מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
יוֹסֶפֶר
הודעות: 113
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי יוֹסֶפֶר » ה' אוגוסט 22, 2019 12:43 am

הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..

סגי נהור
הודעות: 3524
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' אוגוסט 22, 2019 12:44 am

דורשי יחודך כתב:זה כבר נדון אחר: האם יש רק פשט או גם מעבר לזה. אבל מי דיבר על זה כאן? כשדיברו על השפעת התפילין להציל מן החטא כתבת שמדובר בהשפעה סגולית.
אני לא נכנסתי בכלל לדון האם ההשפעה הפשטנית יכולה או לא יכולה להסביר את דקדוקי ההלכה. זהו דיון מרתק אבל לא על זה דובר כאן.
האם לדעתך הטעמים הפשטיים הם חלק חשוב מהמצוה, שצריך להשקיע בהם, או לא?

ניסיתי לתת תשובה יותר מקיפה וחשבתי שהיא תספק תשובה גם לנידון הפרטי. אבל אנסה כעת להשיב ישירות לשאלה:
הענין הפשטי כשלעצמו - כגון התזכורת שבמצוות - איננו יכול לעמוד לעצמו ללא הגיבוי של המשמעויות העמוקות שמאחוריו ושל מימד הקדושה ורצון ה' שבמצוה.

אגב, לא דיברתי רק על דקדוקי ההלכה אלא אל היחס הכללי למצוה: האהבה אליה, חרדת הקודש בקיומה, הדבקות בה מתוך מסירות נפש וכו'. כל מה שהמלה "מצוה" אומרת ליהודי. כל זה נשען על תפיסה (לא בהכרח מודעת ומנומקת) שיש במצוה הרבה מעבר לטעמה הפשטיי. וגם לכך התכוונתי כשהזכרתי את ענין הקיצוץ בנטיעות.
נערך לאחרונה על ידי סגי נהור ב ה' אוגוסט 22, 2019 12:49 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לענין
הודעות: 2294
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי לענין » ה' אוגוסט 22, 2019 12:47 am

יוֹסֶפֶר כתב:הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..


לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1037
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ה' אוגוסט 22, 2019 12:57 am

לענין כתב:
יוֹסֶפֶר כתב:הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..


לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.


כי אתה כנראה מניח רק בתפלה. צא וראה ובדוק איך רבים מאלה (עכ"פ הצעירים) הלובשים תפילין כל היום נוהגים.
כח ההרגל גובר.

פרנקל תאומים
הודעות: 2675
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אוגוסט 22, 2019 12:58 am

לענין כתב:
יוֹסֶפֶר כתב:הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..


לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

ולמה גוף עם ציצית מתבדרת כן יכול להסתובב כמו ממטרה?...

הוי אומר, אם היינו מסתובבים עם התפילין כל היום כמו עם הציצית, ההרגל היה עושה את שלו... היינו מרגישים את התפילין כמו שאנו מרגישים את הציצית (בעווה''ר)...

במסתרים
הודעות: 414
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re:

הודעהעל ידי במסתרים » ה' אוגוסט 22, 2019 1:48 am

כמ"ש בש"ע סימן מ סעיף ו: שכח ושמש מטתו בתפלין וכו'

דורשי יחודך
הודעות: 685
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אוגוסט 22, 2019 10:02 am

סגי נהור כתב:
דורשי יחודך כתב:זה כבר נדון אחר: האם יש רק פשט או גם מעבר לזה. אבל מי דיבר על זה כאן? כשדיברו על השפעת התפילין להציל מן החטא כתבת שמדובר בהשפעה סגולית.
אני לא נכנסתי בכלל לדון האם ההשפעה הפשטנית יכולה או לא יכולה להסביר את דקדוקי ההלכה. זהו דיון מרתק אבל לא על זה דובר כאן.
האם לדעתך הטעמים הפשטיים הם חלק חשוב מהמצוה, שצריך להשקיע בהם, או לא?

ניסיתי לתת תשובה יותר מקיפה וחשבתי שהיא תספק תשובה גם לנידון הפרטי. אבל אנסה כעת להשיב ישירות לשאלה:
הענין הפשטי כשלעצמו - כגון התזכורת שבמצוות - איננו יכול לעמוד לעצמו ללא הגיבוי של המשמעויות העמוקות שמאחוריו ושל מימד הקדושה ורצון ה' שבמצוה.

אגב, לא דיברתי רק על דקדוקי ההלכה אלא אל היחס הכללי למצוה: האהבה אליה, חרדת הקודש בקיומה, הדבקות בה מתוך מסירות נפש וכו'. כל מה שהמלה "מצוה" אומרת ליהודי. כל זה נשען על תפיסה (לא בהכרח מודעת ומנומקת) שיש במצוה הרבה מעבר לטעמה הפשטיי. וגם לכך התכוונתי כשהזכרתי את ענין הקיצוץ בנטיעות.

תודה על התשובה המפורטת.
מישהו דיבר על ענין כלשהו במצוות ללא הגיבוי של מימד הקדושה ורצון ה' שבמצוה"?!
איך הגעת למחשבה כזו?
קשה עד בלתי אפשרי לנהל דיון אם כל אחד יכניס דברים מוזרים לפה של השני.

מובן מאליו שנקודת המוצא של כל הדיון הוא שמדברים על מצה אלקית שהיא רצון ה' ויש בה קדושה אלקית, ומקשרת את האדם אל בוראו. ומובן מאליו שזה לבד צריך להיות סיבה לאהבה למצוה, למסירות נפש אליה, דביקות בה' כו' כו'. לא על זה דנים פה.

מה שכן דנים הוא מהי צורת ותוכן המצוה.
התורה מדברת על "אות", על "זכרון", על "טוטפת". זוהי צורת המצוה. בא מי שזה לא כ"כ מוצא חן בעיניו, מתעלם מזה ומתמקד בענינים כמו המשכת שפע כו'. לענ"ד חוץ ממה שזה זלזול עמוק בתורה ונותנה, יש בזה חסרון עמוק בצורת קיום המצוה.

עושה חדשות
הודעות: 7863
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוגוסט 22, 2019 10:07 am

פרנקל תאומים כתב:
לענין כתב:לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

ולמה גוף עם ציצית מתבדרת כן יכול להסתובב כמו ממטרה?...

הוי אומר, אם היינו מסתובבים עם התפילין כל היום כמו עם הציצית, ההרגל היה עושה את שלו... היינו מרגישים את התפילין כמו שאנו מרגישים את הציצית (בעווה''ר)...


אמנם מבחינה סגולית שמא יש לחלק, ע"פ המבואר כאן דבציצית עיקר המצוה היא בשעת הלבישה בלבד, משא"כ בתפילין.

סגי נהור
הודעות: 3524
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' אוגוסט 22, 2019 10:37 am

דורשי יחודך כתב:
סגי נהור כתב:
דורשי יחודך כתב:זה כבר נדון אחר: האם יש רק פשט או גם מעבר לזה. אבל מי דיבר על זה כאן? כשדיברו על השפעת התפילין להציל מן החטא כתבת שמדובר בהשפעה סגולית.
אני לא נכנסתי בכלל לדון האם ההשפעה הפשטנית יכולה או לא יכולה להסביר את דקדוקי ההלכה. זהו דיון מרתק אבל לא על זה דובר כאן.
האם לדעתך הטעמים הפשטיים הם חלק חשוב מהמצוה, שצריך להשקיע בהם, או לא?

ניסיתי לתת תשובה יותר מקיפה וחשבתי שהיא תספק תשובה גם לנידון הפרטי. אבל אנסה כעת להשיב ישירות לשאלה:
הענין הפשטי כשלעצמו - כגון התזכורת שבמצוות - איננו יכול לעמוד לעצמו ללא הגיבוי של המשמעויות העמוקות שמאחוריו ושל מימד הקדושה ורצון ה' שבמצוה.

אגב, לא דיברתי רק על דקדוקי ההלכה אלא אל היחס הכללי למצוה: האהבה אליה, חרדת הקודש בקיומה, הדבקות בה מתוך מסירות נפש וכו'. כל מה שהמלה "מצוה" אומרת ליהודי. כל זה נשען על תפיסה (לא בהכרח מודעת ומנומקת) שיש במצוה הרבה מעבר לטעמה הפשטיי. וגם לכך התכוונתי כשהזכרתי את ענין הקיצוץ בנטיעות.

תודה על התשובה המפורטת.
מישהו דיבר על ענין כלשהו במצוות ללא הגיבוי של מימד הקדושה ורצון ה' שבמצוה"?!
איך הגעת למחשבה כזו?

אינני מבין. הדיון שלנו היה האם אנו מתייחסים להשפעת המצוה הנובעת ממימד הקדושה וציווי ה' (השפעה סגולית), או להשפעה טבעית-פסיכולוגית, היינו השפעת יופיו של הצבע הכחול (כפי שעולה מתמיהתך על החילוק בין תכלת לקלא אילן).

דורשי יחודך כתב:מובן מאליו שנקודת המוצא של כל הדיון הוא שמדברים על מצה אלקית שהיא רצון ה' ויש בה קדושה אלקית, ומקשרת את האדם אל בוראו. ומובן מאליו שזה לבד צריך להיות סיבה לאהבה למצוה, למסירות נפש אליה, דביקות בה' כו' כו'. לא על זה דנים פה.

לשם דוגמא בלבד: אם הדלקת הנר בע"ש אין בה אלא שלום בית כפשוטו, אפשר לוותר על הדמעות והתחינות. לא כן?

דורשי יחודך כתב:מה שכן דנים הוא מהי צורת ותוכן המצוה.
התורה מדברת על "אות", על "זכרון", על "טוטפת". זוהי צורת המצוה. בא מי שזה לא כ"כ מוצא חן בעיניו, מתעלם מזה ומתמקד בענינים כמו המשכת שפע כו'. לענ"ד חוץ ממה שזה זלזול עמוק בתורה ונותנה, יש בזה חסרון עמוק בצורת קיום המצוה.

הצורה הבסיסית והיסודית ביותר של המצוה, כל מצוה - היא היותה "מצוה", ולא מעשה אנוש בעלמא. אם זה נראה לך לא קשור לדיון, חזור לסעיף הראשון בהודעה זו.

חיים שאול
הודעות: 191
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים

הודעהעל ידי חיים שאול » ה' אוגוסט 22, 2019 10:45 am

גם זו לטובה כתב:תפילין שלא בזמן תפילת שחרית
משנה ברורה (כה,מד) בשם פמ"ג כותב דין הנוגע ל"אותן שהולכין לפעמים עד חצות בתפילין"
ולפי דרכנו למדנו שהיה מצוי בזמנם כאלו שהולכים עם תפילין עד חצות.

זה לא כ"כ דומה כי הם רק לא הורידו את התפילין בזזמן שלמדו אחר התפילה לפני שהלכו לעבוד וזה הי׳ בבוקר עד חצות, ולא הייתה להם שום סיבה להוריד וזה כמו שבחורים לומדים עם תפילין בסדר הלכה היום, אבל זה לא משום שחשבו להניח תפילין כל זמן פנוי

דורשי יחודך
הודעות: 685
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אוגוסט 22, 2019 10:52 am

[quote="סגי נהור"][ורצון ה' שבמquote]
תודה. אני יוצא עכשיו, אקווה בע"ה להגיב יותר מאוחר היום.

הרואה
הודעות: 1310
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי הרואה » ה' אוגוסט 22, 2019 11:20 am

פרנקל תאומים כתב:
לענין כתב:
יוֹסֶפֶר כתב:הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..


לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

ולמה גוף עם ציצית מתבדרת כן יכול להסתובב כמו ממטרה?...

הוי אומר, אם היינו מסתובבים עם התפילין כל היום כמו עם הציצית, ההרגל היה עושה את שלו... היינו מרגישים את התפילין כמו שאנו מרגישים את הציצית (בעווה''ר)...

זה לא נכון, מנסיון בכמה שנים שהייתי מניח תפילין כל היום (לצערי כיום אני לא נוהג כך מכמה סיבות).
א. בתפילין אסור שיחה בטלה, אסור להסיח דעת, זה "עול" שקשה לשכוח שיש עליך תפילין.
ב. מי שמניח תפילין שעות רבות זה לוחץ בראש, לי אישית זה ממש כואב לפעמים.
ג. עצם העובדה שאתה יודע שאנשים מסתכלים עליך כאילו שנפלת מהירח (או שיצאת ממצרים), גורמת ליחסי האנוש הבסיסיים שלך לקחת את זה בחשבון בכל מגע עם אנשים.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2279
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' אוגוסט 22, 2019 12:33 pm

הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

מקדש מלך
הודעות: 2322
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' אוגוסט 22, 2019 12:50 pm

אם כבר עלה הנושא, מעודי תמהתי, הרי הרהור הוא עבירה, וקצת מוזר שיזהירו לא לעשות עבירות עם תפילין. הרי ברור שאסור לעבור עבירות.
יתכן לומר שמכל מקום לא יחטא בתרתי ויוריד את התפילין.
אבל היה נראה לי שהכוונה שעם תפילין אסור להרהר גם באשתו שהוא הרהור היתר (באופנים מסוימים, ואכמ"ל).
מישהו יודע משהו בנושא?

בנוגע לדברי הרב הרואה שאסור להסיח בתפילין שיחה בטילה ולהסיח דעת, הרי בדיוק בגלל שיטות אלו לא מניחים תפילין כל היום, ואילו הגר"א שסבר שיש להניחם כל היום סבר שהיסח הדעת אינו אלא קלות ראש או הפחה, ושיחה שמותרת ללא תפילין מותרת גם כשמניחם. ואם כן להניח כל היום ולאסור שיחה בטילה הוא תרתי דסתרי (אלא אם כן הוא שיחה שאסורה גם בלי תפילין, ואם כן למאי נפקא מינה) האם איני זוכר נכון?

בן מיכאל
הודעות: 1231
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי בן מיכאל » ה' אוגוסט 22, 2019 1:40 pm

מקדש מלך כתב:אם כבר עלה הנושא, מעודי תמהתי, הרי הרהור הוא עבירה, וקצת מוזר שיזהירו לא לעשות עבירות עם תפילין. הרי ברור שאסור לעבור עבירות.
יתכן לומר שמכל מקום לא יחטא בתרתי ויוריד את התפילין.
אבל היה נראה לי שהכוונה שעם תפילין אסור להרהר גם באשתו שהוא הרהור היתר (באופנים מסוימים, ואכמ"ל).
מישהו יודע משהו בנושא?

כבר דנו בכך רבים, וכל אחד הביא מזה ראיה למה שהתיר - חפש במלקטים על אבה"ע סימן כג.

יוֹסֶפֶר
הודעות: 113
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי יוֹסֶפֶר » ה' אוגוסט 22, 2019 1:56 pm

אפרקסתא דעניא כתב:הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

כבודו רוצה לפטור את כל העולם מן הדין של הנחת תפילין? חדא, אין הפשט שכל היום אינו ניצול, אלא כל יום, ועוד, בדברי אגדה כלך לך אצל המהרש"א שפירש שם (ב"ב קס"ד:) אין אדם רגיל ניצול אלא האדם הדומה למלאך, ונדרש מאיתנו להיות כאלו.

שעת הכושר
הודעות: 182
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי שעת הכושר » ה' אוגוסט 22, 2019 2:27 pm

עושה חדשות כתב:
פרנקל תאומים כתב:
לענין כתב:לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

ולמה גוף עם ציצית מתבדרת כן יכול להסתובב כמו ממטרה?...

הוי אומר, אם היינו מסתובבים עם התפילין כל היום כמו עם הציצית, ההרגל היה עושה את שלו... היינו מרגישים את התפילין כמו שאנו מרגישים את הציצית (בעווה''ר)...


אמנם מבחינה סגולית שמא יש לחלק, ע"פ המבואר כאן דבציצית עיקר המצוה היא בשעת הלבישה בלבד, משא"כ בתפילין.


נו באמת, ציצית שכולה לבן... מה כבר אפשר לצפות?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 808
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוגוסט 22, 2019 4:34 pm

תמהני שלא הזכירו כאן דברי הכתר ראש סי' טו, ובפרט ראה שם בהערה.

אגב, שמא יציינו או יביאו כל דברי הרב יחיאל מאיר הנ"ל?

ישראליק
הודעות: 639
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי ישראליק » ה' אוגוסט 22, 2019 5:03 pm

יוֹסֶפֶר כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

כבודו רוצה לפטור את כל העולם מן הדין של הנחת תפילין? חדא, אין הפשט שכל היום אינו ניצול, אלא כל יום, ועוד, בדברי אגדה כלך לך אצל המהרש"א שפירש שם (ב"ב קס"ד:) אין אדם רגיל ניצול אלא האדם הדומה למלאך, ונדרש מאיתנו להיות כאלו.


בסידור עת רצון (דף ס) כותב מו"ר זצ"ל
מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת מט.) שתפילין צריכים גוף נקי, ואומרים בגמרא: מאי גוף נקי? שיזהר שלא יפיח בהם, אבל אינו ענין לומר שצריכים גוף נקי מעברות שמטמאה, כי כל אדם אפלו בעל עבירה מחיב במצות תפילין, ובלבד שידע להזהר בהם, ואולי מתוך התמדתו במצות התפילין, שהם זכרון גדול לאדם במלאכת שמים, ישוב מדרכו הרעה, ויטהר מכל גילוליו


וכן הוא באגודת אזוב (בשם?) רבינו בחיי:
עוד רעה חולה מזה, כי יש מתרשלין במצות תפילין ואין זהירים בהנחתם, בחשבם שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי, ואין בידם להטהר ולהתקדש לפי סברתם, עד שיהיו ראויים להניח תפילין. וטעו במחשבה זו וחוטאים חטא גדול בתמימות לב ושלא בכוונה, והרי מצינו ספר תורה מקודש ויותר חמור מן התפילין וכל אחד ואחד עולה ואוחז בו וקורא בתורה וראוי הוא לכך, ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה, וכו',


עיי"ש באריכות במתק לשונו

ונתנו ידידים
הודעות: 576
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ה' אוגוסט 22, 2019 6:22 pm

דורשי יחודך כתב:
סגי נהור כתב:[
אשאל מהכיוון ההפוך: אם המזוזה פסולה או מונחת שלא כהוגן, האם עדיין מתקיימים כל הדברים הטובים שמזכיר הרמב"ם?

שמחתני, כי חשבתי שככה תשיב. אז לפחות אני מכיר קצת את הלך רוחך .
אני מבין שאתה טוען שמזה מוכח שמדובר אכן בהשפעה סגולית. אני מבין את הטענה ואני חושב שיש מה לדון בה. אך אשאלך: האם זהו פשט דברי הרמב"ם?
האם כשהתורה מנמקת את מצות סוכה "למען ידעו דורותיכם" וגו' גם מדובר בהשפעה סגולית? כי גם שם תשאל ומה עם הסוכה פסולה משום איזה פרט קטן.
השאילה עד היכן אתה מוכן לדחוק כל לשון שנמצא שמדברים הראשונים (או חז"ל) על דברים פשוטים שהציצית מזכירות, שהתפילין מזכירים, שהסוכה מזכירה, כו', שהכל מדבר על משהו סגולי? היכן הגבול?
אני מקבל את טענתך וכפי שאמרתי אני חושב שיש מה להשיב עליה, אך האם אתה לא רואה שום בעייתיות לפרש את כל הלשונות שמצינו בראשונים על עניינים סגוליים?
(יתכן שיש חולקים על הראשונים, במשנת החסידות וחב"ד כו', זה כבר נידון אחר, אני מדבר כעת על הרמב"ם והטור ושאר הראשונים.)

אני לא רוצה להכניס ראשי בין הרים גבוהים, אבל אולי אציע מהלך של מעין פשרה ביניכם, ונשמע דעתכם בענין.
י"ל דלעולם המצוה עצמה הוא ענין נעלה והשפעתה סגולי וכדברי הרב סגי נהור, אמנם כל הכוונות של הראשונים אינם התוצאה של המצוה ממש אלא חלק העבודה שבהמצוה.
ולמשל במצות סוכה מכיון שסגולת המצוה הוא להביא לדעת כי בסוכות הושבתי וכו' לכן חלק מקיום המצוה הוא שיתבונן בזה ויחשוב ע"ז, אבל ודאי שבלא סגולת המצוה (המגיע רק ע"י קיומה כהלכתה כדברי הרב סגי). וכן לדגמא בתכלת דדומה לרקיע וכו' וכל הכונת שבמצות ציצית, היינו מכיון שמטרת המצוה וסגולתו הוא להגיע לזכירת המצוות ע"י ראית התכלת לכן חלק מקיומה הוא שיסתכל ויתבונן בזה.
ובנוסח אחר כל הכונת של הראשונים סגולת המצוה הוא שיעזרנו בזה ויביאנו לידי מצב נפשי נעלה זה.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 808
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוגוסט 22, 2019 6:32 pm

יוֹסֶפֶר כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

כבודו רוצה לפטור את כל העולם מן הדין של הנחת תפילין? חדא, אין הפשט שכל היום אינו ניצול, אלא כל יום, ועוד, בדברי אגדה כלך לך אצל המהרש"א שפירש שם (ב"ב קס"ד:) אין אדם רגיל ניצול אלא האדם הדומה למלאך, ונדרש מאיתנו להיות כאלו.


ידוע כי מה שמצות תפילין הייתה רפויה בזמן הראשונים, עד שעורר ע"ז הסמ"ג וכו', לפי שחששו שלא לבוא לידי הרהור וכיו"ב, ועל כן החמירו שלא להניח כלל.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2279
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' אוגוסט 22, 2019 6:35 pm

ישראליק כתב:
יוֹסֶפֶר כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

כבודו רוצה לפטור את כל העולם מן הדין של הנחת תפילין? חדא, אין הפשט שכל היום אינו ניצול, אלא כל יום, ועוד, בדברי אגדה כלך לך אצל המהרש"א שפירש שם (ב"ב קס"ד:) אין אדם רגיל ניצול אלא האדם הדומה למלאך, ונדרש מאיתנו להיות כאלו.


בסידור עת רצון (דף ס) כותב מו"ר זצ"ל
מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת מט.) שתפילין צריכים גוף נקי, ואומרים בגמרא: מאי גוף נקי? שיזהר שלא יפיח בהם, אבל אינו ענין לומר שצריכים גוף נקי מעברות שמטמאה, כי כל אדם אפלו בעל עבירה מחיב במצות תפילין, ובלבד שידע להזהר בהם, ואולי מתוך התמדתו במצות התפילין, שהם זכרון גדול לאדם במלאכת שמים, ישוב מדרכו הרעה, ויטהר מכל גילוליו


וכן הוא באגודת אזוב (בשם?) רבינו בחיי:
עוד רעה חולה מזה, כי יש מתרשלין במצות תפילין ואין זהירים בהנחתם, בחשבם שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי, ואין בידם להטהר ולהתקדש לפי סברתם, עד שיהיו ראויים להניח תפילין. וטעו במחשבה זו וחוטאים חטא גדול בתמימות לב ושלא בכוונה, והרי מצינו ספר תורה מקודש ויותר חמור מן התפילין וכל אחד ואחד עולה ואוחז בו וקורא בתורה וראוי הוא לכך, ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה, וכו',


עיי"ש באריכות במתק לשונו


הרי לא אמרתי שאין להניח תפילין כלל, אבל אדם שיודע שבזמן התפילה מצליח לשמור מהרהור, אבל במשך היום לא ודאי יצליח, האם תאמר לו להניח תפילין? ועל מי כתב המ"ב שלא יניח?

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 910
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ו' אוגוסט 23, 2019 3:23 pm

קונטרס שריד מעיר
"מגדולי הדורות על לבישת תפילין כל היום"
מהגאון הרב שריה דבליצקי זצ"ל

שריד מעיר.PDF
(535.24 KiB) הורד 54 פעמים

חיים שאול
הודעות: 191
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי חיים שאול » ו' אוגוסט 23, 2019 6:30 pm

חבר פורום אוצר החכמה כתב:קונטרס שריד מעיר
"מגדולי הדורות על לבישת תפילין כל היום"

כשרואים את הרשימה שבקו׳ רק משתכנעים שכל הגדולים לא אחזו מזה...


שומע ומשמיע
הודעות: 1865
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' אוגוסט 24, 2019 11:01 pm

סגי נהור כתב:לשם דוגמא בלבד: אם הדלקת הנר בע"ש אין בה אלא שלום בית כפשוטו, אפשר לוותר על הדמעות והתחינות. לא כן?


מדוע? או בנוסח אחר: למה קטן בעיניך שלום בית.

סגי נהור
הודעות: 3524
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי סגי נהור » ש' אוגוסט 24, 2019 11:43 pm

שומע ומשמיע כתב:
סגי נהור כתב:לשם דוגמא בלבד: אם הדלקת הנר בע"ש אין בה אלא שלום בית כפשוטו, אפשר לוותר על הדמעות והתחינות. לא כן?


מדוע? או בנוסח אחר: למה קטן בעיניך שלום בית.

חלילה, גדול השלום, אבל מה הטעם להתרגש מפעולה טכנית שעיקרה למנוע מכשול, וכמוה ככיוון שעון השבת.

שומע ומשמיע
הודעות: 1865
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' אוגוסט 25, 2019 4:04 am

זה לא טכני, זה מעשה שהתייחד להביא את צורת השלימות של שבת בבית היה, ובדוקא נעשה בצורה חגיגית של הדלקת נר....
תמשיך להתפייט ולבאר כרצונך.
בקיצור: עומק לא תלוי בעל-טבעיות.

פלוריש
הודעות: 888
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי פלוריש » ד' אוגוסט 28, 2019 10:07 pm

אני חושב שכל האשכול הזה נבנה על איש קש,
לפי קצת כתביו שלה הרב יחיאל מאיר שקראתי, ברור לי (מוזמנים לתקן אם לא) שהוא לא נמנה על ממציאי הסגולות אלא משתדל להעמיק במשמעות המחשבתית והחוויתית של המצוות.
אפשר לחלוק על דרכו, אבל הטענה שהוא ממציא סגולה ותרופת פלא שתפתור את כל בעיותינו, נראית לי לא נכונה.

יושב ירושלים
הודעות: 765
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ש' אוגוסט 31, 2019 9:23 pm

עוד מקור לרעיון הנפלא שבו נפתח האשכול:
תפילין לאנשים עובדים - קדושת ציון.JPG
תפילין לאנשים עובדים - קדושת ציון.JPG (369.7 KiB) נצפה 593 פעמים



מתוך קדושת ציון גליון י"ד - תשרי תשע"ז

יושב ירושלים
הודעות: 765
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ש' אוגוסט 31, 2019 9:51 pm

מקדש מלך כתב:בנוגע לדברי הרב הרואה שאסור להסיח בתפילין שיחה בטילה ולהסיח דעת, הרי בדיוק בגלל שיטות אלו לא מניחים תפילין כל היום, ואילו הגר"א שסבר שיש להניחם כל היום סבר שהיסח הדעת אינו אלא קלות ראש או הפחה, ושיחה שמותרת ללא תפילין מותרת גם כשמניחם. ואם כן להניח כל היום ולאסור שיחה בטילה הוא תרתי דסתרי (אלא אם כן הוא שיחה שאסורה גם בלי תפילין, ואם כן למאי נפקא מינה) האם איני זוכר נכון?


א. היסח הדעת לכו"ע אסור בתפילין אלא שנחלקו מה גדר האיסור, ומ"מ מבואר להדיא שחיב למשמש בהם בכל שעה ושעה, ובחובת המשמוש לבדה סגי לזכור בכל שעה שממשלת קונו עליו.

ב. שיחה בטלה מסתמא כוונתו לשיחה האסורה, וכלשון מע"ר [יח]: "ולילך בהם כל היום, אפילו משא ומתן מותר, ואפילו אכילת עראי ג"כ מותר, רק דברים בטלים אסור".

ג. בקשר לתרתי דסתרי, יש לציין לשמועה מהגר"א [חידושי הלכות שבת מט.]:
קבצים מצורפים
מחויבים לילך כל היום אף אם לפעמים לא ישמור משיחה בטלה - הגר''א.JPG
מחויבים לילך כל היום אף אם לפעמים לא ישמור משיחה בטלה - הגר''א.JPG (54.62 KiB) נצפה 586 פעמים

יושב ירושלים
הודעות: 765
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ש' אוגוסט 31, 2019 9:57 pm

כחול הים כתב:עיקר ויסוד מצות תפילין היא כדי לקיים מצוותו יתברך ולא לשום פניה אחרת. ומעתה יש לדון בכל הנ"ל האם המצוה היא לכל היום או לא.

המניח תפילין ומטרתו לשם סגולה בעלמא, לענ"ד יצא מן הדרך הישר אל שולי הדרך, וכשהרימו לו חרס ליטול הפנינה, לא נטל אלא החרס.

ומה נעשה לדברי הרמב"ם [תפילין ד, כד]:
קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק, לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום שמצותן כך היא

יושב ירושלים
הודעות: 765
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ש' אוגוסט 31, 2019 10:03 pm

שעת הכושר כתב:ולמרות הכל ואחרי הכל,

החזו"א היה מעיר ללובשי חליפות קצרות, אחיינו הגר"ח מוטרד ממיקום הפיאות, וכן הלאה,
ורק ר' יחיאל מאיר תפס את הענין האלוקי המשמעותי שבמלבוש היהודי.

והפליאה הזאת עמוקה מאד, ובתחומים רבים;
למה הגדולים חיים בקטן
והקטנים חושבים בגדול.

איני מדבר על התחומים הרבים, אבל דוקא בענין התפילין אין זה פליאה כלל, שכבר גזרה השגחתו יתברך שכיון שלא מסרו נפשם עליה בשעת השמד עדיין רפויה היא בידם, ופוק חזי שאף שרבינו המ"ב כתב בספרו 'ואשרי המקיים כדינו' מ"מ לא הועיל כלום וכמעט אין יראים המדקדקים בזה, ומהאי טעמא מסתמא גם דבריי לא יועילו.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 808
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' ספטמבר 09, 2019 3:36 pm

מצו"ב כמה פסקאות מתשובתו של בעל שבט הלוי זצ"ל (ח"ט סי' יח)
והעידו ראשונים כי כבר מימי חז"ל נהגו שלא להניחם כל היום כמש"כ בטור סי' ל"ז ובשו"ע שם סעי' ב' אב"א משום חשש הפחה, אב"א משום היסח הדעת לא מבעיא היסח הדעת כפשוטו שאין יכולים לעמוד בה אלא גם היסח הדעת דקלות ראש והרהורי עבירה, ודברים בטלים מי יאמר זכיתי לבי, ועיין בתשובת משכנות יעקב או"ח סי' מ"ט אף דמצדד טובא לעורר ת"ח דתורתן אומנתן להחזיק בזה להניח תפילין כל היום מכ"מ מסיים רק שיזהרו מאד לעמוד ביראת ה' ובכובד ראש ויזהרו מאד ממחשבת תאוה והרהור שזה נקרא קלות ראש דודאי אסור בתפילין, ונקרא קלות ראש לכו"ע וע"ע שם מנועם לשון רבינו הרמב"ם בזה.

והנה הגאון הזה רוב ראיותיו מחז"ל מתנאים ואמוראים אבל פשיטא דאין לדמות סתם ת"ח בזה"ז לזמנם, וקשה לקבוע גם לת"ח שתורתו אומנתו ע"י ירידת הזמן שלא יבא לידי הרהור, או דברים בטלים, ומכ"ש היסח הדעת, ורבינו הלבוש אעפ"י שהציע לפני זה דהמצוה מה"ת כל היום, מכ"מ כ' אח"כ, אבל מפני שצריכים גוף נקי וכו' ע"כ נהגו שלא להניחם כלל כל היום הוסיף לשון כלל לחזק השב וא"ת בזה, ובודאי הי' בכל דור יחידים קדושים וטהורים שידעו בנפשם שראוים לקדושת תפילין כל היום ועשו כן כידוע, אבל להורות כן כאשר הציע מעלת כבודו אין בנו וחזינהו לרבותינו גאונים וצדיקים שלא לבשו תפילין כל היום, אבל נהגו לשבת בתפילין אחרי התפלה זמן מה, ויש נהגו כן שעות, ויש שנהגו לחזור וללבשם בשעת מנחה, ועיין בברכי יוסף סי' ל"ז, ואם מי שהוא מרגיש בנפשו שיש יום נקי מכל חשש הפחה, גופו נקי, ונפשו מוטהרת, והפריש עצמו בו דפרק מהבלי עוה"ז הרגילים בזמנינו ולובש תפילין בחדרו בישבו על התורה ועבודה תמה קדוש נקרא ותבא עליו ברכה, והכל לשם שמים לא להורות לרבים דברים תמוהים, הארכתי קצת בדברים פשוטים לברר נקודת אמת במנהג ישראל קדושים.


אגב

בסוף תשובתו של השבט הלוי שם כתב
מה ששאל בענין יוהרא יראה דסתם אדם אפי' בן תורה אם אינו מפורסם לת"ח גדול ובעל מעשה שייך יוהרא.


והרי מפורסמים דברי הגר"א דליכא בזה יוהרא.

בדקתי שוב, ואכן כן הוא בס' כתר ראש אות טו. אבל במעשה רב סי' יח מבואר שאכן יש לחוש ליוהרא, ועל כן יניח לכה"פ תש"י, ולא תש"ר, או יעשה תש"ר קטנות.
ופלא שבמהדו' החדשה של הרב זלושינסקי לא העיר בזה (לא במעש"ר ולא בכתר ראש), וצ"ע.

האם עמדו בזה?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 343
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: כיצד נרפא מחוליינו ומבוכותינו הציבוריים <הנחת תפילין כל היום>

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' ספטמבר 09, 2019 4:51 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:אגב

בסוף תשובתו של השבט הלוי שם כתב
מה ששאל בענין יוהרא יראה דסתם אדם אפי' בן תורה אם אינו מפורסם לת"ח גדול ובעל מעשה שייך יוהרא.


והרי מפורסמים דברי הגר"א דליכא בזה יוהרא.

בדקתי שוב, ואכן כן הוא בס' כתר ראש אות טו. אבל במעשה רב סי' יח מבואר שאכן יש לחוש ליוהרא, ועל כן יניח לכה"פ תש"י, ולא תש"ר, או יעשה תש"ר קטנות.
ופלא שבמהדו' החדשה של הרב זלושינסקי לא העיר בזה (לא במעש"ר ולא בכתר ראש), וצ"ע.

האם עמדו בזה?


במעשה רב שם הלשון כך :
"ואם חושש ליהורא בפני הבריות מותר בשל יד לבד",
לדעתי אין הכוונה שיש לחוש ליוהרא, אלאע שאם הוא חושש ליוהרא או שבוש מפני הבריות שיחשובוהו כבעל יוהרא וכדו' אעפ"כ לא יבטל מתפילין של יד, ומותר בשל יד אף שעיקר מצוותן שלא להניח אלא שניהם כאחד.
ואין הכוונה לאסור של ראש משום יוהרא ולהתיר רק של יד.
ועיי"ש שגם בזה יעץ לעשות של ראש קטן ולכסות הרצועות.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה ו־ 10 אורחים