פורום אוצר החכמה

דורשי יחודך כתב:זה כבר נדון אחר: האם יש רק פשט או גם מעבר לזה. אבל מי דיבר על זה כאן? כשדיברו על השפעת התפילין להציל מן החטא כתבת שמדובר בהשפעה סגולית.
אני לא נכנסתי בכלל לדון האם ההשפעה הפשטנית יכולה או לא יכולה להסביר את דקדוקי ההלכה. זהו דיון מרתק אבל לא על זה דובר כאן.
האם לדעתך הטעמים הפשטיים הם חלק חשוב מהמצוה, שצריך להשקיע בהם, או לא?

יוֹסֶפֶר כתב:הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..

לענין כתב:

יוֹסֶפֶר כתב:הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..

לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

לענין כתב:

יוֹסֶפֶר כתב:הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..

לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

סגי נהור כתב:

דורשי יחודך כתב:זה כבר נדון אחר: האם יש רק פשט או גם מעבר לזה. אבל מי דיבר על זה כאן? כשדיברו על השפעת התפילין להציל מן החטא כתבת שמדובר בהשפעה סגולית.
אני לא נכנסתי בכלל לדון האם ההשפעה הפשטנית יכולה או לא יכולה להסביר את דקדוקי ההלכה. זהו דיון מרתק אבל לא על זה דובר כאן.
האם לדעתך הטעמים הפשטיים הם חלק חשוב מהמצוה, שצריך להשקיע בהם, או לא?

ניסיתי לתת תשובה יותר מקיפה וחשבתי שהיא תספק תשובה גם לנידון הפרטי. אבל אנסה כעת להשיב ישירות לשאלה:
הענין הפשטי כשלעצמו - כגון התזכורת שבמצוות - איננו יכול לעמוד לעצמו ללא הגיבוי של המשמעויות העמוקות שמאחוריו ושל מימד הקדושה ורצון ה' שבמצוה.

אגב, לא דיברתי רק על דקדוקי ההלכה אלא אל היחס הכללי למצוה: האהבה אליה, חרדת הקודש בקיומה, הדבקות בה מתוך מסירות נפש וכו'. כל מה שהמלה "מצוה" אומרת ליהודי. כל זה נשען על תפיסה (לא בהכרח מודעת ומנומקת) שיש במצוה הרבה מעבר לטעמה הפשטיי. וגם לכך התכוונתי כשהזכרתי את ענין הקיצוץ בנטיעות.

פרנקל תאומים כתב:

לענין כתב:לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

ולמה גוף עם ציצית מתבדרת כן יכול להסתובב כמו ממטרה?...

הוי אומר, אם היינו מסתובבים עם התפילין כל היום כמו עם הציצית, ההרגל היה עושה את שלו... היינו מרגישים את התפילין כמו שאנו מרגישים את הציצית (בעווה''ר)...

דורשי יחודך כתב:

סגי נהור כתב:

דורשי יחודך כתב:זה כבר נדון אחר: האם יש רק פשט או גם מעבר לזה. אבל מי דיבר על זה כאן? כשדיברו על השפעת התפילין להציל מן החטא כתבת שמדובר בהשפעה סגולית.
אני לא נכנסתי בכלל לדון האם ההשפעה הפשטנית יכולה או לא יכולה להסביר את דקדוקי ההלכה. זהו דיון מרתק אבל לא על זה דובר כאן.
האם לדעתך הטעמים הפשטיים הם חלק חשוב מהמצוה, שצריך להשקיע בהם, או לא?

ניסיתי לתת תשובה יותר מקיפה וחשבתי שהיא תספק תשובה גם לנידון הפרטי. אבל אנסה כעת להשיב ישירות לשאלה:
הענין הפשטי כשלעצמו - כגון התזכורת שבמצוות - איננו יכול לעמוד לעצמו ללא הגיבוי של המשמעויות העמוקות שמאחוריו ושל מימד הקדושה ורצון ה' שבמצוה.

אגב, לא דיברתי רק על דקדוקי ההלכה אלא אל היחס הכללי למצוה: האהבה אליה, חרדת הקודש בקיומה, הדבקות בה מתוך מסירות נפש וכו'. כל מה שהמלה "מצוה" אומרת ליהודי. כל זה נשען על תפיסה (לא בהכרח מודעת ומנומקת) שיש במצוה הרבה מעבר לטעמה הפשטיי. וגם לכך התכוונתי כשהזכרתי את ענין הקיצוץ בנטיעות.

תודה על התשובה המפורטת.
מישהו דיבר על ענין כלשהו במצוות ללא הגיבוי של מימד הקדושה ורצון ה' שבמצוה"?!
איך הגעת למחשבה כזו?

דורשי יחודך כתב:מובן מאליו שנקודת המוצא של כל הדיון הוא שמדברים על מצה אלקית שהיא רצון ה' ויש בה קדושה אלקית, ומקשרת את האדם אל בוראו. ומובן מאליו שזה לבד צריך להיות סיבה לאהבה למצוה, למסירות נפש אליה, דביקות בה' כו' כו'. לא על זה דנים פה.

דורשי יחודך כתב:מה שכן דנים הוא מהי צורת ותוכן המצוה.
התורה מדברת על "אות", על "זכרון", על "טוטפת". זוהי צורת המצוה. בא מי שזה לא כ"כ מוצא חן בעיניו, מתעלם מזה ומתמקד בענינים כמו המשכת שפע כו'. לענ"ד חוץ ממה שזה זלזול עמוק בתורה ונותנה, יש בזה חסרון עמוק בצורת קיום המצוה.

גם זו לטובה כתב:תפילין שלא בזמן תפילת שחרית
משנה ברורה (כה,מד) בשם פמ"ג כותב דין הנוגע ל"אותן שהולכין לפעמים עד חצות בתפילין"
ולפי דרכנו למדנו שהיה מצוי בזמנם כאלו שהולכים עם תפילין עד חצות.

פרנקל תאומים כתב:

לענין כתב:

יוֹסֶפֶר כתב:הזכירו כאן בין הדברים האם מותר ללכת עם תפילין ברחוב של היום.
לפני תקופה שמעתי יהודי שואל את הגרמ"מ קארפ שאלה זו באופן שיש ברחוב חוסר צניעות אי שפיר ללכת עם תפילין, והשיב לו (פחות או יותר בלשון זו) אדרבה דווקא אז חשוב ללכת עם תפילין שזה יגן עליך..

לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

ולמה גוף עם ציצית מתבדרת כן יכול להסתובב כמו ממטרה?...

הוי אומר, אם היינו מסתובבים עם התפילין כל היום כמו עם הציצית, ההרגל היה עושה את שלו... היינו מרגישים את התפילין כמו שאנו מרגישים את הציצית (בעווה''ר)...

מקדש מלך כתב:אם כבר עלה הנושא, מעודי תמהתי, הרי הרהור הוא עבירה, וקצת מוזר שיזהירו לא לעשות עבירות עם תפילין. הרי ברור שאסור לעבור עבירות.
יתכן לומר שמכל מקום לא יחטא בתרתי ויוריד את התפילין.
אבל היה נראה לי שהכוונה שעם תפילין אסור להרהר גם באשתו שהוא הרהור היתר (באופנים מסוימים, ואכמ"ל).
מישהו יודע משהו בנושא?

אפרקסתא דעניא כתב:הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

עושה חדשות כתב:

פרנקל תאומים כתב:

לענין כתב:לא רק מבחינה סגולית, גם מבחינה טבעית אדם שהולך ברחוב עם תפלין יש לו הרגשה כזו שמכריחה אותו להיות מהלך בצניעות יותר. זה פשוט לא הולך ביחד, ראש עם תפלין לא מסתובב כמו ממטרה.

ולמה גוף עם ציצית מתבדרת כן יכול להסתובב כמו ממטרה?...

הוי אומר, אם היינו מסתובבים עם התפילין כל היום כמו עם הציצית, ההרגל היה עושה את שלו... היינו מרגישים את התפילין כמו שאנו מרגישים את הציצית (בעווה''ר)...

אמנם מבחינה סגולית שמא יש לחלק, ע"פ המבואר כאן דבציצית עיקר המצוה היא בשעת הלבישה בלבד, משא"כ בתפילין.

יוֹסֶפֶר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

כבודו רוצה לפטור את כל העולם מן הדין של הנחת תפילין? חדא, אין הפשט שכל היום אינו ניצול, אלא כל יום, ועוד, בדברי אגדה כלך לך אצל המהרש"א שפירש שם (ב"ב קס"ד:) אין אדם רגיל ניצול אלא האדם הדומה למלאך, ונדרש מאיתנו להיות כאלו.

מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת מט.) שתפילין צריכים גוף נקי, ואומרים בגמרא: מאי גוף נקי? שיזהר שלא יפיח בהם, אבל אינו ענין לומר שצריכים גוף נקי מעברות שמטמאה, כי כל אדם אפלו בעל עבירה מחיב במצות תפילין, ובלבד שידע להזהר בהם, ואולי מתוך התמדתו במצות התפילין, שהם זכרון גדול לאדם במלאכת שמים, ישוב מדרכו הרעה, ויטהר מכל גילוליו

עוד רעה חולה מזה, כי יש מתרשלין במצות תפילין ואין זהירים בהנחתם, בחשבם שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי, ואין בידם להטהר ולהתקדש לפי סברתם, עד שיהיו ראויים להניח תפילין. וטעו במחשבה זו וחוטאים חטא גדול בתמימות לב ושלא בכוונה, והרי מצינו ספר תורה מקודש ויותר חמור מן התפילין וכל אחד ואחד עולה ואוחז בו וקורא בתורה וראוי הוא לכך, ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה, וכו',

דורשי יחודך כתב:

סגי נהור כתב:[
אשאל מהכיוון ההפוך: אם המזוזה פסולה או מונחת שלא כהוגן, האם עדיין מתקיימים כל הדברים הטובים שמזכיר הרמב"ם?

שמחתני, כי חשבתי שככה תשיב. אז לפחות אני מכיר קצת את הלך רוחך .
אני מבין שאתה טוען שמזה מוכח שמדובר אכן בהשפעה סגולית. אני מבין את הטענה ואני חושב שיש מה לדון בה. אך אשאלך: האם זהו פשט דברי הרמב"ם?
האם כשהתורה מנמקת את מצות סוכה "למען ידעו דורותיכם" וגו' גם מדובר בהשפעה סגולית? כי גם שם תשאל ומה עם הסוכה פסולה משום איזה פרט קטן.
השאילה עד היכן אתה מוכן לדחוק כל לשון שנמצא שמדברים הראשונים (או חז"ל) על דברים פשוטים שהציצית מזכירות, שהתפילין מזכירים, שהסוכה מזכירה, כו', שהכל מדבר על משהו סגולי? היכן הגבול?
אני מקבל את טענתך וכפי שאמרתי אני חושב שיש מה להשיב עליה, אך האם אתה לא רואה שום בעייתיות לפרש את כל הלשונות שמצינו בראשונים על עניינים סגוליים?
(יתכן שיש חולקים על הראשונים, במשנת החסידות וחב"ד כו', זה כבר נידון אחר, אני מדבר כעת על הרמב"ם והטור ושאר הראשונים.)

יוֹסֶפֶר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

כבודו רוצה לפטור את כל העולם מן הדין של הנחת תפילין? חדא, אין הפשט שכל היום אינו ניצול, אלא כל יום, ועוד, בדברי אגדה כלך לך אצל המהרש"א שפירש שם (ב"ב קס"ד:) אין אדם רגיל ניצול אלא האדם הדומה למלאך, ונדרש מאיתנו להיות כאלו.

ישראליק כתב:

יוֹסֶפֶר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:הזכירו כאן את החשש של הפחה. לכאורה יש חשש אחר, שהוא סיבה חזקה שלא להניח תפילין כל היום. במ"ב כתב שמי שאינו יכול להזהר מהרהור תאוות אשה, שלא יניח תפילין כלל.

מי יכול להעיד על עצמו שהוא ניצול לגמרי מהרהורים רעים?

(ובגמ': שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וא' מהם הוא הרהור עבירה).

כבודו רוצה לפטור את כל העולם מן הדין של הנחת תפילין? חדא, אין הפשט שכל היום אינו ניצול, אלא כל יום, ועוד, בדברי אגדה כלך לך אצל המהרש"א שפירש שם (ב"ב קס"ד:) אין אדם רגיל ניצול אלא האדם הדומה למלאך, ונדרש מאיתנו להיות כאלו.

בסידור עת רצון (דף ס) כותב מו"ר זצ"ל

מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת מט.) שתפילין צריכים גוף נקי, ואומרים בגמרא: מאי גוף נקי? שיזהר שלא יפיח בהם, אבל אינו ענין לומר שצריכים גוף נקי מעברות שמטמאה, כי כל אדם אפלו בעל עבירה מחיב במצות תפילין, ובלבד שידע להזהר בהם, ואולי מתוך התמדתו במצות התפילין, שהם זכרון גדול לאדם במלאכת שמים, ישוב מדרכו הרעה, ויטהר מכל גילוליו

וכן הוא באגודת אזוב (בשם?) רבינו בחיי:

עוד רעה חולה מזה, כי יש מתרשלין במצות תפילין ואין זהירים בהנחתם, בחשבם שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי, ואין בידם להטהר ולהתקדש לפי סברתם, עד שיהיו ראויים להניח תפילין. וטעו במחשבה זו וחוטאים חטא גדול בתמימות לב ושלא בכוונה, והרי מצינו ספר תורה מקודש ויותר חמור מן התפילין וכל אחד ואחד עולה ואוחז בו וקורא בתורה וראוי הוא לכך, ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה, וכו',

עיי"ש באריכות במתק לשונו

חבר פורום אוצר החכמה כתב:קונטרס שריד מעיר
"מגדולי הדורות על לבישת תפילין כל היום"

סגי נהור כתב:לשם דוגמא בלבד: אם הדלקת הנר בע"ש אין בה אלא שלום בית כפשוטו, אפשר לוותר על הדמעות והתחינות. לא כן?

שומע ומשמיע כתב:

סגי נהור כתב:לשם דוגמא בלבד: אם הדלקת הנר בע"ש אין בה אלא שלום בית כפשוטו, אפשר לוותר על הדמעות והתחינות. לא כן?

מדוע? או בנוסח אחר: למה קטן בעיניך שלום בית.

מקדש מלך כתב:בנוגע לדברי הרב הרואה שאסור להסיח בתפילין שיחה בטילה ולהסיח דעת, הרי בדיוק בגלל שיטות אלו לא מניחים תפילין כל היום, ואילו הגר"א שסבר שיש להניחם כל היום סבר שהיסח הדעת אינו אלא קלות ראש או הפחה, ושיחה שמותרת ללא תפילין מותרת גם כשמניחם. ואם כן להניח כל היום ולאסור שיחה בטילה הוא תרתי דסתרי (אלא אם כן הוא שיחה שאסורה גם בלי תפילין, ואם כן למאי נפקא מינה) האם איני זוכר נכון?

כחול הים כתב:עיקר ויסוד מצות תפילין היא כדי לקיים מצוותו יתברך ולא לשום פניה אחרת. ומעתה יש לדון בכל הנ"ל האם המצוה היא לכל היום או לא.

המניח תפילין ומטרתו לשם סגולה בעלמא, לענ"ד יצא מן הדרך הישר אל שולי הדרך, וכשהרימו לו חרס ליטול הפנינה, לא נטל אלא החרס.

קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק, לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום שמצותן כך היא

שעת הכושר כתב:ולמרות הכל ואחרי הכל,

החזו"א היה מעיר ללובשי חליפות קצרות, אחיינו הגר"ח מוטרד ממיקום הפיאות, וכן הלאה,
ורק ר' יחיאל מאיר תפס את הענין האלוקי המשמעותי שבמלבוש היהודי.

והפליאה הזאת עמוקה מאד, ובתחומים רבים;
למה הגדולים חיים בקטן
והקטנים חושבים בגדול.

והעידו ראשונים כי כבר מימי חז"ל נהגו שלא להניחם כל היום כמש"כ בטור סי' ל"ז ובשו"ע שם סעי' ב' אב"א משום חשש הפחה, אב"א משום היסח הדעת לא מבעיא היסח הדעת כפשוטו שאין יכולים לעמוד בה אלא גם היסח הדעת דקלות ראש והרהורי עבירה, ודברים בטלים מי יאמר זכיתי לבי, ועיין בתשובת משכנות יעקב או"ח סי' מ"ט אף דמצדד טובא לעורר ת"ח דתורתן אומנתן להחזיק בזה להניח תפילין כל היום מכ"מ מסיים רק שיזהרו מאד לעמוד ביראת ה' ובכובד ראש ויזהרו מאד ממחשבת תאוה והרהור שזה נקרא קלות ראש דודאי אסור בתפילין, ונקרא קלות ראש לכו"ע וע"ע שם מנועם לשון רבינו הרמב"ם בזה.

והנה הגאון הזה רוב ראיותיו מחז"ל מתנאים ואמוראים אבל פשיטא דאין לדמות סתם ת"ח בזה"ז לזמנם, וקשה לקבוע גם לת"ח שתורתו אומנתו ע"י ירידת הזמן שלא יבא לידי הרהור, או דברים בטלים, ומכ"ש היסח הדעת, ורבינו הלבוש אעפ"י שהציע לפני זה דהמצוה מה"ת כל היום, מכ"מ כ' אח"כ, אבל מפני שצריכים גוף נקי וכו' ע"כ נהגו שלא להניחם כלל כל היום הוסיף לשון כלל לחזק השב וא"ת בזה, ובודאי הי' בכל דור יחידים קדושים וטהורים שידעו בנפשם שראוים לקדושת תפילין כל היום ועשו כן כידוע, אבל להורות כן כאשר הציע מעלת כבודו אין בנו וחזינהו לרבותינו גאונים וצדיקים שלא לבשו תפילין כל היום, אבל נהגו לשבת בתפילין אחרי התפלה זמן מה, ויש נהגו כן שעות, ויש שנהגו לחזור וללבשם בשעת מנחה, ועיין בברכי יוסף סי' ל"ז, ואם מי שהוא מרגיש בנפשו שיש יום נקי מכל חשש הפחה, גופו נקי, ונפשו מוטהרת, והפריש עצמו בו דפרק מהבלי עוה"ז הרגילים בזמנינו ולובש תפילין בחדרו בישבו על התורה ועבודה תמה קדוש נקרא ותבא עליו ברכה, והכל לשם שמים לא להורות לרבים דברים תמוהים, הארכתי קצת בדברים פשוטים לברר נקודת אמת במנהג ישראל קדושים.

מה ששאל בענין יוהרא יראה דסתם אדם אפי' בן תורה אם אינו מפורסם לת"ח גדול ובעל מעשה שייך יוהרא.