מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
מענה איש
הודעות: 796
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי מענה איש » א' יולי 14, 2019 7:01 pm

האם כאשר חז''ל פירשו מצווה בתורה באופן מסוים ובאו רבותינו הראשונים ופירשו אחרת את המצווה האם יש לזה תוקף של מצוות עשה ול''ת או שנאמר שזה לא גרע ממה שחז''ל דורשים הלכות מפסוקים והם בגדר של 'קרא אסמכתא בעלמא' כמו האיסור לאכול קודם תפילה וכדו'

ואביא דוגמא אחת בתוה''ק נצטווינו לא תשא שמע שוא וחז''ל פירשוהו על איסור קבלת לשה''ר ואזהרה לדיין שלא ישמע בע''ד קודם שיבא חבירו

והנה האבן עזרא פירש אחרת את הפסוק

לא תשא שמע שוא שלא יוציא מלבו דבר שוא להוציא דבה


אציין שאין הכוונה למקום שהראשונים דנו על גבולות של מצוה מסויימת כמו מח' הרמב''ן והרמב''ם באיסור דלא תקרבו אלא למקום שיפרשו מצווה בפירוש משלהם.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 590
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' יולי 14, 2019 7:21 pm

משפט החרם להרמב"ן
ואני אומר בשמא לאחר בקשת המחילה, שזהו פשט הכתוב בתורה כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת, כלומר מה שהסכימו עליו הכל והוחרם לדעתם העובר עליו לא יפדה בממון אלא חייב מיתה, ואל תהיה חוסם פינו בזה מפני שרבותינו ז"ל דרשו המקרא הזה לענין אחר, מהם מי שאומר (ערכין ו' ב') למעריך היוצא ליהרג, ומהם מי שאומר שאין חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד נפטרים בממון כדאיתא בכתובות (ל"ה א'), שאעפ"כ אין מקרא זה יוצא מידי פשוטו, דכתיב אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי משמש הוא הכתוב לזה ולזה, בוא וראה שהרי רז"ל דרשו לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים ובנים לא יומתו על אבות בעדות אבות, ולא תחשוב שזו אסמכתא אלא עיקר הגמ' הוא, ומכאן יצא לקרובים שהם פסולים לעדות מן התורה (סנהדרין כ"ז ב'), ואעפ"כ אין מקרא יוצא (נ"א אין בנו כח להוציא מקרא) מידי פשוטו, דכתיב ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות (מ"ב י"ד) הא למדנו שכמה פנים של אמת לתורה.

חוות דעת
הודעות: 119
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי חוות דעת » א' יולי 14, 2019 9:48 pm

האבן עזרא על הפסוק איש איש אל כל שאר בשרו לא תיקרבו לגלות ערוה ( ויקרא יח, ו) פי' אל כל שאר בשרו. שם כלל לכל העריות ואחר כן פרט. ורב אהרן הכהן אמר שפירושו להוציא שכבת זרע לבטלה:

אישצפת
הודעות: 1061
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי אישצפת » ב' יולי 15, 2019 4:38 am

חוות דעת כתב:האבן עזרא על הפסוק איש איש אל כל שאר בשרו לא תיקרבו לגלות ערוה ( ויקרא יח, ו) פי' אל כל שאר בשרו. שם כלל לכל העריות ואחר כן פרט. ורב אהרן הכהן אמר שפירושו להוציא שכבת זרע לבטלה:

מפשט לשונו נראה שאינו מדבר על איסור הוצאת זרע לבטלה הכללי (הנזכר בעיקר בזהר ובספרות הקבלה) אלא לומר שכל הקרבה שנאסרה עם קרוביו היינו לשכב עמהם ממש לאפוקי שאר קורבה. שהרי מזכיר אל כל שאר בשרו ולא אמר בכללות איש איש אל תקרבו לגלות ערוה.

איש גלילי
הודעות: 2479
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' יולי 15, 2019 5:16 am

הרמב"ם (הל' רוצח ושמירת נפש פ"ב הי"ד) פסק הלכה על פי הנראה לו מפשוטו של מקרא. וכדבריו פירש גם הרשב"ם על הפסוק (שמות כא כ).

חוות דעת
הודעות: 119
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי חוות דעת » ב' יולי 15, 2019 6:01 am

אישצפת כתב:
חוות דעת כתב:האבן עזרא על הפסוק איש איש אל כל שאר בשרו לא תיקרבו לגלות ערוה ( ויקרא יח, ו) פי' אל כל שאר בשרו. שם כלל לכל העריות ואחר כן פרט. ורב אהרן הכהן אמר שפירושו להוציא שכבת זרע לבטלה:

מפשט לשונו נראה שאינו מדבר על איסור הוצאת זרע לבטלה הכללי (הנזכר בעיקר בזהר ובספרות הקבלה) אלא לומר שכל הקרבה שנאסרה עם קרוביו היינו לשכב עמהם ממש לאפוקי שאר קורבה. שהרי מזכיר אל כל שאר בשרו ולא אמר בכללות איש איש אל תקרבו לגלות ערוה.


הרבה אחרונים הביאו דברי האבן עזרא כמקור לאיסור ז"ל, תעשה חיפוש קל באוצר ותמצא נחת.

חוות דעת
הודעות: 119
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי חוות דעת » ב' יולי 15, 2019 6:18 am

איש גלילי כתב:הרמב"ם (הל' רוצח ושמירת נפש פ"ב הי"ד) פסק הלכה על פי הנראה לו מפשוטו של מקרא. וכדבריו פירש גם הרשב"ם על הפסוק (שמות כא כ).


עוד ברמב"ם ( הל' איסורי ביאה יב, י) וז"ל אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַכּוּתִית בֵּין קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כֵּיוָן שֶׁבָּא עַל הַכּוּתִית בְּזָדוֹן הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת מִפְּנֵי שֶׁבָּא לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ כִּבְהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא טז) "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם" (במדבר לא יז) "וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ": עכ"ל.

אע"פ שאין מקור לדבדיו מהש"ס.

בברכה המשולשת
הודעות: 12130
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' יולי 15, 2019 8:18 am

יעויין ביד מלאכי ובשד"ח על עניין דרשות מעצמנו.
(וכבר אספו בכמה מאמרים את המקומות (המועטים) בהם רבותינו הראשונים דרשו הלכה למעשה)

שמואל שלומוביץ
הודעות: 590
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יולי 15, 2019 8:23 am

חובת זכירת מעמד הר סיני נלמדת מפשוטו של מקרא:
השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת הלאוין
המצוה השני' שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים והוא אמרו יתעלה (ואתחנן ד ט - י) השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני י"י אלהיך בחורב וגו'. והכונה בזה גדולה מאד. שאם היו דברי תורה .... והוא יסוד גדול בתורה. והיא המניעה הבאה לנו בפסוק פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. והזהיר פן יסורו מן הלב מהודיעם לבנים ולבני בנים לדורות עולם. ואל תטעה בזה מפני דרשם בראשון שלקידושין (ל א) לבניך ולבני בניך בלימוד התורה לבני בנים. כי לימוד אמונת התורה הוא הלימוד בתורה. אבל נתבונן ונקח ראיה מדבריהם כי היא מצוה עולמית ועם כל הדורות ידבר שלא ישכחו ענין המעמד ההוא שהיה לכל אדם במראית עיניהם ושמיעת אזניהם ושיעתיקו זה מדור לדור לעולם. וזאת מצות לא תעשה זכרה בעל ההלכות (אות קע). והרב שכחה גם כן:

והנה גם הרמב"ם לא פליג בזה למעשה שהרי כך כתב:
הרמב"ם אגרת תימן
וכמו כן זכרו מעמד הר סיני שצונו הקדוש ברוך הוא לזכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וצונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו, הוא מה שנאמר (דברים ד, ט-י), רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב. וראוי לכם, אחינו, שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת, וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגדלו הקדוש ברוך הוא … …

והנה הדבר פשוט בחז"ל שפשטות קיום התורה ע"פ פשוטו של מקרא מחוייבת בבירור, במקום שחז"ל לא הוציאו הכתוב מפשוטו, וזה בכלל זיל קרי בי רב, ודבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעים אותו (עי' ברכות סב ע"ב), וכיון שהצדוקים מודים בו אין נעשה בזה זקן ממרא לפשטות הדבר.
ומה שנחלקו הראשונים הוא בדרכי מנין המצוות, מה ראוי למנות מן התרי"ג ומה לא, אבל עצם הדבר ברור ופשוט, אלא שיש לזה איזה הגבלות, כמו ביבום להקים ע"ש אחיו המת שהמקרא יוצא מידי פשוטו, ואכמ"ל.
נערך לאחרונה על ידי שמואל שלומוביץ ב ב' יולי 15, 2019 8:36 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מענה איש
הודעות: 796
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי מענה איש » ב' יולי 15, 2019 8:34 am

חוות דעת כתב:
איש גלילי כתב:הרמב"ם (הל' רוצח ושמירת נפש פ"ב הי"ד) פסק הלכה על פי הנראה לו מפשוטו של מקרא. וכדבריו פירש גם הרשב"ם על הפסוק (שמות כא כ).


עוד ברמב"ם ( הל' איסורי ביאה יב, י) וז"ל אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַכּוּתִית בֵּין קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כֵּיוָן שֶׁבָּא עַל הַכּוּתִית בְּזָדוֹן הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת מִפְּנֵי שֶׁבָּא לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ כִּבְהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא טז) "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם" (במדבר לא יז) "וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ": עכ"ל.

אע"פ שאין מקור לדבדיו מהש"ס.


האם עצם הדין של הריגה לכותית לא נזכר בש''ס? או שרק הלימוד שהביא הרמב''ם מהפסוק לא נזכר?

חוות דעת
הודעות: 119
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי חוות דעת » ב' יולי 15, 2019 8:51 am

מענה איש כתב:
חוות דעת כתב:
איש גלילי כתב:הרמב"ם (הל' רוצח ושמירת נפש פ"ב הי"ד) פסק הלכה על פי הנראה לו מפשוטו של מקרא. וכדבריו פירש גם הרשב"ם על הפסוק (שמות כא כ).


עוד ברמב"ם ( הל' איסורי ביאה יב, י) וז"ל אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַכּוּתִית בֵּין קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כֵּיוָן שֶׁבָּא עַל הַכּוּתִית בְּזָדוֹן הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת מִפְּנֵי שֶׁבָּא לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ כִּבְהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא טז) "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם" (במדבר לא יז) "וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ": עכ"ל.

אע"פ שאין מקור לדבדיו מהש"ס.


האם עצם הדין של הריגה לכותית לא נזכר בש''ס? או שרק הלימוד שהביא הרמב''ם מהפסוק לא נזכר?


מה שהכותית נהרגת משום שבא תקלה על ידה, לא מוזכר בש"ס.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 15, 2019 8:59 am

אנחנו לא יודעים מה מקורו. להסיק מזה שהוציאו בעצמו מהפסוק זה קצת קיצוני ולא כל כך מתקבל על הדעת שהרי בתורה כתוב שהבעייה היא דבר פעור ולזה עשו מעשה לפתותם לעבוד ע"ז ובכלל אולי כל כוונת משה שהוא בכלל הנקמה במדיין אבל אם אין דין נקמה אין דין זה כך שסביר שהיה לו דרשת חז"ל בזה. ומה שהביא את הפסוק אינו ראיה.

מענה איש
הודעות: 796
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי מענה איש » ב' יולי 15, 2019 9:07 am

כשהרמב''ם כותב ודבר זה מפורש בתורה ז''א שהוא בהחלט ראה את זה כמקור.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 15, 2019 9:12 am

אני לא חושב כך. כנראה שדעותינו יישארו חלוקות.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 15, 2019 7:16 pm

שמואל שלומוביץ כתב:חובת זכירת מעמד הר סיני נלמדת מפשוטו של מקרא:
השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת הלאוין
המצוה השני' שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים והוא אמרו יתעלה (ואתחנן ד ט - י) השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני י"י אלהיך בחורב וגו'. והכונה בזה גדולה מאד. שאם היו דברי תורה .... והוא יסוד גדול בתורה. והיא המניעה הבאה לנו בפסוק פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. והזהיר פן יסורו מן הלב מהודיעם לבנים ולבני בנים לדורות עולם. ואל תטעה בזה מפני דרשם בראשון שלקידושין (ל א) לבניך ולבני בניך בלימוד התורה לבני בנים. כי לימוד אמונת התורה הוא הלימוד בתורה. אבל נתבונן ונקח ראיה מדבריהם כי היא מצוה עולמית ועם כל הדורות ידבר שלא ישכחו ענין המעמד ההוא שהיה לכל אדם במראית עיניהם ושמיעת אזניהם ושיעתיקו זה מדור לדור לעולם. וזאת מצות לא תעשה זכרה בעל ההלכות (אות קע). והרב שכחה גם כן:

והנה גם הרמב"ם לא פליג בזה למעשה שהרי כך כתב:
הרמב"ם אגרת תימן
וכמו כן זכרו מעמד הר סיני שצונו הקדוש ברוך הוא לזכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וצונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו, הוא מה שנאמר (דברים ד, ט-י), רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב. וראוי לכם, אחינו, שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת, וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגדלו הקדוש ברוך הוא … …

והנה הדבר פשוט בחז"ל שפשטות קיום התורה ע"פ פשוטו של מקרא מחוייבת בבירור, במקום שחז"ל לא הוציאו הכתוב מפשוטו, וזה בכלל זיל קרי בי רב, ודבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעים אותו (עי' ברכות סב ע"ב), וכיון שהצדוקים מודים בו אין נעשה בזה זקן ממרא לפשטות הדבר.
ומה שנחלקו הראשונים הוא בדרכי מנין המצוות, מה ראוי למנות מן התרי"ג ומה לא, אבל עצם הדבר ברור ופשוט, אלא שיש לזה איזה הגבלות, כמו ביבום להקים ע"ש אחיו המת שהמקרא יוצא מידי פשוטו, ואכמ"ל.

לא תפסתי מה אתה מביא ראיה. שאם כתוב בתורה פסוק ולא מצאנו שחז"ל פירשו אותו אחרת ממה שכתוב בו אז הדין הוא כמו משמעותו? גם בזה היה כאן ויכוח?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 590
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יולי 15, 2019 7:20 pm

זה נושא האשכול ראה בהודעת הפתיחה.
חז"ל פירשו את זה על איסור שכחת דבר מתלמודו, לא?
הרמב"ן מבאר זאת לפי דרכו "ואל תטעה וכו'".
ובאשכול סמוך הבאתי דברי הריטב"א בענין.

ואגב באשכול זה לא ראיתי שהתנהל ויכוח, להבנתי.
וזה בהחלט דומה למקרה של הריגת כותית משום תקלה אם צודק הצד שנגדך שהרמב"ם למד זאת מהפסוק.
וגם למקרים אחרים שנאספו באשכול.

מענה איש
הודעות: 796
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי מענה איש » ב' יולי 15, 2019 8:51 pm

אתייחס לדוגמאות שהובאו
א. בענין מה שהביאו מעניין לא יומתו אבות על בנים ברור שחז''ל שפירשו את העניין על עדות אב על בן או בן על אב לא התכוונו לעקור את הפסוק מפשטותו אלא הם הרחיבו מפי הקבלה את האיסור של התורה גם לדיני עדות שלא יומת בן ע''פ עדות אב וכן להיפך, והדבר מדויק בלשון הרמב''ם בהלכות עדות פרק יג א
הקרובים פסולים לעדות מן התורה שנאמר לא יומתו אבות על בנים מפי השמועה למדו שבכלל לאו זה שלא יומתו אבות על פי בנים ולא בנים על פי אבות והוא הדין לשאר קרובים


ב. הדוגמא של הריגת כותית אינו עניין לנידון שהעליתי בסה''כ הרמב''ם הביא מקור ממעשה שמובא בתורה לדין שמופיע בתלמוד, ולא שחידש הלכה מדנפשיה ודוגמאות רבות ש לכך כמו שמביאים בענין הוז'''ל ממעשה דער ואונן וכל שאלתי הייתה כאשר ראשון מפרש מצווה מסויימת לפי הבנתו בפסוק מסויים במקום שחז''ל כבר נתנו את הפירוש שלהם.

ג. בעניין דברי הרמב''ן בהשגותיו לסהמ''צ בעניין השמר לך דומה שמכאן ראיה הפוכה שהרי הרמב''ן מדגיש שדבריו אינם סותרים לדברי הגמ' בקידושין (אם כי לא הבנתי דבריו הקדושים ואשמח להסבר) וכמו שכתוב ואל תטעה בזה מפני דרשם דהיינו שבא להסביר שדבריו אינם סתירה (וכמ''ש הרב אוצה''ח)

משלי שועלים
הודעות: 60
הצטרף: ש' ספטמבר 22, 2018 9:50 pm

פשוטו של מקרא - אליבא דהלכתא

הודעהעל ידי משלי שועלים » א' מרץ 01, 2020 11:50 pm

בעקבות הדיונים התוססים בזמן האחרון, נתעוררתי לעניין נוסף.

הרבה פעמים מפרשי הפשט לומדים מתוך הפסוקים חיובים שלא הובאו בפוסקים.
לדוג' אציין לאברבנאל פרשת משפטים על הפסוק 'וגר לא תלחץ'
שהגר בבואו לפניו לא ילחצנו בדינו להכריחו ולהכניעו כפי שורת הדין אפי' באותם הדברים שראוי לעשותם לישראל, רק ינהג אותו בלאט ונחת וכו'


השאלה היא - האם זה חיוב דאורייתא? המלצה? לא חיוב בכלל?
(לצד שזה חיוב - מה שלא הובא בגמ'- הרי יש הרבה מצוות שפרטיהם נתפרשו רק בפוסקים המאוחרים. והפוסקים עצמם גם הם לא חייבים לפרט כל העולה בכל עניין וכו')


עושה חדשות
הודעות: 9534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 12, 2020 10:23 am

הגה"צ רבי אייזיק שר ב'לקט שיחות מוסר' כתב:עיקר הבנת התורה הוא ע"פ הפשט, והבנת המאמר אין מקרא יוצא מידי פשוטו הוא ששניהם אמת בהבנת התורה הדרש והפשט. עד היכן מגיע אמיתת הבנת התורה ע"פ פשט, נראה ממצות ל"ת ראשונה במנין המצוות להרמב"ם ז"ל, מצוה ראשונה ממצות ל"ת שלא לעלות במחשבה שיש שם אלוקה זולת ה' שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, וכתב המהרש"ל בביאורו לסמ"ג, אע"ג שלמדנו ממקרא זה ל"ת על קיום ע"ז ברשותו מכל מקום פשוטו של מקרא הוא שלא לעלות במחשבה דבר זה. והנה כיון שהפשט בהבנתו מסור לכל אדם וכל אחד אומר פשטים בתורה כלבבו כפי טעמו ורוחו הרי זה כמו מדת הק"ו שכל אחד יכול לדורשו, וע"כ יוצא מזה שכיון שאחד מפרש בתורה וחושב בדעתו שזהו אמיתת הבנת התורה, הרי הוא מחויב לקיים מצות התורה כפי הבנתו, ואחרים המפרשים דלא כותיה, אין עליהם חיוב כלל. ולדוגמא, הרשב"ם מפרש והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך וז"ל לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך כענין שימני כחותם על לבך, והאבן עזרא מפרש הפשוטו על התפילין, יהיה על רשב"ם חיוב לקיים בפועל את פירושו זה.

לענין
הודעות: 3250
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי לענין » ה' יוני 25, 2020 10:04 pm

בדבר מה שנסתפקנו בו כמה פעמים, אם יש ענין לקיים מצוות על פי פשוטו של מקרא, במקום שחז"ל ביארו יפה את דרש הכתוב מהי המצוה העולה ממנו.
הנה כתב רבי אברהם בן הרמב"ם (המספיק לעובדי השם פרק ל), בדבר ענין קריאת שמע על המטה.
ומעודדים למען קריאת פרשה ראשונה מקרית שמע, בעקבות ברכה זו, משתי סיבות: האחת, להזכרת עיקר אמונת הייחוד ומה שמתלווה אליו, לפני השינה שהיא מעין מיתה, והשנייה, כדי לנהוג על - פי פשטיה דקרא באָמרו: "ובשכבך''.

והיא ראיה חשובה.

צופה_ומביט
הודעות: 168
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' יוני 26, 2020 8:40 am

לענין כתב:בדבר מה שנסתפקנו בו כמה פעמים, אם יש ענין לקיים מצוות על פי פשוטו של מקרא, במקום שחז"ל ביארו יפה את דרש הכתוב מהי המצוה העולה ממנו.
הנה כתב רבי אברהם בן הרמב"ם (המספיק לעובדי השם פרק ל), בדבר ענין קריאת שמע על המטה.
ומעודדים למען קריאת פרשה ראשונה מקרית שמע, בעקבות ברכה זו, משתי סיבות: האחת, להזכרת עיקר אמונת הייחוד ומה שמתלווה אליו, לפני השינה שהיא מעין מיתה, והשנייה, כדי לנהוג על - פי פשטיה דקרא באָמרו: "ובשכבך''.

והיא ראיה חשובה.


כעי"ז איתא באוצר הגאונים ברכות ד' חלק התשובות סימן יח: "תלמיד חכם אינו צריך, טעם ברור אמר בה, מה טעם חייבין ישראל לקרות על מיטתן כדי שיקיימו ובשכבך ובקומך, תלמידי חכמים ודאי כיון שתמיד עוסקין בתורה אין חייבין", ובהמשך התשובה כתבו שקריאת שמע על המיטה היא רשות.

ודוק שזו כוונתם, כפי שהבאת מר"א בן הרמב"ם, דאם כוונתם היא כמו שהובאה בראשונים שיטת הגאונים שתקנת קרי"ש עה"מ הוא משום שהיו קוראים קרי"ש בבית הכנסת מבעוד יום (כרש"י ריש ברכות) א"כ הוא פלא, מאי טעם ת"ח פטור ממנה, ולמה היא רשות לכל אדם. ואם כוונתם כרבי יהונתן מלוניל שם שתקנת קרי"ש עה"מ היא כדי לישון מתוך ד"ת ולכן ת"ח פטור א"כ מה כתבו שהיא כדי לקיים בשכבך.

אבל כוונתם ברורה שזהו מין תקנה של הידור מצוה ו"עניין" לקיים את פשטיה דקרא שאמר "בשכבך", ולכן הוא רק רשות, ולת"ח לא הצריכו עניין והידור זה משום שהוא עסוק בגרסתו תמיד ולא נבטלנו מתלמודו עבור זה. אי נמי, משום דעד כמה שנחתינן לפשטיה דקרא - פשטיה דקרא קאי כל הפרשה על לימוד התורה, "ושיננתם לבניך" וכו', ות"ח שעוסק בתלמודו תמיד מה יש לחייבו לקיים "קביעות עתים לתורה" זו של פעם בשכבו ופעם בקומו כפשטיה דקרא, ודוק.

וראה שם עוד באוצר הגאונים בסימן יז: "אמר ריב"ל אע"פ שקרא אדם ק"ש בבית הכנסת מצוה לקרותו על מטתו, והקורא לא אטרחוהו רבנן לישב על הקרקע אלא על מטתו, שכך אמרו חכמים צריך לקרות על מטתו ואתא רב אסי ואסמכה אקרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם, מה טעם כדי לקיים בשכבך".

שוב אומר שהוא תקנה דרבנן (ולא חובת קרי"ש דאורייתא כפי שהביאו הראשונים), ושהטעם הוא כדי לקיים בשכבך. ולכאורה זה פירוש הדברים, שזוהי תקנה דרבנן לקיים פשטיה דקרא.
נערך לאחרונה על ידי צופה_ומביט ב ו' יוני 26, 2020 11:35 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 590
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ו' יוני 26, 2020 11:22 am

ושמעתי פעם מח"א שעד"ז יש גם קיום פשטיה דקרא "ובקומך" בקרי"ש של השכמה בקרבנות.

סעדיה
הודעות: 1489
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי סעדיה » ו' יוני 26, 2020 11:38 am

שמואל שלומוביץ כתב:ושמעתי פעם מח"א שעד"ז יש גם קיום פשטיה דקרא "ובקומך" בקרי"ש של השכמה בקרבנות.


viewtopic.php?f=46&t=46591&start=40#p561419

שמואל שלומוביץ
הודעות: 590
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם פירושי הראשונים למצוות התורה יש להם תוקף של מצוות עשה ול''ת?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ו' יוני 26, 2020 11:49 am

סעדיה כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:ושמעתי פעם מח"א שעד"ז יש גם קיום פשטיה דקרא "ובקומך" בקרי"ש של השכמה בקרבנות.


http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p561419

יישר כח. זכרתי שכתבתי ולא הצלחתי למצא את זה.

והשבתי שם: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=561446#p561446

ובכללות הלינק הזה חופף לנושא האשכול


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים