אין בי כעת כוחות ותעצומות לפתוח את הנושא הכאוב של תופעת ה"רשמים" של עולם הישיבות. איך שלא יהיה הרי מדובר בעובדה מוגמרת, ומלבד אי אלו ישיבות ותיקות מועטות שאינם זקוקות לזה, הרי אצל שאר הישיבות מדובר כעת על "להיות או לא להיות", אז אין ברירה וגמרנו. וזה כבר לא משנה עכשיו מי התחיל ומי אשם.
אבל מנקרת בי שאלה אחרת. אלפי התלמידים שמסיימים כעת את הישיבות הקטנות, יכנסו בס"ד כולם לישיבות הגדולות, אלא שהנידון הוא האם הטובים יותר יגיעו לישיבת הרב קלנובסקי או דוקא לישיבת הרב חזנוביצקי. כאן מגיעה שעתם היפה של הרשמים, העמלים ללא לאות לזכות להכניס את ה'סחורה' הטובה יותר דוקא לישיבה שמשלמת להם.
העבודה הקשה הזאת אינה נעשית בהתנדבות כמובן, ואף לא תמורת סכום סימלי. השמועות מדברות על מאות אלפי שקלים שכל אחת מהישיבות צריכה להשקיע ע"מ לשלם לרשם.
וכאן שואל האיש הקטן, מה ההיתר להשתמש בכספי צדקה עבור זה. האם מישהו חושב שאפשר לתרום מכספי מעשרות כדי להניע קבוצת בחורים מפה לשם וחוזר חלילה? האם כאשר ראש-הישיבה מכתת רגליו בבתי הנדיבים הוא מספר להם על ההוצאות ההלוכות וגדלות של הרישום, או שהוא מספר דוקא על המצוקה הכלכלית, בחדר האוכל ובמשכורת הרמי"ם, ותאורת הלילה בהיכל בית המדרש. האם אפשר לומר גם בזה "הכל על דעת הגבאים" כאשר כולנו יודעים שאם האמת תצא החוצה ייסתמו מעיינות התרומה.
ואם היה בידי הייתי מכנס את ראשי נדיבי העם לאסיפת חירום, בה יחתמו כולם על הודעה לציבור, שישיבה שתפעיל רשם בתשלום אינה זכאית ליטול מנדבותיהם. וברגע אחד יבוא לציון גואל, מליונים ייחסכו מתקציב כל הישיבות, ועל הדרך נרויח ג"כ את היעלמותם של כל הדילים המכוערים והציניים, אשר אין כאן המקום להרחיב.
ברור שאם נצליח לחזור אחורה בנקודה הזו, תהיה תועלת רוחנית עצומה לכלל בני הישיבות, ויותר בחורים יגיעו למקומות שמתאימים להם באמת, והישיבות עצמם יפעלו לפי היושר האמיתי של צוות הישיבה ולא לפי גחמות הרשמים המושפעים מהאוירה והאופנה.
לענ"ד פשוט, שאם מישהו ירים את הכפפה, ויצליח למגר את התופעה, (בבת אחת מכל הישיבות), שכרו הרבה מאד! ואם לשם כך הוא זקוק קצת למזומנים, פשיטא ופשיטא שראוי לתרום לו מכספי צדקה ממש, כי יש בזה הצלת חיי עולם וחיי שעה וצורכי רבים.
אני מגזים?