הרושם הכללי כרגע הוא שהשלטונות נכשלו בדרך מאבקם ב'קורונה', והשקיעו הרבה והעלו חרס בידם.
בהתבוננות קצת נראה לכאורה שעיקר המשגה היה בפער הקיים בין מחוקקי החוקים לבין הציבור הרחב.
אלו שמנסחים את הכללים והחוקים והתקנות הם אנשים מלומדים, פרופסורים וכדומה, והם מנותקים במדה רבה מהציבור הרחב, זה שאמור לקיים את הדברים בפועל.
נראה שהדבר מתבטא בכמה פרטים עיקריים:
1) ירידה מוגזמת לפרטים ופרטי פרטים. - הציבור הרחב רוצה לשמוע 'כן' או 'לא', ובמקום זה מבלבלים אותו בהגדרות שונות ומשונות, כגון לענין שנת הלימודים - במקום לקבוע בפסקנות שבי"ס יסודי כן לומד ובי"ס תיכון לא, וכדומה, נכנסים לפרטים ואומרים: כיתה א' לומדים 6 ימים בשבוע, כיתה ב' 5, כיתה ג-ד 4... וכו' וכו'. שוכחים שרוב הציבור אין לו סבלנות ל'אותיות הקטנות' והוא מתבלבל לגמרי.
2) תפסת מרובה לא תפסת - יש דרישות קשות ומוגזמות, כגון ענין עטיית המסכה שאצל חלק מהציבור זה לא קל כשמדובר על שעות רבות מחוץ לבית. ואם היו לדוגמא מתמקדים בעטיית מסכה רק בתוך מרחבים סגורים יש סיכוי שזה היה מתקבל יותר.
3) חוסר עקביות - משנים את המדיניות מהר ולעתים קרובות, לא יכולים להתמיד במתווה אחד זמן רב אלא כל הזמן משנים ומהפכים וכו' [ובדא"ג, אולי זו עומק כוונתו של הראי"ס בהתלוננותו על קבלת החלטות לפי העיתון היומי, שאי אפשר בכל יום להוציא הוראה חדשה אלא מתבקשת עקביות (כמובן שאין בהערה זו כדי להסכים אתו, ורק כרעיון למחשבה)].
חושבני שיש בזה הזדמנות להמחשה וללימוד של אופן התקנות הציבוריות כמו שנקבעו על ידי חכמינו ז"ל - כמובן להבדיל כו' ובלי כל השוואה אמיתית (מהרבה בחינות זה שונה לגמרי, גם מבחינה אנושית פשוטה), אבל מצד הענין של "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" אפשר לראות בתקנות חז"ל עד כמה התאמצו להיכנס לראש של היהודי הפשוט ולוודא שהוא אכן יבין את התקנה בצורה ברורה.
כמו לדוגמא בשלושת הפרטים הנ"ל:
1) כ"כ הרבה דברים אנו מקיימים רק משום ש'לא פלוג' - חכמים ידעו שאם יכנסו לפרטים ויחלקו זה יגרום לחלישות בכל הענין, ולכן גזרו גם במקומות שבעצם לא היה צורך.
2) גזירה שלא פשטה ברוב הציבור כו'.
3) גם כשכבר אין טעם לגזירה מסויימת, ממשיכים לקיים אותה "שמא יחזור הדבר לקלקולו", והדוגמא הבולטת - יו"ט שני של גלויות.
אשמח לעוד תובנות ומחשבות ומקורות בענין זה של האופן הנכון של קביעת תקנות לציבור, והכוונה כמובן לא בענין הקורונה בפרט (שלזה כבר הוקדשו יותר מידי אשכולות), אלא באופן כללי להבין ולנתח כיצד צריכים לנהוג כשבאים לתקן תקנה ציבורית.