מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מפנקסו של אברך ליטאי

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מאי 23, 2019 10:44 pm

אתא ל"ג בעומר. לא אומרים תחנון, הולכים עם הילדים להדלקה ומתחזקים ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה הק'. ככה חינכו אותנו מאז ומעולם, וכך עשיתי בעל השנים. (למעט פעמיים שהייתי במירון, לפני שנים רבות, מעט לאחר נישואיי, פעם שבתתי במירון בשבת ערב ל"ג, ויצאתי עם תחילת הלילה באוטובוס הראשון, ופעם נסעתי להתפלל על אחד מבני משפחתי שהיה בסכנה גדולה רח"ל, וב"ה נושענו).

ובכל זאת, יום גדול ורב משמעות. בכל שנה מחדש מחפשים חיבור חדש ואחיזה כל שהיא בתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. פעם זה קריאת זוה"ק, מאמרים אודות היום וסגולתו, רעיונות וחידושים, שביבים והרגשים.

השנה תפס אותי רעיון מכיוון שונה. למה אנכי כאברך ליטאי מחפש כל שנה מחדש את ה'חיבור' התורני, את ההרגשה, את ההתעלות בלתפוס עוד משהו, ואילו אלפי ורבבות יהודים מקהילות החסידים ובני עדות המזרח, ואף רבים מחניכי הישיבות ששייכים יותר לדרי קרתא דשופריא עולים למירון בערגה ובהשתוקקות, בשמחה ובהתלהבות.
ענין של חינוך שונה והשפעת הסביבה? גם. לא רק.

הליטאי מחפש בכל דבר להבין את המנגנון 'איך זה עובד', אם אני לא מבין חסר לי בחיבור ובשייכות לענין. מכאן נובעת התפיסה המוטעית של"ג בעומר שייך בעיקר ל'מקובלים' ולאלו שמחוברים לרשב"י כל השנה, כי אם אינך לומד זוהר, מה לך אצל ר' שמעון?

אבל היהודי המצוי, שלא מוכרח להתמצא בסוד הענינים, די לו בכך שהוא יודע ובעיקר מאמין באמונה שלמה ותמימה, שאי לאו ר' שמעון [וההוא יומא] לא רק שלא נתעשר העולם בעוד חלק גדול מחלקי התורה, תורת הסוד, אלא שלא זכינו להבין ולחיות ולנשום שיש סוד.
יש עומק עצום ונורא והשפעה אדירה לכל מלה של תורה שלך, כיהודי פשוט, בכל העולמות העליונים והספירות הקדושות. לכל מצוה שמתקיימת על ידך, לתיבות 'לשם יחוד' שאתה אומר ולספירות שאתה מבטא בשפתיך, גם אם אינך מודע בדיוק למשמעות של הדברים.

אתה חש שמחה עצומה ביומא דהילולא, אתה מאפשר לאור הגנוז לחדור אליך ולהקיף אותך גם בלי למשש ולנתח את סודו של האור.
זהו סוד השמחה הגדולה. שמחת המאמין הפשוט.

--------

ובכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר, יבול שנה זו שנתעוררתי בס"ד מדברי הגאונים רבי דוד מינצר שליט"א בשיחה בכולל, ורבי צבי רוטברג שליט"א בספרו "מודע לבינה".

איתא ברמ"א (סימן תצג סעיף ב):
ומרבים בו [ביום ל"ג בעומר] קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים).

ובביאור הגר"א שם, וז"ל,
ומרבים כו'. כמ"ש בסוף תענית שבו פסקו מתי מדבר.

הרי שרבינו הגר"א הקביל בין השמחה הגדולה בט"ו באב שבו פסקו מתי מדבר מלמות, לבין ריבוי השמחה בל"ג בעומר.

והנה לגבי היום טוב של ט"ו באב, איתא בתענית (ל, ב):
אמר רשב"ג, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים וכו'. אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דיבור עם משה שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי, אלי היה הדיבור.

ופירש"י:
דאמר מר... לפיכך יו"ט הוא. לא היה הדיבור עם משה ביחוד ובחיבה... ואע"ג דמקמי הכי כתיבי קראי בהו וידבר, איכא דאמרי לא היה פה אל פה אלא בחזיון לילה גמגום.

ומבואר מדברי רש"י דבר מופלא, דקביעות היו"ט דט"ו באב אינו מצד ביטול גזירת המיתה של דור המדבר, אלא מצד חזרת הדיבור למשה רבינו, ואף כי כל העת היה לו הדיבור, ולא פסקה מסירת ההלכה והעתקת השמועה, מ"מ היה חסר את היחוד והחיבה והארת פני השי"ת, ולכן בחזרת הדיבור באופן זה נקבע יו"ט לדורות.

ונראה לבאר עד"ז ענין ריבוי השמחה בל"ג בעומר, ובהקדם מה שידוע להקשות מהי השמחה בל"ג בעומר שפסקו מלמות, הרי לא נשאר מאומה מתלמידיו ולכן פסקו מלמות, ויש שדחקו שרובם מתו ונשארו מעט, וכעין שכתבו התוס' (בבא בתרא קכא, א ד"ה יום) לגבי מתי מדבר שהיו שנשארו ולא מתו בכלל מתי מדבר. [והרי כבר מצינו בדברי רבינו הגר"א להשוות הענינים]. אולם לשון הגמרא ביבמות (סב, ב) "והיה העולם שָׁמֵם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום", משמע שלא נשאר מאומה. [ואף שעדיין יש לדחוק שמן החשובים שבהם לא נשאר כלום, ולכן הלך לרבותינו שבדרום. וכן ביאר ספר דרך שיחה להגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א פר' בהר].

ברם, מצינו להרב חיד"א בשו"ת טוב עין (סימן יח) שכתב וז"ל,
ומה שעושין שמחה בל"ג אפשר דרבי עקיבא היה כלל גדול בתורה ולמדה לכ"ד אלף תלמידים ומתו ונשאר העולם שמם ויום ל"ג התחיל לשנות לרשב"י ורבי מאיר ורבי יוסי וכו' ויאור להם שתחזור התורה ולכך עושים שמחה.


ויתכן להעמיק בזה יותר, דלכאורה צ"ב למה נחשב שהיה העולם שמם מתורה, הרי רבי עקיבא עצמו נשאר בעולם, ורבי עקיבא הוא בעל המימרא ביבמות שם: למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנא' בבקר זרע את זרעך וגו', והרי לפי הדברים האמורים לא היה פרק זמן שבו לא היו לו תלמידים, כי עד ל"ג בעומר עוד נשארו תלמידים, ובל"ג בעומר בא אצל רבותינו שבדרום.
והלב מרגיש שהיה כאן את אותה הבחינה שהיה אצל משה רבינו, שמחמת מיתת התלמידים לא היה הדיבור עם רבי עקיבא, וכביכול נסתתמו מעינות החכמה והעמדת התורה בישראל. וכמדומה שזוהי ג"כ ההדגשה של 'בילדותו' ובזקנותו', ואף שלא היה כאן זמן רב בינתיים, ור"ע כאשר התחיל ללמד תלמידים היה כבן שמונים, שהרי רק בן ארבעים שנה התחיל ללמוד תורה, ואיתא באבות דרבי נתן (פרק יב): בן ארבעים שנה הלך לו לבית הספר. בן ארבעים שנה למד את הכל וארבעים שנה למד את ישראל. נמצאו לו י"ב אלף זוגות של תלמידים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות יושבים ושונים מאנטפטריס ולפנים. ומשמע שאמנם כל התלמידים כולם הם מן ארבעים שנותיו האחרונות, וכולם מתו מלבד אותו חמשה תלמידים רבותינו שבדרום שזכה להעמיד באותה השנה שמתו.

והרי זה מקביל ממש לזמן מיתת דור המדבר, שכיון שמתו דורו של משה, אף אליו פסק הדיבור ביחוד ובחיבה, ונסתתמה העברת והעתקת השמועה.

ויום ל"ג בעומר זהו היום שבו פסקו מלמות תלמידי ר"ע, מעתיק השמועה הגדול של תורה שבע"פ, וחזרה בשנית העתקת השמועה לדור חדש של תלמידים, כשם שחזר הדיבור אל משה להנחלת תורה לדור החדש בני יוצאי מצרים.


-----------------------

ולהשלמת היריעה, הנני להעתיק כאן מש"כ משכבר הימים על ההקבלה בין משה רבינו לרבי עקיבא.

הנה ז"ל השיט"מ כתובות מ, א: וי"ל משום שהיה העולם שמם עד שבא ר"ע ושנאה להם... הלכך כ"א מתלמידיו שהיה מכוין לדעתו הרי הסכים להלכה, ור"ע היה להם במקום משה רבינו אדון הנביאים ע"ה, לפי שכבר נשתכח תורה שבע"פ עד שבא הוא ושנאה וכו'.
ובמנחות כט, ב: בשעה שעלה משה למרום... א"ל רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי... מה שלא נגלה למשה נגלה לר"ע. וראה עוד במדרש תנחומא ומד"ר ריש חוקת.
וראה ברש"י עה"ת דברים לא, ב עה"פ לא אוכל עוד לצאת ולבוא - מלמד שנסתתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה. והשווה לזה, סוטה מט, ב: משמת ר"ע בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעינות החכמה.
וביבמות טז, א: אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך... ועדיין לא הגעת לרועי בקר. א"ל ר"ע ואפילו לרועי צאן. ועי' מהרש"א בח"א דקאי על משה רבינו.
ואצל משה רבינו נאמר: בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, וכן ר"ע היה מנין שנותיו מאה ועשרים, כמבואר בספרי פר' וזאת הברכה לד, ז ובב"ר ויחי ק, י.
ובמדרש אבכיר: שלח נא ביד תשלח זה ר"ע, וכך איתא שם: וכיון שראה בפרגוד של הקב"ה כתות כתות של סנהדרין שהיו יושבין בלשכת הגזית ודורשים התורה במ"ט פנים, והראהו ר"ע דורש כתרי אותיות, אמר אין לי עסק בשליחותו של מקום, שנאמר אדוני שלח נא ביד תשלח, מה עשה הקב"ה שגרו לשר של חכמה ותפסו למשה והוליכו למקום אחר ונהראה לו בפרגוד של הקב"ה רבוא רבבות של סנהדרין שיושבים ודורשים ואומרים הלכה למשה מסיני, מיד נתקררה דעתו של משה.
ובספר עשרה מאמרות (לרמ"ע מפאנו, מאמר חיקור דין ה, יג), וז"ל: כמו שתורה שבכתב נקראת תורת משה והוא מחצבה, כך ר"ע מחצב תורה שבע"פ, סתם משנה ר"מ, סתם תוספתא ר' נחמיה וכולם אליבא דר"ע (סנהדרין פו, ב).
ובספר מגלה עמוקות אופן עג, וז"ל: הראה הקב"ה למשה א' זעירא הוא סוד ר"ע, שכן אלף זעירא בגימט' ר"ע, נשתיירו אתוון ויקר, ודרשו חז"ל ולי מה יקרו רעיך אל זה ר"ע.
ועוד איתא שם: כששכח משה רבינו חשבון ווי העמודים לא יכול לכוין החשבון עד שבא אליו נשמת ר"ע, אז אמר ואת האלף עשה ווין לעמודים.

===

ונראה לומר בזה עוד דבר חדש בעזרת השי"ת. הנה בספר בן יהוידע ברכות סא, ב כתב דר"ע נחבש באלול ונפטר ביוה"כ, ומעת אשר נחבש עד יוה"כ היה נידון בכל יום לפני אותו רשע, וכל יום היו סורקין את בשרו עד יוה"כ שאז יצתה נשמתו.
והנה לא נתבאר בדבריו אימתי באלול היתה חבישת ר"ע. ואולם לולי דמיסתפינא אמינא שהיה זה בראש חודש אלול והיה ארבעים יום בבית האסורים במצב זה כנגד ארבעים יום שישב משה בהר סיני בקבלת לוחות שניות מאלול ועד יוה"כ, וזוהי בחינה של התפשטות הגשמיות דומיא דמשה רבינו בהר בזעיר אנפין.
[ומצינו כמה דינים שנתחדשו באותה ישיבה בבית האסורים, עי' סנהדרין יב, א בענין עיבור השנה, פסחים קיב, א שרבי שמעון ב"ר יוחאי בא ללמוד תורה אצלו, יבמות קח, ב בדיני מיאון, ויעו"ש קה, ב ועוד].

לענין
הודעות: 1861
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי לענין » ה' מאי 23, 2019 11:40 pm

יפה מאד.
ברשותך, אתייחס על קצה המזלג בלבד (בבחי' תן לחכם וגו') לראשית הדברים.
החינוך הליטאי המוקפד - המחנך להתעלות בעמל התורה הקדושה, מוכרח מטבע הדברים להחשיב ולהעריך את ה'הישגים', בעיון בבקיאות בהספק ובהבנה וכו' וכו'. מה שגורם לכך שלא יהיה לאדם שום סיפוק בדבר שאין לו זוית ייחודית משלו, איזו הבנה, איזו חומרא. אם יהיה לליטאי 'ליל הסדר רגיל', כמו כל עם ישראל, הוא פשוט יכנס לדכאון!
הפוזה של אלפי חסידים עומדים בטיש ומתבוננים בהליכותיו של אדם גדול היושב לפניהם, זו עובדא שבעולם הליטאי היא פשוט מופקעת.
ישנו יופי מיוחד בחינוך החסידי, שגורם לאדם לראות את עצמו כחלק מהכלל - באופן שעל ידי זה גופא נעשה 'כלל'! אם כל אחד מחפש להדגיש את הייחודיות שלו -גם אם זה לשם שמים באמת מכל הלב- אין כאן אלא ריבוי יחידים ולא כלל (שים לב בחתונות חסידיות, המעגל מפואר והשורות נהדרות, ואילו בחתונה ליטאית מי שלא עומד בפרצוף של הראש ישיבה או החתן אז הוא בקושי רוקד).
נקודה למחשבה (כמובן שאין כאן שום צידוד לחינוך מסוים הי מינייהו עדיף, אלא רק הארה של נקודת מבט מסויימת, שראוי ונשלים בה את עצמנו).

נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מאי 23, 2019 11:52 pm

הרב לענין, נגעת בנקודה נוספת של הליטאי שהוא בודד בכל ההלוך ילך שלו, 'איש וביתו באו' (ומכאן אולי גם ההדגשה על ההתאמה בזוגיות וכו', מחפשים גם 'חברותא' לחיים ולא רק עזר לצידו), לבין החסיד שהוא חלק מקבוצה, ויש הרבה להאריך בזה. ואכ"מ.

הנקודה העמוקה שעלתה כאן, לא עומדת בסתירה ללמדנות וליחידאיות הליטאית. ממש לא.
היא באה להדגיש שלא זו אף זו. מקום ההבנה והעומק הוא רק לאחר התפיסה הבסיסית שהעמוק קיים והוא נמצא ונוכח ופועל בעליונים ובתחתונים גם ללא הפעילות שלך, בשכל, ברגש, ובחושי הראות, הטעם והמישוש הגסים שלך. במחילה.

זה קשור מאוד גם לקצת ענוה, ולהכרה בכך שגם לולא ראית והרגשת והשתייכת, האמנת.

והרי יש גם דברים והשפעות ועמקים שנמצאים בתוכנו בכל העת, גם ללא מודעות והכרה בהם.

והדברים נאמרים, בביקורת, להדיא!!

נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 24, 2019 12:02 am

הנה תגובה 'ליטאית' בניברקית צרת אופקים שקיבלתי באישי. הנה סממן נוסף ל'אני ואפסי עוד' המכוער.
אני וחדלוני, אני ואפסיות הרגשתי, אני וקוצר רוחי (תרתי משמע) ואין עוד!!

ומי אמר שצריך חיבור לל"ג בעומר ?
מילא הולכים עם הילדים להדלקה זה עינוי כמו ללכת איתם לפארק הירקון או הלאומי, אבל מה לא עושים בשביל הילדים..
אינני חושב שיש מישהו מכל עדת החסידים והמזרחיים שיש להם איזה חיבור לל"ג בעומר - היומא קדישא... מלבד הונאה עצמית כמו הטישים שלהם.. ואלו ההולכים בגלל סקרנות או אקשן בודאי אין להם עם זה כלום..
ולמה שיהיה לנו. מה אומר לך רשב"י יותר מרבי יהודה בר עילאי. ומה השייכות שלנו למה שהאר"י הלך לשם איזה ימים.
מעניין אילו הגר"א היה בא"י האם היה הולך לרשב"י ללמוד תורה כמו האר"י. לא בטוח.

לענין
הודעות: 1861
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי לענין » ו' מאי 24, 2019 12:07 am

לענ''ד זה ממש מיותר להעלות את כאן את הקטע הנבזי הנ''ל (והשורה האחרונה, על כולנה). אם כי ישנה תועלת מסויימת - לדעת מה הולך בלב האבן של האנשים האלו.

ובלי קשר
מלבב היה המחזה (כמובן אין זה אלא אחד מיני אלף של מחזות רבים ונפלאים). באוטובוס חזור, מימיני ומלפני ישבו אברכים חסידיים. האחד החזיק גמרא בכורות, והשני משנה ברורה הלכות הטמנה. ובמשך ארבע שעות רצופות (!) לא פסקו מגירסייהו. מרגש ונפלא.

עמקן
הודעות: 1120
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי עמקן » ו' מאי 24, 2019 12:12 am

מקומו של אשכול זו באספקלריא.

נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 24, 2019 12:16 am

צודק הרב לענין כי הנפש היפה סולדת ומתקוממת לנוכח הציטוט. אך הדברים הובאו לאחר מחשבה מתונה, כדי להראות עד היכן יכולים הצמצום מחד והגסות מאידך לעקם את המבט ולדרדר את ההשגה.

אכן, עד לרגע זה אני מתענג להיזכר בנסיעות הלוך ושוב למירון, בניגוד לדמיון הילדותי כאילו נוסעים לאכול את הרוגלאך של קרליבך ולשתות את השוקו של שניצר, עד היום אני זוכר את הדיבורים על פרק הבא על יבמתו שנלמד אז ב'דף היומי' לפני שני מחזורים פלוס. היה שם בקידמת האוטובוס את רש"ד פרידמאן בעל 'שדה צופים', שהרעים בקולו הארי בפלפולים ובשיחות קודש.

כמי שחווה כמה שבתות התעוררות במירון, מיותר בשבילי להתעמת עם ההבלים של אלו שלא טעמו מעולם.

גם זו לטובה
הודעות: 2300
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' מאי 24, 2019 12:19 am

ליטאי מבין - "עליה לרגל" ו"חגיגת חג" אשר בדו מליבם, שבמרכזו אדם ולא הקב"ה, הרי זה דבר פסול, ותו לא מידי. [אין שום סיבה להניח שהאר"י היה משתתף כיום בכ"ז, ואכמ"ל]

נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 24, 2019 12:24 am

גם זו לטובה כתב:ליטאי מבין - "עליה לרגל" ו"חגיגת חג" אשר בדו מליבם, שבמרכזו אדם ולא הקב"ה, הרי זה דבר פסול, ותו לא מידי. [אין שום סיבה להניח שהאר"י היה משתתף כיום בכ"ז, ואכמ"ל]

כמדומני שלפני כמה שנים העלית כאן מהגיגי ש"ב רבי יצחק טרגר על ענינא דיומא, ונוגע גם בנקודה זו, יעו"ש.

[למה מו"ר ר' שמואל אויערבאך ור' ישראל אלי' ויינטרוב, זצוק"ל, ועוד גם טרחו ובאו ברוב השנים. אגב, סיפר לי מישהו אתמול במדורה כי סיפר לו אדם ששימש פעם כנהג של הגר"ש זצוק"ל למירון. באיזה שלב, מרחק מה, בעליות, לפני הציון, ר' שמואל יצא מהרכב, וזחל על ארבע על ההר. 'כי רצו עבדיך את אבניה'. לולא שמעתי מאדם נאמן מאוד לא האמנתי].

לענין
הודעות: 1861
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי לענין » ו' מאי 24, 2019 12:33 am

לא צריך לחדש לך כי הנהגה זו מפורסמת על האור החיים הקדוש, שהיה עולה בהר הקדוש בידיו וברגליו ממש.

מי שרגיל בכתבי האריז"ל, וכל שכן אם זה לא 'על יבש' אלא במבט של 'עבודה', הרי שמיותר לו ממש להתפלפל על זה. שני הגאונים שהזכרת היו ליטאים בעלי עבודה עצומים, וראו את עצמם כתלמידים (במובן מסוים, כמובן) לאור האורות האר"י הקדוש, בתורה המשתלשלת מרשב"י זיע"א. וממילא אין מה להסביר. לא לבוא למירון בל"ג בעומר, זה הרב יותר מלא להגיע לחתונה של אחי התאום! אין מה להסביר, זה פשוט ככה זה!
ואגב, למרות שבשער הכוונות זה מובא רק בתור סיפור, שהאר"י ז"ל היה במירון, אעפ"כ במשנת חסידים זה מובא כהוראה מעשית, שאם הוא דר בא"י יעלה למירון בל"D בעומר [ויל"ע אם עיקר כוונתו היא לרבות שלא רק יושבי הגליל ינהגו בכך, או שעיקר הכוונה לפטור את יושבי חו''ל, ויל"ע].

מענה איש
הודעות: 627
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מענה איש » ו' מאי 24, 2019 12:41 am

גם זו לטובה כתב:ליטאי מבין - "עליה לרגל" ו"חגיגת חג" אשר בדו מליבם, שבמרכזו אדם ולא הקב"ה, הרי זה דבר פסול, ותו לא מידי. [אין שום סיבה להניח שהאר"י היה משתתף כיום בכ"ז, ואכמ"ל]


כתב רבנו חיים ויטאל זיע”א בשער הכוונות דף פ”ז ע”א וזה לשונו: ענין מנהג שנהגו ישראל, ללכת ביום ל”ג בעומר על קברי רשב”י ורבי אלעזר בנו, אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם. אני ראיתי למורי ז”ל, שהלך לשם פעם אחת ביום ל”ג בעומר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלושה ימים ראשונים מן השבוע ההוא, וזה היה הפעם הראשונה שבא ממצרים, עכ”ל

שעת הכושר
הודעות: 169
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי שעת הכושר » ו' מאי 24, 2019 12:46 am

צמצום גסות לב האבן לא טעמו... אולי תפסיקו לקרוע אותם לחתיכות?
ידידי היקרים, נוטר ולענין; הרב שך לא נסע, הרב אלישיב גם לא, לא הרב שטיינמן ולא ר' מיכל יהודה, לא הסטייפלער ולא הרב מבריסק, לא הרב אברמסקי ולא ר' חיים שמואלביץ, ולא ולא ולא. האח התאום שלהם לא התחתן שם. אם בעיניכם זה צמצום וטמטום ולב אבן, אתם בבעיה. אפשר 'להכיל' סגנונות עבודה שונים ממה שהורגלתם וחונכתם, אבל לא צריך לשפוך את כל המילים הרעות על רוב רבותינו/כם שבדור האחרון.

נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 24, 2019 12:55 am

כבוד הרב שעת הכושר, חלקם המכריע של אלו שהזכרת גם לא היו נודעים כגדולים בתורת הנסתר, והיו מסוגרים בד' אמותיהם גם בשאר ימות השנה, ולא חיפשו 'מצוות'. אבל גם לא זלזלו.

אנחנו לא בבעיה. אין בדבריי ולו מילה רעה אחת על כל מי שלא נוסע ואני בכללם. תלמוד תורה כנגד כולם. בודאי בל"ג בעומר, ר"ש וחבריו לא הפסיקו אפילו לתפילה.

אבל מכאן ועד לאטימות למרכזיות של ר' שמעון בר יוחאי ותורת הקבלה, ועוד לשייך את זה להגר"א...
ולאשוויי שאר העדות והחוגים כבליינים וכרדופי אקשן לא נאה ולא יאה.

שייף נפיק
הודעות: 1890
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי שייף נפיק » ו' מאי 24, 2019 12:59 am

חשוב לי לספר מה שסיפר לי רב אחד שאשתו חבירה של בת הגרמ''ד הלוי סולוביצ'יק שליט''א לאוי''ט והיא ספרה לה שאביה היה לוקח את ילדיו למדורות בל'ג בעומר ולא רק מדורה אחת אלא כמה..
מי שמבין מה זה בריסק ומה הקשר בינם למדורה מבין את הסיפור..
ר' דוד שליט''א ודאי לא מחזיק כלום מהמדורה אבל ילדים צריכים את שלהם.

מחולת המחנים
הודעות: 2740
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' מאי 24, 2019 1:00 am

בענין העליה למירון סיפר לי היום ת"ח מופלג שליט"א שהיה עד ראיה למעשה:
היה זה לפני עשרות שנים נסע הגר"ח עם תלמידיו לחתונה שהתקיימה בעיר חיפה, בדרך אמרו התלמידים שאם כבר נמצאים סמוך לציון הרשב"י במירון (במושגים של אותם ימים), אולי יעלו על ציונו, הסכים הגר"ח לבקשתם, והחל לומר את כל מאמרי רשב"י שבש"ס, דבר שאינו מתכוין וכו', תוך שהוא מתרגש מאד, כשהגיעו לחצר המערה אמר הגר"ח שהוא מרגיש שאינו יכול להכנס לציון הרשב"י, ההתרגשות אחזה בכל גופו, וציין אותו ת"ח שהיו עוד פעמים שהגרח"ש נסע למירון, אך באותה פעם הרגיש שאינו יכול להכנס מרוב ההתרגשות שגאתה בנפשו.

שייף נפיק
הודעות: 1890
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי שייף נפיק » ו' מאי 24, 2019 1:04 am

ואגב, מרן הגרי''ש אלישיב נשאל על נסיעה למירון בל''ג בעומר והשיב
ביטול תורה! (זה נדפס גם ב'אשרי האיש')
אני לא אשכח שהספר יצא הייתי בבימ''ד חסידי והיו שם בחורי ישיבה חסידים שהיו מזועזעים לקרוא את זה - ומאידך לראות שבאותו הספר נדפס תשובת הגרי''ש ללכת לבריכה בימי העומר והתיר לצורך בריאות והחלםת כוחות
הזעזוע היה נורא.. וכנראה פיהם ענה בהם שישנם כאלו שאצלהם גם כן מירון זה בגדר החלפת כוחות..

ליצני הדור כינו את ל''ג בעומר (סליחה על ההשוואה אבל יש מה ללמוד מזה) יום העצמאות של החרדים..

באזני שמעתי מזקן אחד שליט''א אשר למד בפונובי'ז (שנות הי- כ) והיה שם מעשה עם קבוצת בחורים מבוגרים שנסעו על דעת עצמם למירון להתפלל על זיווגים וכששמע מזה ר' חצק'ל אמר שלא יועיל להם - וכולם לא התארסו באותה שנה!
יש לדעת מי נוסע למה נוסע ואיך נוסע..

שלמה משלם
הודעות: 73
הצטרף: א' אוגוסט 19, 2018 5:21 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי שלמה משלם » ו' מאי 24, 2019 3:43 am

מחולת המחנים כתב:בענין העליה למירון סיפר לי היום ת"ח מופלג שליט"א שהיה עד ראיה למעשה:
היה זה לפני עשרות שנים נסע הגר"ח עם תלמידיו לחתונה שהתקיימה בעיר חיפה, בדרך אמרו התלמידים שאם כבר נמצאים סמוך לציון הרשב"י במירון (במושגים של אותם ימים), אולי יעלו על ציונו, הסכים הגר"ח לבקשתם, והחל לומר את כל מאמרי רשב"י שבש"ס, דבר שאינו מתכוין וכו', תוך שהוא מתרגש מאד, כשהגיעו לחצר המערה אמר הגר"ח שהוא מרגיש שאינו יכול להכנס לציון הרשב"י, ההתרגשות אחזה בכל גופו, וציין אותו ת"ח שהיו עוד פעמים שהגרח"ש נסע למירון, אך באותה פעם הרגיש שאינו יכול להכנס מרוב ההתרגשות שגאתה בנפשו.

יש"כ על העובדה היפה, יש לציין שהגר"ח הכוונה כמובן לרבינו חיים שמואלביץ' זצוק"ל

שלמה משלם
הודעות: 73
הצטרף: א' אוגוסט 19, 2018 5:21 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי שלמה משלם » ו' מאי 24, 2019 3:52 am

נוטר הכרמים כתב:
שעת הכושר כתב:צמצום גסות לב האבן לא טעמו... אולי תפסיקו לקרוע אותם לחתיכות?
ידידי היקרים, נוטר ולענין; הרב שך לא נסע, הרב אלישיב גם לא, לא הרב שטיינמן ולא ר' מיכל יהודה, לא הסטייפלער ולא הרב מבריסק, לא הרב אברמסקי ולא ר' חיים שמואלביץ, ולא ולא ולא. האח התאום שלהם לא התחתן שם. אם בעיניכם זה צמצום וטמטום ולב אבן, אתם בבעיה. אפשר 'להכיל' סגנונות עבודה שונים ממה שהורגלתם וחונכתם, אבל לא צריך לשפוך את כל המילים הרעות על רוב רבותינו/כם שבדור האחרון.

כבוד הרב שעת הכושר, חלקם המכריע של אלו שהזכרת גם לא היו נודעים כגדולים בתורת הנסתר, והיו מסוגרים בד' אמותיהם גם בשאר ימות השנה, ולא חיפשו 'מצוות'. אבל גם לא זלזלו.

אנחנו לא בבעיה. אין בדבריי ולו מילה רעה אחת על כל מי שלא נוסע ואני בכללם. תלמוד תורה כנגד כולם. בודאי בל"ג בעומר, ר"ש וחבריו לא הפסיקו אפילו לתפילה.

אבל מכאן ועד לאטימות למרכזיות של ר' שמעון בר יוחאי ותורת הקבלה, ועוד לשייך את זה להגר"א...
ולאשוויי שאר העדות והחוגים כבליינים וכרדופי אקשן לא נאה ולא יאה.

אי"צ לטשטש הגבולות בין החוגים, זה מה שאינו יאה ולא נאה,
הכתיבה הנגועה [כמעט בשנאה] על לב האבן הבני ברקי וכו' אינה מכבדת, קל לשער שלולי הגרש"א זצ"ל היה מעולי מירון לא היינו זוכים לקיתון הנ"ל.
עכ"פ רבותינו שלא עלו מירונה ואף מנעו זאת מתלמידיהם בכל תוקף בודאי שראו זאת כהחזקת ביהמ"ד דהגר"א והגר"ח מוולוז'ין ולא כצרות אופקים שנכפתה עליהם עקב חוסר ההשתלמות בחכמת הקבלה.
פשיטא שאי"צ לזלזל, בטח לא ברבים, במנהג וברגשות של רבבות מישראל, אך דעת רבותיך צריכה להיות ברורה בלי עקולי ופשורי,
רגשות קודש דהגרש"א וריא"ו והתחברותם לרשב"י ותורת האריז"ל, כמו מעשי עלייתם לציונו הם דברים מרוממים אשר נאה לקראם ולפרסמן, אך מה בין אלו ולחגיגות היו"ט דל"ג?

חרסון
הודעות: 540
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי חרסון » ו' מאי 24, 2019 4:05 am

שייף נפיק כתב:ואגב, מרן הגרי''ש אלישיב נשאל על נסיעה למירון בל''ג בעומר והשיב
ביטול תורה! (זה נדפס גם ב'אשרי האיש')
אני לא אשכח שהספר יצא הייתי בבימ''ד חסידי והיו שם בחורי ישיבה חסידים שהיו מזועזעים לקרוא את זה - ומאידך לראות שבאותו הספר נדפס תשובת הגרי''ש ללכת לבריכה בימי העומר והתיר לצורך בריאות והחלםת כוחות
הזעזוע היה נורא.. וכנראה פיהם ענה בהם שישנם כאלו שאצלהם גם כן מירון זה בגדר החלפת כוחות..


ואכן, אני בער ולא אדע מדוע החלפת כוחות גשמיים בבריכה עדיפא על "החלפת כוחות" והתעוררות רוחנית לעבודת ה' וללימוד תורתו במירון. ומדוע אין זה בגדר ביטולה זהו קיומה לכה"פ כהליכה לים.

נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 24, 2019 8:48 am

שלמה משלם כתב:
נוטר הכרמים כתב:
שעת הכושר כתב:צמצום גסות לב האבן לא טעמו... אולי תפסיקו לקרוע אותם לחתיכות?
ידידי היקרים, נוטר ולענין; הרב שך לא נסע, הרב אלישיב גם לא, לא הרב שטיינמן ולא ר' מיכל יהודה, לא הסטייפלער ולא הרב מבריסק, לא הרב אברמסקי ולא ר' חיים שמואלביץ, ולא ולא ולא. האח התאום שלהם לא התחתן שם. אם בעיניכם זה צמצום וטמטום ולב אבן, אתם בבעיה. אפשר 'להכיל' סגנונות עבודה שונים ממה שהורגלתם וחונכתם, אבל לא צריך לשפוך את כל המילים הרעות על רוב רבותינו/כם שבדור האחרון.

כבוד הרב שעת הכושר, חלקם המכריע של אלו שהזכרת גם לא היו נודעים כגדולים בתורת הנסתר, והיו מסוגרים בד' אמותיהם גם בשאר ימות השנה, ולא חיפשו 'מצוות'. אבל גם לא זלזלו.

אנחנו לא בבעיה. אין בדבריי ולו מילה רעה אחת על כל מי שלא נוסע ואני בכללם. תלמוד תורה כנגד כולם. בודאי בל"ג בעומר, ר"ש וחבריו לא הפסיקו אפילו לתפילה.

אבל מכאן ועד לאטימות למרכזיות של ר' שמעון בר יוחאי ותורת הקבלה, ועוד לשייך את זה להגר"א...
ולאשוויי שאר העדות והחוגים כבליינים וכרדופי אקשן לא נאה ולא יאה.

אי"צ לטשטש הגבולות בין החוגים, זה מה שאינו יאה ולא נאה,
הכתיבה הנגועה [כמעט בשנאה] על לב האבן הבני ברקי וכו' אינה מכבדת, קל לשער שלולי הגרש"א זצ"ל היה מעולי מירון לא היינו זוכים לקיתון הנ"ל.
עכ"פ רבותינו שלא עלו מירונה ואף מנעו זאת מתלמידיהם בכל תוקף בודאי שראו זאת כהחזקת ביהמ"ד דהגר"א והגר"ח מוולוז'ין ולא כצרות אופקים שנכפתה עליהם עקב חוסר ההשתלמות בחכמת הקבלה.
פשיטא שאי"צ לזלזל, בטח לא ברבים, במנהג וברגשות של רבבות מישראל, אך דעת רבותיך צריכה להיות ברורה בלי עקולי ופשורי,
רגשות קודש דהגרש"א וריא"ו והתחברותם לרשב"י ותורת האריז"ל, כמו מעשי עלייתם לציונו הם דברים מרוממים אשר נאה לקראם ולפרסמן, אך מה בין אלו ולחגיגות היו"ט דל"ג?
אנסה להגיב בקצרה ממש, גם לדברי הקודמים.

א' החינוך שקיבלנו מהגרש"א זצוק"ל היה שאין לבחורי ישיבה לנסוע! גם הוא נסע בצינעה ממש, היה 'נעלם' פתאום וחוזר. לא תמיד 'בו ביום' ממש. אלא מאי, שהיחס ל'מירון' היה בהחלט שונה. זכיתי פעם להתפלל עמו בציון, היה זה בראש חודש ניסן לפני קרוב לעשור. קשה לי לתאר את מה שראינו. איזו תפילה ואיזה השתפכות. הוא עמד ב'כוך' של הרב שטרן, והשרה רוממות אדירה על כל הבאים.
(אגב, לאחרונה קראתי תיאורים לא רחוקים מזה על נסיעת הגראי"ל שטינמן זצ"ל למירון. התבטאות כמו אם לא היינו יודעים שהוא קבור בעומק לפנים מעומק, לא היה אפשר לגשת לכאן וכיו"ב).

ב' אצל חלק גדול מרבותינו הדיבורים היו בנוסח של 'ביטול תורה', ותלמוד תורה כנגד כולם. ז"א סדר עדיפויות נכון. מה גם שלרוב היה מדובר בבחורים צעירים, אצלם הביטול תורה בודאי גדול יותר, הנזק לרציפות זמן ההכנה למתן תורה וסדרי הישיבה הוא גדול וודאי, ומניעי הנסיעה לרוב אינם מגיעים מהיצר הטוב.

ג' שונה היא ההסתכלות על אלו שנוסעים במצות ובראשות רבותיהם כנהוג אצלם מקדמת דנא. אכן, אצל בחורים צעירים קשה יותר למצוא את ה'לשמה' במצוות מסוג זה, אבל אצל מבוגרים יותר בהחלט חושבני שרבים לא נוסעים מתוך שעמום או חיפוש חויות שונות וריגושים, אלא מתוך כוונות נעלות יותר.

ד' הביקורת על ההגזמה והיציאה מגבולות ההגיון ביחס לקדושת היום טוב ומצות העליה לרגל היא במקומה, אך אין לה דבר עם ההקצנה לפיה אין מה לחפש אצל ר' שמעון בל"ג בעומר מערב לקבר ר"י בר אילעי בכפר זיתים.

ה' גם אצל הליטאים ישנם כל מיני הנהגות ציבוריות שהשתרשו והתנפחו לאין ערוך. הדוגמא העולה במחשבתי היא המנהג המשונה של חלק נכבד מתלמידי ישיבת חברון לקטוע את הלימוד הרצוף בליל שבועות המקודש בשירים ובתשבחות, ואח"כ לצעוד רגלית את הדרך הארוכה מגבעת מרדכי אל הכותל. מנהג משונה וחסר טעם. הורתו ולידתו בימים עברו כאשר הישיבה שכנה ב'גאולה', קרוב בהרבה אל הכותל, והימים - אחרי מלחמת תשכ"ז, והנתונים שונים בתכלית, הן באשר לאופי התפילה וכמות המשתתפים וכו'.
גם אז, ידוע הביקורת של ר' חיים שמואלביץ, ואכמ"ל.

ו' יצויין גם שמחזות של לימוד רצוף ומיוחד נראו אתמול גם בכולל שאני לומד בו, ובעוד הרבה מקומות, ולא צריך לחפש אותם באוטובוס הנוסע בואכה מירון. אם כי יפה מאוד שנוסעים באוירה מתאימה, ומנסים למזער את הביטול תורה הנגרם מן הנסיעה.

סוף דבר, אין כאן שום עקולי ופשורי בדרך הסלולה כי מצות תלמוד תורה אינה נדחית מפני ה'ענינים' שבנסיעה למירון, וכך נמשיך בס"ד לחנך את עצמינו ואת צאצאינו עד ביאת גוא"צ, אך לא נבוז ונבטל לגמרי את המנהג המקודש שיסודו מימי קדם, ונהגו בכך האריז"ל והאוה"ח הק', וישנם רבים טובים שמתעלים מכך.

ח. רוזנברג
הודעות: 96
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ו' מאי 24, 2019 10:43 am

שעת הכושר כתב:צמצום גסות לב האבן לא טעמו... אולי תפסיקו לקרוע אותם לחתיכות?
ידידי היקרים, נוטר ולענין; הרב שך לא נסע, הרב אלישיב גם לא, לא הרב שטיינמן ולא ר' מיכל יהודה, לא הסטייפלער ולא הרב מבריסק, לא הרב אברמסקי ולא ר' חיים שמואלביץ, ולא ולא ולא. האח התאום שלהם לא התחתן שם. אם בעיניכם זה צמצום וטמטום ולב אבן, אתם בבעיה. אפשר 'להכיל' סגנונות עבודה שונים ממה שהורגלתם וחונכתם, אבל לא צריך לשפוך את כל המילים הרעות על רוב רבותינו/כם שבדור האחרון.

יש מעשה נפלא עם הגראי"ל ואחד מתלמידיו בישי"ק פוניבז', והנסיעה לל"ג בעומר.
אני מפחד לספר כדי שלא יאמרו שמישהו מנסה "להפוך את דרכם השנויה במחלוקת, לדרך מקובלת ומרכזית"...

שעת הכושר
הודעות: 169
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי שעת הכושר » ו' מאי 24, 2019 10:48 am

באמת מעשה נפלא, אספר זאת במקומך.

לפני ל"ג בעומר ניגש מאירקה הצעיר אל הרב שטיינמן ואמר שהוא מעוניין ליסוע למירון. (כילד צפתי היו לו הרבה חוויות משם).
הרב שטיינמן הביט בו ושאל 'מאירקה, אתה צריך חופש?'
'דווקא לא' ענה הנער, 'אני אשאל את הרב שאלה 'איפה הרב מתפלל בשמחת תורה?'
הרב שטיינמן נקב בשם של בית כנסת והנער שאל 'וכמה מתפללים יש שם?'
'בערך 300 ' ענה הרב
'כמה זמן שרים אצלכם "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו"?'
'עשרים דקות בערך' ענה שוב הרב
'וזה מרגש?' שאל הנער,
'מאד' ענה הרב,
'הרב, במירון יש חמשת אלפים איש ששרים במשך שעה וחצי "אמר רבי עקיבא"
'מאירקה , אני רוצה שתיסע למירון' אמר הרב עכשיו לנער.
'אבל המשגיח לא מרשה'
'דבר ראשון-אמר הרב- כנראה שהוא לא ישים לב. ואם הוא ישים לב תתן לו את הפתק הזה'
הרב שטיינמן הוציא עט מכיסו ורשם 'ביקשתי מהבחור אליהו מאיר פייבלזון ליסוע למירון בל"ג בעומר. א.ל. שטיינמן'


ויל"ע, למה מאז אותו היום, הוא לא שלח לשם את כולם.

ח. רוזנברג
הודעות: 96
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ו' מאי 24, 2019 10:52 am

אולי כי הוא חשב שאחרים רוצים חופש, ומאירקה רוצה להתעלות.

מזכיר לי שפעם לא הגעתי לחברותא עם סבא שלי בבין הזמנים, כי נסעתי לצפון, ולמחרת אמרתי לו שנסעתי לקברי צדיקים, אז הוא הביט בי מעל למשקפיו (למי שזוכר את מבטו) ואמר "נסעת לטיול"...

.השוחט
הודעות: 213
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי .השוחט » ו' מאי 24, 2019 11:05 am

הוא לא שאלו אם רוצה חופש, אלא אם צריך...
ולענ"ד פשוט שכוונתו אם זה אתה צריך, זו סיבה טובה לאשר, ובלבד שייקרא לילד בשמו.
אבל אם אינך צריך, ונוסע מסיבות רוחניות, צריך בדיקה אם אתה באמת מחובר.
מה שבמקרה שלו, עלה יפה ונמצא מחובר.

יש עוד פרט קטן שלא עלה כמדומני.
יש חיוב דאורייתא של תפילה, ולדאבון לב קשה עלינו המלאכה לעשותה כראוי.
אם אדם מרגיש שבמקום פלוני ביום פלוני יש לו באופן קבוע התעוררות והוא מצליח להתפלל מקרב לב,
לא רחוק הדבר שכמעט כעין חיוב עליו לנסוע לשם,
גם ללא שמץ מכל העניינים שמסביב.

קרית מלך
הודעות: 322
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי קרית מלך » ו' מאי 24, 2019 2:04 pm

גם זו לטובה כתב:ליטאי מבין - "עליה לרגל" ו"חגיגת חג" אשר בדו מליבם, שבמרכזו אדם ולא הקב"ה, הרי זה דבר פסול, ותו לא מידי. [אין שום סיבה להניח שהאר"י היה משתתף כיום בכ"ז, ואכמ"ל]


המילים האלו מסגירות עד כמה ניתן להרחיק כשטועים מדרך הישר, איך יתקבל על לבו הפסוק בתורה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", ולו היה חי בזמן בית המקדש היה לו קשה מאד להסתגל לעובדה שהכפרה על חטאים נעשית ע"י כהן גדול קטן מהן בגדלותו התורנית, ובפרט ע"י אכילת הכהנים מהקרבנות וכמאמרם ז"ל "כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים".

דמשק
הודעות: 663
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי דמשק » ו' מאי 24, 2019 2:17 pm

קרית מלך כתב: איך יתקבל על לבו הפסוק בתורה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו",

והמינו במימרא דה' ובנביאות משה עבדיה.

מקדש מלך
הודעות: 2193
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 24, 2019 2:28 pm

ומה תרגם אונקלוס על דברי התנא 'את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים'?

הפצת המעיינות
הודעות: 411
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ו' מאי 24, 2019 2:38 pm

נוטר הכרמים כתב: הנה תגובה 'ליטאית' בניברקית צרת אופקים שקיבלתי באישי. הנה סממן נוסף ל'אני ואפסי עוד' המכוער.
אני וחדלוני, אני ואפסיות הרגשתי, אני וקוצר רוחי (תרתי משמע) ואין עוד!!

כל הכבוד הצלחת לעורר את הענין של לא נהגו כבוד זה בזה למהדרין!
"יש עומק עצום ונורא והשפעה אדירה לכל מלה (של תורה) שלך" ...

דמשק
הודעות: 663
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי דמשק » ו' מאי 24, 2019 2:45 pm

מקדש מלך כתב:ומה תרגם אונקלוס על דברי התנא 'את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים'?

[אני ממש לא מזדהה עם הכותב לעיל, אבל] מישהו כאן חלק על זה?

קרית מלך
הודעות: 322
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי קרית מלך » ו' מאי 24, 2019 2:46 pm

דמשק כתב:
קרית מלך כתב: איך יתקבל על לבו הפסוק בתורה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו",

והמינו במימרא דה' ובנביאות משה עבדיה.


אינני חושב שזה הנושא אבל אם שאלתם - בודאי מכירים אתם גם את דברי חז"ל (ילק"ש בשלח ר"מ) "אם במשה האמינו בה' לא כל שכן, אם כן מה תלמוד לומר ובמשה, אלא לומר לך כל המאמין בעבד ה' כאילו מאמין בה'". ועוד עשרות ומאות מאמרים כגון אלו, ובפרט בזוה"ק, לך נא תפרש מאמרם ז"ל "מאן פני האדון ה' דא רשב"י".

אחדד את נקודת הדברים: האמונה השלמה והברורה בהשי"ת כוללת בה את האמונה בצדיקי הדורות, וזה חלק בלתי נפרד משלמות האמונה, אם יכול אדם בדורנו לכתוב על האמונה בקדושת רשב"י שיש בזה חסרון באמונה בה' הרי הוא נכשל בהבנת יסוד האמונה בה' ובתורתו ובמשה עבדו.
ואיך יפרש את מאמר רשב"י [בש"ס לא בזוה"ק] שיכול לפטור את כל העולם מן הדין?
ברור שמדובר בסוגיא רחבת היקף ואינני חושב שזוה הבמה לבירורה, אך לענ"ד ישנה חובת מחאה על משפטים מסוג שכזה. שנכתבו כאן ללא עוררין.

דמשק
הודעות: 663
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי דמשק » ו' מאי 24, 2019 2:56 pm

קרית מלך כתב:אחדד את נקודת הדברים: האמונה השלמה והברורה בהשי"ת כוללת בה את האמונה בצדיקי הדורות, וזה חלק בלתי נפרד משלמות האמונה, אם יכול אדם בדורנו לכתוב על האמונה בקדושת רשב"י שיש בזה חסרון באמונה בה' הרי הוא נכשל בהבנת יסוד האמונה בה' ובתורתו ובמשה עבדו.
ואיך יפרש את מאמר רשב"י [בש"ס לא בזוה"ק] שיכול לפטור את כל העולם מן הדין?
ברור שמדובר בסוגיא רחבת היקף ואינני חושב שזוה הבמה לבירורה, אך לענ"ד ישנה חובת מחאה על משפטים מסוג שכזה. שנכתבו כאן ללא עוררין.

עם דברי הכותב יש מה להתווכח, אבל [אחרי החיפוש] לא מצאתי בדבריו שום פקפוק בגדולת וקדושת רשב"י.

קרית מלך
הודעות: 322
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי קרית מלך » ו' מאי 24, 2019 3:01 pm

כוונתי כמובן להתייחסות השלילית בדבריו להילולא ש"במרכזה אדם ולא הקב"ה".
דברים אלו מקורם לענ"ד באי הבנה נכונה של היחס הנכון הנדרש מכל יהודי לצדיקי הדורות ולאמונה המתבקשת בהם.

מקדש מלך
הודעות: 2193
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 24, 2019 3:17 pm

גם זו לטובה כתב:ליטאי מבין - "עליה לרגל" ו"חגיגת חג" אשר בדו מליבם, שבמרכזו אדם ולא הקב"ה, הרי זה דבר פסול, ותו לא מידי. [אין שום סיבה להניח שהאר"י היה משתתף כיום בכ"ז, ואכמ"ל]

במרכזם של חג הסוכות עמדים חפצים דוממים (גרע ממדבר) 'סוכה ולולב'
כנ"ל במרכזה של חג החנוכה (פתילות ונרות).
ובמרכז חג הפסח עומד 'בעל חי'.
במרכז חג השבועות הבעל"ט לטובה וחג שמחת תורה עומדת 'התורה' ולא הקב"ה.
ובמרכזו של 'חג' ל"ג בעומר עומד תנא, רבי שמעון בר יוחאי.

אלא מאי 'אשר בדו מליבם', זו אכן טענה חזקה, (על האר"י ז"ל כמובן. ואף ש'אין להניח שהאר"י ז"ל היה עושה זאת היום', הרי 'אכמ"ל' - א'ין כ'אן מ'ה ל'האריך. או במילים אחרות 'שתוק כך עלתה במחשבה לפני').

אפשר לדון על הפרופרציות הנדרשות, על סדרי העדיפויות, על בעיות שיכולות לצאת. אפשר להביא את הדעות השוללות (החתם סופר וכדומה). אבל בבקשה לכתוב לענין.

הרואה
הודעות: 1205
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הרואה » ו' מאי 24, 2019 3:48 pm

קרית מלך כתב:אחדד את נקודת הדברים: האמונה השלמה והברורה בהשי"ת כוללת בה את האמונה בצדיקי הדורות, וזה חלק בלתי נפרד משלמות האמונה

ביהדות בניגוד לדתות אחרות, אין יחס של אמונה ועבודה כלפי שליחים צדיקים ומשרתים.

דרומי
הודעות: 4939
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי דרומי » ו' מאי 24, 2019 3:55 pm

חידה: מה הפסוק הראשון שמלמדים ילד יהודי כשמתחיל לדבר?

הרואה
הודעות: 1205
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הרואה » ו' מאי 24, 2019 4:03 pm

משונה שבעיני פותח האשכול 'היהודי הפשוט' זה אותו אחד שאוסף את כל הגימיקים בלי סינון, אומר לשם יחוד בלי להבין, מן הסתם אם נתרגם את זה לדורנו בהרחבה - הוא גם קורא כל שבת את כל העלונים, מדליק כל כמה ימים נר לצדיק נסתר אחר, בכל פינה בבית יש תמונות של הבאבא סאלי הרבי מליובאוויטש ור' ישעיה מקסטירר, בר"ה הוא באומן, בארון שלו יש חמסה, יין הסיומים, חת"ת, רזיאל המלאך, ותמונה פנורמית של ברלנד.
בנסיעות הוא מקשיב לאליהו שירי לחיים ולדר ולגידי דבוש, כל צרה שיש לו הוא נוסע לפי הרגשת הלב לרבי דוד או לפתור את זה לבד אצל רבי שמעון,
זה בעיני היהודי המשוכלל - מסובך.
היהודי הפשוט זה הבני ברקי צר האופקים ששלח לך את הנ"ל, או הרב שעת הכושר או הרב אלישיב.

מקדש מלך
הודעות: 2193
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 24, 2019 4:07 pm

אתה צודק שהיהודי הפשוט אינו אוסף גימיקים מכל הבא ליד, אך (בניגוד ל'בני ברקי') אינו מזלזל באחרים.

בן מיכאל
הודעות: 1020
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי בן מיכאל » ו' מאי 24, 2019 4:10 pm

ח. רוזנברג כתב:אולי כי הוא חשב שאחרים רוצים חופש, ומאירקה רוצה להתעלות.

מזכיר לי שפעם לא הגעתי לחברותא עם סבא שלי בבין הזמנים, כי נסעתי לצפון, ולמחרת אמרתי לו שנסעתי לקברי צדיקים, אז הוא הביט בי מעל למשקפיו (למי שזוכר את מבטו) ואמר "נסעת לטיול"...

הפני מנחם אמר למישהו שאמר לו כי ברצונו לנסוע לקברי צדיקים בצפון, "להיכן, רבי מאיר בעל ה[ב]נ[יא]ס?...

קרית מלך
הודעות: 322
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי קרית מלך » ו' מאי 24, 2019 4:37 pm

הרואה כתב:
קרית מלך כתב:אחדד את נקודת הדברים: האמונה השלמה והברורה בהשי"ת כוללת בה את האמונה בצדיקי הדורות, וזה חלק בלתי נפרד משלמות האמונה

ביהדות בניגוד לדתות אחרות, אין יחס של אמונה ועבודה כלפי שליחים צדיקים ומשרתים.


ההשחלה בזדון של המילה "ועבודה" היא זריית חול כביכול בתמימות, אין יהודי שעובד שליחים צדיקים ומשרתים.
יחד עם זאת בתורה שקבלנו ע"י משה רבינו בהר סיני נאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו. נקודה.
אכן, דבריי דלעיל מכוונים בדיוק לבעלי דעה שכאלו אשר לדאבון לב נתרחקו מהאמת היהודית של "אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב".
ובודאי אינם מסוגלים להבין בדעתם את מאמר חז"ל שהזכרתי שמי שאינו מאמין בעבד ה' גם בה' אינו מאמין.
אמונה בצדיקים היא מיסודי אמונת ישראל. זו האמת ואין בלתה.

מענה איש
הודעות: 627
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מענה איש » ו' מאי 24, 2019 4:46 pm

הרואה כתב:משונה שבעיני פותח האשכול 'היהודי הפשוט' זה אותו אחד שאוסף את כל הגימיקים בלי סינון, אומר לשם יחוד בלי להבין, מן הסתם אם נתרגם את זה לדורנו בהרחבה - הוא גם קורא כל שבת את כל העלונים, מדליק כל כמה ימים נר לצדיק נסתר אחר, בכל פינה בבית יש תמונות של הבאבא סאלי הרבי מליובאוויטש ור' ישעיה מקסטירר, בר"ה הוא באומן, בארון שלו יש חמסה, יין הסיומים, חת"ת, רזיאל המלאך, ותמונה פנורמית של ברלנד.
בנסיעות הוא מקשיב לאליהו שירי לחיים ולדר ולגידי דבוש, כל צרה שיש לו הוא נוסע לפי הרגשת הלב לרבי דוד או לפתור את זה לבד אצל רבי שמעון,
זה בעיני היהודי המשוכלל - מסובך.
היהודי הפשוט זה הבני ברקי צר האופקים ששלח לך את הנ"ל, או הרב שעת הכושר או הרב אלישיב.

סתם נסיון עלוב להתגולל על הנוטר בעקבות כך שהוא העז לנפץ את המיתוס של הבני ברקי המצומצם.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים