פורום אוצר החכמה

קרית מלך כתב:

עזריאל ברגר כתב:ידועים סיפורים מופלאים מגדולי ישראל שהורו לבקש מחילה מפורשת בכל עזיבת שידוך, למרות שגם שם לפעמים יש תירוצים וכו', אבל ידוע שכל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, ויהודי שמקפיד על יהודי שני - זה "משחק באש", והרבה פעמים - לשני הצדדים (מי שחבירו נענש בגללו - עלול גם הוא להיענש), כמובא כל זה בספרים הקדושים (אצלי גם ש"ס בבלי הוא מהספרים הקדושים, ולא רק ספרי קבלה...).

יש מקורות לכך?

עזריאל ברגר כתב:משחק באש - בהרבה דרשות על חנה ופנינה, שאמנם פנינה לשם שמים נתכוונה, אבל מחמת שציערה את חנה - מתו 8 מבניה!

נוטר הכרמים כתב:אולי זה המקום לספר. פעם הצעתי שידוך לאיזה קרוב משפחה. בחור מפוניבז' העונה לשם מסוים, מיוחד ומוצלח. הלה הלך לפי התיאורים, בירר, ובטעות 'התלבש' על הבן דוד. השידוך קרם עור וגידים ללא ידיעתי, והנה נשברה צלחת.

לא היה שדכן מציע בלעדי שנתגלגלה זכות על ידי. אותו קרוב משפחה שלח לי כי לפי הבנתו אינני שדכן כי הצעתי .... אחר, וזה שהגיעו בזכותי לא הופך אותי למתווך. קיבלתי, אך התרוצצו בקרבי רגשות מירמור. ניחא, לא רוצים, אל תשלמו. עולה לכם כסף. להודיע, להודות, לתת מינימום של תשומת לב על הסיפור המעניין. באתי לגנוב ממכם כסף? לא דרשתי כלום. מה עוד שבדיוק ראיתי איזה תשובה מהגאון הרב זילברשטיין מרמת אלחנן שזה בכלל לא פשוט.

זהו. נקפו ימים וחדשים ושנים... לילה חורפי וסוער, דפיקה בדלת. אותו... החתן מבויש כולו עם מכתב מהשווער, ובו צרורים כמה שטרות. הרגשתי מבוכה גדולה ומלמלתי 'לא צריך' וכו'. למעשה, אחרי פחות משנה נולד בן.

נוטר הכרמים כתב:לא היה שדכן מציע בלעדי שנתגלגלה זכות על ידי. אותו קרוב משפחה שלח לי כי לפי הבנתו אינני שדכן כי הצעתי .... אחר, וזה שהגיעו בזכותי לא הופך אותי למתווך. ... מה עוד שבדיוק ראיתי איזה תשובה מהגאון הרב זילברשטיין מרמת אלחנן שזה בכלל לא פשוט.

אוצר החכמה כתב:אותי מפתיע מאד שהיית ממורמר. עלה בדעתך רעיון לשידוך שלא יצא. דבר כזה קורה מסתמא אלפי פעמים בכל יום. הקב"ה גלגל שכתוצאה מאמירתך מצא שידוך אע"פ שבעצם לא עשית את השידוך. גם דבר שקורה הרבה. אומרים למישהו לך מתאים מישיבה פלונית ומוצא בגלל זה וכדומה. במקום לשמוח שהקב"ה גלגל על ידך מצווה ושמחה לאנשים אתה ממורמר?
(ועוד הסיפור מסתיים בזה שהנה הקב"ה תבע את עלבונך??)

עזריאל ברגר כתב:

קרית מלך כתב:

עזריאל ברגר כתב:ידועים סיפורים מופלאים מגדולי ישראל שהורו לבקש מחילה מפורשת בכל עזיבת שידוך, למרות שגם שם לפעמים יש תירוצים וכו', אבל ידוע שכל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, ויהודי שמקפיד על יהודי שני - זה "משחק באש", והרבה פעמים - לשני הצדדים (מי שחבירו נענש בגללו - עלול גם הוא להיענש), כמובא כל זה בספרים הקדושים (אצלי גם ש"ס בבלי הוא מהספרים הקדושים, ולא רק ספרי קבלה...).

יש מקורות לכך?

צרור מקורות:
סיפורי עזיבת שידוכים - יש הרבה, מגדולי הדורות האחרונים.
שערי אונאה וכו' - ב"מ נט (למרות שר"ג עשה מה שעשה כהלכה! וכנראה בהסכמת חבריו לסנהדרין!).
משחק באש - בהרבה דרשות על חנה ופנינה, שאמנם פנינה לשם שמים נתכוונה, אבל מחמת שציערה את חנה - מתו 8 מבניה!
כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצתו של הקב"ה - שבת קמט, ב.

תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו

עושה חיל כתב:

עזריאל ברגר כתב:משחק באש - בהרבה דרשות על חנה ופנינה, שאמנם פנינה לשם שמים נתכוונה, אבל מחמת שציערה את חנה - מתו 8 מבניה!

נראה לי שמוכר בעולם משיחותיו של ר' חיים שמואלביץ זצ"ל.

עזריאל ברגר כתב:לא בדיוק אבל בערך:
כתבתי בעבר על קמצא ובר קמצא (ע"פ https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10740 ), שמסתבר שבעל הסעודה עשה כדין שגירש את בר-קמצא מסעודתו, מצד שהוא היה אדם רשע (כדחזינן מה עשה אח"כ, ואם הוא היה איש כשר - לא היה מגיע להטיל מום בקדשים בזדון ולהעליל עלילות שוא על כלל האומה אצל המלך!), ונקיי הדעת שבירושלים לא היו יושבים לסעודה עם רשעים.
אבל למרות שעשה כדין - אחז"ל (גיטין נז א):

תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו

.

וזה עוד אחד מהמקורות שמזהירים אותנו בכל לשון של אזהרה: אל תגרמו ליהודים בושה!

קרית מלך כתב:

עזריאל ברגר כתב:לא בדיוק אבל בערך:
כתבתי בעבר על קמצא ובר קמצא (ע"פ viewtopic.php?t=10740 ), שמסתבר שבעל הסעודה עשה כדין שגירש את בר-קמצא מסעודתו, מצד שהוא היה אדם רשע (כדחזינן מה עשה אח"כ, ואם הוא היה איש כשר - לא היה מגיע להטיל מום בקדשים בזדון ולהעליל עלילות שוא על כלל האומה אצל המלך!), ונקיי הדעת שבירושלים לא היו יושבים לסעודה עם רשעים.
אבל למרות שעשה כדין - אחז"ל (גיטין נז א):

תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו

.

וזה עוד אחד מהמקורות שמזהירים אותנו בכל לשון של אזהרה: אל תגרמו ליהודים בושה!

הדברים ברורים, עם זאת חשוב גם לא לטשטש גבולות, עדיין, בר קמצא הוא זה שגרם לחורבן ירושלים, וגם קמצא.

עזריאל ברגר כתב:

קרית מלך כתב:

עזריאל ברגר כתב:לא בדיוק אבל בערך:
כתבתי בעבר על קמצא ובר קמצא (ע"פ https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10740 ), שמסתבר שבעל הסעודה עשה כדין שגירש את בר-קמצא מסעודתו, מצד שהוא היה אדם רשע (כדחזינן מה עשה אח"כ, ואם הוא היה איש כשר - לא היה מגיע להטיל מום בקדשים בזדון ולהעליל עלילות שוא על כלל האומה אצל המלך!), ונקיי הדעת שבירושלים לא היו יושבים לסעודה עם רשעים.
אבל למרות שעשה כדין - אחז"ל (גיטין נז א):

תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו

.

וזה עוד אחד מהמקורות שמזהירים אותנו בכל לשון של אזהרה: אל תגרמו ליהודים בושה!

הדברים ברורים, עם זאת חשוב גם לא לטשטש גבולות, עדיין, בר קמצא הוא זה שגרם לחורבן ירושלים, וגם קמצא.

לא בדיוק הבנתי את דבריך.
בפרט לגבי קמצא - ראה את הדיון בלינק ההוא.

עזריאל ברגר כתב:יישר כח.
קמצא לא עשה כלום בסיפור שבגמרא, ובפשטות הוא לא אשם יותר מהתרנגול והתרנגולת שעליהם נחרב הר המלך. אבל האריכו בלינק ההוא.

אוצר החכמה כתב:אותי מפתיע מאד שהיית ממורמר. עלה בדעתך רעיון לשידוך שלא יצא. דבר כזה קורה מסתמא אלפי פעמים בכל יום. הקב"ה גלגל שכתוצאה מאמירתך מצא שידוך אע"פ שבעצם לא עשית את השידוך. גם דבר שקורה הרבה. אומרים למישהו לך מתאים מישיבה פלונית ומוצא בגלל זה וכדומה. במקום לשמוח שהקב"ה גלגל על ידך מצווה ושמחה לאנשים אתה ממורמר?
(ועוד הסיפור מסתיים בזה שהנה הקב"ה תבע את עלבונך??)

איש גלילי כתב:

אוצר החכמה כתב:אותי מפתיע מאד שהיית ממורמר. עלה בדעתך רעיון לשידוך שלא יצא. דבר כזה קורה מסתמא אלפי פעמים בכל יום. הקב"ה גלגל שכתוצאה מאמירתך מצא שידוך אע"פ שבעצם לא עשית את השידוך. גם דבר שקורה הרבה. אומרים למישהו לך מתאים מישיבה פלונית ומוצא בגלל זה וכדומה. במקום לשמוח שהקב"ה גלגל על ידך מצווה ושמחה לאנשים אתה ממורמר?
(ועוד הסיפור מסתיים בזה שהנה הקב"ה תבע את עלבונך??)

אותי מפתיע (וכבר לא פעם ראשונה), שאנשים יכולים לומר למישהו אחר למה הוא אמור להיות ממורמר או לא. כשיעלה לך מרמור, תענה לעצמך את התשובות הנכונות. כשמישהו מספר לך שמשהו כאב לו, תבכה אתו.

עזריאל ברגר כתב:

איש גלילי כתב:

אוצר החכמה כתב:אותי מפתיע מאד שהיית ממורמר. עלה בדעתך רעיון לשידוך שלא יצא. דבר כזה קורה מסתמא אלפי פעמים בכל יום. הקב"ה גלגל שכתוצאה מאמירתך מצא שידוך אע"פ שבעצם לא עשית את השידוך. גם דבר שקורה הרבה. אומרים למישהו לך מתאים מישיבה פלונית ומוצא בגלל זה וכדומה. במקום לשמוח שהקב"ה גלגל על ידך מצווה ושמחה לאנשים אתה ממורמר?
(ועוד הסיפור מסתיים בזה שהנה הקב"ה תבע את עלבונך??)

אותי מפתיע (וכבר לא פעם ראשונה), שאנשים יכולים לומר למישהו אחר למה הוא אמור להיות ממורמר או לא. כשיעלה לך מרמור, תענה לעצמך את התשובות הנכונות. כשמישהו מספר לך שמשהו כאב לו, תבכה אתו.

התורה דורשת מיהודי להיות שמח בדרך כלל, ובפרט בחגים, ולהיות עצוב בימי האבל וכו'.
ויש דברים שאסור אפילו להתאוות אליהם.

או בקיצור, במילים שרגילות בחב"ד: צריך שיהיה המוח שליט על הלב.

ועדיין, כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה לומר דבר שאינו נשמע.

גימפעל כתב:גרם לי בחילה האשכול הזה,
והכל מלובש בתוככי מצוות ואהבת לרע כמוך,

אם אתה דואג ליהודי תעשה עבודת המידות שלך ותמחל לו.

זאב ערבות כתב:לשם מה יש בתי דין, מישהו גנב לך את כל כספך - תעשה עבודת המדות ותמחל לו.

זאב ערבות כתב:כנראה אף פעם לא נעשתה לך עוולה מהסוג המתואר כאן, ומן הסתם אף פעם לא היית בדין תורה או מעורב בסכסוך גירושין וכדומה. "יהודי" אומר לך שאם לא תעשה מה שהוא דורש ממך הוא יהרוס את החיים שלך פשוטו כמשמעו, וכיוון שאין באפשרותך למלא את בקשתו או אינך מעוניין הוא אכן ממלא את זממו והורס אותם, מעליל עליך עלילות שווא וגורם שיזרקו אותך מהכולל ואת אשתך ממקום עבודתה ואת הילדים מבית הספר וכו' וכו' ובכל זאת אתה מוכן למחול לו, אז אתה בעל מדרגה שמעטים אם בכלל כמוהם, אך אתה יכול להיות מובטח שאם ח"ו תהיה במצב כזה - אף אתה לא תוכל לסלוח, מה כאן הענין של דאגה ליהודי? אותו יהודי שעשה את העוולה היה צריך לחשוב פעמיים ושלש לפני שעשה אותה ולא לסמוך על כך שהיהודי הטוב ימחל ויסלח לו כאשר עתה הוא נענש על כך. לדבריך לשם מה יש בתי דין, מישהו גנב לך את כל כספך - תעשה עבודת המדות ותמחל לו.

זאב ערבות כתב:יש הרבה סיפורים שבהם מובא שלא מחלו עולמית למרות התוצאות הקשות. מה תאמר על עגונה שבעלה מסרב לתת לה גט ויום אחד שמומעת שקבל התקף לב ושוכב על ערש דווי, אתה סבור שתמחל לו על העוולה שעשה לה? בזמנו סיפרתי (ומחקתי) על הגר"ש ברעוודא והעוולה הנוראית שנעשתה לו ע"י מאן דהו, וההוא נפגע בצורה נוראית ובאה לגר"ש משלחת ת"ח חשובה ביותר לבקש עבורו שימחול לו ואמר שאין לו מחילה עולמית. כנראה זה לא דבר פשוט כ"כ למחול.

גימפעל כתב:לא על עצם המחילה, האם צריך למחול או אי"צ למחול,
אלא על הרצון לזרוק אבן אחר הנופל כשהלה מוטל על ערש דווי להודיעו.

בברכה המשולשת כתב:גם בדידי הוה עובדא שמישהו פגע בי (ובאחרים) בצורה קשה מאוד, פגיעה מתמשכת ומהותית, ולא חשב כלל שעליו לבקש מחילה.
ניסיתי להעביר דרך ת"ח שליט"א וגם שליחים אחרים שנפגעתי מאוד
לא קבלתי שום תגובה.
השקעתי הרבה מאוד מזמני בחצי אלול (כי הפגיעה המשיכה לתוך אלול) ובעשי"ת בניסיון להצליח למחול.
בסוף בתפילה זכה הוספתי בחלק המתאים בקשה לקב"ה שאף אחד לא ייענש בסיבתי ושיהי רצון שאצליח למחול.
(האמת היא שחשבתי לפתוח על זה אשכול, כי שכחתי מהאשכול הזה, אבל לא הצלחתי לנסח את הדברים היטב)