מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מפנקסו של אברך ליטאי

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 27, 2019 2:46 pm

ישא ברכה כתב:אחתום בזה, שההסתייגויות שכתבתי הן העומדות בבסיס הגישה הליטאית של"ג בעומר אינו חג להמונים אלא לשייכים לענין. (גם בציבור הספרדי, הענין ממירון שייך יותר למקובלים. מרן הגר"ע לא היה שייך לזה). את דברים אלו כתבו כותבים נכבדים לעיל בקצרה, כמו הרב קו ירוק ועוד.
מה שכתבתי אינו קשור לסוגיית היחס לצדיקים שכעת נידון באשכול בפני עצמו.

בכלל, העולם הליטאי אינו מאמין בדילוג מדרגות, וכפי שביאר הגרא''א דסלר, אנו סבורים שכאו''א יכול לעבוד את ה' רק בדרגתו הוא, ולכן באופן כללי אנו רואים את העיסוק בנסתרות או הנהגות עפ''י תורת הסוד וכדו' כשייכים אך ורק לאנשים שזו היא מדרגתם. בעינינו, אדם מן השורה העוסק בענייני קבלה או הזהיר בהקפדות שונות עפ''י הנסתר, מלה''ד? לעני ואביון קרוע בגדים מלוכלך ומרופש, העונב לצווארו עניבה יוקרתית משובצת פנינים. כלומר- אין לכך ערך, היות שעניבה יקרה עונבים מעל בגדים יקרים, ואין כל מקום או טעם לעונבה מעל בגדי אביונים קרועים ומרופשים.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי ישא ברכה » ב' מאי 27, 2019 2:50 pm

דרומי כתב:הכי נקרא שמו 'רואה' - מה שהוא רואה קיים ומה שלא לא קיים... וכהסיפור הידוע אודות החינוך הקומוניסטי.


לְפָנִ֣ים׀ בְּיִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה־אָמַ֤ר הָאִישׁ֙ בְּלֶכְתּוֹ֙ לִדְר֣וֹשׁ אֱלֹהִ֔ים לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה עַד־הָרֹאֶ֑ה כִּ֤י לַנָּבִיא֙ הַיּ֔וֹם יִקָּרֵ֥א לְפָנִ֖ים הָרֹאֶֽה

הפצת המעיינות
הודעות: 1230
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ב' מאי 27, 2019 2:52 pm

פרנקל תאומים כתב:בכלל, העולם הליטאי אינו מאמין בדילוג מדרגות, וכפי שביאר הגרא''א דסלר, אנו סבורים שכאו''א יכול לעבוד את ה' רק בדרגתו הוא, ולכן באופן כללי אנו רואים את העיסוק בנסתרות או הנהגות עפ''י תורת הסוד וכדו' כשייכים אך ורק לאנשים שזו היא מדרגתם. בעינינו, אדם מן השורה העוסק בענייני קבלה או הזהיר בהקפדות שונות עפ''י הנסתר

לא "קבלנו"?

מיני ומינך
הודעות: 431
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 4:16 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מיני ומינך » ב' מאי 27, 2019 2:53 pm

-
נערך לאחרונה על ידי מיני ומינך ב ב' מאי 27, 2019 3:58 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 27, 2019 2:59 pm

מיני ומינך כתב:
פרנקל תאומים כתב: מלה''ד? לעני ואביון קרוע בגדים מלוכלך ומרופש, העונב לצווארו עניבה יוקרתית משובצת פנינים. כלומר- אין לכך ערך, היות שעניבה יקרה עונבים מעל בגדים יקרים, ואין כל מקום או טעם לעונבה מעל בגדי אביונים קרועים ומרופשים.

חיימשה כתב: קבוצות של ע. מן המצוות, ללא ציצית ובביגוד מינימלי עושים לילות כימים, מוותרים על תפילות בציבור ועל צלם יהודי, כהכנה לפלצות של אלול

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. ויהי בנסוע הארון ויאמר משה. ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים לפני מותו ויאמר.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 27, 2019 3:01 pm

הפצת המעיינות כתב:
פרנקל תאומים כתב:בכלל, העולם הליטאי אינו מאמין בדילוג מדרגות, וכפי שביאר הגרא''א דסלר, אנו סבורים שכאו''א יכול לעבוד את ה' רק בדרגתו הוא, ולכן באופן כללי אנו רואים את העיסוק בנסתרות או הנהגות עפ''י תורת הסוד וכדו' כשייכים אך ורק לאנשים שזו היא מדרגתם. בעינינו, אדם מן השורה העוסק בענייני קבלה או הזהיר בהקפדות שונות עפ''י הנסתר

לא "קבלנו"?

זמני יקר חברים.

הפצת המעיינות
הודעות: 1230
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ב' מאי 27, 2019 3:14 pm

אוי! אז מי יורנו השקפה?

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 27, 2019 3:43 pm

הפצת המעיינות כתב:אוי! אז מי יורנו השקפה?

אתה ו"מיני ומינך" תורו אחד לשני. אתם ממש זוג מן השמים, לפלא שאתם נזקקים בכלל לפאוצה''ח, תתכתבו אחד עם השני ודי בהכי.
בבחינת מצא מין את מינו, ובבחינת מיני ומינך יתקלס עילאה.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי חיימשה » ב' מאי 27, 2019 4:59 pm

ישא ברכה כתב:אני ממש מתפלא על הקושי לקבל ביקורת סבירה. אין כאן מלחמת בני אור בבני חושך, אלא בסך הכל ביקורת על הגזמה, שניתן לשער שגדולי החסידות לא חולקים עליה.

אולי קודם לכן, אביא שני דוגמאות אחרות בשביל להקל על בליעת הגלולה..

1. בציבור הליטאי התפתחה בשנים האחרונות, תעשיית הישועות והסגולות, ויש על כך ביקורת רחבה. פשוט ההרגשה היא שעברנו את הגבול, נכון צדקה היא מצוה חשובה מאד ושכרה רב מאד, ויתכן שה' יעשה ניסים וישועות שלא כדרך הטבע לנותני הצדקה. אבל הפירסום הרב עם ההבטחות הרבות, יכול להביא עיוותים ואכזבות. אדם שנמצא במצוקה, והמחשבה הראשונה שלו איפה יש לי את הדיל הטוב לברכות הצדיקים, אז הוא לא עשה את מה שה' רוצה.

2. אומן אצל חלק מחסידי ברסלב. קראתי פעם תשובה של רב ברסלבאי לשאלה של אחד, על כך שקשה לו לכוון בתפילה באומן, איך ראוי לנהוג. תשובתו היתה שאעפ"כ רבינו קודם. זה עיוות היחס, רבינו לא יכול לשנות את סדר העדיפויות התורני, כוונה בתפילה זה לפני להיות על רבינו באומן.

כך לגבי ל"ג בעומר. בוודאי יש ענין להתפלל על קבר צדיק, ורשב"י הוא מגדולי התנאים, וגילה את תורת הסוד, ומהאישים הדגולים בעם ישראל לדורתיו. נכון, שהמנהג לעלות על קבר הרשב"י הוא קדום, אם כי לא אצל כל החוגים והעדות. ואמת, האריז"ל עלה (כמדומני ממצרים) ועשה שם הילולא גדולה, והיה שם שלושה ימים. אבל יש כמה הסתגויות.

1. ישנם מושגים בסיסיים שכל יהודי שייך בהם, וישנם מושגים שמשתייכים לרובד העמוק של עבודת ה'. כשרואים יהודי שמתפלל בדביקות בכותל המערבי, כולנו מבינים זאת, ברור שיש במקום תחושה של בית ה', והדבר מביא את העומד במקום לחוש את מציאות ה'. אבל אם נראה יהודי שמשום מה נתפס על דמותו של יהושע בן נון, אנו נקבל את מעשיו בתימהון ובזיוף מסוים. אלא אם כן יש לו אכן קשר מיוחד. לפעמים מספיק שהוא למד ספר יהושע במשך תקופה והושפע מאד מדמותו, או כל כיוצב"ז. אבל בלי סיבה אמיתית, הדבר הוא מזויף.

אני לא חושב שקברו של רשב"י הוא מקום קדוש יותר מקבר רחל או קברו של כלב בן יפונה, אבל תורת הנסתר שגילה, הביאה את לומדיה והוגיה לשייכות מיוחדת לדמותו הנשגבה. וברור שכך היה אצל האריז"ל ואצל האוה"ח ועוד גדולי עולם. לא היה סתם התחברות לדמות של אחד מגדולי האומה אלא היה תוכן מסוים בענין. (לענ"ד, זה הוביל לנכתב להלן על תעשיית הישועות, כדי לצקת תוכן למקום לאנשים).

2. סביב רשב"י התפתח עולם של ישועות, מעין תעשיית הצדקה המוזכרת לעיל. סגולת חי-רוטל, וכו' וכו'. ויש את האיחול הנפוץ שקשה לי לכתוב אותו באידיש. נהיה מושג הולכים לרשב"י-פועלים ישועות, בדיוק כמו הצדקה. והדבר יכול להביא גם לבעיות באמונה, אבל לא זו הנקודה העיקרית, אלא הדבר הוא טשטוש המושג. בוודאי שיתכן שה' יעשה ישועות לעולים על קברו, אבל לא זו מהות העלייה, בדיוק כמו שלא זו מהות הצדקה.

אינני מזלזל בצרכי עם ישראל. זה חשוב מאד, וזה אחד הכלים לעורר את הקשר בין הבורא לנברא, אבל השאלה היא האם לא איבדנו את הגבול. פעם סיפר לי חבר שראה אדם שעל קבר רשב"י לא אומר תהלים או מתפלל מדיליה אלא יש לו דף והוא הקריא שמות אחד אחרי השני. אינני דן לגופו של מעשה אולם הרושם החיצוני הוא הנה יש כאן כספומט של ישועות וצריך להכניס שמות כמה שיותר.

3. אזכרה ימים שהייתי במירון וראיתי את כל המעמד. ראיתי את הדביקות בשירה לכבוד התנא האלוקי וכו', ובשפיכת השמן. מילא כששרים 'אחד יחיד ומיוחד' אני מבין את הדביקות, אבל באמת הציבור כל כך קשור לרשב"י? כשאתה לומד מימרא שלו בגמרא, יש גם את ההתרגשות הזו? (אצל האנשים הגדולים אני מאמין שכן). זה מזכיר אנשים שבשמחת תורה רוקדים בלי התאם לאהבת התורה שלהם כל השנה. (בוודאי כמעט בכל דבר יש חלק של חיבור אמיתי ויש חלק חיצוני יותר. אבל השאלה מה היחס בינהם). השמחה בעבודת ה' ובאופן כללי, היא מהמצוות הקשות לביצוע מושלם וכנה, והזיוף מצוי בהם, כשם שמצוות עונג שבת בקל ניתן לחצות את הגבול בין רצון ה' לאכילת תאווה.

4. כל אלו מביאים למחשבה, שיתכן ונוצרה איזו הילה של קדושה בלא קרבת ה' אמיתית. וחלילה לא באתי לזלזל ביהודים יקרים שזוכים שם לפרי האמונה ונועם הדביקות, אשריהם בעולם הזה וטוב להם לעולם הבא, אלא בחלק ממאות אלפי העולים.
כמה נעים לקרוא תגובה עניינית ומכבדת, גם כשהיא כוללת ביקורת !
לעומת דברי בלע שכל מטרתם להתכבד בקלון חברו.

לגופו של ענין:
נכון שבדרך כלל ההתחברות לאישיות מסויימת היא דרך תוכן ייחודי ולא לפי מדד של גדלות.
נכון גם שנפוצו סגולות רבות של ישועות סביב רשב''י. זה כבר כך דורות רבים.
מאידך, ההתרגשות במירון וסביב רשב''י היא אמיתית ולא קשורה לסגולות. רוב הנוסעים למירון אינם במצב של 'מצפה לישועה דחופה'.
אני מכיר כמה וכמה יהודים שמרגישים שדווקא במקום הזה ליבם נפתח לרווחה, וגם בעיני ראיתי.
אצל חסידים ביכרו שמחה גם כשאינה אמיתית לגמרי, על ההיפך כשהוא אמיתי. וכשם שאיננו מונעים יהודי מסעודת שבת בחשש שהוא בצד של התאווה, כך נמליץ לכל מי שלב בשר לו לנסוע למירון לשמוח ולהתרגש בשמחה של מצוה, ואם לב אבן לו - סיכוי טוב שיהיה נימוח שם.
גם בשמחת תורה איננו ממליצים למנוע מריקודים את אלו שלא באמת מחוברים. אדרבא, אנו מקווים שהריקוד יחבר אותם לעתיד.
כשלומדים מימרא של ר' שמעון בגמרא זה לא כ''כ מעורר, ובכנות, לפעמים לא מקשרים בינו לבין רשב''י ... אבל כשלומדים קטע מזוה''ק זה בהחלט מעורר, כמעט תמיד. ההתעוררות הזו והשירה הזו בהחלט מעוררים ומקרבים לקרבת ד' אמיתית.
ובאמת טענה זו היא חסרת יסוד. הקשר המיוחדלרשב''י הוא בגלל גילוי תורת הנסתר על ידו. מימרא של ר''ש בגמרא שקולה למימרא של ר' מאיר ור' יוסי. יקרה היא מפנינים ככל חלק של תורתינו הק', אך אין לזה קשר להתעוררות שכרוכה בהזכרת שמו של רשב''י.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי חיימשה » ב' מאי 27, 2019 5:03 pm

הרואה כתב:
חיימשה כתב:
הרואה כתב:ראיתי עכשיו הסרטה של אחת מההדלקות המרכזיות במירון, האדמו"ר שם דיבר על הרגעים הקדושים והנעלים, תמצית דבריו זה לא איך שאפשר אולי להדבק בתורת הסוד, לא איך שאפשר להתעלות בעבודת ה' במקום קדוש כזה ביום שהתגלו בו רזין דאורייתא, אלא איך שכל הבקשות יכולות להתקבל אצל רבי שמעון שהוא מליץ יושר, ואיך שכל גזירות הכלל והפרט בגוף ובנפש יכולות להתבטל ביטול גמור במעמד קדוש כזה.

כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.
קשה כשאול קנאה!
התיאור שלך הוא פחות או יותר תמצית של תפלת שמונה עשרה

עצוב מאד שכך נראה השמו"ע שלך.
מתוך 19 ברכות 2 בלבד (רפאנו וברך עלינו) עיקרן על שפע גשמי,וגם בהם יש כוונות עמוקות.
אגב במה בדיוק אתה חושב שאני מקנא?

כו''כ ברכות בשמו''ע עוסקות בשפע גשמי, ואצל אותו משפיע שרים ניגוני דבקות והודאה באריכות גדולה, שהן הן ברכות השבח.
מקנא הנך ביהודים שהיהדות שלהם מחוברת ללב. ואהבת את ד'א בכל לבבך.
מכיון שאתה רחוק מזה, אתה מתאמץ להוכיח שזו היהדות 'המקורית', כדי להעביר את הדיון מהלכות מומין להלכות דעות

מה ידידות
הודעות: 166
הצטרף: ד' אפריל 26, 2017 10:15 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מה ידידות » ב' מאי 27, 2019 6:03 pm

זכיתי לגדול על ברכיו של אחד מגדולי הדור זצ"ל מנקיי הדעת שבירושלים, חסיד נלהב לרבותיו בלב ונפש, ולא פחות מכך תלמיד מובהק וחביב למרן החזו"א, מקובל ונערץ בכל מקהלות החסידים ולא פחות מכך מקובל ונערץ על גדולי ראשי הישיבות הליטאיים, ומרביץ תורה בכל המקומות.

ראיתיו מתקבל בכבוד מלכים באירועים ובישיבות ליטאיים, כאשר אלפים ובראשם גדולי התורה עמדו לפניו בכבוד גדול, ועם זאת ראיתיו לפני שנכנס לאדמו"ר שלו שהוא היה יכול להיות סבא רבה של האדמו"ר, והוא עומד באימה וביראה שיניו דא לדא נקשן כעבדא קמיה מריה ממש.

ראיתיו עסיק בפלפולי דאורייתא עם גדולי מרביצי התורה שחרדו למוצא שפתיו, ועם זאת ראיתיו עולה במסירות נפש מדי שנה בשנה להילולא דרשב"י במירון, ושפתיו לא פסקו למלל גודל הנחת רוח לקוב"ה מהאמונה הפשוטה של עם ישראל ומהשמחה הגדולה השוררת במקום.

ראיתי את התמדתו הגדולה שלא ביטל רגע אחד לריק באופן מבהיל, ועם זאת ראיתיו יושב בשולחנות הטהורים של אדמורי"ם ולאו דוקא של החסידות עליה הוא נמנה, מתבונן בארחותיהם ומהליכות חייהם.

ראיתי אותו יושב בטבעיות עם סגל חבורה של בני עליה דגדולי ליטא, ובאותה טבעיות כחסיד בין חסידים.

זכיתי לשמוע ממנו רבות דולה ומשקה משני הזרמים, וחינך אותנו לקנות ולרכוש מכל מקום את הדברים בהם הם הצטיינו.

אז כנראה שמי השכיל מדעו, ומי שזכה קצת להתרומם טפחיים מע"ג הקרקע, יודע כנראה דבר אחד או שניים שאנחנו עוד לא הצלחנו להשיג ולהכיל.

יתן חן
הודעות: 283
הצטרף: ו' ספטמבר 09, 2016 3:30 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי יתן חן » ב' מאי 27, 2019 6:43 pm

הגאון הנלבב ר' חיים ברים זצ"ל.
לשמו ולזכרו תאות נפש.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' מאי 27, 2019 9:48 pm

מקדש מלך כתב:
יושב ירושלים כתב:מאמר נאה בענין:
לכידה (2).JPG
לכידה (3).JPG
לכידה 2.JPG

התורה והמצוות הם אכן קשר ישיר, ו'סגולות' הם רק צ'קים. אבל אותו דרשן לא מתייחס לעובדה שיש עניין של אהבה ויראה ו'לחיות' את התורה והמצוות. ומשום מה יש החשים את דווקא אצל רבי שמעון. קשר רוחני נשמתי הוא מיסודות התורה, 'ואהבת את ה' אלוקיך'. ולא שזו הדרך ואין בלתה, יתכן גם שהיא דרך מחודשת שיש לדון בה, אבל צריך להבין קודם כל את ההגיון של מי שעושה כך, ואח"כ להתווכח.
וראה עוד מה שהארכתי בחופזי כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 92#p547692

ואת התסיסה בקרב מי שמתיימר לקיים קשר עם הקב"ה רק דרך קיום ההלכה, אנו רואים כאן גם בקרב מי שלא התחנך על ברכי החסידות עם כל מיני שיטות ומגידים חדשים וד"ל. כנראה שאי אפשר לכבות את הנשמה.

המאמר לא קורא לקיים את הקשר עם הקב"ה רק דרך קיום ההלכה [במובן הליטאי המקובל של הענין], והדבר ברור וידוע לכל מי שקצת מכיר את הציבור הקדוש הזה, הקריאה היא לקיים את כל מצוות הלב [אהבה ויראה ועבודה ועוד] בצורה ובמקום שנקבעו לכך על ידי ה' א-להינו בתורתו, ופ'.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' מאי 27, 2019 9:54 pm

ישא ברכה כתב:זה מה שמופיע בדברי ר' אריה שפירא, בהרחבה מעט.

חשוב לי להדגיש [נראה שעוד כמה טעו בזה], אין שום קשר בין המאמר הנ"ל לר' אריה שפירא, חוץ מזה שהוא נפתח במובאה קצרה משיעורו.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' מאי 27, 2019 10:08 pm

לענין כתב:מילא אם הם היו מייצגים את הזרם המרכזי אצל הליטאים, היה עוד מה לשמוע, וממילא צורך לענות, אבל ברגע שמדובר בקבוצה הזויה ש(לפחות נציגיה בפורום זה) מסתובבים כל היום סביב חובת העליה להר הבית [הר השם, כמובן], אז 'פטרתן מלאושובי'.

פשוט שקר וכזב! אין שום קשר בין הדברים למציאות מכל בחינה שהיא!
נערך לאחרונה על ידי יושב ירושלים ב ג' מאי 28, 2019 3:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הרואה
הודעות: 2130
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הרואה » ב' מאי 27, 2019 10:14 pm

חיימשה כתב:
הרואה כתב:
חיימשה כתב:
הרואה כתב:ראיתי עכשיו הסרטה של אחת מההדלקות המרכזיות במירון, האדמו"ר שם דיבר על הרגעים הקדושים והנעלים, תמצית דבריו זה לא איך שאפשר אולי להדבק בתורת הסוד, לא איך שאפשר להתעלות בעבודת ה' במקום קדוש כזה ביום שהתגלו בו רזין דאורייתא, אלא איך שכל הבקשות יכולות להתקבל אצל רבי שמעון שהוא מליץ יושר, ואיך שכל גזירות הכלל והפרט בגוף ובנפש יכולות להתבטל ביטול גמור במעמד קדוש כזה.

כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.
קשה כשאול קנאה!
התיאור שלך הוא פחות או יותר תמצית של תפלת שמונה עשרה

עצוב מאד שכך נראה השמו"ע שלך.
מתוך 19 ברכות 2 בלבד (רפאנו וברך עלינו) עיקרן על שפע גשמי,וגם בהם יש כוונות עמוקות.
אגב במה בדיוק אתה חושב שאני מקנא?

כו''כ ברכות בשמו''ע עוסקות בשפע גשמי, ואצל אותו משפיע שרים ניגוני דבקות והודאה באריכות גדולה, שהן הן ברכות השבח.
מקנא הנך ביהודים שהיהדות שלהם מחוברת ללב. ואהבת את ד'א בכל לבבך.
מכיון שאתה רחוק מזה, אתה מתאמץ להוכיח שזו היהדות 'המקורית', כדי להעביר את הדיון מהלכות מומין להלכות דעות

משום מה אני חושב שמי שיש לו (אפילו קצת) אהבת ה' עובד את ה' כדי להגדיל את כבוד ה' בעולם, וכדי להשרות את שכינתו, ולא שם את צרכיו הגשמיים כעיקר של 'לפעול ישועות' 'להנצל מכל הצרות' וכו'.
מי שאוהב את השני הוא חושב עליו ולא רק על עצמו.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי חיימשה » ב' מאי 27, 2019 11:18 pm

אין כאן ויכוח בין חסידים לליטאים.
זה היה פעם. זה ברור לכל מי שהיה במירון, והם כבר לא באים בשביל האקשן... אלפים רבים של ליטאים מכל הגוונים והגילאים עולים ומתעלים, וטפם בידיהם.
יש כאן ויכוח בין 'מחוברים' ל'מנותקים', וכמה פרשנים באמצע.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי לענין » ב' מאי 27, 2019 11:23 pm

ישא ברכה כתב:אני ממש מתפלא על הקושי לקבל ביקורת סבירה. אין כאן מלחמת בני אור בבני חושך, אלא בסך הכל ביקורת על הגזמה, שניתן לשער שגדולי החסידות לא חולקים עליה.

2. אומן אצל חלק מחסידי ברסלב. קראתי פעם תשובה של רב ברסלבאי לשאלה של אחד, על כך שקשה לו לכוון בתפילה באומן, איך ראוי לנהוג. תשובתו היתה שאעפ"כ רבינו קודם. זה עיוות היחס, רבינו לא יכול לשנות את סדר העדיפויות התורני, כוונה בתפילה זה לפני להיות על רבינו באומן.


אתה צריך [אם אתה מעוניין] להבין מה זה ברסלב, ומה גודל הדחיפות להיות אצל הצדיק בראש השנה. אבל אל תלין על אותו רב, אלא על למעלה בקודש.

חיי מוהרן.PNG
חיי מוהרן.PNG (202.56 KiB) נצפה 8919 פעמים
חיי מוהרן ב.PNG
חיי מוהרן ב.PNG (97.43 KiB) נצפה 8919 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מאי 28, 2019 8:28 am

הובאה כאן לעיל דוגמא נפלאה של מזיגה רבת אנפין מכל הטוב והיפה, ר' חיים ברים זצוק"ל. רציתי להאיר נקודה ששמתי לבי אליה במשך השנים.

הרבה עשו ולא עלתה בידם. ב"ה, כל עדה וקהילה בישראל מתייחדת בדברים ה'חזקים' ובמעלות ודגשים שמצויים אצלה באיכות ובכמות. כאשר אדם קופץ מהכא להתם ונוטל מכל הבא ליד, הוא לוקח סיכון של איבוד העומק והכיוון. אתן לזה ביטוי קיצוני המלמד על רוח הדברים.
אחד המאפיינים הבולטים בהבדלים בין חסידים לליטאים זה צורת התפילה, מעבר לשינוי בין נוסח אשכנז לספרד, יש הבדלים חדים בכל הצורה. אצל החסידים יש כמה דברים מיוחדים לשבח בתפילה השבתית, ה'לכה דודי', ובבוקר: ה'נשמת', אמירת הקרבנות, יש מקומות שגם לימוד ארוך וקבוע לפני התפילה (שמתחילה בד"כ מאוחר) או באמצעה (בגור). אצל הליטאים יש את המתינות והרצינות בקריאת שמע וברכותיה ובשמונה עשרה. ברוב המקומות - שיעור או שיח תורני אחרי התפילה, ובין קבלת שבת למעריב. נהרא נהרא ופשטיה. מקום וסגולותיו.

ליד ביתי יש בית כנסת שנטל יומרה לאחד את כולם ולקחת מכולם. יצא סלט מאוד לא מוצלח. כל דבר הוא רק טעימה. ה'לכה דודי' לא לכה דודי, והשיעור בין קב"ש למעריב ברמה ירודה וכמה דקות בלבד, וכן ע"ז הדרך. אין 'קרבנות' ואין שמו"ע ארוך. לא שייך לחטוף את הכל. כדי לשמור על משהו ברמה טובה ובצורה עקבית חייבים להיצמד לאיזה מסורת.

אני סבור שהאיש החפץ בחיי רוחניות עמוקים ואיכותיים עליו להשקיע בתוכו ובתוך דרכו וקהילתו פנימה, ויגלה נפלאות. אתה חסיד - תהיה חסיד אמיתי עם כל המעלות, אתה ליטאי - כנ"ל. 'סמוך לפלטרין שלך לא כיבשת'. הדבר המדהים בשוליים הוא, ככל שאתה מעמיק ומתעלה בדרכך ויוצק לה תוכן ועומק מעבר למלומדה ולצורה החיצונית שהמסגרת מחייבת, תגלה בעצמך יותר הכלה והבנה לדרכים אחרות. כלי מלא מחזיק. רק כאשר תתעמק ותהיה בהיר וברור עם עצמך בדרך אבותיך, תוכל לאמץ בהצלחה טעימות ומעלות מחוגים ומחוזות אחרים.

נגעתי בכמה נקודות, תן לחכם וגו'. יום טוב.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי ישא ברכה » ג' מאי 28, 2019 9:00 am

הרב הנוטר

מעיקרא מאי קסבר, ולבסוף מאי קסבר, הלוא אתה הוא כותב הפנקס.
או שמא רדידות האשכול הביא אותך למסקנה זו..

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' מאי 28, 2019 9:13 am

הרב ישא ברכה למה לדרוש את האשכול לגנאי ולא לשבח.
מספרים שר' שמואל סלנט היה אומר שמימיו לא ניצחו אדם מלבד ילדה קטנה. הילדה באה עם עוף בידה ושאלה אודותיו, אמר לה ר' שמואל תחזרי לאמא ותגידי לה שתשלח מישהי קצת יותר גדולה. אחרי חמש דקות אותה ילדה נכנסת. אומר לה ר' שמואל ביקשתי שתבא ילדה יותר גדולה. ענתה לו הילדה נכון אני יותר גדולה בחמש דקות עכשיו.

כך תדון לשבח שאולי הרב נוטר מתוך הדיון פה וראיית דברי הכותבים החכים לסבור אחרת.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 28, 2019 9:30 am

אוצר החכמה כתב:הרב ישא ברכה למה לדרוש את האשכול לגנאי ולא לשבח.
מספרים שר' שמואל סלנט היה אומר שמימיו לא ניצחו אדם מלבד ילדה קטנה. הילדה באה עם עוף בידה ושאלה אודותיו, אמר לה ר' שמואל תחזרי לאמא ותגידי לה שתשלח מישהי קצת יותר גדולה. אחרי חמש דקות אותה ילדה נכנסת. אומר לה ר' שמואל ביקשתי שתבא ילדה יותר גדולה. ענתה לו הילדה נכון אני יותר גדולה בחמש דקות עכשיו.

כך תדון לשבח שאולי הרב נוטר מתוך הדיון פה וראיית דברי הכותבים החכים לסבור אחרת.

איני סבור כי הרב הנוטר כיוון למה שאתם מכוונים ולא הדר ביה.

הפנקס פתוח והיד כותבת דברים חכמים ומחכימים, ונראה שהכותב מקיים בעצמו איזהו חכם הלומד מכל אדם, והוא לומד בעיון, כדרכו!

נכון הדבר שמי שמשקיע כראוי מגיע לרבדים נפלאים מתוך דרכו הוא, ואז מוצא טעם גם באימוץ מעלות נוספות משל שכנו הטוב.
לא כן מי שלא שמח בחלקו ומנסה לייצר יצור כלאיים כדי לצאת ידי חובת הכל, קצת בבחינת חומרי ב''ה וב''ש יחד, שמאבד הכל.

מעיינות הנפש הענקיים שפיכו אצל מרן הגר''ח ברים זצוק"ל אינם זמינים לכל צורב.
זהו יוצא מן הכלל שממש ממש לא מלמד על הכלל.
שמעתי פעם שמרן הגרח''ק הגיב בהפתעה מוחלטת כששמע שהוא כפוף לאדמו''ר, אחרי שנים ארוכות שהכירו מקרוב אצל החזון איש.

דמשק
הודעות: 1140
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי דמשק » ג' מאי 28, 2019 9:32 am

ישא ברכה כתב:הרב הנוטר

מעיקרא מאי קסבר, ולבסוף מאי קסבר, הלוא אתה הוא כותב הפנקס.
או שמא רדידות האשכול הביא אותך למסקנה זו..

לא ראיתי שום סתירה בדבריו, יש מרחק גדול בין לא לבטל/לזלזל וכו' ואפילו לנסות להבין את מנהגי השני, עד לקחת את הנהגותיו של השני ולאמץ אותם בפועל.

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי יקים » ג' מאי 28, 2019 2:50 pm

מהרגע הראשון לא התאים לי להיכנס לאשכול זה ע"מ להתנצח עם אנשים שבטוחים ב110% שהם יודעים ומבינים דברים שאפי' 0.1% אין להם בהם מושג.
אולם אני מרגיש בעצמי שאני חייב למחות נגד דבריו של פלוני שפער פיו באשכול זה שוב ושוב נגד כל הקדוש והיקר לרבבות אלפי ישראל אחרים.
הזלזול העמוק והדיבורים גבוהה גבוהה, על ההבנה העיקשת והמעוקשת, על סילוף שוב ושוב של דברים, על דמיונות והזיות המסתובבים במוחו לדון את הנעשה בלבם ובנפשם של אחרים, על דונו לכף חובה מאות אלפי יהודים, על שגיונותיו ושגעונותיו ההזויים.

זה לא מקובל, ולא אמור להיות ככה.
ודי בזה.
אולי ימחקו את תגובתי, אך את חובתי למצפוני מילאתי.
נ.ב. בהקשר לתגובה מתחתי שנמחקה, אני אבהיר:
אנו מחוייבים לדון לכף זכות אנשים, ולנסות גם לפרש את דבריהם לטובה. אולם כשנכתבים דברים חמורים, ומוטל רפש ובוץ בציבור ענק של יראים ושלמים, אין לנו שום זכות לדון לכף זכות את הרפש והבוץ בעצמם. כמובן שאין אנו דנים את הכותב, שכנראה ינק את הארס מהיכנשהו.
נערך לאחרונה על ידי יקים ב ג' מאי 28, 2019 2:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי דרומי » ג' מאי 28, 2019 3:29 pm

"זאת תורת הז"ב" (ס"פ מצורע), ומפרש רש"י: "בעל ראיה"

ומסיימים בטוב
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב ג' מאי 28, 2019 3:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' מאי 28, 2019 3:30 pm

ידידי הרב יקים,
הגזמת לגמרי ויצאת מכל פרופורציה על מה שנכתב כאן. אבל לגמרי.
מותר לבקר ומותר להתווכח עם הביקורת.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' מאי 28, 2019 3:58 pm

מה ידידות כתב:זכיתי לגדול על ברכיו של אחד מגדולי הדור זצ"ל מנקיי הדעת שבירושלים, חסיד נלהב לרבותיו בלב ונפש, ולא פחות מכך תלמיד מובהק וחביב למרן החזו"א, מקובל ונערץ בכל מקהלות החסידים ולא פחות מכך מקובל ונערץ על גדולי ראשי הישיבות הליטאיים, ומרביץ תורה בכל המקומות.
ראיתיו מתקבל בכבוד מלכים באירועים ובישיבות ליטאיים, כאשר אלפים ובראשם גדולי התורה עמדו לפניו בכבוד גדול, ועם זאת ראיתיו לפני שנכנס לאדמו"ר שלו שהוא היה יכול להיות סבא רבה של האדמו"ר, והוא עומד באימה וביראה שיניו דא לדא נקשן כעבדא קמיה מריה ממש.

ראיתיו עסיק בפלפולי דאורייתא עם גדולי מרביצי התורה שחרדו למוצא שפתיו, ועם זאת ראיתיו עולה במסירות נפש מדי שנה בשנה להילולא דרשב"י במירון, ושפתיו לא פסקו למלל גודל הנחת רוח לקוב"ה מהאמונה הפשוטה של עם ישראל ומהשמחה הגדולה השוררת במקום.

ראיתי את התמדתו הגדולה שלא ביטל רגע אחד לריק באופן מבהיל, ועם זאת ראיתיו יושב בשולחנות הטהורים של אדמורי"ם ולאו דוקא של החסידות עליה הוא נמנה, מתבונן בארחותיהם ומהליכות חייהם.
ראיתי אותו יושב בטבעיות עם סגל חבורה של בני עליה דגדולי ליטא, ובאותה טבעיות כחסיד בין חסידים.
זכיתי לשמוע ממנו רבות דולה ומשקה משני הזרמים, וחינך אותנו לקנות ולרכוש מכל מקום את הדברים בהם הם הצטיינו.
אז כנראה שמי השכיל מדעו, ומי שזכה קצת להתרומם טפחיים מע"ג הקרקע, יודע כנראה דבר אחד או שניים שאנחנו עוד לא הצלחנו להשיג ולהכיל.

נו, ולשם הדוגמא, המשפט שהדגשתי, זה נראה לך הגיוני?
ישיש מופלג מנקיי הדעת שבירושלים, מתלמידי מרן החזו''א, אדם גדול בתורה וביראה, מתמיד מבהיל, ענוותן ושפל ברך, נערץ ונשגב בפי כל, והוא עומד באימה וביראה, שיניו דא לדא נקשן כעבדא קמיה מריה ממש (!) לפני אדמו''ר שהיה יכול להיות הנין שלו (ושמן הסתם, אחר המחילה, גם קטן ממנו בכמה וכמה מידות בתורה וביר''ש... ותקן אותי אם אני טועה). מי צריך להתבטל בפני מי?
והנה לנו כמשיח לפי תומו, דוגמא נוספת לשינוי ההירככיה אותה הזכרתי באשכול ''מאי חסידות''.

נ''ב:
בהמשך הזכירו את ש''ב הגאון הצדיק המדובר זי''ע בשמו. אבל מ''מ, הוא זי''ע אינו הנושא, כ''א השיטה שהוא כחסיד היה מחוייב לה.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי דרומי » ג' מאי 28, 2019 4:01 pm

הרב פ"ת, נולדת אתמול?

וכי ריב"ז לא היה גדול בתורתו מרחב"ד, ובכל זאת שלח 'קוויטל' דוקא אליו ולא סמך על תפלתו שלו?

וכמובן זו רק דוגמא בעלמא לשבר את האוזן, כי מי יכול לדמות עצמו לתנאים קדושי עליון אלו, אך עכ"פ מצינו כבר 'היררכיה' דומה

(איני מכיר כלל את האנשים המדוברים כאן, ואני מדבר רק על העיקרון בלבד)

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי סעדיה » ג' מאי 28, 2019 4:44 pm

דרומי כתב:הרב פ"ת, נולדת אתמול?

וכי ריב"ז לא היה גדול בתורתו מרחב"ד, ובכל זאת שלח 'קוויטל' דוקא אליו ולא סמך על תפלתו שלו?

וכמובן זו רק דוגמא בעלמא לשבר את האוזן, כי מי יכול לדמות עצמו לתנאים קדושי עליון אלו, אך עכ"פ מצינו כבר 'היררכיה' דומה

(איני מכיר כלל את האנשים המדוברים כאן, ואני מדבר רק על העיקרון בלבד)
קבצים מצורפים
הגרא.PNG
אמרי נועם
הגרא.PNG (31.75 KiB) נצפה 8576 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' מאי 28, 2019 5:09 pm

כמדומני שראיתי פעם ביאור בעניין ריב"ז ורחב"ד בכתבי ר' צדוק הכהן. וביאר שם שהיותו של ריב"ז גדול מרחב"ד היא הנותנת. ומשל השר והעבד ממש מבאר את העניין. כי הרי כל עניין התפילה הוא סוג של הסתכלות מצומצמת. כי הקב"ה טוב וחפץ חסד מכל מה שנחשוב ומה יש לנו לבקש שישנה גזירותיו והן הטובות ביותר לבני האדם. רק הקב"ה התיר לנו וחפץ בזה שנבקש לפי דעתינו המוגבלת שרואה עכשיו שטוב יהיה שירפא החולה.
וזה עצמו הבדל בין שר שמבין את תכסיסי המלך ומחשבותיו ומבין את כוונתו העמוקה לבין עבד שיודע לומר רק מה הוא רוצה כרגע. וזה בדיוק העניין שריב"ז לפום מעלתו והבנתו דרכי הבורא לא יכול כל כך לראות רק את הצד של טובת הרפואה ומשיג עם זה את הטובה הגדולה בעצם גזירת ה' ולכן לא יכול להתפלל כמו רחב"ד.

הרואה
הודעות: 2130
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הרואה » ג' מאי 28, 2019 5:29 pm

יקים כתב:מהרגע הראשון לא התאים לי להיכנס לאשכול זה ע"מ להתנצח עם אנשים שבטוחים ב110% שהם יודעים ומבינים דברים שאפי' 0.1% אין להם בהם מושג.
אולם אני מרגיש בעצמי שאני חייב למחות נגד דבריו של פלוני שפער פיו באשכול זה שוב ושוב נגד כל הקדוש והיקר לרבבות אלפי ישראל אחרים.
הזלזול העמוק והדיבורים גבוהה גבוהה, על ההבנה העיקשת והמעוקשת, על סילוף שוב ושוב של דברים, על דמיונות והזיות המסתובבים במוחו לדון את הנעשה בלבם ובנפשם של אחרים, על דונו לכף חובה מאות אלפי יהודים, על שגיונותיו ושגעונותיו ההזויים.

זה לא מקובל, ולא אמור להיות ככה.
ודי בזה.
אולי ימחקו את תגובתי, אך את חובתי למצפוני מילאתי.
נ.ב. בהקשר לתגובה מתחתי שנמחקה, אני אבהיר:
אנו מחוייבים לדון לכף זכות אנשים, ולנסות גם לפרש את דבריהם לטובה. אולם כשנכתבים דברים חמורים, ומוטל רפש ובוץ בציבור ענק של יראים ושלמים, אין לנו שום זכות לדון לכף זכות את הרפש והבוץ בעצמם. כמובן שאין אנו דנים את הכותב, שכנראה ינק את הארס מהיכנשהו.


קראתי את תגובתו של יקים, התפלאתי מי פה זלזל בכל הקדוש והיקר ליהודים אחרים? לא הבנתי מה הוא רוצה אז פשוט המשכתי הלאה.

אבל אחרי שראיתי את תגובתו של יריבי הוותיק (שטרם הבנתי את האובססיביות שלו להוציא עלי את כל השנאה שלו למי שחושב אחרת ממנו כפי שכתבתי לו גם באישי), שקישר זאת לשורש ראיה, כמו שכבר לגלג בעבר פה באשכול (מסתמא מתוך אהבת ישראל טהורה בלבד), התחלתי לחשוש שהכוונה אלי. לפני כן לא היה לי צד ממשי כזה.

כשראיתי שהרב פרנקל תאומים שידוע כבעל דעה ישרה מגן על אותו פלוני, זה חיזק אצלי את הצד ש"פלוני" הנורא הלז הוא אני, ואחר עוד מעט מחשבה הבנתי שזה לא יכול להיות פה אף אחד אחר.

אז שאלה לי למר יקים איש צרורות שמסקל מרשות שאינה שלו לרשות שלו – איפה ראית בדברי שדנתי לכף חובה מאות ואלפי יהודים? צר לי לאכזב אותך ואת הארס שינקת מהיכנשהו, לא דנתי לכף חובה כאן באשכול אפילו לא יהודי אחד!

כנראה זה מנוגד להשקפת עולמך, אבל אני מאד מעריך את כל חלקי עם ישראל, בוודאי הרבה יותר ממך, לפחות אם נשפוט לפי הודעתך המשונה הזו.

אני מניח שת"ח שרתח אורייתא דקא מרתחא ביה, אם אתה רוצה להרגע, אני מציע לך לבוא אלי הביתה, אכין לך כוס קפה, ונשב בנחת ואספר לך קצת על עצמי, למשל על חברי הטוב הברסלבר, ועל חברי החב"דניק, אראה לך תמונות וכו' וכו', תבין ששגית עד מאד בהשערות.

יש עשרות אלפי יהודים שהולכים למירון בל"ג בעומר ואף פעם לא שמעו שיש "חשש" כלשהו בלהתפלל ולהשליך יהבם על בני אדם במקום על הקב"ה, ועוד את כל זה הם רואים כחלק מ"עליה ברוחניות".

הרבה שנים הקב"ה הראה סימנים של אסונות קשים ומרים בדרך הלוך או חזור מהציון, והרבה אנשים כלל לא מקשרים שאולי משהו שם עבר את גבול הטעם הטוב, אולי יש שם חלקים של אנשים שבשוגג ומתוך חוסר ידיעה עובדים עבודה זרה, רוב העולם פשוט שותקים.

אז יש 2 אפשרויות. 1. אפשר לשתוק ולתת לעם ישראל להמשיך להתרחק מה' ולפנות לאלהים אחרים, 2. לכתוב את אשר על ליבי על אף שזה יכול להקים חמת זעם של כמה יהודים יקרים שעלולים להעלב מעצם ההעמדה בספק של עיקר כ"כ גדול אצלם.

אז מכיוון שרוב העולם כלל לא מבינים מה אני רוצה, וגם אלו שכן מבינים כמעט כולם בחרו באפשרות מס' 1, לכן אין לי מנוס. וברוך ה' שיש את האתר הקדוש הזה שאפשר לדבר על כך בלי להחסם ובלי להחשף. ואני מקוה שגם אלו כאן שהכי כועסים עלי, בשנה הבאה שיהיו במירון בכל זאת כשינסו להשתעבד ולזעוק את חייהם לר' שמעון בכל זאת תכנס להם פתאום איזה "קרירות" קטנה של קדושה, וה"התעוררות" שלהם תהיה בחשש מסוים שאולי בכל זאת צריך לפנות לה' יתברך לבדו.

יש לי עדיין חשש שמתוך האגואיזם שלי אני נוטה לקבל על עצמי את כל הצרורות שבכלל מיועדים למישהו אחר. אך יתכן מאד שגם הוא לא התכוון כלל למיוחס לו.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 28, 2019 5:32 pm

פרנקל תאומים כתב:
מה ידידות כתב:זכיתי לגדול על ברכיו של אחד מגדולי הדור זצ"ל מנקיי הדעת שבירושלים, חסיד נלהב לרבותיו בלב ונפש, ולא פחות מכך תלמיד מובהק וחביב למרן החזו"א, מקובל ונערץ בכל מקהלות החסידים ולא פחות מכך מקובל ונערץ על גדולי ראשי הישיבות הליטאיים, ומרביץ תורה בכל המקומות.
ראיתיו מתקבל בכבוד מלכים באירועים ובישיבות ליטאיים, כאשר אלפים ובראשם גדולי התורה עמדו לפניו בכבוד גדול, ועם זאת ראיתיו לפני שנכנס לאדמו"ר שלו שהוא היה יכול להיות סבא רבה של האדמו"ר, והוא עומד באימה וביראה שיניו דא לדא נקשן כעבדא קמיה מריה ממש.

ראיתיו עסיק בפלפולי דאורייתא עם גדולי מרביצי התורה שחרדו למוצא שפתיו, ועם זאת ראיתיו עולה במסירות נפש מדי שנה בשנה להילולא דרשב"י במירון, ושפתיו לא פסקו למלל גודל הנחת רוח לקוב"ה מהאמונה הפשוטה של עם ישראל ומהשמחה הגדולה השוררת במקום.

ראיתי את התמדתו הגדולה שלא ביטל רגע אחד לריק באופן מבהיל, ועם זאת ראיתיו יושב בשולחנות הטהורים של אדמורי"ם ולאו דוקא של החסידות עליה הוא נמנה, מתבונן בארחותיהם ומהליכות חייהם.
ראיתי אותו יושב בטבעיות עם סגל חבורה של בני עליה דגדולי ליטא, ובאותה טבעיות כחסיד בין חסידים.
זכיתי לשמוע ממנו רבות דולה ומשקה משני הזרמים, וחינך אותנו לקנות ולרכוש מכל מקום את הדברים בהם הם הצטיינו.
אז כנראה שמי השכיל מדעו, ומי שזכה קצת להתרומם טפחיים מע"ג הקרקע, יודע כנראה דבר אחד או שניים שאנחנו עוד לא הצלחנו להשיג ולהכיל.

נו, ולשם הדוגמא, המשפט שהדגשתי, זה נראה לך הגיוני?
ישיש מופלג מנקיי הדעת שבירושלים, מתלמידי מרן החזו''א, אדם גדול בתורה וביראה, מתמיד מבהיל, ענוותן ושפל ברך, נערץ ונשגב בפי כל, והוא עומד באימה וביראה, שיניו דא לדא נקשן כעבדא קמיה מריה ממש (!) לפני אדמו''ר שהיה יכול להיות הנין שלו (ושמן הסתם, אחר המחילה, גם קטן ממנו בכמה וכמה מידות בתורה וביר''ש... ותקן אותי אם אני טועה). מי צריך להתבטל בפני מי?
והנה לנו כמשיח לפי תומו, דוגמא נוספת לשינוי ההירככיה אותה הזכרתי באשכול ''מאי חסידות''.

נ''ב:
בהמשך הזכירו את ש''ב הגאון הצדיק המדובר זי''ע בשמו. אבל מ''מ, הוא זי''ע אינו הנושא, כ''א השיטה שהוא כחסיד היה מחוייב לה.

יפה השיבך הר' דרומי, ויש לזה סימוכין כהנה וכהנה.
עצם זה שאתה מהין לשפוט אדם שאינך ראוי אפילו לשאת כליו לבית המרחץ, ובמקום להסיק מהנהגתו שיש דברים שאין לך בהם שיג ושיח, אתה מסיק שהוא היה 'מחוייב' להם מסיבה מגזרית, זו עצמה בעיה היררכית מופלגת... בעיה יסודית של 'מכיר את מקומו'.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי חיימשה » ג' מאי 28, 2019 5:38 pm

הרואה כתב:
יקים כתב:מהרגע הראשון לא התאים לי להיכנס לאשכול זה ע"מ להתנצח עם אנשים שבטוחים ב110% שהם יודעים ומבינים דברים שאפי' 0.1% אין להם בהם מושג.
אולם אני מרגיש בעצמי שאני חייב למחות נגד דבריו של פלוני שפער פיו באשכול זה שוב ושוב נגד כל הקדוש והיקר לרבבות אלפי ישראל אחרים.
הזלזול העמוק והדיבורים גבוהה גבוהה, על ההבנה העיקשת והמעוקשת, על סילוף שוב ושוב של דברים, על דמיונות והזיות המסתובבים במוחו לדון את הנעשה בלבם ובנפשם של אחרים, על דונו לכף חובה מאות אלפי יהודים, על שגיונותיו ושגעונותיו ההזויים.

זה לא מקובל, ולא אמור להיות ככה.
ודי בזה.
אולי ימחקו את תגובתי, אך את חובתי למצפוני מילאתי.
נ.ב. בהקשר לתגובה מתחתי שנמחקה, אני אבהיר:
אנו מחוייבים לדון לכף זכות אנשים, ולנסות גם לפרש את דבריהם לטובה. אולם כשנכתבים דברים חמורים, ומוטל רפש ובוץ בציבור ענק של יראים ושלמים, אין לנו שום זכות לדון לכף זכות את הרפש והבוץ בעצמם. כמובן שאין אנו דנים את הכותב, שכנראה ינק את הארס מהיכנשהו.


קראתי את תגובתו של יקים, התפלאתי מי פה זלזל בכל הקדוש והיקר ליהודים אחרים? לא הבנתי מה הוא רוצה אז פשוט המשכתי הלאה.

אבל אחרי שראיתי את תגובתו של יריבי הוותיק (שטרם הבנתי את האובססיביות שלו להוציא עלי את כל השנאה שלו למי שחושב אחרת ממנו כפי שכתבתי לו גם באישי), שקישר זאת לשורש ראיה, כמו שכבר לגלג בעבר פה באשכול (מסתמא מתוך אהבת ישראל טהורה בלבד), התחלתי לחשוש שהכוונה אלי. לפני כן לא היה לי צד ממשי כזה.

כשראיתי שהרב פרנקל תאומים שידוע כבעל דעה ישרה מגן על אותו פלוני, זה חיזק אצלי את הצד ש"פלוני" הנורא הלז הוא אני, ואחר עוד מעט מחשבה הבנתי שזה לא יכול להיות פה אף אחד אחר.

אז שאלה לי למר יקים איש צרורות שמסקל מרשות שאינה שלו לרשות שלו – איפה ראית בדברי שדנתי לכף חובה מאות ואלפי יהודים? צר לי לאכזב אותך ואת הארס שינקת מהיכנשהו, לא דנתי לכף חובה כאן באשכול אפילו לא יהודי אחד!

כנראה זה מנוגד להשקפת עולמך, אבל אני מאד מעריך את כל חלקי עם ישראל, בוודאי הרבה יותר ממך, לפחות אם נשפוט לפי הודעתך המשונה הזו.

אני מניח שת"ח שרתח אורייתא דקא מרתחא ביה, אם אתה רוצה להרגע, אני מציע לך לבוא אלי הביתה, אכין לך כוס קפה, ונשב בנחת ואספר לך קצת על עצמי, למשל על חברי הטוב הברסלבר, ועל חברי החב"דניק, אראה לך תמונות וכו' וכו', תבין ששגית עד מאד בהשערות.

יש עשרות אלפי יהודים שהולכים למירון בל"ג בעומר ואף פעם לא שמעו שיש "חשש" כלשהו בלהתפלל ולהשליך יהבם על בני אדם במקום על הקב"ה, ועוד את כל זה הם רואים כחלק מ"עליה ברוחניות".

הרבה שנים הקב"ה הראה סימנים של אסונות קשים ומרים בדרך הלוך או חזור מהציון, והרבה אנשים כלל לא מקשרים שאולי משהו שם עבר את גבול הטעם הטוב, אולי יש שם חלקים של אנשים שבשוגג ומתוך חוסר ידיעה עובדים עבודה זרה, רוב העולם פשוט שותקים.

אז יש 2 אפשרויות. 1. אפשר לשתוק ולתת לעם ישראל להמשיך להתרחק מה' ולפנות לאלהים אחרים, 2. לכתוב את אשר על ליבי על אף שזה יכול להקים חמת זעם של כמה יהודים יקרים שעלולים להעלב מעצם ההעמדה בספק של עיקר כ"כ גדול אצלם.

אז מכיוון שרוב העולם כלל לא מבינים מה אני רוצה, וגם אלו שכן מבינים כמעט כולם בחרו באפשרות מס' 1, לכן אין לי מנוס. וברוך ה' שיש את האתר הקדוש הזה שאפשר לדבר על כך בלי להחסם ובלי להחשף. ואני מקוה שגם אלו כאן שהכי כועסים עלי, בשנה הבאה שיהיו במירון בכל זאת כשינסו להשתעבד ולזעוק את חייהם לר' שמעון בכל זאת תכנס להם פתאום איזה "קרירות" קטנה של קדושה, וה"התעוררות" שלהם תהיה בחשש מסוים שאולי בכל זאת צריך לפנות לה' יתברך לבדו.

יש לי עדיין חשש שמתוך האגואיזם שלי אני נוטה לקבל על עצמי את כל הצרורות שבכלל מיועדים למישהו אחר. אך יתכן מאד שגם הוא לא התכוון כלל למיוחס לו.

אינך דן לכף חובה אלא מוציא שם רע על רוב ישראל הכשרים עבדי ד' ועוד בעוון ע''ז, לא פחות. תמיהני האם מעוון ע''ז של ממש אתה נזהר כ''כ כמו מרשב''י. [למשל, איזו פיאה חובשת זוגתך...]
איני בקי בנבכי הפוליטיקה שפרשת כאן, אך יאו לך הצרורות ונאה הכתירוך בשמך.

מה ידידות
הודעות: 166
הצטרף: ד' אפריל 26, 2017 10:15 am

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי מה ידידות » ג' מאי 28, 2019 6:09 pm

נוטר הכרמים כתב:הובאה כאן לעיל דוגמא נפלאה של מזיגה רבת אנפין מכל הטוב והיפה, ר' חיים ברים זצוק"ל. רציתי להאיר נקודה ששמתי לבי אליה במשך השנים.

הרבה עשו ולא עלתה בידם. ב"ה, כל עדה וקהילה בישראל מתייחדת בדברים ה'חזקים' ובמעלות ודגשים שמצויים אצלה באיכות ובכמות. כאשר אדם קופץ מהכא להתם ונוטל מכל הבא ליד, הוא לוקח סיכון של איבוד העומק והכיוון. אתן לזה ביטוי קיצוני המלמד על רוח הדברים.
אחד המאפיינים הבולטים בהבדלים בין חסידים לליטאים זה צורת התפילה, מעבר לשינוי בין נוסח אשכנז לספרד, יש הבדלים חדים בכל הצורה. אצל החסידים יש כמה דברים מיוחדים לשבח בתפילה השבתית, ה'לכה דודי', ובבוקר: ה'נשמת', אמירת הקרבנות, יש מקומות שגם לימוד ארוך וקבוע לפני התפילה (שמתחילה בד"כ מאוחר) או באמצעה (בגור). אצל הליטאים יש את המתינות והרצינות בקריאת שמע וברכותיה ובשמונה עשרה. ברוב המקומות - שיעור או שיח תורני אחרי התפילה, ובין קבלת שבת למעריב. נהרא נהרא ופשטיה. מקום וסגולותיו.

ליד ביתי יש בית כנסת שנטל יומרה לאחד את כולם ולקחת מכולם. יצא סלט מאוד לא מוצלח. כל דבר הוא רק טעימה. ה'לכה דודי' לא לכה דודי, והשיעור בין קב"ש למעריב ברמה ירודה וכמה דקות בלבד, וכן ע"ז הדרך. אין 'קרבנות' ואין שמו"ע ארוך. לא שייך לחטוף את הכל. כדי לשמור על משהו ברמה טובה ובצורה עקבית חייבים להיצמד לאיזה מסורת.

אני סבור שהאיש החפץ בחיי רוחניות עמוקים ואיכותיים עליו להשקיע בתוכו ובתוך דרכו וקהילתו פנימה, ויגלה נפלאות. אתה חסיד - תהיה חסיד אמיתי עם כל המעלות, אתה ליטאי - כנ"ל. 'סמוך לפלטרין שלך לא כיבשת'. הדבר המדהים בשוליים הוא, ככל שאתה מעמיק ומתעלה בדרכך ויוצק לה תוכן ועומק מעבר למלומדה ולצורה החיצונית שהמסגרת מחייבת, תגלה בעצמך יותר הכלה והבנה לדרכים אחרות. כלי מלא מחזיק. רק כאשר תתעמק ותהיה בהיר וברור עם עצמך בדרך אבותיך, תוכל לאמץ בהצלחה טעימות ומעלות מחוגים ומחוזות אחרים.

נגעתי בכמה נקודות, תן לחכם וגו'. יום טוב.


דבריך דברי טעם ומלאים חן, ואני מבקש להתייחס אליה, כיוון שהיא סוגיה הדורשת בירור והתייחסות אמיתית, לאור הרדידות ואולי אפילו סילוף מכוון מגורמים מסויימים:

1. הנך צודק מאד, וגם אחרים החרו והחזיקו אחריך שלאו כל מוחא סביל דא, להיות 'קונה הכל', ובהחלט ניתן להמליץ על כך "תפסת מרובה - לא תפסת", ויאחז כל צדיק דרכו המיוחד והטוב עבורו.

2. לצד זאת ח"ו להיות שוטים ומרובעים ולחשוב שרק הדרך אותו קיבל האדם מרבותיו, היא היא הדרך הנכונה והאמיתית, וכל השאר אינם מכוונים לאמת, ישנה אמרה יקרה מאד מהרה"ק בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ זי"ע (סבא רבה של האדמורי"ם שליט"א), שאמר שלכל צדיק וצדיק מראים בשמים שהדרך בה הוא צועד היא היא הדרך הנכונה, אך אם צדיק זה הוא גם "חכם", הרי משכיל להבין שכמו שהראו לו כן משמים, כן הראו כך לצדיקים אחרים.

3. ישנם הרבה דרכים למקום, וכל אחד ואחד ממנהיגי ישראל יודע על איזה דבר לשום דגש חזק יותר ועל איזה פחות, וכבר מצינו בחז"ל במסכת ברכות נוסח שאלה: "אבוך במאי הוה זהיר טפי", הרי שכבר בחז"ל מצינו שלמרות שכל אחד מצווה ועומד בכל התורה כולה, עם זאת כל אחד שם הדגשים וזהירות מיוחדת על מצוה מיוחדת, ויש על כך אריכות דברים, ראה בפירוש המשניות להרמב"ם על דברי רבי חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו', עיי"ש.

4. יתירה על זאת, מותר ואף רצוי לאמץ הנהגות, הליכות והלכות, אף מחוגים וזרמים אחרים, אם האדם מרגיש שזה לא יתנגש עם הדרך הסלולה בה היא צועד, אסור להיות מצומצם ולחשוב שאסור לאמץ הנהגות או הליכות מחצר אחרת, מחוג אחר, רק כי לא ראה או לא שמע זאת בחצר או בחוג שלו, בהחלט יכול להיות שרבו מבין אל נכון שאינו חפץ לשום דגש על נקודה זו כהוראה לרבים בגין עדיפותו ענין אחר, אך אם הוא מרגיש שבידו לקיים שניהם, תע"ב.

5. הדוגמאות שהביא הרב הנוטר, במחכ"ת, כמדומני שנתפסת לדברים חיצוניים ולא לדברים יסודיים ופנימיים, ואכן סתם לחקות הנהגות חיצוניות אין שום ענין ושום טעם, הדוגמא מבית הכנסת הסמוך לך, איני יודע באיזה בית כנסת מדובר, אבל יש לי יותר מהרגשה שמדובר בבית כנסת שכונתי שכדי לרצות את כל גווני המתפללים בו, מנסים לשלב בו את כל המנהגים של כל הקהילות, וכך זה אכן נראה.

אסיים בארבע ציטטות, אחד כדי להעלות חיוך על השפתיים והאחרים כדי ללמוד מהם:

1. שמעתי מכלי ראשון מאחד שהיה נוכח באסיפה של מחנכים בחצר חסידית מסוימת שמפני כבודה לא אנקוב בשמה, ודנו שם בנושא "העומד ברומו של עולם" שצריך "לאסור" על הבחורים ללמוד "ספרים חיצוניים" כלומר ספרי חסידות מחסידויות אחרות, וצריך ללמוד רק ספרי חסידות מאדמורי"ם של החסידות, שאל שם אחד בתמימות מעושה, וכי אסור ללמוד "נועם אלימלך", "אוהב ישראל", "מאור ושמש" ועוד ועוד, כולם ממנהיגים שלא מחצר זו? ענה לו אחד מראשי העדה ברוב טיפשותו ואטימותו, נקוט כלל זה בידך, כל חצר שיש לה ממשיך כהיום אסור ללמוד מספרי אדמוריהם הקודמים, ואילו הספרים שנקבת היות ואין להם חצר פעילה וממשיך כהיום מותר ללמוד מספריהם, ע"כ, וכדי בזיון וקצף.

2. פעם נוכחתי כשהגה"צ רבי חיים ברים זצ"ל ישב עם קבוצה של בחורים חסידיים, וסיפר להם כיד ה' הטובה עליו על כל גדולי הדור שהתאבק בעפר רגליהם הן מהזרם החסידי והן מהזרם הליטאי, לאחר שעה ארוכה אמר להם לקראת סיום: כל זה היה אצלי, אבל אתם צריכים לדעת, שיש לכם את הרבי שלכם לאורו תלכו ובו תדבקון, כאשר יצאנו מאיתו דיברנו ביננו לבין עצמנו, שאם כל מה שסיפר אינו בגדר הוראה לרבים בבחי' ממנו יראו וכן יעשו, אז למה סיפר לנו כל זאת, ואם כן רצה שנלמוד מכך אז מדוע אמר לנו בסוף השיחה אחרת, נענה המבוגר שבחבורה, כנראה רצה ללמדנו את דרך הממוצע, מחד, לא לרוץ ולחפש בכל מקום ולהישאר עם כלום, מאידך, לא להיות מצומצמים וסגורים מבלי יכולת לאמץ הנהגות טובות וישרות מחוגים אחרים.

3. הייתי נוכח במפגש בין הגה"צ הנ"ל זצ"ל עם אחד מגדולי האדמורי"ם זצ"ל שהיה ידוע כמתמיד ובקי עצום, האדמו"ר הנ"ל דיבר בלהט על כך שמשום מה העולם טועה שהתורה נמצאת יותר אצל הליטאים מאשר החסידים, ואין זה האמת, והאדמו"ר הנ"ל מנה שורה שלימה של גדולי הדורות שנמנו דוקא על המגזר החסידי, וסיים התורה נמצאת אצל החסידים, הליטאים 'גם' לומדים, בשעת מעשה הגה"צ נענע לו בראשו ואף הוסיף לרשימה עוד כמה מגדולי הדורות שנמנו על כת החסידים שהאדמו"ר לא מנה, אולם בצאתו מהמפגש נענה למלויו בזה הלשון: "מה אעשה אני הכרתי גם את ר' איסר זלמן והחזו"א". ע"כ.

4. בחורף האחרון נוכחתי בכנס של מחנכים ומרביצי תורה, שם נשא דברים הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א, ודיבר על כך שצריך להחדיר בבחורים מושגים של אהבת ה', קרבת אלוקים, והשמחה והחשיבות וגודל הזכות להיות נמנה על העם הנבחר, והפטיר בזה הלשון: "אני מוכרח לומר שענינים אלו חזקים יותר ומושרש יותר אצל החסידים".

הרואה
הודעות: 2130
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הרואה » ג' מאי 28, 2019 6:34 pm

חיימשה כתב:
הרואה כתב:
יקים כתב:מהרגע הראשון לא התאים לי להיכנס לאשכול זה ע"מ להתנצח עם אנשים שבטוחים ב110% שהם יודעים ומבינים דברים שאפי' 0.1% אין להם בהם מושג.
אולם אני מרגיש בעצמי שאני חייב למחות נגד דבריו של פלוני שפער פיו באשכול זה שוב ושוב נגד כל הקדוש והיקר לרבבות אלפי ישראל אחרים.
הזלזול העמוק והדיבורים גבוהה גבוהה, על ההבנה העיקשת והמעוקשת, על סילוף שוב ושוב של דברים, על דמיונות והזיות המסתובבים במוחו לדון את הנעשה בלבם ובנפשם של אחרים, על דונו לכף חובה מאות אלפי יהודים, על שגיונותיו ושגעונותיו ההזויים.

זה לא מקובל, ולא אמור להיות ככה.
ודי בזה.
אולי ימחקו את תגובתי, אך את חובתי למצפוני מילאתי.
נ.ב. בהקשר לתגובה מתחתי שנמחקה, אני אבהיר:
אנו מחוייבים לדון לכף זכות אנשים, ולנסות גם לפרש את דבריהם לטובה. אולם כשנכתבים דברים חמורים, ומוטל רפש ובוץ בציבור ענק של יראים ושלמים, אין לנו שום זכות לדון לכף זכות את הרפש והבוץ בעצמם. כמובן שאין אנו דנים את הכותב, שכנראה ינק את הארס מהיכנשהו.


קראתי את תגובתו של יקים, התפלאתי מי פה זלזל בכל הקדוש והיקר ליהודים אחרים? לא הבנתי מה הוא רוצה אז פשוט המשכתי הלאה.

אבל אחרי שראיתי את תגובתו של יריבי הוותיק (שטרם הבנתי את האובססיביות שלו להוציא עלי את כל השנאה שלו למי שחושב אחרת ממנו כפי שכתבתי לו גם באישי), שקישר זאת לשורש ראיה, כמו שכבר לגלג בעבר פה באשכול (מסתמא מתוך אהבת ישראל טהורה בלבד), התחלתי לחשוש שהכוונה אלי. לפני כן לא היה לי צד ממשי כזה.

כשראיתי שהרב פרנקל תאומים שידוע כבעל דעה ישרה מגן על אותו פלוני, זה חיזק אצלי את הצד ש"פלוני" הנורא הלז הוא אני, ואחר עוד מעט מחשבה הבנתי שזה לא יכול להיות פה אף אחד אחר.

אז שאלה לי למר יקים איש צרורות שמסקל מרשות שאינה שלו לרשות שלו – איפה ראית בדברי שדנתי לכף חובה מאות ואלפי יהודים? צר לי לאכזב אותך ואת הארס שינקת מהיכנשהו, לא דנתי לכף חובה כאן באשכול אפילו לא יהודי אחד!

כנראה זה מנוגד להשקפת עולמך, אבל אני מאד מעריך את כל חלקי עם ישראל, בוודאי הרבה יותר ממך, לפחות אם נשפוט לפי הודעתך המשונה הזו.

אני מניח שת"ח שרתח אורייתא דקא מרתחא ביה, אם אתה רוצה להרגע, אני מציע לך לבוא אלי הביתה, אכין לך כוס קפה, ונשב בנחת ואספר לך קצת על עצמי, למשל על חברי הטוב הברסלבר, ועל חברי החב"דניק, אראה לך תמונות וכו' וכו', תבין ששגית עד מאד בהשערות.

יש עשרות אלפי יהודים שהולכים למירון בל"ג בעומר ואף פעם לא שמעו שיש "חשש" כלשהו בלהתפלל ולהשליך יהבם על בני אדם במקום על הקב"ה, ועוד את כל זה הם רואים כחלק מ"עליה ברוחניות".

הרבה שנים הקב"ה הראה סימנים של אסונות קשים ומרים בדרך הלוך או חזור מהציון, והרבה אנשים כלל לא מקשרים שאולי משהו שם עבר את גבול הטעם הטוב, אולי יש שם חלקים של אנשים שבשוגג ומתוך חוסר ידיעה עובדים עבודה זרה, רוב העולם פשוט שותקים.

אז יש 2 אפשרויות. 1. אפשר לשתוק ולתת לעם ישראל להמשיך להתרחק מה' ולפנות לאלהים אחרים, 2. לכתוב את אשר על ליבי על אף שזה יכול להקים חמת זעם של כמה יהודים יקרים שעלולים להעלב מעצם ההעמדה בספק של עיקר כ"כ גדול אצלם.

אז מכיוון שרוב העולם כלל לא מבינים מה אני רוצה, וגם אלו שכן מבינים כמעט כולם בחרו באפשרות מס' 1, לכן אין לי מנוס. וברוך ה' שיש את האתר הקדוש הזה שאפשר לדבר על כך בלי להחסם ובלי להחשף. ואני מקוה שגם אלו כאן שהכי כועסים עלי, בשנה הבאה שיהיו במירון בכל זאת כשינסו להשתעבד ולזעוק את חייהם לר' שמעון בכל זאת תכנס להם פתאום איזה "קרירות" קטנה של קדושה, וה"התעוררות" שלהם תהיה בחשש מסוים שאולי בכל זאת צריך לפנות לה' יתברך לבדו.

יש לי עדיין חשש שמתוך האגואיזם שלי אני נוטה לקבל על עצמי את כל הצרורות שבכלל מיועדים למישהו אחר. אך יתכן מאד שגם הוא לא התכוון כלל למיוחס לו.

אינך דן לכף חובה אלא מוציא שם רע על רוב ישראל הכשרים עבדי ד' ועוד בעוון ע''ז, לא פחות. תמיהני האם מעוון ע''ז של ממש אתה נזהר כ''כ כמו מרשב''י. [למשל, איזו פיאה חובשת זוגתך...]
איני בקי בנבכי הפוליטיקה שפרשת כאן, אך יאו לך הצרורות ונאה הכתירוך בשמך.

לא מוציא, לא שם רע, ולא על רוב ישראל.
עשרות אלפי יהודים, זה כלל לא רוב ישראל, ואני לא מוציא עליהם שם רע כלל וכלל, כי זה שיש שם אנשים שמתפללים ומתחננים לרשב"י לא אני אמרתי. אני רק אומר שהמעשה הזה קרוב לעבודה זרה, דבר שבעבר היה פשוט לכל כלל ישראל.
אני כלל לא נזהר מרשב"י, אני נזהר ומזהיר מלהתפלל ולעבוד אדם.
ואגב אשתי לא חובשת פאה, ואין מה להשוות בין נידון על הנאה מתקרובת ע"ז לבין נידון על לעבוד עבודה זרה. כדרכך בקודש כל טענה על החסידים אתה טוען א. להד"ם, ב. מפיל על הליטאים, לפעמים אולי אתה צודק, הפעם זה לא קשור

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי יקים » ג' מאי 28, 2019 6:40 pm

לא תיכננתי להבהיר על מי כוונתי, מכיון שאכן נראה לי כי הוא ת"ח טועה.
אולם עכשיו שהודה בעצמו, ארכז כאן חלק מדבריו הפוגעניים באשכול זה, שנכתבו נגד דעותיהם ומנהגיהם של רבבות אלפי ישראל. בתקוה שינצל את ההזדמנות להתנצל על כך.

בני ברקי אנונימי כתב:
אינני חושב שיש מישהו מכל עדת החסידים והמזרחיים שיש להם איזה חיבור לל"ג בעומר - היומא קדישא... מלבד הונאה עצמית כמו הטישים שלהם.. ואלו ההולכים בגלל סקרנות או אקשן בודאי אין להם עם זה כלום..


פלוני כתב:
היהודי הפשוט זה הבני ברקי צר האופקים ששלח לך את הנ"ל

עוד כתב פלוני:
לחבר בין האמונה במשה לבין המושג החדש 'אמונת צדיקים', זה כפירה בנבואת משה.


"לסמוך" על רבי שמעון בשעת הדחק, שהוא זה שיכול להוריד עבורנו שפע, קרוב הדבר לעבודה זרה, וחמור מעבודה זרה של דור אנוש המפורשת ברמב"ם פ"א מהל' ע"ז.


יש בעיה בחגיגות ל"ג בעומר במירון, של יחס של עבודה כלפי אדם.


כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.


לא ברור לי אם הוא מכיר מקרוב את היראים ושלמים בהם הוא זלזל כל כך, מדובר באלפים ורבבות של תלמידי חכמים בכל קנה מידה, שנוהגים כנ"ל ומאמינים כנ"ל, ואת כולם פלוני ביזה באופן מחפיר, היש לך ביזוי ת"ח גדול מזה?
ועל דא קא מחינא!

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי בתבונה » ג' מאי 28, 2019 7:07 pm

מה ידידות כתב:
נוטר הכרמים כתב:הובאה כאן לעיל דוגמא נפלאה של מזיגה רבת אנפין מכל הטוב והיפה, ר' חיים ברים זצוק"ל. רציתי להאיר נקודה ששמתי לבי אליה במשך השנים.

הרבה עשו ולא עלתה בידם. ב"ה, כל עדה וקהילה בישראל מתייחדת בדברים ה'חזקים' ובמעלות ודגשים שמצויים אצלה באיכות ובכמות. כאשר אדם קופץ מהכא להתם ונוטל מכל הבא ליד, הוא לוקח סיכון של איבוד העומק והכיוון. אתן לזה ביטוי קיצוני המלמד על רוח הדברים.
אחד המאפיינים הבולטים בהבדלים בין חסידים לליטאים זה צורת התפילה, מעבר לשינוי בין נוסח אשכנז לספרד, יש הבדלים חדים בכל הצורה. אצל החסידים יש כמה דברים מיוחדים לשבח בתפילה השבתית, ה'לכה דודי', ובבוקר: ה'נשמת', אמירת הקרבנות, יש מקומות שגם לימוד ארוך וקבוע לפני התפילה (שמתחילה בד"כ מאוחר) או באמצעה (בגור). אצל הליטאים יש את המתינות והרצינות בקריאת שמע וברכותיה ובשמונה עשרה. ברוב המקומות - שיעור או שיח תורני אחרי התפילה, ובין קבלת שבת למעריב. נהרא נהרא ופשטיה. מקום וסגולותיו.

ליד ביתי יש בית כנסת שנטל יומרה לאחד את כולם ולקחת מכולם. יצא סלט מאוד לא מוצלח. כל דבר הוא רק טעימה. ה'לכה דודי' לא לכה דודי, והשיעור בין קב"ש למעריב ברמה ירודה וכמה דקות בלבד, וכן ע"ז הדרך. אין 'קרבנות' ואין שמו"ע ארוך. לא שייך לחטוף את הכל. כדי לשמור על משהו ברמה טובה ובצורה עקבית חייבים להיצמד לאיזה מסורת.

אני סבור שהאיש החפץ בחיי רוחניות עמוקים ואיכותיים עליו להשקיע בתוכו ובתוך דרכו וקהילתו פנימה, ויגלה נפלאות. אתה חסיד - תהיה חסיד אמיתי עם כל המעלות, אתה ליטאי - כנ"ל. 'סמוך לפלטרין שלך לא כיבשת'. הדבר המדהים בשוליים הוא, ככל שאתה מעמיק ומתעלה בדרכך ויוצק לה תוכן ועומק מעבר למלומדה ולצורה החיצונית שהמסגרת מחייבת, תגלה בעצמך יותר הכלה והבנה לדרכים אחרות. כלי מלא מחזיק. רק כאשר תתעמק ותהיה בהיר וברור עם עצמך בדרך אבותיך, תוכל לאמץ בהצלחה טעימות ומעלות מחוגים ומחוזות אחרים.

נגעתי בכמה נקודות, תן לחכם וגו'. יום טוב.


דבריך דברי טעם ומלאים חן, ואני מבקש להתייחס אליה, כיוון שהיא סוגיה הדורשת בירור והתייחסות אמיתית, לאור הרדידות ואולי אפילו סילוף מכוון מגורמים מסויימים:


5. הדוגמאות שהביא הרב הנוטר, במחכ"ת, כמדומני שנתפסת לדברים חיצוניים ולא לדברים יסודיים ופנימיים, ואכן סתם לחקות הנהגות חיצוניות אין שום ענין ושום טעם,

לענ"ד אם מחפשים איך לעבוד את ה' באמת, ומבינים שבעניין זה העיקר הוא התוכן הפנימי, נגשים לזה בצורה עניינית כמו שכתב הרמב"ם בפתחיה לספר ספר מורה הנבוכים
אמנם מה שיבין ממנו ממה שלא אמרו זולתי מחכמינו לא יבארהו לזולתו, ולא יהרוס ויקפוץ להשיב על דברי, שאפשר שיהיה מה שהבינו מדברי חילוף מה שרציתיו, ויזיקני גמול תחת רצותי להועילו, והיה משלם רעה תחת טובה. אבל יתבונן בו כל מי שיבא לידו, ואם ירפא לו מדוה לבבו ואפילו בענין אחד מכל מה שיסופק, יודה השם ויספיק לו מה שהבין. ואם לא ימצא בו דבר שיועילהו בשום צד יחשבהו כאלו לא חובר, ואם יראה לו בו שום הפסד כפי מחשבתו, יפרשהו וידין אותו לכף זכות, ואפילו בפירוש רחוק.

הכוונה לגשת לתוכן בצורה עניינית בדיוק בצורה שכתב במו"נ הנ"ל, ולא היפך הרמב"ם ככזה ראה וקדש אפילו נגד חז"ל רח"ל.
ואכן אפילו הרמב"ם עצמו האדם הגדול בענקים- חלק מדבריו לא התקבלו וכ"ש הפחותים ממנו הרבה.... ואנא לא לטרוח להסביר שהרמב"ם לא עם רוה"ק והם אחרת וכיו"ב.

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי יקים » ג' מאי 28, 2019 7:33 pm

בהמשך לדבריי ולביקורתי לעיל.
אבאר עתה את המחשבות והכוונות האמיתיות הפשוטות של רוב רובם של העולים מירונה בל"ג בעומר:
א) להשתתף בשמחת רשב"י ביומא דהילולא שלו.
ב) להתפלל על ציונו הקדוש, מתוך אמונה בכח התפילה על ציון הצדיק, בפרט ביום שמחתו.
ג) להתברך מאת הרשב"י ביום שמחתו.
ד) לזכות שיפתח ויתעורר לבו בתשובה וביראת ה' ואהבתו, בזכות 'המקום' ו'הזמן' ו'הנפש' של הצדיק.
על כל אחד מד' כוונות הנ"ל יש מקורות טהורים מפי סופרים ומפי ספרים. ולע"ע אכמ"ל.

לעומת זאת, כל הכוונות המעוותות והמוזרות שנזכרו באשכול זה, כגון: "לאכול רוגלאך" "לחטוף פרנסה" "להתעורר מהשירים והריקודים" "לעבוד את הצדיק" וכו' ועו', כולם מקורם אך ורק במוחם הקודח של הכותבים זאת, אם מתוך תמימות ואם מתוך זלזול מחפיר. שיהיה ברור: כולם הבלים גמורים, ואין כמעט אחד הנוסע למירון בכוונות אלו!

הרואה
הודעות: 2130
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הרואה » ג' מאי 28, 2019 7:41 pm

יקים כתב:לא תיכננתי להבהיר על מי כוונתי, מכיון שאכן נראה לי כי הוא ת"ח טועה.
אולם עכשיו שהודה בעצמו, ארכז כאן חלק מדבריו הפוגעניים באשכול זה, שנכתבו נגד דעותיהם ומנהגיהם של רבבות אלפי ישראל. בתקוה שינצל את ההזדמנות להתנצל על כך.

בני ברקי אנונימי כתב:
אינני חושב שיש מישהו מכל עדת החסידים והמזרחיים שיש להם איזה חיבור לל"ג בעומר - היומא קדישא... מלבד הונאה עצמית כמו הטישים שלהם.. ואלו ההולכים בגלל סקרנות או אקשן בודאי אין להם עם זה כלום..


פלוני כתב:
היהודי הפשוט זה הבני ברקי צר האופקים ששלח לך את הנ"ל

עוד כתב פלוני:
לחבר בין האמונה במשה לבין המושג החדש 'אמונת צדיקים', זה כפירה בנבואת משה.


"לסמוך" על רבי שמעון בשעת הדחק, שהוא זה שיכול להוריד עבורנו שפע, קרוב הדבר לעבודה זרה, וחמור מעבודה זרה של דור אנוש המפורשת ברמב"ם פ"א מהל' ע"ז.


יש בעיה בחגיגות ל"ג בעומר במירון, של יחס של עבודה כלפי אדם.


כלומר, נוסעים למירון לחטוף קצת שפע, קצת פרנסה, קצת שלום בית, קצת רפואה שלמה, קצת רוגלאך, קצת שתיה, וחוזרים לשגרה.


לא ברור לי אם הוא מכיר מקרוב את היראים ושלמים בהם הוא זלזל כל כך, מדובר באלפים ורבבות של תלמידי חכמים בכל קנה מידה, שנוהגים כנ"ל ומאמינים כנ"ל, ואת כולם פלוני ביזה באופן מחפיר, היש לך ביזוי ת"ח גדול מזה?
ועל דא קא מחינא!

אם התכוונת לרמוז על קשר ביני לבין הבני ברקי האנונימי, אז אני מוסר מודעה שאין לי מושג מי הוא, וגם לא התחברתי לאף מילה מדבריו. רק בכל זאת לדעתי הוא בכלל יהודי פשוט. צר אופקים, אבל יהודי פשוט. זה לא סתירה.

להביא ראיה מאמונה במשה לאמונה בצדיקים אחרים כאילו מדובר על אותו נושא, זה בכלל דברי הרמב"ם שמי שמשווה את נבואת משה לנבואת כל הנביאים הוא כופר אחד מי"ג עיקרים שהוא אמונה בנבואת משה רבינו.

"לסמוך" על ר' שמעון שיוריד לנו שפע, בכוונה הדגשתי בגרשיים את המילה לסמוך, ואכן מי שמייחל ומשתעבד לר' שמעון כדי שיוריד עבורו שפע או יבטל גזירות, זה קרוב לעבודה זרה, וחמור מע"ז של דור אנוש שענינה היה רק לחלוק כבוד למשרתים מצד עצמם.

כלומר נוסעים למירון לחטוף וכו' - התכוונתי לחדד את דברי אותו אדמו"ר ששמעתי את נאומו בשעת הקטרת המדורה, שכל העניין לחטוף שפע, והתכוונתי להראות שאין הבדל עקרוני בין עשיית סגולות או לרקוד בדבקות לצורך שפע פרנסה, לבין לחטוף רוגלך ושתיה.

לענ"ד היראים והשלמים לא נוהגים כך (אולי פה ושם חוטפים רוגלך...), ומי שנוהג כך צריך לחזור בתשובה שלמה, על אף שכמובן איני דן אותו באופן אישי, על שהולך בדרך שחונך אליה. השאלה אם זו דרך נכונה או לא, וכמ"ש הרב בתבונה שליט"א אין מנוס אלא לגשת לכל דבר בצורה עניינית.

הרואה
הודעות: 2130
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: מפנקסו של אברך ליטאי

הודעהעל ידי הרואה » ג' מאי 28, 2019 7:48 pm

יקים כתב:בהמשך לדבריי ולביקורתי לעיל.
אבאר עתה את המחשבות והכוונות האמיתיות הפשוטות של רוב רובם של העולים מירונה בל"ג בעומר:
א) להשתתף בשמחת רשב"י ביומא דהילולא שלו.
ב) להתפלל על ציונו הקדוש, מתוך אמונה בכח התפילה על ציון הצדיק, בפרט ביום שמחתו.
ג) להתברך מאת הרשב"י ביום שמחתו.
ד) לזכות שיפתח ויתעורר לבו בתשובה וביראת ה' ואהבתו, בזכות 'המקום' ו'הזמן' ו'הנפש' של הצדיק.
על כל אחד מד' כוונות הנ"ל יש מקורות טהורים מפי סופרים ומפי ספרים. ולע"ע אכמ"ל.

לעומת זאת, כל הכוונות המעוותות והמוזרות שנזכרו באשכול זה, כגון: "לאכול רוגלאך" "לחטוף פרנסה" "להתעורר מהשירים והריקודים" "לעבוד את הצדיק" וכו' ועו', כולם מקורם אך ורק במוחם הקודח של הכותבים זאת, אם מתוך תמימות ואם מתוך זלזול מחפיר. שיהיה ברור: כולם הבלים גמורים, ואין כמעט אחד הנוסע למירון בכוונות אלו!

א. מה זו שמחת רשב"י שאתה הולך 'להשתתף' בה? שמחת הודיה לה? ואיך משתתפים בה? שומעים את הקלרינט? רוקדים? שרים בר יוחאי?
ג. אתה יודע שהוא מברך את כל העולים על ציונו? או מה צריך לעשות כדי שהוא יברך אותך? לבקש ממנו?


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 74 אורחים