מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ב' ספטמבר 02, 2019 9:35 am

הרב אליהו לופיאן כותב: "אני שמעתי בלונדון מפי הקדוש ר’ אלחנן וסרמן זצ"’ל, שאמר בשם החפץ חיים, שחז"ל אומרים שמלחמת גוג ומגוג תהיה שלוש פעמים, ואז היה אחרי המלחמה העולמית הראשונה, ואמר החפץ חיים שהמלחמה הזאת הייתה מלחמת גוג ומגוג הראשונה, ובעוד עשרים וחמש שנה בערך, תהיה עוד מלחמה עולמית שנייה, שהמלחמה הראשונה תהיה כאפס נגדה, ואחר כך תהיה מלחמת גוג ומגוג שלישית - עת צרה היא ליעקב, אבל ממנה יושע. וסיים הג"ר אלחנן ואמר, כי חבלי משיח מוכרחים לעבור, רק המשכיל בעת ההיא ידום ויתכונן בהכנה דרבה אולי יזכה לראות בנחמת ציון וירושלים". ע"כ.

והנה ידוע שגוג ומגוג בא במלחמה על משיח בן יוסף כמו שכתב הגר"א בגמ' ברכות , וכאן החפץ חיים קובע שמלחמת העולם הראשונה כבר היתה חלק ממלחמת גוג ומגוג, וזו הוכחה שתקופת משיח בן יוסף החלה כבר קודם, כי עניינו של משיח בן יוסף הוא התחלת היציאה משעבוד מלכויות וקיבוץ גלויות, וגוג ומגוג בא דווקא בזמן הזה להילחם בישראל.
ובספר יהל אור פרשת פקודי כותב (בביאור ההיכלות): שהחבלי משיח מתחלקים לב' חלקים, כדוגמת לידה, האחד מבחינת דם- מלחמות, ואז תהיה בחי' של מיתת משיח בן יוסף, וזה "בבחי' יבואו ובתחנונים אובילם" ואח"כ בחי' מים שרומז על התורה, שהתלמידי חכמים יהיו עניים וילמדו תורה מתוך הדחק (וזה יהיה תמורת גזירת המיתה, ויתכן שזה המקור לדברי ר' יחזקאל לווינשטין שהמלחמה השלישית היא מלחמה רוחנית, וכך כתב רי"א וינטרוב שממשלת הערב היא גופא מלחמת גוג). וודאי הדם שנשפך בשואה היה חלק מהעניין של מיתת משיח בן יוסף, (והתקיים ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש) וכמו שכתוב הגר"א בביאורו לב"ק אגדות: "…והנה ב' איכה הראשונים נגד ב' חורבנות, והג' נגד גלות ג' של גוג ומגוג שיהרג משיח בן יוסף. ויגלו במדבר עמים, וימותו עם רב ברעב, ועל זה נאמר טובים היו חללי חרב מחללי רעב. ועכשיו בס"ד אנו קרובים לגמר החבלי משיח.

האר"י הק' אמר לכוון בתפלת וכסא דוד עבדך שמשיח בן יוסף לא ימות, וכיוון על עצמו, מורי ז"ל הזהיר לנו מאד שנזכיר בכל תפילה לכוון במלים "וכסא דוד עבדך", שיהיה משיח בן יוסף ולא ימות" ). אך מובא בסידור הרש"ש ע"פ שעה"כ שיש לכוון כך בכל דור. כי בכל דוד יש משיח בן יוסף והוא צדיק יסוד עולם שמגין על הדור ומעושה פעולות ישועה והצלה. משיח בן יוסף הוא בבחי' הכסא של משיח בן דוד שמכין לו את הכלי למלוך. ולכא' למה לא מתפללים בשמונה עשרה על ביאת משיח בן יוסף? מכאן ראיה למה שכתוב בקול התור שמשיח בן יוסף זה צדיק נסתר שמגן על הכלל, ואין אנו יודעים מה שמו בבחי' "והם לא הכירוהו" הנאמר אצל יוסף הצדיק, ולכן מתפללים רק שלא ימות, והסימן שהוא נמצא ופועל זה בברכת השנים – קץ המגולה ותחילת קבוץ גלויות. וכן בקול התור יש תפילה ארוכה על חייו של מב"י, וכן העידו זקנים רבים לפני הרב זילברמן שהיתה שגורה בפיהם התפילה "עוד יוסף חי", משא"כ משיח בן דוד עליו מבקשים שיצמיח קרנו כי כולנו נזכה לראותו בגאולה השלמה, ויתכן שאז גם משיח בן יוסף יהיה נגלה, וכבר כתב הרמב"ם שלא נדע סדר הדברים מה שיהיה עד שיהיה. ויתכן שכסא מלשון כיסוי, ולכן הוא מתכסה, בבחי' צדיק יסוד עולם, שהיסוד מכוסה. וכן כתב בספר קדושת לוי שמשיח בן יוסף הוא עושה ההכנה למשיח בן דוד "וזה הרמז וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין שכתוב בהאר"י ז"ל, שמרומז על משיח בן יוסף שלא יהרג. תכין, מרומז שהוא יהיה הכנה למשיח בן דוד, דהיינו שההכנה לא יהיה בטל.
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ב' ספטמבר 09, 2019 6:36 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ב' ספטמבר 02, 2019 1:03 pm

שכונת בית ישראל

נקרא ע"ש הפסוק "וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָה וְנוֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה". (יחזקאל ל"ו י')
בית ישראל.jpg
בית ישראל.jpg (7.89 KiB) נצפה 1684 פעמים


ובקול התור: לא) הרי ישראל ענפיכם תתנו (יחזקאל ל"ו). ושם ונושבו הערים והחרבות תבנינה, ולפני זה כתוב הנני בקנאתי. והוא ענין קץ המגולה שבחז"ל (סנהדרין צח, מגילה יז)

בעת כיבוש הביצה ע"י העצה הידועה שנתן ר' יוסף חיים זוננפלד עם חבל וכלב כידוע אמרו ר' יוסף ריבלין וחבריו הפסוק: "ציון ממכותיך ארפאך" כפי שמספר הסופר הנודע ר' יעקב גליס.

אוצר החכמה_15413 (2).jpg
אוצר החכמה_15413 (2).jpg (58.46 KiB) נצפה 2519 פעמים


בקול התור:
קכט) ציון ממכותיך ארפאך (ירמי' ל"א) - רפואתה של ציון היא בטוריא דמב"י כמו ציר אמונים מרפא כאמור לעיל, וכן הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ועפ"י הכתוב (תהלים ק"ז) "ישלח דברו וירפאם" שנאמר על מב"י ובחושבנא "אפרים משיח בן יוסף".
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ו' ספטמבר 27, 2019 8:43 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ב' ספטמבר 02, 2019 11:39 pm

בכתבה מעיתון המליץ תרנ"ט שנכתב ע"י ר' לייב נח באס אב"ד שווקאט (יליד וילנא) מחבר ספר "תנא ירושלמי" על הירושלמי, כתוב שהגאון מוילנא היה בבחי' "הגאון המעשה" שפעולותיו למען עם ישראל ניכרות על כלל ישראל עד היום, גם לגבי "ציון" - החובב ציון חזה - אהבת ציון קרית מועדינו. - אולי רמז כאן לתנועת חזון ציון שיסד וחזה.
חזה ציון.jpg
חזה ציון.jpg (110.94 KiB) נצפה 2475 פעמים
קבצים מצורפים
המליץ יום חמישי, דצמבר 09, 1897 הגאון חזון ציון.pdf
(186.64 KiB) הורד 25 פעמים

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' ספטמבר 03, 2019 3:47 am

שכונת משכנות ישראל

בדף הכותרת לבניית בית המדרש השכונה:
שכונת משכנות ישראל.JPG
שכונת משכנות ישראל.JPG (125.25 KiB) נצפה 2454 פעמים



ובקול התור:

וכל זמן שרוח הטומאה שולטת בהם אין רגלי קומת ברוש יכולות לעמוד בהם, מעכבת החבור שבין ירושלם של מטה לבין ירושלם של מעלה, היינו חבור השכינה עם כנסת ישראל שבו תלויה כל הגאולה. המלחמה בשממה זו היא רק ע"י בנין אהלי יעקב ומשכנות ישראל במקומם.

ובפזמונים עמ' 75:

משכנות ישראל בעיר אלקים.

כ"משכני עליון" (בגימ' ירושלים) "בדרי מעלה".

לחזות בנועם ה' מעשינו יכונן.

כמו כן בית המדרש המרכזי בשכונה נקרא בשם "משכני עליון"
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ב' נובמבר 18, 2019 8:05 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' ספטמבר 03, 2019 4:01 pm

שכונת אבן ישראל בית יעקב ואהל בת ציון -פתחא דקרתא.

בספרו של זכריה שבתי ירושלים של מטה ועוד מובא שמגרש הפתחא דקרתא בתחילה היה ברחוב הנביאים 55 עד שבנו שם הנוצרים מבנה טומאה רח"ל.

האזור מכונה בפי היהודים "פתחא דקרתא" ששם יישב משיח בן יוסף שיבוא לבשר על בואו של משיח בן דוד. בתחתית הגבעה במקום בו עומדת הכ... (הנביאים 55) היה אוהל ושם ערכו מקובלים תיקונים ותפילות לכבוד משיח בן יוסף, וכשנבנתה ה... (1908) עבר האוהל לגבעה הזו - ליד נביא עכשא.

בקול התור: אהל בת ציון (איכה ב' - באהל בת ציון שפך כאש חמתו) - "אהל בת ציון" שהוא בקו האמצעי, קו הרחמים. וכן "אבן ישראל" מימין ו"בית יעקב" משמאל.

אהל בת ציון הוא אהל של משיח בן יוסף שהקימו המקובלים על שטח הביניים שבין החומות לשערים. ור' יושעה בנה שכונת אבן ישראל לימינו ובית יעקב לשמאלו, כשפניך כלפי מזרח ללב ירושלים (פזמונים)

וכך כתב בפזמונים עמוד 167 :
בית יעקב משמאל דרך גאולים. אבן ישראל מימין קו החסדים . רגלי וו קצות ביסוד עומדים דא "אהל בת ציון" שווים מתאחדים (שלושתם בגימ' 594). אל מול פני "לב ירושלים, כשפניך קדים.

בעיגול מסומן מקום האוהל שהקימו בשנית ליד רחוב פראג. בפזמונים שם בעמ' 167 כתב ר' יושעה שרוחב הפתחא הוא 250 אמה. שזה בערך המרחק בין המקום הקודם למקום השני.
קבצים מצורפים
אהל בת ציון אבן ישראל ובית יעקב (1).JPG
אהל בת ציון אבן ישראל ובית יעקב (1).JPG (81.87 KiB) נצפה 2357 פעמים
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ו' ספטמבר 27, 2019 8:21 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » א' ספטמבר 08, 2019 12:29 am

קבלתי מתלמיד חכם אחד מופלג בעניין השואה וגלות הערב רב דברים נפלאים ביותר.

וכן איתא במדרש שיר השירים הקדום, בביאור הכתוב (שה'ש ג' ו') "מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן". וזה לשונם הקדוש "מי זאת עולה מן המדבר, מן הגלויות שנמשלו למדבר". (והוא בסוד האמור ביחזקאל כ' ל'ה "והבאתי אתכם אל מדבר העמים". וכן פירש רש'י ז'ל בהושע ב' ט'ז על הפסוק "והולכתיה המדבר", "בגולה, שהוא לה כמדבר".) "את מוצא, בשעה שישראל עולין מן הגלות, דומין בעיני אומות העולם כעשן. דכתיב, כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב, ובא הבית וסמך ידו אל הקיר ונשכו הנחש. אמר הקב'ה, אילו הסמכתי עיני אפילו שעה אחת, לא היה לכם תקומה. דכתיב לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו, פן יאמרו ידינו רמה. וכתיב לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים".

והמכוון בפשוטו אל "תימרות עשן" המשרפות, שיקדו וכילו מליונים מאחינו בני ישראל. עד שכשיצאו הפליטים מאותו מדבר העמים הנורא, מחנות הריכוז וההשמדה, לעלות אל ישראל, דומין הן בעיני אומות העולם כ"עשן" ממש, עשן המליונים שרופי הכבשנים, הי'ד. ועוד זאת נמצינו למדים מדבריהם ז'ל במדרש שה'ש, דעל ידי מלחמת גוג ומגוג יצאו ישראל מן גלותא. כמ'ש "דכתיב כאשר ינוס כו'", דפירשוהו ז'ל בגמרא אגוג ומגוג וכנ'ל.

מעתה חובה עלינו לעין בנבואת יחזקאל כ', וזה לשון הכתוב (יחזקאל כ' ל'ב) "והעלה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן. (ל'ג) חי אני נאם ה' אלקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. (ל'ד) והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה. (ל'ה) והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים. (ל'ז) והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית. (ל'ח) וברותי מכם המרדים והפשעים בי, מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני ה'. (מ'א) בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם, ונקדשתי בכם לעיני הגוים".

והנה אם נעמיק בנבואה זו, נמצא בה בבהירות מופלאה, את כל אשר עבר על עם ישראל בימי ה"שואה".

א' - הסיבה ל"שואה" מבוארת בפסוק ל'ב, מפני רצון פורקי העול להתערב בגוים וללמוד ממעשיהם. והסיתו והדיחו את המון העם להתבולל בגויים.

ב'' – גירוש היהודים, שיעשה בעל כרחם, בכח רב ומתוך חרון אף, כמתואר בפסוק ל'ד, "והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות…ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה".

ג' – גירוש היהודים למחנות ריכוז מבודדים ושוממים, כמתואר בפסוק ל'ה "והבאתי אתכם אל מדבר העמים".

והוא מה שנתנבא הושע (ב' ט'ז) "לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדברה ודברתי אל לבה. ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה". ופירש הרד'ק ז'ל "לפי שבמדבר העמים יצרוף אותם, ויכלה המורדים והפושעים ויפחדו הנותרים, לפיכך יהיו צריכים תנחומין, ודבר על ליבם, שיתן האל יתברך את ארצם כבתחילה… ומה שאמר "פתח"…לפי שיהיה להם כפתח, כי משם יכנסו לארץ…ויהיה להם תקוה ואחרית טוב, ולפיכך יקראו לו פתח תקוה". עכל'ק. והדברים מופלאים, ומחזקים אמונת אומן, להאיר אופל הגלות. ומדבריו ז'ל מוכח כדברי הראב'ד ז'ל בעדויות, דנבואת יחזקאל זו עוסקת ב"קץ לשעבוד ישראל וגלויות שלהם", "אם אין אותו הדור זכאי". והבן מאד.

הם המה דבריהם ז'ל בסנהדרין (ק'ה.) עה'פ הנ'ל, "חי אני...אם לא בחימה שפוכה אמלוך עליכם", ו"אמר רב נחמן, כל כי האי ריתחא לירתח רחמנא עלן ולפרוקינן". ופרש'י ז'ל "שיגאלנו בעל כרחנו וימלוך עלינו". (כמ'ש ר'ה ל'ב: "מלכיות של פורענות") וזה שאמר "ולפרוקינן", שהוא "לפתח תקוה", כביאור הרד'ק ז'ל.

ד' – תיאור ה"סלקציות", כמבואר בפסוק ל'ז "והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית", וביאר הרד'ק זלה'ה, "על דרך כל אשר יעבור תחת השבט, כלומר כמו הצאן שהמונה אותם אוחז שבט בידו ומונה אותם אחד אחד…ותירגם רבינו יונתן בן עוזיאל, ואניח עליכון גזירת דיני, ואעיל יתכון במסורת קימא". ודבריהם ז'ל מזכירים להפליא, את רבבות היהודים העומדים בטורים, בשערי מחנות ההשמדה.

ה'- ההשמדה, כמתואר בפסוק ל'ח, "וברותי מכם המרדים והפושעים בי, מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא". הרי שלא יזכו לבא אל אדמת ישראל, אלא יגורשו ממגוריהם אל מקום זר, ושם יושמדו. וברעיא מהימנא פרשת פנחס (רמ'ט.) "…ובגין דא אתמר עלייהו הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדברה, ונשפטתי אתכם…כאשר נשפטתי את אבותיכם, דקטיל לון במכת חשך". עי'ש. והוא סוד "בחמה שפוכה אמלוך עליכם", כי "גרמניא של אדום" מקומה בגלות אדום הוא ב"חש'ך דתהום", המכוון כנגד קליפת "חימה" ו"אש מתלקחת". ומדברי רע'מ ראיה למה שנתבאר דנבואת הושע היא ממש כנבואת יחזקאל.

וכן מוכח מדברי רבינו סעדיה גאון ז"ל בפירושו לשה"ש וזלה"ק "שיראו צרות קשות כאשר המשילם ירמיהו באותה שעה, שנאמר שאלו נא וראו אם ילד זכר. ולכך אמר שלמה לכה דודי נצא השדה, שיצאו אל המדברות שנאמר והבאתי אתכם אל מדבר העמים, וכתיב הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדברה".

ו'- וראה זה פלא, כי ב"ספרי" פרשת שלח אות קט'ו איתא וזלה"ק: "חי אני נאם ה' אלקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם, ביד חזקה זו דבר…בזרוע נטויה זו חרב…בחמה שפוכה זו רעב". והנה הם ג' סוגי כליון שנתקימו כולם בשואה האיומה. הא': "דבר"- החולאים והמגיפות שפקדו את יושבי הגיטאות והמחנות, מחמת הצפיפות הנוראה, חוסר אמצעי הנקיון, ההתשה, והרעב.

והב': "חרב"- היא אומנותו של עשו, על חרבך תחיה, וגרמניא של אדום היא "כחו של עשו למעלה" כלשון הספר הקדוש הקדמון "לבנת הספיר" בפרשת ויחי (נ'ב:)

והג': "רעב"- כמ'ש "טובים היו חללי חרב מחללי רעב", למימרא דאלו ואלו הכא הוו, אלא דהרעב קשה מכולן, והבן.

ז'- התכלית (מ'א) "בריח ניחח ארצה אתכם…ונקדשתי בכם לעיני הגוים", ותרגם רבינו יונתן "קרבן לרעוא יתקבל קורבנכון בפריע". כי הנהרגים והנשרפים על קידוש השם שנתעלו בעשן המשרפות, יתקבלו לפני ה' כריח ניחוח המכפר ומרצה על הנותרים, וזכו לקדש שמו יתברך, 'קורא הדורות מראש', שגזר וקיים גזירתו.

ח'- מה שקראם הכתוב "המרדים והפשעים בי" הוא על דרך "ערבות", והראיה מרישא דפירקא (כ'א) "את שבתותי חללו", העוסק בדור המדבר. ואע'פ שגלוי וידוע שלא חללו השבתות אלא מעט מן הרשעים שבהם, אלא ודאי הכל על דרך ה"ערבות", וכמו שאז'ל (בב'ק ס'.) "א'ר שמואל ב'נ אר'י, אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה".

ואל תתמה מה אשמו הצדיקים שכך נגזר עליהם. שהרי כבר נאמר (תהילים י'ט י') "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו", בסוד "חותמו של הקב'ה אמ'ת", ראש אמצע וסוף האותיות. וכן משפטי ה', אחר שהתבונן במעשי האדם בכל גלגוליו, בראשית הדורות באמצעיתן ובסופן. ורק אחר כן, הוא יתברך מוציא משפטו צדק.

ולהדיא נתבאר בספר הגלגולים להאריז'ל פרק ס'ה בד'ה "בענין צרות המשיח", שהכל בסיבת חטאי ששים רבוא נשמות ישראל, השבים ומתגלגלים בכל דור ודור. ולפיכך זקוקים הן לצירוף חבלי משיח, "לבלתי ידח ממנו נדח", כדי שיזכו כולן להיות שלמים ומטוהרים לגמרי, וראוים לקבל פני משיח.

וראוי להזכיר בכאן, לשונו של רבי משה קצנלנבויגן תלמיד הגר'ח מוולאזין (בספר "מעייני הישועה") "וקיבלתי מאבי המנוח נ'ע, שקיבל מהגאון החסיד גדול מרבן שמו, רבנו הקדוש אליהו מוילנא זצוק'ל, שאם נשוב בתשובה טרם יבוא קיבוץ גלויות, יקוים נבואת ישעיה (נ'ד ז') וברחמים גדולים אקבצך, ולא נסבול שום צרה ולא יחסר ממנו איש, והנבואות הטובות יקוימו, והרעות יתבטלו. ואם לא, יקוים נבואת יחזקאל (כ' ל'ג' ל'ד) ובחימה שפוכה אמלוך עליכם, והוצאתי אתכם מן העמים וגו' ובחימה שפוכה". עכ'ל.

ובתשובת שאלה לרבינו האי גאון על עניני הישועה (אוצר הגאונים סנהדרין צז.) 'וכי ישמעו כל העמים כי עמד מלך לבני ישראל בירושלים', והיינו כשיראו התעוררות ישראל לעלות לארצם, והתעוררות זו שהיתה בהנהגת פורקי עול עוררה התגרות באומות. והיא התנשאות בני פריצי עמינו שבקשו להעמיד חזון ונכשלו. כמבואר בדניאל (י'א פס' י'ד) שנקראת בפיהם ז"ל "מלכות הזלה" דשלטון הערב רב, ש'אין בן דוד בא עד שתכלה' מישראל (סנהדרין צ'ח.) והיינו 'כי עמד מלך לבני ישראל בירושלים'.

'ובאותה העת 'יעמדו עליהם בשאר המדינות ויגרשום, ויאמרו עד עכשיו הייתם עמנו באמונה, ושלא יהיה לכם מלך ולא שר, ועכשיו שיש לכם מלך לא תשבו בארצינו, והרבה מישראל יצאו למדברות אשר כנגד מדינותיהם'. 'על אותה שעה הוא אומר והבאתי אתכם אל מדבר העמים, וישבו שם באהלים, והרבה מהם יחסרו לחם ומים, ועל אותה שעה הוא אומר עוד אושיבך באהלים. ויצטערו כפי מעשיהם, על אותה שעה הוא אומר והעברתי אתכם תחת השבט והעברתי אתכם במסורת הברית, ורבים יצאו מברית ישראל כי יקוצו בחייהם, ועליהם הוא אומר וברותי מכם המורדים והפושעים בי'. (והמה פסוקי נבואת יחזקאל כ') עכלה"ק.

והנה מדברי רב האי גאון אנו למדים שתקופת הפורענות תהיה בסמוך להתעוררות רבים לעלות ולישב את ארץ ישראל, ושהתעוררות העמים נגד ישראל תבוא כתוצאה מהעמדת מלך, שהוא כנגד התנשאות בני פריצי עמינו, בייסוד התנועה הציונית שהניפה נס לעצמאות יהודית שלטונית בא"י.

וכן אנו למדים ש'מדבר העמים' הם מדברות רבים אשר כנגד מדינות העמים, ושם יתבררו ויצרפו רבים עד כי יקוצו בחייהם. ומובן מעתה ביתר בירור שכל הענין מדבר בפורענות ה'שואה'.

והנה מדברי רב האי גאון יש לנו ללמוד דנבואת הושע י'ב 'עוד אושיבך באהלים' בפורענות השואה היא עוסקת. והמכוון ב'אוהלים' לדירות עראי, שהרי מגורי עם ישראל באותה העת היו רק בצריפים ודירות עראי.

ובאמת המשך נבואת הושע הולכת ומבררת אמיתות דברינו, שהרי אמר (י'ג א') 'כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת'.

וכבר האיר בזה האריז'ל בספר הגלגולים פרק ס'ה בד'ה 'בענין צרות המשיח' שעניןצרות חבלי משיח הוא כדי לצרף ולזכך את ישראל, על שפגמו בעברות החמורות כעבודה זרה וג'ע וש'ד. וזה 'ויאשם בבעל' כו'.

וממשיך הנביא (שם ג') 'לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארובה'. והנה הלשון 'כעשן מארובה' מורה שהמדובר בשרופי הכבשנים, שעליהם נאמר בשיר השירים (ג' ו') 'מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן', כמו שיבואר בס'ד.

וזה שאמר (שם ז' ח') 'ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור אפגשם כדב שכול' כו' וממשיך הנביא הושע (שם י'ג) 'חבלי לידה יבאו לו הוא בן לא חכם כי לא יעמד במשבר בנים', והם חבלי הלידה של הגאולה המתחילין באותה העת.

ט'- והנה ממה שביאר הראב'ד ז'ל, יש לנו ללמוד שתקופת סיום ה"שואה", ועלית הפליטים לארץ ישראל, ככתוב (פס' מ'ב) "וידעתם כי אני ה' בהביאי אתכם אל אדמת ישראל", הוא "קץ לגלויות ישראל ולשעבוד שלהם", שהוא תלוי "בשנים".

וכן מפורש בספר 'אמרי בינה' מקבלת הראב"ד בפייט שיר ידידות (טז:) וזלה"ק "בשבעה מילת היתה תהו עד פני תהום, כסה ארץ, נתן מדת קצב וכיל לשטף מים הזדונים וגאתנים במדד, ושיעורו מעת ערערו, האחרון הכביד. וכאשר יכילם חשבון, וישטוף ויעבר אשמים".

ופירוש דברי קדשו כמו שהרחיב שם בגוף חיבורו הקדוש (ז:) דבשנת ת"ש לאלף השישי הוא סיום של אלף שבע מאות שמונים ואחת שנים מחורבן בית שני, כמנין תיבות 'היתה תהו' עד 'תהום'. והיינו שבמנין תיבות אלו העוסקות בד' מלכויות כמו שדרשו ז'ל תהו זו בבל, בהו זו פרס, חשך זו יון, תהום זו אדום, נתן מידה ושיעור קצוב לשלטון האומות והשתעבדותם בישראל. וסיום תקופת שעבוד מלכויות בשנת ה' אלפים ת'ש. אמנם יש עוד ד' יתירים במנינא והם ד' שנים משנת ת'ש ועד תש'ד, שהרי חשבון תבות אלו עולה בגי' אלף שמונה מאות שבעים וחמש, והיינו יתיר ד'. ומבאר הראב'ד שהוא נגד ד' מלכויות, להורות שאמנם בשנת ת'ש הוא סיום שלטון כלל ד' מלכויות על ישראל, אמנם אז מתחילין ה' שנים של יסורים וחבלים גדולים, שבהם (שם ט'ז:) 'והארץ נידש'. ותכלית זו הדישה, כלשונו הקדוש, כי 'כאשר יכילם חשבון ישטוף ויעבר אשמים', שבאלו היסורין תמחה אשמתן של ישראל, ותפקע שליטת האומות עליהם.

וכן מצינו במכילתא דרבי ישמעאל פרשת בשלח "אם ילד זכר כשם שהזכר אינו יולד כך התשועה העתידה לא יהא אחריה שעבוד". והיינו, דאע'פ שגלות אדום הכללית שבסיומה גלותינו בין אחינו היהודים גלות הערב רב, היא גלות קשה ברוחניות. אך אינה נקראת בשם 'שעבוד', שהוא כמו 'שעבוד מצרים', ומעת פקיעת שעבודם, שוב אין עול האומות והערב רב עלינו חשוב כשיעור 'שעבוד', אלא כ'גלות' בלבד.

וכמו כן מצינו בנבואת דניאל (פרק ז' פסוק ח' ואילך) שאחר שדיבר ב'קרן אחרי זעירה' אשר לה 'פום ממלל רברבן' שהיא הקרן הנזכרת לקמן בפסוק כ'א ד'עבדא קרב עם קדישין ויכלה להן' וכן אמר שם כ'ה 'ומילין לצד עליא ימלל, ולקדישי עליונין יבלא, ויסבר להשניה זמנין ודת, ויתיהבון בידיה עד עידן ועידנין ופלג עידן'.
ועליה קאמר (פסוק ט') 'ועתיק יומין יתיב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקי כרסיה שביבין די נור', אשר בארוהו בתיקונים מז'ח פ'ד ג' וכן שם בביאור הגר'א הנזכר לעיל, דקאי על תקופת השואה האיומה.

והנה בפסוק י'א ממשיך דניאל ואומר 'חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא'. והיינו שבסוף מלחמת גוג ומגוג השניה יתבטל כח הטומאה המחיה את שלטון גרמניה למעלה ולמטה, ויאבד בשריפה. וכמו שארע באמת, שלא נשאר זכר מאותו השלטון ונעשו למאכולת אש. וממשיך דניאל נבואתו בפסוק י'ב ואומר 'ושאר חיותא העדיו שלטנהון, וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן'. והיינו שמעתה הסירו משאר החיות שהן ד' מלכויות, את שלטונן לשעבד את ישראל, וניתן להם ארכה בחיים עד עת הקץ, שאז יבאו בגוג ומגוג על אדמת ישראל ויפרע ה' יתברך מכולם כדפרש'י ז'ל. וכל זה ממש כדברי הראב'ד הנזכרים.

ומכאן ואילך, שבים ישראל לארצם, ומתחיל מהלך חדש של גלות ישראל תחת שלטון הערב רב. ומעתה הכל תלוי במצב הדור, דלכשיזכו לעמוד בנסיון ולשוב אל ה', יזכו ל'אחישנה דבעתה' 'ויגלה משיח'.

ומצב ישראל בעת ההיא ממש כמתואר בזוה"ק וישלח (ק"ע.:) כי מעשה אבות סימןלבנים, ו"כיון דאסתליק צפרא..כדין אתתקף ההוא ממנא ואכיש ליה ליעקב", והוא בקדרותא דצפרא, שחרות השחר שאז תוקף קושי הגלות, וכל זה "עד עלות השחר, דאתעבר שולטנותיה ואתחלף, וכך הוא לזמנא דאתי". "דהא בעוד דישראל בגלותא, וסבלין כאבין וצערין וכמה בישין, כד אתנהיר לון יממא, וייתי לון נייחא, כדין יסתכלון ויכאבון בגרמייהו מכמה בישין וצערין דסבלו, ויתמהו עלייהו". והיינו דאף שיצאו ישראל מעינוי האומות, והאיר להם השחר בקיבוץ גלויות, מכל מקום עדיין הם 'בגלותא', והם בהלם צער וכאב ממוראות השואה.

י'- והנה בנבואת דניאל (ח' י'ג י'ד) כתיב "ואשמעה אחד קדוש מדבר, ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס" ופירשו רש'י ורס'ג ז'ל ובעל המצודות, דשאלת ה"קדוש" היתה, עד מתי התמיד ישתומם ויתבטל, ועד מתי ישראל עם קודש, וצבא השמים שהם כוחות הקדושה הקשורים בישראל, עד מתי יהיו למרמס, באריכות הגלות הזאת. "ויאמר אלי, עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש", והנה ראשית יש לדיק דתשובת המלאך היתה רק על סיום מרמס כלל ישראל בשעבוד הגלויות, ככתוב "ונצדק קדש", וכפשוטו, שאז "יצדיקו" אומות העולם זכות ישראל עם "קדש" בארץ ישראל.

עוד יש להעמיק, דהלא תשובת המלאך היא על בחינת ה"שנים", שהוא זמן "שיפסקו הצרות" שהוא ה"קץ לגלויות ישראל ולשעבוד שלהם", דתליא ב"שנים" כנזכר לעיל. ומעתה נדייק תשובת המלאך "עד ערב בקר אלפים ושלש מאות", דעומק הפשט "עד ערב בוקר" הוא עד שיעריב הבוקר ההוא באלפים ושלש מאות שנה.

והנה ה"בוקר" שציפו לו דניאל וחבריו הוא בנין בית שני, שהרי דניאל בשנת ג' לבלאשצר היה מתנבא, והיא שנת ג' אלפים שפ'ט. ובשנת ג' אלפים ת'ח נבנה בית שני, והוא הבוקר אליו היו הכל מצפים. ולכשיעריב בוקרו של בית שני ב"אלפים ושלש מאות" שנה, שהם ה' אלפים תש'ח, אז "ונצדק קדש", שלא יהיו ישראל עם קודש יותר למרמס בתוך הגלויות, ויצדיקו האומות זכות ישראל לחזור ולשבת על ארצם. והוא "קץ לגלויות ישראל ולשעבוד שלהם", "קץ של שנים" שאמר הראב'ד ז'ל, והבן. ובאמת אע'פ שנקודת זמן זו שימשה להתנשאות בני פריצי עמינו, ולהאדרת שלטונם, מכל מקום הכל בהשגחת הבורא יתברך המסבב כל הסיבות. שהרי תהליך זה כולו נסיון לכלל ישראל, ויחודיותו בהסתר פנים הנובע מתפיסת ההנהגה על ידי פורקי עול 'רשע שהשעה משחקת לו', ומתעוררת אצל יראי ה' השאלה 'מדוע דרך רשעים צלחה'. והכל לצורך סיום הבירור בין טוב לרע, שהרי בנקודת זמן זו מסתיים הבירור של 'שעבוד גלויות' אצל אומות העולם, ומתחלת תקופת הבירור בגלות הערב רב שהוא הבירור הקשה מכולן, כמו שהורונו חכמינו ז'ל (פסחים מ'ט:) 'גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאין עובדי כוכבים את ישראל'.

י'א- ובנבואת יחזקאל פרק ל'ח המדבר במלחמת גוג ומגוג השלישית כן כתיב: (פסוק ח') "מימים רבים תפקד, באחרית השנים תבוא, אל ארץ משובבת מחרב, מקובצת מעמים רבים, על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד, והיא מעמים הוצאה, וישבו לבטח כולם".

ותרגם רבינו יונתן בן עוזיאל "אל ארץ משובבת מחרב" "תהך אל ארעא דתבו עלה מקטלי חרבא", והיא ה"שואה", "קטל החרב", אשר בעקבותיה שבו ישראל לארצם.

ומכאן, דאע'פ שיסבלו ישראל בארץ ישראל ממלחמות גוג ומגוג השלישי, המתעוררות מכוח בני ישמעאל כנזכר, ומלחמה זו נמשכת לאורך תקופה, ותחילת התעוררותה קודם ביאת משיח בן דוד, אך סיומה והכרעתה רק אחר ביאתו. (וכדעת מהרש'א ז'ל סוכה נ'ב. ד'ה "על". והכי נקטינן, כי בכך ייושבו השיטות כולן. והבן.) מכל מקום קראם הכתוב "וישבו לבטח כולם", כי "סיפא דגלותא" זו, קרויה היא "לבטח" (וכעין זה בצפניה (ב' ט'ו) "העיר העליזה היושבת לבטח, האומרת בלבבה אני ואפסי עוד". והבן.) ביחס למצב ישראל בהיותם תחת שעבוד האומות. שהרי הוא "קץ לגלויות ישראל ולשעבוד שלהם".

ועל אותה העת נאמרה הבטחת ה' ביד יחזקאל הנביא (ל'ו י'ג-ט'ו) "כה אמר ה' אלקים, יען אומרים לכם אוכלת אדם את ומשכלת גוייך היית, לכן אדם לא תאכלי עוד וגוייך לא תשכלי עוד נאם ה' אלקים, ולא אשמיע אליך עוד כלימת הגויים, וחרפת עמים לא תשאי עוד, וגוייך לא תכשילי עוד נאם ה' אלקים".

ונבואה זו על תקופתינו נאמרה, לכשישובו ישראל לארצם אחר אלפי שנות גלות, כמו שלימדונו ז'ל בגמרת סנהדרין (צ'ח.) "אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא. ופסוק זה נאמר בסמוך להבטחה הנ'ל, והרי לן ראיה, שהבטחה זו על תקופתינו נאמרה. ותבין טעם 'וישבו לבטח כולם'.

אמנם עת זו היא הגלות הרוחנית הקשה מכולן, "בגלות אצל אחינו היהודים" כהגדרת הצדיק הרב נתן בירנבוים זצ'ל. שאף על פי שאין ישראל משועבדים לאומות, נתונים יראי ה' תחת שלטון ה"ערב רב", כמבואר ברעיא מהימנא פרשת נשא (ח'ג קכ'ה:) וזלה"ק: "ואתהדרו ערב רב רעיין על ישראל אענא דקב'ה…ולית לון יכולת למעיבד טיבו עם תלמידי חכמים…ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב ("קצבאות" דלהון…) דלא יהא תקומה לנפילו דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא חשיבין ככלבים…ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל. גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין, רישי עמא, מלאה הארץ חמס מפניהם, עליהו אתמר היו צריה לראש".

והוא מה שאמרו ז'ל (סנהדרין צ'ח.) "א'ר חמא בר חנינא, אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל, שנאמר (ישעיה י'ח ה') וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז, וכתיב בתריה בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממשך ומורט. אמר זעירי א'ר חנינא, אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל, שנאמר (צפניה ג' י'א) כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך, וכתיב והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה'. אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר ברבי שמעון, אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל, שנאמר (ישעיה א' כ'ה) ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סגיך ואסירה כל בדיליך, ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". ופרש'י ז'ל "עד שתכלה מלכות הזלה, שלא תהיה להם שום שולטנות לישראל, אפילו שולטנות קלה ודלה". "הנטישות, ענפים קטנים, כלומר השרים והשופטים". "סיגיך, תערובות שבך". "בדיליך, המובדלים לראשי העם". והבן היטב, דהכל כלפי שלטון הערב רב בימינו "תערובות שבך", שהיא "מלכות הזלה", "גסי הרוח עליזי גאותך" "שופטים ושוטרים…בדיליך, המובדלים לראשי העם" "דינין רישי עמא". והן ג' זרועות שלטון הערב רב, זרוע המחוקקת, השלטונית, והמבצעת.

והנה רש'י ז'ל עצמו בביאורו לישעיה (י'ח ה') ביאר הא דכתיב "כי לפני קציר כתם פרח, ובסר גמל יהיה נצה, וכרת הזלזלים במזמרות, ואת הנטישות הסיר התז". וזה לשונו הקדוש "כי לפני בישול קצירו של עמלק ושל גוג, טרם תמלא תאותו וסברו, שהוא זומם לכלות את אחיו. …"התז, כרת וקצץ, כלומר, יהרוג השרים והשליטים של גוג וחילותיו ועוזריו". ודו'ק היטב בזה, דהנה בסוגיא דילן לא פרשו ז'ל כלל דאירי בגוג ועמלק, ומדוע לא פרש'י ז'ל הכתוב, כמו דפרשו ז'ל בגמרא דאירי בשולטנות ישראל הזלה.

ובס'ד נראה לבאר דהכל אחד, דשלטון מלכות הזלה בישראל, הוא על ידי אחינו בני ישראל שנתערבו בם נשמות הערב רב, כדברי רש'י ז'ל "סיגיך, תערובות שבך". והן נחשבין כחלק מגוג ומגוג, שהן "עוזריו". והן נשמות עמלק כמו שיבואר לקמן. וזה עומק דברי רש'י ז'ל, דגוג ועמלק יכרתו קודם שתמלא תאותו לכלות את אחיו, אחיו החרדים אל דבר ה' מבני ישראל. ועליהם נאמר הפסוק (זכריה י'ד י'ד) "וגם יהודה תלחם בירושלים", כי יחברו אל גוג ומגוג נגד מלכות המשיח. וכמ"ש בזוה"ק שמות (ז:) "וכל מלכין דעלמא יתערון... וכמה מפריצי יהודאין יתהפכו לאהדרא לגבייהו, וייתון עמהון לאגחא קרבא על מלכא משיחא".

ובתיקונים מז'ח (פ'ד ג') וזלה"ק: "בההוא זימנא אתער משיח…ויתמו חטאים מן הארץ, ערב רב מוץ ותבן שאור וחמץ. וישתארון ישראל סולת נקיה. דעלייהו אתמר תמחה את זכר עמלק מתחת השמים…דאינון הוו קימין על ישראל בחמש בגין דאינון רישין עלייהו בגלותא. ומיד דאתמחון יתיב קב'ה על כורסיה". (והנה הגר'א זלה'ה גרס "חמס". אך יש להעמיד גרסה הנדפסת "חמש", דהא בתיקונא עשרין וחד (מ'ז.) כתב בהון "ורשיעיא דאינון ערב רב אתמר בהון סוף פסוק, דאינון מזרעא דעמלק דאתמר ביה כי יד על כס י'ה. ואינון חמש מינים, ע'מלקים ג'בורים נ'פילים ע'נקים ר'פאים [ ר'ת מסיפיה לרישיה "נג'ע ר'ע". והוא בגי' ג'פ סמא'ל, נגד ג' קליפות הערלה. ונגדם "ברחמים גדולים", הנזכר לעיל שם, דזה כנגד זה בחושבנא. ] דכלהו סלקין ומתגברין על ישראל בגלותא…ד' זמנין כתיב ויגברו וגברו לקבל ארבע גלוון. ועלייהו אתמר סוף פסוק דפסיק לון קב'ה לסוף יומיא מעלמא". עכלה'ק. ולגירסת הגר'א זלה'ה יבואר, דהאי 'חמס' היינו אותו 'דבר קצוב' דילהון הנזכר ברע'מ לעיל, קצבאות ותקציבים דלים שנתנו לשומרי התורה, דלית בהו חיי שעה, וכזורקים לכלבים בבזיון. ובזה מוצאים מקום לשלוט עלינו כהאי חמסן דיהיב דמי, וכמ"ש רעיא מהימנא הנזכר, 'כי מלאה הארץ חמס מפניהם' והיינו 'דאינון הוו קיימין על ישראל בחמס' וכגי' הגר'א זלה'ה.)

ובתיקונא עשרין וחד (מ'ו.) וזלה"ק: "דג גדול איהו ערב רב…ואינון דגה לישראל". וביאר הגר'א זלה'ה בד'ה "ואינון דגה לישראל", "ר'ל שנבלעו בתוכם, והן עריות שנכשלו על ידן, דטחול הוא גלוי עריות, שחוק הכסיל". עכלה'ק. והוא מה שאמרו במשנה "בית וועד יהיה לזנות" (סוטה מ'ט:) דהכל בעטיין. ובתיקונא תליתאה (קל'ח:) "טחול דא לילי'ת, אימא דערב רב, שחוק הכסיל. מאן כסיל, דא אל אחר, סמא'ל. וערב רב אינון בנהא, דאינון מעורבין בישראל, רשעים גמורים. ועלייהו אתמר אם ראית רשע שהשעה משחקת לו, אל תתגרה בו. עלייהו אתמר למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו. רשע דא כסיל ערב רב בגלותא אינון רשע. כבלע צדיק ממנו דא ישראל. ומאן גרים דבלע לון, בגין דלאו אינון צדיקים גמורים". עי'ש. וביאר הגר'א ז'ל ד'ה "ומאן גרם דבלע כו'" וזל'ק "ר'ל שנמשכים אחריהם ממה שרואין בהצלחתן…וכמש'ל רביי כו' בגין דלית בהון דעת לאשתזבא".

ובתיקונא שתיתאה (קמ'ב:) "קם רבי שמעון ואמר, סבא סבא, נשכימה לכרמים, הא אית כרמים דלאו אינון ישראל, בגין דא שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי. ואינון ערבוביא דערב רב, דאינון מעורבין בהון בישראל בגלותא…כי הנה הסתיו עבר, שולטנו דשאר ממנן דפלחי כוכביא. הגשם חלף הלך לו, שלטנותא דערב רב. בההוא זימנא הנצנים נראו בארץ, אלין אבהן, זכוון דלהון אתגליאן על שכינתא". עי'ש.

וביאר הגר'א זלה'ה בד'ה "הגשם חלף הלך לו" "דערב רב קשין יותר מאומות העולם, שהם גשם טורד לישראל, והן אשת מדנים, שהן יגרו מדון תמיד בין ישראל לאביהם שבשמים". עכל'ק. וזו בחינת "עמלקים, בעלי מחלוקת". (אד'א דברים א'א) ועין בנבואת ישעיה פרק מ'ח המדבר בדור שכולו חיב שיזכה לגאולה. ואע'פ שנאמר בו (שם ה') "קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה". ואמר הכתוב (שם ח') "כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך". מכל מקום (שם ט'-י') "למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטום לך לבלתי אכריתך". "הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני". וכתיב (שם י'א) "למעני למעני אעשה, כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן".

ובילקוט המכירי הביא דברי רבי איבו "כשישראל זכאין, בעבור עמו ונחלתו. וכשאין ישראל זכאין, בעבור שמו הגדול". עכל'ק. חזינן דדיבר הכתוב בדור שכולו חייב, תחת הנהגת הערב רב. כבימינו. ואעפ'כ למען שמו יאריך ה' אפו ולא יכלה שארית ישראל, אלא יצרפם בכור העוני, (וערב רב עצמם, אינון בעשירות, בשלוה, בחדווה, בלא יגון וצער כלל, וכמ"ש הרע'מ, כי אינן בכלל התיקון, אלא יכלו כקוצים מן הכרם.) ויגאלם למען שמו הגדול. וכן יסדו ז'ל, "ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה".

וביחזקאל כתיב (ל'ו ל'ב) "לא למענכם אני עשה נאם אדנ'י יֶדֹוִ'ד יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל". וכתיב (שם כ'ב) "לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם".
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ב' ספטמבר 09, 2019 2:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

קו ירוק
הודעות: 3984
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי קו ירוק » א' ספטמבר 08, 2019 12:33 am

כל פעם יש סולו אחר לפי התור, לדוש בזרותו של קול התור ומירעתו.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » א' ספטמבר 08, 2019 3:13 pm

שכונת "עזרת ישראל"


בראש תקנות השכונה (שבהם גם עמד ר' יוסף ריבלין) מצוטט הפסוק ישלח עזרך מקודש. (יעקב גליס)

שכונת עזרת ישראל.jpg
שכונת עזרת ישראל.jpg (28.58 KiB) נצפה 2298 פעמים


ובקול התור:
כט) הושיע ה' משיחו (תלים כ) כל הפרק הזה של יענך ה' ביום צרה הוא תפלה לישועת משיח בן יוסף וכדברי רבנו בחבקוק על הפסוק: אנוח ליום צרה, וכן במלים "עזרך מקדש" שם מרומז "משיח בן אפרים" בחושבנא.

שכונת בית יעקב
שכונת בית יעקב.jpg
שכונת בית יעקב.jpg (33.04 KiB) נצפה 2269 פעמים


ובקול התור:

ורמז נפלא אמר לו רבנו ע"ז בפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'", ראשי התיבות של פסוק זה בגימ' "ששים". "באור" ה' "רבוא" בחושבנא. האותיות השניות של פסוק זה הם בגימ' "ציון". האותיות האחרונות של פסוק זה בגימ' "לב ירושלם", נמצא שפסוק זה מרמז כי לכו ונלכה הוא לציון במספר ששים רבוא, וקשורים כלם אל "לב ירושלם". ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, שהכל צריך להיות באור ה' היינו פנימיות נשמת תוה"ק.

שכונת סוכת שלום
שכונת סוכת שלום.jpg
שכונת סוכת שלום.jpg (17.81 KiB) נצפה 2269 פעמים



בקול התור
ונודע למשגב דבר רבנו: שתי המצוות שהאדם נכנס בהן שלם בכל גופו הן סוכה וארץ ישראל. ורמז נתן לזה בפסוק "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון" והוסיף: סוכה מצוותה תעשה ולא מן העשוי אף ציון כך.

שכונת בתי מחסה

נבנתה למען עניי העיר ע"י חותנו של ר' יושעה הרב יודא גולדשמיד.

בעיתון המגיד, כ“ט בניסן תרכ”ב כותב ר' יושעה (שהיה בין הפעילים המרכזיים למען בנייתה): הנה הא הואלנו לבא שעריך בתודה אף גילת ורנן בגמר הבתים ארבעה שהם שמונה, הבנוים לתלפיות על חלקת נחלתנו על הר ציון ת“ו , להרנין כל ישרי לב הששים אתנו משוש בקוממיות חורבת הר ציון ששמם, וזלים זהב לתת לידי עושי המלאכה הזאת אשר להם נאוה תהלה. גם לבשרם בכל עת אשר בשורה מוצאת, ואם כי המרחק יבדיל בינינו, אתה תהי לנו לפה. גם היום חלילה לנו מלכחד מישרי לב המתנדבים בעם, כי ב”ה כהתמנו כל מעשה הבתים הנ“ל והצבנו דלתים ובריח ובתי זכוכית בחלונותיהם, החילונו לחפור לייסד הבתים אשר ידנו אוחזת בעבודתם סמוכות להבתים הנ”ל בפאה אחת, על גבול נחלתנו לפאת נגב, פה יעמוד הבית: “נוה שלום” הנודע בחפרנו בתחתיות הארץ, מצאנו מחיק הארץ ולמטה כשלש אמות, בנין מוצק, חומה בצורה, כן ביסוד הראשון כן ביסוד השני, נמשכת מתחת לארץ מנגד לחומת העיר הקרובה אליה, אך דרך הרבים מפסקתן, ועליה יכונו הבתים אשר נבנה בעזה“י, כי יסוד מוסד הנהו.
.
בקול התור סג) ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו (ישעי' י"ד) - יוסף וציון הם ביסוד ובנינה בא בדרך עניותא לפי תכונת משיח בן יוסף. וכן דלותי ולי יהושיע וכנאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם כמבואר לעיל (סימן כ"ג) - בחינה בתחנונים אובילם.

בקול התור: פרק ב' אות פ"ג: משלחי רגל השור (ישעי' ל"ב) - ושם וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות.

שכונת זכרון טוביה:
נקרא ע"ש ר' יוסף ריבלין כהכרת הטוב על פעלו, ושם בתקנות השכונה מובא הכתוב "זכר רב טובך יביעו", ומרוב ענוותנותו רמז שמו ברמז. ובפזמונים (עמוד 74) הוא מכנה עצמו בשם טוב-יה ירושלם שעולה בגימ' שמו ושם אביו.

שכונת שערי צדק
מובא בראש תקנות השכונה הפסוקים הרחיבי מקום אהליך, וכן הפסוק פתחו לי שערי צדק.
בקול התור:
ורק בענין של שאלה קשה הנוגעת להכלל בעניני ישוב הקדש אפשר להשתמש גם בגורל הסודי הגדול שעפ"י רבנו הגר"א - הגורל "פלש"ץ" (פתחו לי שערי צדק), ע"י יודעי חן, המיוסד על מטמוני"ם של גימטריאין ונוטריקין וסימנך "שערי צדק" בחושבנא. ואין להשתמש בשם סודי זולת בשעה חמורה להצלת הכלל וישוב הקודש, ומכש"כ למנוע חילול השם, וזאת לעשות רק בדרך תקוני צפנת פענח ולפחות ע"י שלשה צדיקים מסוד אשרי כל חוכי ל"ו.

שכונת כנסת ישראל

בכותרת האגודה נכתב הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס.

בקול התור:
מעכבת החבור שבין ירושלם של מטה לבין ירושלם של מעלה, היינו חבור השכינה עם כנסת ישראל שבו תלויה כל הגאולה. המלחמה בשממה זו היא רק ע"י בנין אהלי יעקב ומשכנות ישראל במקומם, להנטיע אדמתה וקיום מצוותיה התלויות בה.
וכן בפזמונים כותב ר' יושעה רבות (לדגמא עמ' 49 ו130) שקיבוץ גלויות תלויה בבנין ירושלים על פי הכתוב הזה.

בספר מוסד היסוד (134) כתוב: בחוברת התקנות של יסוד שכונת כנסת ישראל שע"י ועד הכללי משנת תרמ"ט מדבר על הפסוק הרחיבי מקום אהלך ועל הפסוק בצדקה תכונני שבאותו פרק ישעיהו נ"ד בקשר לזה כתוב בה בלשון זו: ובזאת יכול כל איש ישראל לזכות בשתי המצוות הללו צו הנבואה בצדקה תכונני ובמצות הרחבה על כל הטו"ב שבה. סימון הראשי תיבות על המלה טו"ב מכוון לשבע עשרה הסגולות והברכות של מצות הרחבה המנויות בקול התור כמובא להלן אשר שם אומר עליהן וסימנך ראה בטו"ב ירושלים.
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ג' אוקטובר 22, 2019 3:48 am, נערך 6 פעמים בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » א' ספטמבר 08, 2019 3:55 pm

ב2 כתבות שכתב ר' יוסף ריבלין בעיתונות הוא רומז על עצמו שהוא בבחי' ניצוץ של משיח בן יוסף ע"פ קול התור.

א) ברוך ה', אשר החל עוד לקדשינו במצוות התלויות בארץ, ופתח תקותינו הולכת ונפתחת לפנינו בעזר ה' במרחביה[1], כי עוד נזרע שדות ונטעה כרמים בהרי ישראל בעמלינו ויגיעינו [2]. לא נקוה לאיש ולא נייחל לבני אדם, האומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. החפצים לייסד בציון חדשות לנחול כבוד לעצמם. והלואי שישארו בכבודם הראשון, אחרי רואינו התחלת תהלוכותיהם, – אך לא להם ולנו לבנות הנהרסות ולטעת הנשמה. ה' משמים כבר נתן אות לבני מרי – האיש אשר בחר בו מטהו יפרח[3].

[1] קול התור בקנ"ו בחינות בחינה פח) מרחבי-ה – מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחבי-ה (תהלים קי״ח) וכן העמדת במרחב רגלי (תהלים ל״א) ושם רב טובך אשר צפנת ליראיך. וכמו בצרה קראת ואחלצך אענך וכו׳ ושם עדות ביהוסף, מן המיצר למרחבי-ה וכן הרהיבי מקום אהלך שהוא בתפקידו של משיח בן יוסף להשיב גבול ישראל ביעודו של יונה הנביא שהיה משיח בן יוסף כמבואר לעיל (סימן לו) בחינה הרחיבי מקום אהלך, מרחבי-ה הוא גם אחד הכינוים של ארץ ישראל, והיא בסוד הו״ד סדרא דמב״י בסוד רחובות הנהר, כי עתה הרחיב ה׳ לנו ופרינו בארץ (לקוטי הגר״א סוד האותיות סימן חפ״ף והביאור שם) ובו סוד תשב נא נפש הילד, וכן בכוונת הפסוק ושבו בנים לגבולם (ירמי׳ ל״א) היינו אחר שישובו מארץ אויב ישובו לגבולם.

[2] ביעור רוח הטומאה מן הארץ ע"י נטיעת אדמת הקדש וקיום מצוותיה.

[3] בקול התור: פב) מטהו יפרח (במדבר י"ז) - מרומז בפסוק האיש אשר אבחר "בו מטהו יפרח" ר"ת מב"י "מטהו יפרח" בגימט' "משיח"



ב) ; אנחנו פי חז“ל נשמור שאמרו “יאה עניותא לישראל”[1], להצילו מעין הרע ומיצר הרע ומשנאת חנם ומקנאה ומכל מיני פורעניות וגזרות רעות המתרגשות, כנודע. וע”כ כל מעשינו בלי כחל ובלי שרק ובלי פרכוס [2], ובכ"ז עלה חן בעיני רואי נכוחה, ובצדק יאמרו המושלים על בני ציון וירושלם שהמה עושים ואינם אוכלים כי כל עשייתם ברבוי הישוב והרחבתו, הוא במיעוט אכילה, במיעוט תענוג, ובמיעוט שנה ובמיעוט שיחה בכתבי העתים, והוא הדין בנידון השאלה אשר שמתם לפנינו סופרים נכבדים.

כנודע כבר הכננו חומר ולבנים במדה מרובה גם למסד עבודת האדמה, שהיא יסוד ושרש העבודה, ובאין ספק היו החמרים הללו הולכים ונשקעים בבנין הקיים לולא הפסיקונו אחינו שהתעוררו בחבת ציון בחו"ל ועזבו המלאכה להם בשמחה, ונהי ימים רבים כחולמים חלומות נעימים וטובים.

בראשית התיסדות החברה הנכבדה חובבי ציון, ואדמת פתח תקוה שקנו אנשי ירושלם באה לידם, חלמנו [3] והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה וקמה אלומתנו גם נצבה [4]. וגם בשעברו ימים רבים ובני ציון וירושלם נואלו מן הכהונה והעבודה ויצר להם מאד, חלמנו חלום עוד והנה שבע גפן לפנינו [5], חלמנו וחזרנו וחלמנו. סוף סוף היינו כחולמים, וכחלום יעוף עברו שנים רבות בחלומות נעימים ותקוות טובות כי מלאכתינו תעשה על ידי אחרים, עד אשר ראינו, כי הרבים מאלה אשר גם אליהם השלכנו יהבינו, לא מחשבותינו מחשבותיהם ולא דרכיהם דרכינו, ונפקחו עיני יושבי ירושלם לראות את אשר לפניהם. ועתה מי יתן ונמצא ידים עוזרות בין אחינו שלומי אמוני ישראל, כי בכל חשק לב ונפש נושיט ידים ונקריבה כל אילותינו להוציא הדבר אל הפועל. כי אלפי ידים פשוטות לעבודה בירושלם וכל עריה, ואלפי עינים כלות ומיחלות לראות חיי עבודה, כי לכך נוצר הישוב מתחלתו, והחלוקה איננה אלא כפרוזדור לטרקלין, ואם ארוכה מדת הפרוזדור הזה, לא בנו האשם, אבל סוף סוף גם הטרקלין יבנה כי הוא יסודו ושרשו של הישוב, אשר לכך נוצר, שיהיה הראוי לביתן לביתן לגנת לגנת.

החבצלת, י“ט במנחם-אב תרנ”ה.

בקול התור

[1] טז) [ד] עני על חמור. דרך האתחלתא בלא זכו היא כעני רוכב על חמור באה בעניותא, הן קבוץ גליות והן בנין ירושלם נעשית מעוני. עפ"י הכתוב: בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וכו'.

[2] הצנע לכת. כל פעולה של אתחלתא דגאולה צריכה להיות בהצנע לכת עם אלקיך בסוד שים באזני יהושע שהוא בטוריא דמב"י "באזני" כפשוטו, ובם מרומז בזה "סוד" בחושבנא. עוד מרמזי רבנו על הפסוק סוד ה' ליראיו. סוד במילוי. סמך דלית בגימטריא "משיח בן יוסף" שעל ידו בא קבוץ גליות.

[3] על החלומות שלו בהם הוא רואה שקמה אלומת גם נצבה הוא מספר בארוכה בפזמונים.

[4] הזורעים בדמעה ברנה יקצרו (תלים קכו) - כך הוא עקבות משיחא שכל דבר טוב בא מתוך צער ומצוקה, וכן הלך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבא ברנה נושא אלומותיו. והוא בטוריא של קמה אלומתי וגם נצבה.

[] בפזמונים הוא כותב בארוכה שהיה דור שביעי לצדיקים, וכן מחזה מפעים שהיה לו בעניין. וכן מכנה את שלושת אבותיו: בנימין הלל משה "שלושת שריגי הגפן".
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ה' נובמבר 07, 2019 7:47 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ב' ספטמבר 09, 2019 5:33 pm

ספר עליית תלמידי הגר"א על פי קול התור

לראשונה בפרסום ראשון, מכתבי ר' משה ריבלין למען ירושלים.

ישר כח למעירים, אשמח לעוד הערות והוספות.

https://drive.google.com/open?id=1O2CUh ... 8ucz5Zg_BR
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ב' נובמבר 25, 2019 10:36 pm, נערך 5 פעמים בסך הכל.

חלמישצור
הודעות: 2016
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' ספטמבר 19, 2019 11:04 am

ד"ר אסף מלאך
ספרו החדש של פרופ' עמנואל אטקס הוא שערוריה אינטלקטואלית עגומה. למי שפספס, קבלו את "הציונות המשיחית של הגאון מווילנה - המצאתה של מסורת", כרמל, 2019.
יש לכך שתי סיבות ברורות:
1. התעלמות מובהקת מהראיות המרכזיות של הטענה ההפוכה
2. ערבוב גס של המגמה האידאולוגית שלו בניתוח הנתונים
***
והנה הפירוט בתמצית:
את עיקר חיבורו מקדיש אטקס כדי לתאר את רשימת החיבורים המזויפים שלטענתו ביצע החזן ש"ז ריבלין בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. אטקס מייחס לו תחכום רב וידע פנומנלי שבאמצעותם הוא יצר את הזיופים הללו וגם מפרט את מניעיו. כמובן בראש הרשימה מצויים שני חיבורים מפורסמים: "קול התור" ו"חזון ציון".
במקביל, טוען אטקס שאין ראיות לכך שהגר"א עצמו ציווה לתלמידיו לעלות לארץ, והוא מטיל ספק בכמה מסקנות והשערות של אריה מורגנשטרן לגבי חיי הגר"א.
המסקנה של אטקס משני אלה היא שלעליה העצומה של תלמידי הגר"א בין 1808-1812 (511 איש, ביניהם גדולי תלמידי הגר"א ומשפחותיהם) לא היתה שום כוונה משיחית ושום כוונה לפעולה אקטיבית לבנין הארץ. לדבריו, לא באו אלא ללמוד תורה בקדושה בארץ ישראל. את המיתוס על כוונות משיחיות המציאו לדבריו בני משפחת ריבלין, ולימים, אנשי הציונות הדתית שהפכו אותם ל"ציונים הראשוניים".
***
הענין הוא שגם אריה מורגנשטרן - שחשף את המשנה הגאולית של תלמידי הגר"א לא טען שהספר קול התור הוא אותנטי, ולא הניח שהגר"א גילה את סודות הגאולה שלו דווקא לאבי משפחת ריבלין, ר' הלל משקלוב, שכלל לא היה מתלמידיו.
לב הטיעון של מורגנשטרן מבוסס על שורה ארוכה של ראיות ישירות ועקיפות לתמיכה של תלמידי הגר"א שעלו לארץ ב"גאולה בדרך הטבע", בפעולה אקטיבית לקידום הגאולה, וב"אתערותא דלתתא" - טיעונים שפרושים בספריו הרבים. אלו כוללים בין השאר את המחלוקות הגדולות בין ר' מנחם מנדל משקלוב שתמך בעליה מצפת לירושלים לבין ר' ישראל משקלוב שנותר בצפת, וניסה לקדם את הגאולה בדרכים אחרות (כמו חידוש הסנהדרין באמצעות איתור עשרת השבטים). לאלו מצטרפים ב-15 השנים האחרונות מחקריו של יהודה ליבס על משנתו המשיחית של רמ"מ משקלוב המשתלבים היטב בטענות של מורגנשטרן.
אז גם אם נניח שאטקס רואה אחרת ממורגנשטרן את נסיונו הכושל של הגר"א עצמו לעלות לארץ ישראל ומשכלל את הטלת הספיקות הידועה במהימנות הספר קול התור - זה רחוק מלהיות סיבה מספקת להתעלם משלל הראיות למשנה משיחית אצל תלמידי הגר"א לאורך כל המאה ה-19 ולתארם כמיתוס.
***
אטקס מתיימר לחשוף מגמתיות במחקרו של מורגנשטרן, אבל מגמתיות היא לא בעיה כשלעצמה כל עוד יש ראיות ברורות, ניתוח ענייני וגילוי נאות. הבעיה היא כאשר הניתוח סלקטיבי, אין התמודדות עם תיעוד הכתבים והמעשים של תלמידי הגר"א במאה ה-19, והאידאולוגיה מחליפה את המחקר. לרוע המזל, אטקס בעיקר - במומו פוסל.


בתגובה לשאלה הוסיף מלאך:
לא אמרתי שהמחקר של מורגנשטרן מושלם. אבל התאור של אטקס את העלייה כעליה "מסורתית" שכל עניינה לימוד תורה בארץ ישראל - בדיכוטומיה מוחלטת לכל היבט של יישוב ארצי של הארץ ושל תקווה משיחית הקשורה במפעל העליה (אטקס ממש מתעקש על ההיבטים הללו) - מתעלמים משלל הראיות שהביא מורגנשטרן. הנה כמה דוגמאות.

א. כך כתב ר' יהודה הלוי עד"ל, מבאי ביתו של הגר"א ומקורבו של רבי אברהם בן הגר"א, בספרו אפיקי יהודה, שנדפס כבר בתקס"ג (1803): "אם בבית שני אשר אז שדי לא מצאנוהו שגיא כח לעדת ישראל להיות הניסים נגלים ומפורסמים כל כך... קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שאין ראוי שיאמר כן בגאולה השלישית... כי בעתיד יתנהג הענין על פי המנהג הטבעיי לא נס".
והמסקנה המעשית מן הדברים הללו ברורה: "אם ימצא בכם אז משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ד' אלקינו לבלתי לכת אחריו לעלות לציון מושיעים... ישלחו להם שארית הגולה אגרות אגרות לאמר בית יעקב לכו ונלכה... ומלאו את הארץ וכבשוה. אל יעצרכם גשם העצלות מלכת אל הר בת ציון גבעת ירושלים. כדי שלא ישאר בארצנו מקום פנוי ויעירו ויעוררו את האהבה בזה." (אפיקי יהודה עמ' קט,א).

ב. באיגרת שנשלחה מצפת באדר תק"ע (1810) מכולל הפרושים של העולים החדשים הכותבים מדברים כביכול בשמה של הארץ ומלינים בשמה על העצלות שאחזה בעם ישראל שאיננו עולה ליישב את הארץ ובכך מתעכבת הגאולה: "ומדוע אני שחרחורת, בזויה מכבודי ושממה מיושבי ואני שכולה וגלמודה?... ולמה לא תעלו חורבנות ירושלים על ראש שמחתיכון? הלא תזכרו, הלא תבינו השבועה מימים קדמונים אם אשכחך ירושלים וגו', מדוע היא נשכחת כמת מלב ולא מוצלחת? שכחת הארץ הקדושה גורם חס ושלום אריכות הגולה... בשביל עצלות שמטיל השטן ומשכח אהבת ציון וחיבת ירושלים, ההשפעה נמעטת וניתן רשות להשפחה להיות שולטת..." (יערי, אגרות ארץ ישראל, עמ' 329-333)

ג. ר' מנחם מנדל משקלוב, תלמידו הגדול של הגר"א שעמד בראש גל העולים הראשון של תקס"ח (1808), סבר כבר בסמוך לעלייתם, לאחר המגיפה הקשה של שנת תקע"ג (1813), שהיא סימן לכך שעליהם להתיישב בירושלים ודווקא בדרך זו תקודם הגאולה. בתקע"ו (1816) הוא עלה להתיישב בירושלים בראש קבוצה קטנה. קבוצה זו התאמצה לגאול ולבנות מחדש את חורבת ר' יהודה החסיד וראתה בבנין חורבה זו "אתערותא דלתתא" שתהווה את תחילת בנין ירושלים כולה. כאשר השיגו את רשיון הבניה לאחר מאמץ של מספר שנים הם הכריזו: "כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה... סימנא מלתא היא, אתחלתא דגאולה"

ד. הרשמים של הרוסים העולים מתוך תיק החקירה של השד"ר ש"ז פולנסקי ב - 1820 והמכתבים שעמו - שישנה התעוררות לגאולה בעם היהודי.

ה. כל הנ"ל זה לפני האיגרת של האסכולה המתונה יותר (של ר' ישראל משקלוב) ששלח את האיגרת לעשרת השבטים ב 1830, ולפני חגיגות האתחלתא דגאולה של גאולת החורבה בסוף שנות השלושים וכל הכרוך בכך.

לא כל פרט כאן שווה הרצל וציונות. אבל הנושא שבאמת יש לדון עליו הוא מה חדש ומה ישן בציונות אל מול זה, ולא נסיון לפטור את כל זה כעליה 'מסורתית' וזהו.


משה נחמני
פרק א'

התבקשתי לכתוב תגובה לספרו של פרופ' עמנואל אטקס: ‘המשיחיות הציונית של הגאון מווילנה – המצאתה של מסורת‘.

אטקס טוען כי הפרושים שעלו לארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה, כשבראשם אחדים מתלמידי הגאון מווילנה, ביקשו לייסד בה מרכז חשוב של לימוד תורה, ולא ממניעים משיחיים. בשיאה לא חרגה ציפייה זו מגבולות ההשקפה המסורתית המייחלת לגאולה מידי שמיים.

לדבריו, ר' שלמה זלמן ריבלין הוא המחבר של ספר ‘קול התור’ מהחל ועד כלה. וכשם שתלה באבותיו דרשות שלא דרשו וכשם שתלה באביו ‘פזמונים’ שלא חיבר ('ברית אבות בסערת אליהו'), כך תלה את ספר ‘קול התור’ בר’ הלל ריבלין.

"מה היו המניעים שעמדו ביסוד המפעל הזה" של הזיוף, שואל אטקס. ועונה: "הוא ביקש להשליך על הגאון ותלמידיו את הרעיונות של מבשרי הציונות, הרבנים צבי הירש קלישר ויהודה חי אלקלעי, וכן של כמה מן הרבנים שתמכו בחיבת ציון. ואילו את ‘היישוב הישן’ הם תיארו כחברה שאימצה את עיקרי האתוס הציוני".

בייחס לעדויות של אנשי הישוב הישן (!), שחלקם היו אנשי העדה החרדית (!), ולכאורה תומכים בגירסת "תורת הגאולה של הגר"א" כותב אטקס: "הם אינם היסטוריונים ואינם מביאים כל עדויות שעליהן אפשר לסמוך את דבריהם. מדובר בצאצאי היישוב הישן המזדהים עם המפעל הציוני ואשר על כן הם מבקשים לייחס לאבותיהם זכות ראשונים".

אלו הם נקודות מרכזיות בספרו של אטקס, כפי שפרסם במאמר-תגובה לביקורתו של אלי אשד על הספר.

***

ובכן, לו היה זמן בידי, הייתי טורח לכתוב מאמר תגובה ארוך על כל נקודה בספר, ומוכיח מעל לכל ספק שטענותיו של אטקס הינן מוטעות לגמרי, והוכחותיו, במקרה הטוב, הינן קלושות, ובמקרה הרע - בטלות ומבוטלות. דומני שגם מאמר כזה, לו אכתוב אותו בבוא העת, לא יזיז במאומה את אטקס ודומיו, כפי שמאמרים רבים של גדולים וטובים ממני, כד"ר אריה מורגנשטרן למשל - לא הועילו בכך.

לי אישית ברור, על פי המידע המפורסם ושאינו-מפורסם, כולל המסמכים שלא נזכרים בספרו של אטקס, שתלמידי הגר"א עלו לארץ במצוות רבם, כתנועה משיחית. וכבר כתבתי על כך פעמים רבות, והוכחתי זאת כשמש בצהריים. אלא שאני תמה על אטקס עצמו, שבתוך סערת הוויכוח, ולאחר מאות ציטטות ותעודות ומכתבים וסיפורים שהוא קרא בנושא והביאם בספרו, דומני שהוא עדיין לא עמד על אופיים של מושאי כתיבתו. ובכך הוא פספס את עיקר העניין, ולא פלא שהגיע למסקנות אליהן הגיע.

נתפוס לדוגמה את הרב ישעיהו חשין, זה שאטקס טוען שבגלל שהוא מזדהה עם המפעל הציוני, לכן הוא מבקש לייחס לאבותיו - תלמידי הגר"א - זכות ראשונים. מה בעצם אטקס טוען פה?
א. הרב ישעיהו חשין הוא שקרן. הוא משבש את ההיסטוריה בשביל כבוד, ולא זו בלבד, אלא שברוב יהירותו הוא לא חושש שמישהו בן דורו, או אפילו ישישי הדור הקודם, יכחיש את עדותו.
ב. הרב ישעיהו חשין הוא ציוני, ולכן הוא מלביש את הגר"א במלבוש ציוני.

את טענה א' אני בכלל לא מתכוון לפרוך. אני חושב שהיא כל כך נבזית ומכוערת, ואינה זכאית להיכנס למחקר מכובד בנושא כה רציני, עד שלא צריך להתייחס אליה. אבל טענה ב', שהרב ישעיה חשין היה ציוני - זו טעות מביכה. הרב חשין, שהיה איש אמונו של השרף מבריסק, ושימש כראש המלמדים ב'עץ חיים', היה רחוק מציונות לחלוטין. כך גם כל בני משפחתו, כולל חתניו, היו חרדים גמורים ללא שום "אבק ציונות". אדרבה, רבים מהם נשאו תפקידים בכירים ב'עדה החרדית'... כנ"ל גם רבנים אחרים בני דורו שהעידו על המשיחיות של הגר"א ותלמידיו - שהיו בכלל אנשי כולל אונגרין, הידוע בריחוקו מהציונות. וממילא יש כאן הוכחה הפוכה, לאמיתות המסורת, שהרי בחוגים אלו לא היתה שום תוספת-כבוד לדבר על דבר שנראה כציונות. אם בכל זאת חזרו והדגישו את הכוונה המשיחית שבעלייתם אבותיהם, אין זאת אלא שאכן מדובר במסורת אמת.

גם יתר האישים והרבנים המעידים בחוברת 'מוסדי ארץ', על כך שאבותיהם עלו בעליית תלמידי הגר"א מתוך כוונה משיחית - מעולם לא נשמע ספק בצדקותם ובאמינותם, ולא יתכן שהם תיאמו גירסאות ביצירת סיפור שלא היה ולא נברא, מבלי שאף אחד, ולו אחד, יכחיש אותם בעת פרסום החוברת. אין דבר כזה ולא יתכן דבר כזה. הדבר דומה למישהו שיבוא היום ויספר לנו שבן גוריון, שכביכול הוא היה חסיד בעלז... הלא באותה תקופה (שנות הארבעים) עדיין חיו בארץ אחרוני בניהם של תלמידי הגר"א, אשר עליהם אנו דנים. האם הם היו שותקים לנוכח בדיות כאלה ואחרות הנתלות בסיפורי עליית משפחתם לארץ?

כך גם לגבי סיפור הפזמונים של ר' יוסף ריבלין, אשר בעיניי הם ההוכחה המוחצת ביותר לאמינותו של 'קול התור'. אטקס טוען שמחברם וממציאם הוא בנו, ר' שלמה זלמן ריבלין. ו"לשיא התעוזה הגיע שלמה זלמן כאשר שם בפיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק דברים בשבח הספר הזה, אלא שהרב קוק מעולם לא אמר את הדברים האלה".

צר לי לומר, אך דברים אלו הם טעות גמורה. בהספד שנשא הרב קוק על ר' יושע ריבלין, בשנת תרפ"א (1921), הוא התבטא בפירוש בשבח הפזמונים. הספדו נדפס אז, בשנות העשרים והשלושים (לפני שרש"ז ריבלין פרסם את 'קול התור'), בכמה ספרים שונים, מאת מחברים שונים, כבר בחיי הרב קוק, והפלא ופלא - לא יצאו שום עוררין!

את גרסתו המלאה של ההספד פרסמתי בספרי 'בנין יוסף', לצד שבחים דומים שאמרו גדולי המקובלים על תורתו ופזמונים של ריבלין. להגיד שמחברי הספרים הנ"ל הם שקרנים, שתיאמו גירסאות עם רש"ז ריבלין הציוני, זה לא מקצועי ובוודאי לא מכובד.

ואגב: עצם הטענה של אטקס, כי "שלמה זלמן ריבלין וההולכים בעקבותיו ביקשו להשליך על הגאון ותלמידיו את הרעיונות של מבשרי הציונות, הרבנים צבי הירש קלישר ויהודה חי אלקלעי", מעידה על חוסר הבנה עמוק לגבי הפער המעשי והאידיאולוגי, החריף מאוד, בין אותם רבנים מבשרי הציונות, לבין יוסף ריבלין, אביו של רש"ז. בכלל, קלישר ואלקלעי בכלל לא שחקו בסיפור באותם ימים בארץ, אלא דווקא הרב מוהליבר שהגיע בשנת תר"ן 1890 לפגישה מכוננת עם הישוב הישן. בעיתונות דאז (שאולי גם נכתבה על ידי רש"ז ריבלין...) נכתב בהקשר לפגישה זו ולתוצאותיה, שהישוב הישן מתייחס בהערכה רבה לתנועת חיבת ציון, רחוק מאוד מהתפיסה של "גאולה בידי שמים" שמביע אטקס (ושותפיו - באופן אירוני - רבים מבני העולם החרדי כיום).

ניתן להמשיך ולהביא דוגמאות נוספות, המלמדות כי בעיני אטקס נעשתה פה קנוניה רבתי להפוך את הגר"א ותלמידיו לציונים. לקנוניה הזאת שותפים רבנים-שקרנים, צאצאים-חומדי כבוד, וגם היסטוריונים-רמאים. וכל אלו, שראו בעיניהם את תלמידי הגר"א או את בניהם, ומעידים שעלייתם היתה משיחית - טועים לחלוטין, ואילו פרופ' אטקס, המגיע 200 שנה לאחר התרחשות הדברים - יודע את האמת, ומפרסם אותה. וכמובן בלי שום אינטרסים.


ביקורת על הספר "הציונות המשיחית של הגאון מווילנה; המצאתה של מסורת" (פרק ב').

בדברים שלהלן אני רוצה להוסיף מספר הערות נקודתיות, ואשתדל לעשות זאת בתמציתיות הגם שיש הרבה מאוד מה להרחיב בהן. ועוד חזון למועד.

מטרתי הראשית היא "להצדיק צדיק". אני רוצה ללמד זכות על יהודי שהיה עד כה בחזקת כשר, והנה פרופ' אטקס טוען שהוא שקרן ונוכל, מסוג בזוי ביותר. למרות שלא זכיתי להכיר את אותו אדם, שנפטר לפני עשרות שנים, אבל קיימא לן שראוי לדון לכף זכות כל אדם, אפילו הוא רשע גמור, כל שכן אדם שהוחזק ככשר עד היום, ושרבותינו כיבדוהו למאוד – בוודאי שאם יש לנו אפשרות לדונו לכף זכות, זוהי חובתנו, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מוסרית.

המדובר הוא באדם בשם ר' שלמה זלמן ריבלין, שעמד למחייתו כחזן ומורה לחזנות, וניהל את מכון 'שירת ישראל'. הוא נודע כדרשן וחוקר של תולדות הישוב הישן מתקופת היווסדו על ידי תלמידי הגר"א. והנה טוען פרופ' אטקס שאותו רש"ז ריבלין היה שקרן ונוכל, ובדה מלבו הקודח תיאוריה מרשימה על "ציונות הגר"א ותלמידיו". אטקס סובר שכל הידע שלנו על ה"ציונות" או ה"משיחיות" של הגאון מווילנה ושל תלמידיו העולים ארצה כביכול במצוותו – הומצא על ידי רש"ז ריבלין, ובזדון, ובמשך השנים בדיותיו הקודחות קנו את מקומם בעיקר במגזר הדתי לאומי, למרות שהן חסרות שחר. לסל הזה הוא מכניס לא רק את סדרת הספרים "מוסד היסוד", "חזון ציון" ודומיהם, אלא גם את "ברית אבות בסערת אליהו" – פזמונים משיחיים שחיבר (לכאורה) ר' יוסף ריבלין, אביו של רש"ז, ואת הספר המפורסם, והשנוי במחלוקת, "קול התור", המיוחס לרבי הלל ריבלין תלמיד הגר"א. בעיני אטקס, פעילותו המחקרית של רש"ז, לה הקדיש את מיטב שנותיו, הינה בסך הכל "תרמית".

לפני שאמשיך בדבריי אני רוצה להבהיר שאין בלבי דבר נגד פרופ' אטקס. אדרבה, אני מעריך מאוד את עבודתו המקיפה והיסודית, ואני מודה שהחכמתי ממנה בדברים רבים. השאלות והתמיהות שהוא מציב בסוגיה זו, הנן כבדות משקל, וראויות להישאל. אלא שאני רוצה להפך בזכותו של רש"ז ריבלין, ולהראות שקושיותיו של אטקס אינן מחייבות את המסקנות אליהן הוא הגיע על פי דעתו.

אתחיל מהערה שולית, שיש בה גם הבהרה על עמדתי בסוגיית "ציונות הגר"א", הידועה מכבר לקוראי משכבר הימים. בפרק ט"ו סוקר אטקס את חדירת הרעיונות של 'קול התור', ובכלל של מסורת "הציונות המשיחית של הגר"א ותלמידיו" לחוגי הציונות הדתית, ואף נוקב בשמות של רבנים שונים (למשל הרב אבינר) שאמצו את הרעיונות הללו בחום רב. בתוך כך הוא גם דן במאמר שכתבתי, משה נחמני, בירחון 'אור חדש' אותו ערכתי במשך מספר שנים, אשר הקודש לחקר משנת הראי"ה קוק ותולדותיו. כתבתי שם על חשיבות לימוד תורת הגאולה של הגר"א, והכרת ההיסטוריה של עליית תלמידיו ומפעליהם. אטקס מתפלפל בדבריי, חושף פרטים על מחברם, ואת כל זה הוא עושה ללא הזכרת שמי.
אטקס משוכנע שהכותב הוא הרב יצחק דדון, מישיבת מרכז הרב, ופעמיים כותב שזיהויו הוא "קרוב לודאי", ומשום כך מעניק לקורא פרטים ביוגרפיים על הרב דדון. זאת בשעה שלרב דדון אין שום קשר למאמר הנזכר, אשר אני כתבתיו מדעתי. וכאן יורשה לי להביע תמיהה רבתי: הלא בשיחת טלפון פשוטה, שלא לדבר על שיטוט מהיר בגוגל, היה יכול לגלות אטקס מיהו העורך של כתב העת 'אור חדש', ומי מחבר המאמר. כיצד ניתן לזכות אדם שלא מדעתו על מאמר שהוא לא חתום עליו? שיחה עמי, כעורך הירחון, היתה לא רק חוסכת מבוכה מיותרת לרב דדון שהוכנס לקלחת על לא עוול בכפו, אלא אף היתה עשויה לתרום למחבר בידיעות חשובות על "ציונות הגר"א ותלמידיו" שנעלמו ממנו בשעה שכתב את החיבור שלפנינו, וכפי שאבאר.

אגב: בהערת שוליים מפנה אטקס לספרי "בנין יוסף", אותו הוא מכנה: "ניסיון ליצור זיקה של רציפות בין המיתוס הריבליני ובין הרב קוק", תוך שהוא משבש בצורה משמעותית את שם הספר. כותרת המשנה של ספרי היא "מאמרי הראי"ה על בניית הארץ בקדושה" – כלומר התיישבות דתית וחרדית בארץ ישראל כהמשך למפעלם של תלמידי הגר"א שבנו את הארץ *בקדושה*, אולם אטקס מצטט את כותרת המשנה: "בניית הארץ הקדושה". הבדל של אות אחת, שמבטא פספוס גמור של תוכן החיבור.

בפרק ג', להלן, אדון בקביעתו של אטקס כי "המיתוס הריבליני הוא כל כולו יציר דמיונו ופרי עטו של שלמה זלמן ריבלין".

פרק ג' טרם פורסם.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ה' ספטמבר 19, 2019 9:27 pm

לגבי הפזמונים


בכתבה בשנת תש"ב על הסופר הנודע בדייקנותו ר' אליעזר ריבלין שחיבר את תולדות חכמי ירושלים ועוד כתוב שהוא הכין ביאור על שירי ר' יושעה ריבלין אך נפטר טרם שהביאו לדפוס, אין סיכוי שר' שלמה זלמן זייף אותם ונתן לו לערוך עליהם ביאור...
קבצים מצורפים
המשקיף יום רביעי, יולי 08, 1942 על אליעזר ריבלין ושירי ר יושעה.pdf
(175.63 KiB) הורד 21 פעמים

מקובלים
הודעות: 155
הצטרף: ה' יולי 11, 2013 4:07 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי מקובלים » ג' ספטמבר 24, 2019 2:56 pm

מצו"ב מאמר-ביקורת שחיבר החוקר התורני משה נחמני, על ספרו של עמנואל אטקס, ובה דן בהרחבה בשאלות המדוברות כאן בנוגע לעליית תלמידי הגר"א.
קבצים מצורפים
תגובה לספרו של פרופ' אטקס.pdf
(513.98 KiB) הורד 76 פעמים

משולש
הודעות: 5518
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי משולש » ד' ספטמבר 25, 2019 12:30 am

כתבה וראיון עם ר' שלמה זלמן ריבלין בשנת תשט"ו.
קבצים מצורפים
הארץ יום שני, דצמבר 12, 1955 כתבה על רשז ריבלין.pdf
(738.26 KiB) הורד 30 פעמים

עקביה
הודעות: 3044
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי עקביה » ה' ספטמבר 26, 2019 11:50 pm

מקובלים כתב:מצו"ב מאמר-ביקורת שחיבר החוקר התורני משה נחמני, על ספרו של עמנואל אטקס, ובה דן בהרחבה בשאלות המדוברות כאן בנוגע לעליית תלמידי הגר"א.


בעמ' 10 של חיבור זה מתייחס המחבר לספר הזוהר. הוא כותב כדבר ברור (על סמך עדותו של ר"י דמן עכו) שאת ספר הזוהר כתב אמנם רמד"ל, אבל עשה זאת בהשראה עליונה, כאשר התחבר לנשמתו של רשב"י.

רצוני לשאול, האם זהו חידוש של משה נחמני או שקדמוהו בזה, והאם דעה זו מקובלת בבית המדרש?

לייטנר
הודעות: 4965
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי לייטנר » ו' ספטמבר 27, 2019 12:15 am

קדמוהו בזה בבית המדרש.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ש' ספטמבר 28, 2019 9:31 pm

מסקנתו של משה נחמני שר' יושעה חיבר את כל קול התור אינה מוכחת והיא רק בגדר השערה, כפי שהוכחתי בבירור הוא פעל בבניית השכונות ופתח תקווה לפי תוכנית מסודרת שינק מכתבי קול התור, וכבר ר' משה מגיד פעל בעניין של אנשי אמנה לפי הנאמר בקול התור. כמו כן ר' הלל עצמו פעל להרחבת היישוב בירושלים בעזרת חתנו ר' שמריהו לוריא כפי שכותב א.מ לונץ (ירושלים כרך ה' חלק ג' עמוד 249) שהוא קנה חצרות ברובע המוסלמי (וזה לאחר מכתבו של ר' הלל שמבקש ממנו לעשות כן) כמו כן ר' יושעה כותב בפזמונים שר' הלל השקיע הון רב בגאולת חצרות בירושלים: "הון זהב גם מכיסו הוזיל בגאולת חצרות קדש מידי זרים".

כך שאין למסקנתו הנ"ל שום הכרח.
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ו' אוקטובר 11, 2019 2:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מקובלים
הודעות: 155
הצטרף: ה' יולי 11, 2013 4:07 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי מקובלים » א' ספטמבר 29, 2019 12:22 am

(להעיר שנחמני מחלק בין ארבעה שלבים שונים בהופעת החיבור 'קול התור', ורק את ה"חיבור" הוא מייחס לר' יושעה ריבלין, אולם לא את ה"יצירה")

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ב' אוקטובר 07, 2019 4:47 pm

בעיתון החבצלת סוף תרכ"ג מכונה ר' יוסף ריבלין האברך המופלג וירא אלוקים, רואים את כוחו בחריזת חרוזים, וכן את דאגתו כבר מאז לבנין חרבות ירושלים.
החבצלת.JPG
החבצלת.JPG (90.75 KiB) נצפה 1410 פעמים


והנה מכתב שמצאתי בכתבי הפקאו"מ בהם פותח ר' יושעה מכתבו בחרוזים.
פזמונים ריבלין.JPG
פזמונים ריבלין.JPG (70.82 KiB) נצפה 197 פעמים
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ש' נובמבר 23, 2019 8:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 08, 2019 12:53 am

איש-אחד כתב:
משולש כתב:בעמוד 224 בפזמוני ר' יושעה מזכיר את "פיוטו" של רמ"מ משקלוב על החורבה ובנין ירושלים.

הפיוט עם שאר כתביו התגלו באקראי רק לפני כ18 שנה באקראי באיזה מחסן בירושלים, ועד כמה שחיפשתי לא מצאתי שהוזכרו בשם ספר בכל כותבי קורות ירושלים, ורק אז התפרסם לראשונה, וזה לכא' עוד ראיה מוכחת שהפזמונים קדומים עוד מזמן ר' יושעה. ולא איזה זיוף מאוחר של רש"ז .

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=17

מה שכותב ה"פייטן" בפזמונים הוא כך:
"פיוטו של חד דמן תלמידי אליה,
מנחם בן ברוך נודע לתהלה.
ברזא ד"ברוך מרחיב גד" כלה,
לעבור חלוצים בעבודת מרחביה".

מה הקשר בין זה לבין תוכן הפיוט שאכן כתב רמ"מ??? גזירה שווה פיוט-פיוט?!
היכן רמ"מ מדבר בפזמון על "הרחבה"? (ובכלל היכן במקום כלשהו הוא דיבר על עניין "הרחבה"?).

אגב, מי שמכיר היטב את השיח הריבליני, כולל הפזמונים, מיד שם לב להבדל הגדול בין הפיוט שבאמת כתב רמ"מ לבין הברברת שיש בפזמונים, בין האמת ובין השקר.
ובכלל, זה מצחיק להדביק נושא של "הרחבה" לדור הראשון והשני של העולים שעסקו בהשרדות ותקיעת יתד במקום, ולא חלמו בכלל על התרחבות, זה כל כך אנכרוניסטי..

באיגרת ששלח הגרמ"מ משקלוב לפולין בידי השד"ר שלמה זלמן פלונסקי בשנת תקע"ט לערך – הוא כותב: "הננו מודיעים ומשמיעים לכם, כי הודות לחסדי הקל יתברך, המרחיב גבול ירושלים תובב"א , ייסדנו בה בית מדרש, והקל הבוחר בירושלים עזרנו להשיג פירמאן מהמלך, להחזיר העטרה ליושנה, דהיינו לבנות מחדש את בית הכנסת שאחינו העולים מאשכנז בנו אותו לפנים, ופראי אדם חיללוהו והיה לשאייה ולשממה, והיו לנו הוצאות מרובות, ונאלצנו לתת סכומים גדולים לילידי הארץ כדי שנוכל לבנות ולהיבנות בה.."
(השיבה לירושלים עמוד 26)

איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' אוקטובר 10, 2019 2:13 pm

יושב הארץ כתב:
איש-אחד כתב:
משולש כתב:בעמוד 224 בפזמוני ר' יושעה מזכיר את "פיוטו" של רמ"מ משקלוב על החורבה ובנין ירושלים.

הפיוט עם שאר כתביו התגלו באקראי רק לפני כ18 שנה באקראי באיזה מחסן בירושלים, ועד כמה שחיפשתי לא מצאתי שהוזכרו בשם ספר בכל כותבי קורות ירושלים, ורק אז התפרסם לראשונה, וזה לכא' עוד ראיה מוכחת שהפזמונים קדומים עוד מזמן ר' יושעה. ולא איזה זיוף מאוחר של רש"ז .

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=17

מה שכותב ה"פייטן" בפזמונים הוא כך:
"פיוטו של חד דמן תלמידי אליה,
מנחם בן ברוך נודע לתהלה.
ברזא ד"ברוך מרחיב גד" כלה,
לעבור חלוצים בעבודת מרחביה".

מה הקשר בין זה לבין תוכן הפיוט שאכן כתב רמ"מ??? גזירה שווה פיוט-פיוט?!
היכן רמ"מ מדבר בפזמון על "הרחבה"? (ובכלל היכן במקום כלשהו הוא דיבר על עניין "הרחבה"?).

אגב, מי שמכיר היטב את השיח הריבליני, כולל הפזמונים, מיד שם לב להבדל הגדול בין הפיוט שבאמת כתב רמ"מ לבין הברברת שיש בפזמונים, בין האמת ובין השקר.
ובכלל, זה מצחיק להדביק נושא של "הרחבה" לדור הראשון והשני של העולים שעסקו בהשרדות ותקיעת יתד במקום, ולא חלמו בכלל על התרחבות, זה כל כך אנכרוניסטי..

באיגרת ששלח הגרמ"מ משקלוב לפולין בידי השד"ר שלמה זלמן פלונסקי בשנת תקע"ט לערך – הוא כותב: "הננו מודיעים ומשמיעים לכם, כי הודות לחסדי הקל יתברך, המרחיב גבול ירושלים תובב"א , ייסדנו בה בית מדרש, והקל הבוחר בירושלים עזרנו להשיג פירמאן מהמלך, להחזיר העטרה ליושנה, דהיינו לבנות מחדש את בית הכנסת שאחינו העולים מאשכנז בנו אותו לפנים, ופראי אדם חיללוהו והיה לשאייה ולשממה, והיו לנו הוצאות מרובות, ונאלצנו לתת סכומים גדולים לילידי הארץ כדי שנוכל לבנות ולהיבנות בה.."
(השיבה לירושלים עמוד 26)

יפה.
רק שיש לסייג (סייג שבמקרה זה יכול להיות משמעותי), שזהו אינו לשונו של רמ"מ, אלא תרגום של תרגום.

הפצת המעיינות
הודעות: 552
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ה' אוקטובר 10, 2019 2:23 pm

מלבד זאת הרי מפורט במכתב מהו ה"הרחבה". "ייסדנו בה בית מדרש וכו' לבנות מחדש את בית הכנסת".
איזה הרחבה יש כאן?

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ה' אוקטובר 10, 2019 2:40 pm

הוא מדבר (אם אכן התרגום של מורגנשטרן מדוייק) על הרחבת גבולות ירושלים ולא על הרחבה בירושלים. (למשל ר' משה מגיד מתבטא על החורבה "הרחיב ה' לנו בארץ")

חיפשתי באוצר החכמה אין בשום מדרש או ספר קדום כזה מטבע לשון של "מרחיב גבול ירושלים".

בקול התור יש משפט מאוד דומה: ובדברי ברכתו הקדושה של רבינו לתלמידיו, אלה שהבטיחו לו נאמנה לנסוע לארה"ק, אמר לנו בהתרגשות רבה, אשריכם שתזכו לקיים מצות ישוב ארץ ישראל השקולה כנגד כל המצות שבתורה, אשריכם שתזכו להיות שותפיו של הקב"ה השב שבות יעקב ומשכנותיו ירחם, הבונה ירושלם, המציב גבול אלמנה, המרחיב גבול ישראל, אשריכם שתזכו לקיים מצות הרחבה עפ"י צו הנבואה הרחיבי מקום אהלך (ישעי' נ"ד) שמצוה זו תביא את קיבוץ הגלויות ברחמים, ככתוב שם אחריה כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו וגו' וברחמים גדולים אקבצך.

אגב: רמ"מ משקלוב כותב בפיוטו על בניית החורבה: "ראש מחשבותי עתה לגמור" זאת אומרת שבניית החורבה היתה בראש מעיינותיו עוד מלכתחילה.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 22, 2019 12:58 am

רבי עזריאל משקלוב

בספר השיבה לירושלים (עמ' 50 )מובא מכת"י של ר' ישראל משקלוב, בה מספר שכבר בשנת תק"ל אורגן בוילנא אסיפה כדי לבנות מחדש את הקהילה האשכנזית בירושלים שחרבה 50 שנה קודם, באסיפה הוחלט לשלוח את ר' עזריאל משקלוב תלמיד הגר"א לבדוק את ההיתכנות לבניית הקהילה. ר' עזריאל עלה עם ר' חיים ב"ר חיים בשנת תקל"ב ונפטר בדרכו חזרה באיזמיר.

כשהגיעה השמועה על חורבן הישוב האשכנזי בירושלים, עשתה "רושם נמרץ בלבבם הטהור" של "אחיהם בני רוסיא ופולין" "ואספו אספה גדולה מגאוני וגדולי רוסיא בעיר ווילנא המעטירה, ושם גמרו פה אחד להחזיר כבוד ישוב האשכנזים בירושלים על מכונו ויוָעצו להגיע למטרתם ויאמרו לשלוח לירושלים איזה משפחות מראשי גדוליהם אשר יוָדעו על ידם איך ובמה לרפא מחץ מכתם, והתנדב לדבר ההוא הרב הצדיק המפורסם ר' עזריאל משקלוב, זקנו של הגאון [ר' ישראל משקלוב], בעל ‘פאת השולחן’ ויהי הוא הראשון אשר התנדב להענין הקדוש הזה, ויהי המצביא לכל הבאים עמו, ויסע משם הוא ובני-ביתו בשנת תקל”ב (1772) והחל ליסד את הישוב של האשכנזים (תוח”י, ח”ג, עמ' 72).

[זו ראיה שלא כדברי אליאך, ועוד שטענו כאן בפורום שעליית תלמידי הגר"א היתה כקונטרה לעליית החסידים בתקל"ז. ולבד מזה רואים שהעלייה התארגנה עוד בחיי הגר"א ועוד בעיר מגוריו וילנא, וכן שעיקר מגמתם היתה היישוב בירושלים]

ולעניינינו: ר' יושעה ריבלין בפזמונים מספר על עליית ר' עזריאל (עמ' 163):

ראו חכמי שמ"ר בראש כל זאת, עת במלאכות עלה "רבי עזריאל" .

עוד "מראש" אמנה הדרך לסולל, את מסלת אנשי אמנה ב"ישראל".


ר' שלמה זלמן ריבלין בספריו חזון ציון (27) ומדרש שלמה (190( כותב שר' עזריאל עלה בשנת תקמ”א ומסתמך על מה שכתב כאן ר' יושעה בפזמונים כמו שמעיר שם בשני הספרים כי מרא"ש וישרא"ל עולה בגימ' תקמ"א . אך רש"ז לא שם לב ש"רבי עזריאל" (שגם נכתב בגירשיים) עולה בגימ' תק"ל, וכוונתוו לומר שחכמי שמ"ר - שקלוב מואהליב ורייסין קיימו אסיפה בשקלוב אחר שנשלח רבי עזריאל במלאכות - שליחות והעת שליחות זו היה - בשנת "רבי עזריאל- תק"ל.

כמו שכתוב במקומות אחרים בפזמונים על שנת מרא"ש לגבי הועידה שארגן ר' בנימין ריבלין בשקלוב


מכאן ראיה שרש"ז לא הוא שחיבר את הפזמונים, ואף לא הבין את כוונתם.

עוד דוגמא:

ר' יושעה כותב בפזמונים(244) משפט חתום:

“סוד חצק”מ “מרכבת המשנה” (חזה ציון קרית מועדינו בגימ' מרכבת המשנה) בו, יסוד מוסד לרבנו חקוק בחותמו”

בכל הכתבים של רש"ז לא מוצאים שום רמז לכך שלהגר"א היה איזה חותם חצק"מ וכו'. היחיד שמדבר על כך הוא הרב חיים יהודה יעקבזון מראשי המלמדים של עץ חיים עשרות בשנים ומחבר משניות "למשמעות" וכך מספר הרה”ג ר' חיים יהודה יעקבזון בחוברת מוסדי ארץ: (הרב יעקבזון שלא חשוד חלילה בציונות או כבעל דימיון מעיד שם גם על כך שאביו המקובל ר' אברהם דוד זצ"ל שנפטר בשנת תרצ"ט סייע בפיענוח כת"י של קול התור).

חותם חצקמ יעקבזון.JPG
חותם חצקמ יעקבזון.JPG (101.56 KiB) נצפה 973 פעמים
קול התור יעקבזון.JPG
קול התור יעקבזון.JPG (52.98 KiB) נצפה 959 פעמים


מכאן עוד ראי' שרש"ז לא כתב את הפזמונים אחרת היה לפחות מספר בדברים אחדים באחד מספריו על החותם הנ"ל. חוץ מזה שהלשון העשירה בפזמונים אינה תואמת במאומה לכתבים של רש"ז לא בסגנון המתומצת ולא באוצר מילים העשיר שבה ר' יושעה כתב הפזמונים ובכלל את כל מאמריו בעיתונות וכו'. וכן לגבי הפיוט שכתב רמ"מ משקלוב על גאולה החורבה שרש"ז לא מזכירו בשום חיבור, וכן הפיוט היה גנוז בתקופת רש"ז ריבלין ואיש לא ידעו.
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ג' אוקטובר 22, 2019 4:36 am, נערך 5 פעמים בסך הכל.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 22, 2019 1:29 am

מאחר והוכח מעל כל ספק שר' יושעה הוא בעל הפזמונים ובנו רש"ז חלילה לא בדה זאת מליבו.

הנה ר' יושעה כותב בפזמוניו את הרוב המכריע של התוכן המופיע בקול התור (יש לציין שכפי המסופר הוא רשם הרבה פזמונים שנאבדו) ושם כותב מפורש (244) שר' הלל חיבר את החיבור קול התור:

"תורת ישוב הקדש, מסוד רבנו אליה ארוכה מארץ מדה ורחבה מרחביה. ברזין דקול התור, פרי קדש הלל'ים (רמז לר' הלל). ח"ן "קץ המגולה" - עקריה כלולים."

ובאשר לזמן בואו של ר' הלל ארצה:

מעניין לציין כי בכת"י המקורי של תולדות חכמי ירושלים של אריה לייב פרומקין נזכר שמו של ר' הלל ריבלין במקם הרביעי מיד אחר רמ"מ משקלוב ור' ישראל ברשימת ראשי העדה הפרושים שעלו הנה, ומשום מה בהוצאה מאוחרת של אליעזר ריבלין הזכיר שמו מאוחר יותר במקום הי"ב . (אריה מורגנשטרן "גאולה בדרך הטבע עמ' 43, ע"פ כת"י של פרומקין הנמצא בבית הספריה הלאומית בי-ם.)

וכן ר' יושעה בפזמון "חזון ציון" שנכתב כבר בשנת תרט"ו מאריך לתאר את מועד עלייתו של ר' הלל ארצה בשנת תקס"ט שארכה עשרה חודשים והגיעו לצפת בח' אלול, ובשנה הראשונה להתיישבותו בצפת חיבר שם ניגון "ירושלים חמדה" ושר זאת יחד עם החסידים והספרדים וכו'. ואח"כ היה הנחשון שעלה בשנת תקע"ב לירושלים ושלח משם קול מהיכל לגולה (כנראה שאביו בנימין עלה בתקע"ב אחר שקיבל המכתב הנ"ל ונפטר בדרכו) ואח"כ עמל להקים מוסדות תורה וחסד בירושלים.

וכן כותב שעמד לימין הקהילה עשרות שנים "פנימה וחוצה" "ואף שרי המדינות כיבדו אותו" וזו ראי' חותכת למה שכתב בחזון ציון שיצא פעמיים מהארץ פעם ראשונה בערך אחרי זמן המגיפה ופעם שניה לבטל איסור יציאה מרוסיה שנגזר על היהודים כמה שנים (הא כותב בערך תקפ"ו אך לא בהחלטיות) אחר מלחמת נפוליון וביטל זאת לאור קשריו עם השרים, ויתכן מאוד שרוב הזמן הזה לא שהה בארץ רק עמד לימין הקהילה מחו"ל.

אין ספק שר' יושעה בשנת תרט"ו סה"כ 45 שנה אחר עליית תלמידי הגר"א לא היה יכול לטעות כזו טעות קריטית בנוגע לזמן עליית זקנו ופעולותיו בארץ, בפרט שבאותו זמן עדיין היו אנשים שעלו בשנת תקס"ט עדיין בחיים, וכן ר' אליהו בן ר' הלל עוד היה חי בירושלים באותו הזמן.

המכתב שכתב ר' הלל בשנת תקצ"ה בה כותב לחתנו שעלה "לעת זקנותנו" לארץ מתייחס לעלייה האחרונה בה קבע מושבו בירושלים יחד עם רעייתו שלא עלתה עימו קודם, ואז הורה למכור את כל נכסיו, יש לזכור שבשנת תקס"ט היו לו עדיין ילדים קטנים שהשאיר בביתו, בנו אליהו שנולד בתקנ"ח-ס וביתו חנה לוריא שנולדה בתקס"ג, ולכן ברור שעלייתו הראשונה לא היתה קבועה ולכן לא מכר את נכסיו קודם.

כמו כן עצם הדבר שלא חתום על שום תעודה רשמית בשנים האלו היא לא ראי' שלא שהה כאן, כי גם בשנים שלכו"ע היה בארץ משנת תקצ"ב הוא לא חתום על שום מסמך רשמי. מסתבר שהדבר נובע מכך שהשאיר הון רב בשקלוב בה מימן גם חלק מרכישת החצרות בירושלים, ואם היה נודע לשלטונות על כך שהוא מתכוון להנהיג הקהילה בירושלים היו מחרימים את נכסיו, וזו כנראה הסיבה שכותב שעלה שלא כרצונו ונמשך מעבותות אהבה, כידוע השלטונות עקבו בשבע עיניים אחר הפעולות של יהודי רוסיה שעלו ארצה וכן עקבו אחר המכתבים שנשלחו מארץ ישראל. וכן עיקר המסר היה לר' שמריה שיש עכשיו עת רצון לקנות קרקעות מהישמעאלים, ור' שמריה לוריא על אף שהפסיד הון עתק של 200 אלף רובל כששהה בארץ קודם, חזר שוב בעצת ר' הלל וגאל חצרות ברובע המוסלמי. ועוד קודם חזרתו הצליח לפעול בממשלת פולין לבטל האיסור שהטילה הממשלה על ההתרמות למען יהודי ארץ ישראל.

איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ג' אוקטובר 22, 2019 12:38 pm

כבר קשה עלי מדי ההתאפקות הארוכה מלהגיב ולהתייחס לדברים המעניינים יותר או פחות שהובאו כאן בעמודים האחרונים של האשכול.
אנסה לתמצת בקצרצרה כמה נקודות בענין, שיש הרבה מה להאריך בכל אחת מהן.

א. בניגוד למה שטענתי לעיל (לא מעט כדי לנסות להגן על אמינותו של ר׳ יושעה), אני מקבל שסביר יותר שר' יושעה הוא זה שכתב את הפזמונים, למרות המשמעות העצובה של זה - ערעור על אמינותו של ר' יושעה.

ב. אני מקבל בסבירות גבוהה את הטענה שהוזכרה לעיל, שר' יושעה ראה בעצמו "משיח בן יוסף שבדור".

ג. בעקבות עיון מחדש בקוה"ת, ובעיקר בחלק של הקנ"ו בחינות, נראה לי סביר למדי שאחת הסיבות העיקריות לכתיבת קוה"ת (בידי ר' יושעה?) היתה כדי להצביע על ר' יושעה כ"משיח ב"י שבדור". הדבר ניכר לדוג', מכך שמכל "משימותיו" של משיח ב"י הנזכרות בקוה"ת, יישוב הארץ מקבל את הדגשה הכי גדולה והכי רחבה ובעיקר הכי ריאלית, ובעיקר ההדגשה החוזרת ונשנית שוב ושוב ושוב שעיקר משימתו של משיח ב"י בישוב הארץ היא בניין ירושלים - היא פעולתו העיקרית ביותר של ר' יושעה ביישוב הארץ כנודע. זאת גם הסיבה להדגשה האובססיבית של יוסף, יוסף, יוסף... הלא הוא ר' יוסף יושעה ריבלין.. ועוד..

ד. אין שום ספק כלל שר' הלל ריבלין עלה לראשונה רק בתקצ"ב! כל התירוצים לכך אינם רלוונטיים, כפי שהארכתי בזה לעיל שוב ושוב. דמות כמותו, המתוארת בגירסה הריבלינית כדמות מרכזית בעלייה ובקהילה, לא יכולה להעלם מתקס"ט עד תקצ"ב ללא שום זכר בכל ההתכתבויות העניפות בין הפרושים לחו"ל, בכתבים אישיים וציבוריים, ובין הפרושים לפקוא"מ, ובפנקס ביה"ד הספרדי בצפת וגם מתיעודי המסיונרים שסיירו באר"י רבות שהזכירו עשרות דמויות מרכזיות ומשניות מהפרושים בתיאוריהם ועוד ועוד, בפרט שזה גם תואם עם אגרתו שלו עצמו בו כותב שעלה רק בזקנותו.

ה. דווקא בגלל שר' הלל היה דמות משנית לאחר עלייתו (בתקצ"ב) כפי שהוא מתאר בעצמו את חייו כאן, היה אפשר מאוחר יותר להמציא עליו (בשוגג או במזיד) שעלה הרבה שנים קודם לכן ולתת לו מקום מרכזי יותר בסיפור, מכיון שכדמות משנית ממילא הפרטים אודותיו פחות זכורים לאנשים וקל לשחק בהם.

ו. זה שר' יושעה, שחי מעט זמן יחסית לאחר מכן, מספר סיפור אחר, הוא טענה עליו, לא על המציאות המתוארת והעולה מעשרות תיאורים ותיעודים אחרים וכנ"ל.

ז. אגב, התיאור בפזמונים, כביכול כשעלו תלמידי הגר"א שמחו ורקדו החסידים על כך, הוא כמובן תיאור הפוך מהמציאות, בה היתה עויינות רבה בין החסידים לפרושים על רקע הקמת הקהילה החדשה ונטילת רוב כספי התרומות מהחסידים והעברתם לפרושים עוד כשרמ"מ משקלוב עלה בתקס"ח ועוד.

אראה כמה אצליח להתאפק עד הפעם הבאה, אם בכלל... ;-)

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 22, 2019 1:49 pm

יפה שהחלפת את הגירסא שלך מקצה לקצה. ויפה לך ההתאפקות.

לאורך כל הדרך טענת בשצף קצף שר שלמה זלמן בדה כל דבריו מליבו, ור' יושעה היה בעיניך צדיק וכל היוצא מפיו קדוש יאמר לו.

מאחר שזכית להודות על האמת שרש"ז דבר אמת היתה בפיהו מצאת לך קרבן חדש ר' יושעה, שביקש להנציח את היותו משיח בן יוסף בדור.

מעניין שכל גדולי ירושלים ראו בעבודתו שליחות משמים ועודדוהו בכל פעולותיו. בעיתון הלבנון כתוב שהמשימה הראשונה של ועד כנסת ישראל הוא אכן הרחבת ירושלים.

כנראה בסיבוב הבא האשמה תגיע עד לר' הלל. ולכן עדיף באמת שתתאפק ולא תטיל דופי במי שחולק על השקפותיך.
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ג' אוקטובר 22, 2019 2:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ג' אוקטובר 22, 2019 2:03 pm

יושב הארץ כתב:יפה שהחלפת את הגירסא שלך מקצה לקצה. ויפה לך ההתאפקות.

הגירסה שלי היתה ונותרה זהה כשהיתה - הסיפור הריבליני אינו תואם למציאות של עשרות השנים הראשונות של העלייה, תק"ס-ת"ר בערך.
השאלה מי בדה את הסיפור הריבליני תמיד היתה שאלה משנית לחלוטין בעיניי, כפי שכתבתי וציינתי פעמים רבות בדבריי. השאלה העיקרית בעיניי היתה ונותרה - מה היתה המציאות ההיסטורית של עשרות השנים הראשונות לעליה, לא מי אחראי לבדיות על תקופה זו.

יושב הארץ כתב:לאורך כל הדרך טענת בשצף קצף שר שלמה זלמן בדה כל דבריו מליבו, ור' יושעה היה בעיניך צדיק וכל היוצא מפיו קדוש יאמר לו.

להד"ם!
לא טענתי שרש"ז המציא הכל מתחילתו לסופו, אלא שהוא זה שהציג את הגירסה המלאה של האגדה הריבלינית, ואף ציינתי לא פעם שסביר להניח שלא הכל הומצא על ידו אלא חלק היה קיים עוד לפניו.
מה שהשתנה, הוא שנוכחתי שאף שרש"ז אכן בדא סיפורים מלבו, אבל הבסיס העיקרי כבר הומצא לכאורה בידי אביו ר' יושעה, חלק נכבד וגדול יותר ממה שסברתי.
מעולם לא כתבתי שאני מאמין לכל מה שר' יושעה כתב, אדרבא, טענתי לדוג' שמה שהוא כתב לראשונה שתלמידי הגר"א עלו בשליחות רבם הוא טעות, ועתה אני נוכח שכנראה מדובר ביותר מטעות..
אינני ממהר ח"ו להטיל דופי באמינות של אדם כולל ר' יושעה, עד שלא מתמלאת הסאה בראיות ושיקולים לכך, לכן נזהרתי בר' יושעה עד כה.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 22, 2019 2:09 pm

לא רוצה להכשיל אותך בציטוטים מדבריך. למשל שמגיע לרש"ז פרס נוכל על הפזמונים שזייף.

אולם לגבי מה שקרה מאז שנת תק"ס עד ת"ר ר' יושעה שחי סמוך לתקופה ההיא ממש, קצת יותר נאמן מכבודו שחי במאה הנוכחית. ואם יש לך קושיה, אם תשתדל לפותרו כשם שהשתדלת לתת דופי בר' יושעה ורש"ז ה' יסייע בידך.

איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ג' אוקטובר 22, 2019 2:12 pm

יושב הארץ כתב:לא רוצה להכשיל אותך בציטוטים מדבריך. למשל שמגיע לרש"ז פרס נוכל על הפזמונים שזייף.

אולם לגבי מה שקרה מאז שנת תק"ס עד ת"ר ר' יושעה שחי סמוך לתקופה ההיא ממש, קצת יותר נאמן מכבודו שחי במאה הנוכחית. ואם יש לך קושיה, אם תשתדל לפותרו כשם שהשתדלת לתת דופי בר' יושעה ורש"ז ה' יסייע בידך.

כפי שכתבתי, רש"ז היה בדאי, רק כאמור לא היחיד.

כמובן שלי אין שום נאמנות במה שקרה מתק"ס ועד ת"ר, אבל למציאות המתוארת והמתועדת של תקופה זו יש לה יותר נאמנות מסיפוריו ואגדותיו של ר' יושעה.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 22, 2019 2:14 pm

מקווה שבמוקדם תלך על קברו לבקש את סליחתו של רש"ז שהוצאת עליו שם רע ברבים.

עכשיו יש לך ברשימה עוד אחד. כבר אמרתי לך שיפה לך ההתאפקות.
נערך לאחרונה על ידי יושב הארץ ב ג' אוקטובר 22, 2019 2:16 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ג' אוקטובר 22, 2019 2:16 pm

יושב הארץ כתב:מקווה שבמוקדם תלך על קברו לבקש את סליחתו של רש"ז שהוצאת עליו שם רע ברבים.

עכשיו יש לך ברשימה עוד אחד.

ה"אשמה" היא עליך, כיוון שהצלחת לשכנע אותי שהוא זה שכתב את הפזמונים על הבדיונות שבהם..

ועדיין, מעדיף להגדיר את ר' יושעה כאדם מדומיין מאשר שקרן ח"ו..

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 22, 2019 2:20 pm

שכחתי עוד אחד שאתה צריך לבקש את סליחתו. ר' ישעיה חעשין.

איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ג' אוקטובר 22, 2019 2:24 pm

יושב הארץ כתב:שכחתי עוד אחד שאתה צריך לבקש את סליחתו. ר' ישעיה חעשין.

עד כמה שזכור לי, לא פקפקתי באמינותו שלו, אלא באמינות דברים מסוימים המובאים בשמו או על ידו.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 22, 2019 2:48 pm

הדברים מובאים בשמו ועל ידו, דברים שנשא בחודש תשרי תש"ח, וי"ל בחוברת בשנת תשי"א בעודו בחיי חיותו, ואח"כ נדפסו בספרו דברי ישעיהו ע"י חתנו הרב זלוטניק.

איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ג' אוקטובר 22, 2019 2:58 pm

אני יכול לחשוב שהוא באמת מאמין במה שהוא אמר/כתב, ומאידך לחשוב שהוא טועה או הוטעה, בדאי הוא לא.

יושב הארץ
הודעות: 205
הצטרף: ג' יולי 16, 2019 11:59 pm

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי יושב הארץ » ג' אוקטובר 22, 2019 3:04 pm

שוב ר' ישעיה חעשין, אביו שנולד בשנת תקפ"ה בצפת עוד זכה לראות בעיניו חלק מתלמידי הגר"א שעלו הנה. והסיכוי שהוטעה קלוש ביותר.

יותר מסתבר שמישהו הטעה אותך.


כמו כן ר' צדוק קרויז ששימש חמישים וחמש שנה בראשות כולל שומרי החומות שהתנגד בתקיפות לציונות, היה מזקני ירושלים נולד בשנת תרכ"ב וכותב שזוכר עוד את בניית שכונת נחלת שבעה בתרכ"ט, ונכתב עליו שהיה מגדולי ההיסטוריונים של ירושלים. מעיד בפרוטרוט על תכלית עליית תלמידי הגר"א כפי שהוא יודע ממה שחווה בירושלים וגם קיבל מאבותיו שעלו סמוך לעליית תלמידי הגר"א.

הסיכוי שהוטעה קלוש ביותר ולכן מסתבר יותר שאתה טועה, לא קרה כלום.

איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ג' אוקטובר 22, 2019 3:16 pm

אשמח אם תוכל בבקשה להעלות לכאן או לצרף קישור לחוברת "מוסדי ארץ".


איש-אחד
הודעות: 1054
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' אוקטובר 24, 2019 10:49 am

יושב הארץ כתב:שוב ר' ישעיה חעשין, אביו שנולד בשנת תקפ"ה בצפת עוד זכה לראות בעיניו חלק מתלמידי הגר"א שעלו הנה. והסיכוי שהוטעה קלוש ביותר.

יותר מסתבר שמישהו הטעה אותך.


כמו כן ר' צדוק קרויז ששימש חמישים וחמש שנה בראשות כולל שומרי החומות שהתנגד בתקיפות לציונות, היה מזקני ירושלים נולד בשנת תרכ"ב וכותב שזוכר עוד את בניית שכונת נחלת שבעה בתרכ"ט, ונכתב עליו שהיה מגדולי ההיסטוריונים של ירושלים. מעיד בפרוטרוט על תכלית עליית תלמידי הגר"א כפי שהוא יודע ממה שחווה בירושלים וגם קיבל מאבותיו שעלו סמוך לעליית תלמידי הגר"א.

הסיכוי שהוטעה קלוש ביותר ולכן מסתבר יותר שאתה טועה, לא קרה כלום.

אני יוצא כרגע מנקודת הנחה שהקטעים בחוברת "מוסדי ארץ" (אגב, ייש"כ על ההפניה) אכן נכתבו בידי מי שחתומים עליהם.

אציין כמה נתונים שגויים לכאורה שמציין ר' ישעיה חעשין - מבלי להתייחס כלל לענין ההשקפתי:
א. ר' סעדיה לא היה ממוהליב (כדברי הריבלינים) אלא מטשרנוביץ (באוקראינה כיום) כפי שהעלה מורגנשטרן, משם עבר לווילנא ללמוד אצל הגר"א עד לעלייתו בתקס"ט. רק אשתו (ע"פ מפקד מונטיפיורי תקצ"ט) נולדה בשקלוב (אם כי זה זה סותר את מה שבני הגר"א מציינים שהיה חתן רי"מ פעסעלעס, וזיווג שני לא מסתדר שם לכאורה).
ב. הוא מציין (כמו הריבלינים) שהשיירה העיקרית הגיעה לצפת בח' אלול תקס"ט, אין לכך מקור בן הזמן. ר' חיים כ"ץ שעלה במה שמכונה 'השיירה השלישית' מציין במכתבו הנודע מתק"ע שהגיע בי"ז אלול תקס"ט, וזו לא השיירה עליה ר' ישעיה מדבר אלא זו של ר' סעדיה.
ג. הוא מתאר את ר' סעדיה כמי שהיה ממתיישבי ומיישבי ירושלים יחד עם רמ"מ, רק שלמרות שביקר בירושלים בחורף תקע"ב וברח אליה מהמגיפה בגליל בקיץ תקע"ג, מעולם לא התיישב ר"ס בירושלים, כשהתיישבות הפרושים בה החלה רק בתקע"ו.
ד. כל איזכורי ר' הלל כמי שעלה ושהה באר"י לפני תקצ"ב, הם חסרי בסיס היסטורי.

הוא אינו מציין ששמע על ההשקפה מאבותיו.

שגיאות לכאורה בדברי ר' צדוק קרויז:
א. הוא מציין שהגר"א ניסה לעלות לאר"י בתקמ"א, זו המצאה ריבלינית שאין לה שום בסיס היסטורי.
ב. הוא מציין שאבי זקנו ר' צדוק הלוי עלה בשיירות הראשונות (ככתוב בחזון ציון עמ' 51. בהקד' לספרו דברי צדק שכתב בעצמו הוא מציין את שנת תקע"ד, שזה כבר לא בדיוק השיירות הראשונות), בעוד בתוח"י (ח"ג עמ' 261) מצוין שעלה בתקפ"ב, ובמפקדי מונטיפיורי מופיעים שני תאריכים שונים נוספים תקפ"ד ותקפ"א.
ג. גם הוא מזכיר את עליית ר' הלל לפני תקצ"ב.
ד. גם הוא מציין את ר' סעדיה כ"ר' סעדיה ממואהילב".
ה. כולל הפרושים מעולם לא נקרא בשם "אדרת אליהו".
ו. בחתימתו הוא מתאר את אבי זקנו ר' צדוק הלוי כ"מתלמידי רבנו הגר"א זצ"ל", בעוד ר"צ היה כבן 4 בפטירת הגר"א (ע"פ מפקדי מונטיפיורי)..

לא בדיוק "מגדולי ההיסטוריונים של ירושלים" כדבריך..

גם הוא אינו מציין ששמע על ההשקפה מאבותיו, הוא רק מציין ששמע מאביו סיפורים על התלאות שעברו.

ואגב, עתה שאני רואה מה "כתבו" ר' ישעיה חעשין ור' צדוק קרויז זה לצד זה, מתחזק אצלי אף יותר החשד על רש"ז ריבלין שידו בכתיבת וניסוח "דבריהם", אותם מטבעות לשון וכדו' (אף שאין לי הוכחה שאף אם הוא הכותב, שזה נעשה בניגוד לדעתם).
אך יצוין שבתחילת ספרו של ר' צדוק קרויז הוא כותב קטע אודות זקנו ר' צדוק הלוי, ו"משום מה" אין שם שום זכר לכל התיאורים הבומבסטיים שב"מוסדי ארץ" בקטע המיוחס אליו', וגם נראה שהוא מסתמך על אחרים (רש"ז ריבלין?) - "כאשר נתפרסם מכמה סופרים מישוב הישן".

אוצר החכמה_152979.jpg
דברי צדק, ר' צדוק קרויז
אוצר החכמה_152979.jpg (192.95 KiB) נצפה 930 פעמים


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים