על אופי סעודת הבריתות בימינו

[איש_ספר]

אי לי כח להשחיז את עטי ולא רצון לדבר דלטוריא, ולכן אכתוב בנימוס ובלי כותרות צווחניות ובתהיה האם יש עוד השותפים לתחושה זו.

אין טעם להעתיק מד' הפוסקים על חשיבות סעודת מצוה של ברית, וכבר ידוע שהגר"א מיחה ביד המפירים.

ובכן, רבים מהבריתות בהם השתתפתי לאחרונה, עליבות היתה נסוכה וזרועה על כל האירוע.
מיעוט משתתפים, כיבוד זול, סעודה בזויה.
אה, ויש משהו אחד הניתן כדת, כדת יש אונס, והוא מוגש כיד המלך, מאן מלכי רבנן, הדרשה !
ארוך עד כדי מבוכה, בלי שום הלימה למצב הסעודה, בלי התחשבות במזגם של הנוכחים, ובלי שום יומרה לכוון לטעמם של השומעים.
מקום שאמרו להאריך מקצרים ומקום שאמרו לקצר מאריכים.
כי העיקר כמובן זה תורה. וגלל כן שאין לי אלא תורה, עושים את הברית בצהרים, אחר חצות, בין סדר א לסדר ב, כאדם החש בשינו ומכוון את עקירתה ביני וביני.
וכ"כ פלוני וכן הורה אלמוני.
ובפועל, אין לכל המעמד טעם ואין לזה צורה.
"והנלענ"ד כתבתי".

[דרומי]

אולי קשור איכשהו לקורונה ותוצאותיה?

כלימוד זכות עכ"פ

[קו ירוק]

טרם נתקלתי בכגון דא.

אגב, אציין יצא לי לקרא שהיו עיתים (אולי עיתות מצוקה בימים עברו) שהביאו כיבוד עוגת לקח ויין, וזו היתה סעודת הברית.
יתכן שבני המשפחה המצומצמת הסבו לסעודה בפני עצמם.

[דמשק]

שו"ת חת"ס או"ח סי' מט.

[פלגינן]

צודק בהחלט. וכבר העירו בזה בבית מדרשנו:
viewtopic.php?f=7&t=33144

[חד ברנש]

עוד צרה שהציבור החסידי נמלט ממנה.
שם, עד כמה שראיתי (ואיני רץ הרבה לבריתות), הסעודה היא בסדר למדי, ואין דרשות. מקסימום דברי תורה קצרים מאחד מיושבי המזרח.

[תא חזי]

אי לי כח להשחיז את עטי ולא רצון לדבר דלטוריא, ולכן אכתוב בנימוס ובלי כותרות צווחניות ובתהיה האם יש עוד השותפים לתחושה זו.

אין טעם להעתיק מד' הפוסקים על חשיבות סעודת מצוה של ברית, וכבר ידוע שהגר"א מיחה ביד המפירים.

ובכן, רבים מהבריתות בהם השתתפתי לאחרונה, עליבות היתה נסוכה וזרועה על כל האירוע.
מיעוט משתתפים, כיבוד זול, סעודה בזויה.
אה, ויש משהו אחד הניתן כדת, כדת יש אונס, והוא מוגש כיד המלך, מאן מלכי רבנן, הדרשה !
ארוך עד כדי מבוכה, בלי שום הלימה למצב הסעודה, בלי התחשבות במזגם של הנוכחים, ובלי שום יומרה לכוון לטעמם של השומעים.
מקום שאמרו להאריך מקצרים ומקום שאמרו לקצר מאריכים.
כי העיקר כמובן זה תורה. וגלל כן שאין לי אלא תורה, עושים את הברית בצהרים, אחר חצות, בין סדר א לסדר ב, כאדם החש בשינו ומכוון את עקירתה ביני וביני.
וכ"כ פלוני וכן הורה אלמוני.
ובפועל, אין לכל המעמד טעם ואין לזה צורה.
"והנלענ"ד כתבתי".

דפח"ח.
מ"מ יש לדון לכף זכות מצד עצם הסעודה, "ראה בדחק השעה"
(וי"ל דאולי חוסכים לתשלום עבור ה'מעון' לכשיגדל הנער ויגמל, כידוע ליודעי ח-ן)

[אור עולם]

(וי"ל דאולי חוסכים לתשלום עבור ה'מעון' לכשיגדל הנער ויגמל, כידוע ליודעי ח-ן)

שיצטרפו לערבים או יצרפו מישהו, ויכנסו להגרלה.

[אראל]

בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....

המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...

זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...

[קרית מלך]

שו"ת חת"ס או"ח סי' מט.

אינני יודע אם ניתן להביא ראיה מדברי החת"ס, כי בכללות מנהגם היה שונה, כדבריו הידועים אודות עריכת שבע ברכות בכל יום שהיה זה מנהג יוצא דופן.

כאבו של הרב אי"ש שליט"א הוא כאבם של רבים וטובים. והלוואי יתעוררו רבים לייקר כראוי את המצוה הגדולה הזאת ולקיים בהידור "עדיין עושין אותה בשמחה".

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שמעתי שאצל החסידים בארה"ב לקחה סעודת הוואכנאכט מקומה של סעודת הברית, אשר שם מוציאים הרבה כסף ויושבים ואוכלים ושותים כיד המלך.

מאז לידת בניי לא הסכמתי לעשות 'ברית של סנדוויצים', שלוקחים בייגל ומורחים חמאה ובורחים אתה. הגשתי סעודה בשרית בכל הבריתים של בניי, למעט אחד שהזמנתי בשר והגיע חלב. מה הייתי יכול לעשות?

אמנם תבעתי תשלומים מלאים מהמשתתפים, שדרשתי בסוגיות שלמדתי אז, המלוה לחבירו על המטבע, התומים בסי' כ"ה או משהו דומה לזה.רוצים לאכול? תשלמו! וזה עדיף לי מכסף.

[אור עולם]

בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....

המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...

זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...

הרב אראל, מעשיך לוקים בחוסר אחריות ודאגה לשלום הציבור.
חכה שימכרו לך עכשיו חבילה משודרגת של קרן "וישמרך" + תוספת צד ג' שכוללת 45 כרטיסים לחבילת מירון + 3 כרטיסי בונוס לחבילת קרלין, בהגרלה תוגרל הזכות להשתתף בסעודת ברית לפטר חמור בצירוף פדיון הבן לכהן שאמו עברה גיור רפורמי בראשות מניין חקלאים גיבורי כח שיעתירו בעדך בציונו של ר' חנינא בן דוסא ואשתו בעת חצות הלילה ביחד עם קריאת שמך מתוך מגילת משביתי הארץ וכו'.

[אראל]

בתקופה לפני המלחמה, היה המנהג [עכ"פ בעיר מולדת אבותי] שהמשלם הוצאות סעודת הברית זוכה בכיבוד סנדקאות, כך שהכיבוד 'סנדקאות' היה נפוץ בין הבעלי בתים והנגידים, ששילמו סעודות ברית לבני העניים, וזכו במצוה, [ואולי יש סמוכין לסגולת הסנדקאות המסוגל לעשירות.. כי בתר עניא אזלא עניותא...]
בזכרוני שיש מקור קדום למנהג זה

[אור עולם]

בתקופה לפני המלחמה, היה המנהג [עכ"פ בעיר מולדת אבותי] שהמשלם הוצאות סעודת הברית מתכבד בסנדקאות, כך שהכיבוד 'סנדקאות' היה נפוץ בין הבעלי בתים והנגידים, ששילמו סעודות ברית לבני העניים, וזכו במצוה
בזכרוני שיש מקור קדום למנהג זה

אני הדל שמעתי על מנהג הפוך - שהמתכבד בסנדקאות משלם את הוצאות הברית או עכ"פ חלקן.

[אראל]

במקרה סיפר לי יהודי א', נכדו של אחד מהנכבדים וראשי הקהילה בק"ק ב., על סבו שהיה הסנדק לסבי, אף שלא הי' ביניהם שום קירבה משפחתית, כי הלה שילם הוצאות הסעודה...

[אור עולם]

לא באתי לחלוק עליך אלא לחלוק איתך את המידע שברשותי.
ואולי זו הייתה הדרך של חסרי הממון להשיג מימון לסעודה - למכור את הסנדקאות.

[דרופתקי דאורייתא]

בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....

המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...

זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...

דווקא אצל ספרדים בדרך כלל לא מבינים בכלל את התיאור המצוייר בהודעת פותח האשכול... צא ובדוק.

[גביר]

א. גם לי המציאות המתוארת בפתיחה אינה מוכרת כלל והמוכר לי הוא סעודות גדולות, עם כמה וכמה מנות וכו'.
ב. אגב העיסוק בסעודת מילה, סיפר לי יהודי ישיש ממוצא פרשבורגי שבילדותו בתל אביב לפני שבעים שנה לא עשו שלום זכר כלל, למרות שמסתמא ידעו על המנהג, מחמת העוני הגדול ששרר אז.

[דורשי יחודך]

בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....

המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...

זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...

היא הנותנת, אם לא זה בספר ספרדי או חסידי לא ברור בכלל שזה עובד. ועדיף שיהיה ספר כמה שיותר עלום (הכי טוב שעדיין בכת"י ועוד לא נדפס).

[שש ושמח]

אשרי הרב אי"ס שכסתו מוטלת בין ת"ח שעולים על גדותיהם בד"ת, גם אם לפעמים מאריכים מדי בדרשה,
בבריתות שאני מכיר בד"כ הבעיה הפוכה, אין כמעט שום ד"ת [ולא משום שהבעל ברית ע"ה] וזה ממש מציק.

[יבנה]

בתקופה לפני המלחמה, היה המנהג [עכ"פ בעיר מולדת אבותי] שהמשלם הוצאות סעודת הברית מתכבד בסנדקאות, כך שהכיבוד 'סנדקאות' היה נפוץ בין הבעלי בתים והנגידים, ששילמו סעודות ברית לבני העניים, וזכו במצוה
בזכרוני שיש מקור קדום למנהג זה

אני הדל שמעתי על מנהג הפוך - שהמתכבד בסנדקאות משלם את הוצאות הברית או עכ"פ חלקן.

במקרה סיפר לי יהודי א', נכדו של אחד מהנכבדים וראשי הקהילה בק"ק ב., על סבו שהיה הסנדק לסבי, אף שלא הי' ביניהם שום קירבה משפחתית, כי הלה שילם הוצאות הסעודה...

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=41167
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=26177
https://din.org.il/2017/10/07/%D7%A1%D7 ... %99%D7%AA/

[דמשק]

שו"ת חת"ס או"ח סי' מט.

אינני יודע אם ניתן להביא ראיה מדברי החת"ס, כי בכללות מנהגם היה שונה, כדבריו הידועים אודות עריכת שבע ברכות בכל יום שהיה זה מנהג יוצא דופן.

כאבו של הרב אי"ש שליט"א הוא כאבם של רבים וטובים. והלוואי יתעוררו רבים לייקר כראוי את המצוה הגדולה הזאת ולקיים בהידור "עדיין עושין אותה בשמחה".

לא התכוונתי להביאו כראיה לימינו, הבאתיו רק כציון לדברי הרב קו ירוק שהיו עיתים שהביאו כיבוד עוגת לקח ויין, וזו היתה סעודת הברית.

[איש_ספר]

יש"כ למשתתפים.

הארכתי גם אני בגנות הדרשה הארוכה יותר מדאי... אבל לא זו העיר. עיקר ההערה היתה הסעודה העלובה, במיעוט משתתפיה ובדלות מנותיה.

שו"ת חת"ס או"ח סי' מט.

אינני יודע אם ניתן להביא ראיה מדברי החת"ס, כי בכללות מנהגם היה שונה, כדבריו הידועים אודות עריכת שבע ברכות בכל יום שהיה זה מנהג יוצא דופן.

כאבו של הרב אי"ש שליט"א הוא כאבם של רבים וטובים. והלוואי יתעוררו רבים לייקר כראוי את המצוה הגדולה הזאת ולקיים בהידור "עדיין עושין אותה בשמחה".

לא התכוונתי להביאו כראיה לימינו, הבאתיו רק כציון לדברי הרב קו ירוק שהיו עיתים שהביאו כיבוד עוגת לקח ויין, וזו היתה סעודת הברית.

כנראה ע"ז וכיו"ב נסובים ד' החיי"א בשם הגר"א.

טרם נתקלתי בכגון דא.

אגב, אציין יצא לי לקרא שהיו עיתים (אולי עיתות מצוקה בימים עברו)

אכן לפעמים זו התחושה של המשתתפים, כביכול מדובר בטקס הנעשה תחת שלטון עוין שיש לעשותו באופן המינימליסטי ביותר

[אור עולם]

ידוע שהיא נקראת 'מת מצווה'.

[סגי נהור]

התופעה החברתית המתוארת בראש האשכול אינה מוכרת לי. אבל בהנחה שהדיון בכל זאת פתוח לכולם, התפלאתי מעט מן התלונה על ... פשטות יתר?! האמנם?
לפחות לפי מה שחשבתי עד היום, יצירת סטנדרט של פשטות, באופן שהוא במידה רבה מנוגד לדינמיקה החברתית והאנושית, היא דבר שיש לשאוף אליו.

[מקדש מלך]

סטנדרט פשוט הוא דבר גדול, אבל כשהוא מגיע מחוסר עניין לנושא, הן מצד בעלי הברית והן מצד המשתתפים, זה סיפור שונה קצת.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הקנה מדה היא הארוחה הרגילה בבית. אם אוכלים לחם וריבה כל יום, ובברית מוסיפים חמאה ודגים, מה טוב ומה נעים. אם אוכלים כל מעדני עולם בעת סעודה רגילה, אז גם סעודת מצוה עליה לעלות בהתאם.

וזו היא הסבה שתקנות החתונות נכשלו. משום שכאשר חיים חיים של לוקסוס, א"א לצפות משהו אחר מהחתונות.

[אבני גזית]

הקנה מדה היא הארוחה הרגילה בבית. אם אוכלים לחם וריבה כל יום, ובברית מוסיפים חמאה ודגים, מה טוב ומה נעים. אם אוכלים כל מעדני עולם בעת סעודה רגילה, אז גם סעודת מצוה עליה לעלות בהתאם.

וזו היא הסבה שתקנות החתונות נכשלו. משום שכאשר חיים חיים של לוקסוס, א"א לצפות משהו אחר מהחתונות.

עיקר התופעה הזו בקרב הציבור הליטאי. אצלנו הספרדים עדיין לא צריכים תוכחות להרבות בסעודה, בינתיים. וזה לא רק בשמחות מצוה, יש בהחלט הרגלי צריכה שונים בתוך הבית פנימה, בין בית מזרחי לבית ליטאי.

אמרתי פעם, ספרדי וליטאי לומדים חברותא סי' תקכ"ט, צריך לענג את יו"ט בבשר. הספרדי מפרש שדי לו בחצי צלחת אסאדו, והליטאי מסתפק בשתי פרוסות פסטרמה.

[נוטר הכרמים]

אין לי מה לחדש בנושא הבריתות,
דווקא לא נתקלתי כ"כ בעליבות, אולי כן בדרשות ארוכות.
יש כאלו 'אבי הבן' שה'חבורה' הזאת מחזיקה אותם טוב בבית כנסת של הביה"ח
עם כל הטירדות והטלפונים מהבית והמתח.

אם כבר, הייתי מציע לשנות את המתכונת המוזרה של חגיגות הבר מצוה ההמוניות,
שרוב המשתתפים מגיעים רק בעשר וחצי.
חסרת טעם, דלת תוכן, ונעדרת קשר וקביעות.
עדיף קצת וטוב, משפחה שנמצאים מהתחלה עד הסוף,
ואולי כמה ידידים קרובים,
גם ד"ת, גם חגיגיות,
והשכנים יסתפקו בקידוש בבית הכנסת בשבת,
בד"כ לא סיפור יקר מדי.

[אראל]

ידוע שהיא נקראת 'מת מצווה'.

כי עליך 'הורגנו' כל היום, זו מילה...

[תא חזי]

עיקר התופעה הזו בקרב הציבור הליטאי. אצלנו הספרדים עדיין לא צריכים תוכחות להרבות בסעודה, בינתיים. וזה לא רק בשמחות מצוה, יש בהחלט הרגלי צריכה שונים בתוך הבית פנימה, בין בית מזרחי לבית ליטאי.

אמרתי פעם, ספרדי וליטאי לומדים חברותא סי' תקכ"ט, צריך לענג את יו"ט בבשר. הספרדי מפרש שדי לו בחצי צלחת אסאדו, והליטאי מסתפק בשתי פרוסות פסטרמה.

אמת ויציב, לכן מה נוראות נפלאתי על הרב אראל, שכתב:

זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...

ובנוגע ל:

היא הנותנת, אם לא זה בספר ספרדי או חסידי לא ברור בכלל שזה עובד. ועדיף שיהיה ספר כמה שיותר עלום (הכי טוב שעדיין בכת"י ועוד לא נדפס).

.
האמת - הכי טוב ספר שלא קיים בכלל....
ועוד, מחילה מכבודו, הבקיאים באמת ברזי ההתרמות יודעים שאיזכורו של דבר על שם הגר"א, הרי הוא מכפיל בכמה וכמה את התורמים, ודומה הוא לשואב בקומפרעסו"ר מתוך הדלי, וסגולות אחרות הרי הן כשואב בכפית מן הים. (ויש ליישב על פי תועמלני העיון הספרדי, דאומרים שהגר"א וכו', ואכמ"ל)

הרב אראל, מעשיך לוקים בחוסר אחריות ודאגה לשלום הציבור.
חכה שימכרו לך עכשיו חבילה משודרגת של קרן "וישמרך" + תוספת צד ג' שכוללת 45 כרטיסים לחבילת מירון + 3 כרטיסי בונוס לחבילת קרלין, בהגרלה תוגרל הזכות להשתתף בסעודת ברית לפטר חמור בצירוף פדיון הבן לכהן שאמו עברה גיור רפורמי בראשות מניין חקלאים גיבורי כח שיעתירו בעדך בציונו של ר' חנינא בן דוסא ואשתו בעת חצות הלילה ביחד עם קריאת שמך מתוך מגילת משביתי הארץ וכו'.

יש לציין, שאמנם לפני דקות ספורות פורסם כי יו"ר המועצה האחראית על עמוקה הוציא צו סגירה לציון יונתן בן עוזיאל בט"ו באב האי שתא (ובתורת ""לקח"" מאסון מירון).
ואנו אנה אנו באים....

[תא חזי]

אם כבר, הייתי מציע לשנות את המתכונת המוזרה של חגיגות הבר מצוה ההמוניות,
שרוב המשתתפים מגיעים רק בעשר וחצי.
חסרת טעם, דלת תוכן, ונעדרת קשר וקביעות.
עדיף קצת וטוב, משפחה שנמצאים מהתחלה עד הסוף,

אדרבה, אני חושב שדווקא אירועים "משפחתיים" - מהתחלה עד הסוף, הם מעיקים לעילא ולעילא, בפרט לאנשים השומרים את לילותיהם.
דווקא התחלופה הזו, "שיטת הכסא החם", מאפשרת לבני התורה שבמשפחה למזל"ט את בעלי השמחה, לפטפט דקה שתיים, צלוחית קוגל קארטאפל+לאקשין, "ויחזור לתלמודו".
אירועים משפחתיים בהם אתה נתון כבצלחת פטרי תחת המיקרוסקופ, הם עצם בגרון, בפרט במשפחות ברוכות ילדים ואירועים כ"י.

[סגי נהור]

הקנה מדה היא הארוחה הרגילה בבית. אם אוכלים לחם וריבה כל יום, ובברית מוסיפים חמאה ודגים, מה טוב ומה נעים. אם אוכלים כל מעדני עולם בעת סעודה רגילה, אז גם סעודת מצוה עליה לעלות בהתאם.

וזו היא הסבה שתקנות החתונות נכשלו. משום שכאשר חיים חיים של לוקסוס, א"א לצפות משהו אחר מהחתונות.

עיקר התופעה הזו בקרב הציבור הליטאי. אצלנו הספרדים עדיין לא צריכים תוכחות להרבות בסעודה, בינתיים. וזה לא רק בשמחות מצוה, יש בהחלט הרגלי צריכה שונים בתוך הבית פנימה, בין בית מזרחי לבית ליטאי.

אמרתי פעם, ספרדי וליטאי לומדים חברותא סי' תקכ"ט, צריך לענג את יו"ט בבשר. הספרדי מפרש שדי לו בחצי צלחת אסאדו, והליטאי מסתפק בשתי פרוסות פסטרמה.

זה לא שייך למנהגי קהילות אלא לסיבות היסטוריות. כמדומה מרבית יהודי מזרח אירופה לא הורגלו כאחיהם באצרות המזרח בבשר בקר וצאן, וגם לא בשפע ירקות, קטניות ותבלינים. גם את סימני ר"ה לא הכירו באופן אישי עד הדור האחרון...

[בן ראובן]

אם כבר, הייתי מציע לשנות את המתכונת המוזרה של חגיגות הבר מצוה ההמוניות,
שרוב המשתתפים מגיעים רק בעשר וחצי.
חסרת טעם, דלת תוכן, ונעדרת קשר וקביעות.
עדיף קצת וטוב, משפחה שנמצאים מהתחלה עד הסוף,

אדרבה, אני חושב שדווקא אירועים "משפחתיים" - מהתחלה עד הסוף, הם מעיקים לעילא ולעילא, בפרט לאנשים השומרים את לילותיהם.
דווקא התחלופה הזו, "שיטת הכסא החם", מאפשרת לבני התורה שבמשפחה למזל"ט את בעלי השמחה, לפטפט דקה שתיים, צלוחית קוגל קארטאפל+לאקשין, "ויחזור לתלמודו".
אירועים משפחתיים בהם אתה נתון כבצלחת פטרי תחת המיקרוסקופ, הם עצם בגרון, בפרט במשפחות ברוכות ילדים ואירועים כ"י.

בחוות יאיר (סי' ע) כתב שמקום "שאין אוכלין שם בקבע, רק אלו נכנסין ואלו יוצאין, ושותין מעט מזעיר, וכמה לא יטעמו דבר" אינו בגדר סעודה כלל ואינו סעודת מצוה.
"

[אבני גזית]

הקנה מדה היא הארוחה הרגילה בבית. אם אוכלים לחם וריבה כל יום, ובברית מוסיפים חמאה ודגים, מה טוב ומה נעים. אם אוכלים כל מעדני עולם בעת סעודה רגילה, אז גם סעודת מצוה עליה לעלות בהתאם.

וזו היא הסבה שתקנות החתונות נכשלו. משום שכאשר חיים חיים של לוקסוס, א"א לצפות משהו אחר מהחתונות.

עיקר התופעה הזו בקרב הציבור הליטאי. אצלנו הספרדים עדיין לא צריכים תוכחות להרבות בסעודה, בינתיים. וזה לא רק בשמחות מצוה, יש בהחלט הרגלי צריכה שונים בתוך הבית פנימה, בין בית מזרחי לבית ליטאי.

אמרתי פעם, ספרדי וליטאי לומדים חברותא סי' תקכ"ט, צריך לענג את יו"ט בבשר. הספרדי מפרש שדי לו בחצי צלחת אסאדו, והליטאי מסתפק בשתי פרוסות פסטרמה.

זה לא שייך למנהגי קהילות אלא לסיבות היסטוריות. כמדומה מרבית יהודי מזרח אירופה לא הורגלו כאחיהם באצרות המזרח בבשר בקר וצאן, וגם לא בשפע ירקות, קטניות ותבלינים. גם את סימני ר"ה לא הכירו באופן אישי עד הדור האחרון...

משפחת אייזנבאך ועזראן היו שכנים במשך מאתיים שנה מירושלים העתיקה ועד עכשיו בבית שמש ואלעד. המנטליות לא השתנתה למרות שמידות השפע והצמצום פקדו את שניהם בשווה.

[סגי נהור]

משפחת אייזנבאך ועזראן היו שכנים במשך מאתיים שנה מירושלים העתיקה ועד עכשיו בבית שמש ואלעד. המנטליות לא השתנתה למרות שמידות השפע והצמצום פקדו את שניהם בשווה.

למה לא השתנתה? הרי בזכות שכנות זו הוסיפו הירושלמים פלפל שחור אל הקוגל דידהו, וכמדומה לימים הם שהכירו לאחיהם שמקרוב באו את מטבל הטחינה...

[אפרקסתא דעניא]

בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....

המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...

זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...

נו, לפי דברי הרב אי"ס מובן מאוד למה לא מגיע לו גיהנום נוסף...

[איש_ספר]

סטנדרט פשוט הוא דבר גדול, אבל כשהוא מגיע מחוסר עניין לנושא, הן מצד בעלי הברית והן מצד המשתתפים, זה סיפור שונה קצת.

הגדרה מצוינת!

[הארי החי]

מענין לענין יש להוסיף דדעת המג"א (רמט סק"ו) הוא דסעודת ברית חיובו בבשר דווקא ...

[לבי במערב]

בכללות מנהגם היה שונה, כדבריו הידועים אודות עריכת שבע ברכות בכל יום שהיה זה מנהג יוצא דופן.

לא רק בהונגריא, כמובן...