הודעהעל ידי אליעזר ג » ש' נובמבר 07, 2020 9:14 pm
תשובות לשאלות שהפנה אלי אחד מחברי הפורום:
אליעזר, יש לי כמה שאלות ותמיהות בסוגיא זו אולי תוכל לפתר אותם.
1. האם תיאורטית שייך שיצויר שיש סיבה שגורם שינוי אבל יש לשינוי ב' אופציות איך להשתנות? (אגב מטבע הוגנת שיש לה הברירה להישאר על החוד או החמור היווני שיכולה לא לזוז אינם עונים לתנאים)
אם התשובה על הנ"ל היא כן אז יוצא ששייך לעשות אותו דבר שוב ושוב באותם תנאים, ולצפות לתוצאות שונות.
תשובה:
אם כוונתך לאותה סיבה בדיוק היא לא יכולה להוליד שתי תוצאות שונות . כי במהלך סיבתי רגיל כל תנועה מחייבת סיבה כלומר מניע, מדויק שיביא לתוצאה ואם כך לא יתכן שיווצר שינוי א ללא מניע ספציפי ל-א שאינו מניע ספציפי ל-ב. ראה להלן שאם מדובר על רצון תכליתי כגורם ללא כוח מתווך זה סיפור אחר.
2. נניח שהנ"ל אמת האם שייך לקבוע מסברא (אפריורי) באיזה תדירות יקרה כך? וממילא כמה כסף אהי' מוכן לתת על ההתערבות שעכשיו יקרה כך?
3. אם לא אז
o איך זה שנותנים קצווה לההסתברות שהמפץ הגדול יקרה הלא לפי תיאורי' זו הרי הגענו לציור שעומדת בתנאים הנ"ל?
בנוסף לזה הרי הי' לה (?!) לכאו' אין סוף אופציות פשוטו כמשמעו ואם כן אף אם התשובה על ג' היא כן עדיין אין לה קץ וקצווה לקבוע קצב ההסתברות?
o תשובה
o לא כל כך הבנתי את השאלה, בכל מקרה אסביר איך שייך לדבר על הסתברות בעולם סיבתי:
א. מכיוון שכשנדון למשל על מאה הטלות מטבע מספר האפשרויות שנוכל לקבל עבור שוויון יהיה גדול מכל האפשרויות האחרות, כי אם יש 50 פעמים עץ הוא יכול להסתדר ב-50! [1כפול 2 כפול 3 עד ....כפול 50 ותודה ל-מקדש מלך שהזכיר לי נשכחות מלפני כמה עשרות שנים ] אפשרויות במסגרת 100 מאורעות, ואילו 51 יכול להסתדר רק ב49! שפרושו 2 אחוז מהמקרים של שוויון , ו-52 רק בחלקי קרוב ל2500 מ-50 וכן הלאה , ואותו הדבר נקבל בצד היתרון לפאלי כך שמספר האפשרויות מלבד שוויון כנראה לא יעלה על השלוש אחוז. וככל שנדבר על מספר יותר גדול של הטלות כן המובהקות של התוצאה השוויונית יגדל. למשל באלף האי שוויון הראשון יכלול רק אחד חלקי 500 מהשוויון כלומר חמישית האחוז ובהתאמה כל האפשרויות לאי שוויונות יתכנסו ללא יותר משליש האחוז וכן הלאה.
ב. נוסיף לטענה המתמטית דלעיל שבכל הטלה פועלות סיבות לא זהות להטלה אחרת וסך כל הסיבות הפועלות בכל הטלה הם על גבול האיזון בין אלו המובילות לעץ לאלו המובילות לפאלי , דבר שיכול להתקבל מכך שהם כוחות שעוצמתם וכוונם משתנים גם בהפרשים קטנטנים, שלכל משמעות מעשית אפשר להתייחס אליהם כרציפים [פירוש הביטוי שכל שיעור וכל כיוון יכול להתקבל, ואם תסמנו זאת בגרף הוא יהיה רציף כלומר קו ולא נקודות נפרדות]וכל הזמן יש שינויים קטנים . ומצד שני, התוצאות מושפעות מכל שינוי קטן גם באופן כמעט רציף .
ג. האמת שמציאות כזו הנגזרת מכ-3-4 כוחות טבע של משיכה ודחיה היא עצמה לדעתי מורה על תכליתיות ביצירתה.
ד. יש לציין שבמכניקת הקוונטים רוב הגישות מדברות על תוצאות שאינן נגזרות מסיבות אלא כל מה שניתן לומר עליהם שמתפלגות הסתברותית , ההסבר שניתן להסביר שבמידה והגורם הוא סיבה רצונית ולא מוכרחת שגורמת ישירות לתוצאה ללא כוח מתווך אכן מי שרוצה יכול לרצות רציות שונות .
o
o למה באמת רואים בסקרים אמפיריים שחוק המספרים גדולים קיים? בשלמא אם התשובה לג' היא כן והאקראיות שולט ביקום ניחא וכן אפי' לצד הדטרמניזים יש לומר שהגורמים נוצרו במקרה אבל אם התשובה היא לא אז מה זה?
o
תשובה:
ראה ההסבר לשאלה 3 ללא אקראיות במובן של אי סיבתיות.
o איך אנחנו יודעים שחוק המספרים גדולים קיים, שמה שראינו שזה מה שיצא אתמול לא אומר שזה מה שיקרה היום רק אם כבר נאמין שלא יכול להיות שתדיר יוצא אותו דבר בלי סיבה (כלומר שנניח שאקראיות מחייב כאוס) וזה טיעון מעגלי.
ובמילים אחרים זה לומר שלפי הסקרים רואים שסקרים אמינים.
o
תשובה:
לפי ההסבר לעיל המשמעות היא שבתנאים המוזכרים בגלל ריבוי הסיבות הרציפות ומספר האפשרויות המכריע לכוון ההתפלגות השוויונית במקרה של מטבע תיקני , יש מהלך בעניין שנובע מסיבתיות ולכן ע"פ אותו עקרון כמו בכל חוק טבע סיבתי אפשר להסיק מהפרט אל הכלל , למרות שהנושא הזה עצמו לגבי כל המדע גם אינו פשוט ונדחה ע"י יום וקיבל בסיס כביכול ע"י קאנט.
אכן במכניקת הקוונטים לפי האפשרויות המקובלות ההנחה היא שההסתברות עצמה היא חוק טבע וזה כאמור ניתן להרחבה רק בתפישה תכליתית שסומכת על הפועל התכליתי שימשיך לפעול בעולם כדרכו.
שאלתי היא מה דעת אנשי המדע/פילוסופי' על כל זה? האם יש איזשהו קונצנזוס?
תשובה:
להבנתי במכניקת הקוונטים הניסיונות להסברת הדברים כמו שנעשה בפיזיקה הישנה כמעט ולא קיימים, או בכלל כי לא מסבירים או כי חופש ההסבר חורג מכל מושג שהיה מקובל במדע הישן וזו מעין הרמת ידיים ביחס ליכולתנו להבין את העולם . וכל עוד הממצאים לא נסתרו בניסיון ויש אפשרות לנסח חוקים מתמטיים לשימוש מעשי, ממשיכים לרכב על ההרגל של ההכללה מכוח החוק ולא מכוח סיבה.
סיום של השואל.
יודע אני שכמה נקודות כבר נידשו בשיח החרשים וגם אני לא התברכתי בכישרון הכתיבה שאוכל לבטא היטיב כוונתי מכל מקום אולי יחוס.