכן שגם בתש"ט.

חרסון
הודעות: 593
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי חרסון » ה' מאי 16, 2019 2:29 pm

מקדש מלך כתב:ובימינו, הרי ממילא בהשגחתו יתברך אין מצווה זו נוהגת למעשה. וכשתנהג למעשה, ודאי תורת ה' תמימה ותתאים גם למוסר הטבעי.


אתה קובע כאן כלל? זאת אומרת, מה תאמר אם יהיו ציווי התורה הנוהגים היום סותרים את המוסר הטבעי?

מקדש מלך
הודעות: 2290
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' מאי 16, 2019 2:44 pm

אם תהיה סתירה בין התורה למוסר, הרי שתהיה סתירה בין הדין לבין הפסוקים:
וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:
כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו:
וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:

התירוצים שנענה על הסתירה הזו, יתאימו גם על הכלל שכתבתי.

הרואה
הודעות: 1249
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי הרואה » ה' מאי 16, 2019 4:55 pm

סגי נהור כתב:
הרואה כתב:מה שיותר גרוע מהקרירות זה העיוות הכל כך שקוף של מצוות התורה.

אני מניח שזה יותר נשמע לשואל כמו התחמקות והודאה בכך שהתורה במקורה לא מוסרית.
כלומר היתה לו שאלה באמונה (כלומר סתירה בין המסורת לשכל, והרב במקום לומר שהתורה צודקת ולתת לו הצדקה לשכל, עשה הפוך ועוד הצדקה לא משכנעת).

לדעתי מה שצריך לענות לשואל כזה זה כך:

1. יש 2 אמות מוסר שבאות אחת על חשבון השניה. העקרונית, והרגשית. כלומר אם האדם מבסס את רגשותיו על העקרונות - מעולה, ואם הוא מבסס את עקרונותיו על הרגשות - הוא בבעיה. זה דבר מובן. אם הספק פה של השואל בעקרונות אז צריך להוכיח את אמיתות התורה.
2. ליטול מאדם את החיים שלו זה דבר נורא. השאלה אבל מה מטרת החיים. מטרת החיים בוודאי צריכה להיות מעל ערך החיים כשלעצמם. אם לצורך מטרת החיים יש ליטול חיים, ברור שאין כאן שאלה. ובפרט אם נאמר שאין ערך לחיים עצמם אלא רק למטרתם. אם נשאר לשואל ספק במה מטרת החיים, אז צריך להוכיח לו את אמיתות התורה.

שתי התשובות, של הרב המשיב ושלך, לא טובות ולא ישרות. זו מעוותת את התורה, וזו מעוותת (להבדיל) את המצפון והרגש המוסרי - שהם בעצם שני הנצים בשאלה שלפנינו.

אולי תפרט מהו המוסר לפי דעתך ואז אולי אבין את דבריך למפרע.

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 156
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ה' מאי 16, 2019 5:38 pm

קיבלתי שאלה פרטית ואני מפרסם אותה ואת תגובתי לתועלת הרבים.

נקדש את שמך בעולם כתב:
מכיון שכבר אבד זכרו של עמלק, ואין אומה זו קיימת כלל, ממילא משמעותה המעשית של מצוות המחייה כבר לא תתקיים לעולם. ועם זאת, אנו מצווים לשוב ולקרוא מידי שנה בקריאה מיוחדת את החובה לזכור מה שעשה לנו עמלק, ורבו על כך פירושי רבותינו.

אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיכרת זרעו של עמלק.


לא כתוב 'עד שיכרת זרעו של עמלק', אלא 'עד שימחה שמו של עמלק'.
ולכן טענת המשיב מסתברת ביותר: 'שמו' של עמלק הוא כאשר האומה העמלקית קיימת כצורתה. אם האומה אינה קיימת, ואף אחד לא יודע בכלל מיהו ומהו עמלק, אז בהחלט כבר אבד זכרו ונמחה שמו של עמלק. ויתכן שכלפי זה אכן השם והכסא שלם (אם כי יתכן שדברים נוספים מעכבים את שלימות השם והכסא, למשל היות ישראל בגלות).

אמנם אתה צודק שזו הגרסא ברש"י בשלח, אבל מקורו מהתנחומא בכי תצא ושם הגרסא "כל זמן שזרעו של עמלק בעולם".


רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, כָּל זְמַן שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק קַיָּם, כְּאִלּוּ כָּנָף מְכַסֶּה אֶת הַפָּנִים. אָבַד זַרְעוֹ מִן הָעוֹלָם, לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ (ישעיה ל, כ). רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק בָּעוֹלָם, לֹא הַשֵּׁם שָׁלֵם, וְלֹא הַכִּסֵּא שָׁלֵם. אָבַד זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, הַשֵּׁם שָׁלֵם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם.

עובר ושב
הודעות: 1479
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עובר ושב » ה' מאי 16, 2019 6:51 pm

למיטב הבנתי, האתר עוסק באנשים קלים עם בעיות באמונה, ולפיכך התשובות האגרסיביות והבוטות שכמה מהחברים הציעו כאן, אינן מתאימות. גם הניסוח ה"ישיבתי" לא מתאים במקרה זה. הרב המשיב התנסח בעדינות המתאימה (מה שנראה בעיניים עמרציות כ"קרירות" או "השפעה של תרבות המערב") אך למעשה הוא מבסס את כל דבריו ע"פ טענות הלכתיות מבוררות.

ההערות בפתיחת האשכול, גם הן קטנוניות וטרחניות.

כשכותב המאמר מדבר למשל על ספר החינוך, שלדבריו יש לכסות את הדם ולהסתירו לפני אכילת בשר, כי יש אכזריות מסוימת באכילת הבשר בעוד הנפש שפוכה לפני האוכל (הדם הוא הנפש), המעיר מציג זאת כ"חזון הצמחונות של הרב קוק".

מן הסתם אין למעיר מושג בדברי הריקאנטי (ויקרא פרק יז), "כי שפיכות הדם הוא דבר שנוי אצל הקדוש ברוך הוא ומדת הדין מקטרגת עליו, כענין [איוב כד, יב] ונפש חללים תשוע, צוה השם יתעלה ויתברך כשנעשה בהיתר לכסותו שנאמר [שם ה, טז] ועולתה קפצה פיה, אמנם בהפך נאמר [יחזקאל כד, ח] ונתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות, וכתיב [ישעיה כו, כא] וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה".

אולי גם אין לו מושג ב"חזון הצמחונות" של בעל הטורים (דברים פרק יב): "תאכל בשר. וסמיך ליה כי ירחק. לומר שיתרחק אדם מלאכול בשר כדאיתא בפרק כיסוי הדם".

גם ההערה מהפסוק "ישמח צדיק כי חזה נקם" אין לה שום קשר עם שמחה שצריכה להיות בהריגה המשחיתה את הנפש. שם מדובר (יעויין במדרשים בפרשת מטות) במשה שהתאווה לראות את נקמת מדיין ובלעם שהחטיאו את ישראל והקב"ה שימח אותו שזכה לראות בנקמתם.

גם ההערה מהחינוך אינה במקומה, כי הכותב מוכיח זאת בהמשך דבריו מהרמב"ם שצריך לאפשר ליחידים להימלט ולהינצל בשעת מלחמה, כולל מלחמת עמלק.

גם ה"קושיה" כיצד הכותב מוכיח מהרמב"ם, הרי הראב"ד חולק...

גם ההערה שהשלום שלנו אינו דומה לשלום ע"פ התורה, אין לזה סתירה מכל דברי הכותב, שרק מסביר שהעמלקי ימשיך לחיות אם יסכים לשלום.

גם ההערה שיש להרוג אנשים בגלל דתם, לא מובן מה רוצה המעיר.

גם ההערה העמרצית "אין הכסא שלם עד שיכרת זרעו של עמלק", כביכול יש גם כיום מצווה להרוג את העמלקים וצריכים לצאת לרחוב ולהכריתם כדי שהכסא יהיה שלם. ומפורש ברמב"ם הלכות מלכים פרק ה, "מצות עשה להחרים שבעה עממין שנאמר החרם תחרימם, וכל שבא לידו אחד מהן ולא הרגו עובר בלא תעשה שנאמר לא תחיה כל נשמה, וכבר אבד זכרם".

גם ההערה על מה שכתב לבסוף בדרך דרש, אינה במקומה. כי לא בא לבטל את טעם הזכירה המפורש ברמב"ם (הנ"ל, בהלכה הבאה) אלא למצוא עוד טעם כדרך שאמרו "שבעים פנים לתורה", ובדרך דרש בעלמא.

ובקיצור, נראה שהמעיר רצה רק לנגח, כיוון שלא אהב את סגנון התשובה (המתאים לשואל), ונראה לו בזה סטיה קלה מההשקפה הצרופה.

דרומי
הודעות: 5132
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי דרומי » ה' מאי 16, 2019 6:53 pm

"וכבר אבד זכרם" נאמר לגבי השבעה עממין ולא לגבי עמלק!

עובר ושב
הודעות: 1479
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עובר ושב » ה' מאי 16, 2019 6:59 pm

עי' רדב"ז שכ' דמש"כ הרמב"ם וכבר אבד זכרם היינו לפי שבא סנחריב ובלבל את העולם, ועי' במנ"ח מ' תר"ד שכ' דה"ה לענין עמלק.

זכריה הקרחי
הודעות: 17
הצטרף: ד' מאי 01, 2019 7:27 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי זכריה הקרחי » ו' מאי 17, 2019 9:24 am

אפילו תשובה אחת של עובר ושב אינה נכונה.
חלק מהתשובות נובעות מאי הבנת הנקרא וחלק מהבלי רעיון רוח.
חבל על הפולמוס

קו ירוק
הודעות: 3714
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' מאי 17, 2019 9:37 am

רואה אני את דברי הקרחי מדברי עובר ושב.
גם לפי הרמב"ם את ז' אומות אין מצווה לחפש ולהרוג בכל מקום שאין המצווה אלא לסקלם מא"י, משא"כ עמלק.
אבל מי שיודע בו בעמלק ויד ישראל תקיפה חייב להורגו.
אבל אם אין יד ישראל תקיפה אסור לו להרגו מפני פיקוח נפש
(שפקו"נ שנאמר דוקא על המלמה בעצמה, שדרך העולם שיש בה ספק פק"נ, אבל אסור להסתכן בעלמא בעצם קיום המצוה.

אף אני מסכים שדברי עו"ש הם קרירות האופיינית לתקופת ימי הנפש.. ואין בכל דבריו אף לא דבר אחד נכון ע"פ תורתנו הקדושה.
ודבריו מתאימים עם דברי ה'עם-הארץ' המצוטט בראש האשכול

מקדש מלך
הודעות: 2290
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 17, 2019 9:59 am

מחלוקת הראשונים אם יש חובה להרוג עמלק יחיד. לדעת הרבה ראשונים זו רק חובת הציבור ובדרך מלחמה.

סגי נהור
הודעות: 3421
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' מאי 17, 2019 10:38 am

הרואה כתב:
סגי נהור כתב:
הרואה כתב:מה שיותר גרוע מהקרירות זה העיוות הכל כך שקוף של מצוות התורה.

אני מניח שזה יותר נשמע לשואל כמו התחמקות והודאה בכך שהתורה במקורה לא מוסרית.
כלומר היתה לו שאלה באמונה (כלומר סתירה בין המסורת לשכל, והרב במקום לומר שהתורה צודקת ולתת לו הצדקה לשכל, עשה הפוך ועוד הצדקה לא משכנעת).

לדעתי מה שצריך לענות לשואל כזה זה כך:

1. יש 2 אמות מוסר שבאות אחת על חשבון השניה. העקרונית, והרגשית. כלומר אם האדם מבסס את רגשותיו על העקרונות - מעולה, ואם הוא מבסס את עקרונותיו על הרגשות - הוא בבעיה. זה דבר מובן. אם הספק פה של השואל בעקרונות אז צריך להוכיח את אמיתות התורה.
2. ליטול מאדם את החיים שלו זה דבר נורא. השאלה אבל מה מטרת החיים. מטרת החיים בוודאי צריכה להיות מעל ערך החיים כשלעצמם. אם לצורך מטרת החיים יש ליטול חיים, ברור שאין כאן שאלה. ובפרט אם נאמר שאין ערך לחיים עצמם אלא רק למטרתם. אם נשאר לשואל ספק במה מטרת החיים, אז צריך להוכיח לו את אמיתות התורה.

שתי התשובות, של הרב המשיב ושלך, לא טובות ולא ישרות. זו מעוותת את התורה, וזו מעוותת (להבדיל) את המצפון והרגש המוסרי - שהם בעצם שני הנצים בשאלה שלפנינו.

אולי תפרט מהו המוסר לפי דעתך ואז אולי אבין את דבריך למפרע.

יהיה אשר יהיה מובנו של המוסר, זהו לא משהו שאפשר להשתיק אותו עם "הוכחות".
לא ניחא לי להאריך עוד בנושא ולכן אסתפק במשפט קצר זה.

עושה חיל
הודעות: 281
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עושה חיל » ו' מאי 17, 2019 11:30 am

לענ"ד, בכדי להסביר את המצווה, אפשר להשתמש בדוגמת הנאצים כפי שהזכיר הרב בן מיכאל.

ויותר מזאת: אפשר להראות שבכל הדורות, בגלל שלא השמדנו אותם בזמנו, הם צצים וצומחים שוב ושוב...
כמובן זה יותר מובן אם יש כאן זהות של עם עם אידיאלים רצחניים... [כפי שהביאו מהראשונים הנ"ל]. אבל אולי זה משהו שעובר בחינוך [גנטי זה נשמע קשה...]

מכל מקום תורתנו תורת אמת. מותר קצת להתאמץ להבין.

מאידך, ההיגיון הבריא הוא לא הבעיה כפי שמשום מה חושבים בודדים - כאילו איזה יצר הרע פוקד את הצעירים...
זה עיוות מוחלט!
מי שמתעלם מההיגיון יביא את עצמו למחוזות הכי גרועים. ובדרך כלל הוא לא יצליח להדחיק את השכל הישר...
אלא, צריך לעיין בעומק המצווה, בגדרה, ולחפש בנבכי ההלכה,
אם ההיגיון הבריא [שתכלס' כולנו שם בנושא זה], יביא את האדם להזדהות יותר עם שיטת הרמב"ם בסוגיא - מה רע?

נדמה שיש מעט אנשים שמתעלמים מכח ה'שאלה' של רבים מבנינו... יהי רצון שלא יעלה לנו ביוקר.

עושה חיל
הודעות: 281
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עושה חיל » ו' מאי 17, 2019 11:43 am

בד בבד נראה לי שכדאי להעמיק בעניין ה'נקמה'.
אכן יש דבר כזה בתורה, והוא מוכרח ע"פ המוסר. מכמה טעמים [מלבד הרתעה, זה ראוי מצד עצמו. וכמו שיש גמול והכרת הטוב. ובעומק נוסף: הנוקם משיב לעצמו מה שגזל ממנו האוייב, מכמה בחינות - כבוד, זכויות...].
ובכל התנ"ך מצאנו עניין הנקמה, (מלבד אחת ממידותיו של הקב"ה).

ואיסור נקמה ונטרה, הוא איסור וחידוש התורה שלא לנקום ולנטור לאיש מישראל בלבד. והוא הכתוב "לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך".

לענ"ד: גדר, עניין וטעם מצוות מחיית עמלק הוא משורש הנקמה, וכמבואר בתורה "זכור את אשר עשה לך עמלק" וכן אצל שאול "כה אמר ה' צבקות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל" ומבואר ביותר בדברי שמואל ויאמר שמואל "כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך".

ויעויין בחינוך מצוה תר"ג:
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים, כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, ולא לנשים.

ויעויין ברמב"ן דברים כה:
והנכון בעיני שהוא לומר שלא תשכח מה שעשה לנו עמלק עד שנמחה את שמו מתחת השמים ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע ולכך נצטוינו למחות את שמו.

אפרים זלמן
הודעות: 346
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ו' מאי 17, 2019 7:32 pm

חרסון כתב:
בן מיכאל כתב:בעניין שאלת השואל, אם היתה מצוה להרוג את העם הגרמני אנשים נשים וטף, זו היה כל כך מופרך/בלתי מוסרי???


בתשע"ט - כן. וייתכן שגם בתש"ט.

אבל לפי האמת, יורש כרעיה דאבוה הוא, וחד דינא להו, כל שאין העונש על חטא פרטי.
ולענין עיר הנדחת שמעתי פעם סברא נוראה, שאמרה תורה להרוג הילדים כי מי יגדל אותם? וצ"ע

עקביה
הודעות: 2794
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עקביה » ש' מאי 18, 2019 11:48 pm

אפרים זלמן כתב:ולענין עיר הנדחת שמעתי פעם סברא נוראה, שאמרה תורה להרוג הילדים כי מי יגדל אותם? וצ"ע

זה תלוי, אם לוקחים את הסברא הזו ברצינות, היא נוראה ואיומה. אם לא, היא סתם מגוחכת.

דעת_האברך
הודעות: 529
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' מאי 19, 2019 12:00 am

חרסון כתב:
בן מיכאל כתב:בעניין שאלת השואל, אם היתה מצוה להרוג את העם הגרמני אנשים נשים וטף, זו היה כל כך מופרך/בלתי מוסרי???


בתשע"ט - כן. וייתכן שגם בתש"ט.

ומה היית אומר על תרצ"ט?

בברכה המשולשת
הודעות: 10371
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 19, 2019 6:53 am

דעת_האברך כתב:
חרסון כתב:
בן מיכאל כתב:בעניין שאלת השואל, אם היתה מצוה להרוג את העם הגרמני אנשים נשים וטף, זו היה כל כך מופרך/בלתי מוסרי???


בתשע"ט - כן. וייתכן שגם בתש"ט.

ומה היית אומר על תרצ"ט?


האנטישמיות הרצחנית בגרמניה התחילה הרבה הרבה לפני ת"ש (לפחות בד"א תתנ"ו)

עזריאל ברגר
הודעות: 5603
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 19, 2019 9:16 am

בברכה המשולשת כתב:
דעת_האברך כתב:
חרסון כתב:
בן מיכאל כתב:בעניין שאלת השואל, אם היתה מצוה להרוג את העם הגרמני אנשים נשים וטף, זו היה כל כך מופרך/בלתי מוסרי???


בתשע"ט - כן. וייתכן שגם בתש"ט.

ומה היית אומר על תרצ"ט?


האנטישמיות הרצחנית בגרמניה התחילה הרבה הרבה לפני ת"ש (לפחות בד"א תתנ"ו)

ומסתמא לא נגמרה בתש"ה, כפשוט.

אש משמים
הודעות: 1655
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: דיונים במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי אש משמים » א' מאי 19, 2019 8:02 pm

נקדש את שמך בעולם כתב:ראיתי השבוע בדוכן של י' בלוי חוברת בשם 'אקשיבה' שהיא ליקוט מתוך שו''ת בענינים שונים בעיקר בהשקפה ובחינוך, בדפדוף קל ראיתי דיון על מצות מחית עמלק והזדעזעתי לראות את הקרירות של הרב המשיב ואת העובדה שניכר מאוד שהוא מושפע מהתרבות המערבית הקלוקלת,
העתקתי את התשובה מתוך האתר שלהם.
שלום וברכה, ...

בידידות,

יצחק ברוך




אגיב למקצת הטענות,
כך, למשל, רבותינו הראשונים ראו במצות כיסוי הדם משום התייחסות הלכתית למצב הריאלי, אך לא אידאלי, של אכילת בשר חיה ועוף; אחרים ראו בדיני העבדים הרבים משום הסדרה הלכתית של מצב עובדתי, לא רצוי, שבו עבדות עודנה נהוגה בין בני אדם.

1 ??? (מן הסתם כוונתו לחזון הצמחונות של הרב קוק).

מלחמה אינה דבר טוב, היא חלק מן המציאות הלא-מושלמת של העולם שבו אנו חיים. אלא שלצערנו, ולדאבון לבנו, לעיתים אנו נדרשים ליטול בה חלק, וההלכה קובעת כיצד לעשות זאת. אך שמחה?! התלהבות דקדושה?! הס מלהזכיר.


2 יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע׃

בדיני המלחמה שבתורה אנו מצווים לערוך הבחנה חדה בין החזית ובין העורף. על פי דיני התורה, המלחמה מתנהלת בחזית בלבד. את העורף יש להשאיר בצד, ולוחמי ישראל מצווים לשמור על חייהם. אמנם המושגים 'עורף' ו'חזית' בתנאי מלחמה של תקופת המקרא שונים מן המקובל בימינו, אולם מובנם העקרוני זהה: על הלוחמים - בכוח ובפועל - יש לגבור בחרב, ואילו על חיי האזרחים הלא-מעורבים יש להגן.


מן הסתם כונתו לזה: וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב. רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ:
אם זה המקור המסקנה קצת משונה.
אין כל מצוה בהריגת העמלקי הפרטי, אין כל חובה להרוג כל מי שמזרע עמלק. אין זו אלא חובה על העם, כלאום ריבוני, לצאת למלחמה על אומה אחרת, ולהכריע אותה באופן מוחלט. כאשר בטל עמלק כאומה, בטלה ממילא משמעותה המעשית של המצוה; כאשר בטלה הריבונות היהודית בעלת הסמכות ההלכתית, בטלה ממילא היכולת להילחם בעמלק.
אדם שמוצאו הביולוגי עמלקי, אך אינו בן המולדת העמלקית, הוא ממילא בלתי-מעורב במלחמה, ואינו כלול במצוה למחות את זכר עמלק. משכך, חלילה לנו מהעלות על דעתנו שתורתנו הקדושה דורשת מאיתנו הריגת אדם באשר הוא בשל גזעו. אין כאן אלא דרישה להכריע את האומה העמלקית במלחמה, במסגרת נורמות לחימה שהוכתבו לנו על ידי האויב.

מי סיפר לך את החידוש הזה?, ז"ל החינוך תר"ד:
ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כוח בידם בכל מקום ובכל זמן, אם ימצא אחד מכל זרעם. והעובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש ספק בידו להרגו ולא הרגו ביטל עשה זה.

הרמב"ם פסק להלכה שגם במלחמת מצוה, כולל מלחמת ז' עממין ומלחמת עמלק, נוהגת החובה לקרוא לשלום בטרם ייצאו למלחמה. כלומר, גם כאשר יוצאים למלחמה עם עמלק, על ישראל לפנות אליהם תחילה בקריאה לשלום ולכניעה מרצון. באם ייאותו לקריאת השלום, לא תיפול שערה משערות ראשו של עמלקי אחד, כגדול כקטן. ראה כמה רחוקה הלכה זו מן התיאורים הלא-הלכתיים של השמדת עמלקים, או מתיאור החזקת הסכין הנוצצת המחכה לפעולה. גם עם העמלקים, הגרועים שבאומות העולם, אנו פונים תחילה אל דרך השלום, ורק כאשר מצאנוה חסומה בפנינו, פונים אנו אל המלחמה.

דעת רש"י ותוס' שבלחמת מצוה אין קריאת שלום, (ועיין מנחת חינוך תקכ"ז)
הראב"ד במקום משיג על הרמב"ם וכותב שודאי בעמלק אין קריאת שלום והרדב"ז והכסף משנה במקום אומרים שפשוט שגם דעת הרמב"ם כן וודאי כוונתו שקיבלו עלייהו שבע מצוות, דעא"ש במיטבה..
(ואגב, הקריאה לשלום אינה כפי המציאות שמנסה לצייר הכותב שהוא כמו שלום בן ימינו של שוויון זכויות, השלום של התורה הוא ''והיו לך למס ועבדוך'').

שנית, גם החובה להותיר רוח רביעית פנויה בשעת מצור, כדי לאפשר נתיב מילוט לאזרחי האויב שאינם מבקשים ליטול חלק בלחימה, גם היא נוהגת בכל המלחמות, כולל במלחמת עמלק. כלומר, כאשר עמלקי מבקש לערוק משורות הקרב, אנו מצווים לאפשר לו לעשות זאת. האם סבור אתה שאנו מאפשרים לו להימלט מן הקרב, כדי שבארץ מפלטו יתנפל עליו שכנו היהודי ויהרגנו? הס מלהזכיר. אין זו אלא מלחמה, וכל מי שאינו מעורב בה - קנה חייו במתנה.

לפי רוב הראשונים דין זה הוא רק במלחמת הרשות.
ואין בה, חלילה, הוראה על הריגתם של בני-אדם פרטיים באשר הם, בשל מוצאם או דתם.

זה כבר מוגזם, מילא מוצאם אבל דתם, ?!, גם על זה באת לפקפק ?!.

מכיון שכבר אבד זכרו של עמלק, ואין אומה זו קיימת כלל, ממילא משמעותה המעשית של מצוות המחייה כבר לא תתקיים לעולם. ועם זאת, אנו מצווים לשוב ולקרוא מידי שנה בקריאה מיוחדת את החובה לזכור מה שעשה לנו עמלק, ורבו על כך פירושי רבותינו.

3 אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיכרת זרעו של עמלק.

אולי מצאנו טעם נוסף לחובת הזכירה: להעמידנו על אופייה הריאלי של תורתנו, שאינו בורחת אל מחוזות אידאליים מופשטים ומנותקים, כי אם מביטה נכוחה אל המציאות, ודורשת מאיתנו את קיום אורחותיה הישרים, גם כאשר עולמנו טרם הגיע אל תיקונו הגמור.

4 כמדומה שלא קיימת מצות זכור מימיך.
וז"ל הרמב"ם בהלכות מלכים
ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו, שנאמר "זכור את אשר עשה לך עמלק". מפי השמועה למדו, "זכור" בפה; "לא תשכח" בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו.
ובספר המצוות
היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק בהקדימו להרע לנו ולשנוא אותו בכל עת ועת. ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן.
ועל רבו של יואב: נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם. (בבא בתרא כ"א).

קראתי את הדברים ולא אהבתי את צורת הניסוח והניגוח של ה'מעורר' על 'קרירות' זו ומה גם שיש הרבה מה להשיב על דבריו אך אקצר.
1 לא מסתבר שכוונתו לחזון הצימחונות אלא לכך שהעולם נברא צימחוני והיה אסור באכילת כל אשר בקירבו לב פועם ועם הזמן הותר אכילת החי משמע שזו המצב האידיאלי.
2 רבו הפסוקים לכאן ולכאן בעניין שמחת הצדיקים במפלת הרשעים והארכתי בזה במקו"א.
3 זה ש'אין הכסא שלם עד שיוכרת עמלק' לא סותר לכך שאין ביכולתינו למחות את שמו מחמת שאין ידוע מי הוא.
4 עיין בלשונו שכתב 'טעם נוסף'.
שאר ה'טענות' הם מחלוקות ארוכות בראשונים ואין טעם ל'מחאה' כ"כ גדולה בעבור שתפס כצד מסוים בראשונים.
צריך לזכור היטב שקודם לביקורת יש להתבונן האם אני רשאי להטיח כך באדם שכתב תשובה עמוקה ונעימה המישבת דברים קשים על לב רחוקים בצורה כזו?? האם לי יש את היכולת לענות על השאלות בצורה כ"כ יפה או שהעיקר הוא להתריס ולעשות 'מחאות' על 'קידוש שם ה' בלי אבחנה והתבוננות.
מכיר אני אחד מהכותבים באתר הנ"ל ואין הוא קשור או דומה לחרד"ל או כל מחנה זה או אחר שאינו אמון על התורה כצורתה וכנתינתה מסיני, אותו אדם הוא אברך יקר שתורתו אומנותו ובה שוגה כל ימיו וכל ה'יודעים' הצועקים את דעתם ה'קובעת' מי הם הכותבים ומה דעתם אינם אלא בדאים.
נערך לאחרונה על ידי אש משמים ב ד' מאי 22, 2019 2:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עובר ושב
הודעות: 1479
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עובר ושב » ג' מאי 21, 2019 4:33 pm

זכריה הקרחי כתב:אפילו תשובה אחת של עובר ושב אינה נכונה.
חלק מהתשובות נובעות מאי הבנת הנקרא וחלק מהבלי רעיון רוח.
חבל על הפולמוס


אם אחד מהקוראים המבולבלים חושב שמדובר בעובר אורח שהגיב כאן לתומו, אז לא. וד"ל. מצא בעל חוב מקום לגבות את חובו באמצעות אמירה סתמית ללא שום הסבר, ושיבושם לו.

עובר ושב
הודעות: 1479
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עובר ושב » ג' מאי 21, 2019 4:37 pm

מקדש מלך כתב:מחלוקת הראשונים אם יש חובה להרוג עמלק יחיד. לדעת הרבה ראשונים זו רק חובת הציבור ובדרך מלחמה.


אויש, למה כבודו מבלבל אותם עם עובדות?

עובר ושב
הודעות: 1479
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי עובר ושב » ג' מאי 21, 2019 4:38 pm

אש משמים כתב:שאר ה'טענות' הם מחלוקות ארוכות בראשונים ואין טעם ל'מחאה' כ"כ גדולה בעבור שתפס כצד מסוים בראשונים


דפח"ח. כל כך יפה ונעים לקרוא! ניכר בך שאתה בן עליה...

זכריה הקרחי
הודעות: 17
הצטרף: ד' מאי 01, 2019 7:27 pm

Re: קרירות במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי זכריה הקרחי » ד' מאי 22, 2019 2:13 pm

אין בעיה כשא' תופס כהרמב"ם או כהראב"ד כשכך נראה לו בסוגיא או כי הסברא מתיישבת על לבו או כי קשה לו לרדת לסוף דעתו של החולק, (כמובן כל עוד אי"ז למעשה).
אמנם, כשהסיבה לצידוד הוא מנימוק מוסרי, או מהשקפת עולם שהסברא המנגדת היא היפך היושר האנושי וא"א שכך תראה התורה שלנו,
זה אכן בעייתי מאד,
וקשה מאד,
ואין להראות פנים לנוסח כזה.
לאלה שאינם מבינים וטופלים עלילות לא אגיב כלל

אש משמים
הודעות: 1655
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: דיונים במצות מחית עמלק

הודעהעל ידי אש משמים » ד' מאי 22, 2019 2:53 pm

זכריה הקרחי כתב:אין בעיה כשא' תופס כהרמב"ם או כהראב"ד כשכך נראה לו בסוגיא או כי הסברא מתיישבת על לבו או כי קשה לו לרדת לסוף דעתו של החולק, (כמובן כל עוד אי"ז למעשה).
אמנם, כשהסיבה לצידוד הוא מנימוק מוסרי, או מהשקפת עולם שהסברא המנגדת היא היפך היושר האנושי וא"א שכך תראה התורה שלנו,
זה אכן בעייתי מאד,
וקשה מאד,
ואין להראות פנים לנוסח כזה.
לאלה שאינם מבינים וטופלים עלילות לא אגיב כלל

היות וקשה לאנשים שאינם קרובים מאוד לתורה להבין ולהתחבר לשיטות מסוימות אין כל פגם לבאר את העניין כשיטה אחרת המתיישבת יותר על לבם ובמיוחד שאין זה נפק"מ כלל.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: באתי רק להעיר, ביקורת תהיה, הרואה ו־ 9 אורחים