מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי דרומי » ד' מאי 03, 2017 2:58 pm

הרב משולש, במחכ"ת אנא צא מעט אל העם שבשדות ותראה האם כדבריך. רוב היהודים התמימים מעריכים את תלמידי הישיבות, ויחד עם זה הם מעריכים ומוקירים את אנשי הצבא ובפרט מי שבמשפחתו יש חיילים שנפלו או נפצעו ה"י ובמילא מבקשים קצת כבוד אליהם. לא העיתונאים והפוליטיקאים הם המלמדים מה חושב היהודי הפשוט ברחוב.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 3:04 pm

דרומי כתב:הרב משולש, במחכ"ת אנא צא מעט אל העם שבשדות ותראה האם כדבריך. רוב היהודים התמימים מעריכים את תלמידי הישיבות, ויחד עם זה הם מעריכים ומוקירים את אנשי הצבא ובפרט מי שבמשפחתו יש חיילים שנפלו או נפצעו ה"י ובמילא מבקשים קצת כבוד אליהם. לא העיתונאים והפוליטיקאים הם המלמדים מה חושב היהודי הפשוט ברחוב.

אני שמח לשמוע שהתעמולה לא עוזרת, אבל בכל אופן זה לא מכשיר את התעמולה הזו של האדרת צה"ל והשפלת לומדי התורה.

פרנקל תאומים
הודעות: 2948
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מאי 03, 2017 3:21 pm

משולש כתב:
משולש כתב:
פרנקל תאומים כתב:בא נשאל אותך קודם שאלה אחרת:
מי לדעתך מגן על תושבי מדינת ישראל, צה"ל או לומדי התורה?

לא הבנתי מה עניין שמיטה להר סיני, לא זה הוא הנושא עליו אנו כעת דנים.
אבל אם בכ"ז אתה מתעקש, אז כמדומני שהתשובה ברורה: הקב"ה מגן על תושבי המדינה. הזכויות העומדות לנו לקבל את הגנתו הן עמל התורה וקיום המצוות. ההשתדלות הנצרכת לצורך ההגנה היא הפעלת מנגנוני הביטחון השונים.
כלומר, אין ספק שאותם חיילים בחזית או בגבולות שיצאו לשם מתוך רצון להגן עלינו מפני הישמעאלים אכן מגינים עלינו, אלא שאילולא התורה והמצוות לא תועיל הגנתם. אינני יודע אם לא מיותר להוסיף זאת, אך כך גם שמעתי מהג"ר עזריאל אויערבאך שליט"א.
העובדה היא שהציבור החרדי אכן מבקש את הגנתם של כוחות הביטחון באירועים שונים ובמקומות שונים, אע"פ שמנגנוני הביטחון הללו הינם חילוניים(לצערנו), ולא אומרים שהיות וכוחות הביטחון הללו אינם מתנהלים עפ"י ההלכה, אזי הם מיותרים, ובוודאי שלא אומרים שההשתדלות הטבעית מיותרת וניתן להסתפק בהגנה הרוחנית בלבד.
על שיחותיו של הגר"ח שמואלביץ זי"ע בתקופת מלחמת יוהכ"פ שמעת? הוא ידע כמה דברים על עמל התורה וזכות לומדיה.

בשביל לשמור על עם ישראל קודם כל צריך שה' ישמור עיר ואחר כך שקד שומר. אם אין סייעתא דשמיא חבל על המאמצים של הצבא. (לא אמרתי שלא צריך צבא. הבנת אותי לא נכון).
ועל כן אם קובעים יום של הזדהות והערצה לחיילים ומתעלמים לגמרי מהמגינים העיקריים שהם לומדי התורה, (והלוואי היו לפחות מתעלמים מהם ולא רודפים אותם עד חורמה). זה נקרא "כוחי ועוצם ידי" כי זה מראה שבעיניהם הצבא הוא היחיד שיכול לשמור עלינו מאוייבינו, ולומדי התורה לא מועילים לזה כלום עפ"ל.

לא קבעו יום של הזדהות עם החיילים ככלל או עם הצבא, כ"א יום של הזדהות עם החיילים הנופלים (ההרוגים) ועם משפחותיהם הטובעות בים השכול, יחי ההבדל הקטן שהוא באמת הבדל גדול.
(כמובן שניתן להבין שיהודי חרדי יחשוש מלהזדהות עם היום הזה, מחשש שהזדהותו תתפרש כתמיכה בהתגייסות לצבא החילוני, אבל אין לזה קשר עם העובדה דלעיל).
היום הזה לא נוסד כדי להשפיל את כבודם של בני הישיבות, חדל רגשי נחיתות.


נ"ב:
אני מסכים שיש ביום הזה איזה מימד של האדרת הצבא, ומסתבר שמייסדיו חשבו(במודע או בתת מודע) גם על הפן הזה. אלא שאין זה מהותו של היום גם מבחינתם ולא לכך הוא נוסד. כאמור, הוא בוודאי לא נוסד כדי להשפיל את בני הישיבות, זו היא כמעט טענת קונספירציה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 5:22 pm

פרנקל תאומים כתב:לא קבעו יום של הזדהות עם החיילים ככלל או עם הצבא, כ"א יום של הזדהות עם החיילים הנופלים (ההרוגים) ועם משפחותיהם הטובעות בים השכול, יחי ההבדל הקטן שהוא באמת הבדל גדול.
(כמובן שניתן להבין שיהודי חרדי יחשוש מלהזדהות עם היום הזה, מחשש שהזדהותו תתפרש כתמיכה בהתגייסות לצבא החילוני, אבל אין לזה קשר עם העובדה דלעיל).
היום הזה לא נוסד כדי להשפיל את כבודם של בני הישיבות, חדל רגשי נחיתות.


נ"ב:
אני מסכים שיש ביום הזה איזה מימד של האדרת הצבא, ומסתבר שמייסדיו חשבו(במודע או בתת מודע) גם על הפן הזה. אלא שאין זה מהותו של היום גם מבחינתם ולא לכך הוא נוסד. כאמור, הוא בוודאי לא נוסד כדי להשפיל את בני הישיבות, זו היא כמעט טענת קונספירציה.



סוף פסוק: אתה מסכים שהיום הזה מיועד להאדרת הצבא, וזו גם היתה כוונת מייסדיו, וזה מה שהוא עושה בפועל. (זה כמובן רק חלק מהמערך של הפצת סיסמת "נקח את גורלנו בידינו").
אני מסכים אתך שהיום הזה לא נועד להשפלת בני הישיבות ולומדי התורה כי כל השנה כולה משפילים ורודפים את בני הישיבות ולא רק יום אחד בשנה.
חושבני שסוף סוף מצאנו את הנוסחא ששנינו מסכימים עליה.

יושב ירושלים
הודעות: 841
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' מאי 03, 2017 6:11 pm

משולש כתב:
אוצר החכמה כתב:לא.
זה כמו שתגיד מעבר חצייה נעשה כדי להגן על הולכי הרגל מפני פגיעת מכוניות. האם אתה מסכים שאדם הנמצא במדבר מוגן יותר מפני מכוניות מאדם העובר במעבר חציה.

גם את המשל שלך אני לא מבין. אם במדבר אין מכוניות אז בוודאי המדבר מקום יותר בטוח.
אבל בכל מקרה עדיף לי בלי משלים.
אתה יכול להסביר לי עניינית מה בדיוק לא נכון במשפט שאמרתי??

אני מדביק אותו שוב לנוחיותך:
משולש כתב:"צה"ל הוקם כדי להגן על עם ישראל מאויביו. אך בסופו של דבר יהודי באמריקה מוגן יותר מאויביו מאשר יהודי בישראל."

אני מבין שהרב אוצה"ח התייאש מלהסביר [די בצדק..], בכל זאת אנסה אני את כוחי הדל [בלי שום משל ח"ו] בביאור הטענה [וכולי האי ואולי..], ובכן:
שני הנתונים שכתבת נכונים בהחלט [כמובן], אמנם המילים 'אך בסופו של דבר' שכוונתם היא 'צה"ל הוקם למטרה מסוימת והוא לא מצליח בה, והראיה היא שהרי באמריקה וכו', אינם נכונות כלל וכלל, שהרי באמריקה אין התחככות עם ערבים וכדו' ומלכתחילה אין שם סיכונים, משא"כ כאן אשר בלי צה"ל לא היינו מוגנים מאויבינו [וכמו שאמר הכתוב 'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר' הא 'אם ה' ישמור עיר' לא 'שווא שקד שומר' ודו"ק].
[וזהו ביאור המשל: שאין להוכיח שה'מעבר חצייה' אינו תועלתי מזה שבמדבר פחות מסוכן, כיוון ששם מלכתחילה יש פחות סיכונים ופ'].

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 6:41 pm

יושב ירושלים כתב:אני מבין שהרב אוצה"ח התייאש מלהסביר [די בצדק..], בכל זאת אנסה אני את כוחי הדל [בלי שום משל ח"ו] בביאור הטענה [וכולי האי ואולי..], ובכן:
שני הנתונים שכתבת נכונים בהחלט [כמובן], אמנם המילים 'אך בסופו של דבר' שכוונתם היא 'צה"ל הוקם למטרה מסוימת והוא לא מצליח בה, והראיה היא שהרי באמריקה וכו', אינם נכונות כלל וכלל, שהרי באמריקה אין התחככות עם ערבים וכדו' ומלכתחילה אין שם סיכונים, משא"כ כאן אשר בלי צה"ל לא היינו מוגנים מאויבינו [וכמו שאמר הכתוב 'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר' הא 'אם ה' ישמור עיר' לא 'שווא שקד שומר' ודו"ק].
[וזהו ביאור המשל: שאין להוכיח שה'מעבר חצייה' אינו תועלתי מזה שבמדבר פחות מסוכן, כיוון ששם מלכתחילה יש פחות סיכונים ופ'].

אתה מתעלם מהמבט הכולל.
מדינת ישראל (וצה"ל) הוקמה כדי לתת מקלט בטוח ליהודים, (בטענה שכל הצרות שעברנו זה בגלל שלא היה לנו מדינה), בסופו של דבר אתה מסכים שהמקום היחיד שיש סיכונים ליהודים זה מדינת ישראל. זה בהחלט כישלון מוחץ של כל הרעיון הציוני.
זה שבארה"ב אין ערבים לא קשור לעניין, גם בגרמניה הנאצית לא היו ערבים.

יושב ירושלים
הודעות: 841
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' מאי 03, 2017 7:17 pm

משולש כתב:
יושב ירושלים כתב:אני מבין שהרב אוצה"ח התייאש מלהסביר [די בצדק..], בכל זאת אנסה אני את כוחי הדל [בלי שום משל ח"ו] בביאור הטענה [וכולי האי ואולי..], ובכן:
שני הנתונים שכתבת נכונים בהחלט [כמובן], אמנם המילים 'אך בסופו של דבר' שכוונתם היא 'צה"ל הוקם למטרה מסוימת והוא לא מצליח בה, והראיה היא שהרי באמריקה וכו', אינם נכונות כלל וכלל, שהרי באמריקה אין התחככות עם ערבים וכדו' ומלכתחילה אין שם סיכונים, משא"כ כאן אשר בלי צה"ל לא היינו מוגנים מאויבינו [וכמו שאמר הכתוב 'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר' הא 'אם ה' ישמור עיר' לא 'שווא שקד שומר' ודו"ק].
[וזהו ביאור המשל: שאין להוכיח שה'מעבר חצייה' אינו תועלתי מזה שבמדבר פחות מסוכן, כיוון ששם מלכתחילה יש פחות סיכונים ופ'].

אתה מתעלם מהמבט הכולל.
מדינת ישראל (וצה"ל) הוקמה כדי לתת מקלט בטוח ליהודים, (בטענה שכל הצרות שעברנו זה בגלל שלא היה לנו מדינה), בסופו של דבר אתה מסכים שהמקום היחיד שיש סיכונים ליהודים זה מדינת ישראל. זה בהחלט כישלון מוחץ של כל הרעיון הציוני.
זה שבארה"ב אין ערבים לא קשור לעניין, גם בגרמניה הנאצית לא היו ערבים.

מתברר שהרב אוצה"ח קצת יותר פיקח ממני [אין חכם כבעל הנסיון..].

שמחו
הודעות: 265
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי שמחו » ד' מאי 03, 2017 7:18 pm

לא מובן מה ענין ארה"ב לכאן, הלא בשום שלב לא הסכימה ולא תסכים ארה"ב לקלוט מליוני יהודים סתם כך.
השאלה שעמדה בפני אבותינו היתה אם לעלות לארץ ישראל או להישאר בגלות באירופה ובמדינות ערב, ובענין הזה בשמונים השנים האחרונות פשוט וברור שנוח יותר ליהודי לגור בארץ ישראל מאשר בגרמניה/פולין/ליטא/עיראק/סוריה/תימן.

פרנקל תאומים
הודעות: 2948
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מאי 03, 2017 7:38 pm

משולש כתב:
פרנקל תאומים כתב:לא קבעו יום של הזדהות עם החיילים ככלל או עם הצבא, כ"א יום של הזדהות עם החיילים הנופלים (ההרוגים) ועם משפחותיהם הטובעות בים השכול, יחי ההבדל הקטן שהוא באמת הבדל גדול.
(כמובן שניתן להבין שיהודי חרדי יחשוש מלהזדהות עם היום הזה, מחשש שהזדהותו תתפרש כתמיכה בהתגייסות לצבא החילוני, אבל אין לזה קשר עם העובדה דלעיל).
היום הזה לא נוסד כדי להשפיל את כבודם של בני הישיבות, חדל רגשי נחיתות.


נ"ב:
אני מסכים שיש ביום הזה איזה מימד של האדרת הצבא, ומסתבר שמייסדיו חשבו(במודע או בתת מודע) גם על הפן הזה. אלא שאין זה מהותו של היום גם מבחינתם ולא לכך הוא נוסד. כאמור, הוא בוודאי לא נוסד כדי להשפיל את בני הישיבות, זו היא כמעט טענת קונספירציה.



סוף פסוק: אתה מסכים שהיום הזה מיועד להאדרת הצבא, וזו גם היתה כוונת מייסדיו, וזה מה שהוא עושה בפועל. (זה כמובן רק חלק מהמערך של הפצת סיסמת "נקח את גורלנו בידינו").
אני מסכים אתך שהיום הזה לא נועד להשפלת בני הישיבות ולומדי התורה כי כל השנה כולה משפילים ורודפים את בני הישיבות ולא רק יום אחד בשנה.
חושבני שסוף סוף מצאנו את הנוסחא ששנינו מסכימים עליה.

יועיל כב' לקרוא את דבריי פעם נוספת מתחילתם עד סופם ובוודאי יבינם אל נכון, תחת להתקפד בעמדתו ללא טעם וריח.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 7:56 pm

פרנקל תאומים כתב:
משולש כתב:
פרנקל תאומים כתב:לא קבעו יום של הזדהות עם החיילים ככלל או עם הצבא, כ"א יום של הזדהות עם החיילים הנופלים (ההרוגים) ועם משפחותיהם הטובעות בים השכול, יחי ההבדל הקטן שהוא באמת הבדל גדול.
(כמובן שניתן להבין שיהודי חרדי יחשוש מלהזדהות עם היום הזה, מחשש שהזדהותו תתפרש כתמיכה בהתגייסות לצבא החילוני, אבל אין לזה קשר עם העובדה דלעיל).
היום הזה לא נוסד כדי להשפיל את כבודם של בני הישיבות, חדל רגשי נחיתות.


נ"ב:
אני מסכים שיש ביום הזה איזה מימד של האדרת הצבא, ומסתבר שמייסדיו חשבו(במודע או בתת מודע) גם על הפן הזה. אלא שאין זה מהותו של היום גם מבחינתם ולא לכך הוא נוסד. כאמור, הוא בוודאי לא נוסד כדי להשפיל את בני הישיבות, זו היא כמעט טענת קונספירציה.



סוף פסוק: אתה מסכים שהיום הזה מיועד להאדרת הצבא, וזו גם היתה כוונת מייסדיו, וזה מה שהוא עושה בפועל. (זה כמובן רק חלק מהמערך של הפצת סיסמת "נקח את גורלנו בידינו").
אני מסכים אתך שהיום הזה לא נועד להשפלת בני הישיבות ולומדי התורה כי כל השנה כולה משפילים ורודפים את בני הישיבות ולא רק יום אחד בשנה.
חושבני שסוף סוף מצאנו את הנוסחא ששנינו מסכימים עליה.

יועיל כב' לקרוא את דבריי פעם נוספת מתחילתם עד סופם ובוודאי יבינם אל נכון, תחת להתקפד בעמדתו ללא טעם וריח.

אתה לא אמרת שהיום הזה מיועד גם להאדרת הצבא?

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 7:58 pm

שמחו כתב:לא מובן מה ענין ארה"ב לכאן, הלא בשום שלב לא הסכימה ולא תסכים ארה"ב לקלוט מליוני יהודים סתם כך.
השאלה שעמדה בפני אבותינו היתה אם לעלות לארץ ישראל או להישאר בגלות באירופה ובמדינות ערב, ובענין הזה בשמונים השנים האחרונות פשוט וברור שנוח יותר ליהודי לגור בארץ ישראל מאשר בגרמניה/פולין/ליטא/עיראק/סוריה/תימן.

האם ידוע לך כמה יהודים נהרגו בכל המדינות האלו שהזכרת בשישים השנים האחרונות? (אמרת שמונים כדי לכלול את השואה? השואה היתה כמעט גם בא"י).

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 7:59 pm

יושב ירושלים כתב:
משולש כתב:
יושב ירושלים כתב:אני מבין שהרב אוצה"ח התייאש מלהסביר [די בצדק..], בכל זאת אנסה אני את כוחי הדל [בלי שום משל ח"ו] בביאור הטענה [וכולי האי ואולי..], ובכן:
שני הנתונים שכתבת נכונים בהחלט [כמובן], אמנם המילים 'אך בסופו של דבר' שכוונתם היא 'צה"ל הוקם למטרה מסוימת והוא לא מצליח בה, והראיה היא שהרי באמריקה וכו', אינם נכונות כלל וכלל, שהרי באמריקה אין התחככות עם ערבים וכדו' ומלכתחילה אין שם סיכונים, משא"כ כאן אשר בלי צה"ל לא היינו מוגנים מאויבינו [וכמו שאמר הכתוב 'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר' הא 'אם ה' ישמור עיר' לא 'שווא שקד שומר' ודו"ק].
[וזהו ביאור המשל: שאין להוכיח שה'מעבר חצייה' אינו תועלתי מזה שבמדבר פחות מסוכן, כיוון ששם מלכתחילה יש פחות סיכונים ופ'].

אתה מתעלם מהמבט הכולל.
מדינת ישראל (וצה"ל) הוקמה כדי לתת מקלט בטוח ליהודים, (בטענה שכל הצרות שעברנו זה בגלל שלא היה לנו מדינה), בסופו של דבר אתה מסכים שהמקום היחיד שיש סיכונים ליהודים זה מדינת ישראל. זה בהחלט כישלון מוחץ של כל הרעיון הציוני.
זה שבארה"ב אין ערבים לא קשור לעניין, גם בגרמניה הנאצית לא היו ערבים.

מתברר שהרב אוצה"ח קצת יותר פיקח ממני [אין חכם כבעל הנסיון..].

אכן, זו חכמה גדולה כשאין מה לענות אז לא עונים.

שמחו
הודעות: 265
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי שמחו » ד' מאי 03, 2017 8:11 pm

משולש כתב:
שמחו כתב:לא מובן מה ענין ארה"ב לכאן, הלא בשום שלב לא הסכימה ולא תסכים ארה"ב לקלוט מליוני יהודים סתם כך.
השאלה שעמדה בפני אבותינו היתה אם לעלות לארץ ישראל או להישאר בגלות באירופה ובמדינות ערב, ובענין הזה בשמונים השנים האחרונות פשוט וברור שנוח יותר ליהודי לגור בארץ ישראל מאשר בגרמניה/פולין/ליטא/עיראק/סוריה/תימן.

האם ידוע לך כמה יהודים נהרגו בכל המדינות האלו שהזכרת בשישים השנים האחרונות? (אמרת שמונים כדי לכלול את השואה? השואה היתה כמעט גם בא"י).

גם באינדונזיה לא נהרגו יהודים ב- 3,000 השנים האחרונות. פשוט אין שם יהודים.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 8:19 pm

שמחו כתב:
משולש כתב:
שמחו כתב:לא מובן מה ענין ארה"ב לכאן, הלא בשום שלב לא הסכימה ולא תסכים ארה"ב לקלוט מליוני יהודים סתם כך.
השאלה שעמדה בפני אבותינו היתה אם לעלות לארץ ישראל או להישאר בגלות באירופה ובמדינות ערב, ובענין הזה בשמונים השנים האחרונות פשוט וברור שנוח יותר ליהודי לגור בארץ ישראל מאשר בגרמניה/פולין/ליטא/עיראק/סוריה/תימן.

האם ידוע לך כמה יהודים נהרגו בכל המדינות האלו שהזכרת בשישים השנים האחרונות? (אמרת שמונים כדי לכלול את השואה? השואה היתה כמעט גם בא"י).

גם באינדונזיה לא נהרגו יהודים ב- 3,000 השנים האחרונות. פשוט אין שם יהודים.

לא נכון. לדוגמא רק בגרמניה יש לפחות רבע מליון יהודים, קהילת יהודי גרמניה היא השלישית בגדלה במערב אירופה.

שמחו
הודעות: 265
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי שמחו » ד' מאי 03, 2017 8:45 pm

משולש כתב:
שמחו כתב:
משולש כתב:

גרמניה זו מדינה מתקדמת ואך טבעי שיהודים שהם עם מצליח יבואו לגור שם. ועדיין, אני משער שמצבם הרוחני גרוע מאוד, גם אצל החילונים דשם שלבטח נישאים בנישואי תערובת וגם שומרי התורה שם בוודאי אינם ברמה כמו בארץ ישראל.
בשאר המדינות הנ"ל כמעט לא מתגוררים יהודים, או שנכחדו לצערינו או שמשום מה העדיפו לעלות לארץ ישראל.

כללו של דבר: למרות כל הבעיות הבטחוניות שבארץ ישראל ולמרות רבבות ההרוגים לצערינו, המחיר נחשב ל'משתלם' אל מול היש האדיר שנבנה כאן בין בגשמיות ובין ברוחניות.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 8:50 pm

שמחו כתב:
גרמניה זו מדינה מתקדמת ואך טבעי שיהודים שהם עם מצליח יבואו לגור שם. ועדיין, אני משער שמצבם הרוחני גרוע מאוד, גם אצל החילונים דשם שלבטח נישאים בנישואי תערובת וגם שומרי התורה שם בוודאי אינם ברמה כמו בארץ ישראל.
בשאר המדינות הנ"ל כמעט לא מתגוררים יהודים, או שנכחדו לצערינו או שמשום מה העדיפו לעלות לארץ ישראל.

כללו של דבר: למרות כל הבעיות הבטחוניות שבארץ ישראל ולמרות רבבות ההרוגים לצערינו, המחיר נחשב ל'משתלם' אל מול היש האדיר שנבנה כאן בין בגשמיות ובין ברוחניות.


עדיף לדון נושא נושא ולא לעבור נושא באמצע הדיון. כעת אנו מדברים על שיטת "ישראל בטח בצה"ל". שלצערנו נכשלה.
על הנושא הרוחני נדון בנפרד אחרי שנסיים את הנושא הבטחוני.

פרנקל תאומים
הודעות: 2948
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מאי 03, 2017 9:17 pm

משולש כתב:
פרנקל תאומים כתב:
משולש כתב:סוף פסוק: אתה מסכים שהיום הזה מיועד להאדרת הצבא, וזו גם היתה כוונת מייסדיו, וזה מה שהוא עושה בפועל. (זה כמובן רק חלק מהמערך של הפצת סיסמת "נקח את גורלנו בידינו").
אני מסכים אתך שהיום הזה לא נועד להשפלת בני הישיבות ולומדי התורה כי כל השנה כולה משפילים ורודפים את בני הישיבות ולא רק יום אחד בשנה.
חושבני שסוף סוף מצאנו את הנוסחא ששנינו מסכימים עליה.

יועיל כב' לקרוא את דבריי פעם נוספת מתחילתם עד סופם ובוודאי יבינם אל נכון, תחת להתקפד בעמדתו ללא טעם וריח.

אתה לא אמרת שהיום הזה מיועד גם להאדרת הצבא?

אתה כתבת שאני מסכים שהיום הזה מיועד להאדרת הצבא, ולא היא, אני כתבתי שהיום זה מיועד להשתתפות בצערם של המשפחות השכולות ולתמיכה בהם, וציינתי שאומנם מסתבר שיש ביום הזה גם איזה מימד,איזה מימד! של האדרת הצבא, ומסתבר שמייסדיו חשבו גם על המימד הזה, אך הדגשתי שאי"ז ולא היה זה מהותו של היום מבחינתם (כ"א מקסימום ריווח טפל ומשני, וגם בזה אינני בטוח).
מדוע אתה מטריח אותי לשוב ולכתוב את דבריי שהתפרשו על ידי באופן ברור לעיל? האם כב' מעוניין בדו שיח של דמגוגיה או שאכן רצונך לברר את האמת?

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 10:29 pm

אתה מסכים שיש כאן "איזה מימד" של האדרת הצבא?
מה יהיה? מתי אצליח להגיע לסוף דעתך???

דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי דרומי » ד' מאי 03, 2017 10:33 pm

אולי יעזור לעשות חשבון.

98 אחוז ממהותו של יום זה נועדו פשוט לתת כבוד לנופלים ולכלל החיילים המוסרים את נפשם למען בטחון העם היושב בציון.

עוד 2 אחוז נועדו להאדיר כל מיני מטרות פוליטיות שפלות.

מכיון שאזלינן בתר רובא, הרי כשאנו דנים במהותו של יום, לפחות איך שהוא נשפט בעיני רוב האנשים בארץ הקודש - אין מצוה 'לחפור' דוקא באותם 2 אחוזים בזויים ואפשר להתמקד באותם 98 אחוזים שהם העיקר המכריע בענין זה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 10:35 pm

דרומי כתב:אולי יעזור לעשות חשבון.

98 אחוז ממהותו של יום זה נועדו פשוט לתת כבוד לנופלים ולכלל החיילים המוסרים את נפשם למען בטחון העם היושב בציון.

עוד 2 אחוז נועדו להאדיר כל מיני מטרות פוליטיות שפלות.

מכיון שאזלינן בתר רובא, הרי כשאנו דנים במהותו של יום, לפחות איך שהוא נשפט בעיני רוב האנשים בארץ הקודש - אין מצוה 'לחפור' דוקא באותם 2 אחוזים בזויים ואפשר להתמקד באותם 98 אחוזים שהם העיקר המכריע בענין זה.

דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי דרומי » ד' מאי 03, 2017 10:43 pm

אנסה את כוחי בפעם האחרונה: האם כשאתה נוסע עם נהג מונית אתה אומר לו 'תודה'? אם תלך ברחוב ויפול לך משהו מהכיס ויבוא מישהו וירים לך אותו האם תגיד לו 'תודה'?

אם התשובה היא חיובית - אז תוכל גם להבין שאין כל בעיה להגיד 'תודה' ו'כל הכבוד' לחייל ששומר על מערת המכפלה בחברון או על קבר רחל או על הכותל המערבי או סתם כך בכל ישוב בארץ הקודש. והיום הזה מוקדש לומר 'תודה' לחיילים שפעילותם יש בה סיכון חיים כפי שמתבטא בפועל ובפרט בענין החללים הי"ד. אין לזה שום קשר עם תלמידי הישיבות! [ואם תשאל, אז למה לנהגי המוניות לא מקדישים יום לומר להם 'כל הכבוד' על פעלם? אז התשובה היא, שנהגי המוניות לא מפקירים את חייהם ואפילו לא את ממונם].

אם התשובה היא שלילית - שיהיה לך לילה טוב...

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 03, 2017 11:05 pm

דרומי כתב:אנסה את כוחי בפעם האחרונה: האם כשאתה נוסע עם נהג מונית אתה אומר לו 'תודה'? אם תלך ברחוב ויפול לך משהו מהכיס ויבוא מישהו וירים לך אותו האם תגיד לו 'תודה'?

אם התשובה היא חיובית - אז תוכל גם להבין שאין כל בעיה להגיד 'תודה' ו'כל הכבוד' לחייל ששומר על מערת המכפלה בחברון או על קבר רחל או על הכותל המערבי או סתם כך בכל ישוב בארץ הקודש. והיום הזה מוקדש לומר 'תודה' לחיילים שפעילותם יש בה סיכון חיים כפי שמתבטא בפועל ובפרט בענין החללים הי"ד. אין לזה שום קשר עם תלמידי הישיבות! [ואם תשאל, אז למה לנהגי המוניות לא מקדישים יום לומר להם 'כל הכבוד' על פעלם? אז התשובה היא, שנהגי המוניות לא מפקירים את חייהם ואפילו לא את ממונם].

אם התשובה היא שלילית - שיהיה לך לילה טוב...

בוודאי שמותר להודות לחיילים וחובה להודות.
אבל...
האינך מסכים שתרומתם של לומדי תורה גדולה עשרות מונים מתרומתם של החיילים?
אז מדוע לא מקדישים יום לאלו שממיתים את עצמם באהלה של תורה למעננו??

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 03, 2017 11:40 pm

עד שאתה שואל את זה אשאלך.
הלא לומדי תורה וודאי יותר חשובים מהנדיבים הנודבים לבית הכנסת. מדוע יש לוחות זכרון ושלטי ענק לנודבי בית הכנסת ואין שלטים לכבוד האברכים שלומדים שם.

בינוני
הודעות: 693
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי בינוני » ה' מאי 04, 2017 12:21 am

כתבתי כאן דברים נחרצים מדי נגד אחד מחשובי הפורום, אני מתנצל למפרע ומוחק את דבריי.
נערך לאחרונה על ידי בינוני ב ה' יוני 08, 2017 2:58 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

משה נטע
הודעות: 417
הצטרף: ד' ינואר 11, 2017 7:01 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי משה נטע » ה' מאי 04, 2017 12:46 am

משולש כתב:
שמחו כתב:גרמניה זו מדינה מתקדמת ואך טבעי שיהודים שהם עם מצליח יבואו לגור שם. ועדיין, אני משער שמצבם הרוחני גרוע מאוד...

בשאר המדינות הנ"ל כמעט לא מתגוררים יהודים, או שנכחדו לצערינו או שמשום מה העדיפו לעלות לארץ ישראל.

כבודו חי בכדור הארץ?
הרי זה פשוט שרוב הקרוב לחצי מהיהודים חיים בחו"ל בשלום ושלווה הרבה יותר מהחיים בארץ הקודש, מה לא פשוט בזה?
חוץ מגרמניה, מה עם ארה"ב? בריטניה? אוסטרליה? בלגיה? הולנד? שווייץ? אלפים, עשרות אלפים ואף מליוני יהודים בהם.

פרנקל תאומים
הודעות: 2948
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' מאי 04, 2017 9:00 am

משולש כתב:אתה מסכים שיש כאן "איזה מימד" של האדרת הצבא?
מה יהיה? מתי אצליח להגיע לסוף דעתך???

אחר בקשת מחילתך,
כתבתי את דעתי באופן ברור כ"כ עד שכל מי שאינו מתקשה בהבנת הנקרא בוודאי מבין אותה היטב. כמובן שאף אחד לא חייב להסכים עם דעתי הענייה, אבל אני בהחלט מצפה מכל אחד לבל יסלף את דבריי.
כאמור(בפעם השלישית) אני מסכים שיש גם איזה מימד של האדרת הצבא ביום הזה, שנובע מעצם כך שעוסקים כל אותו היום בחיילים ההרוגים ומנחמים את המשפחות בדיבורים על גבורת יקיריהם וכדו' (הוספתי כי מסתבר שמייסדיו חשבו גם על המימד הזה). אבל המימד הזה הינו משני בלבד, ואף זניח, ואינו עיקרו של היום או מהותו. יום הזיכרון במהותו בא להביע סולידריות והשתתפות בכאב של המשפחות השכולות, לכך הוא נועד.
אני מרגיש מגוחך לשאת ולתת כאן שוב ושוב "בגדרי מהותו של יום הזיכרון, יסודות תקנתו, והמסתעף", אבל מה אעשה שאתה מתעקש לא להבין דברים פשוטים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12183
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' מאי 04, 2017 9:15 am

לפעמים אני מהרהר שהיה צריך לעשות איזה סיסמה לפורום אספקלריא, בכדי שרק מורשים יוכלו להכנס לה. ולא כדי לשמור על רמת הדיון, זו בקשה מוגזמת וחסרת סיכוי לצערינו. אלא, למען לא נהיה לבוז בעיני אחרים, בשל השטחיות והרדידות בהם מתנהלים רוב הדיונים כאן. איך למען ה' מקנים קורט של מורכבות לחשיבה? איך מפתחים מעט מקוריות לדברים?

אין מילים.

(הנה דוגמא למורכבות, בעיני ראיתי ראש ישיבה מפורסם הנמנה על מפלגה הנושאת את המלחמה בגיוס חרדים לצה"ל עומד בצפירה ברחובה של ב"ב!)

פרנקל תאומים
הודעות: 2948
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' מאי 04, 2017 1:33 pm

משולש כתב:
דרומי כתב:אנסה את כוחי בפעם האחרונה: האם כשאתה נוסע עם נהג מונית אתה אומר לו 'תודה'? אם תלך ברחוב ויפול לך משהו מהכיס ויבוא מישהו וירים לך אותו האם תגיד לו 'תודה'?

אם התשובה היא חיובית - אז תוכל גם להבין שאין כל בעיה להגיד 'תודה' ו'כל הכבוד' לחייל ששומר על מערת המכפלה בחברון או על קבר רחל או על הכותל המערבי או סתם כך בכל ישוב בארץ הקודש. והיום הזה מוקדש לומר 'תודה' לחיילים שפעילותם יש בה סיכון חיים כפי שמתבטא בפועל ובפרט בענין החללים הי"ד. אין לזה שום קשר עם תלמידי הישיבות! [ואם תשאל, אז למה לנהגי המוניות לא מקדישים יום לומר להם 'כל הכבוד' על פעלם? אז התשובה היא, שנהגי המוניות לא מפקירים את חייהם ואפילו לא את ממונם].

אם התשובה היא שלילית - שיהיה לך לילה טוב...

בוודאי שמותר להודות לחיילים וחובה להודות.
אבל...
האינך מסכים שתרומתם של לומדי תורה גדולה עשרות מונים מתרומתם של החיילים?
אז מדוע לא מקדישים יום לאלו שממיתים את עצמם באהלה של תורה למעננו??

אתה שואל זאת ברצינות?
המדינה לא מקדישה יום לכבודם של בני התורה מפני שהיא מדינה חילונית ואינה מבינה את ערכם של בני התורה אשר לא יסולא בפז, אף אחד לא חולק על זה. המדינה היא חילונית, לא נראה לי שמישהו מהכותבים כאן שכח את העובדה המצערת הזאת.
אבל זה לא אומר שלפיכך "יום הזיכרון" לחיילים הינו משוקץ ומהותו כפירה.
הלוגיקה שלך היא: אם המדינה קבעה יום לחיילים ההרוגים ולא קבעה יום לבני התורה, עכ"ח שהיום שנקבע לחיילים ההרוגים הינו אמירה שהצבא מקיים אותנו ולא התורה. הלוגיקה הזאת איננה נכונה ואין לה על מה להישען.
וזאת מלבד מה שכבר העיר הרב אוצה"ח בעניין לוחות זיכרון בביהכ"נ לתורמים ולא ללומדים...

נ"ב:
עליי להדגיש שוב: אני מסכים כי אל לנו להשתתף לכתחילה באופן פעיל ביום הזה- ללכת לטקסים או לרדת לרחוב בכוונה כדי לעמוד בצפירה 'המקודשת', או אפי' ליזום פעילות רוחנית עבורו, משום שאל לנו להשתתף לכתחילה בכל המועדים והזמנים שהמדינה קובעת, היות שמבחינתנו מדינה יהודית אשר אינה רואה את עצמה כפופה לתורת ה' הינה חילול ה' מאין כמוהו, ואשר ע"כ אל לנו להזדהות עם סמליה מרצון אם באפשרותינו להימנע מכך. אלא שאין זה אומר שמשום כך צריך לתלות ביום הזיכרון תילי תילים של פלפולים כדי להוכיח שהוא יום של כפירה שנועד כדי לומר 'כוחי ועוצם ידי' מחד ולהשפיל את כבודם של בני הישיבות מאידך וכל שאר הני ירקות, בשעה שהאמת הפשוטה היא שהוא בסה"כ יום שנועד להזדהות עם המשפחות השכולות, הא ותול"מ.
והיות שהיום הזה רגיש במיוחד, בוודאי ראוי לנהוג בו במשנה רגישות בכל הנוגע לרה"ר. כמובן שיש מקום לדון אם עמידה בצפירה יש בה משום חוקות הגויים ומה עלינו לעשות כדי להימלט מחשש זה מחד, ולא לפגוע ברגשות המשפחות(וגם לא לתת חרב ביד מוציאי דיבתנו) מאידך. אך אין צורך להפריז מעבר לכך ולנפח את העובדות הפשוטות מעבר למה שהן באמת.

אותה אבקש
הודעות: 368
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי אותה אבקש » ג' אוקטובר 31, 2017 6:21 pm

ציין אחד מגאוני הדור שליט"א לגמ' ב"ב דף ק' ע"ב "אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת,
כנגד הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל וכו' היכי עבדי...בראשונה לא היו פוחתין משבעה
מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו", ויש מהראשונים שפירשו שמספידים
את המת ואיכא לקמאי שפירשו שעומדים דוממים כהמת ששוכב דומם.
אגב, בעבר אכן היה נהוג בישיבות מועצגה"ת לעמוד לזכר החברים.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' אוקטובר 31, 2017 8:57 pm

כמדומני שבהספדו של הגר"ח שמואלביץ על הגרא"י פינקל אמר בתוך הדברים שאם היינו זוכים והיה כאן עימנו ר' לייזר יודל היינו עומדים לכבודו עכשיו שהוא איננו אין סיבה לעמוד ונתיישב ונתיישבו כולם.
זכור למישהו?

מה שנכון נכון
הודעות: 9373
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' אוקטובר 31, 2017 9:16 pm

מיכאל1 כתב:כמדומני שבהספדו של הגר"ח שמואלביץ על הגרא"י פינקל אמר בתוך הדברים שאם היינו זוכים והיה כאן עימנו ר' לייזר יודל היינו עומדים לכבודו עכשיו שהוא איננו אין סיבה לעמוד ונתיישב ונתיישבו כולם.
זכור למישהו?

מסופר במח ולב.

גביר
הודעות: 1259
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי גביר » ג' נובמבר 14, 2017 8:23 am

בספרו של בן ציון דינור - בעולם ששקע :זכרונות ורשומות מדרך חיים (תרמ"ד - תרע"ד) ירושלים :מוסד ביאליק,תשי"ח 1958 עמ' 55 מתואר הספד על רבי יצחק אלחנן שהתקיים בעיר הומל. המספיד היה ר' בנימין מאיר מחבר 'כרם בנימין'. בתוך שיחתו הוא הכריז כי רבי יצחק אלחנן 'ברגע זה הוא עומד להגיע לכאן' ולכן 'נקבל אותו כמו שמקבלים את רבן של כל בני הגולה, אבל לא בעמידה אלא בישיבת אבל, וכל הקהל ישב על הרצפה וגם המגיד והחל לדבר לרבי יצחק אלחנן בלשון נוכח ולבקש ממנו כי יהיה מליץ יושר לעמו הנרדף בגולה ולכל אחד מבניו הסובלים והנענים ... הקהל הרב ישב ובכה בכי תמרורים".

מעט דבש
הודעות: 3296
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: עמידה בשעת הצפירה-האם יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו?

הודעהעל ידי מעט דבש » א' דצמבר 03, 2017 11:29 pm

על המצב במדינת ישראל מול התפוצות, כבר האריכו והרחיבו באשכולות אחרים.

למעוניינים, ציינתי קישורים רבים באשכול זה:
viewtopic.php?p=333735#p333735

אותה אבקש
הודעות: 368
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי אותה אבקש » ב' דצמבר 11, 2017 3:23 pm

אשכול נוסף בענין זה:
viewtopic.php?f=51&t=4896

אותה אבקש
הודעות: 368
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי אותה אבקש » ד' אפריל 18, 2018 2:32 pm

מבי מדרשא כתב:מצעירותי זוכר אני את הטענה כי עמידה בצפירה יש בה משום בחוקותיהם, דהדרך להתיחד כלשונם עם הנופלים והמתים ולכבדם ע"י עמידה אין היא ממקום קדוש. והנה בעלעלי בפרוטוקול (או כלשון הכותבו פרטי-כל) מאסיפת הרבנים הכללית בווארשא תרפ"ב מוצא אני כך, וסמוך ובטוח אני שחכמי האוצר יועילו להביא צילום הדבר, בתחילת דרשתו של הרב מסאניק הלוא הוא רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל: "אנחנו רבני גליציא כבר יסדנו 'אגודת רבנים גליצאים' בראשית שנות המלחמה תחת נשיאות גאונים מפורסמים וביניהם הגאון המובהק מוה"ר יוסף ענגיל ז"ל שבמשך הזמן של"ח - אני מבקש לכבד את זכרו - [כל הנאספים קמים]". עד כאן. לאמור כי גדולי ישראל קמו לכבד זכרו של הגאון ר"י ענגיל? האמנם יש לכך מקור ביהדות? ושמא תאמרו דהוא מעין 'מפני שיבה תקום' הלא לזה נמי מיבעי ראיה דשייך גם לאחר מותו כיבוד שכזה?

מה שנכון נכון
הודעות: 9373
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אפריל 18, 2018 2:41 pm

אותה אבקש כתב:
מבי מדרשא כתב:מצעירותי זוכר אני את הטענה כי עמידה בצפירה יש בה משום בחוקותיהם, דהדרך להתיחד כלשונם עם הנופלים והמתים ולכבדם ע"י עמידה אין היא ממקום קדוש. והנה בעלעלי בפרוטוקול (או כלשון הכותבו פרטי-כל) מאסיפת הרבנים הכללית בווארשא תרפ"ב מוצא אני כך, וסמוך ובטוח אני שחכמי האוצר יועילו להביא צילום הדבר, בתחילת דרשתו של הרב מסאניק הלוא הוא רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל: "אנחנו רבני גליציא כבר יסדנו 'אגודת רבנים גליצאים' בראשית שנות המלחמה תחת נשיאות גאונים מפורסמים וביניהם הגאון המובהק מוה"ר יוסף ענגיל ז"ל שבמשך הזמן של"ח - אני מבקש לכבד את זכרו - [כל הנאספים קמים]". עד כאן. לאמור כי גדולי ישראל קמו לכבד זכרו של הגאון ר"י ענגיל? האמנם יש לכך מקור ביהדות? ושמא תאמרו דהוא מעין 'מפני שיבה תקום' הלא לזה נמי מיבעי ראיה דשייך גם לאחר מותו כיבוד שכזה?

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 81&hilite=

אותה אבקש
הודעות: 368
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי אותה אבקש » ד' אפריל 18, 2018 2:59 pm

חסום לי, במחילה אם אפשר להעלות, ייש"כ מראש.

אותה אבקש
הודעות: 368
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי אותה אבקש » ד' אפריל 18, 2018 3:02 pm

כמו"כ שמעתי שבפרוטוקול של מועצגה"ת משנת תשי"ז נכתב אודות כך שהגר"ז סורוצקין הכריז על דקת דומיה לזכר החברים שנפטרו, האם אכן נמצא כן בכתובים?
וא"כ, האם אפשר להמציא צילומו?
ייש"כ.

מה שנכון נכון
הודעות: 9373
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: עמידה לזכרו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אפריל 18, 2018 3:03 pm

אותה אבקש כתב:

חסום לי, במחילה אם אפשר להעלות, ייש"כ מראש.

ג ע"א.
פרטיכל מאסיפת הרבנים תרפב.pdf
(1.08 MiB) הורד 112 פעמים


ע"ע
אלה אזכרה ב ר' מיכל שטופל.PNG
אלה אזכרה ב ר' מיכל שטופל.PNG (15.53 KiB) נצפה 1587 פעמים

גל גל
הודעות: 185
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

הודעהעל ידי גל גל » ב' אפריל 29, 2019 8:15 pm

בס''ד

פרשת קדושים :האם מותר לעמוד בצפירה

פתיחה

בפרשת השבוע, אוסרת התורה ללכת בחוקות הגויים, וכפי שמסביר ספר החינוך (מצווה רסב), מטרת האיסור להרחיק את עם ישראל מהגויים (ועובדי עבודה זרה), ולשמור על ייחודיותו אחד הדברים שאסרה התורה הוא, להסתפר כמו הגויים, 'קומי' בלשון הגמרא בסוטה (מט ע''ב).

מה הכוונה קומי? רש''י (ד''ה מספר) מפרש, שהכוונה לאדם המגלח את כל שערו, אבל משאיר קוקו מאחור. המסתפר כך, יעבור על איסור דאורייתא של הליכה בחוקות הגויים. בגמרא בקידושין (עו ע''ב) מובא שאסור להשאיר בלורית. הרמב''ם (עבודה זרה יא, א) מפרש שהכוונה לכך שמורידים את השיער מצדדי הראש, ומשאירים באמצע ('מוהיקן'), ובלשונו:

''אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים... ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן.''

רש''י חלק על הרמב''ם וכתב, שהבלורית שהגמרא בקידושין אוסרת, זה הקומי שהגמרא בסוטה אוסרת. לכן לפי שיטתו אין איסור לגלח מהצדדים ולהשאיר שיער באמצע, ורק כאשר מגלחים את כל הראש ומשאירים קוקו מאחור – הדבר אסור.

כיצד נפסק להלכה? הבית יוסף (יו''ד קעח) הביא, שמנהג בני ספרד להשאיר שיער באמצע ולגלח מהצדדים. הוא כתב שאולי הם סמכו על שיטת רש''י שמקל, אבל מכל מקום להלכה, כיוון שהרמב''ם פסק לאסור ועוד שמהתוספתא בשבת (ז, א) מוכח כדבריו, אסור לגלח מהצדדים ולהשאיר באמצע. מכל מקום, אם מורידים בצורה עדינה, שלא ניכר ההבדל בין מרכז הראש לצדדים - מותר.

בעקבות התורה שאוסרת ללכת בחוקות הגויים, נעסוק השבוע בשאלה האם מותר לעמוד בצפירה.

1. הליכה בחוקות הגויים

א. הגמרא במסכת סנהדרין (נב ע''ב) מביאה מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים, כיצד היו הורגים את הנידונים למוות. לדעת חכמים, היו עושים כדרך שהמלכות עושה, דהיינו לוקחים חרב ומתיזים לנידון למוות את הראש. לדעת ר' יהודה לעומת זאת, היו מניחים את ראש הנידון על משטח כלשהו, ומכים בצווארו עם קופיץ (סכין המיועדת לשבירת עצמות) עד שהוא מת.

הגמרא אומרת שר' יהודה מודע לכך שהדרך שהוא מציע להרוג את הנידונים למוות היא אכזרית, אלא שהוא סבר שבגלל שהגויים היו הורגים באמצעות חרב את הנידונים למוות, עשיית דין בצורה כזאת היא איסור דאורייתא של הליכה בחוקות הגויים, לכן הוא העדיף להרוג בקופיץ. חכמים לעומתו טוענים, שמכיוון שהתורה ציוותה על מוות באמצעות חרב (בעיר הנידחת), לא מהגוים למדו חז''ל את הדרך להרוג כך, ולכן אין בזה איסור של הליכה בחוקות הגויים. ובלשון הגמרא:

''מצוות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו. אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה ובחקותיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא, לא מינייהו קא גמרינן (= לא מהם למדנו את זה).''

ב. גמרא סותרת לגמרא בסנהדרין, מופיעה במסכת עבודה זרה (יא ע''א). הגמרא מביאה בשם חכמים, שביום בו הגויים שורפים את הגופה של השליט שלהם, אסור לסחור איתם. הסיבה לכך היא, שיום זה נהפך להיות אחד מחגיהם, ובמידה ויקנו מהם ביום חגם הם ילכו להודות לאלוהיהם, ואסור ליהודים לגרום לכך שישמע שם אלהים אחרים (עיין בדף לפרשת כי תבוא).

מקשה הגמרא, אם שריפת הגופה מהווה פולחן לעבודה זרה, כיצד אנו שורפים את בגדי ומיטת המלך שנפטר? הרי יש בכך איסור הליכה בחוקות הגויים! מתרצת הגמרא, שלא השריפה היא מעשה הפולחן של הגויים, אלא המוות של אותו אדם חשוב הוא הפולחן. ממילא כאשר נפטר אדם חשוב גם שורפים את גופתו, אבל החג הוא לא מחמת השריפה, אלא בגלל המוות. לכן מותר גם ליהודים לשרוף את בגדי המלך ואין בכך איסור של הליכה בחוקות גויים.

מקשים התוספות במקום (ד''ה ואי), מדוע הגמרא צריכה לדחוק שהחג הוא לא בגלל השריפה, אלא בגלל מיתתו של האיש החשוב?! אפשר היה לתרץ כמו הגמרא בסנהדרין, שבאמת החג הוא בגלל השריפה, אבל בגלל שהשריפה כבר כתובה בתורה (מוות בשריפה הוא אחד מארבע מיתות בית דין) אין בכך איסור!

יישוב הסתירה

בעקבות קושיית התוספות מצינו בפוסקים שתי שיטות:

א. אפשרות אחת לתרץ, מופיעה בתוספות בעבודה זרה (שם) בשם ר''י. הוא מבאר, שיש לחלק בין שני סוגי מנהגי שנוהגים הגויים: מנהג שעושים לשם העבודה הזרה ממש, ובזה עוסקת מדברת הגמרא בעבודה זרה שדנה בשריפת כלי המלך. ויש מנהג שאינו בשביל עבודה זרה, אלא סתם כי כך נהגו, ובכך דנה הגמרא בסנהדרין העוסקת בעריפת הראש עם חרב.

כאשר מדובר במנהגי עבודה זרה ממש, אז גם אם המנהג מופיע בתורה בפירוש, עדיין יהיה אסור לבצע אותו. לכן הגמרא בעבודה זרה הייתה צריכה לתרץ, ששריפת המלכים היא לא ממש חוק לעבודה זרה, ולא תירצה שיש פסוק בתורה המתיר שריפה. כאשר מדובר בסתם מנהג של גויים ללא קשר לעבודה זרה, אז גם אם יש במנהג טעם, בשביל שיהיה מותר לחקות אותו צריך שהוא יהיה כתוב בפירוש בתורה, ולכן הגמרא בסנהדרין מביאה פסוק שמתיר להרוג נידונים למוות בסייף, ובלשונו:

''לכך פירש ר"י דתרי (=ששני) גווני חוקה יש, אחד שעושין לשם חוק לעבודת כוכבים ואחד שעושין לשם הבל ושטות שלהם. הכא בשמעתין (= כאן במסכת עבודה זרה) מדובר בחוק שעושים לשם עבודת כוכבים, ואף על גב דכתוב בתורה יש לאסור... ובסנהדרין משתעי (= מדובר) על חוק משום חשיבות ולהכי אי כתיבא באורייתא שרי (= אם כתוב בתורה מותר).''

ב. חילוק שונה מופיע בר''ן (עבודה ז ע''ב שורפין) ובמהרי''ק (שורש פח), והם מחלקים בין שני סוגי מנהגים: כאשר מדובר במנהגים שנהגו בהם הגויים ואין בהם טעם והיגיון כלל, אז הם אסורים מחשש שהמקור של המנהגים הוא בעבודה זרה. אמנם, במידה והתורה מזכירה בפירוש מנהג כזה, אז הוא מותר. לכן מותר להרוג באמצעות סייף נידונים למוות.

סוג שונה של מנהגים, הם מנהגים שיש בהם הגיון ואנו יודעים שהם לא קשורים לעבודה זרה. בניגוד לדעת התוספות לעיל, שגם כאשר יש במנהג הגיון, עדיין צריך למצוא פסוק שיתיר אותו, לדעתם כאשר יש במנהג הגיון וידוע שמקורו של המנהג הוא לא עבודה זרה, אז גם אם הוא לא כתוב בתורה בפירוש הוא מותר בעשייה.

כאשר הגמרא בעבודה זרה דנה האם מותר לשרוף את כלי המלך, היא בעצם דנה בשאלה, האם מדובר במעשים המיוחדים לעבודה זרה, ואז הם אסורים. או שמדובר במנהג שיש בו הגיון, והדבר יהיה מותר. למעשה היא כותבת שיש בכך הגיון (שנותנים למלך חשיבות בכך שלא משתמשים בכלים שלו), לכן ממילא גם ליהודים מותר לשרוף את כלי המלך.

במילים אחרות, המחלוקת בין התוספות לר''ן תלויה בשאלה, מדוע הגמרא בסנהדרין חיפשה פסוק מיוחד להתיר הריגה בחרב. התוספות הבינו שהפסוק בא ללמד, שבשביל לנהוג מנהג כמו הגויים צריך פסוק מיוחד המתיר אותו, גם אם יש בו הגיון. לדעת הר''ן לעומת זאת, רק בגלל שמדובר במנהג של עבודה זרה ממש צריך פסוק שיתיר אותו, אבל במידה ומדובר במנהג עם הגיון, מותר לעשות אותו גם אם אין פסוק המתיר אותו (ולכן מותר לשרוף את כלי המלך).

להלכה

א. להלכה פסק הרמ''א (יו''ד קעח, א) כדעת הר''ן, שכל מנהג שנהגו בו הגויים ויש בו הגיון, מותר לנהוג אותו גם אם אין פסוק שמעיד שהיהודים נהגו מנהג זה בעבר, וכן נקטו להלכה רוב האחרונים, ובניהם הכתב סופר (יו''ד קעה), המהר''ם שיק (יו''ד שנא), המהרש''ם (דעת תורה קעז), הרב נתזון (יוסף דעת, סי' שמח), השרידי אש (סי' לח), הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ג, ט, ועיין בדף לפרשת בא) ועוד.

בעקבות כך פסק הרמ''א, שמותר לרופאים ללבוש חלוק מיוחד כדי שידעו שהם רופאים למרות שהגויים הגו את הרעיון, מכיוון שיש הרבה הגיון בכך שידעו מי רופא וכך ידעו החולים אל מי לפנות בשעת הצורך. כמו כן, לדעת הרמ''א יהיה מותר לעמוד בצפירה ביום הזיכרון, כי אמנם לכתחילה עם ישראל לא היה מתקן לעמוד בצפירה ביום הזכרון, והיה עדיף לתקן זמן שכולם קוראים משניות וכדומה, אבל מכיוון שאחרי שתיקנו יש בכך הגיון (התייחדות עם זכר הלוחמים, נתינת כבוד, אחדות לאומית וכו'), אז הדבר מותר, ובלשונו:

''ויהא מובדל מהגויים במלבושיו ובשאר מעשיו. וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר, דאיכא למיחש ביה (= שיש לחשוש בו) משום דרכי האמורי, אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא, מותר ללובשו.''

ב. הגר''א (שם) חלק על דברי הרמ''א, ופסק להלכה דעת התוספות, שבשביל להתיר מנהג שנהגו הגויים צריך פסוק מיוחד. לכאורה פסיקת הגר''א תמוהה, שהרי אם בכל מנהג שנהגו הגויים צריך פסוק מפורש שמתיר אותו, אז גם ללכת עם ג'ינס יהיה אסור, מכיוון שהגויים נהגו ללכת עם ג'ינס!

לכן כפי שכותב הגר''א בפירוש, יש לחלק בין שני סוגי מנהגים שנהגו הגויים: מנהגים מובנים, שסביר להניח שעם ישראל היה נוהג גם ללא הגויים, מכיוון שהוא נזקק לסדרי החיים, ומנהגים שעם ישראל החל לנהוג בעקבות הגויים, שלמרות שיש בהם הגיון, בסתמא עם ישראל לא היו נוהג אותו ביוזמתו.

במידה ומדובר במנהג שעם ישראל היה מפתח עם הזמן כמו לבישת ג'ינס, חלוק מיוחד לרופאים, שימוש בפלאפון וכדומה, אז גם אם הגויים החלו לנהוג אותו לפני עם ישראל, הוא מותר גם ללא פסוק המתיר אותו. לעומת זאת, אם מדובר במנהג שיש בו הגיון, אבל מסתמא עם ישראל לא היה נוהג אותו, אז רק אם הוא נכתב בפירוש בתורה הוא מותר בעשייה. משום כך לדעת הגר''א, יהיה איסור לעמוד בצפירה, מכיוון שבסתמא עם ישראל לא היה ממציא מנהג כזה.

עוד נפקא מינות

1. האם מותר לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות? הרמ''א פסק (או''ח תצד, ג), שנהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות. בטעם הדבר נאמרו מספר דעות, האם מפני שהר סיני היה מלא ירק במעמד קבלת התורה (לבוש), או שמא בגלל שבחג השבועות נידונים על פירות האילן, לכן כדי לרמוז לדבר זה לוקחים ענפים ומעטרים בהם את בית הכנסת (מגן אברהם).

בניגוד לדעת הרמ''א, החיי אדם (איסור והיתר כלל פט, ט) הביא בשם הגר''א, שאסור לשים עשבים בבית כנסת. בטעם הדבר הוא נימק, שמכיוון המנהג התחיל בגויים והיהודים למדו אותו מהם, אז למרות שכפי שראינו יש בו הגיון, עדיין הוא נאסר, כי לולא הגוים עם ישראל לא היה מתחיל במנהג זה. לעומת זאת לדעת הרמ''א אין בכך בעיה, מכיוון שכפי שראינו, כאשר יש במנהג הגיון, אז למרות שהגויים נהגו בו ראשונים הדבר מותר.

2. האם מותר ללכת לאצטדיון כדורגל או להצגה בתיאטרון? לדעת הרמ''א, מכיוון שאחרי שהגויים המציאו את הכדורגל ואת האצטדיונים יש בכך הגיון, מותר ללכת למשחקים (בלי להיכנס לשאלה של ביטול תורה, ליצנות וכו'). לדעת הגר''א לעומת זאת, מכיוון שלולא הגויים עם ישראל לא היה ממציא את האצטדיונים, יש איסור דאורייתא ללכת לאצטדיון כדורגל, וכך כותב הרב פיינשטיין (אג''מ יו''ד ד, יא), שכמו רוב הפוסקים נקט להלכה כדעת הרמ''א, ולכן כתב שאין איסור מצד הליכה בחוקות הגויים ללכת לאצטדיון:

''שאלה: אם אסור מצד בחוקותיהם לא תלכו, ללכת לתיאטרון ואיצטדיון ספורט בימינו. תשובה: באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו. דהוא דווקא כשהוא חוק לעבודה זרה לעשות איזה דבר בעלמא שלא ידוע טעם כמו שמובא ברמ"א, אבל כשאיכא (= שיש) טעם למה שעושין, ליכא (= אין) בזה משום עבודה זרה.''

3. לעומת זאת, כולם יודו שיש איסור להשתמש בעוגב בבית כנסת בזמן התפילה. כי גם אם מדובר במנהג שיש לו הגיון (הנעמת התפילה וכדומה), מכיוון ששורשו של המנהג הוא בעבודה זרה (הכנסיות), בשביל להתיר אותו צריך פסוק מפורש, כמו שראינו לעיל, וכך פסק המלמד להואיל (א, טז) והרב עוזיאל (ח, טז).

שבת שלום! מצורף גם כקובץ וורד, יותר נוח לקרוא. כמו כן, מופיע גם באתר: https://sites.google.com/view/tora2338/ ... authuser=1
קבצים מצורפים
7. קודשים - חוקות הגויים.docx
(31.79 KiB) הורד 48 פעמים


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים