הוי דן את כל 'ניק' לכף זכות!

[יקים]

בימי הספירה האלו כאשר כל אחד מתחזק בענין 'נהגו כבוד זה בזה'. בודאי שגם הרבנים הגאונים והנכבדים חברי הפורום שליט"א מתחזקים יותר ויתר, ובאמת בכל השנה ניכר כאן הכבוד והדרך ארץ מאחד לחבירו ולבר פלוגתו.
אמנם, ברצוני לעורר ברשותכם, על הנושא של לדון את חבירו, לכל אחד יש דעה בכל ענין (כמעט), וזה בסדר, הבעיה שכל אחד גם מגבש מאוד מהר דעה והבנה מהירה במה שכתב חבירו, ולפעמים מתקיפו על לא כלום.
לי באופן אישי, כבר כמה פעמים קיבלתי הערות נכונות יותר ונכונות פחות, הן בפומבי והן באישי, כשלפעמים היתה כאן חוסר הבנה בסיסית למה התכונתי, ועוד יותר גרוע שלפעמים מקבלים דעה על ניק פלוני ופלמוני (כולל אני עבדכם), כאילו מכירים אותו, בעוד שאין אחד שיודע מי הניק ומה מעשיו ודעותיו, לפעמים ממש א"א להכיר מהתגובות במי מדובר.
אתן דוגמא קטנה מעצמי, רוב תגובותי בפורום הם באספקלריא, וניתן אולי להבין מזה שאני עוסק די מעט בסוגיות תורניות, בעוד שבחמלת ה' עלי זכיתי ןרוב יומי מוקדש ללימוד וללמד תורתינו הק', ואני זוכה לומר מדי יום קרוב לשעתיים שיעור עיון בישיבה פלונית (כעת בפרק חזקת הבתים), בסייעתא דשמיא. כמו כן יש עוד המשתמשים תחת הניק שלי. ולא עוד, אלא שאני מרבה גם לקרוא את הדברי תורה כאן, אך איני מגיב על הרוב, כיון שאין דרכי להביע דעה בסוגיא שאינני עוסק בה כעת, אם לא אעיין בה טובא, ומחוסר הזמן אינני עושה כן. אבל אני משתמש רבות בד"ת שלמדתי כאן בדברי עם אחרים בענינים אלו ובשמעתתא דמתבדרא בבי מדרשא.
סוף דבר, לפני ששופטים ניק, ובודאי לפני שעוזרים זה לזה להתקיפו (בעיקר באספקלריא, ולא רק), נא ונא לדון לכף זכות, ולדמות ולצייר בעינינו כי מדובר באדם תורני וחשוב, ולא תמיד יודע לבטאות את עצמו כראוי, ולפעמים כותב דבריו מתוך כאב או מתוך רצון לדחוק באחרים לגלות דעתם נגד דעה זו ועוד כהנה וכהנה לימודי זכות, והשם ית' ידוננו לכף זכות בכל עת.
שבת שלום!

[דרומי]

גא"מ לכל הדברים והאמת האלה, נכון עד מאוד.

בדידי הוה עובדא, אחד הכותבים החשובים שהערתי על דבריו בעדינות, החליט - כנראה על סמך ידיעות (ליתר דיוק: השערות) מוקדמות שלו על זהותי - שכוונתי כך וכך, וממילא יצא בחמת זעם. ואם היה בוחן את דבריי כמו שנכתבו היה רואה שלא מיניה ולא מקצתיה, בסך הכל הערתי על פרט מסויים, ולא התכוונתי להרחיק לכת כלל.

ראוי גם לקחת בחשבון שיש כאלה שלא כל הזמן מחוברים (וטוב שכך...), ולפעמים הם מוצאים איזה חמש דקות להציץ בפורום לאחר זמן רב שלא היו בו, ואין זמנם בידם להאריך ובמילא כותבים קצת בקיצור, וגם העייפות וכיו"ב בעוכריהם. ופשוט.

[חד ברנש]

ואני אכתוב את הצד השני, אולי לא בדיוק צד שני, אלא הסתכלות שונה:
מה אתם, ניקים יקרים, מתרגשים כ"כ אם מתקיפים אתכם? מה כבר קרה? אם אתם מאמינים במה שכתבתם, תלכו עם האמת שלכם עד הסוף. מדוע להתרגש ולהעלב מכל מילה? תפתחו קצת עור של פיל. החיים לא פיקניק.

[רון]

ואני אכתוב את הצד השני, אולי לא בדיוק צד שני, אלא הסתכלות שונה:
מה אתם, ניקים יקרים, מתרגשים כ"כ אם מתקיפים אתכם? מה כבר קרה? אם אתם מאמינים במה שכתבתם, תלכו עם האמת שלכם עד הסוף. מדוע להתרגש ולהעלב מכל מילה? תפתחו קצת עור של פיל. החיים לא פיקניק.

לפתח עור של פיל הוא דרישה של האדם מעצמו,
לא מזולתו.
על כבוד זולתו צריך לחשוש ולהקפיד כמה שיותר, ולא לומר מה לך נעלב......
וכאן כתבתי כמה שורות אבל מחקתי.....
מפני ראשית דברי......

[יקים]

ואני אכתוב את הצד השני, אולי לא בדיוק צד שני, אלא הסתכלות שונה:
מה אתם, ניקים יקרים, מתרגשים כ"כ אם מתקיפים אתכם? מה כבר קרה? אם אתם מאמינים במה שכתבתם, תלכו עם האמת שלכם עד הסוף. מדוע להתרגש ולהעלב מכל מילה? תפתחו קצת עור של פיל. החיים לא פיקניק.

חבל שבזמן רבי עקיבא לא היה מי שיעביר את המסר הזה לתלמידיו, היינו חוסכים אלפי שנות אבלות...

[חד ברנש]

אני דיברתי על 'ניק' בעולם ווירטואלי, ואל תקיש מכך לאדם בעולם הרגיל..

[רון]

אני דיברתי על 'ניק' בעולם ווירטואלי, ואל תקיש מכך לאדם בעולם הרגיל..

אז ליהוי ידוע לכבודו,
שאחרי כל ניק עומד בר נש אמיתי עם רגשות,
ואם דבריו מזולזלים בעיני הגולשים הרי שכואב לו!
וכאן המקום להתפעל מחדש בכל פעם מהרה"ג ברכה משולשת שליט"א
שכמה שהוא מתפלמס עם כולנו, והוא עושה את זה מצויין,
אך דבריו באים בנחת ובשלוה ובכבוד הראוי לכל אחד
ולואי ונלמד מזה כולנו לכבד כל יהודי באשר הוא

[חד ברנש]

דבריך ידועים.
אולי לא הגעתי לדרגת הרב 'בברכה', אבל איני דורס ואוכל ניקים לתיאבון. ולא באתי אלא לומר, שלא צריך למהר ולהיפגע, מותר לקבל ביקורת ואפילו עקיצה קלה. כלום לא קרה (אבל כמובן אין כל היתר לצד העוקץ לעשות זאת!).

[מה ידידות]

ואני אכתוב את הצד השני, אולי לא בדיוק צד שני, אלא הסתכלות שונה:
מה אתם, ניקים יקרים, מתרגשים כ"כ אם מתקיפים אתכם? מה כבר קרה? אם אתם מאמינים במה שכתבתם, תלכו עם האמת שלכם עד הסוף. מדוע להתרגש ולהעלב מכל מילה? תפתחו קצת עור של פיל. החיים לא פיקניק.

לפתח עור של פיל הוא דרישה של האדם מעצמו,
לא מזולתו.
על כבוד זולתו צריך לחשוש ולהקפיד כמה שיותר, ולא לומר מה לך נעלב......
וכאן כתבתי כמה שורות אבל מחקתי.....
מפני ראשית דברי......

ישנה אגדה שאיני יודע אם היא נכונה או לא, שפעם היה יהודי סנדלר ששפר עליו גורלו ונהיה עשיר, עבר לגור בעיר אחרת שם לא ידעו את עברו, וביסס את מעמדו המכובד כעשיר, עד מהרה התמנה לראש הקהילה, והנה הגיע עת דודים, בתו התארסה בשעה טובה עם בנו של רב העיירה.

הוא הכין חתונה ברוב פאר והדר, והזמינו את כל העיירה, והנה כשהוא עומד ברגעי השיא מתחת לחופה ליד מחותנו רב העיירה, הגיע איש רע לב שידע את עברו ושלף מולו נעל קרועה ושאל אותו האם תוכל לתקן לי את הנעל?

המוחתן שמע את זה ונפל מתעלף על הרצפה מרוב צער, ולפי האגדה נכח בחופה זו רבי ישראל סלנטר, וכשראה לעד היכן יכול להגיע רוע של בן אדם הוא הלך ויסד את תנועת המוסר.

ועל כך ישנה הוספה שבגלל זה יסד הבעש"ט את תנועת החסידות, כי מה לך כי נפגעת עד כדי כך, נכון היית סנדלר, וב"ה ה' עזר לך ונהיית גביר מכובד, אז נכון שההוא התנהג מאד לא יפה, אבל איפה חוט השדרה שלך, למה להיות תלויים כ"כ במה השני חושב עלינו, הלך ויסד את תנועת החסידות.

[אוצר החכמה]

בימי הספירה האלו כאשר כל אחד מתחזק בענין 'נהגו כבוד זה בזה'. בודאי שגם הרבנים הגאונים והנכבדים חברי הפורום שליט"א מתחזקים יותר ויתר, ובאמת בכל השנה ניכר כאן הכבוד והדרך ארץ מאחד לחבירו ולבר פלוגתו.
אמנם, ברצוני לעורר ברשותכם, על הנושא של לדון את חבירו, לכל אחד יש דעה בכל ענין (כמעט), וזה בסדר, הבעיה שכל אחד גם מגבש מאוד מהר דעה והבנה מהירה במה שכתב חבירו, ולפעמים מתקיפו על לא כלום.
לי באופן אישי, כבר כמה פעמים קיבלתי הערות נכונות יותר ונכונות פחות, הן בפומבי והן באישי, כשלפעמים היתה כאן חוסר הבנה בסיסית למה התכונתי, ועוד יותר גרוע שלפעמים מקבלים דעה על ניק פלוני ופלמוני (כולל אני עבדכם), כאילו מכירים אותו, בעוד שאין אחד שיודע מי הניק ומה מעשיו ודעותיו, לפעמים ממש א"א להכיר מהתגובות במי מדובר.
אתן דוגמא קטנה מעצמי, רוב תגובותי בפורום הם באספקלריא, וניתן אולי להבין מזה שאני עוסק די מעט בסוגיות תורניות, בעוד שבחמלת ה' עלי זכיתי ןרוב יומי מוקדש ללימוד וללמד תורתינו הק', ואני זוכה לומר מדי יום קרוב לשעתיים שיעור עיון בישיבה פלונית (כעת בפרק חזקת הבתים), בסייעתא דשמיא. כמו כן יש עוד המשתמשים תחת הניק שלי. ולא עוד, אלא שאני מרבה גם לקרוא את הדברי תורה כאן, אך איני מגיב על הרוב, כיון שאין דרכי להביע דעה בסוגיא שאינני עוסק בה כעת, אם לא אעיין בה טובא, ומחוסר הזמן אינני עושה כן. אבל אני משתמש רבות בד"ת שלמדתי כאן בדברי עם אחרים בענינים אלו ובשמעתתא דמתבדרא בבי מדרשא.
סוף דבר, לפני ששופטים ניק, ובודאי לפני שעוזרים זה לזה להתקיפו (בעיקר באספקלריא, ולא רק), נא ונא לדון לכף זכות, ולדמות ולצייר בעינינו כי מדובר באדם תורני וחשוב, ולא תמיד יודע לבטאות את עצמו כראוי, ולפעמים כותב דבריו מתוך כאב או מתוך רצון לדחוק באחרים לגלות דעתם נגד דעה זו ועוד כהנה וכהנה לימודי זכות, והשם ית' ידוננו לכף זכות בכל עת.
שבת שלום!

זה דבר משמח! תודה רבה.

[קראקובער]

ישנה אגדה שאיני יודע אם היא נכונה או לא, שפעם היה יהודי סנדלר ששפר עליו גורלו ונהיה עשיר, עבר לגור בעיר אחרת שם לא ידעו את עברו, וביסס את מעמדו המכובד כעשיר, עד מהרה התמנה לראש הקהילה, והנה הגיע עת דודים, בתו התארסה בשעה טובה עם בנו של רב העיירה.

הוא הכין חתונה ברוב פאר והדר, והזמינו את כל העיירה, והנה כשהוא עומד ברגעי השיא מתחת לחופה ליד מחותנו רב העיירה, הגיע איש רע לב שידע את עברו ושלף מולו נעל קרועה ושאל אותו האם תוכל לתקן לי את הנעל?

המוחתן שמע את זה ונפל מתעלף על הרצפה מרוב צער, ולפי האגדה נכח בחופה זו רבי ישראל סלנטר, וכשראה לעד היכן יכול להגיע רוע של בן אדם הוא הלך ויסד את תנועת המוסר.

ועל כך ישנה הוספה שבגלל זה יסד הבעש"ט את תנועת החסידות, כי מה לך כי נפגעת עד כדי כך, נכון היית סנדלר, וב"ה ה' עזר לך ונהיית גביר מכובד, אז נכון שההוא התנהג מאד לא יפה, אבל איפה חוט השדרה שלך, למה להיות תלויים כ"כ במה השני חושב עלינו, הלך ויסד את תנועת החסידות.

מחנה בני תורה נוסד בזכות הנעל שלא היה בעולמו...

[זאב ערבות]

ראה באשכול זה
viewtopic.php?f=51&t=41072
ובפרט מדברי "דרומי" (כמה הודעות מהפתיחה) והלאה

[עזריאל ברגר]

דבריך ידועים.
אולי לא הגעתי לדרגת הרב 'בברכה', אבל איני דורס ואוכל ניקים לתיאבון. ולא באתי אלא לומר, שלא צריך למהר ולהיפגע, מותר לקבל ביקורת ואפילו עקיצה קלה. כלום לא קרה (אבל כמובן אין כל היתר לצד העוקץ לעשות זאת!).

ואולי יש (קצת) חילוק בין מי שכולם יודעים את שמו האמיתי, לבין מי שמנסה להסתתר מאחורי ניק אנונימי?

[בן מיכאל]

בימי הספירה האלו כאשר כל אחד מתחזק בענין 'נהגו כבוד זה בזה'. בודאי שגם הרבנים הגאונים והנכבדים חברי הפורום שליט"א מתחזקים יותר ויתר, ובאמת בכל השנה ניכר כאן הכבוד והדרך ארץ מאחד לחבירו ולבר פלוגתו.
אמנם, ברצוני לעורר ברשותכם, על הנושא של לדון את חבירו, לכל אחד יש דעה בכל ענין (כמעט), וזה בסדר, הבעיה שכל אחד גם מגבש מאוד מהר דעה והבנה מהירה במה שכתב חבירו, ולפעמים מתקיפו על לא כלום.
לי באופן אישי, כבר כמה פעמים קיבלתי הערות נכונות יותר ונכונות פחות, הן בפומבי והן באישי, כשלפעמים היתה כאן חוסר הבנה בסיסית למה התכונתי, ועוד יותר גרוע שלפעמים מקבלים דעה על ניק פלוני ופלמוני (כולל אני עבדכם), כאילו מכירים אותו, בעוד שאין אחד שיודע מי הניק ומה מעשיו ודעותיו, לפעמים ממש א"א להכיר מהתגובות במי מדובר.
אתן דוגמא קטנה מעצמי, רוב תגובותי בפורום הם באספקלריא, וניתן אולי להבין מזה שאני עוסק די מעט בסוגיות תורניות, בעוד שבחמלת ה' עלי זכיתי ןרוב יומי מוקדש ללימוד וללמד תורתינו הק', ואני זוכה לומר מדי יום קרוב לשעתיים שיעור עיון בישיבה פלונית (כעת בפרק חזקת הבתים), בסייעתא דשמיא. כמו כן יש עוד המשתמשים תחת הניק שלי. ולא עוד, אלא שאני מרבה גם לקרוא את הדברי תורה כאן, אך איני מגיב על הרוב, כיון שאין דרכי להביע דעה בסוגיא שאינני עוסק בה כעת, אם לא אעיין בה טובא, ומחוסר הזמן אינני עושה כן. אבל אני משתמש רבות בד"ת שלמדתי כאן בדברי עם אחרים בענינים אלו ובשמעתתא דמתבדרא בבי מדרשא.
סוף דבר, לפני ששופטים ניק, ובודאי לפני שעוזרים זה לזה להתקיפו (בעיקר באספקלריא, ולא רק), נא ונא לדון לכף זכות, ולדמות ולצייר בעינינו כי מדובר באדם תורני וחשוב, ולא תמיד יודע לבטאות את עצמו כראוי, ולפעמים כותב דבריו מתוך כאב או מתוך רצון לדחוק באחרים לגלות דעתם נגד דעה זו ועוד כהנה וכהנה לימודי זכות, והשם ית' ידוננו לכף זכות בכל עת.
שבת שלום!

כל מילה פנינה! בנימה אישית אני חייב לציין, כי כל ניק שיצא לי ליצור איתו קשר בצורה כלשהי, אם באישי, אם טלפוני, אם מפגש פא"פ, הרי שפתאום הרגשתי שיש כאן אדם ולא ניק, והתייחסתי בהתאם.
היצר שלנו גדול, וכשאדם מתווכח הריהו מעלה טונים, בפרט אם מדובר בנושא החשוב לו (או שהוא חושב שחשוב לו..), ותמיד כדאי לחדד ולהזכיר לעצמינו כי אני בריה וחבירי בריה, וכי מה דעלך סני לחברך לא תעביד, ולהיזכר כי שם מול המקלדת יושב אדם, יכול להינות אם תחמיא לו על מה שכתב, גם אם תחלוק עליהם אח"כ. ויכול להיפגע אם תתקיף אותו, גם אם תסכים בסופו של דבר לדבריו.
כמה הזכירו ניק מסויים, ואני יכול להצביע על עוד כמה, שבכל ויכוח תמיד יכבדו את ריעיהם ואת יריביהם, אכן הלואי שכולנו נתנהג כך.

[זאב ערבות]

בימי הספירה האלו כאשר כל אחד מתחזק בענין 'נהגו כבוד זה בזה'. בודאי שגם הרבנים הגאונים והנכבדים חברי הפורום שליט"א מתחזקים יותר ויתר, ובאמת בכל השנה ניכר כאן הכבוד והדרך ארץ מאחד לחבירו ולבר פלוגתו.
אמנם, ברצוני לעורר ברשותכם, על הנושא של לדון את חבירו, לכל אחד יש דעה בכל ענין (כמעט), וזה בסדר, הבעיה שכל אחד גם מגבש מאוד מהר דעה והבנה מהירה במה שכתב חבירו, ולפעמים מתקיפו על לא כלום.
לי באופן אישי, כבר כמה פעמים קיבלתי הערות נכונות יותר ונכונות פחות, הן בפומבי והן באישי, כשלפעמים היתה כאן חוסר הבנה בסיסית למה התכונתי, ועוד יותר גרוע שלפעמים מקבלים דעה על ניק פלוני ופלמוני (כולל אני עבדכם), כאילו מכירים אותו, בעוד שאין אחד שיודע מי הניק ומה מעשיו ודעותיו, לפעמים ממש א"א להכיר מהתגובות במי מדובר.
אתן דוגמא קטנה מעצמי, רוב תגובותי בפורום הם באספקלריא, וניתן אולי להבין מזה שאני עוסק די מעט בסוגיות תורניות, בעוד שבחמלת ה' עלי זכיתי ןרוב יומי מוקדש ללימוד וללמד תורתינו הק', ואני זוכה לומר מדי יום קרוב לשעתיים שיעור עיון בישיבה פלונית (כעת בפרק חזקת הבתים), בסייעתא דשמיא. כמו כן יש עוד המשתמשים תחת הניק שלי. ולא עוד, אלא שאני מרבה גם לקרוא את הדברי תורה כאן, אך איני מגיב על הרוב, כיון שאין דרכי להביע דעה בסוגיא שאינני עוסק בה כעת, אם לא אעיין בה טובא, ומחוסר הזמן אינני עושה כן. אבל אני משתמש רבות בד"ת שלמדתי כאן בדברי עם אחרים בענינים אלו ובשמעתתא דמתבדרא בבי מדרשא.
סוף דבר, לפני ששופטים ניק, ובודאי לפני שעוזרים זה לזה להתקיפו (בעיקר באספקלריא, ולא רק), נא ונא לדון לכף זכות, ולדמות ולצייר בעינינו כי מדובר באדם תורני וחשוב, ולא תמיד יודע לבטאות את עצמו כראוי, ולפעמים כותב דבריו מתוך כאב או מתוך רצון לדחוק באחרים לגלות דעתם נגד דעה זו ועוד כהנה וכהנה לימודי זכות, והשם ית' ידוננו לכף זכות בכל עת.
שבת שלום!

כל מילה פנינה! בנימה אישית אני חייב לציין, כי כל ניק שיצא לי ליצור איתו קשר בצורה כלשהי, אם באישי, אם טלפוני, אם מפגש פא"פ, הרי שפתאום הרגשתי שיש כאן אדם ולא ניק, והתייחסתי בהתאם.
היצר שלנו גדול, וכשאדם מתווכח הריהו מעלה טונים, בפרט אם מדובר בנושא החשוב לו (או שהוא חושב שחשוב לו..), ותמיד כדאי לחדד ולהזכיר לעצמינו כי אני בריה וחבירי בריה, וכי מה דעלך סני לחברך לא תעביד, ולהיזכר כי שם מול המקלדת יושב אדם, יכול להינות אם תחמיא לו על מה שכתב, גם אם תחלוק עליהם אח"כ. ויכול להיפגע אם תתקיף אותו, גם אם תסכים בסופו של דבר לדבריו.
כמה הזכירו ניק מסויים, ואני יכול להצביע על עוד כמה, שבכל ויכוח תמיד יכבדו את ריעיהם ואת יריביהם, אכן הלואי שכולנו נתנהג כך.

ראה מה שמובא כאן viewtopic.php?f=51&t=40982 וצרף לדבריך. לצערי הכתיבה בניקים גורמת לניכור מסויימים בין החברים ודברי בן מיכאל נכונים מאוד. אך לא נראה שמישהו מעוניין לשנות את המצב.

[בן מיכאל]

בימי הספירה האלו כאשר כל אחד מתחזק בענין 'נהגו כבוד זה בזה'. בודאי שגם הרבנים הגאונים והנכבדים חברי הפורום שליט"א מתחזקים יותר ויתר, ובאמת בכל השנה ניכר כאן הכבוד והדרך ארץ מאחד לחבירו ולבר פלוגתו.
אמנם, ברצוני לעורר ברשותכם, על הנושא של לדון את חבירו, לכל אחד יש דעה בכל ענין (כמעט), וזה בסדר, הבעיה שכל אחד גם מגבש מאוד מהר דעה והבנה מהירה במה שכתב חבירו, ולפעמים מתקיפו על לא כלום.
לי באופן אישי, כבר כמה פעמים קיבלתי הערות נכונות יותר ונכונות פחות, הן בפומבי והן באישי, כשלפעמים היתה כאן חוסר הבנה בסיסית למה התכונתי, ועוד יותר גרוע שלפעמים מקבלים דעה על ניק פלוני ופלמוני (כולל אני עבדכם), כאילו מכירים אותו, בעוד שאין אחד שיודע מי הניק ומה מעשיו ודעותיו, לפעמים ממש א"א להכיר מהתגובות במי מדובר.
אתן דוגמא קטנה מעצמי, רוב תגובותי בפורום הם באספקלריא, וניתן אולי להבין מזה שאני עוסק די מעט בסוגיות תורניות, בעוד שבחמלת ה' עלי זכיתי ןרוב יומי מוקדש ללימוד וללמד תורתינו הק', ואני זוכה לומר מדי יום קרוב לשעתיים שיעור עיון בישיבה פלונית (כעת בפרק חזקת הבתים), בסייעתא דשמיא. כמו כן יש עוד המשתמשים תחת הניק שלי. ולא עוד, אלא שאני מרבה גם לקרוא את הדברי תורה כאן, אך איני מגיב על הרוב, כיון שאין דרכי להביע דעה בסוגיא שאינני עוסק בה כעת, אם לא אעיין בה טובא, ומחוסר הזמן אינני עושה כן. אבל אני משתמש רבות בד"ת שלמדתי כאן בדברי עם אחרים בענינים אלו ובשמעתתא דמתבדרא בבי מדרשא.
סוף דבר, לפני ששופטים ניק, ובודאי לפני שעוזרים זה לזה להתקיפו (בעיקר באספקלריא, ולא רק), נא ונא לדון לכף זכות, ולדמות ולצייר בעינינו כי מדובר באדם תורני וחשוב, ולא תמיד יודע לבטאות את עצמו כראוי, ולפעמים כותב דבריו מתוך כאב או מתוך רצון לדחוק באחרים לגלות דעתם נגד דעה זו ועוד כהנה וכהנה לימודי זכות, והשם ית' ידוננו לכף זכות בכל עת.
שבת שלום!

כל מילה פנינה! בנימה אישית אני חייב לציין, כי כל ניק שיצא לי ליצור איתו קשר בצורה כלשהי, אם באישי, אם טלפוני, אם מפגש פא"פ, הרי שפתאום הרגשתי שיש כאן אדם ולא ניק, והתייחסתי בהתאם.
היצר שלנו גדול, וכשאדם מתווכח הריהו מעלה טונים, בפרט אם מדובר בנושא החשוב לו (או שהוא חושב שחשוב לו..), ותמיד כדאי לחדד ולהזכיר לעצמינו כי אני בריה וחבירי בריה, וכי מה דעלך סני לחברך לא תעביד, ולהיזכר כי שם מול המקלדת יושב אדם, יכול להינות אם תחמיא לו על מה שכתב, גם אם תחלוק עליהם אח"כ. ויכול להיפגע אם תתקיף אותו, גם אם תסכים בסופו של דבר לדבריו.
כמה הזכירו ניק מסויים, ואני יכול להצביע על עוד כמה, שבכל ויכוח תמיד יכבדו את ריעיהם ואת יריביהם, אכן הלואי שכולנו נתנהג כך.

ראה מה שמובא כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=40982 וצרף לדבריך. לצערי הכתיבה בניקים גורמת לניכור מסויימים בין החברים ודברי בן מיכאל נכונים מאוד. אך לא נראה שמישהו מעוניין לשנות את המצב.

יש בזה משהו, אבל יש לכבד את זכות כל אדם להישאר אנונימי.

[זאב ערבות]

בימי הספירה האלו כאשר כל אחד מתחזק בענין 'נהגו כבוד זה בזה'. בודאי שגם הרבנים הגאונים והנכבדים חברי הפורום שליט"א מתחזקים יותר ויתר, ובאמת בכל השנה ניכר כאן הכבוד והדרך ארץ מאחד לחבירו ולבר פלוגתו.
אמנם, ברצוני לעורר ברשותכם, על הנושא של לדון את חבירו, לכל אחד יש דעה בכל ענין (כמעט), וזה בסדר, הבעיה שכל אחד גם מגבש מאוד מהר דעה והבנה מהירה במה שכתב חבירו, ולפעמים מתקיפו על לא כלום.
לי באופן אישי, כבר כמה פעמים קיבלתי הערות נכונות יותר ונכונות פחות, הן בפומבי והן באישי, כשלפעמים היתה כאן חוסר הבנה בסיסית למה התכונתי, ועוד יותר גרוע שלפעמים מקבלים דעה על ניק פלוני ופלמוני (כולל אני עבדכם), כאילו מכירים אותו, בעוד שאין אחד שיודע מי הניק ומה מעשיו ודעותיו, לפעמים ממש א"א להכיר מהתגובות במי מדובר.
אתן דוגמא קטנה מעצמי, רוב תגובותי בפורום הם באספקלריא, וניתן אולי להבין מזה שאני עוסק די מעט בסוגיות תורניות, בעוד שבחמלת ה' עלי זכיתי ןרוב יומי מוקדש ללימוד וללמד תורתינו הק', ואני זוכה לומר מדי יום קרוב לשעתיים שיעור עיון בישיבה פלונית (כעת בפרק חזקת הבתים), בסייעתא דשמיא. כמו כן יש עוד המשתמשים תחת הניק שלי. ולא עוד, אלא שאני מרבה גם לקרוא את הדברי תורה כאן, אך איני מגיב על הרוב, כיון שאין דרכי להביע דעה בסוגיא שאינני עוסק בה כעת, אם לא אעיין בה טובא, ומחוסר הזמן אינני עושה כן. אבל אני משתמש רבות בד"ת שלמדתי כאן בדברי עם אחרים בענינים אלו ובשמעתתא דמתבדרא בבי מדרשא.
סוף דבר, לפני ששופטים ניק, ובודאי לפני שעוזרים זה לזה להתקיפו (בעיקר באספקלריא, ולא רק), נא ונא לדון לכף זכות, ולדמות ולצייר בעינינו כי מדובר באדם תורני וחשוב, ולא תמיד יודע לבטאות את עצמו כראוי, ולפעמים כותב דבריו מתוך כאב או מתוך רצון לדחוק באחרים לגלות דעתם נגד דעה זו ועוד כהנה וכהנה לימודי זכות, והשם ית' ידוננו לכף זכות בכל עת.
שבת שלום!

כל מילה פנינה! בנימה אישית אני חייב לציין, כי כל ניק שיצא לי ליצור איתו קשר בצורה כלשהי, אם באישי, אם טלפוני, אם מפגש פא"פ, הרי שפתאום הרגשתי שיש כאן אדם ולא ניק, והתייחסתי בהתאם.
היצר שלנו גדול, וכשאדם מתווכח הריהו מעלה טונים, בפרט אם מדובר בנושא החשוב לו (או שהוא חושב שחשוב לו..), ותמיד כדאי לחדד ולהזכיר לעצמינו כי אני בריה וחבירי בריה, וכי מה דעלך סני לחברך לא תעביד, ולהיזכר כי שם מול המקלדת יושב אדם, יכול להינות אם תחמיא לו על מה שכתב, גם אם תחלוק עליהם אח"כ. ויכול להיפגע אם תתקיף אותו, גם אם תסכים בסופו של דבר לדבריו.
כמה הזכירו ניק מסויים, ואני יכול להצביע על עוד כמה, שבכל ויכוח תמיד יכבדו את ריעיהם ואת יריביהם, אכן הלואי שכולנו נתנהג כך.

ראה מה שמובא כאן viewtopic.php?f=51&t=40982 וצרף לדבריך. לצערי הכתיבה בניקים גורמת לניכור מסויימים בין החברים ודברי בן מיכאל נכונים מאוד. אך לא נראה שמישהו מעוניין לשנות את המצב.

יש בזה משהו, אבל יש לכבד את זכות כל אדם להישאר אנונימי.

בוודאי ובוודאי ואין בכוונתי לחזור על הדברים שנאמרו שם, אך צריך גם להיות מודעים לצד השלילי של ניקים, וההודעה של יקים באשכול זה היא הבעה של אחד הצדדים השליליים שהוא חווה, וכל עוד השמוש בניקים ימשיך, ימשיכו עמהם אף התופעות השליליות.
ורק אוסיף שידועים לי (כפי שידועים לכל אחד מן הסתם) כמה מהאשים המסתתרים מאחרי הניק. כשאני מתיחס לדבריהם, התגובה שלי שונה מאשר אילו לא הייתי יודע מי הם.

[בן מיכאל]

בימי הספירה האלו כאשר כל אחד מתחזק בענין 'נהגו כבוד זה בזה'. בודאי שגם הרבנים הגאונים והנכבדים חברי הפורום שליט"א מתחזקים יותר ויתר, ובאמת בכל השנה ניכר כאן הכבוד והדרך ארץ מאחד לחבירו ולבר פלוגתו.
אמנם, ברצוני לעורר ברשותכם, על הנושא של לדון את חבירו, לכל אחד יש דעה בכל ענין (כמעט), וזה בסדר, הבעיה שכל אחד גם מגבש מאוד מהר דעה והבנה מהירה במה שכתב חבירו, ולפעמים מתקיפו על לא כלום.
לי באופן אישי, כבר כמה פעמים קיבלתי הערות נכונות יותר ונכונות פחות, הן בפומבי והן באישי, כשלפעמים היתה כאן חוסר הבנה בסיסית למה התכונתי, ועוד יותר גרוע שלפעמים מקבלים דעה על ניק פלוני ופלמוני (כולל אני עבדכם), כאילו מכירים אותו, בעוד שאין אחד שיודע מי הניק ומה מעשיו ודעותיו, לפעמים ממש א"א להכיר מהתגובות במי מדובר.
אתן דוגמא קטנה מעצמי, רוב תגובותי בפורום הם באספקלריא, וניתן אולי להבין מזה שאני עוסק די מעט בסוגיות תורניות, בעוד שבחמלת ה' עלי זכיתי ןרוב יומי מוקדש ללימוד וללמד תורתינו הק', ואני זוכה לומר מדי יום קרוב לשעתיים שיעור עיון בישיבה פלונית (כעת בפרק חזקת הבתים), בסייעתא דשמיא. כמו כן יש עוד המשתמשים תחת הניק שלי. ולא עוד, אלא שאני מרבה גם לקרוא את הדברי תורה כאן, אך איני מגיב על הרוב, כיון שאין דרכי להביע דעה בסוגיא שאינני עוסק בה כעת, אם לא אעיין בה טובא, ומחוסר הזמן אינני עושה כן. אבל אני משתמש רבות בד"ת שלמדתי כאן בדברי עם אחרים בענינים אלו ובשמעתתא דמתבדרא בבי מדרשא.
סוף דבר, לפני ששופטים ניק, ובודאי לפני שעוזרים זה לזה להתקיפו (בעיקר באספקלריא, ולא רק), נא ונא לדון לכף זכות, ולדמות ולצייר בעינינו כי מדובר באדם תורני וחשוב, ולא תמיד יודע לבטאות את עצמו כראוי, ולפעמים כותב דבריו מתוך כאב או מתוך רצון לדחוק באחרים לגלות דעתם נגד דעה זו ועוד כהנה וכהנה לימודי זכות, והשם ית' ידוננו לכף זכות בכל עת.
שבת שלום!

כל מילה פנינה! בנימה אישית אני חייב לציין, כי כל ניק שיצא לי ליצור איתו קשר בצורה כלשהי, אם באישי, אם טלפוני, אם מפגש פא"פ, הרי שפתאום הרגשתי שיש כאן אדם ולא ניק, והתייחסתי בהתאם.
היצר שלנו גדול, וכשאדם מתווכח הריהו מעלה טונים, בפרט אם מדובר בנושא החשוב לו (או שהוא חושב שחשוב לו..), ותמיד כדאי לחדד ולהזכיר לעצמינו כי אני בריה וחבירי בריה, וכי מה דעלך סני לחברך לא תעביד, ולהיזכר כי שם מול המקלדת יושב אדם, יכול להינות אם תחמיא לו על מה שכתב, גם אם תחלוק עליהם אח"כ. ויכול להיפגע אם תתקיף אותו, גם אם תסכים בסופו של דבר לדבריו.
כמה הזכירו ניק מסויים, ואני יכול להצביע על עוד כמה, שבכל ויכוח תמיד יכבדו את ריעיהם ואת יריביהם, אכן הלואי שכולנו נתנהג כך.

ראה מה שמובא כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=40982 וצרף לדבריך. לצערי הכתיבה בניקים גורמת לניכור מסויימים בין החברים ודברי בן מיכאל נכונים מאוד. אך לא נראה שמישהו מעוניין לשנות את המצב.

יש בזה משהו, אבל יש לכבד את זכות כל אדם להישאר אנונימי.

בוודאי ובוודאי ואין בכוונתי לחזור על הדברים שנאמרו שם, אך צריך גם להיות מודעים לצד השלילי של ניקים, וההודעה של יקים באשכול זה היא הבעה של אחד הצדדים השליליים שהוא חווה, וכל עוד השמוש בניקים ימשיך, ימשיכו עמהם אף התופעות השליליות.
ורק אוסיף שידועים לי (כפי שידועים לכל אחד מן הסתם) כמה מהאשים המסתתרים מאחרי הניק. כשאני מתיחס לדבריהם, התגובה שלי שונה מאשר אילו לא הייתי מי הם.

הוא אשר אמרתי, שמי שנודע לי מיהו, התייחסתי אליו בצורה מכובדת יותר, אפילו מבלי לשים לב, ואפילו אם דעותי ודעותיו היו בשני קצות הסקאלה.

[זאב ערבות]

כמדומני שתגובה מכובדת צריכה להיות לכל אחד, בין מכיר בין לא, כפי שמובא בי"ג אמרות המיוחסות לר"י סלנטר: כבוד: להזהר בכבוד כל אדם ואפילו של זה שאיני עמו תמים דעה (לאבי היו הי"ג אמרות תלויות מעל שולחנו והיה משנן אותם בתמידות, וכדרכו אף אצלי הם תלויים מעל השולחן), אך אני מוסיף שזה פשוט משנה את סגנון ותוכן התשובה שכן אני מרגיש איזו שהיא קרבה וכותב בהתאם.

[הגיונות]

ואני אכתוב את הצד השני, אולי לא בדיוק צד שני, אלא הסתכלות שונה:
מה אתם, ניקים יקרים, מתרגשים כ"כ אם מתקיפים אתכם? מה כבר קרה? אם אתם מאמינים במה שכתבתם, תלכו עם האמת שלכם עד הסוף. מדוע להתרגש ולהעלב מכל מילה? תפתחו קצת עור של פיל. החיים לא פיקניק.

אני נוטה להסכים - כמובן - עם דברי פותח האשכול. ועם כל זאת - ראו זה פלא - אני גם נוטה להסכים עם דבריו של הברנש.

לדידי, אלו שני צדדים של אותו מטבע. הכל עניין של מינונים ופרופורציות. מותר לכתוב בציניות. ניתן לעקוץ מידי פעם. כן, מותר להתבדח קמעא. הכל מותר שעה שיש איזון נכון והמסגרת ידידותית, מכילה ומקבלת.

פעמים ועודף הפי-סי מלאכותי, מגעיל והורס את השיח החופשי. יפה ניסח זאת חכם אחד ואשתמש בדבריו:

מי שנמצא במוזיאון הולך על קצות האצבעות. הוא לא רוצה לשבור מאומה בבית הזכוכית הזה. הוא רוצה שהדברים יישארו שלמים ופסטורליים וילוו אותם בחייו כשהוא כבר יהיו רחוק (מכל הבחינות) מהישיבה. תישאר לו פינה שליווה ופסטורלית שניתן להתגעגע אליה (תיאורטית) אבל להישאר רחוק ממנה. אני, לעומת זאת, חש בבית, ובבית איני הולך על קצות האצבעות. מי שעושה שטויות (לדעתי) יחטוף ממני עקיצות ונזיפות. הוא כמובן מוזמן גם להחזיר לי באותה מטבע. אבל הדברים הללו נאמרים ונובעים מחיבור ולא מריחוק. הם נובעים מאהבה וכבוד, אבל אלו תוצאה של קשר משפחתי ולא של כבוד מרוחק ומנוכר למוצגים במוזיאון.

[פרנקל תאומים]

ואני אכתוב את הצד השני, אולי לא בדיוק צד שני, אלא הסתכלות שונה:
מה אתם, ניקים יקרים, מתרגשים כ"כ אם מתקיפים אתכם? מה כבר קרה? אם אתם מאמינים במה שכתבתם, תלכו עם האמת שלכם עד הסוף. מדוע להתרגש ולהעלב מכל מילה? תפתחו קצת עור של פיל. החיים לא פיקניק.

אני נוטה להסכים - כמובן - עם דברי פותח האשכול. ועם כל זאת - ראו זה פלא - אני גם נוטה להסכים עם דבריו של הברנש.

לדידי, אלו שני צדדים של אותו מטבע. הכל עניין של מינונים ופרופורציות. מותר לכתוב בציניות. ניתן לעקוץ מידי פעם. כן, מותר להתבדח קמעא. הכל מותר שעה שיש איזון נכון והמסגרת ידידותית, מכילה ומקבלת.

פעמים ועודף הפי-סי מלאכותי, מגעיל והורס את השיח החופשי. יפה ניסח זאת חכם אחד ואשתמש בדבריו:

מי שנמצא במוזיאון הולך על קצות האצבעות. הוא לא רוצה לשבור מאומה בבית הזכוכית הזה. הוא רוצה שהדברים יישארו שלמים ופסטורליים וילוו אותם בחייו כשהוא כבר יהיו רחוק (מכל הבחינות) מהישיבה. תישאר לו פינה שליווה ופסטורלית שניתן להתגעגע אליה (תיאורטית) אבל להישאר רחוק ממנה. אני, לעומת זאת, חש בבית, ובבית איני הולך על קצות האצבעות. מי שעושה שטויות (לדעתי) יחטוף ממני עקיצות ונזיפות. הוא כמובן מוזמן גם להחזיר לי באותה מטבע. אבל הדברים הללו נאמרים ונובעים מחיבור ולא מריחוק. הם נובעים מאהבה וכבוד, אבל אלו תוצאה של קשר משפחתי ולא של כבוד מרוחק ומנוכר למוצגים במוזיאון.

דברי טעם. גא''מ.

נ''ב:
מה זה פי-סי?

[פרנקל תאומים]

אתן דוגמא קטנה מעצמי, רוב תגובותי בפורום הם באספקלריא, וניתן אולי להבין מזה שאני עוסק די מעט בסוגיות תורניות, בעוד שבחמלת ה' עלי זכיתי ןרוב יומי מוקדש ללימוד וללמד תורתינו הק', ואני זוכה לומר מדי יום קרוב לשעתיים שיעור עיון בישיבה פלונית (כעת בפרק חזקת הבתים), בסייעתא דשמיא. כמו כן יש עוד המשתמשים תחת הניק שלי. ולא עוד, אלא שאני מרבה גם לקרוא את הדברי תורה כאן, אך איני מגיב על הרוב, כיון שאין דרכי להביע דעה בסוגיא שאינני עוסק בה כעת, אם לא אעיין בה טובא, ומחוסר הזמן אינני עושה כן. אבל אני משתמש רבות בד"ת שלמדתי כאן בדברי עם אחרים בענינים אלו ובשמעתתא דמתבדרא בבי מדרשא.
סוף דבר, לפני ששופטים ניק, ובודאי לפני שעוזרים זה לזה להתקיפו (בעיקר באספקלריא, ולא רק), נא ונא לדון לכף זכות, ולדמות ולצייר בעינינו כי מדובר באדם תורני וחשוב, ולא תמיד יודע לבטאות את עצמו כראוי, ולפעמים כותב דבריו מתוך כאב או מתוך רצון לדחוק באחרים לגלות דעתם נגד דעה זו ועוד כהנה וכהנה לימודי זכות, והשם ית' ידוננו לכף זכות בכל עת.
שבת שלום!

דברים חשובים מאד ויש''כ. רק ברצוני להוסיף שאין צורך לדמיין שהכותב מולי הוא איש תורני חשוב, מספיק לדעת שהוא אדם, ובוודאי יר''ש, גם אם ביום יום הוא פועל ניקיון.

[הפצת המעיינות]

מחקתי
לייטנר צודק ואני בחפזי

[לייטנר]

פי סי, במקרה זה, הוא political correct פוליטקל קורקט = תקינות פוליטית.

[עזריאל ברגר]

נ''ב:
מה זה פי-סי?

לפי הקשר הדברים:
Politicly correct
"תקינות פוליטית"
הזהירות היתרה בחלוקת "תארים" לאנשים (לדוגמא: אפרו-אמריקאי במקום כושי, או בן-מיעוטים במקום ערבי).

[רון]

ואני אכתוב את הצד השני, אולי לא בדיוק צד שני, אלא הסתכלות שונה:
מה אתם, ניקים יקרים, מתרגשים כ"כ אם מתקיפים אתכם? מה כבר קרה? אם אתם מאמינים במה שכתבתם, תלכו עם האמת שלכם עד הסוף. מדוע להתרגש ולהעלב מכל מילה? תפתחו קצת עור של פיל. החיים לא פיקניק.

אני נוטה להסכים - כמובן - עם דברי פותח האשכול. ועם כל זאת - ראו זה פלא - אני גם נוטה להסכים עם דבריו של הברנש.

לדידי, אלו שני צדדים של אותו מטבע. הכל עניין של מינונים ופרופורציות. מותר לכתוב בציניות. ניתן לעקוץ מידי פעם. כן, מותר להתבדח קמעא. הכל מותר שעה שיש איזון נכון והמסגרת ידידותית, מכילה ומקבלת.

פעמים ועודף הפי-סי מלאכותי, מגעיל והורס את השיח החופשי. יפה ניסח זאת חכם אחד ואשתמש בדבריו:

מי שנמצא במוזיאון הולך על קצות האצבעות. הוא לא רוצה לשבור מאומה בבית הזכוכית הזה. הוא רוצה שהדברים יישארו שלמים ופסטורליים וילוו אותם בחייו כשהוא כבר יהיו רחוק (מכל הבחינות) מהישיבה. תישאר לו פינה שליווה ופסטורלית שניתן להתגעגע אליה (תיאורטית) אבל להישאר רחוק ממנה. אני, לעומת זאת, חש בבית, ובבית איני הולך על קצות האצבעות. מי שעושה שטויות (לדעתי) יחטוף ממני עקיצות ונזיפות. הוא כמובן מוזמן גם להחזיר לי באותה מטבע. אבל הדברים הללו נאמרים ונובעים מחיבור ולא מריחוק. הם נובעים מאהבה וכבוד, אבל אלו תוצאה של קשר משפחתי ולא של כבוד מרוחק ומנוכר למוצגים במוזיאון.

היא הנותנת,
יש אנשים שבשביל להרגיש בבית מספיק להם שיש להם ספרים בבית המדרש וסטנדר וכבר מרגישים בבית ומרגישים בנח לגשת להכין להם כוס תה במטבח של הביהנ"כ.
אך יש כאלו שלוקח להם זמן להרגיש בבית, והם צריכים לראות שהם רצויים ושייכים ומדברים איתם וכו' וכו' וכל עוד שלא התחממו הענינים הוא ימשיך להרגיש זר ומנוכר.

זה אופי של אנשים ווודאי גם ענין של מנטליות.
וצריכים להתחשב בזה, אין מה לעשות!

רק מה?
שדרך בני אדם לחוש את הסביבה על פי שהם חשים בעצמם, ולכן אינם מבינים את כאבו של הזולת וזה לא אשמתם באמת, אבל צריך לקחת את הדברים לתשומת הלב.

נ.ב
מימי תמהתי איך יתכן שלמשל בשעה שיושבים שבעה ל"ע ונכנסים כל מיני אנשים, ולפתע נכנס אחד ומתחיל לדבר באידיש עם האבלים. וכל פעם מחדש זה היה משגע אותי, להיכן נעלמה מידת דרך ארץ? הרי המשוחחים יודעים שרוב מי שמסביב לא מכיר את השפה [גם האשכנזים] אז מה פתאום לדבר בצורה כזאת שגורמת לאנשים להרגיש לא נעים ולא בנח ולא שייכים?.

עד שהבנתי, שאנשים חשים את התחושות כלפי העולם כפי שהם חשים אותם ולא מרגישים כמה שזה פוגע כמשנ"ת ואכמל"ב

[דרומי]

הרב רון, דבריך נכוחים. יחד ע"ז צריך לדון גם את אלו שלא רגישים לכף זכות, לא רק משום שאינם יודעים, אלא יש כאלה שזה פשוט קשה להם להיות כל הזמן מחושבים ומתוכנתים, הספונטניות עושה להם טוב וקשה להם לוותר עליה

[בברכה המשולשת]

ראיתי היום באתר ישיבה:

סליחה מאדם אנונימי
הרב אליקים לבנון
ט"ו אייר תשע"ט
נושא: מידות ובין אדם לחברו<--בקשת סליחה

שאלה:
שלום הרב, חוששני שפגעתי ביהודי והלבנתי את פניו ברבים אבל בפורום ווירטואלי שאנשים אנונימיים ורק מזדהים ע"י כינויים. האם אני חייב לבקש ממנו סליחה מבחינה הלכתית? וכן מה צריך לעשות אם אין לי דרך לאתר אותו יותר? וכן שאלה כללית בענייני פורום, האם יש בעיית לפני עוור כאשר מייעצים בפורום (ראיתי אפילו שיעצו להתגרש וכדו)? תודה רבה

תשובה:
שלום.
א. אם הפגיעה היא באדם אנונימי, חלק מהעניין שהוא בוחר להיות אנונימי, זה כדי לא להיפגע.
ממילא, אינך צריך לבקש סליחה.
עם זאת, אתה יכול לכתוב , בכינוי שלך בפורום, שאם מישהוא נפגע ממך, אתה מבקש את סליחתו.
ועוד תיקון: להבא, גם באנונימי ראוי להיזהר מביטוי פוגע.

[יאיר]

א. אם הפגיעה היא באדם אנונימי, חלק מהעניין שהוא בוחר להיות אנונימי, זה כדי לא להיפגע.

לא להפגע בצורה גדולה מאוד, עדיין אין זה אומר שלא נפגע כלל!!

[בברכה המשולשת]

א. אם הפגיעה היא באדם אנונימי, חלק מהעניין שהוא בוחר להיות אנונימי, זה כדי לא להיפגע.

לא להפגע בצורה גדולה מאוד, עדיין אין זה אומר שלא נפגע כלל!!

בוודאי, צודק כתר"ה.
הבאתי את התשובה לשם הדיון התורני בזה, ולא כי אני מסכים בדווקא עם כל הנאמר בה

[זאב ערבות]

ראיתי היום באתר ישיבה:

סליחה מאדם אנונימי
הרב אליקים לבנון
ט"ו אייר תשע"ט
נושא: מידות ובין אדם לחברו<--בקשת סליחה

שאלה:
שלום הרב, חוששני שפגעתי ביהודי והלבנתי את פניו ברבים אבל בפורום ווירטואלי שאנשים אנונימיים ורק מזדהים ע"י כינויים. האם אני חייב לבקש ממנו סליחה מבחינה הלכתית? וכן מה צריך לעשות אם אין לי דרך לאתר אותו יותר? וכן שאלה כללית בענייני פורום, האם יש בעיית לפני עוור כאשר מייעצים בפורום (ראיתי אפילו שיעצו להתגרש וכדו)? תודה רבה

תשובה:
שלום.
א. אם הפגיעה היא באדם אנונימי, חלק מהעניין שהוא בוחר להיות אנונימי, זה כדי לא להיפגע.
ממילא, אינך צריך לבקש סליחה.
עם זאת, אתה יכול לכתוב , בכינוי שלך בפורום, שאם מישהוא נפגע ממך, אתה מבקש את סליחתו.
ועוד תיקון: להבא, גם באנונימי ראוי להיזהר מביטוי פוגע.

כבר נשאל בפורום כאן
viewtopic.php?f=51&t=41072