ידינו לא שפכו את הדם הזה

[אישצפת]

אני מודה "באשמה" שאני הוא שכתבתי על הרב מימון שהיה ת"ח גדול ואיני מתחרט מדבריי.
מהיכן זה הגיע לי.
א. מקריאה בספריו ניכר גודל ידיעתו.
ב. כבר אמר היש"ר מקנדיאה שחכמתו של אדם ניכרת מתוך ספריו והיה לו כידוע ספריה ענקית כארבעים אלף ספרים שברבות הימים הפכה לספריית מוסד הרב קוק.
ג. צא וחפש בין חכמי דורו כיצד כינוהו. הרב הגאון, איש האשכולות, וכו' וכו'.

בלי קשר לנושא בכלל.
האם תוכל לציין איפה אמר היש"ר מקנדיא שחכמתו של אדם ניכרת מהספרים שיש לו.
תודה רבה.

אני מכיר ביטוי אחר אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים אבל זה משמעות מאד שונה.

כך מונח בזכרוני. יכול מאוד להיות שטעיתי באם אמצא מקומו אעלהו לכאן.

[הפצת המעיינות]

ומה אתה רוצה שאלך לחפש אותם ולהעלותם לפורום??
אם עדות בני זמנו לא נקבל ונערער על אמיתותן וכל דבר שלא נראה בעינינו נצטרך להביאו לפני כל אחד ואחד יכלה הזמן והמה לא יכלו. ומי יפתח בפניך כל כתביו שתעלה אותם.
סוף דבר השומע ישמע והחדל יחדל.

עדות בן זמנו ולא בני זמנו וליתר דיוק בן מפלגתו
הרב טכורש היה מבין גדול בגאונים?

[בברכה המשולשת]

ומה אתה רוצה שאלך לחפש אותם ולהעלותם לפורום??
אם עדות בני זמנו לא נקבל ונערער על אמיתותן וכל דבר שלא נראה בעינינו נצטרך להביאו לפני כל אחד ואחד יכלה הזמן והמה לא יכלו. ומי יפתח בפניך כל כתביו שתעלה אותם.
סוף דבר השומע ישמע והחדל יחדל.

עדות בן זמנו ולא בני זמנו וליתר דיוק בן מפלגתו
הרב טכורש היה מבין גדול בגאונים?

הגרכ"פ טכורש זצ"ל היה ת"ח חשוב מצד עצמו (ספרו כתר אפרים מצוי באוצר. אינני יודע אם ספריו האחרים גם מצויים שם. בכל מקרה ספריו ומאמריו מעידים על גדלותו)
ואם כתר"ה מוכן לסמוך על דברי ההקדשות- יראה נאה את לשונות ההקדשה שכתב לו הראש"ל הגרע"י זצ"ל, למשל, לספרי יביע אומר

(ולגבי "בן מפלגתו", בגדול כן, אבל לא ממש)

[פרנקל תאומים]

לגבי ספר שרי המאה של פישמן זכורני דבספר פניני הקהלות יעקב מביא דוגמה לספר הטעון שריפה כגון "שרי המאה"
נכדו הגאון רבי שילה רפאל כותב עליו "ייזכר לטובה סבי הגאון ר' יהודה לייב הכהן מימון ז"ל אשר נטע בליבי אהבת אמת לתורה"

בפניני רבינו הקהילות יעקב לא מצאתי לעת עתה. אם כי לא מן הנמנע שיאמר כן עקב המחלוקת הגדולה בענין חידוש הסנהדרין שהיתה בזמנו (ובדרך אגב מעניין לראות איך התייחסו אליו באותו ענין הרה"ג אליעזר וולדינברג והרה"ג מאיר אויירבך) ועקב השתייכותו לפלג המזרחי המנוגד לשיטת החזון איש בתכלית.
הגאון שדי חמד מזכירו בתואר ידידי הרה"ג מוהר"ר יאודה ליב פישמן אבד"ק פאדאקא יצ"ו בהערותיו היקרות (ח"ג עמוד תקמ"ב, וע"ע שם עמוד תקנ"ב ונדפס בטעות 'פישבין' תחת 'פישמן')

רי''ל פישמן מיימון לא כיהן מעולם כרב בפאדאקא, כך שכנראה צ''ל שאין מדובר באותו האדם.

הדיין הגר''ש רפאל אכן היה קשור לסבו מאד וכבר כתבתי על כך.
היחס אל רי''ל פישמן מיימון ממש לא נבע רק מעניין הסנהדרין, כ''א מעוד פרשיות רבות. באופן כללי היחסים בינו ובין היהדות החרדית (של אגו''י) היו מתוחים מאד. וזה היה הדדי לגמרי... ואכמ''ל.

ומה אתה רוצה מרבי מאיר אויערבאך זצ''ל שנלב''ע כבר בשנת תרל''ח? אולי בגלל שהיארצייט שלו בה' באייר?

ומי באמת היה הגרכ''פ טכורש אתה כן יודע? (מרבני הציונות הדתית והפועל המזרחי, שימש בפועל כרב שכונה בת''א ובהמשך גם חבר הרבנות הראשית).


בכל אופן, כבודו כמצחק בנו, תארים מסוג חריף ובקי נודע בשערים עבור צורבים צעירים או אישים תורניים זוטרים הינם סטנדרטיים לחלוטין בספרות הרבנית. לא כתבו אותם לנפחים וסנדלרים, אבל כן כתבו אותם לאנשים תורניים ששימשו אף ברבנויות זניחות או שכתבו ספר כל שהוא או אפי' שרק התכתבו עימם בהלכה. גם "הרב הגאון המפורסם'' אינו תואר חריג שנכתב רק עבור ת''ח גדולים, במיוחד שלא ברור ש''המפורסם'' קאי דווקא על הגאונות... וגם צריך לראות מכתב שלם ולא רק כותרת בשביל שיהיה אפשר אולי להסיק ממנו משהו (וגם זה בעירבון מוגבל).

לגבי החזקת ספרים, צר לי, אבל אין מכך כל ראיה, ואין לי את הסבלנות אפי' להסביר למה (אבל אם תתעקש, אעשה זאת).

[פרנקל תאומים]

בכל אופן, ההתדיינות הזו מיותרת, כבר כתבתי שהנ''ל היה ת''ח ואיש ספר, וכל שהערתי הוא שאת התואר ת''ח גדול ראוי לשמור עבור גדולי תורה שחידושי תורתם או תלמידיהם או כלל ישראל מעידים על היותם ת''ח גדולים. לא כל רב עסקן הינו ת''ח גדול, וגם להיות סתם ת''ח זה מספיק מכובד (הלוואי עליי..). ואין לתובנה הפשוטה הזו כל קשר לעובדת היותו איש ''המזרחי'' תקיף ונחרץ ולמתיחות שהיתה בינו ובין החרדים מתנגדי המזרחי.
אני יכול לכתוב לך רשימה של גדולי תורה מופלגים שהיו אנשי ''המזרחי''.

א) אם ההתדיינות הזו מיותרת מדוע המשיך אותה כת"ר?
ב) אם כת"ר אינו אפילו סתם ת"ח (מה שלא נראה לי אבל כך עולה מכאן) איך הא יודע להחליט מי הוא ת"ח גדול ומי הוא ת"ח ואיש ספר בלבד?
ג) ראית חידושי תורתו של הרב מימון הרי לא קרא מר בשביל לדעת אם הם מעידים על גדלותו או לא

ב) כי ללמוד בישיבות ובכוללים כן זכיתי. ולהבדיל בין איש ספר או אפי' ת''ח זוטר ובין ת''ח גדול אני כן יודע. וזאת בדיוק גם הסיבה שאני יודע להבחין בכך שאני אינני ת''ח אע''פ שב''ה אני עוסק בלימוד התורה ובהרבצתה כבר שנים רבות כ''י.
ג) עולם הישיבות ראה? עולם התורה ראה? מי כן ראה? יש כאן מישהו שיכול להעיד על טיבם? מה''ת להתפעל מהם?
א) 1) כח האינרציה 2) כי מעכ''ת מתעקש, אני הק' רק משיב על דבריו. ובאמת אינני מבין על מה יש כאן להתווכח.

בכל מקרה, אני מבין שאינך משתכנע מדבריי, זכותך. אפשר לעצור כאן והבוחר יבחר.

[מה שנכון נכון]

הגאון שדי חמד מזכירו בתואר ידידי הרה"ג מוהר"ר יאודה ליב פישמן אבד"ק פאדאקא יצ"ו בהערותיו היקרות (ח"ג עמוד תקמ"ב, וע"ע שם עמוד תקנ"ב ונדפס בטעות 'פישבין' תחת 'פישמן')

רי''ל פישמן מיימון לא כיהן מעולם כרב בפאדאקא, כך שכנראה צ''ל שאין מדובר באותו האדם.

בעמ' תקנב וודאי מדובר בו, כעדות רי"ל מימון עצמו. ושם: אב"ד סאראקא. בפאה"ש א, ק נכתב "אברך מסאראקא". (כנר' כתב מימון 'מסאראקא', והבין השד"ח שהוא רב שם, ואח"כ העמידו מימון על טעותו).
יתכן שצ"ל בעמ' תקמב סאראקא במקום פאדאקא. והתקשותו של השד"ח בפענוח כתב אשכנזי ידועה. [גם היחס הראוי לתארי הכבוד שחולק...].

הואיל ועלה כאן דיון בדמותו של ה"כהן הגדול הגרי"ל מימון זצ"ל" (כל' הרי"ק בפה"מ) בדרכים קצת משעשעות, אכתוב כאן למשמרת מה שאמר בדרשה בפ"ת (כמדומני בזמן גיוס בנות) כפי ששמעתי ממי שהיה נוכח שם: "יש איש אחד בבני ברק, קוראים אותו ר' אברהם ישעיה קרליץ. אומרים עליו שהוא גדול. אבל אני אומר לכם אני מכיר אותו מוילנא, הוא לא גדול". וכל השומעים מחאו כף. [ע"ע בספרו למען צל"א שמלגלג על שם הספר 'חזון' איש].

[פרנקל תאומים]

ידידי, כל המצוי בספרות הרבנית בתאריה ובנימוסיה יודע שאין מהציטוטים הסטנדרטיים שלך כל ראיה לכך שהרבנים הנ''ל סברו כי הוא ת''ח גדול. כ''א לכל היותר לכך שהוא היה ת''ח במידה כל שהיא, שימש בצעירותו מעט באיזו משרה רבנית זוטרה, ובעיקר פעל בעסקנותו (גם) עבור עניינים תורניים.
או כפי שציטטת מהג''ר ראובן כץ זצ''ל: "הרה''ג חכם וסופר נודע בשערים וכו' '', הא ותול''מ.

מכתב מהרה"ג צבי שפירא, בעל צביון העמודים על הסמ"ק לרה"ג...

חחח.. גוט גוט!!

אבל ר' זאב, אי משום הכי אינה ראיה.. שהרי מעכ''ת הינו באמת ת''ח גדול.. (וגם בעל ספריה גדולה!..)


אגב, מרנא הגרש''ז נ''ע השאיר נוסח מדוייק למצבתו, בהשמטת כל התארים להם היה ראוי יותר מכולם..
אבל את התואר ''הרה''ג'' (בראשי תיבות) הוא כן כתב, משום שבעיניו היה זה תואר סטנדרטי מקובל לכל אישיות תורנית, מחבר ספר או מרביץ תורה. הוא בעצמו כתב את התואר הזה במכתביו/הסכמותיו לאברכים שונים עודם בימי עלומיהם.

תודה על המחמאה המתאימה לאותו עתון שפרסם את הצהרתו של הרב שילה רפאל (כלומר לא שווה את הנייר עליו נדפס) ורק חבל שלא שמרתי את מכתבי אליו בו אני מוחה נמרצות על שמכנה אותי בכאלו תוארים לתפארת המליצה ואכן במכתב הבא השמיט את הרה"ג והחליף בכל מיני תארים אחרים...

ראשית, אפי' לא הדפסתי את המחמאה על הנייר. רק תקתקתי אותה וירטואלית.
שנית, ר' זאב, שווה בנפשך, בעוד שמונים שנה, יהיו לנו חבל של ראיות ברורות לכך שהגאון ר' זאב היה ת''ח גדול (ורק כל מיני אינטרסנטים העלימו זאת, בגלל חשבונות שונים), שהרי צרור המכתבים וההסכמות בהן כינו אותו בתארים מפליגים ("הוד מעלת כבוד הרב הגאון המופלא"!!!), ובמקביל יעלו גם את המכתבים ששלחת לרבנים בהם מחית על התארים (מה שמוכיח שהגאון המופלא ר' זאב גם היה ענוותן ושפל ברך יוצא מגדר הרגיל, ומסתמא היו כותבים לו עוד תארים כהנה וכהנה אילולא מחאתו וענוונתנותו), וכמו''כ הלא הגאון המופלא ר' זאב היה בעל ספריה ענקית, וחיבתו הגדולה לספרים נודעה למרחוק, ומספרייתו של אדם נודעת גדלותו וכו', ומלבד זאת הוא גם חיבר ספרים וחיבורים תורניים המעידים על גדלותו (כמו המילון האנצקלופדי על רש''י בכל הש''ס!), וגם באחד האשכולות בפאוצה''ח הגאון המופלא ר' זאב רמז על כך שהוא סיים את הש''ס כמה וכמה פעמים (ושלפחות פעם אחת עכ''ח שהוא סיים דאל''ה לא יכל להשלים את ספרו על רש''י שבכל הש''ס), צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל, וכל הטוען שר' זאב היה אמנם ת''ח אבל לא אחד מגדולי התורה שבדור הרי הוא בכלל מבזה חכמים בשביל חשבונות מפלגתיים.

[זאב ערבות]

ידידי, כל המצוי בספרות הרבנית בתאריה ובנימוסיה יודע שאין מהציטוטים הסטנדרטיים שלך כל ראיה לכך שהרבנים הנ''ל סברו כי הוא ת''ח גדול. כ''א לכל היותר לכך שהוא היה ת''ח במידה כל שהיא, שימש בצעירותו מעט באיזו משרה רבנית זוטרה, ובעיקר פעל בעסקנותו (גם) עבור עניינים תורניים.
או כפי שציטטת מהג''ר ראובן כץ זצ''ל: "הרה''ג חכם וסופר נודע בשערים וכו' '', הא ותול''מ.

מכתב מהרה"ג צבי שפירא, בעל צביון העמודים על הסמ"ק לרה"ג...

חחח.. גוט גוט!!

אבל ר' זאב, אי משום הכי אינה ראיה.. שהרי מעכ''ת הינו באמת ת''ח גדול.. (וגם בעל ספריה גדולה!..)


אגב, מרנא הגרש''ז נ''ע השאיר נוסח מדוייק למצבתו, בהשמטת כל התארים להם היה ראוי יותר מכולם..
אבל את התואר ''הרה''ג'' (בראשי תיבות) הוא כן כתב, משום שבעיניו היה זה תואר סטנדרטי מקובל לכל אישיות תורנית, מחבר ספר או מרביץ תורה. הוא בעצמו כתב את התואר הזה במכתביו/הסכמותיו לאברכים שונים עודם בימי עלומיהם.

תודה על המחמאה המתאימה לאותו עתון שפרסם את הצהרתו של הרב שילה רפאל (כלומר לא שווה את הנייר עליו נדפס) ורק חבל שלא שמרתי את מכתבי אליו בו אני מוחה נמרצות על שמכנה אותי בכאלו תוארים לתפארת המליצה ואכן במכתב הבא השמיט את הרה"ג והחליף בכל מיני תארים אחרים...

ראשית, אפי' לא הדפסתי את המחמאה על הנייר. רק תקתקתי אותה וירטואלית.
שנית, ר' זאב, שווה בנפשך, בעוד שמונים שנה, יהיו לנו חבל של ראיות ברורות לכך שהגאון ר' זאב היה ת''ח גדול (ורק כל מיני אינטרסנטים העלימו זאת, בגלל חשבונות שונים), שהרי צרור המכתבים וההסכמות בהן כינו אותו בתארים מפליגים ("הוד מעלת כבוד הרב הגאון המופלא"!!!), ובמקביל יעלו גם את המכתבים ששלחת לרבנים בהם מחית על התארים (מה שמוכיח שהגאון המופלא ר' זאב גם היה ענוותן ושפל ברך יוצא מגדר הרגיל, ומסתמא היו כותבים לו עוד תארים כהנה וכהנה אילולא מחאתו וענוונתנותו), וכמו''כ הלא הגאון המופלא ר' זאב היה בעל ספריה ענקית, וחיבתו הגדולה לספרים נודעה למרחוק, ומספרייתו של אדם נודעת גדלותו וכו', ומלבד זאת הוא גם חיבר ספרים וחיבורים תורניים המעידים על גדלותו (כמו המילון האנצקלופדי על רש''י בכל הש''ס!), וגם באחד האשכולות בפאוצה''ח הגאון המופלא ר' זאב רמז על כך שהוא סיים את הש''ס כמה וכמה פעמים (ושלפחות פעם אחת עכ''ח שהוא סיים דאל''ה לא יכל להשלים את ספרו על רש''י שבכל הש''ס), צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל, וכל הטוען שר' זאב היה אמנם ת''ח אבל לא אחד מגדולי התורה שבדור הרי הוא בכלל מבזה חכמים בשביל חשבונות מפלגתיים.

יפה, יפה... אכן ראויים הדברים למי שנאמרו עליו... אך תתאר לעצמך שהיו מכירים אותי רק בניק... אוי ווי איזו אבידה לדורות זו היתה, והיו מתפלפלים במשך דורות מי החכם המופלא הלז שכל רז לא אניס מיניה (כמו למשל שעד היום לא הוחלט בוודאות מיהו בעל חמדת הימים, וסתם בדרך אגב מישהו שאל אותי מי זה הת"ח המופלא בפורום הידוע בשם ניקו "ברזילי" והוסיף שניכר מדבריו שעומד מאחרי הניק ת"ח עצום), אך בוודאי יאמרו שאם הרב הגאון פרנקל תאומים כתב עליו כאלו תארים והלא הרב פ"ת הרביץ שנים רבות תורה ברבים ועדותו נאמנה כמאה עדים לפחות.
בקשר לכתיבת המחמאה - היום תקתוק שווה ערך לכתיבה שכן כמעט ולא בנמצא עט ונייר שכן כולם מתקתקים, וכעת אפילו כאשר יכולת זיהוי המלים המדוברות של גוגל משוכללת ביותר - מדקלמים והמחשב כותב.

[כדכד]

בכל אופן, ההתדיינות הזו מיותרת, כבר כתבתי שהנ''ל היה ת''ח ואיש ספר, וכל שהערתי הוא שאת התואר ת''ח גדול ראוי לשמור עבור גדולי תורה שחידושי תורתם או תלמידיהם או כלל ישראל מעידים על היותם ת''ח גדולים. לא כל רב עסקן הינו ת''ח גדול, וגם להיות סתם ת''ח זה מספיק מכובד (הלוואי עליי..). ואין לתובנה הפשוטה הזו כל קשר לעובדת היותו איש ''המזרחי'' תקיף ונחרץ ולמתיחות שהיתה בינו ובין החרדים מתנגדי המזרחי.
אני יכול לכתוב לך רשימה של גדולי תורה מופלגים שהיו אנשי ''המזרחי''.

א) אם ההתדיינות הזו מיותרת מדוע המשיך אותה כת"ר?
ב) אם כת"ר אינו אפילו סתם ת"ח (מה שלא נראה לי אבל כך עולה מכאן) איך הא יודע להחליט מי הוא ת"ח גדול ומי הוא ת"ח ואיש ספר בלבד?
ג) ראית חידושי תורתו של הרב מימון הרי לא קרא מר בשביל לדעת אם הם מעידים על גדלותו או לא

ב) כי ללמוד בישיבות ובכוללים כן זכיתי. ולהבדיל בין איש ספר או אפי' ת''ח זוטר ובין ת''ח גדול אני כן יודע. וזאת בדיוק גם הסיבה שאני יודע להבחין בכך שאני אינני ת''ח אע''פ שב''ה אני עוסק בלימוד התורה ובהרבצתה כבר שנים רבות כ''י.
ג) עולם הישיבות ראה? עולם התורה ראה? מי כן ראה? יש כאן מישהו שיכול להעיד על טיבם? מה''ת להתפעל מהם?
א) 1) כח האינרציה 2) כי מעכ''ת מתעקש, אני הק' רק משיב על דבריו. ובאמת אינני מבין על מה יש כאן להתווכח.

בכל מקרה, אני מבין שאינך משתכנע מדבריי, זכותך. אפשר לעצור כאן והבוחר יבחר.

החידושים קיימים
קודם תקרא אחר כך תתווכח
זה שבעולם הישיבות לא ראו אותם זה לא אומר כלום, חידושים רבים לא הגיעו לעולם הישיבות לפחות עד תקופת אוצר החכמה ואין זה אומר שמחבריהם לא היו גדולים.
כדי להבחין במדרגות בין תלמידי חכמים האדם צריך להיות תלמיד חכם בעצמו

[זאב ערבות]

הגאון שדי חמד מזכירו בתואר ידידי הרה"ג מוהר"ר יאודה ליב פישמן אבד"ק פאדאקא יצ"ו בהערותיו היקרות (ח"ג עמוד תקמ"ב, וע"ע שם עמוד תקנ"ב ונדפס בטעות 'פישבין' תחת 'פישמן')

רי''ל פישמן מיימון לא כיהן מעולם כרב בפאדאקא, כך שכנראה צ''ל שאין מדובר באותו האדם.

בעמ' תקנב וודאי מדובר בו, כעדות רי"ל מימון עצמו. ושם: אב"ד סאראקא. בפאה"ש א, ק נכתב "אברך מסאראקא". (כנר' כתב מימון 'מסאראקא', והבין השד"ח שהוא רב שם, ואח"כ העמידו מימון על טעותו).
יתכן שצ"ל בעמ' תקמב סאראקא במקום פאדאקא. והתקשותו של השד"ח בפענוח כתב אשכנזי ידועה. [גם היחס הראוי לתארי הכבוד שחולק...].

הואיל ועלה כאן דיון בדמותו של ה"כהן הגדול הגרי"ל מימון זצ"ל" (כל' הרי"ק בפה"מ) בדרכים קצת משעשעות, אכתוב כאן למשמרת מה שאמר בדרשה בפ"ת (כמדומני בזמן גיוס בנות) כפי ששמעתי ממי שהיה נוכח שם: "יש איש אחד בבני ברק, קוראים אותו ר' אברהם ישעיה קרליץ. אומרים עליו שהוא גדול. אבל אני אומר לכם אני מכיר אותו מוילנא, הוא לא גדול". וכל השומעים מחאו כף. [ע"ע בספרו למען צל"א שמלגלג על שם הספר 'חזון' איש].

מה שהרב מה שנכון נכון מביא כאן חשוב מאוד, שכן הנקודה היא לא אם הרי"ל מימון היה ת"ח בדרגה זו או אחרת, אלא נטיותיו הפולטיות והשתיכותו לזרם המזרחי, שאוטומטית פוסל אותו ממעמד חשיבות כלשהוא בעיני הציבור החרדי, בפרט עם התבטאויות ממנו מסוג זה וכן כפי שהתבטא נגד הבריסקר רב כשיצא נגד רעיונו ליסד סנהדרין. כך שמדת הידע התורני של האדם הוא לא הדבר היחיד הקובע את גדולתו וכפי שציין הרב פרנקל תאומים לא התוארים הנכתבים עליו, בפרט מחברי מפלגתו.
לצערינו ניתן להביא דוגמאות רבות של ת"ח מופלגים שבגלל השתייכותם הפוליטית (בדור הזה בעיקר הציונית) לא התקבלו אצל הציבור החרדי ובראשם כמובן הראי"ה קוק.
אספר כאן שנגשתי לרב משה צוריאל לקבל הסכמה עבור ספרי וכתב אותה על הנייר המשרדי שלו שבו כתוב שהוא היה משגיח בשלעבים, אך חזר בו ואמר שעדיף שיכתוב על נייר חלק כיוון שבציבור החרדי מי שיראה שקבלתי הסכמה ממנו שמזוהה עם הציבור החרדל"י - בוודאי לא יקנה את הספר! וליהוי ידוע שהוא ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה וכתב הגהות על מאות ספרים (מדוע נגשתי אליו זה סיפור ארוך שלא שייך לכאן).

[אבני גזית]

אני מודה "באשמה" שאני הוא שכתבתי על הרב מימון שהיה ת"ח גדול ואיני מתחרט מדבריי.
מהיכן זה הגיע לי.
א. מקריאה בספריו ניכר גודל ידיעתו.
ב. כבר אמר היש"ר מקנדיאה שחכמתו של אדם ניכרת מתוך ספריו והיה לו כידוע ספריה ענקית כארבעים אלף ספרים שברבות הימים הפכה לספריית מוסד הרב קוק.
ג. צא וחפש בין חכמי דורו כיצד כינוהו. הרב הגאון, איש האשכולות, וכו' וכו'.

בלי קשר לנושא בכלל.
האם תוכל לציין איפה אמר היש"ר מקנדיא שחכמתו של אדם ניכרת מהספרים שיש לו.
תודה רבה.

אני מכיר ביטוי אחר אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים אבל זה משמעות מאד שונה.

כך מונח בזכרוני. יכול מאוד להיות שטעיתי באם אמצא מקומו אעלהו לכאן.

זה לא רבי יצחק קנפנטון?

[אוצר החכמה]

ר' יצחק קנפנטון כתב אין חכמתו של אדם מגעת רק עד מקום שספריו מגיעים. ואם תדפדף קצת למעלה תוכל למצוא שזאב ערבות הביא את תמונת הקטע בו הדברים מופיעים בדברי ר'יצחק קנפונטון. איש צפת ציטט פתגם אחר מספריו של אדם (כלומר מספרייתו) ניכרת חכמתו. משפט כזה אנחנו מחפשים.

[אישצפת]

ומה אתה רוצה מרבי מאיר אויערבאך זצ''ל שנלב''ע כבר בשנת תרל''ח? אולי בגלל שהיארצייט שלו בה' באייר?

בכל אופן, כבודו כמצחק בנו, תארים מסוג חריף ובקי נודע בשערים עבור צורבים צעירים או אישים תורניים זוטרים הינם סטנדרטיים לחלוטין בספרות הרבנית. לא כתבו אותם לנפחים וסנדלרים, אבל כן כתבו אותם לאנשים תורניים ששימשו אף ברבנויות זניחות או שכתבו ספר כל שהוא או אפי' שרק התכתבו עימם בהלכה. גם "הרב הגאון המפורסם'' אינו תואר חריג שנכתב רק עבור ת''ח גדולים, במיוחד שלא ברור ש''המפורסם'' קאי דווקא על הגאונות... וגם צריך לראות מכתב שלם ולא רק כותרת בשביל שיהיה אפשר אולי להסיק ממנו משהו (וגם זה בעירבון מוגבל).

לגבי החזקת ספרים, צר לי, אבל אין מכך כל ראיה, ואין לי את הסבלנות אפי' להסביר למה (אבל אם תתעקש, אעשה זאת).

[quote="פרנקל תאומים"]
במחילה טעיתי כוונתי הייתה להרה"ג חיים יהודה לייב אוירבך זצ"ל אביו של פוסק הדור הרה"ג שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שנדפסה בסיני כ"ו ואצרפנו כאן.

אולי החזקת ספרים כאספן לא מעידה על בקיאות וגם ראשי מכתבים לא מעידים על גדלותו וכנ"ל גם הסכמות והסמכות מגדולי הדור... אבל אם מעידים אחרים על בקיאותו ועל גליונותיו לספריו יש בזה די והותר, אלא אם כן נתעקש שהוא לא ת"ח משום שאינו משתייך לחוג שלנו.
וגילוי נאות אני חרדי מבטן ומלידה ועד ליום זה לא עזבתי את ספסל הלימודים החרדי

[נחלי אפרסמון]

מסקנה מימון היה בעייתי

[זאב ערבות]

מסקנה מימון היה בעייתי

הוא לא היה בעייתי, הוא השתייך לזרם המזרחי הדתי ואחד ממנהיגיו וכאשר התקיפו אותו לא בחל מלהתקיף חזרה בצורה בוטה. יתכן שהיה ממורמר שרעיונותיו (כגון הקמת הסנהדרין) לא יצאו לפועל ואף נכדו נהפך לחרדי, ובעולם החרדי מביטים עליו בעין לא יפה בלשון המעטה ומהלכים עליו הרבה סיפורים. אך אין זה שונה מאחרים כמוהו כגון ר' שאול ליברמן שנהיה חבר בזרם הקונסרבטיבי שזה סתם עליו את הגולל בעולם החרדי למרות גדולתו, ובצורה קצת אחרת הרב מ"מ כשר ועוד רבים וזו הסיבה ששלחו להוציא את הרב שך מישיבת ר' עמיאל בת"א בה למד שלא ידבק בו תואר של ציוני. ויש עוד הרבה דוגמאות למכביר.

[נחלי אפרסמון]

אדם שביזה את מרן הגרי"ז אסור לשתות מייינו.

[זאב ערבות]

אדם שביזה את מרן הגרי"ז אסור לשתות מייינו.

לא לימדתי עליו זכות על התנהגותו, אך איני סבור שהתבטאות חריפה נגד אחד מגדולי הדור משווה ליינו של אדם דין של יין נסך! מאין לך זאת?

[נחלי אפרסמון]

ממרן החזו"א כלפי איש אחר יותר טוב ממימון[לא אדליק כאן מדורה]

[אישצפת]

הגאון שדי חמד מזכירו בתואר ידידי הרה"ג מוהר"ר יאודה ליב פישמן אבד"ק פאדאקא יצ"ו בהערותיו היקרות (ח"ג עמוד תקמ"ב, וע"ע שם עמוד תקנ"ב ונדפס בטעות 'פישבין' תחת 'פישמן')

רי''ל פישמן מיימון לא כיהן מעולם כרב בפאדאקא, כך שכנראה צ''ל שאין מדובר באותו האדם.

בעמ' תקנב וודאי מדובר בו, כעדות רי"ל מימון עצמו. ושם: אב"ד סאראקא. בפאה"ש א, ק נכתב "אברך מסאראקא". (כנר' כתב מימון 'מסאראקא', והבין השד"ח שהוא רב שם, ואח"כ העמידו מימון על טעותו).
יתכן שצ"ל בעמ' תקמב סאראקא במקום פאדאקא. והתקשותו של השד"ח בפענוח כתב אשכנזי ידועה. [גם היחס הראוי לתארי הכבוד שחולק...].

הואיל ועלה כאן דיון בדמותו של ה"כהן הגדול הגרי"ל מימון זצ"ל" (כל' הרי"ק בפה"מ) בדרכים קצת משעשעות, אכתוב כאן למשמרת מה שאמר בדרשה בפ"ת (כמדומני בזמן גיוס בנות) כפי ששמעתי ממי שהיה נוכח שם: "יש איש אחד בבני ברק, קוראים אותו ר' אברהם ישעיה קרליץ. אומרים עליו שהוא גדול. אבל אני אומר לכם אני מכיר אותו מוילנא, הוא לא גדול". וכל השומעים מחאו כף. [ע"ע בספרו למען צל"א שמלגלג על שם הספר 'חזון' איש].

מה שהרב מה שנכון נכון מביא כאן חשוב מאוד, שכן הנקודה היא לא אם הרי"ל מימון היה ת"ח בדרגה זו או אחרת, אלא נטיותיו הפולטיות והשתיכותו לזרם המזרחי, שאוטומטית פוסל אותו ממעמד חשיבות כלשהוא בעיני הציבור החרדי, בפרט עם התבטאויות ממנו מסוג זה וכן כפי שהתבטא נגד הבריסקר רב כשיצא נגד רעיונו ליסד סנהדרין. כך שמדת הידע התורני של האדם הוא לא הדבר היחיד הקובע את גדולתו וכפי שציין הרב פרנקל תאומים לא התוארים הנכתבים עליו, בפרט מחברי מפלגתו.
לצערינו ניתן להביא דוגמאות רבות של ת"ח מופלגים שבגלל השתייכותם הפוליטית (בדור הזה בעיקר הציונית) לא התקבלו אצל הציבור החרדי ובראשם כמובן הראי"ה קוק.
אספר כאן שנגשתי לרב משה צוריאל לקבל הסכמה עבור ספרי וכתב אותה על הנייר המשרדי שלו שבו כתוב שהוא היה משגיח בשלעבים, אך חזר בו ואמר שעדיף שיכתוב על נייר חלק כיוון שבציבור החרדי מי שיראה שקבלתי הסכמה ממנו שמזוהה עם הציבור החרדל"י - בוודאי לא יקנה את הספר! וליהוי ידוע שהוא ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה וכתב הגהות על מאות ספרים (מדוע נגשתי אליו זה סיפור ארוך שלא שייך לכאן).

אכן יחי ההבדל!
אחד מגדולי הדור יכתוב עליו הכהן הגדול זצוק"ל (הרה"ג עובדיה הדאיה בספרו דעה והשכל דף קא ע"ב)
לעומת מתנגדיו קנאי ירושלים שכינוהו מימון=אינו מאמין (אוצרות ירושלים קכב עמוד שמט) וכן על זו הדרך.
הרב זאב שליט"א אני מקוה שלא הרסת לך לקוחות בזה שפרסמת כאן על כך שהלכת לבקש מרב דתי לאומי הסכמה.

[אישצפת]

מסקנה מימון היה בעייתי

תקרא לזה כך. אבל הייתי מציע לך לעשות סיור בספרים ובבתי גדולים לראות שהחזיקו/מחזיקים את ספרי הבעייתי הנ"ל. מקסימום עטופים שלא ירגישו.. כמו שנוהג מרן הגרח"ק בספר ערוך השלם.

[נחלי אפרסמון]

וכעת אני רואה למעלה שגם זילזל בחזו"א אז אנא ר' זאב אל תתעקם בכח.

[נחלי אפרסמון]

מסקנה מימון היה בעייתי

תקרא לזה כך. אבל הייתי מציע לך לעשות סיור בספרים ובבתי גדולים לראות שהחזיקו/מחזיקים את ספרי הבעייתי הנ"ל. מקסימום עטופים שלא ירגישו.. כמו שנוהג מרן הגרח"ק בספר ערוך השלם.

אבל את זה מרן הגרח"ק לא מחזיק

[אישצפת]

לגבי ספר שרי המאה של פישמן זכורני דבספר פניני הקהלות יעקב מביא דוגמה לספר הטעון שריפה כגון "שרי המאה"
נכדו הגאון רבי שילה רפאל כותב עליו "ייזכר לטובה סבי הגאון ר' יהודה לייב הכהן מימון ז"ל אשר נטע בליבי אהבת אמת לתורה"

אחר חיפוש מצאתיהו בספר הליכות והנהגות ממרן בעל קהילות יעקב זיע"א

[אישצפת]

מסקנה מימון היה בעייתי

תקרא לזה כך. אבל הייתי מציע לך לעשות סיור בספרים ובבתי גדולים לראות שהחזיקו/מחזיקים את ספרי הבעייתי הנ"ל. מקסימום עטופים שלא ירגישו.. כמו שנוהג מרן הגרח"ק בספר ערוך השלם.

אבל את זה מרן הגרח"ק לא מחזיק

ישנם עוד ספרים רבים שמרן הגרח"ק אינו מחזיק ועדיין נמצאים בבתיהם של גדולים אחרים ומאידך ישנם ספרים כמו ערוך השלם של קוהוט שגדולים אחרים לא יחזיקו אותם אפילו עם עטיפה כי לדידהו זה טרף גדול יותר משרי המאה כך שלא תועיל לו עטיפה והסוואה.

[דמשק]

אספר כאן שנגשתי לרב משה צוריאל ... וליהוי ידוע שהוא ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה וכתב הגהות על מאות ספרים (מדוע נגשתי אליו זה סיפור ארוך שלא שייך לכאן).

כמדומני שכל ספריו הם באגדה/הגות/השקפה, יש ממנו ספר אחד בהלכה או בסוגיות הש"ס?

[זאב ערבות]

הרב זאב שליט"א אני מקוה שלא הרסת לך לקוחות בזה שפרסמת כאן על כך שהלכת לבקש מרב דתי לאומי הסכמה.

את הרב צוריאל פגשתי לפני 30 שנה בביתו ברחוב בית הלל 13 ב"ב כאשר חפשתי אחד מספריו. נשאר קשר מכתבים קצר בינינו ואח" כ לא ראיתיו שנים רבות. יום אחד לפני כשש שנים נכנסתי שוב לביתו להראות לו את הספר ולא לשם קבלת הסכמה. בתחילה לא זכר אותי ולאחר עלעול קצר שאל אם אני מעוניין בהסכמה. עניתי לו שאיני מבקש אך אם הוא מעוניין לא אתנגד. אז הוא ענה מה שכתבתי לעיל.
יותר מאוחר ספרתי זאת לרב יואל קטן ושאני חושש להדפיס את ההסכמה. הוא ענה לי נחרצות שזה יהיה בזיון אם לא אדפיס אותה ושהוא מבטיח לי שחשיבות הספר לא תפגע. ניתן לברר את הפרטים א צל הרב קטן. אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.

[אישצפת]

למען האמת לעולם לא רכשתי או הכנסתי ספר אל ביתי לפי מראה מחברו או זרם השתייכותו אלא רק לפי תוכנו. אלא שהערתי בהלצה שאת מה שהרב משה צוריאל ניסה להסתיר כבודו גילה.

[זאב ערבות]

וכעת אני רואה למעלה שגם זילזל בחזו"א אז אנא ר' זאב אל תתעקם בכח.

אין לי מושג על מה אתה מדבר. לא אני פתחתי את התת דיון ברי"ל ובספריו ולא כתבתי מלה אחת לזכות או לגנאי אלא רק ציינתי כמה הערות בקשר לנכדו וספריו וכן שבדיוק כמו שהחרדים הסתכלו וחשבו עליו - הוא והמזרחסיטים מתקופתו הסתכלו על החרדים. חוץ מזה לא הבעתי דעה אז לאיזו התעקמות אתה מתכוין.

[זאב ערבות]

אספר כאן שנגשתי לרב משה צוריאל ... וליהוי ידוע שהוא ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה וכתב הגהות על מאות ספרים (מדוע נגשתי אליו זה סיפור ארוך שלא שייך לכאן).

כמדומני שכל ספריו הם באגדה/הגות/השקפה, יש ממנו ספר אחד בהלכה או בסוגיות הש"ס?

ספרו הראשון בית יחזקאל ח"א הוא בהלכה. אך איך היה נשמע לך שמישהו יאמר שכל ספרי המהר"ל הם באגדה הגות והשקפה? או הרמח"ל, או רבינו בחיי, או רבינו יהודה הלוי, או... או... קלטת? תביט בעשרות הספרים אותם הוציא במהדורות חדשות עם הערות ומראי מקומות, ואת עשרות הספרים האחרים שחיבר כגון מפתחות לכל כתבי הרמב"ם, כל כתבי הגר"א ועוד ועוד. כולם נמצאים בהיברו בוקס. והאם פירוש לכל אגדות הש"ס עם כרך נוסף למ"מ למאות ספרים אחרים זה דבר של מה בכך בעינך?

[פרנקל תאומים]

בכל אופן, ההתדיינות הזו מיותרת, כבר כתבתי שהנ''ל היה ת''ח ואיש ספר, וכל שהערתי הוא שאת התואר ת''ח גדול ראוי לשמור עבור גדולי תורה שחידושי תורתם או תלמידיהם או כלל ישראל מעידים על היותם ת''ח גדולים. לא כל רב עסקן הינו ת''ח גדול, וגם להיות סתם ת''ח זה מספיק מכובד (הלוואי עליי..). ואין לתובנה הפשוטה הזו כל קשר לעובדת היותו איש ''המזרחי'' תקיף ונחרץ ולמתיחות שהיתה בינו ובין החרדים מתנגדי המזרחי.
אני יכול לכתוב לך רשימה של גדולי תורה מופלגים שהיו אנשי ''המזרחי''.

א) אם ההתדיינות הזו מיותרת מדוע המשיך אותה כת"ר?
ב) אם כת"ר אינו אפילו סתם ת"ח (מה שלא נראה לי אבל כך עולה מכאן) איך הא יודע להחליט מי הוא ת"ח גדול ומי הוא ת"ח ואיש ספר בלבד?
ג) ראית חידושי תורתו של הרב מימון הרי לא קרא מר בשביל לדעת אם הם מעידים על גדלותו או לא

ב) כי ללמוד בישיבות ובכוללים כן זכיתי. ולהבדיל בין איש ספר או אפי' ת''ח זוטר ובין ת''ח גדול אני כן יודע. וזאת בדיוק גם הסיבה שאני יודע להבחין בכך שאני אינני ת''ח אע''פ שב''ה אני עוסק בלימוד התורה ובהרבצתה כבר שנים רבות כ''י.
ג) עולם הישיבות ראה? עולם התורה ראה? מי כן ראה? יש כאן מישהו שיכול להעיד על טיבם? מה''ת להתפעל מהם?
א) 1) כח האינרציה 2) כי מעכ''ת מתעקש, אני הק' רק משיב על דבריו. ובאמת אינני מבין על מה יש כאן להתווכח.

בכל מקרה, אני מבין שאינך משתכנע מדבריי, זכותך. אפשר לעצור כאן והבוחר יבחר.

החידושים קיימים
א) קודם תקרא אחר כך תתווכח
ב) זה שבעולם הישיבות לא ראו אותם זה לא אומר כלום, חידושים רבים לא הגיעו לעולם הישיבות לפחות עד תקופת אוצר החכמה ואין זה אומר שמחבריהם לא היו גדולים.
ג) כדי להבחין במדרגות בין תלמידי חכמים האדם צריך להיות תלמיד חכם בעצמו

א) אדרבה, קודם יקראם מר טרם יחרף נפשו על העיקר ה14: ''אני מאמין באמונה שלימה שרי''ל פ''מ היה ת''ח גדול''.
ב) הנקודה היא שכל זמן שאין לנו מי שמכיר את הדברים, אין לנו כל סיבה לחשוב שהם מורים על גדלות מופלגת בתורה. אלא א''כ ישנם תלמידים ת''ח המעידים על גדלות רבם, או אלא א''כ פקע שמו של החכם בכלל ישראל. למה אני צריך לכתוב דברים כה פשוטים?
ג) בן ישיבה המורגל בד''ת יכול להבחין מה בין איש ספר ובין ת''ח גדול או אפי' בין ת''ח זוטר ובין ת''ח גדול. וזה ברור. כמובן שכדי להבחין בין דקויות שבין ת''ח גדולים צריך גם להיות ת''ח של ממש. למה אני צריך לכתוב דברים פשוטים??

חד גדיא חד גדיא חד גדיא.

[פרנקל תאומים]

הגאון שדי חמד מזכירו בתואר ידידי הרה"ג מוהר"ר יאודה ליב פישמן אבד"ק פאדאקא יצ"ו בהערותיו היקרות (ח"ג עמוד תקמ"ב, וע"ע שם עמוד תקנ"ב ונדפס בטעות 'פישבין' תחת 'פישמן')

רי''ל פישמן מיימון לא כיהן מעולם כרב בפאדאקא, כך שכנראה צ''ל שאין מדובר באותו האדם.

בעמ' תקנב וודאי מדובר בו, כעדות רי"ל מימון עצמו. ושם: אב"ד סאראקא. בפאה"ש א, ק נכתב "אברך מסאראקא". (כנר' כתב מימון 'מסאראקא', והבין השד"ח שהוא רב שם, ואח"כ העמידו מימון על טעותו).
יתכן שצ"ל בעמ' תקמב סאראקא במקום פאדאקא. והתקשותו של השד"ח בפענוח כתב אשכנזי ידועה. [גם היחס הראוי לתארי הכבוד שחולק...].

הואיל ועלה כאן דיון בדמותו של ה"כהן הגדול הגרי"ל מימון זצ"ל" (כל' הרי"ק בפה"מ) בדרכים קצת משעשעות, אכתוב כאן למשמרת מה שאמר בדרשה בפ"ת (כמדומני בזמן גיוס בנות) כפי ששמעתי ממי שהיה נוכח שם: "יש איש אחד בבני ברק, קוראים אותו ר' אברהם ישעיה קרליץ. אומרים עליו שהוא גדול. אבל אני אומר לכם אני מכיר אותו מוילנא, הוא לא גדול". וכל השומעים מחאו כף. [ע"ע בספרו למען צל"א שמלגלג על שם הספר 'חזון' איש].

מה שהרב מה שנכון נכון מביא כאן חשוב מאוד, שכן הנקודה היא לא אם הרי"ל מימון היה ת"ח בדרגה זו או אחרת, אלא נטיותיו הפולטיות והשתיכותו לזרם המזרחי, שאוטומטית פוסל אותו ממעמד חשיבות כלשהוא בעיני הציבור החרדי, בפרט עם התבטאויות ממנו מסוג זה וכן כפי שהתבטא נגד הבריסקר רב כשיצא נגד רעיונו ליסד סנהדרין. כך שמדת הידע התורני של האדם הוא לא הדבר היחיד הקובע את גדולתו וכפי שציין הרב פרנקל תאומים לא התוארים הנכתבים עליו, בפרט מחברי מפלגתו.
לצערינו ניתן להביא דוגמאות רבות של ת"ח מופלגים שבגלל השתייכותם הפוליטית (בדור הזה בעיקר הציונית) לא התקבלו אצל הציבור החרדי ובראשם כמובן הראי"ה קוק.
אספר כאן שנגשתי לרב משה צוריאל לקבל הסכמה עבור ספרי וכתב אותה על הנייר המשרדי שלו שבו כתוב שהוא היה משגיח בשלעבים, אך חזר בו ואמר שעדיף שיכתוב על נייר חלק כיוון שבציבור החרדי מי שיראה שקבלתי הסכמה ממנו שמזוהה עם הציבור החרדל"י - בוודאי לא יקנה את הספר! וליהוי ידוע שהוא ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה וכתב הגהות על מאות ספרים (מדוע נגשתי אליו זה סיפור ארוך שלא שייך לכאן).

גם הג''ר יצחק דזימיטרובסקי זצ''ל היה ר'''מ בישיבת ההסדר בשעלבים (או כ''לשון הזהב'' של העיתון: "הרביץ תורה במושב שלבים")...

יש הבדל בין "לא התקבלו" ובין אי הכרה בגדלות תורנית משמעותית. יהודים חרדים נורמלים עם ראש על הכתפיים יודעים שהגרא''י קוק היה אדם גדול מאד, חרף חילוקי הדעות. ההשוואה בינו ובין רי''ל פישמן מיימון אינה מתחילה (אלא שמסתמא באמת לא התכוונת להשוות).

בכל אופן, הרב צוריאל הינו גאון וספרא רבא בלי ספק, אם כי כפי שהזכירו התמחותו היא בעיקר מוסר מחשבה השקפה והלכות דעות, הוא משגיח ולא ראש ישיבה. אגב, אע''פ שהוא בעל השקפה חרד''לית מובהקת והוא אף ממנווטי דרכה, הוא בכלל לא דוגמא קלאסית לרב דת''ל, הוא למד ב''נר ישראל'' באלטימור, ורק אח''כ חתך לכיוון החרד''לי, וכמדומה שילדיו הינם חרדים (והוא עצמו שלח אותם למוסדות חרדיים).


נ''ב:
העירני באישי אחד מחכמי אתרא הדין, שיש להדגיש כי הגרכ''פ טכורש זצ''ל אכן היה ת''ח מופלג וגם בעל זכויות גדולות בהעמדת הדת על תילה.

[פרנקל תאומים]

ומה אתה רוצה מרבי מאיר אויערבאך זצ''ל שנלב''ע כבר בשנת תרל''ח? אולי בגלל שהיארצייט שלו בה' באייר?

בכל אופן, כבודו כמצחק בנו, תארים מסוג חריף ובקי נודע בשערים עבור צורבים צעירים או אישים תורניים זוטרים הינם סטנדרטיים לחלוטין בספרות הרבנית. לא כתבו אותם לנפחים וסנדלרים, אבל כן כתבו אותם לאנשים תורניים ששימשו אף ברבנויות זניחות או שכתבו ספר כל שהוא או אפי' שרק התכתבו עימם בהלכה. גם "הרב הגאון המפורסם'' אינו תואר חריג שנכתב רק עבור ת''ח גדולים, במיוחד שלא ברור ש''המפורסם'' קאי דווקא על הגאונות... וגם צריך לראות מכתב שלם ולא רק כותרת בשביל שיהיה אפשר אולי להסיק ממנו משהו (וגם זה בעירבון מוגבל).

לגבי החזקת ספרים, צר לי, אבל אין מכך כל ראיה, ואין לי את הסבלנות אפי' להסביר למה (אבל אם תתעקש, אעשה זאת).

במחילה טעיתי כוונתי הייתה להרה"ג חיים יהודה לייב אוירבך זצ"ל אביו של פוסק הדור הרה"ג שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שנדפסה בסיני כ"ו ואצרפנו כאן.

אולי החזקת ספרים כאספן לא מעידה על בקיאות וגם ראשי מכתבים לא מעידים על גדלותו וכנ"ל גם הסכמות והסמכות מגדולי הדור... אבל אם מעידים אחרים על בקיאותו ועל גליונותיו לספריו יש בזה די והותר, אלא אם כן נתעקש שהוא לא ת"ח משום שאינו משתייך לחוג שלנו.
וגילוי נאות אני חרדי מבטן ומלידה ועד ליום זה לא עזבתי את ספסל הלימודים החרדי

למה אדום למה? צורב בעיניים.

כל הערבוב של חרדי ולא חרדי חוג שלנו ולא חוג שלנו איננו ממין העניין, זה לא הנושא כאן, לפחות לא מבחינתי.

אגב, איך יתכן ש"מוסד הרב קוק" עוד לא הו''ל סדרת ספרי חידושים מהגליונות לספריו? או אפי' ספר אחד למצער?

[זאב ערבות]

ומה אתה רוצה מרבי מאיר אויערבאך זצ''ל שנלב''ע כבר בשנת תרל''ח? אולי בגלל שהיארצייט שלו בה' באייר?

בכל אופן, כבודו כמצחק בנו, תארים מסוג חריף ובקי נודע בשערים עבור צורבים צעירים או אישים תורניים זוטרים הינם סטנדרטיים לחלוטין בספרות הרבנית. לא כתבו אותם לנפחים וסנדלרים, אבל כן כתבו אותם לאנשים תורניים ששימשו אף ברבנויות זניחות או שכתבו ספר כל שהוא או אפי' שרק התכתבו עימם בהלכה. גם "הרב הגאון המפורסם'' אינו תואר חריג שנכתב רק עבור ת''ח גדולים, במיוחד שלא ברור ש''המפורסם'' קאי דווקא על הגאונות... וגם צריך לראות מכתב שלם ולא רק כותרת בשביל שיהיה אפשר אולי להסיק ממנו משהו (וגם זה בעירבון מוגבל).

לגבי החזקת ספרים, צר לי, אבל אין מכך כל ראיה, ואין לי את הסבלנות אפי' להסביר למה (אבל אם תתעקש, אעשה זאת).

במחילה טעיתי כוונתי הייתה להרה"ג חיים יהודה לייב אוירבך זצ"ל אביו של פוסק הדור הרה"ג שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שנדפסה בסיני כ"ו ואצרפנו כאן.

אולי החזקת ספרים כאספן לא מעידה על בקיאות וגם ראשי מכתבים לא מעידים על גדלותו וכנ"ל גם הסכמות והסמכות מגדולי הדור... אבל אם מעידים אחרים על בקיאותו ועל גליונותיו לספריו יש בזה די והותר, אלא אם כן נתעקש שהוא לא ת"ח משום שאינו משתייך לחוג שלנו.
וגילוי נאות אני חרדי מבטן ומלידה ועד ליום זה לא עזבתי את ספסל הלימודים החרדי

למה אדום למה? צורב בעיניים.

כל הערבוב של חרדי ולא חרדי חוג שלנו ולא חוג שלנו איננו ממין העניין, זה לא הנושא כאן, לפחות לא מבחינתי.

אגב, איך יתכן ש"מוסד הרב קוק" עוד לא הו''ל סדרת ספרי חידושים מהגליונות לספריו? או אפי' ספר אחד למצער?

בקשר להערתך על דברי בענין הראי"ה - בוודאי לא התכוונתי להשוות אלא ציינתי שאף גדול כמוהו נדחה ע"י הציבור החרדי וראיה שכל ספר חרדי שקבל הסכמה ממנו הנדפס מחדש - מוציאים את ההסכמה (אלא אם כן מדובר בחסידי גור).
כידוע מוסד הרב קוק מכר את כמעט כל הספריה לפני כמה שנים כך שההגהות אינן בבעלותו יותר.

[פרנקל תאומים]

בקשר להערתך על דברי בענין הראי"ה - בוודאי לא התכוונתי להשוות אלא ציינתי שאף גדול כמוהו נדחה ע"י הציבור החרדי וראיה שכל ספר חרדי שקבל הסכמה ממנו הנדפס מחדש - מוציאים את ההסכמה (אלא אם כן מדובר בחסידי גור).
כידוע מוסד הרב קוק מכר את כמעט כל הספריה לפני כמה שנים כך שההגהות אינן בבעלותו יותר.

ומה היה עד לפני כמה שנים? הלא רי''ל פישמן מיימון נלב''ע כבר לפני קרוב לשישים שנה. ההגהות היו בבעלותם, ובני המשפחה מאז ועד היום ניהלו את המוסד, ואם היה להם חומר נמשמעותי מסתמא היו עושים איתו משהו במשך הכמעט שישים שנה הללו.

[נחלי אפרסמון]

גם מה שכתב הרבה העתיק ואין בכוחי כעת להוכיח.

[זאב ערבות]

בקשר להערתך על דברי בענין הראי"ה - בוודאי לא התכוונתי להשוות אלא ציינתי שאף גדול כמוהו נדחה ע"י הציבור החרדי וראיה שכל ספר חרדי שקבל הסכמה ממנו הנדפס מחדש - מוציאים את ההסכמה (אלא אם כן מדובר בחסידי גור).
כידוע מוסד הרב קוק מכר את כמעט כל הספריה לפני כמה שנים כך שההגהות אינן בבעלותו יותר.

ומה היה עד לפני כמה שנים? הלא רי''ל פישמן מיימון נלב''ע כבר לפני קרוב לשישים שנה. ההגהות היו בבעלותם, ובני המשפחה מאז ועד היום ניהלו את המוסד, ואם היה להם חומר נמשמעותי מסתמא היו עושים איתו משהו במשך הכמעט שישים שנה הללו.

שאלה טובה. יתכן שסברו שלא יהיו קונים, או שמה ההגהות לא היו בעלות חשיבות מי יודע מה. אולי לא היה להם תקציב לכך, אולי יש לשאול את ראש המוסד. בכלל כמה הגהות של גדולי עולם נדפסו בצדי ספרים ורבים מהם עדיין מחכים לגואל.

[זאב ערבות]

גם מה שכתב הרבה העתיק ואין בכוחי כעת להוכיח.

אינך צריך להוכיח שכן זה דבר ידוע וחבל על זמנך. המציאות מראה שהביקוש לספריו היום הוא כמעט אפסי וגם סגנון כתיבתו לא בדיוק כפי הסגנון היום ובפרט שאולי בזמנו ספר שרי המאה היה יחודי, אך כיום יש הרבה ספרי סיפורים אחרים טובים משלו. למשל ספר תולדות הגר"א שהו"ל, כיום יש את ספרו של ר' בצלאל לנדוי ושל הרב אליאך.

[דמשק]

אספר כאן שנגשתי לרב משה צוריאל ... וליהוי ידוע שהוא ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה וכתב הגהות על מאות ספרים (מדוע נגשתי אליו זה סיפור ארוך שלא שייך לכאן).

כמדומני שכל ספריו הם באגדה/הגות/השקפה, יש ממנו ספר אחד בהלכה או בסוגיות הש"ס?

ספרו הראשון בית יחזקאל ח"א הוא בהלכה. אך איך היה נשמע לך שמישהו יאמר שכל ספרי המהר"ל הם באגדה הגות והשקפה? או הרמח"ל, או רבינו בחיי, או רבינו יהודה הלוי, או... או... קלטת? תביט בעשרות הספרים אותם הוציא במהדורות חדשות עם הערות ומראי מקומות, ואת עשרות הספרים האחרים שחיבר כגון מפתחות לכל כתבי הרמב"ם, כל כתבי הגר"א ועוד ועוד. כולם נמצאים בהיברו בוקס. והאם פירוש לכל אגדות הש"ס עם כרך נוסף למ"מ למאות ספרים אחרים זה דבר של מה בכך בעינך?

[אולי לא שמת לב לתיבות שהדגשתי] עם כל הכבוד, ספרי ליקוטים ומפתחות בעניני אגדה רחוקים מאד מההגדרה 'ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה'.
(וראה כאן ואילך וע"ע כאן).

[זאב ערבות]

אספר כאן שנגשתי לרב משה צוריאל ... וליהוי ידוע שהוא ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה וכתב הגהות על מאות ספרים (מדוע נגשתי אליו זה סיפור ארוך שלא שייך לכאן).

כמדומני שכל ספריו הם באגדה/הגות/השקפה, יש ממנו ספר אחד בהלכה או בסוגיות הש"ס?

ספרו הראשון בית יחזקאל ח"א הוא בהלכה. אך איך היה נשמע לך שמישהו יאמר שכל ספרי המהר"ל הם באגדה הגות והשקפה? או הרמח"ל, או רבינו בחיי, או רבינו יהודה הלוי, או... או... קלטת? תביט בעשרות הספרים אותם הוציא במהדורות חדשות עם הערות ומראי מקומות, ואת עשרות הספרים האחרים שחיבר כגון מפתחות לכל כתבי הרמב"ם, כל כתבי הגר"א ועוד ועוד. כולם נמצאים בהיברו בוקס. והאם פירוש לכל אגדות הש"ס עם כרך נוסף למ"מ למאות ספרים אחרים זה דבר של מה בכך בעינך?

[אולי לא שמת לב לתיבות שהדגשתי] עם כל הכבוד, ספרי ליקוטים ומפתחות בעניני אגדה רחוקים מאד מההגדרה 'ת"ח עצום שהו"ל עשרות ספרים בכל תחומי התורה'.
(וראה כאן ואילך וע"ע כאן).

יפה, יכלת להביא עוד מ"מ, כגון
viewtopic.php?f=47&t=43483&p=511304&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C#p511304
viewtopic.php?f=46&t=42573&p=498467&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C#p498467
viewtopic.php?f=51&t=42520&p=493387&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C#p493387
viewtopic.php?f=51&t=40358&p=467829&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C#p467829
ובמ"מ האחרון לא אני כתבתי שהוא בקי גדול. כשכתבתי ת"ח עצום משמע יש לו ידע עצום בכל תחומי התורה, לא ידעתי שלת"ח יש רק הגדרה אחת שיודע לחדש חידושים בש"ס ולכתוב ספרי הלכה. והאם העובדה שאין לו ספר פלפולים משמעה שאינו יודע אף להתפלפל? כמה ת"ח עצומים לא הוציאו לאור ספרי פלפולים? או כמה כתבי ידות נאבדו ונשרפו במשך הדורות, האם תאמר שכותביהם לא ידעו לפלפל כיוון שאין מהם זכר היום? והאם כל מי שכותב ספר פלפולים הוא אוטמטית ת"ח גדול? יש אלפי ספרי פלפולים היושבים בקרן זוית ואין להם דורש כיון שציבור הלומדים דן אותם לשבט.
בקשר לשינויים שעשה בהכתב והקבלה, אם נתחיל לבדוק כל ספר היוצא לאור בפינצטה, נגלה הרבה דברים "מענינים" מהסוג ההוא. כבר דנו בכך על התורה תמימה ועל ר' ראובן מרגליות ועל עוד רבים כאן בפורום, האם זה פוסל אותם מלהיות ת"ח גדולים? או בקיאים עצומים.
בעלי שור מובא שבכדי להיות ת"ח צריך להיות בקי בחומש עם רמב"ן, מסילת ישרים, חובת הלבבות ומ"ב. מן הסתם זאת בנוסף לש"ס ופוסקים שזה דבר מובן מאליו, אך לא כתב פלפלן בש"ס.

[אישצפת]

כתב ספר למדני הנותן בים דרך. זו דרכו של עולם, כאשר מישהו אינו מסכים לדעתי ושיטתי, אז פוסלים אף את למדנותו ואין צורך להביא דוגמאות. אך הבעיה אתו היתה שכאשר יצאו נגד הרעיון של הסנהדרין הוא התבטא בצורה לא מכובדת בלשון המעטה נגד גדולי ישראל ואף נכדו הגר"ש רפאל מחה בו נמרצות על כך.

כנראה שלפני הפוליטיקה ספר זה ענין גם תלמיד מפונוביז'