יהודים שומרי תומ"צ ועובדי עבודה זרה

[בברכה המשולשת]

תביא ציטוט אחד!

איזה ציטוט?
ממה שאמרו לי אנשים?
ממה שכתב הרב אמ"ד?

[לבי במערב]

אמרתי לו שאם הרבנים יגידו ברבים את הדברים הבאים, לא אתנגד ללימוד שלו

אחר מחכ"ת, כריכתה של הפסקא הראשונה עם שאר הענינים משעשעת ומגוחכת על גבול הדמגוגית.
[על ס"א כולם מסכימים, והשאר אינם כפירה או קרוב לזה (הפרטנות שבס"ג דינה שוה לכללות ה'סלט' הנ"ל). ס"ד כבר התירוהו גדולי הפוסקים, כמבואר בשד"ח, ומה לו להלין על רבני ברסלב ש'העזו' לסבור דלא כוותי' דמר].

[בברכה המשולשת]

אמרתי לו שאם הרבנים יגידו ברבים את הדברים הבאים, לא אתנגד ללימוד שלו

אחר מחכ"ת, כריכתה של הפסקא הראשונה עם שאר הענינים משעשעת ומגוחכת על גבול הדמגוגית.
[על ס"א כולם מסכימים, והשאר אינם כפירה או קרוב לזה (הפרטנות שבס"ג דינה שוה לכללות ה'סלט' הנ"ל). ס"ד כבר התירוהו גדולי הפוסקים, כמבואר בשד"ח, ומה לו להלין על רבני ברסלב ש'העזו' לסבור דלא כוותי' דמר].

מחול.
ירשה לי כתר"ה שליט"א לא להסכים עמו.
אדרבה, הרשימה נוסחה בדיוק כדי להתמודד עם הבעיות שיש שם.
ולגבי ס"ד, כבר נכב"ב (ומכיוון שהאברך הנ"ל פנה אלי בשאלתו, כשהוא יודע היטב את דעתי, אין שום מניעה אכן להשיב לו כדעתי, שהיא דעת פוסקים רבים).

[תא חזי]

הדר"ג שליט"א אומר שזה לא כתוב בכתבי ברסלב (למרות הציטוטים שהובאו לעיל)?
אז מוטל עליו, כרב בקהילה הנ"ל, להפיץ זאת להמון.

את מה יפיץ, את מה שאין (לדבריו)?

[בברכה המשולשת]

יפיץ שאין בכתבי ברסלב שום עניין של לעבוד את רבי נחמן בשום צד ואופן שיהיה.
וכתבתי כבר רשימה מה כן להגיד.

[תא חזי]

יפיץ שאין בכתבי ברסלב שום עניין של לעבוד את רבי נחמן בשום צד ואופן שיהיה.
וכתבתי כבר רשימה מה כן להגיד.

א. אני שואל שוב, איך מפיצים דבר כזה? (האמת - שוברו בצדו, כי כיון שאין, אזי מוכרח שאלה שהביאו ציטוטים, מראים שיש, והם צודקים, וחוזר חלילה)
ב. יישר כח על הרשימה, עברתי על רוב הדברים ועשיתי V בלב, כיון שאינני חסיד ברסלב.
להלכה ולמעשה, באם זו רשימת ה"תנאים" שאתה מציב להם (לצורך מה? לצורך שיבה לחיק היהדות?) - בכך אתה רוצה שיהיו חסידים שלך, ולא של מוהר"ן. לגיטימי לגמרי, אני חושב שהדור בשל לכך וזקוק לכך. אבל אז... למה שיקראו לעצמם ברסלב?

[עליך עיננו]

לענ"ד צריך לחדד דבר חשוב וכך יובנו דברי הרב ברה"מ שליט"א
כל שבחו ומעלתו של הצדיק זה רק משום שמקיים את התורה בשלמותה וטהרתה!
עמל התורה יראת שמים ועבודת ה' באמת! אין בו שום מעלה אחרת מלבד הנ"ל ומשום כך קשה לקבל את המושג צדיק האמת וכדו' כביכול יש משהו שמסתירים שאנו לא יודעים ולא מבינים..
כל המעלות שנאמרו על הגר"א זה רק על כח התורה שלו ותו לא! לא על האדם ולא הסתירו מאיתנו סודות וענינים תמוהים.
וכן כל גדולי התורה מאז ומתמיד החפץ חיים היה קדוש כי עמל התורה שומר את פיו לא אותות ולא מופתים שעשו אותו לכזה. (כן גם שר התורה...)
וודאי שרבי נחמן היה ענק בתורה ואין חולק על זה אבל במחילה בספרים זה לא מודגש! אולי בד"א. ומזה מגיעים לכל מיני חילוקים בין צדיק האמת ומפורסמי שקר..
שעושים עסק מצדיק אחד אחר מיתתו לא יתפלאו אם יש שמעוררים על זה.
ומה שהביא מרשב"י זה בדיוק הענין זה כח התורה במסירות נפש והם דברים פשוטים.

[תא חזי]

לענ"ד צריך לחדד דבר חשוב וכך יובנו דברי הרב ברה"מ שליט"א
כל שבחו ומעלתו של הצדיק זה רק משום שמקיים את התורה בשלמותה וטהרתה!
עמל התורה יראת שמים ועבודת ה' באמת! אין בו שום מעלה אחרת מלבד הנ"ל ומשום כך קשה לקבל את המושג צדיק האמת וכדו' כביכול יש משהו שמסתירים שאנו לא יודעים ולא מבינים..
כל המעלות שנאמרו על הגר"א זה רק על כח התורה שלו ותו לא! לא על האדם ולא הסתירו מאיתנו סודות וענינים תמוהים.
וכן כל גדולי התורה מאז ומתמיד החפץ חיים היה קדוש כי עמל התורה שומר את פיו לא אותות ולא מופתים שעשו אותו לכזה. (כן גם שר התורה...)
וודאי שרבי נחמן היה ענק בתורה ואין חולק על זה אבל במחילה בספרים זה לא מודגש! אולי בד"א. ומזה מגיעים לכל מיני חילוקים בין צדיק האמת ומפורסמי שקר..
שעושים עסק מצדיק אחד אחר מיתתו לא יתפלאו אם יש שמעוררים על זה.
ומה שהביא מרשב"י זה בדיוק הענין זה כח התורה במסירות נפש והם דברים פשוטים.

במחכ"ת ובידידות - לא חידדת, רק טישטשת. זו לא הנקודה העיקרית שבטענות המחלוקת. מה שכתבת זה חילוק כללי בין ה'מתנגדים' לחסידים. זה לא ממש נוגע לתפיסת ה"צדיק" בחסידות (שאגב, גם היא בשורשה לאו דווקא פועל יוצא רק ממעלתו של האדם בלימוד התורה).
הטענה העיקרית היא שיש חשש כבד של שיתוף או המרה ממש של הקב"ה בצדיקים/צדיקי אמת/צדיק מסויים מאוד.
ההבדל במתן דגש על לימוד התורה ותו לא, או שיש גם דברים אחרים שהם יותר חשובים או חשובים בשווה, הדברים עתיקים, וזהו נושא לדיון נינוח וחביב, עם עקיצונת פה ושם, לצד איזה כוס קפה או שוקו, בפורום "בין חסידות למתנגדות", או אולי אפילו בפורום הפומבי יותר "בית המדרש". כאן מדובר באמת לאמיתה במלחמת חורמה ומלחמת קודש נגד עקירת יסודי התורה והאמונה מעיקרם.
(השאלה היא רק נגד מי המלחמה)

כל המעלות שנאמרו על הגר"א זה רק על כח התורה שלו ותו לא! לא על האדם ולא הסתירו מאיתנו סודות וענינים תמוהים.

מה הסתירו? ספרי המוהר"ן ותלמידיו ותלמידי תלמידיו (והחושבים שהם תלמידיו) מופצים ברחובות קריה כמעט חינם אין כסף (לאחרונה ראיתי איזה אחד, בנו של אחד מגדולי וחשובי מקובלי דורנו (איך נפלו גיבורים...) מוכר סט של כל כתבי ברסלב, ב60 שקלים בלבד). ואפילו ברשת מוצָא להם בלי להזדקק למאגרים תורניים בתשלום, או לחטט בגנזי ספריות מאובקים...
ועוד - האם עכשיו גם על מה שלא כתבו, ייתבעו הברסלבאים האומללים?

[לבי במערב]

כדאי, פשוט, לגשת לחסיד ברסלב ממוצע ולשאלו במה הי' עיקר כחו של מוהר"ן. למי שאינו יודע (או משים עצמו ככזה), התשובה היא: עסק התורה (וגם דרישותיו מחסידיו במקצוע זה אינן קטנות כלל וכלל, כנודע).

[גימפעל]

הרב יעקב נתן אנשין בתגובה לקונטרס ה' אחד וכו' שהתפרסם נגד ברסלב (עם הסכמות רבנים, לצערנו) .

תגובה לקונטרס השם אחד ושמו אחד.pdf

(100.96 KiB) הורד 292 פעמים

[יבנה]

כל המעלות שנאמרו על הגר"א זה רק על כח התורה שלו ותו לא! לא על האדם ולא הסתירו מאיתנו סודות וענינים תמוהים.

מה הסתירו? ספרי המוהר"ן ותלמידיו ותלמידי תלמידיו (והחושבים שהם תלמידיו) מופצים ברחובות קריה כמעט חינם אין כסף (לאחרונה ראיתי איזה אחד, בנו של אחד מגדולי וחשובי מקובלי דורנו (איך נפלו גיבורים...) מוכר סט של כל כתבי ברסלב, ב60 שקלים בלבד). ואפילו ברשת מוצָא להם בלי להזדקק למאגרים תורניים בתשלום, או לחטט בגנזי ספריות מאובקים...
ועוד - האם עכשיו גם על מה שלא כתבו, ייתבעו הברסלבאים האומללים?

יש בברסלב תופעה נרחבת של הסתרת מידע גם מחסידי ברסלב בעצמם, שזה כולל הסתרת ספרים וחלקי ספרים בענייני גדלות ר' נחמן והצדיק האמיתי ומשיח. בליקוטי מוהר"ן הרבה פעמים כתבו וכו' במקום הנוסח המקורי, יש את מגילת סתרים שהוציא צבי מרק בענין משיח [שלפי התיאור תואם את ר' נחמן], יש את הסיפורים של המעשה מהלחם ומעשה השיריון שהוא הוציא במהדורה השלמה של סיפורי מעשיות. יש את הספר הגנוז והספר הנשרף, וימי התלאות ועוד. חלק מהדברים שובו בנים הוציאו. גם דיבר מזה ארתור גרין בספרו הרבי המיוסר. וגם יונתן מאיר חוקר את זה.

[דורשי יחודך]

יעוי' בדברי הרב פ"ת למעלה, ונלענ"ד להוסיף:
גם דל שאילת איסור עבודה זרה מהכא, יש דברים שהם פשוט מאוסים, פשוט עוקרים את ההרגשות המקובלות שיש לעם ישראל.
גם בלי מראה מקום מדוייק, יחושו יהודים רבים סלידה, ולבם ילחש להם שיש כאן סטייה עד כדי עקירת היהדות ח"ו.
פשוט חוש הריח, וגם אם אין בזה שום חשש "הלכתי" של עבודה זרה.

אני רוצה להוסיף על מה שכתבתי כדלהלן:
יתכן מצב שאין בו שום סרך הלכתי "טהור" של עבודה זרה, ומכל מקום יש בו משום הריסת ועקירת היהדות ח"ו.
למשל, מצב בו מרבים מאד מאד לדבר על מעלת הצדיק, להתקשר אליו, כו' כו', שכפי שכתבתי למעלה לא זכיתי להבין איזה חשש הלכתי יש בזה, וגם אף אחד לא טרח להסביר מה בדיוק יכולה להיות הבעיה ב"הריני מקשר". אבל בתודעת האדם, יוצא בפועל שהצדיק תופס יותר מקום מהקב"ה. וזה מצב של חורבן והריסה, למרות שברמב"ם ושו"ע לא תמצא על זה מאומה.

[תא חזי]

יש בברסלב תופעה נרחבת של הסתרת מידע גם מחסידי ברסלב בעצמם, שזה כולל הסתרת ספרים וחלקי ספרים בענייני גדלות ר' נחמן והצדיק האמיתי ומשיח. בליקוטי מוהר"ן הרבה פעמים כתבו וכו' במקום הנוסח המקורי, יש את מגילת סתרים שהוציא צבי מרק בענין משיח [שלפי התיאור תואם את ר' נחמן], יש את הסיפורים של המעשה מהלחם ומעשה השיריון שהוא הוציא במהדורה השלמה של סיפורי מעשיות. יש את הספר הגנוז והספר הנשרף, וימי התלאות ועוד. חלק מהדברים שובו בנים הוציאו. גם דיבר מזה ארתור גרין בספרו הרבי המיוסר. וגם יונתן מאיר חוקר את זה.

אם אמרת שהיא תופעה נרחבת, אז היא בוודאי תופעה נרחבת...
המוציא מחבירו עליו הראיה - אם יש לך את הנוסח המקורי במקום וכו', תביא אותו. אם לא, מה בצע באמירתך זו? הרוצה וכו' ירחיק עדיו. לא ייתכן לדחות עדה מישראל על סמך ספקולציות (רק להזכיר, שגם חוקרי המקרא משתמשים באותם כלים, שבמקום שם אלקות כזה, "היה" כתוב שם אחר, ו"הסופר המקראי" ראה צורך לשנות כדי "להאחיד" את הכתובים....).

לגופם של השמות שזרקת כאן, חיפשתי בהרשת "מעשה משיריון", ומצאתי ציטוט שלו במאמרו של יהודה ליבס (שכבר ""נודע"" במאמריו על הגר"א והר"מ משקלוב ומוהר"י אייבשיץ, זכר צדיקים לברכה).
איני מצליח להעתיק מהPDF (זו גם מזימת הסתרה של רבי נחמן? צע"ג...)
עכ"פ זהו, להשקפתי, מעשה סתמי, שיכולות להיות לו פרשנויות רבות (ואם קיימת לו פרשנות אפיקורסית היא מוסתרת ממש היטב. פשט הדברים נראה שזה שייך איכשהו לעניין של אמירת התיקון הכללי, ולכך מכוונת כוונת הר"ן ותלמידיו כנראה). הסתרה נעבעך...
וכן חיפשתי "מעשה מלחם" - מסתבר שכבר המוהר"א שיק (הוא נקרא ברסלבר או פרופסור? אם כבר מה שאנשים אומרים, יצא לי לפגוש כמה בודדים שסבורים כי הוא האדמו"ר מברסלב בעצמו... לא פחות) פרסם סיפור זה באחד מספריו, ולא חיכה לחסדי המחקר. טיבו של מעשה - סיפור על חזיון של רבי נחמן שראה בחלומו, כי הוא אוכל לחם (במצוות סבו הבעש"ט) ומיד אח"כ יצאו לו אותיות מהפה, או משהו. האם כל חלום תדון לכפירה? ייתכן שבעיני חסידיו הקרובים של מוהר"ן היתה לזה משמעות אסכטולוגית שהאדירה את דמותו באופן חסר פרופורציה, איני יודע, אבל כנראה גם אתה לא יודע, ואתה מסתמך על חוקרים. למה בעניינו של הגר"א והר"מ משקלוב (שגם עליהם חפרו ומצאו י' ליבס ומ' אידל דברים ורמזים ""מזעזעים"", למה שם אנחנו לא מאמינים לחוקרים עפ"ל (אולי גם על זה יפתח אשכול? או על חזיונות מהרח"ו בספר החזיונות שבהוצאת יד בן צבי, מסתמא אשכולות שכאלה נעול ינעלו במהרה, כפי שראוי לכך)? ואצל המוהר"ן אוץ נרוץ להאמין להם?
ומה חשובים כתביו של פרופ' מאיר (שאומנם בשונה מאחרים עוד כותב יחסית בכבוד על מושאי מחקריו) שעוסק בשנים האחרונות בסאטירה משכילית, ובמשתמע (אולי זו לא כוונתו) כמעט מציג אותה כתחקירנות קמאית וחתרנית? אז מה, מעכשיו נאמין לכל מה שכתוב במגלה טמירין (שאאל"ט לפי מאיר, חלק מהסצנות שבו מבוססות על דמותו של מוהר"ן)? או שנאמין לדברי הרשע שלמה מימון בביוגרפיה שלו?
אגב, צבי מרק הוציא את "מגילת סתרים" (או חלק ממנה?) בתשס"ז בסיוע די צמוד של אחד מבניו של חשובי משפיעי ברסלב (אפילו ברסלב ה"שורשית", נקרא לזה). והיכן אותה הסתרה?
שוב - הספר הגנוז והספר הנשרף, אין לי מושג מה זה. אבל קשה לדון אנשים אחרי מאתיים שנה, על סמך ספרים שנגנזו ונשרפו, ואין מושג מה כתוב בהם, תהא הסיבה אשר מייחסים למעשים אלו.
ימי התלאות אני חושב שנמכר בחוץ, ראיתיו פעם. האם אתה אומר שהוא מצונזר? ואם כן, האם תוכל להביא מה צינזרו בו?
על א' גרין אני משאיר לקוראים לתור אחרי הערכים הרלוונטיים בויקי' (אני מאמין שדמותו ודמויות חביריו תפריע להם קצת יותר, מאשר סלידת נשמתם הטהורה מרבי נחמן ותלמידיו...)

יתכן מצב שאין בו שום סרך הלכתי "טהור" של עבודה זרה, ומכל מקום יש בו משום הריסת ועקירת היהדות ח"ו.
....
וזה מצב של חורבן והריסה, למרות שברמב"ם ושו"ע לא תמצא על זה מאומה.

נכון מאוד. ובדיוק בשל כך ההכרעה בכך נתונה לאנשים שכל כולם היא דעת תורה והם מקובלים עליך כרבותיך (ולולי דמסתפינא שיקומו גם עליי חסידי ברסלב, הייתי אומר שהם גם לא צריכים שום מקור כדי לקבוע שדרך פלונית לא שייכת בכלל ל'צורה' של עובד ה' ויהודי ובן תורה, וממילא גם שום כתבי אפולוגטיקה* לא יעזרו. זה פשוט לא שייך לפי דרכם, ותו לא. ואין לתלמידיהם להרהר אחריהם כמלא נימא. כי זו הדרך של "עשה לך רב" (לפחות לפי קוצר דעתי) - ובכך אכן רצוי שילמדו מהחסידים...**), ולא בידי אברכים "מעוררים" למיניהם הכותבים חוברות בעילום שם, או בידי ניקים עלומים בפורום אינטרנטי...
(אגב, הדוגמה שנתת, כוחה יפה מאוד גם לחצרות חסידיות אחרות (בפרט לאור המחלוקות הידועות בזמן האחרון, שריחם מבאיש (בחוברותיהם ו'נייעס'יהם) אפילו לתוך בית הכנסת הספרדי שבו התפללתי הבוקר...), וגם ל"חצרות" הליטאיות החדשות, ובאמת אפשר לעשות משורותיים אלו שיחת מוסר נהדרת. באמת ובתמים).


*כמו החוברת שהובאה לעיל (פעמיים) מהרב אנשין. שבעצם לא עונה בה כלום. בשלמא אני דל בבקיאות בברסלב (ברוך ה' או לא, תחליטו בעצמכם), אז אני מלקט מפה ומשם ובלבד שלא יוציאו לעז סתם על ציבור כל כך גדול מישראל, אבל הוא נחשב בקי גדול בברסלב, מדוע אינו עונה ביסודיות?

[הרואה]

למיטב הכירותי הדלה את כתבי ברסלב לא ראיתי אף פעם שכתוב שצריך לעבוד את הצדיק, לא כתוב את הלשון עבודה.
אבל כן כתוב לשונות אחרים: התבטלות, וידוי דברים לפניו, שהוא יכול לעשות ר"ה כלומר לדון את העולם לכף זכות, ושהדין הזה תלוי ברמת ההתבטלות אליו, וכן התשובה תלויה בהתקרבות אליו, והעולם הבא של האדם תלוי בכמה שזכה להתקשר אליו, ושהוא זה שמלווה ונותן חיים לכל חי, ועל כן צריך לקשר אליו את כל המצוות והתפילות כדי להחזיר אליו את ההלוואה שהוא נותן חיים לכל באי העולם בכל נשימה ונשימה.
כל הדברים האלו כתובים בכתבי ברסלב המקוריים והמוסכמים על כל חסידי ברסלב כל אחד מהנקודות שהזכרתי נמצא לפחות בעשרות מקומות (מעיון קל בתוכנות חיפוש), והעניין הזה נחשב בקרב חסידי ברסלב שאני מכיר על כל פנים כאחד מעיקרי הדת אם לא כעיקר העיקרים.
אם באמת מישהו מצליח לתרץ את כל זה בדרך כלשהי נכונה או לא, אז כמובן שאי אפשר לטעון שהוא עובד עבודה זרה.
אני מקווה מאד שכמה שיותר חסידי ברסלב מתרצים את זה איכשהו, ולא מתרצים במקום זה את אנכי ולא יהיה לך.

אין הכי נמי שבעלוני קופות הצדקה מתייחסים למרן הגרח"ק בצורה שהיא לא הרבה פחות (באיכות, בכמות ב"ה עוד רחוקים מזה) מכתבי ברסלב, ומן הסתם החוברת שהובאה בריש האשכול כוונתה לעורר גם על זה באותה מידה.

[בברכה המשולשת]

כדאי, פשוט, לגשת לחסיד ברסלב ממוצע ולשאלו במה הי' עיקר כחו של מוהר"ן. למי שאינו יודע (או משים עצמו ככזה), התשובה היא: עסק התורה (וגם דרישותיו מחסידיו במקצוע זה אינן קטנות כלל וכלל, כנודע).

שאלתי כמה פעמים. התשובות שקבלתי לא סבבו סביב עסק התורה, אלא סביב גדלותו בכל מעלה שהיא, שבדבר החיוב הגמור להיות קשורים ובטלים אליו לגמרי וכו'

[בברכה המשולשת]

יפיץ שאין בכתבי ברסלב שום עניין של לעבוד את רבי נחמן בשום צד ואופן שיהיה.
וכתבתי כבר רשימה מה כן להגיד.

א. אני שואל שוב, איך מפיצים דבר כזה? (האמת - שוברו בצדו, כי כיון שאין, אזי מוכרח שאלה שהביאו ציטוטים, מראים שיש, והם צודקים, וחוזר חלילה)
ב. יישר כח על הרשימה, עברתי על רוב הדברים ועשיתי V בלב, כיון שאינני חסיד ברסלב.
להלכה ולמעשה, באם זו רשימת ה"תנאים" שאתה מציב להם (לצורך מה? לצורך שיבה לחיק היהדות?) - בכך אתה רוצה שיהיו חסידים שלך, ולא של מוהר"ן. לגיטימי לגמרי, אני חושב שהדור בשל לכך וזקוק לכך. אבל אז... למה שיקראו לעצמם ברסלב?

א. כמו שהם מפיצים אלפי קונטרסים על מעלת רבי נחמן, שיפיצו את מה שאמרתי. לא צריך לכתוב מראי מקומות בכתבי ברסלב. מספיק שחשובי רבני ברסלב יכתבו כך ברבים, וילמדו את זה בשיעורים.
ב. התנאים הם לכך שלא אתנגד כ"כ לזה שילמדו מכתביהם. וכל התנאים הנ"ל לא יהפכו אותם להיות חסידים שלי (בייחוד שאין לי חסידים, וגם לא יהיו לי אי פעם, בע"ה).
ואם א"א לומר את מה שבקשתי, אז משמע שעיקר מה שהם נקראים ברסלב תלוי באי קבלת הדברים בסיסיים שכתבתי? אז זה סותר לכל ההכחשות שראינו כאן. הלא כן?

[תא חזי]

א. כמו שהם מפיצים אלפי קונטרסים על מעלת רבי נחמן, שיפיצו את מה שאמרתי. לא צריך לכתוב מראי מקומות בכתבי ברסלב. מספיק שחשובי רבני ברסלב יכתבו כך ברבים, וילמדו את זה בשיעורים.
ב. התנאים הם לכך שלא אתנגד כ"כ לזה שילמדו מכתביהם. וכל התנאים הנ"ל לא יהפכו אותם להיות חסידים שלי (בייחוד שאין לי חסידים, וגם לא יהיו לי אי פעם, בע"ה).
ואם א"א לומר את מה שבקשתי, אז משמע שעיקר מה שהם נקראים ברסלב תלוי באי קבלת הדברים בסיסיים שכתבתי? אז זה סותר לכל ההכחשות שראינו כאן. הלא כן?

א. והיינו מה שאמרתי, אתה עושה שיהיו חסידים שלך ושל שיטתך באמונה ובהלכה, ושיפיצו את מה שאתה קבעת להם לומר ולחשוב (לגבי הסוגריים, כנראה שה' רוצה אחרת, ודבר קדשו מנובב מפיך, אחרת קשה להבין את דרישות כקש"ת...).
ב. ראה א'. לשיטתם (חוץ מאות א' שכתבת, שאני מאמין שאמונתם כאמונתך וכאמונתי) אלו לא דברים בסיסיים, ונתונים לויכוח ולהפרכה ולהצטדקות (לכל הפחות לשיטתם) או אף לאִיוּן-המשמעות-שלהם, ברמות שונות.

[עליך עיננו]

כדאי, פשוט, לגשת לחסיד ברסלב ממוצע ולשאלו במה הי' עיקר כחו של מוהר"ן. למי שאינו יודע (או משים עצמו ככזה), התשובה היא: עסק התורה (וגם דרישותיו מחסידיו במקצוע זה אינן קטנות כלל וכלל, כנודע).

יכול להיות שהת"ח יודעים שהכל סביב זה אבל אלו שאינם (ובעיקר עליהם נסוב הקונטרס הנ"ל) בטוחים שיש לו כוחות שלא היה לאף אחד בעולם ממשה רבנו,והרי אם הכל תלוי בתורה ושבירת התאוות וכי חסר צדיקים שעבדו את ה' כמוהו? שאתה אומר שהיה משהו מיוחד והוא ורק הוא, אז שיגידו לי במה היה מיוחד?
אגב בתחילת ספר שבחי הר"נ כ' להדיא שכל מה שמספר שם זה רק כדי שיבינו שהכל זה מכח התורה ועבודת המידות וכל אחד יכול להגיע לזה,אולי יש כאלה שדילגו על ההקדמה?

[הרואה]

לגבי ההסתרה של חלקים מכתבי ברסלב, מגילת סתרים אמנם נדפסה באישור משפחות שורשיות בברסלב, אבל במשך קרוב ל200 שנה הוסתרה ולא סתם נקראה מגילת סתרים.
שמעתי גם לגבי חיי מוהר"ן שכמעט ולא הודפס או שחלקים ממנו כמעט ולא הודפסו עד לשנים האחרונות, אני לא בקי בהיסטוריה של זה, אבל צריך לזכור שמלכתחילה כל חיי מוהר"ן זה רק 'מעט קצת וברמז' מהשבחים שר' נחמן אמר על עצמו, כפי שמעיד ר' נתן בהקדמה.
וכן שמעתי מקרוב משפחתי חסיד ברסלב (לא מוגדר מגזרית בדיוק אבל בכיוון כללי של השול) שאם הייתי יודע מה באמת הולך בברסלב הייתי מתנגד הרבה יותר, למשל הוא סיפר לי שבשמחת תורה מקובל אצלם להשבע בספר תורה שלא יעזבו את דרך ר' נחמן או משהו כזה, בין היתר הוא אמר שלכן הוא לא חושב אפילו לעזוב את ברסלב כי הוא נשבע. הוא טען שיש עוד הרבה דברים שאם אנשים היו יודעים הם לא היו מתקרבים מלכתחילה לברסלב ומסתירים אותם בכוונה.
להדפיס ספרים כיום זה לא אומר שהדברים מתפרסמים כל כך, עובדה ש95% מהאברכים (וגם כמה רבנים ששאלתי אותם על כך) שאני מכיר אין להם מושג שר' נחמן ציווה להתוודות לפניו על כל העוונות, בעוד שזה מוזכר כבר בליקוטי מוהר"ן שמאז ומעולם נדפס והופץ בכל מקום כמעט.

[עליך עיננו]

לענ"ד צריך לחדד דבר חשוב וכך יובנו דברי הרב ברה"מ שליט"א
כל שבחו ומעלתו של הצדיק זה רק משום שמקיים את התורה בשלמותה וטהרתה!
עמל התורה יראת שמים ועבודת ה' באמת! אין בו שום מעלה אחרת מלבד הנ"ל ומשום כך קשה לקבל את המושג צדיק האמת וכדו' כביכול יש משהו שמסתירים שאנו לא יודעים ולא מבינים..
כל המעלות שנאמרו על הגר"א זה רק על כח התורה שלו ותו לא! לא על האדם ולא הסתירו מאיתנו סודות וענינים תמוהים.
וכן כל גדולי התורה מאז ומתמיד החפץ חיים היה קדוש כי עמל התורה שומר את פיו לא אותות ולא מופתים שעשו אותו לכזה. (כן גם שר התורה...)
וודאי שרבי נחמן היה ענק בתורה ואין חולק על זה אבל במחילה בספרים זה לא מודגש! אולי בד"א. ומזה מגיעים לכל מיני חילוקים בין צדיק האמת ומפורסמי שקר..
שעושים עסק מצדיק אחד אחר מיתתו לא יתפלאו אם יש שמעוררים על זה.
ומה שהביא מרשב"י זה בדיוק הענין זה כח התורה במסירות נפש והם דברים פשוטים.

במחכ"ת ובידידות - לא חידדת, רק טישטשת. זו לא הנקודה העיקרית שבטענות המחלוקת. מה שכתבת זה חילוק כללי בין ה'מתנגדים' לחסידים. זה לא ממש נוגע לתפיסת ה"צדיק" בחסידות (שאגב, גם היא בשורשה לאו דווקא פועל יוצא רק ממעלתו של האדם בלימוד התורה).
הטענה העיקרית היא שיש חשש כבד של שיתוף או המרה ממש של הקב"ה בצדיקים/צדיקי אמת/צדיק מסויים מאוד.
ההבדל במתן דגש על לימוד התורה ותו לא, או שיש גם דברים אחרים שהם יותר חשובים או חשובים בשווה, הדברים עתיקים, וזהו נושא לדיון נינוח וחביב, עם עקיצונת פה ושם, לצד איזה כוס קפה או שוקו, בפורום "בין חסידות למתנגדות", או אולי אפילו בפורום הפומבי יותר "בית המדרש". כאן מדובר באמת לאמיתה במלחמת חורמה ומלחמת קודש נגד עקירת יסודי התורה והאמונה מעיקרם.
(השאלה היא רק נגד מי המלחמה)

כל המעלות שנאמרו על הגר"א זה רק על כח התורה שלו ותו לא! לא על האדם ולא הסתירו מאיתנו סודות וענינים תמוהים.

מה הסתירו? ספרי המוהר"ן ותלמידיו ותלמידי תלמידיו (והחושבים שהם תלמידיו) מופצים ברחובות קריה כמעט חינם אין כסף (לאחרונה ראיתי איזה אחד, בנו של אחד מגדולי וחשובי מקובלי דורנו (איך נפלו גיבורים...) מוכר סט של כל כתבי ברסלב, ב60 שקלים בלבד). ואפילו ברשת מוצָא להם בלי להזדקק למאגרים תורניים בתשלום, או לחטט בגנזי ספריות מאובקים...
ועוד - האם עכשיו גם על מה שלא כתבו, ייתבעו הברסלבאים האומללים?

זה ודאי עיקר הנקודה שהרי בכל התגובות נגד הקונטרס הנ"ל הביאו ראיה מהגר"א בעצמו לא פחות! וכל מי שקצת קורא כתבי תלמידיו יווכח שאין כאן מעלה מלבד מעלת התורה וזה הכח של הצדיק.
אז כל ענין דבקות לצדיק זה מכח תורתו ותו לא.
אם אני משתטח על קבר הגר"א ומבקש רחמים מהקב"ה בזכות התורה שלמד ועבודת השם שלו(שאגב באופן כללי התנגד לכל עניני השטתחות על הקברים כידוע), זה לא דומה להשתטח על קבר הצדיק ולתת פדיון קודם ולומר דוקא עשרה פרקי תהילים מסוימים שהם יצילו אותי?
אם יש מי שמפרסם ברבים שכל מי שלא מאמין שרבנו הוא צדיק האמת וכ'ו הוא מפורסם של שקר, הוא מייחד לצדיק "שלו" עבודה מיוחדת שלא שייך אצל צדיקים אחרים מה זה נקרא??
אתמול שאלתי אברך חסיד באמת ת"ח מה יש בר"ה באומן הרי לא יתכן ללכת דוקא ביום המלכת ה' בעולם למקום מסוים ולהאמין שרק שם תנצל מן הדין? (ראש השנה שלי..)
הוא ענה לי בכנות שהוא הולך כי מתפלל שם יותר טוב! (כמו שאמר הגראי"ל על מירון בל"ג בעומר שמסתמא יש שם זכות תפילת רבים)
אבל יש שבאמת בטוחים שבבית הכנסת השכונתי הם לא יצליחו להמליך ח"ו את הקב"ה כי זה לא אצל רבנו.. מה זה נקרא??

[תא חזי]

כיון שהדיון די מתיש, ומתחיל מתנקז להתבצרות בעמדות (כולל העמדה שלי...), ולא להוכחות וסתירתן. אומר את שני הפרוטטות שלי על עצם המחלוקת.
על רבי נחמן היתה מחלוקת עוד בחייו, מגיל צעיר, בידי גדולי החסידות (הררא"ל משפאליע, הרר"ב ממעז'בוז', זכר צדיקים לברכה - ועוד?).
ואחריו על רבי נתן מברסלב גם היתה מחלוקת (מצד האדמו"ר מסאווראן זצ"ל).
כיסי התנגדות ותמיהה נותרו מאז ואילך ברבות מהחצרות החסידיות (בעיקר אלו שחפפו לתחום השפעתו של מוהר"ן).
ה'בעיה' התחילה (כמו עוד רבות מהבעיות...) בעת קיבוץ הגליות לארץ ישראל,
נוצרה במהלך השנים, בתחילה היכרות (לא תמיד נעימה), ובחלק מהמקומות (בעיקר אצל הדת"ל*) סינרגיה לא-ברוכה ולא-מאוזנת בין המון המון המון שיטות ודרכים בעבודת ה' (ועבודת הצדיק?), ומכל שכן כאשר נתקלו בקירות ה"השקפה" החרדית, ומשכך נוצר גם הצורך של כל שיטה לצדק את עצמה בכל מחיר.
ייחודיותה של ברסלב (יש שיאמרו לרעה, וכפי שהובא לעיל באחד הקונטרסים פרק על "מיסיונריות", לא פחות!) להפיץ את תורת רבם.
ואכן כבשו במהלך השנים לא מעט בחורים ואברכים בתכניהם ובתורתם (אלה יאמרו שהתקרבו אליהם מ'סלתה ושמנה' של עולם הישיבות, ולעומתם אלה יגידו שעזבו אותם הנפולת של הנמושות... וכדרכו של עולם). ואף בבעלי התשובה "שלנו" לא נמנעו משלוח יד.
כיון שעולם הישיבות חש מותקף, במפגיע, מתורה זו ספציפית, כיוון את חציו כנגדה, להציל את עצמו מחתרנות בהיקפים כאלה ואחרים. ובצדק.
בנוסף לכך, במהלך השנים נוצרה תופעה שהיא באמת עקומה, והיא שביד אחד הולכים לקבל הלכה מרב פלוני (לדוגמא, נניח, מרן החזו"א או מרן הגרע"י, זצ"ל) וביד שניה רצים לבקש "השפעה" וחסידות ועבודת ה', מאיזה משפיע הרחוק כמטחווי קשת מדרכו ההלכתית של מי שמקבלים ממנו. גם זו תוצאה בעייתית של קיבוץ הגליות.
בעבר (וגם היום, בקהילות חסידיות עם אדמו"ר חי), אם היית רוצה לקבל עבודה וחסידות, היית מקבל הכל כחבילה אחת. יש אדמו"ר, יש מורה הוראה ודיין של החצר, ושלום על ישראל. או יש ישיבה, יש ראש ישיבה, יש משגיח, ואם אתה בר הכי - ברר את ההלכה, אם לא - שאל את הראש ישיבה, ובזה זה נגמר. היום הכל מבוזר, וממילא כל אחד מושך לכיוון שלו.
כך אני מסתכל על סיבות המחלוקת בדור הזה, ועל גבי זה "מתלבשת" כל קומת ההתנגדות מחמת סיבות אמוניות (שייתכן ויש בה הרבה מן האמת או שהיא כולה שטויות. אינני בקיא. אני נגעתי רק בנקודה של ההתקשרות, לא מעבר לזה).
כוחה של ההתנגדות בכאלו עוצמות (מלכתוב קונטרסים ועד לדרוך על ליקוטי מוהר"ן בפתח בית המדרש, כמו שהובא באחד הקונטרסים הנ"ל, בעילום שם הדורך כמובן, מה שהופך דריכה זו לחסרת משמעות, לכל הפחות למי שלא היה עד לה, ולא יודע מיהו אותו אחד "מגדולי בעל המחשבה" שדרך על ליקוטי מוהר"ן) היה יפה כשהיו בארץ ישראל 500, 1000, אולי 2000 חסידי ברסלב. אבל כשכל כך רבים נחשפו לתורותיו, ורבים מהם עדיין (מה הפי' עדיין?) מתהלכים ביראת ה' כל היום, אז קצת מגוחך לצאת בכזה שצף קצף, בלי לנסות לדון בדברים מול הצד השני.
[אני יודע שעם "אפיקורסים" לא נכנסים בדין ודברים, אבל משלהי אשכול זה כבר מוכח שאפשר להביא ראיות ופרשנויות לתורת ברסלב מקונסרבטיב-רקונסטרוקציוני, ומדתילוני, ואפילו מסתם אפיקורס (שלחלק מהם לא היתה בעיה לפרשן אף בצורה חמורה יותר את תורת אדוננו הגר"א...), והמטרה מקדשת את האמצעים.ואם כך, מה פסול בלבוא בדברים עם מישהו שגם חי לפי אותן תורות נוראות ואיומות, לשמוע איך הוא מפרש את הדברים ואיך הוא בכל זאת מתחזק צורה של עובד ה' (רק נתמקד - מישהו שמוסמך לרבים, ומשפיע לרבים, ואכן יש לו מסורת רבת שנים בחסידות הנ"ל, לא בעל תשובה עם פומפון, ולא סוכן ניו-אייג' וטיולים לאומן)]




_____________
* בעיקר לאחר התמוטטות התמיכה הממשלתית בהתנחלויות בשנות הנ', ובפרט מן הפרט לאחר גירוש גוש קטיף, שאז אימצו להן כמה וכמה ישיבות גבוהות דת"ל את האקזיסטנציאליזם החסידי [size=50](וגם זאת באופן אקלקטי למדי, למחצה לשליש ולרביע, ואם הרבנים עשו זאת באופן נכון ואולי מושכל, התלמידים כבר... וכ"ש בעלי תשובה שלא מצאו את מקומם הקהילתי כדבעי), ובפרט החב"די/ר' צדוקי/ברסלבי, כתחליף לתורת "כלל ישראל" של הראי"ה[/size]

[איש_ספר]

בשולי הדיון, לאחרונה מופץ בבתי כנסיות ספר עב כרס מאת מחבר בשם הרבט (כמדומני) נכדו של ר' אהרן חדש, חתן חתנו ר"מ סומפלינסקי. הספר נקרא קרוב אל ה'. או משהו דומה. על השער מודיע המחבר שתוכן הספר, הדרך לעבוד את ה' בתמימות. בהקדמה הנמלצת הוא מודה לכמה אישים, שאת שמם הוא מזכיר ברמזים גלוים. בינהם ר' ארז דורון. בראש הספר הסכמות מראשי ישיבות מפורסמים, כמובן שאיש לא נוקב בשם המפורש ברסלב. אז או או, או שהם לא ראו מה מכיל הספר כדרכם של מסכימים רבים (אם כי בספרי השקפה, יש יותר הקפדה בענין) או שהם רואים את תורתו של מוהר"ן כדרך ראויה לבני תורה, (אליהם הספר מיועד) וא"כ יש לתמוה למה לא יכתבו דברים כהוויתן.

[תא חזי]

לגבי ההסתרה של חלקים מכתבי ברסלב, מגילת סתרים אמנם נדפסה ....
שמעתי גם לגבי חיי מוהר"ן שכמעט ולא הודפס ...
וכן שמעתי מקרוב משפחתי חסיד ברסלב (לא מוגדר מגזרית בדיוק אבל בכיוון כללי של השול) שאם הייתי יודע מה באמת הולך בברסלב הייתי מתנגד הרבה יותר, למשל הוא סיפר לי שבשמחת תורה מקובל אצלם להשבע בספר תורה שלא יעזבו את דרך ר' נחמן או משהו כזה, בין היתר הוא אמר שלכן הוא לא חושב אפילו לעזוב את ברסלב כי הוא נשבע. ...
להדפיס ספרים כיום זה לא אומר שהדברים מתפרסמים כל כך, עובדה ש95% מהאברכים ...

א. אנחנו עומדים כיום אחרי הדפסתה. למה אתה תקוע בעבר?
ב. שמעת, גם אני שמעתי דברים, וגם אני באמת לא הכי בקי בעולם.
ג. לגבי קרוב משפחתך, אם אכן כך פני הדברים כמו שאתה אומר שהוא אמר לך (ברור שיש גריעותא להישבע, אבל מה הבעיה השורשית בלהישבע שאינו עוזב איזו דרך בעבודת ה'?) - והוא רוצה לעזוב, ורק חושש מחמת השבוע, עוץ לו עצה יקרה מלבך הטהור לסור לבית ההוראה הקרוב לביתו, לברר כיצד ניתן להתיר שבועה זו או לבטלה מעיקרא, שהרי לפי דבריך זה כמי שנשבע לבטל את המצווה - שלא חלה שבועתו, וכשם ששטח הרהורי לבו לפניך, מסתמא יואיל לשטחם גם בפני מורה הוראה שיוציא אותו מן החושך אל האור. מעבר לזה, אני לא מבין מה הערך בחצאי-הדברים הכתובים כאן בדרמטיות.
ד. אם הספרים מודפסים, היא מילתא דעבידא לאיגלויי (ויותר מזה, היא מילתא שרצו לגלותה, ומצד עצמם לא ראו בזה שום פסול או סיבה להצניע את זה כשאר דברי האזוטריקה של ברסלב שלכאו' קיימים בהמוניהם), זה לא משנה ש95% או אפילו 99.9999999% מהאברכים והרבנים לא מודעים. זה רק אומר שאו שהם מתעלמים באלגנטיות (מסיבות מובנות בהחלט), או שיש להם תירוץ, או שהם עצלנים. זה הכל.

זה ודאי עיקר הנקודה שהרי בכל התגובות נגד הקונטרס הנ"ל הביאו ראיה מהגר"א בעצמו לא פחות! וכל מי שקצת קורא כתבי תלמידיו יווכח שאין כאן מעלה מלבד מעלת התורה וזה הכח של הצדיק.
אז כל ענין דבקות לצדיק זה מכח תורתו ותו לא.
אם אני משתטח על קבר הגר"א ומבקש רחמים מהקב"ה בזכות התורה שלמד ועבודת השם שלו(שאגב באופן כללי התנגד לכל עניני השטתחות על הקברים כידוע), זה לא דומה להשתטח על קבר הצדיק ולתת פדיון קודם ולומר דוקא עשרה פרקי תהילים מסוימים שהם יצילו אותי?

קונטרס התשובה הנ"ל מהרב אנשין, אינו מעלה ואינו מוריד במחילת כבודו, ולא ענה על שום טענה מטענות בעל הקונטרס שבראש האשכול. וממילא לתלות עליו את תורף המחלוקת (כאילו אם זה כח התורה או לא) זה מופרך גם כן. לגבי ההשוואה בין ההשתטחויות... תקרא שוב את מה שכתבת.

אתמול שאלתי אברך חסיד באמת ת"ח מה יש בר"ה באומן הרי לא יתכן ללכת דוקא ביום המלכת ה' בעולם למקום מסוים ולהאמין שרק שם תנצל מן הדין? (ראש השנה שלי..)
הוא ענה לי בכנות שהוא הולך כי מתפלל שם יותר טוב! (כמו שאמר הגראי"ל על מירון בל"ג בעומר שמסתמא יש שם זכות תפילת רבים)
אבל יש שבאמת בטוחים שבבית הכנסת השכונתי הם לא יצליחו להמליך ח"ו את הקב"ה כי זה לא אצל רבנו.. מה זה נקרא??

א. למה לא ייתכן? הוא אמר, והם אוחזים בזה. האם זה אחד מעיקרי האמונה להאמין שדווקא בכל מקום תינצל? או שכל המקומות שווים לטובה במעלת התפלה וההתכנסות בהם בראש השנה? אם היה אומר שיש לבטל עליה לרגל לביהמ"ק בחג הסוכות, אז מסתמא היו רוגמים אותו כל העם באתרוגיהם. אבל לא מדובר כאן בזה, אלא בעלמא בעידוד התכנסות להתפלל אצלו (אגב, אסור ללכת בר"ה עצמו לבית הקברות, וזו סוגיא נפרדת, וזכורני שראיתי באחד מעלוני ברסלב שעוררו על זה שרק בער"ה להתפלל בציון ולא בר"ה).
ב. מה זה נקרא? - זה נקרא קבלת דברי רבו, אמונת חכמים. ואם אתה מתנגד (משלל הסיבות שיש בהם להתנגד בהחלט לנסיעה הזו לאומן), זה יכול אולי להיקרא תמהונות, סהרוריות, היטפלות לזוטות. אין בזה איזו כפירה מיוחדת ומפורשת באיזה עיקר מעיקרי האמונה (בכלל, היכן נזכר בהלכה "גדר" של המלכת ה' בראש השנה, שצריך להיעשות בכל מקום דווקא ולאפוקי עיירות אוקראיניות? איתא בגמ' "אמרו מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" (זה הלכה או אגדה?), והרי גם הברסלבים מתפללים מאותו מחזור כמו אתה (אולי בהוספת הריני מקשר), וגם הם תוקעים בשופר ואומרים פסוקי מז"ש במוסף, ויוצאים ידי חובה).

סיכומו של עניין, אני חושב (אין צורך להסביר לי למה אני טועה. אתם יודעים טוב מאוד למה אני טועה, שמרו את זה לעצמכם, אל תבזבזו את זה עליי) למעט הציטוטים (שלא ניתנה עליהם תגובה, חוץ מציטוטים תלושים מהגר"א ורמח"ל) שהובאו לעיל באחד הקונטרסים שהביא הרואה, שלל התגובות כאן מסתכמות בביטוי הצח והזך ביידיש "ס'פאסט נישט". לא מתאים לנו, לא חונכנו ככה (וחינוכנו כמכלול הפך לעיקר אמונה - וטוב מאוד שכך, אסור לאדם להיות עלה נדף ברוח בגלל כל איזה ספר שקורא), וזה הכל.

[תא חזי]

בשולי הדיון, לאחרונה מופץ בבתי כנסיות ספר עב כרס מאת מחבר בשם הרבט (כמדומני)
...
אז או או, או שהם לא ראו מה מכיל הספר כדרכם של מסכימים רבים (אם כי בספרי השקפה, יש יותר הקפדה בענין) או שהם רואים את תורתו של מוהר"ן כדרך ראויה לבני תורה, (אליהם הספר מיועד) וא"כ יש לתמוה למה לא יכתבו דברים כהוויתן.

יש עוד כל מיני ספרים בדומה לספר של הרבט מוצלחים יותר ומוצלחים פחות.
דווקא מאלה הכי צריך לחשוש לכאו', יותר מכתבי ברסלב עצמם (אם אכן אוחזים שצריך לפחד מהם), בליקוטי מוהר"ן ובחיי מוהר"ן אתה יודע שאתה קורא ברסלב, אבל בכגון הנ"ל וברבים כיוצא בו - לך תדע מה מערבבים שם.
(אמנה התרגלנו לספרי השקפה בעילום שם המחברים, האם שומה עלינו להתרגל לספרי השקפה בעילום שם חלק מהמקורות? ועוד בדורנו דור המלקטים?)

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לא לידי עבודה זרה, אבל יש בעיא כללית אצל כל מי שמוציא דברים מפרופורציה.
איש אחד, וכ"ש קהלה, שיתמקדו על חלק מסוים של התורה יותר מחביריו, אע"פ שהם צודקים בעיקר הרעיון, מ"מ יתעוותו בזה שאין הדברים הולמים את מקומם בסולם הערכים. למשל, אם נמצא חבורה גדולה שעיקר עבודתם היא למנוע 'בל תשחית'. חסידי האדמו"ר ההוא יסתובבו בכל מסעדה להציל את האוכל טרם הגיעו לפח, וישלח משלחת מיוחדת לאומן, לא להתפלל אצל הצדיק, אלא לסדר את האוכל שלא יהיה שמה שום בל תשחית. האם אין זה בעיא? כן. האם הם צודקים? כן.
וממשל זו יקיש כל אחד לכל דבר. אלו שאומרים 'רק תורה', או 'רק משיח', טועים שניהם. לשני הדברים יש את מקומו, ואינם יכולים לדחות אחרים ממקומם.

שמעתי פעם מאבי מורי הגדרה על החתם סופר (הוא אינו הונגרי כלל וכלל) שרואים מתוך כתביו שאין שום דבר יוצא דופן בכל דבריו, א"א להתמקד על נקודה אחת ולומר 'זו היתה דרכו'. רואים את כלליות התורה על כל פרטיה ורובדיה, ללא שום עדיפות לאחד על חבירו.

[ר_חיים_הקטן]

לא לידי עבודה זרה, אבל יש בעיא כללית אצל כל מי שמוציא דברים מפרופורציה.
איש אחד, וכ"ש קהלה, שיתמקדו על חלק מסוים של התורה יותר מחביריו, אע"פ שהם צודקים בעיקר הרעיון, מ"מ יתעוותו בזה שאין הדברים הולמים את מקומם בסולם הערכים. למשל, אם נמצא חבורה גדולה שעיקר עבודתם היא למנוע 'בל תשחית'. חסידי האדמו"ר ההוא יסתובבו בכל מסעדה להציל את האוכל טרם הגיעו לפח, וישלח משלחת מיוחדת לאומן, לא להתפלל אצל הצדיק, אלא לסדר את האוכל שלא יהיה שמה שום בל תשחית. האם אין זה בעיא? כן. האם הם צודקים? כן.
וממשל זו יקיש כל אחד לכל דבר. אלו שאומרים 'רק תורה', או 'רק משיח', טועים שניהם. לשני הדברים יש את מקומו, ואינם יכולים לדחות אחרים ממקומם.

שמעתי פעם מאבי מורי הגדרה על החתם סופר (הוא אינו הונגרי כלל וכלל) שרואים מתוך כתביו שאין שום דבר יוצא דופן בכל דבריו, א"א להתמקד על נקודה אחת ולומר 'זו היתה דרכו'. רואים את כלליות התורה על כל פרטיה ורובדיה, ללא שום עדיפות לאחד על חבירו.

מאה אחוז.

[תא חזי]

לא לידי עבודה זרה, אבל יש בעיא כללית אצל כל מי שמוציא דברים מפרופורציה.
איש אחד, וכ"ש קהלה, שיתמקדו ...

שמעתי פעם מאבי מורי הגדרה על החתם סופר (הוא אינו הונגרי כלל וכלל) שרואים מתוך כתביו שאין שום דבר יוצא דופן בכל דבריו, א"א להתמקד על נקודה אחת ולומר 'זו היתה דרכו'. רואים את כלליות התורה על כל פרטיה ורובדיה, ללא שום עדיפות לאחד על חבירו.

דפח"ח. כל מילה בסלע.

[כדכד]

ראשית, לא הבנתי למה לאנשים בימי אלול ולקראת ימים הנוראים הבעל"ט להתמקד בהכתמת ציבורים שלמים כעובדי ע"ז בעוד שברור שלשיטתם של החוגים הלו הם אינם עובדי ע"ז וגם אין שום סיכוי שישתכנעו מהחוברת.
לכל היותר יוכלו לטעון שהחוגים האלו טועים אבל מה לזה ולע"ז ומה לעיסוק בזה ולימים אלו.
אבל על של עתה באתי, מה שתמהו על החברת בדבר שיטות מיוחדות בעבודת השי"ת עם רמזים גלויים ותמהו שלא הזכירו שם חסידות מסויימת - הנה אדרבה אולי חשב מחבר שאם יזכר שם מסויים שיקוטלג עם חסידות מסוימת ירחיק מעליו קוראים ולכן כתב בסתם וכך ישפוט הקורא בצורה אוביקטיבית אם לקבל דבריו או לא.

[אברהם בן ארוש]

יישר כח על הדיון הענייני.

מהיכרות קטנה, לא ראיתי מעולם שנזכר עבודה לצדיק בכתבי ברסלב, אולם ודאי וברור שיש שטועים בזה בחסידות זו (ובאחרת), בדרך כלל שוליים וכנ"ל, ולענ"ד הסיבה ברורה. מתחושתי את השטח, השוליים הללו מתרחבים כל הזמן.

אולם דברים אחרים נזכרים ונזכרים, ואשמח מאוד לשמוע מה מסבירים בזה גדולי ברסלב, ולא את צפצופי ההמון.

חשוב לי להדגיש מראש, שאינני בא חלילה לקנטר, ואני לכשעצמי לומד בכתבי ברסלב, ואיני תולה את השיבושים (לענ"ד) באילן אלא בענפים.

מהו "צדיק האמת"?
מהי "נשמת הצדיק"? האם זו בריאה בפני עצמה, או שהם אנשים רגילים שזכו למה שזכו בעקבות יגיעתם הרבה?
האמנם רבי נחמן גדול מתנאים ואמוראים?
מה הם "חמשת יחידי הדורות"?
האם האחרון שבהם גדול מהראשון שבהם? ומה יעשו אם האחרון חולק על הקודמים לו?
האם יש תיקון למי שלא זכה להגיע לאומן ראש השנה?
האם מצווה ללא התקשרות לצדיק "שווה פחות" בעיני השי"ת מאשר מאשר מצווה שהיא מקושרת לצדיק?
האם כל מי שבוחר בדרך אחרת ודאי טועה? או לכל הפחות לא מכוין ל"אמת לאמיתה"?
ומה בנוגע לדברים שרבנו התייחס אליהם במפורש, נניח - פאות קדימה, או תפילה בכוונות האר"י, האם היא מבטלת את דעת הקודמים לו?
מה יש להניח על מה - גמרא/ליקוטי מוהר"ן?
האם הסבא משפולי היה מרכבה לס"מ?
האם חסיד ברסלב ראוי שיקבל או ילמד אף מרבנים שאינם ברסלב? נניח חב"ד (ולא מה שקרוי אצל חלקם "לשאול ממנו הלכה" שזה כביכול לגיטימי)?


אגב, נזכרה כאן שבועה מסויימת. כפי מה שאני מכיר, נשבעים שמיד בפטירתם ילכו הישר לרבי נחמן, להיכל שלו.

[לבי במערב]

בתחילת ספר שבחי הר"נ כ' להדיא שכל מה שמספר שם זה רק כדי שיבינו שהכל זה מכח התורה ועבודת המידות וכל אחד יכול להגיע לזה,אולי יש כאלה שדילגו על ההקדמה?

היינו דאמרית, ומשו"ה האומרים אחרת ה"ה בכלל אין מביאין ראי' מן השוטים. ופשוט.
[זו גם תשובת דברי הרב 'בברכה המשולשת'. וק"ל].

[תא חזי]

ומה בנוגע לדברים שרבנו התייחס אליהם במפורש, נניח - פאות קדימה, או תפילה בכוונות האר"י, האם היא מבטלת את דעת הקודמים לו?

א. מהי דעת ה'קודמים' בעניין "פאות קדימה"? (אתה מתכוון למה שכתוב בזוהר שלא יכסו השערות על האוזניים בשעת התפלה? הנה זו לא "בעיה" רק של ברסלב (לא כ"כ הבנתי איך זה קשור דווקא לברסלב, אבל נניח), רוב ככל החסידויות חולקות את אותה קושיא, ונאמרו עליה תירוצים מתירוצים שונים (שמדובר על פאות ארוכות מאוד, שאין באמת הוכחה מהזוהר לגבי אורך הפאות, מנהג האר"י, דברי הבא"ח בעניין מרדכי, או יש כאלה שתירצו שהזוהר מדבר על השערות ש**בתוך** האזניים, שצריך לקצצן...).
ב. תפילה בכוונות האר"י - הנה זה מכבר הראי"ס העלה תמיהה נכבדת מאוד בפורום בית המדרש בעניין ההקדמה הנקראת "סור מרע ועשה טוב", אם מקורה הוא מהרח"ו עצמו או שהוא מעשה ליקוט כדרך הסופרים האשכנזים. וממילא, אם הדעת נוטה שהיא ליקוט של אחד מעורכי עריכות כתבי האר"י, הרי שאין לה אותו משקל מול דברי מוהר"ן שאמר בעניין הכוונות לחסידיו (היינו שאמר שאסור לכוון כוונות האר"י*) כמו אם נאמר שאלו דברי הרח"ו או האר"י עצמו.
(מסתמא אתה מכיר את תשובת הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א בעניין הכוונות - ים החכמה תש"ע, מאמר "אנא מן יומי לא כוונית". אבל כמדומה שהיא ממש דעת מיעוט ודחויה בברסלב עצמה).

___________
*אגב, שיטה זו שאין לכוין כוונות האר"י, אינה נחלת מוהר"ן וחסידיו דוקא, אלא של עוד מצדיקי החסידות, מכל מיני טעמים (כגון היושר דברי אמת, שאמר שלא לכוין בתפילה אלא במצוות מעשיות, וכן משמע מאיזה שיחות של מהר"י אשלג (אם נחשב בעיניך כחסיד), וכדו').

[תא חזי]

לתועלת העניין מחקתי חלק מהדברים (שאין לי מה להשיב עליהם, כיוון שאיני יודע), ושמתי אותיות:

א. מהי "נשמת הצדיק"? האם זו בריאה בפני עצמה, או שהם אנשים רגילים שזכו למה שזכו בעקבות יגיעתם הרבה?
...
ב. האם מצווה ללא התקשרות לצדיק "שווה פחות" בעיני השי"ת מאשר מאשר מצווה שהיא מקושרת לצדיק?
ג. האם כל מי שבוחר בדרך אחרת ודאי טועה? או לכל הפחות לא מכוין ל"אמת לאמיתה"?
...
ד. מה יש להניח על מה - גמרא/ליקוטי מוהר"ן?
...
ה. האם חסיד ברסלב ראוי שיקבל או ילמד אף מרבנים שאינם ברסלב? נניח חב"ד (ולא מה שקרוי אצל חלקם "לשאול ממנו הלכה" שזה כביכול לגיטימי)?

א. זה כבר נושא שנדון הרבה אף בחסידויות אחרות, כגון בחב"ד, שם יש הבדל יסודי ושורשי בין "בינוני" ל"צדיק" (שתלוי לכאורה אך ורק בשורשי נשמות, ואין באמת יכולת לעבור ביניהם, ואכן רובא דעלמא יכולים להיות או רשע או בינוני, אבל לא "צדיק". כמדומה שבדור האחרון בחב"ד האדמו"ר הרמ"מ הסביר אחרת את דברי בעל התניא, אבל כאמור זה נדון כבר בתניא, באופן שהוא במדת מה אף יותר חריף מברסלב, אך עם זאת אי"ז אומר שגם בברסלב סבורים כך, ואדרבה מהציטוט שהובא לעיל בסמוך מהקדמת שיחות הר"ן, ניתן להבין אחרת, ולחיוב, שאי"ז ממש תלוי בשורשי נשמות, לדעת המוהר"ן).
[אגב, לאחרונה ראיתי מסמך מחסידות מסויימת וחשובה, שאין כל קשר רעיוני בינה לבין חב"ד או ברסלב, שם בכלל הרחיקו לכת לגבי הגדרת הצדיק, שהוא "איש אשר בחר ה'" - ללא כל קשר למעשיו, אלא רק משום נשיאות חן בעיני ה' בלבד (על בסיס מה? אתמהה) (אולי ואולי אפשר להביא לכך קצת סיעתא מאחת מאגרות הרמח"ל לר"י באסאן, אבל אני לא חושב שיש מה לדמות, ואכמ"ל)]
ב. כבר דנתי בזה לעילא לעילא מן כל אשכולא, והבאתי מעט ציטוטים מהרש"ש והרמ"ק. אכן ישנו הבדל מסוים לענ"ד, לכל הפחות על פי קבלה.
ג. את זה אתה יכול לשאול לגבי כל השקפה שבעולם, שהרי כשם שפרצופיהם שונים כך וכו', וכל אחד בסופו של דבר (למען שפיותו) בטוח שהוא צודק בעקרונות שלו וכולם טועים, ברמה כזו או אחרת, אחרת כולם היו מפצעים מוחם ונשמתם בגזירים לאלפי חלקים, כדי לנשוא חן בעיני כל האמת לאמיתה(ות) למיניהן...
ד. יש איזה סיפור (סבתא, עד שיוכח אחרת) על הבבא סאלי, שהיה מניח את הליקוטי מוהר"ן על כל הספרים כולם. מעבר לזה, האם נדון היכנשהו החילוק וסדר החשיבות ההלכתי בעניין הנחת ספרי תושב"ע זה על זה, אני מכיר (בבורותי) רק חילוק רק בין ת' לנ' לך', ובינם לבין תושב"ע, אך לא חילוק פרטי בספרי התושב"ע עצמם.
(הוספה: יעויין כאן)
ה. זה כבר נדון פנימי בברסלב, יש אומרים בכה ויש בכה, בפורום השכן (לתורה) התעורר לאחרונה בזה איזה דיון (שנכתב בצורה באמת ... והוא רחום יכפר) ומשקף מעט מההלך הפנימי בברסלב בעניין הזה.

[אברהם בן ארוש]

ומה בנוגע לדברים שרבנו התייחס אליהם במפורש, נניח - פאות קדימה, או תפילה בכוונות האר"י, האם היא מבטלת את דעת הקודמים לו?

א. מהי דעת ה'קודמים' בעניין "פאות קדימה"? (אתה מתכוון למה שכתוב בזוהר שלא יכסו השערות על האוזניים בשעת התפלה? הנה זו לא "בעיה" רק של ברסלב (לא כ"כ הבנתי איך זה קשור דווקא לברסלב, אבל נניח), רוב ככל החסידויות חולקות את אותה קושיא, ונאמרו עליה תירוצים מתירוצים שונים (שמדובר על פאות ארוכות מאוד, שאין באמת הוכחה מהזוהר לגבי אורך הפאות, מנהג האר"י, דברי הבא"ח בעניין מרדכי, או יש כאלה שתירצו שהזוהר מדבר על השערות ש**בתוך** האזניים, שצריך לקצצן...).
ב. תפילה בכוונות האר"י - הנה זה מכבר הראי"ס העלה תמיהה נכבדת מאוד בפורום בית המדרש בעניין ההקדמה הנקראת "סור מרע ועשה טוב", אם מקורה הוא מהרח"ו עצמו או שהוא מעשה ליקוט כדרך הסופרים האשכנזים. וממילא, אם הדעת נוטה שהיא ליקוט של אחד מעורכי עריכות כתבי האר"י, הרי שאין לה אותו משקל מול דברי מוהר"ן שאמר בעניין הכוונות לחסידיו (היינו שאמר שאסור לכוון כוונות האר"י*) כמו אם נאמר שאלו דברי הרח"ו או האר"י עצמו.
(מסתמא אתה מכיר את תשובת הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א בעניין הכוונות - ים החכמה תש"ע, מאמר "אנא מן יומי לא כוונית". אבל כמדומה שהיא ממש דעת מיעוט ודחויה בברסלב עצמה).

___________
*אגב, שיטה זו שאין לכוין כוונות האר"י, אינה נחלת מוהר"ן וחסידיו דוקא, אלא של עוד מצדיקי החסידות, מכל מיני טעמים (כגון היושר דברי אמת, שאמר שלא לכוין בתפילה אלא במצוות מעשיות, וכן משמע מאיזה שיחות של מהר"י אשלג (אם נחשב בעיניך כחסיד), וכדו').

כוונתי בהנ"ל היתה שרבי נחמן אסר לכוין כוונות האר"י ואמר שהפאות צריכות להיות קדימה, שניהם *לכאורה* סותרות לדברי האריז"ל (שסידר סדרי הכוונות, ואמר שלא יכנסו הפאות בגבול הזקן). יתכן שזה לגיטימי לחלוק על האר"י, אך שאלתי הפוכה, האם לדעת חסידי ברסלב, האם לגיטמי לנהוג כדברי האר"י? האם הנוהג כך בוודאי טועה?

[תא חזי]

כוונתי בהנ"ל היתה שרבי נחמן אסר לכוין כוונות האר"י ואמר שהפאות צריכות להיות קדימה, שניהם *לכאורה* סותרות לדברי האריז"ל (שסידר סדרי הכוונות, ואמר שלא יכנסו הפאות בגבול הזקן). יתכן שזה לגיטימי לחלוק על האר"י, אך שאלתי הפוכה, האם לדעת חסידי ברסלב, האם לגיטמי לנהוג כדברי האר"י? האם הנוהג כך בוודאי טועה?

על זה בדיוק עניתי לך, שזה שהאר"י סידר הכוונות זו לא ראיה מבחי' מוהר"ן (וגם בעלמא, שהרי עוד צדיקים אמרו שלא תמיד - או שכמעט תמיד לא - ראוי לכוין), כי הוא יענה לך שזה רק ל"צדיקים אמיתיים" כלשונו בליקוטי מוהר"ן שם. ועל האזהרה הכתובה בריש עץ חיים - יש ממילא מה להתווכח על זהות מחברה, כנ"ל.
ולגבי הפאות, נאמרו שלל דברים גם במקורות אחרים.
ממילא, לגבי האדוקים בדרכיו של מוהר"ן זצ"ל, הרי שמי שעושה כן (שם פאות מאחורי האוזן או מכוין כוונות) עושה שלא כראוי לפי דעת רבם.
למה זה מפריע? הרי במילא אי אפשר לצאת ידי חובת כולם.
זה כבר לא קשור לנושא המרכזי של האשכול שעניינו על עיקרי אמונה יסודיים, שאמורים להיות משותפים לכלל ישראל בלי הבדל.

[בברכה המשולשת]

בתחילת ספר שבחי הר"נ כ' להדיא שכל מה שמספר שם זה רק כדי שיבינו שהכל זה מכח התורה ועבודת המידות וכל אחד יכול להגיע לזה, אולי יש כאלה שדילגו על ההקדמה?

היינו דאמרית, ומשו"ה האומרים אחרת ה"ה בכלל אין מביאין ראי' מן השוטים. ופשוט.
[זו גם תשובת דברי הרב 'בברכה המשולשת'. וק"ל].

לא הבנתי מה תשובה בזה.
הרי אם זה קיים בפועל אצל רבים (וזה קיים. ואינני היחידי היודע שכך הוא) אז צריך שרבני ברסלב יבהירו זאת. ותל"מ

[הרואה]

בשולי הדיון, לאחרונה מופץ בבתי כנסיות ספר עב כרס מאת מחבר בשם הרבט (כמדומני) נכדו של ר' אהרן חדש, חתן חתנו ר"מ סומפלינסקי. הספר נקרא קרוב אל ה'. או משהו דומה. על השער מודיע המחבר שתוכן הספר, הדרך לעבוד את ה' בתמימות. בהקדמה הנמלצת הוא מודה לכמה אישים, שאת שמם הוא מזכיר ברמזים גלוים. בינהם ר' ארז דורון. בראש הספר הסכמות מראשי ישיבות מפורסמים, כמובן שאיש לא נוקב בשם המפורש ברסלב. אז או או, או שהם לא ראו מה מכיל הספר כדרכם של מסכימים רבים (אם כי בספרי השקפה, יש יותר הקפדה בענין) או שהם רואים את תורתו של מוהר"ן כדרך ראויה לבני תורה, (אליהם הספר מיועד) וא"כ יש לתמוה למה לא יכתבו דברים כהוויתן.

יש גם אפשרות שלישית, שהם לא לוקחים את כל המושג ברסלב כחבילה אחת, הם רואים שם דברים טובים ודברים רעים, והחוברת הנ"ל לדעתם מדגישה דברים טובים (אולי, לא ראיתי אותה).
שמעתי מכמה חכמים ובשם עוד כמה חכמים שציטטו מכתבי ברסלב ושאלתי אותם על זה ומיד התנערו שחס ושלום הם רק לוקחים משם דברים טובים ולא מקבלים את זה באופן כללי, גם החזו"א אמר שאם יש שם דברים טובים אפשר לקחת משם אבל בשום אופן לא לגלות שהמקור לדברים נמצא בכתבי ברסלב.
וגם אפשרות רביעית שהיא מן הסתם הכי מסתברת, שהם לא מכירים את ברסלב ולכן הם חושבים שעל כל פנים אין זה נורא כל כך. שמעתי ממקור נאמן מאברך שהסתובב אצל הרבה חכמים עם כתבי ברסלב והראה להם דברים משם והם התפלאו מאד והיה ניכר שלא היה להם מושג מה באמת כתוב שם.

[לבי במערב]

צריך שרבני ברסלב יבהירו זאת. ותל"מ

ואכן הבהירו זאת, בספריהם הנדפסים מכבר (כולל באלו ה'קאנוניים'); התייחסות נוספת לנדון רק תעניק לגיטימצי' מיותרת, ופשוט.

[אברהם בן ארוש]

לתועלת העניין מחקתי חלק מהדברים (שאין לי מה להשיב עליהם, כיוון שאיני יודע), ושמתי אותיות:

א. מהי "נשמת הצדיק"? האם זו בריאה בפני עצמה, או שהם אנשים רגילים שזכו למה שזכו בעקבות יגיעתם הרבה?
...
ב. האם מצווה ללא התקשרות לצדיק "שווה פחות" בעיני השי"ת מאשר מאשר מצווה שהיא מקושרת לצדיק?
ג. האם כל מי שבוחר בדרך אחרת ודאי טועה? או לכל הפחות לא מכוין ל"אמת לאמיתה"?
...
ד. מה יש להניח על מה - גמרא/ליקוטי מוהר"ן?
...
ה. האם חסיד ברסלב ראוי שיקבל או ילמד אף מרבנים שאינם ברסלב? נניח חב"ד (ולא מה שקרוי אצל חלקם "לשאול ממנו הלכה" שזה כביכול לגיטימי)?

א. זה כבר נושא שנדון הרבה אף בחסידויות אחרות, כגון בחב"ד, שם יש הבדל יסודי ושורשי בין "בינוני" ל"צדיק" (שתלוי לכאורה אך ורק בשורשי נשמות, ואין באמת יכולת לעבור ביניהם, ואכן רובא דעלמא יכולים להיות או רשע או בינוני, אבל לא "צדיק". כמדומה שבדור האחרון בחב"ד האדמו"ר הרמ"מ הסביר אחרת את דברי בעל התניא, אבל כאמור זה נדון כבר בתניא, באופן שהוא במדת מה אף יותר חריף מברסלב, אך עם זאת אי"ז אומר שגם בברסלב סבורים כך, ואדרבה מהציטוט שהובא לעיל בסמוך מהקדמת שיחות הר"ן, ניתן להבין אחרת, ולחיוב, שאי"ז ממש תלוי בשורשי נשמות, לדעת המוהר"ן).
[אגב, לאחרונה ראיתי מסמך מחסידות מסויימת וחשובה, שאין כל קשר רעיוני בינה לבין חב"ד או ברסלב, שם בכלל הרחיקו לכת לגבי הגדרת הצדיק, שהוא "איש אשר בחר ה'" - ללא כל קשר למעשיו, אלא רק משום נשיאות חן בעיני ה' בלבד (על בסיס מה? אתמהה) (אולי ואולי אפשר להביא לכך קצת סיעתא מאחת מאגרות הרמח"ל לר"י באסאן, אבל אני לא חושב שיש מה לדמות, ואכמ"ל)]
ב. כבר דנתי בזה לעילא לעילא מן כל אשכולא, והבאתי מעט ציטוטים מהרש"ש והרמ"ק. אכן ישנו הבדל מסוים לענ"ד, לכל הפחות על פי קבלה.
ג. את זה אתה יכול לשאול לגבי כל השקפה שבעולם, שהרי כשם שפרצופיהם שונים כך וכו', וכל אחד בסופו של דבר (למען שפיותו) בטוח שהוא צודק בעקרונות שלו וכולם טועים, ברמה כזו או אחרת, אחרת כולם היו מפצעים מוחם ונשמתם בגזירים לאלפי חלקים, כדי לנשוא חן בעיני כל האמת לאמיתה(ות) למיניהן...
ד. יש איזה סיפור (סבתא, עד שיוכח אחרת) על הבבא סאלי, שהיה מניח את הליקוטי מוהר"ן על כל הספרים כולם. מעבר לזה, האם נדון היכנשהו החילוק וסדר החשיבות ההלכתי בעניין הנחת ספרי תושב"ע זה על זה, אני מכיר (בבורותי) רק חילוק רק בין ת' לנ' לך', ובינם לבין תושב"ע, אך לא חילוק פרטי בספרי התושב"ע עצמם.
(הוספה: יעויין כאן)
ה. זה כבר נדון פנימי בברסלב, יש אומרים בכה ויש בכה, בפורום השכן (לתורה) התעורר לאחרונה בזה איזה דיון (שנכתב בצורה באמת ... והוא רחום יכפר) ומשקף מעט מההלך הפנימי בברסלב בעניין הזה.

יישר כח!
א. זכורני שראיתי באור החיים, איני זוכר כעת היכן, שכל מעלתו של משה רבנו היתה דווקא משום שהיה אדם רגיל לחלוטין, וזכה לכל מה שזכה על ידי יגיעתו. (ולנידון דידן, מעלה שבאו הדברים מצדיק זה דווקא, ע"פ המעשייה המפורסמת מהבעש"ט והאור החיים בנטילת ידיים של ג' סעודות, ואף גונב לאזני שאולי המעשייה של רבי נחמן מרב ובן יחיד מכוונת על האוה"ח והבעש"ט).
*בכל אופן ישנו הבדל, שכאן זה נשמת הצדיק בה"א הידיעה, לעומת התניא ששם הוא מדבר על נשמות המוכשרות לצדקות יותר, ויכולות להשיג מדרגת הצדיק.

ב. אכן יש הבדל תהומי, כאשר אני "מכוון על דעת" כוונתו ע"פ הבנתי (הדלה) שאיני יודע לכוין, ושיודע תעלומות יצרף כוונתי הפשטית עם כוונת המכוונים כהוגן, או שיחשב לי כאילו כיוונתי בכל הכוונות כפי שמדוייק על דעתם, משום שיש מחלוקות רבות על הפרטים. ועניין הכוונה נותן תועלת שתרצה יותר לפני ה' יתברך כפי שמצווה שהשתדלו בה יותר מרוצה יותר. ואילו כאן - התקשרות זו מה טיבה?

ג. זה לא נכון. גם אם החלטתי להחמיר על עצמי שלא לפתוח בקבוקים בשבת, לא בהכרח שמי שפותח טועה. וק"ו בדרכים בעבודת השם חסידות והשקפה, על זה נאמר שבעים פנים לתורה, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וברור לי שיש שמתאים לו דרך חסידות פלונית או אלמונית, ויש שדרכי הקבלה, ויש שיקבע אורחותיו בדרכם של תנועת המוסר וכו', כל אחד כפי נטיית נפשו. וכי מי יבוא להכריע שרבי ישראל סלנטר עדיף על הבעש"ט, או האריז"ל, או הגאון, וכו'.

ד. אוקיי, אבל לכתחילה להניחו מעל גבי תושב"ע?, אבל שנהיה לכו"ע, מה יש להניח על מה - תנ"ך/ליקוטי מוהר"ן?

ה. איני מכיר את החילוקים הפנימיים בזה, שמעתי שחובר על זה ספר "בעקבי הצאן" לברר דעת גדולי ברסלב אודות לימוד מצדיקים שאינם משתייכים לברסלב.

[בברכה המשולשת]

צריך שרבני ברסלב יבהירו זאת. ותל"מ

ואכן הבהירו זאת, בספריהם הנדפסים מכבר (כולל באלו ה'קאנוניים'); התייחסות נוספת לנדון רק תעניק לגיטימצי' מיותרת, ופשוט.

היכן הבהירו זאת?
במה שציטטו לי חסידי ברסלב זה לא נאמר, ואדרבה.

[תא חזי]

יש גם אפשרות שלישית, שהם לא לוקחים את כל המושג ברסלב כחבילה אחת, הם רואים שם דברים טובים ודברים רעים, והחוברת הנ"ל לדעתם מדגישה דברים טובים (אולי, לא ראיתי אותה).
שמעתי מכמה חכמים ובשם עוד כמה חכמים שציטטו מכתבי ברסלב ושאלתי אותם על זה ומיד התנערו שחס ושלום הם רק לוקחים משם דברים טובים ולא מקבלים את זה באופן כללי, גם החזו"א אמר שאם יש שם דברים טובים אפשר לקחת משם אבל בשום אופן לא לגלות שהמקור לדברים נמצא בכתבי ברסלב.
וגם אפשרות רביעית שהיא מן הסתם הכי מסתברת, שהם לא מכירים את ברסלב ולכן הם חושבים שעל כל פנים אין זה נורא כל כך. שמעתי ממקור נאמן מאברך שהסתובב אצל הרבה חכמים עם כתבי ברסלב והראה להם דברים משם והם התפלאו מאד והיה ניכר שלא היה להם מושג מה באמת כתוב שם.

מחילה, אבל לפי ההאשמות הקשות שהובאו בחוברות שכבודו העלה לעיל, אין בכלל מקום לסברא שהצגת.
אם אכן סברא זו קיימת, כנראה דהד'ר הוא בדיוק למה שהראי"ס אמר, שזה "או או", או שהם לא יודעים מהלשונות המזעזעות שהובאו בקונטרסים הנ"ל כראיה לכך שהם כמעט/ממש עובדי עבודה זרה (הגע עצמך, האם היית מחזיק בבית ספר המצטט "רק דברים טובים" מהברית החדשה? או מכתבי הבודהיזם, רק פרק אחד או שנים? מה יש? ויעויין פולמוס ר"ע מן האדומים), או שהם יודעים, ומפרשים את זה אחרת, ומסיבה עלומה (אולי מהשמועה שהבאת מהחזו"א, שהיא מרפסא איגרי, ומהו מקורה?) אינם מסכימים על כך להדיא בכתב.