השאלה מה נחשב סגידה. האדם שכל היום רדוף אחרי תאוות העולם הזה ואוהב אותם וקשור אליהם, וקשור24 שעות לסמטרפון שלו זה עבודה זרה.
אם חסיד מקושר לרבו כדי להתעלות ברוחניות ולהתרומם מעל הבלי העולם הזה, אז אין דבר יותר טוב וישר מכך.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האדם הרודף אחרי תאוות עוה"ז יום ולילה, איננו עובד עבו"ז. סליחה, אבל סיסמאות אינם הלכה
אָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בִּשְׁפִּירוּ דְּאִנְתְּתָא, בְּגִין דְּלָא יֵיתֵי בְּהִרְהוּרָא בִּישָׁא, וְיִתְעַקָּר (דף פ''ד ע''א) לְמִלָּה אָחֳרָא. וְכַךְ הֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן עָבִיד, כַּד הֲוָה אָזִיל בְּמָתָא, וַהֲווּ חַבְרַיָּיא אַזְלִין אֲבַתְרֵיהּ, וְחָמָא לְאִינְתּוּ שְׁפִּירָאן, מָאִיךְ עֵינֵיהּ, וַהֲוָה אָמַר לְחַבְרַיָּיא אַל תִּפְנוּ.
וְכָל מַאן דְּיִסְתָּכַּל בִּשְׁפִּירוּ דְּאִנְתְּתָא בִּימָמָא, אָתֵי לְהַרְהוּרֵי בְּלֵילְיָא. וְאִי סָלִיק הַהוּא הִרְהוּרָא בִּישָׁא עִלָּוִיהּ, אַעְבָּר מִשּׁוּם וִאלהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם
ישראליק כתב:ע"פ אשכול מגוכח זו נראה לי טעם יפה למה החסידים עושים כ"כ עסק משבת קודש, מתאספים בליל שבת, וכו', אלא כדי להרגיע אלו שאומרים שעובדי עבודה זרה הם עפ"ל, וחז"ל אמרו אפילו [...] כדור אנוש מוחלין לו, ע"כ מתאמצים לשמור ולכבד את השבת...
יושב הארץ כתב:לא מכיר הרבה חסידים שאומרים או אפילו חושבים הריני הולך לטיש לצדיק כדי שעל ידו אתקשר לרבש"ע.
זאינץ כתב:הרי הבאתי כבר מקור מפורש משער הגלגולים שהיא ממש נדמית לשיטת ברסלב וא''כ ברסלב אינם הראשונים בזה[כעין זה יש תפילת הרש''ש לאומרה על קבר צדיקים הריני מדבק נפשי רוחי ונשמתי וכו'].
חרסון כתב:יושב הארץ כתב:לא מכיר הרבה חסידים שאומרים או אפילו חושבים הריני הולך לטיש לצדיק כדי שעל ידו אתקשר לרבש"ע.
הרבה שטויות נכתבו באשכול המשונה הזה, אך זו עולה על כולנה בינתיים. התחרות עדיין פתוחה..
יושב הארץ כתב:ישראליק כתב:ע"פ אשכול מגוכח זו נראה לי טעם יפה למה החסידים עושים כ"כ עסק משבת קודש, מתאספים בליל שבת, וכו', אלא כדי להרגיע אלו שאומרים שעובדי עבודה זרה הם עפ"ל, וחז"ל אמרו אפילו [...] כדור אנוש מוחלין לו, ע"כ מתאמצים לשמור ולכבד את השבת...
לא מכיר הרבה חסידים שאומרים או אפילו חושבים הריני הולך לטיש לצדיק כדי שעל ידו אתקשר לרבש"ע. ולשיטת הנ"ל שזה ע"ז אפשר לומר כמו שהרמ"א אומר שאין זה ע"ז אלא מעשה אבותיהם בידיהם.
זאינץ כתב:הרי הבאתי כבר מקור מפורש משער הגלגולים שהיא ממש נדמית לשיטת ברסלב וא''כ ברסלב אינם הראשונים בזה[כעין זה יש תפילת הרש''ש לאומרה על קברי צדיקים הריני מדבק נפשי רוחי ונשמתי וכו'].
יושב הארץ כתב:חרסון כתב:יושב הארץ כתב:לא מכיר הרבה חסידים שאומרים או אפילו חושבים הריני הולך לטיש לצדיק כדי שעל ידו אתקשר לרבש"ע.
הרבה שטויות נכתבו באשכול המשונה הזה, אך זו עולה על כולנה בינתיים. התחרות עדיין פתוחה..
התכוונתי לומר, שיש כאלו מהצד חושבים שהחסידים הולכים לטיש כדי לסגוד לרבי ולעשות איזה מעשה "עבודה" או "התקשרות" לצדיק, ולא היא, סך הכל רובם ככולם הולכים ל"גוטער יוד" כדי לחמם ולהאיר קצת את הנשמה ולטעום מנועם השבת.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
גם כוכב אנו משבחים, שאומרים 'טובים מאורות שברא א-להינו' ועוד, ואין זה סתירה לדברי הרמב"ם. וכן ללא בסיס אנו משבחים את המלאכים כל יום בתפלה 'כלם אהובים כלם ברורים כלם גבורים וכלם עושים באימה וביראה רצון קונם'. כבוד ושבח לחוד, והכנעה ומורא לחוד.
אגב, מה המקור לאסור כיבוד הכוכב?
כנראה עוד פעם, לא עיינת באמת בדברי הרמב"ם ריש הל' עבו"ז.
וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים מפניהם - אף על גב דאין בעלי אומניות חייבין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם כדי שלא יתבטלו ממלאכתם, מ"מ היו חייבים לעמוד מפני מביאי בכורים דחביבה מצוה בשעתה. ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התינוק לברית מילה:
מקדש מלך כתב:אבל בלי קשר, כל החילוקים הלמדניים מקורם בחוסר הבנה בסיסי במהות הצדיק בתורת החסידות.
תורה היא מי שמלמד לעם את דרך התורה.
וודאי שרבי בחסידות הוא זה שמלמד את דרך ה' לתלמידיו, וזה כל ענינו ללמד לעם את דרכי ה'.
ולכן עיקר הכבוד שהחסיד הוא נוהג הוא ברבו שלו.
וצריך להאריך בביאור העניין עד כדי קונטרס שלם, ואין בכוחי.
הרואה כתב:הערה קטנה
ביהדות אין מקור לכבד את הצדיקים.
כבוד חכמים ינחלו.
דורשי יחודך כתב:הרב הרואה
אתה מתעלם מהר"ן בקידושין שם, שמפרש שיסוד כל הדין של קימה בפני ת"ח הוא מפני שמסתמא מעשיו טובים, אבל יסוד הדין הוא לכבד את בעל המעשים טובים, ולכן כל שיודע שהוא בעל מעשים יש מ"ע לכבדו גם אם הוא לא ת"ח. וכמדומה שדברי הר"ן מובאים בש"ך ביור"ד.
איה"נ דבריו מחודשים וזה לא הפשטות אבל א"א להתעלם מזה.
אגב נראה שהר"ן לשיטתו בדרשות הר"ן שמבסס על פי הגמרא בברכות כ. שהעיקר הוא אהבת ה' כו' יותר מתורה.
מה לעשות שהתורה מורכבת, יש בה מקום להרבה דעות חלוקות גם בדברים יסודיים.
צופה_ומביט כתב:ולהוסיף [כעיקרון, לא מתייחס לאישים/קהילות ספציפיים]:
שיש להיות ת"ח וגאון בנשים נזיקין [כו"כ מצוות בתרי"ג], ויש להיות ת"ח וגאון בהלכות יסודי התורה אמונות דעות ובמצוות הלבבות [כו"כ מצוות בתרי"ג]. וכידוע.
וכשם שמכבדים [כך נהוג עכ"פ] את מי שהוא רק הראשון, כך יש לכבד את מי שהוא רק האחרון [באם נמצא כזה].
ועוד לא דיברנו על ת"ח שתורתו לא לשמה מול מי שאינו ת"ח [באותה מידה] אבל תורתו לשמה, או ת"ח שלומד ואינו מקיים [כל מה שלומד] מול מי שאינו ת"ח [באותה מידה] אבל מה שלומד מקיים [הכל], על ת"ח שאין לו מ"ח קנייני תורה מול מי שאינו ת"ח [באותה מידה] אבל יש לו המ"ח קניינים, וכיו"ב.
הרואה כתב:
יש גישה חסידית כללית שמערבת נושאים רבים, חכמים וצדיקים, כבוד וברכה, מעשיהם או הם עצמם, וכן הלאה בנושאים רבים. כשלומדים עם נשמה חסידית קשה לרדת לדקויות (אני לא מדבר על עצמי שגם בלי נשמה חסידית אני לא לומד כל כך הרבה, אני מדבר בהשוואה לחכמים שאינם מהחסידים)
הרואה כתב:הערה קטנה
ביהדות אין מקור לכבד את הצדיקים.
כבוד חכמים ינחלו.
את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים.
מכבדים את התורה שלהם, ולא את מעשיהם הטובים.
ועל אף שבשמים יתכן שעליונים למטה ותחתונים למעלה, אותנו זה לא מעניין, האדם יראה לעיניים, והדבר היחיד שהאדם יכול לראות זה מי תלמיד חכם ומי לא. לראות כוונות נשגבות אין זה מענייננו לדון אנשים ולדרג אותם על פי מעשיהם, וגם אין לנו יכולת להכנס לדיונים האלו, וגם שמואל הרואה לא יכל.
ועל כן אין מקום לכבד את הצדיק גם אם בזכותו עומד העולם כר' חנינא בן דוסא ואני מסופק מאד מאיפה הביטחון בהכרזה הזו של חסידים שונים על רבותיהם ולא משנה מאיזה דור.
אבל גם לו יצוייר שנדע בבירור שאכן רבם הוא העבד ה' הגדול ביותר בדור אין לנו שום יחס כלפיו וגם אין עניין לקום מפניו אם אינו תלמיד חכם על פי גדרי ההלכה, וגם אם הוא כן תלמיד חכם וממזר פלוני חכם יותר ממנו, את הכבוד הגדול ינחל החכם וגם בשעת סכנה צריך להציל אותו לפני ר' חנינא בן דוסא אם הוא יותר חכם ממנו.
בכל אופן אין ביהדות שום יחס כלפי צדיק, הצדיק לא מעביר שום דבר אלי גם אם בוחן כליות ולב יודע שבזכותו עומד העולם.
תלמיד חכם כן משפיע מתורתו, שעל ידי התורה שאני לומד מפיו אני מתחבר לקב"ה.
אבל אין לזה קשר לכמה אותו תלמיד חכם מתבטל כלפי הקב"ה, ולכמה שהעולם ניזון בזכותו.
גם שמואל שקם מפני ר' יחזקאל על אף שהיה חכם ממנו והגמרא מיישבת שאני ר' יחזקאל דבעל מעשים הוה, גם שם הוא היה תלמיד חכם גדול, וכנראה שמואל כיבד אותו לא רק מפני צדקותו, אלא שהיה בזה כדי להכריע את ההפרש בינו לבין ר' יחזקאל שגם ר' יחזקאל היה תלמיד חכם כדין כל ת"ח, אלא ששמואל עצמו לא היה חייב לקום מפניו והחליט לכבדו מפני שגם היה בעל מעשים. ואולי אפשר אפילו להסביר ששמואל הבין שבעל מעשים הוה שללמוד על מנת לעשות זה קניין תורה יסודי ושמואל ראה בו בגדר חכם גדול יותר עקב מעשיו. חוץ מזה שבדיני קימה שייך גם מפני גוים זקנים דכמה הרפתקי עדו עלייהו, וכל שכן ר' יחזקאל. בקיצור יש כאן ג' תירוצים על הגמרא היוצאת דופן הזאת.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרואה כתב:הערה קטנה
ביהדות אין מקור לכבד את הצדיקים.
כבוד חכמים ינחלו.
את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים.
מכבדים את התורה שלהם, ולא את מעשיהם הטובים.
ועל אף שבשמים יתכן שעליונים למטה ותחתונים למעלה, אותנו זה לא מעניין, האדם יראה לעיניים, והדבר היחיד שהאדם יכול לראות זה מי תלמיד חכם ומי לא. לראות כוונות נשגבות אין זה מענייננו לדון אנשים ולדרג אותם על פי מעשיהם, וגם אין לנו יכולת להכנס לדיונים האלו, וגם שמואל הרואה לא יכל.
ועל כן אין מקום לכבד את הצדיק גם אם בזכותו עומד העולם כר' חנינא בן דוסא ואני מסופק מאד מאיפה הביטחון בהכרזה הזו של חסידים שונים על רבותיהם ולא משנה מאיזה דור.
אבל גם לו יצוייר שנדע בבירור שאכן רבם הוא העבד ה' הגדול ביותר בדור אין לנו שום יחס כלפיו וגם אין עניין לקום מפניו אם אינו תלמיד חכם על פי גדרי ההלכה, וגם אם הוא כן תלמיד חכם וממזר פלוני חכם יותר ממנו, את הכבוד הגדול ינחל החכם וגם בשעת סכנה צריך להציל אותו לפני ר' חנינא בן דוסא אם הוא יותר חכם ממנו.
בכל אופן אין ביהדות שום יחס כלפי צדיק, הצדיק לא מעביר שום דבר אלי גם אם בוחן כליות ולב יודע שבזכותו עומד העולם.
תלמיד חכם כן משפיע מתורתו, שעל ידי התורה שאני לומד מפיו אני מתחבר לקב"ה.
אבל אין לזה קשר לכמה אותו תלמיד חכם מתבטל כלפי הקב"ה, ולכמה שהעולם ניזון בזכותו.
גם שמואל שקם מפני ר' יחזקאל על אף שהיה חכם ממנו והגמרא מיישבת שאני ר' יחזקאל דבעל מעשים הוה, גם שם הוא היה תלמיד חכם גדול, וכנראה שמואל כיבד אותו לא רק מפני צדקותו, אלא שהיה בזה כדי להכריע את ההפרש בינו לבין ר' יחזקאל שגם ר' יחזקאל היה תלמיד חכם כדין כל ת"ח, אלא ששמואל עצמו לא היה חייב לקום מפניו והחליט לכבדו מפני שגם היה בעל מעשים. ואולי אפשר אפילו להסביר ששמואל הבין שבעל מעשים הוה שללמוד על מנת לעשות זה קניין תורה יסודי ושמואל ראה בו בגדר חכם גדול יותר עקב מעשיו. חוץ מזה שבדיני קימה שייך גם מפני גוים זקנים דכמה הרפתקי עדו עלייהו, וכל שכן ר' יחזקאל. בקיצור יש כאן ג' תירוצים על הגמרא היוצאת דופן הזאת.
כפשוטו אתה צודק במצות כיבוד, ואין חיוב לכבד מי שהוא בעל מעשים ואינו ת"ח. מ"מ המכבד את בעל המעשים אין לו גדר עבו"ז.
קיצרתי למעלה, וחשבתי שהדבר הוא פשוט. מותר לכבד את כל מי שרוצים, עניים ועשירים, בעלי מעשים ועמי הארץ ושניהם ביחד. אסור להחניף רשע, והיינו לומר לו שמעשיו אינם אסורים או רעים, אבל המכבדו אינו עובר על איסור עבו"ז. מה שטעו דור אנוש הוא בזה שחשבו שכבוד המלאכים ועבדי ה' הוא הוא כבודו, והשתמשו במשרתיו להגיע אליו ית'. כאשר הכבוד הוא כבוד אלקי, אז יש בו משום עבו"ז. המכבד את החכם משום חכמתו, או את בעל המעשים משום מעשיו, אין בזה שום בעיא. רק כאשר מכבדים אותם בחושבם שכבוד זו הוא כבוד ה' מחמת הקורבה של המכובד לה', אז כתב הרמב"ם שיש בזה משום טעות דור אנוש. אלו המכבדים תלמידי חכמים משום שכך ציוותה התורה, או מחמת התורה אשר בקרבם, אין לזה שום קשר לטעות דור אנוש. מי שמסתכל בכוכבים ומערכת השמים ומתפעל ממנה, אינו עובד עבודה זרה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
קיצרתי למעלה, וחשבתי שהדבר הוא פשוט. מותר לכבד את כל מי שרוצים, עניים ועשירים, בעלי מעשים ועמי הארץ ושניהם ביחד. אסור להחניף רשע, והיינו לומר לו שמעשיו אינם אסורים או רעים, אבל המכבדו אינו עובר על איסור עבו"ז. מה שטעו דור אנוש הוא בזה שחשבו שכבוד המלאכים ועבדי ה' הוא הוא כבודו, והשתמשו במשרתיו להגיע אליו ית'. כאשר הכבוד הוא כבוד אלקי, אז יש בו משום עבו"ז. המכבד את החכם משום חכמתו, או את בעל המעשים משום מעשיו, אין בזה שום בעיא. רק כאשר מכבדים אותם בחושבם שכבוד זו הוא כבוד ה' מחמת הקורבה של המכובד לה', אז כתב הרמב"ם שיש בזה משום טעות דור אנוש. אלו המכבדים תלמידי חכמים משום שכך ציוותה התורה, או מחמת התורה אשר בקרבם, אין לזה שום קשר לטעות דור אנוש. מי שמסתכל בכוכבים ומערכת השמים ומתפעל ממנה, אינו עובד עבודה זרה.
הרואה כתב:
לשבח את הצדיקים על מעשיהם הטובים לא נוגע לעניין לכבד אותם מצד עצמם, וכמובן מי שמעריך את עבודת ה' יכבד את מי שמצליח בזה. בכל אופן יש לעיין בזה.
בשורה תחתונה אולי טעיתי בלכתוב את הדברים בצורה חד משמעית כאילו שאין שום עניין לכבד צדיקים, ואולי אכן יש עניין כזה. בכל אופן עיקר הכבוד בכל המקומות הוא לחכמים ולא לצדיקים.
הרואה כתב:יש גישה חסידית כללית שמערבת נושאים רבים, חכמים וצדיקים, כבוד וברכה, מעשיהם או הם עצמם, וכן הלאה בנושאים רבים. כשלומדים עם נשמה חסידית קשה לרדת לדקויות (אני לא מדבר על עצמי שגם בלי נשמה חסידית אני לא לומד כל כך הרבה, אני מדבר בהשוואה לחכמים שאינם מהחסידים).
קרית מלך כתב:ומכלל הן אתה שומע לאו מנין נובע הרצון והחשק העצום למעט בכבודם של צדיקים.
הרואה כתב:קרית מלך כתב:ומכלל הן אתה שומע לאו מנין נובע הרצון והחשק העצום למעט בכבודם של צדיקים.
יש לדון במקור שהבאת כדרכה של תורה.
אבל מאיפה ראית שיש לי רצון כלל למעט בכבודם של צדיקים?! שלא לדבר על חשק עצום כלשונך.
קשה לדון בצורה כזו.
הרואה כתב:הרב קרית מלך שליט"א
לא התכוונתי להתנשא.
אני חושב שיש חסידים שבדעה נוקטים גישה כללית שבה אין מקום לדקויות כאלו ואחרות, ולומדים בפתיחות הלב שזו כמובן מעלה גדולה, אבל לפעמים זה בא על חשבון הבנה נכונה בדקויות, ששוב אני לא חושב שנבצר מבינתם חלילה להבין את הדברים האלו אלא שבגישה לא מדקדקים, ועל כך הלנתי.
חבל שאתה גורר את זה למחוזות מה שנקרא בלעז 'אד הומינם', אני מתנצל בפניך ובפני כל מי שחשב שבאתי ללעוג על כביכול קוצר בינתם של החסידים, אני לא חושב כך וזאת לא היתה כוונתי.
שא ברכה מעם ה', הרבה הצלחה בכל העניינים וכל טוב סלה.
בכל אופן מחמם את הלב להפגש עם אדם שהדברים בוערים לו, עד כדי כך שעל אף רום מעלתו (האמיתית!) הניכרת פה בפורום יורד לפסים אישיים. הלואי שאזכה לכך במשהו.
קרית מלך כתב:הרואה כתב:הרב קרית מלך שליט"א
לא התכוונתי להתנשא.
אני חושב שיש חסידים שבדעה נוקטים גישה כללית שבה אין מקום לדקויות כאלו ואחרות, ולומדים בפתיחות הלב שזו כמובן מעלה גדולה, אבל לפעמים זה בא על חשבון הבנה נכונה בדקויות, ששוב אני לא חושב שנבצר מבינתם חלילה להבין את הדברים האלו אלא שבגישה לא מדקדקים, ועל כך הלנתי.
חבל שאתה גורר את זה למחוזות מה שנקרא בלעז 'אד הומינם', אני מתנצל בפניך ובפני כל מי שחשב שבאתי ללעוג על כביכול קוצר בינתם של החסידים, אני לא חושב כך וזאת לא היתה כוונתי.
שא ברכה מעם ה', הרבה הצלחה בכל העניינים וכל טוב סלה.
בכל אופן מחמם את הלב להפגש עם אדם שהדברים בוערים לו, עד כדי כך שעל אף רום מעלתו (האמיתית!) הניכרת פה בפורום יורד לפסים אישיים. הלואי שאזכה לכך במשהו.
אכלה ומחתה וכו'.
מתנשא על רבבות אלפי ישראל בהבחנות שפלות, ועוד מוסיף בהתחסדות וב'צדיקות' שהכל 'בלי כוונה רעה'.
קובע בפסקנות את דעתו ש'הם' אין להם הבנה נכונה בדקויות.
והעולה על הכל, מטיף מוסר מתחכם על ירידה לפסים אישיים.
אכן, אין זו דרכו של הפורום וכדאי והלוואי היה שהדברים האלו לא היו נכתבים וגוררים תגובות שכאלו.
טוב יעשה אם מע"כ [ושאר המתנשאים המפרכסים זל"ז, ויאמר לשבחיה דמר שמריהטת דבריו ניכר שיש מקום בלבו לקבל ביקורת] ישוב לדון בענין המדובר ללא דעות קדומות והתנשאות מחפירה שאין מקומה בבתי המדרשות. אלא לגופה של סוגיא ולגופם של דברים.
והיה שלו'.
שקר, מגוחך, אלפי תלמידי חכמים, שקר, השחתת דיו, התנשאות, הצדקות, חוסר הבנה בסיסית, צד אחד חושב, התחלפות דעות, מהלך של פורים, שטיות, כבד פה וכבד לשון, פסקנות.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בינתיים אין לנו אלא כתבי החסידים האחרונים, ולא ספרי היסוד של החסידים. לא מהתניא ולא מהנועם אלימלך, לא מהשפת אמת ולא מהמאור ושמש. כל ענייני מדרגות הצדיק אפשר להבין כתכלית רצויה לכל אדם להתאוות אליה.
אם יש מקורות חסידיים להמושג החדש הזה של התקשרות שפירושו שעבודת המקושר עוברת דרך ה'רבי' וצריכים לקשר זו להגיע להשפעת הקב"ה, למה טרם הביאו ולו מראה מקום אחד.
קרית מלך כתב:"בדרך אחר הוא על פי דאיתא בגמרא (פסחים נ ב) לעולם ילמוד אדם תורה ומצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה נראה לפרש, דהנה כל תורה ומצות הנעשים בלי כוונה היא כגוף בלי נשמה ונמצא כשאדם לומד תורה או עושה מצוה שלא לשמה נברא מזה רק הגוף לבד בלא נשמה ולא כן הצדיק הקדוש הלומד לשמה שנברא על ידי רמ"ח אברים רוחניים ויש יכולת ביד הצדיק הלומד לשמה להעלות התורה והמצות של זה שלמד שלא לשמה, כי יכולת בידו להמשיכו נשמה לתורתו של זה שעשה הגוף לבד וזהו הפירוש מתוך שלא לשמה בא לשמה, פירוש שהתורה היא תבא ליד הלומד לשמה והוא יתקנה על ידי אברי הנשמה וזהו גם כן יכול להיות כיון הפסוק (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטוף כו', פירוש עני הוא הנקרא העני בדעת ואינו יכול לכווין בתפלתו ותקנתו שיחבר את עצמו עם הצדיק הגמור המכוין בתפלה והוא יעלה את תפלת העני עם תפלתו הזכה, כי תפלת העני נשארה בלא נשמה והצדיק נותן בה חיות ועל ידי זה תפלתו עולה, וזהו תפלה לעני (תהלים קב, א), איך יעשה שתקובל תפלתו לרצון ומפרש הכתוב כי יעטוף, פירוש שיתחבר עם הצדיק גמור ויעטוף הוא לשון חיבור. וזהו ולפני ה' ישפוך שיחו, פירוש שהצדיק ישפוך את השיחה של העני לפני ד', לקבלה באהבה". (ספה"ק נועם אלימלך פר' בלק)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים