פורום אוצר החכמה

הקטע של הפזמון מתייחס ליוסף היינו יוסף ריבלין שהחל את ביתו. וידוע שכל הגירשיים בפזמונים הם גימטריא, וזה יוצא תרכ"ט השנה שהוקמה נחלת שבעה, ורומז שעוד שמונים שנה יהיה יסוד עליון.

יהושפט כתב:יש כאן שני דברים, סיפור שהקמת נחלת שבעה היה בה' באייר . . קטע מפז[מ]ון על 80 שנה . . ואז בתשי"א סיפור שכורך הכל יחד.

מלבד זאת, כשמונים שנה יש כאן, אך לא שמונים ממש.

אולי אם לא היו מקימים את המדינה בתש"ח, משיח היה מגיע בה' אייר תש"ט...

גוט!

אגב, בזמן השואה יצא חוברת ע"י הרבי הריי"ץ מלובביץ. בשם "הקריאה והקדושה" בו היו דברים מענינים שניבא תוך כדי מלחמת העולם השניה, תחת הכותרת "אותיות פורחות" וניבא את זמן השחרור ע"ע ארצות הברית, וכן את שני המקרים של הפצצת הירושימה ונקגסקי וכתב שזה יהיה עת צרה ליעקב וממנה יוושע מה שבסוף לא התקיים (היה על זה פעם כתבה נרחבת מבנימין חינקיס ב"המודיע")


עיין כאן

https://chabad.info/magazine/163712/

ראיתי שהרב זוסמן מצטט קטע מהעיתון הנ"ל שכתב הריי"ץ אחר כך, אולי צריך לחכות לישועה שתבוא בשנת תש"ח...

ועיין כאן שהרבי מלובביץ אמר שהקמת המדינה דחתה את הגאולה לכמה עשרות שנים...

http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45941

זה כבר קשור למגילת "עת לחננה"...

רשומה חדשה בבלוג של אליאך:
חידוש הקהילה האשכנזית בירושלים - האם זו היתה תוכנית הפעולה?
https://haprushim.blogspot.com/2020/05/blog-post.html

אוהב ציון כתב:בעזה"י
יישר כח גדול ליושב הארץ.
דרך אגב, הם הצליחו להביא חלק גדול מעשרת השבטים, והם חיים עמנו כיום. אבל זה כבר יותר מדאי לאשכול זה...

אולי הגיע הזמן לגלות?

בספר "המגיד דורש ציון". מובא חותם של ה"המוסד הראשי" משנת תקפ"א, האם זה אוטנתי?

אם כן יש כאן ראיה חזקה לרוח המשיחית של תלמידי הגר"א לבניית ארץ ישראל ושיבת ציון כבר בימים ההם.

מעניין מתי ולמה שונה החותם.
[מאד נשמח מי שימצא לנו מסמך שחתום בחותמת הנ"ל, זה מאד יקדם אותנו].

יושב הארץ כתב:בספר "המגיד דורש ציון". מובא חותם של ה"המוסד הראשי" משנת תקפ"א, האם זה אוטנתי?
אם כן יש כאן ראיה חזקה לרוח המשיחית של תלמידי הגר"א לבניית ארץ ישראל ושיבת ציון כבר בימים ההם.

מהו הראיה?

הכותרת בשם ה' וכו'.

תוכל להסביר יותר שגם ילד קטן יבין?

יושב הארץ כתב:בספר "המגיד דורש ציון". מובא חותם של ה"המוסד הראשי" משנת תקפ"א, האם זה אוטנתי?

אם כן יש כאן ראיה חזקה לרוח המשיחית של תלמידי הגר"א לבניית ארץ ישראל ושיבת ציון כבר בימים ההם.

זה בוודאי לא משנת תקפ"א, שכן שהו כביכול חותם של כולל משותף עם החסידים, דבר שנוצר רק עשרות שנים מאוחר יותר (בשנות הת"ר) ובוודאי שלא בחיי רמ"מ משקלוב.

לענין כתב:מעניין מתי ולמה שונה החותם.
[מאד נשמח מי שימצא לנו מסמך שחתום בחותמת הנ"ל, זה מאד יקדם אותנו].

חותם הכולל.PNG

ישנם דומים לזה עם פסוקים דומים כבר באגרות משנת תקפ"ט, תקצ"ט ותר"י (ראו אצל מורגנשטרן, בשליחות ירושלים, עמ' 93-92).
אלו אינם פסוקים "משיחיים" יוצאי דופן.

לא יוצאי דופן ,אך אפשר ללמוד מהם שכוונתם היתה לבנין הארץ ולהושיב את ירושלים וכו'.

יושב הארץ כתב:לא יוצאי דופן ,אך אפשר ללמוד מהם שכוונתם היתה לבנין הארץ ולהושיב את ירושלים וכו'.

רק החותם שכולל את הפסוק "האומר לירושלים תושב" כול כביכול להיות שייך לזה, שהוא כאמור לא מתקפ"א אלא מעשרות שנים מאוחר יותר. אבל גם הוא לא דווקא מכווין לקריאה אקטיבית.
דומים מלפני ת"ר יש רק לחותם השני, שבו לדוג' הפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" שנזכר בידי תלמידי הגר"א כבר באגרת תק"ע.

החותמת הזאת היא מעניינת מאוד.
היא נמצאת לפני בספר המגיד דורש ציון עצמו, הספר בנייר,
ובצד שמאל למעלה כתוב בה בבירור: FALASTINA.
החושב יחשוב, והמבין יבין.

את הכיתוב גם אני ראיתי, אבל מה אתה מתכוין?

זה הגיוני שזה 'מעובד', אבל כדאי למצוא את החותם המקורי שממנו זה נולד.

לענין כתב:את הכיתוב גם אני ראיתי, אבל מה אתה מתכוין?

זה הגיוני שזה 'מעובד', אבל כדאי למצוא את החותם המקורי שממנו זה נולד.

אינני יודע אם כדאי לחפש. יש משימות חשובות יותר בחיים.

מאמר חדש של אלי אליאך - "רשימת "חלוקה" של כולל הפרושים בירושלים משנת תקצ"ח (1838)".
https://www.academia.edu/43286110/%D7%A ... %97_-_1838

בריושמא כתב:החותמת הזאת היא מעניינת מאוד.
היא נמצאת לפני בספר המגיד דורש ציון עצמו, הספר בנייר,
ובצד שמאל למעלה כתוב בה בבירור: FALASTINA.
החושב יחשוב, והמבין יבין.

צר לי להודיע שהחותמת ככל הנראה אמיתית.
ראה בקובץ המצורף בעמ' 164.

אם כי חשוב מאד לציין שרבי שמואל סלנט השתמש במטבע הלשון של הפסוק הזה כמה וכמה פעמים בקשר לערים ושכונות חדשות. כך שזה נוסח סטנדרטי יחסית.

זה משנת תר"ל, ולא מהשנים הראשונות לעלייה, בכל אופן ישר כח.

רצ"ה לעהרין מכנה כמה פעמים את רבי משה ריבלין בתואר "דורש לציון" בנוסף למגיד מישרים.

ר' משה מגיד מספר את סיפור התייסדות הכולל. לצערי יש כמה מילים מטושטשות, האם מישהו יכול לפותרם?

שאלו שלום ירושלים, עומדות רגלינו בשעריך ירושלים בצלותא ובבעותא בעד אוהביך ובפרט בעד דורשי שלום בנין ירושלים המחזיקים בעץ החיים.... תהילת ה' בפינו כעל כל טוב אשר גמלנו, אף יקרת יסודתינו מאז הוקם על שם רב האי גאון עוזינו רשכבה"ג רבינו אליהו זצוק"ל מוילנה --- ותלמידייו [החיים?] מנוחי נפש זיע"א.... ויסעו כצאן עמו והעירו את לבב... [הרבה מטושטש...] לחדוות? אם הבנים שמחה לבת ציון הנדחה.... תורות ותפילות.. והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה [ותהי] רשאית (מ)שובת[ם] בגליל העליון עה"ק צפת ת"ו ואחר נפוצו [מיקירי אחינו?] לפעה"ק ירושלם תוב"ב, וחפץ ה' ... זו וזו עלתה בידם, ותהי המחצה מעדת ה' [...] הא' על צפת ... ת"ו ומחצתם בהר ציון ת"ו. מה נאוו על ההרים הקול קול יעקב [מזמורים?], על טהרת הקודש מתקדשים ומטהרים

ויסיעו [לא ויסעו]
והיתה הרוחה לבת ציון וכו' [לא אם הבנים]
וחפץ ה' ..ליח, ע"פ הפסוק וחפץ ה' בידו יצלח

יש"כ

לפני והיתה הרווחה כתוב "אם הבנים שמחה" (בחלק המטושטש)

יושב הארץ כתב:ר' משה מגיד מספר את סיפור התייסדות הכולל. לצערי יש כמה מילים מטושטשות, האם מישהו יכול לפותרם?

שאלו שלום ירושלים, עומדות רגלינו בשעריך ירושלים בצלותא ובבעותא בעד אוהביך ובפרט בעד דורשי שלום בנין ירושלים המחזיקים בעץ החיים.... תהילת ה' בפינו כעל כל טוב אשר גמלנו, אף יקרת יסודתינו מאז הוקם על שם רב האי גאון עוזינו רשכבה"ג רבינו אליהו זצוק"ל מוילנה --- ותלמידייו [החיים?] מנוחי נפש זיע"א.... ויסעו כצאן עמו והעירו את לבב... [הרבה מטושטש...] לחדוות? אם הבנים שמחה לבת ציון הנדחה.... תורות ותפילות.. והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה [ותהי] רשאית (מ)שובת[ם] בגליל העליון עה"ק צפת ת"ו ואחר נפוצו [מיקירי אחינו?] לפעה"ק ירושלם תוב"ב, וחפץ ה' ... זו וזו עלתה בידם, ותהי המחצה מעדת ה' [...] הא' על צפת ... ת"ו ומחצתם בהר ציון ת"ו. מה נאוו על ההרים הקול קול יעקב [מזמורים?], על טהרת הקודש מתקדשים ומטהרים

אז גם ר' משה מגיד לא חשב להגיד שתלמידי הגר"א עלו בשליחות הגר"א אלא רק שהקהילה הוקמה על שמו (כפי שכתבו שנים קודם לכן).

הצלחתי לפענח רוב המילים בסעד"ש.

שאלו שלום ירושלים, עומדות רגלינו בשעריך ירושלים בצלותא ובבעותא בעד אוהביך ובפרט בעד דורשי שלום בניך בוניך המחזיקים בעץ החיים ומצדיקי הרבים ככוכבי אור ליושבי בתוככי ירושלים כככבים יזהירו, יגדלו ויאדירו ובכל עוז והדר יתהדרו ובכל הוד ותפארת יתפארו ועד כי יבא שילה בב"א. תהילת ה' בפינו כעל כל טוב אשר גמלנו, אף יקרת יסודתינו מאז הוקם על שם רב האי גאון עוזינו רשכבה"ג רבינו אליהו זצוק"ל מוילנה ע"י תלמידיו הקדושים מנוחי נפש זיע"א בעלותם ההרה עטרת שכינתינו להאירה ויסעו כצאן עמו והעירו את לבב נדיבמו לחזק מוסדות תבל אשר אשר ה' דורש אותה דבעי דרישה, להקבץ בה יגיעי תורותינו הק' להיות אם הבנים שמחה לבת ציון הנדחה.... תורות ותפילות תורה ו?, והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה. ותהי ראשית מושבתם בגליל העליון עה"ק צפת ת"ו ואחר נפוצו מיקירי אחינו לפעה"ק ירושלם תוב"ב, וחפץ ה' ... זו וזו עלתה בידם, ותהי המחצה מעדת ה' כולים עדת פרושים הי"ו על צפת הנהר? ת"ו ומחצתם בהר ציון ת"ו. מה נאוו על ההרים הקול קול יעקב... על טהרת הקודש מתקדשים ומטהרים, כנחלים נטיו כי הרחיב ה' לנו ויאר לנו בשערי בת ציון המצוינים בהלכה. כל העמים ראו כן תמהו מה יקר ומה נעים העדה הזאת כולם אהובים כולם ברורים האנשים האלה שלמים לעזרת ה' בגבורים, והיו רבים מתקנאים קנאת סופרים...

יושב הארץ כתב:רצ"ה לעהרין מכנה כמה פעמים את רבי משה ריבלין בתואר "דורש לציון" בנוסף למגיד מישרים.

משתמע לכאו' שהכינוי "דורש לציון" לא אמור להיות ייחודי רק לר' משה מגיד, מעניין אם ישנם אחרים שכונו כך.
עכשיו נותר למצוא דרשת "אקטיביזם משיחי" אותנטית כדי שנוכל להבין אולי מה משמעות הכינוי הזה..

כמה דברים שרואים במכתבים שלו.

א. דורש לציון

המושג דבעיא דרישה מופיע כמה פעמים

ב. אנשי אמנה

במכתב למונטיפיורי בענין בית ההולים הוא כותב:

(דוחקי הקץ 514).

"למנות ולפקוד אנשי אמנה לגזברים ולאמרכלים פה '".

בקול התור והפזמונים זה מושג יסוד. אנשי אמנה. גבאי אמנה.

ג. העניין של עדת "ישורון".

איש-אחד כתב:

יושב הארץ כתב:רצ"ה לעהרין מכנה כמה פעמים את רבי משה ריבלין בתואר "דורש לציון" בנוסף למגיד מישרים.

משתמע לכאו' שהכינוי "דורש לציון" לא אמור להיות ייחודי רק לר' משה מגיד, מעניין אם ישנם אחרים שכונו כך.
עכשיו נותר למצוא דרשת "אקטיביזם משיחי" אותנטית כדי שנוכל להבין אולי מה משמעות הכינוי הזה..

המושג דבעיא דרישה מופיע כמה וכמה פעמים בשמונה מכתבים שמצויים בידינו, כנראה זה היה המוטו שלו...

לא ידוע לי על עוד מישהו בטח לא מכולל הפרושים שכונה כך, אדרבה תאיר עינינו.

כעת ראיתי את המכתב של ר' יוסף ריבלין לחותנו (בזיווג שני) ר' יהוסף שוורץ משנת תרל"ג, בה הוא חש כבר בימיו את "אצבע הגאולה". כלשונו.

ספר דוחקי הקץ עמוד 441:

"מן הבשורות הטובות אשר אליהן כל ישראל ישברון, לשמוע מהרמת קרן ירושלים וצמיחת קרן לגאולתינו, וזאת נוכל לבשר כי יצא דבר מלכות לבנות מסלת ברזל מיפו לירושלם... ומירושלים לדמשק וממצרים תסיע... מי האיש אשר לא יכיר כי אצבע גאולה היא בהתחיל יעודי חוזינו (מזכיר קצת את המועדים מיועדים ויעודים...) להציץ ציץ עד מהרה יבוא דבר ה' מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וכו'.

וזה הוא כותב בשנת תרל"ו:

" כי התעוררות נפלאה מתחוללת על אדמת קדשינו בימים האלה להאחז בני ישראל עליה ומוליכים אותנו בדרך סלולה לבא בה אל התכלית הנרצה לישוב אר"י".

לסיכום: אצל משפחת ריבלין היתה איזו מגמה רוחנית אולי משיחית לבניית ירושלים ויישוב ארץ ישראל ששורשה כבר בבניית החורבה ע"י חוג רמ"מ משקלוב, האם כל זה הגיע ישירות מרבינו הגר"א, לפחות ר' יוסף ריבלין סבר שכן.

יושב הארץ כתב:

איש-אחד כתב:

יושב הארץ כתב:רצ"ה לעהרין מכנה כמה פעמים את רבי משה ריבלין בתואר "דורש לציון" בנוסף למגיד מישרים.

משתמע לכאו' שהכינוי "דורש לציון" לא אמור להיות ייחודי רק לר' משה מגיד, מעניין אם ישנם אחרים שכונו כך.
עכשיו נותר למצוא דרשת "אקטיביזם משיחי" אותנטית כדי שנוכל להבין אולי מה משמעות הכינוי הזה..

המושג דבעיא דרישה מופיע כמה וכמה פעמים בשמונה מכתבים שמצויים בידינו, כנראה זה היה המוטו שלו...

לא ידוע לי על עוד מישהו בטח לא מכולל הפרושים שכונה כך, אדרבה תאיר עינינו.

לא עשיתי חיפוש מעמיק, אבל מחיפוש קליל עושה רושם שייתכן שהיו מכנים בכינוי "דורש לציון" כאלו שדאגו לכספים ולצרכי יושבי א"י.
לדוגמא:

דוגמא נוספת

מתקופה מאוחרת יותר

אין הנידון דומה לראיה
בכל המקרים שהבאת, אין ספק ש"דורש לציון" אינו תפקיד ומשרה, אלא שבח.
ואילו כאן במכתבים שהביא יושב הארץ, זה בא בהקשר לתפקיד ומשרה - כהמשך ישיר ל"מגיד מישרים".
ופשוט.

בחיפוש באוצר החכמה בספרים של מורגנשטרן בה מובאים כל המכתבים מהתקופות ההם, לא מצאתי אף אחד שכונה כך.

עובדה היא שרק את ר' משה מגיד בחר ר' צ"ה לעהרין לכנות כך ולא את שאר מנהיגי הקהילה שמזכיר במכתב שוודאי דאגו גם הם לצרכי הקהילה.

המחקר כתב:אין הנידון דומה לראיה
בכל המקרים שהבאת, אין ספק ש"דורש לציון" אינו תפקיד ומשרה, אלא שבח.
ואילו כאן במכתבים שהביא יושב הארץ, זה בא בהקשר לתפקיד ומשרה - כהמשך ישיר ל"מגיד מישרים".
ופשוט.

אם זה כינוי לתפקיד מסויים, מי עוד נשא בתפקיד שכזה וכונה בהתאם?