הנה בתחילה, טרם נתפשטה המגפה אצל בני ישראל, והיה בעיקר אצל הגויים בסין, נתעוררה שאלה האם מותר להתפלל לרפואת הגויים שירפאו מן מגפה זו או לא.
והנה בס' חוקי חיים (למרן הגר"ח פלאג'י זצ"ל, פר' וארא) כתב לאסור וקל וחומר מהא דאסור למיילדת ישראלית ליילד בן גוי משום שיעבוד ע"ז, אך כבר כתב ע"ז השדי חמד (כללים מערכת ל', כלל קי"ז) דהיום שהגויים אינם עובדים ע"ז, ואדרבה ע"י שיתפללו עליהם יהיה קידוש ש"ש, מותר להתפלל.
ותו"ד שהביא מס' רוב דגן (קונטרס אות לטובה סימן מה) שכתב, שאם יודע בו שהוא מחסידי אומות העולם ושומר שבע מצוות בני נח, פשוט מאד דמותר לעשות לו לחש ולברכו ולהתפלל עליו שהרי אמר אליהו מעיד אני שמים וארץ, בן גוי או עבד או שפחה אם יעשו המצות שמחוייבים בהם הרי הוא בן העולם הבא. ואם הוא מסופק בו ואינו מכיר במעשיו, יתפלל עליו שיחזור למוטב ויתרפא, ואם אי אפשר לו להשתמט מללחוש לנכרי לרפאותו, ילחוש לו משום איבה. אבל אין להונותו ותחת ברכה יקללנו ויתפלל עליו שימות, שהרי מצינו (ברכות י' א') בהנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר, והוו קא מצערו ליה טובא, הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלוייהו כי היכי דלימותו, אמרה ליה ברוריא דביתהו וכו', אלא בעי רחמי עלוייהו דליהדרו בתשובה. ואמרו עוד בגמרא (ברכות ז' א') ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי, יומא חד שקל תרנגולא וכו', אמר, שמע מינה לאו אורח ארעא למיעבד הכי, ורחמיו על כל מעשיו כתיב. וכשם שמפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום (גיטין נט ב) כן יש להתיר להתפלל על גויים חולים שיתרפאו. ואפשר דחיובא נמי איכא להתפלל עליהם מפני דרכי שלום. ומה גם אם תהיה שעת רצון שיתרפא, יהיה קידוש ה' בדבר, וגם אפשר שעל - ידי כך יתגייר ויהיה גר צדק. ורב אחאי הרב הגדול מהר"א קצין הביא לנו ראיה ממעשה רב שאלישע הנביא ריפא את נעמן מצרעתו. ועל - ידי כך נעשה גר תושב (סנהדרין צו ב). וכל שכן בזמן הזה שאנו בגלות, וצריכים אנו להם. והוסיף, שבא מעשה לידי אביו הגאון רבי יהודה קצין, שבא אליו גוי אחד ותינוק מוטל בידו כמו פגר מת, ואחר שלחש עליו ובירכו נתרפא מיד, ויצא ממות לחיים, ונעשה קידוש ה'. ומה שכתב מרן שאין לרפאותם היינו בעובדי עבודה זרה. עכת"ד.
וציין עוד לשו"ת חיים ביד (סימן לג) שנשאל בזה, והעלה להתיר, ואף התיר לכתוב קמיע בכתב רש"י ובלא שם משמות הקודש, עבור חולה גוי מחסידי אומות העולם, שמכבד לומדי התורה. וסיפר שם על סוחר גוי שנטה למות, והגיע עד שערי מות, ואם ימות יגרום הדבר להפסד גדול ליהודי אחד, וביקש שיאספו עשרה ויקראו תהלים לרפואתו, וכן עשה מעשה והיה קידוש ה' גדול שקם הגוי מחוליו והכיר מעלת האומה הישראלית. ושוב אירע מעשה בגוי אחד שנטה למות ושלח אלי שאני אתפלל בעדו שיחיה, והתפללתי ונתרפא, וחלם הגוי חלום כי תפילתי עשתה פירות והיה קידוש ה' גדול. ע"ש.
ושאלתי כן קמיה הגאון רבי יהודה אריה הלוי דינר שליט"א (רב דקהילת דברי שיר, ב"ב) וכתב לי בזה"ל "להתפלל ששום יהודי לא יפגע בזה", עכ"ל.