דרומי כתב:אני רוצה להעלות שאלה פשוטה שלא עלתה כאן כמדומני.
נגיד שבא אחד מהקוראים כאן ומרגיש: כן, אני חטאתי עוויתי ופשעתי. עשיתי מעשים אשר לא ייעשו ואני רוצה לחזור בתשובה.
איך בדיוק הוא אמור לעשות את זה, בלי להפסיד את כל כבודו וכבוד משפחתו?
ובמלים פשוטות:
אם הסופר המהולל המנוח היה עדיין חי לפנינו כעת, ובא ומודה באשמה ואומר 'נכון, חטאתי עויתי פשעתי' -
איך זה היה מתקדם הלאה?
דרומי כתב:לא תשובות ארוכות של הנודע ביהודה יעזרו כאן, אלא מידע פרקטי וברור - מה אמור לעשות בן אדם שנכנס כאן לפורום ושואל שאלה פשוטה:
חטאתי עויתי פשעתי - מה אני עושה עכשיו?
בימים עברו היו אנשים משנים את מקומם ועוברים לארץ אחרת ופותחים חיים חדשים וכו'. אני מסופק האם בימינו הפתרון הזה כל כך קל שכן כל העולם הוא ככפר קטן כידוע.
דרומי כתב:לא תשובות ארוכות של הנודע ביהודה יעזרו כאן, אלא מידע פרקטי וברור - מה אמור לעשות בן אדם שנכנס כאן לפורום ושואל שאלה פשוטה:
חטאתי עויתי פשעתי - מה אני עושה עכשיו?
בימים עברו היו אנשים משנים את מקומם ועוברים לארץ אחרת ופותחים חיים חדשים וכו'. אני מסופק האם בימינו הפתרון הזה כל כך קל שכן כל העולם הוא ככפר קטן כידוע.
דרומי כתב:אני רוצה להעלות שאלה פשוטה שלא עלתה כאן כמדומני.
נגיד שבא אחד מהקוראים כאן ומרגיש: כן, אני חטאתי עוויתי ופשעתי. עשיתי מעשים אשר לא ייעשו ואני רוצה לחזור בתשובה.
איך בדיוק הוא אמור לעשות את זה, בלי להפסיד את כל כבודו וכבוד משפחתו?
ובמלים פשוטות:
אם הסופר המהולל המנוח היה עדיין חי לפנינו כעת, ובא ומודה באשמה ואומר 'נכון, חטאתי עויתי פשעתי' -
איך זה היה מתקדם הלאה?
צופה_ומביט כתב:יש כאן דבר שחשבתי עליו כבר כמה פעמים.
תמיד בהקשרים האלה דורשים מהאיש - כבר מיד ובשלב הראשון - שלא לעסוק יותר בטיפול/חינוך לעולם ועד.
ומציעים זאת לאיש שמצד אחד עודנו בשיא כוחו ומעמדו ופרנסתו - ומצד שני עודנו בתאוותו/התמכרותו, טרם טופל וטרם שב.
כיצד מצפים שהוא יקבל דבר כזה?
זה כעל מנת שתעלה לירח.
אף אחד לא יכול לשוב בבת אחת בכזו תשובה עמוקה ודרסטית, ולהקריב בבת אחת כל כך הרבה - כשהוא עדיין לא התחיל בתהליך של תשובה וטרם השתנה!
תא חזי כתב:וכיצד הנתקפים/ות (והבעלים השבורים והרצוצים, במקרים אחרים) אמורים לקבל את זה שהוא שיסע את החיים שלהם לגזרים? זה לא בבת אחת? זה לא על מנת שתעלה לירח?
דרומי כתב:לא תשובות ארוכות של הנודע ביהודה יעזרו כאן, אלא מידע פרקטי וברור - מה אמור לעשות בן אדם שנכנס כאן לפורום ושואל שאלה פשוטה:
חטאתי עויתי פשעתי - מה אני עושה עכשיו?
בימים עברו היו אנשים משנים את מקומם ועוברים לארץ אחרת ופותחים חיים חדשים וכו'. אני מסופק האם בימינו הפתרון הזה כל כך קל שכן כל העולם הוא ככפר קטן כידוע.
תא חזי כתב:צופה_ומביט כתב:תא חזי כתב:וכיצד הנתקפים/ות (והבעלים השבורים והרצוצים, במקרים אחרים) אמורים לקבל את זה שהוא שיסע את החיים שלהם לגזרים? זה לא בבת אחת? זה לא על מנת שתעלה לירח?
לא הבנתי את הטענה.
אם רומעכ"ת לא הבין הטענה, אין לי דרך להסביר לכבודו, והלוואי שלעולם לא תבינו, ודו"ק.
מקושיא לא מתים.
התכוונתי לומר כך: הפוגע הוא רוצח ופושע, חלאת אדם, ברור שהוא לא התחשב בכלום ולא בא להקל על איש והרס אנשים במחי יד וכו'. מה השאלה. ואם באים לנקום בו ולענוש אותו - כדין תורה כמובן - גם העונש נוחת עליו בחטף, מכים וממיתים. אבל כאן הלוא העוסקים/מטפלים בדברים האלה, בתי דין וכו' - כפי שהם בעצמם מעידים - באו כאן לא לענוש אלא לתת דרך תשובה. ועובדה היא שכל העוסקים בדבר כולל הרב ירחי והרב אליהו [כדבריהם עצמם] הציעו לו [ולאחרים כמותו] לסגור בשקט, כדי לא לפגוע במעמדו ו/או בפרנסתו ו/או במשפחתו. האם גם הנפגעים קיבלו ממנו את האופציה הזו? ברור שלא. ובכ"ז - ותשאל אותם מדוע - הם לא נוהגים כך עם הפוגע, ולא הורסים לו את החיים וקוברים אותו, אלא כן מציעים לו לרדת מהעץ בדרך כבוד, אולי בגלל שיקולי משפחתו [הגם שבהרוגי בי"ד לא מתחשבים במשפחה וצ"ע] - ובעיקר: מציעים לו דרך תשובה ותיקון. ועל זה אמרתי, שעד כמה שאתה מציע לאדם דרך תשובה ותיקון - "על מנת שתעלה לירח" היא לא הדרך.
בדורנו הנושרים - רבים מהם עכ"פ - אינם נושרים מחמת החלפת אידאולוגיה נעלית (לרבות אלה שמנסים לספר לעצמם ולאחרים שכן הוא), אלא מתוך רווחה אישית / הימצאות במצוקה רוחנית או גשמית, או סתם עצלנות (איני אומר שכולם 'יוצאים בתאווה' כמו שאוהבים לומר כמה משגיחים, אבל הרוב (לכה"פ אלה שנתקלתי בהם) אכן כן).
רק להעיר שיש לחלק בין "תאווה" לבין מה שפתח כבודו "מצוקה רוחנית" וכיו"ב, כולל מצוקה מחוסר מימוש עצמי וחוסר מענה ובלבול וחוסר זהות וחוסר התאמה וכיו"ב שבין אדם לעצמו ולסביבתו ולחינוכו וכיו"ב, שמובילים לחיפוש, שמן הסתם הוא לא מבוקר או נכון וכו' ובסופו של דבר הלחץ גובר ומגיע לבריחה ומפלט לכל מיני תאוות ופריקת עול [לא משנה הסדר].
ואתן דוגמה מתחום אחר: מי שבורח לסמים או לאלכוהול מחמת מצוקות פנימיות וכיו"ב, זה "תאווה לסמים / לאלכוהול"? לא, זה משהו אחר. [לא משנה כעת "נכון ולא נכון", אלא ההגדרה של עצם הדבר].
המילה "תאווה" שנוקט הביטוי שציטטת בשם משגיחים וכיו"ב, היא כל כך שטחית וכוללת, ומעידה על הרבה דברים, אבל היא לא בהכרח נכונה. מספרים ואחוזים אני לא יודע. וכתבתי רק לעצם הנושא. דהיינו: א. יש יציאה מחמת הרבה סיבות שכולן אינן אידיאולוגיות אלא אישיות, ב. גם כשזה מגיע לתאוות צריך לדעת "על איזה תקן" ומה הוביל למה.
מי שרוצה לחשוב ש"הכל תאוות" ו"אין סיבות רק תירוצים" - שיבושם לו.
דרומי כתב:לא תשובות ארוכות של הנודע ביהודה יעזרו כאן, אלא מידע פרקטי וברור - מה אמור לעשות בן אדם שנכנס כאן לפורום ושואל שאלה פשוטה:
חטאתי עויתי פשעתי - מה אני עושה עכשיו?
בימים עברו היו אנשים משנים את מקומם ועוברים לארץ אחרת ופותחים חיים חדשים וכו'. אני מסופק האם בימינו הפתרון הזה כל כך קל שכן כל העולם הוא ככפר קטן כידוע.
עתניאל בן קנז כתב:דרומי כתב:לא תשובות ארוכות של הנודע ביהודה יעזרו כאן, אלא מידע פרקטי וברור - מה אמור לעשות בן אדם שנכנס כאן לפורום ושואל שאלה פשוטה:
חטאתי עויתי פשעתי - מה אני עושה עכשיו?
בימים עברו היו אנשים משנים את מקומם ועוברים לארץ אחרת ופותחים חיים חדשים וכו'. אני מסופק האם בימינו הפתרון הזה כל כך קל שכן כל העולם הוא ככפר קטן כידוע.
הציבור שלנו הוא רחמן וסלחן.
מכיר לא מעט סיפורים מעין המתוארים. שברגע שעשה רושם שהפוגע רוצה לתקן את עצמו. הוא התקבל בחברה כרגיל, ותוך זמן קצר הענין נשכח. (אולי לא בזכרון, אבל בהתייחסות האנשים אליו).
[וגם במקרים שהנפגעים דרשו 'נקמה', היו רבנים שהתערבו להשקיטם - לאחר שהשתכנעו שזהו התועלת למעשה כעת].
לטעמי האישי, הציבור אפילו סלחן מדי. שכן במקרים רבים כאשר הלה 'פותח דף חדש', גם מוחלים לו, וכפי שהזכרת 'עובר לארץ אחרת'. למרות שלא טיפל בעצמו (או למצער עזב את העיסוק עם הנפגעים), ולכן גם ב'ארץ האחרת' הסיפור חוזר על עצמו.
פנת יקרת כתב:כן, כן... אם השאלה היא איך יחזור להשם יתברך, לאחר שטינף נשמתו ומכר נפשו לשטן, זו שאלה אחת, שהתשובה עליה היא כאמור. אבל יתכן שכוונת השאלה שלך היא, איך 'ייצא ידי חובת הבריות' ויטהר את שמו, שיצא נקי מכל הסיפור.. ובכן, אם זו השאלה, אין לי מה לענות לך.. זה לא נקרא 'תשובה', כי למי הוא שב?! לעצמו ולחטאיו?! ברור שזו אינה תשובה! אדרבה, ייכנס לבושות וחרפות ויאכל פרי מעשהו... שתהיה לו לפחות הבושה כפרה בעולם הזה העובר, ולא יישאר לנצח על כל כתמיו בעולם הבא...
צופה_ומביט כתב:תא חזי כתב:אם רומעכ"ת לא הבין הטענה, אין לי דרך להסביר לכבודו, והלוואי שלעולם לא תבינו, ודו"ק.
מקושיא לא מתים.
[color=#0000FF]התכוונתי לומר כך: הפוגע הוא רוצח ופושע, חלאת אדם, ברור שהוא לא התחשב בכלום ולא בא להקל על איש והרס אנשים במחי יד וכו'. מה השאלה.
מקדש מלך כתב:סליחה שאני מגיב בניק (ולי זה לא מפריע...)
אבל הדברים שלך אינם נכונים עובדתית.
החברה של ימינו מקבלת את החוטאים בסלחנות לאין ערוך מהשקפת התורה המקורית (אם אפשר לקרוא לזה ככה).
אין מאות תעניות, אין גלות, אין עמוד הקלון, אין כריתת אוזן ואף.
אבל כאן מדובר בחוטא סדרתי. והוא גם לא חזר בתשובה. הוא פשוט נתפס על חם.
והוא גם לא הסכים לוותר על המינימום שבעל תשובה חייב לוותר עליו, על מעמדו הציבורי כמחנך ומטיף השקפה.
אם היה חוזר בתשובה, גם אם לא היה שוכב על רצפת בית המדרש ונותן לאנשים לדרוך עליו (כמעשה הקצבים בקראקא), אלא רק היה מתנער מתפקידיו הציבוריים ומכריז חטאתי עויתי ופשעתי והיה נעלם לאלמוניותו, הדבר היה נסלח.
אלא שהוא לא הסכים לוותר על כלום, וככל קרימינל ניסה להימלט מזרועות החוק.
בעל תשובה הוא לא מי שמכריז חטאתי, ובידו השנייה ממשיך לכתוב מאמרי השקפה.
בראש ובראשונה הוא צריך לדעת שאין לו מקום. ואת זה הוא לא הסכים לעשות.
פרי יהושע כתב:מקדש מלך כתב:סליחה שאני מגיב בניק (ולי זה לא מפריע...)
אבל הדברים שלך אינם נכונים עובדתית.
החברה של ימינו מקבלת את החוטאים בסלחנות לאין ערוך מהשקפת התורה המקורית (אם אפשר לקרוא לזה ככה).
אין מאות תעניות, אין גלות, אין עמוד הקלון, אין כריתת אוזן ואף.
אבל כאן מדובר בחוטא סדרתי. והוא גם לא חזר בתשובה. הוא פשוט נתפס על חם.
והוא גם לא הסכים לוותר על המינימום שבעל תשובה חייב לוותר עליו, על מעמדו הציבורי כמחנך ומטיף השקפה.
אם היה חוזר בתשובה, גם אם לא היה שוכב על רצפת בית המדרש ונותן לאנשים לדרוך עליו (כמעשה הקצבים בקראקא), אלא רק היה מתנער מתפקידיו הציבוריים ומכריז חטאתי עויתי ופשעתי והיה נעלם לאלמוניותו, הדבר היה נסלח.
אלא שהוא לא הסכים לוותר על כלום, וככל קרימינל ניסה להימלט מזרועות החוק.
בעל תשובה הוא לא מי שמכריז חטאתי, ובידו השנייה ממשיך לכתוב מאמרי השקפה.
בראש ובראשונה הוא צריך לדעת שאין לו מקום. ואת זה הוא לא הסכים לעשות.
קשה מאד לענות כי אני נחסם כל הזמן
אומר רק זאת!
לדעתי הפעוטה אתה עושה פשוט את מה שאני מצביע עליו זורק את הבוץ על אחרים
במקום לומר בשלי הסער הגדול הזה
פרי יהושע כתב:האם לחינם ספרו לנו חכמינו על אנשים שחטאו ועשו תשובה, למה אם אדם חילוני שעושה תשובה, אחרי שעשה כל התועבות שבעולם אנחנו מחבקים אותו, ואדם מאיתנו שח"ו נכשל בחטא הרי הוא מוקצה מחמת מיאוס?
נחומצ'ה כתב:פרי יהושע כתב:האם לחינם ספרו לנו חכמינו על אנשים שחטאו ועשו תשובה, למה אם אדם חילוני שעושה תשובה, אחרי שעשה כל התועבות שבעולם אנחנו מחבקים אותו, ואדם מאיתנו שח"ו נכשל בחטא הרי הוא מוקצה מחמת מיאוס?
כבודו ודאי מבין שיש הבדל חד בין חוזר בתשובה לאיש חוטא בידיעה.
ועיין עוד ב'תניא' פרק ל, בענין הוי שפל רוח מפני כל אדם,
שהתביעה על איש יודע ספר ומחזיק בתורת ה', גדולה בהרבה ['אשמתו בכפלי כפליים']
מאיש יושב קרנות הרחוק מה' ותורתו.
גלעד כתב:הרב פרי יהושע, אינני מבין איך הפרשה של חיים ולדר הפכה בעיניך לכתב האשמה נגד הציבור החרדי כולו.
בהתחלה זיכיתם אותו ואת התאבדותו לגמרי, ופרסמתם שהבא על א"א יש לו חלק לעולם הבא, והמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.
והאשמתם את כל מי שהתנער ממנו והוקיע אותו כפגום בבין אדם לחבירו, וזה הדבר שצריך להתריע אחרי המעשים וההתאבדות של חיים ולדר.
אחרי כן הבנתם שאין כך פני הדברים, וגם הציבור לא מוכן ולא מסוגל לקבל דיבורים מסוכנים כאלו, החוש הבריא של הציבור הקיא סגנון שכזה.
ואז פרסמתם מכתבים עם הבהרה אחר הבהרה, ועדיין נשארו רבים מבולבלים מאד, כאשר הרושם היה דחף עז לחפות על האיש ומעשיו הרעים.
פרי יהושע כתב:האם לחינם ספרו לנו חכמינו על אנשים שחטאו ועשו תשובה, למה אם אדם חילוני שעושה תשובה, אחרי שעשה כל התועבות שבעולם אנחנו מחבקים אותו, ואדם מאיתנו שח"ו נכשל בחטא הרי הוא מוקצה מחמת מיאוס?
מה השטות הזאת, של 'הילדים'
זה לא הילדים - זה אנחנו - שמפחדים מעצמינו!
תא חזי כתב:פרי יהושע כתב:האם לחינם ספרו לנו חכמינו על אנשים שחטאו ועשו תשובה, למה אם אדם חילוני שעושה תשובה, אחרי שעשה כל התועבות שבעולם אנחנו מחבקים אותו, ואדם מאיתנו שח"ו נכשל בחטא הרי הוא מוקצה מחמת מיאוס?
מה השטות הזאת, של 'הילדים'
זה לא הילדים - זה אנחנו - שמפחדים מעצמינו!
בכלל הדברים בהודעתך, יש מה לדון ולדבר, ואף ללמוד מהם, כי חלקם דברים פשוטים שחשוב להתבונן בהם.
אולם - במצוטט לעיל, הרשה לי לחלוק עליך: את מי מחבקים? את החילוני שחזר בתשובה?
ישנם מגזרים ש"עד עשרה דרי" לא יבוא בקהלם. על מה אתה מדבר?
לעומת זה הנה נתפרסם מכתב מאחד מגדו"י, שבשוליו נוסף במפורש שאין משפחת ו' קשורה למעשיו והם התחנכו בישיבות וכו' וכו'.
האם ראית משפטים כאלה לגבי בנים של "סתם" בעלי תשובה?
האם ראית התייחסות כזו לגבי בנים של "סתם" בעלי תשובה?
פעם פה פעם שם יש איזה וידאו או הקלטה מהגראי"ל שטיינמן או הגרי"ש אלישיב, שמיד מכים גלים ופופולריות בגלל המסרים שבהם (כגון סרטון ה"גאוה גאוה" של הגראי"ל, או הסיפור על "האם הייתם מקבלים את אברהם אבינו לחיידר?" וכדו') - חשבת פעם למה הם מפתיעים? אני אגיד לך - כי מישהו פתאום באמת מקיים את דברי חז"ל.
אדרבה, תנוח דעתך, נוכחנו לראות לא פעם ולא פעמיים כי חלקים נרחבים מהחברה החרדית נותנים המון קרדיט למישהו שהוא "משלנו" והתגלש, ותיקן וכיסה מעשיו (או למצער רק מצא דרך מתוחכמת יותר לעשותם מבלי שיוודע ויפריע ל"עבודת קודש" שהוא עושה).
הפעם פשוט זה היה קו שבר, שהכיל את כל המרכיבים - עבירות חמורות שבחמורות, צפצוף על תלמידי חכמים, והררי-הררים של צביעות, עד זיבולא (מלשון זבל) בתרייתא - שמצא לו שותפים (עקיפים, אני מקווה) לצביעותו. אין כל קשר לתשובה.
פרי יהושע כתב:האם לחינם ספרו לנו חכמינו על אנשים שחטאו ועשו תשובה, למה אם אדם חילוני שעושה תשובה, אחרי שעשה כל התועבות שבעולם אנחנו מחבקים אותו, ואדם מאיתנו שח"ו נכשל בחטא הרי הוא מוקצה מחמת מיאוס?
תא חזי כתב:פרי יהושע כתב:האם לחינם ספרו לנו חכמינו על אנשים שחטאו ועשו תשובה, למה אם אדם חילוני שעושה תשובה, אחרי שעשה כל התועבות שבעולם אנחנו מחבקים אותו, ואדם מאיתנו שח"ו נכשל בחטא הרי הוא מוקצה מחמת מיאוס?
מה השטות הזאת, של 'הילדים'
זה לא הילדים - זה אנחנו - שמפחדים מעצמינו!
בכלל הדברים בהודעתך, יש מה לדון ולדבר, ואף ללמוד מהם, כי חלקם דברים פשוטים שחשוב להתבונן בהם.
אולם - במצוטט לעיל, הרשה לי לחלוק עליך: את מי מחבקים? את החילוני שחזר בתשובה?
ישנם מגזרים ש"עד עשרה דרי" לא יבוא בקהלם. על מה אתה מדבר?
לעומת זה הנה נתפרסם מכתב מאחד מגדו"י, שבשוליו נוסף במפורש שאין משפחת ו' קשורה למעשיו והם התחנכו בישיבות וכו' וכו'.
האם ראית משפטים כאלה לגבי בנים של "סתם" בעלי תשובה?
האם ראית התייחסות כזו לגבי בנים של "סתם" בעלי תשובה?
פעם פה פעם שם יש איזה וידאו או הקלטה מהגראי"ל שטיינמן או הגרי"ש אלישיב, שמיד מכים גלים ופופולריות בגלל המסרים שבהם (כגון סרטון ה"גאוה גאוה" של הגראי"ל, או הסיפור על "האם הייתם מקבלים את אברהם אבינו לחיידר?" וכדו') - חשבת פעם למה הם מפתיעים? אני אגיד לך - כי מישהו פתאום באמת מקיים את דברי חז"ל.
אדרבה, תנוח דעתך, נוכחנו לראות לא פעם ולא פעמיים כי חלקים נרחבים מהחברה החרדית נותנים המון קרדיט למישהו שהוא "משלנו" והתגלש, ותיקן וכיסה מעשיו (או למצער רק מצא דרך מתוחכמת יותר לעשותם מבלי שיוודע ויפריע ל"עבודת קודש" שהוא עושה).
הפעם פשוט זה היה קו שבר, שהכיל את כל המרכיבים - עבירות חמורות שבחמורות, צפצוף על תלמידי חכמים, והררי-הררים של צביעות, עד זיבולא (מלשון זבל) בתרייתא - שמצא לו שותפים (עקיפים, אני מקווה) לצביעותו. אין כל קשר לתשובה.
גלעד כתב:הרב פרי יהושע, אינני מבין איך הפרשה של חיים ולדר הפכה בעיניך לכתב האשמה נגד הציבור החרדי כולו.
בהתחלה זיכיתם אותו ואת התאבדותו לגמרי, ופרסמתם שהבא על א"א יש לו חלק לעולם הבא, והמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.
והאשמתם את כל מי שהתנער ממנו והוקיע אותו כפגום בבין אדם לחבירו, וזה הדבר שצריך להתריע אחרי המעשים וההתאבדות של חיים ולדר.
אחרי כן הבנתם שאין כך פני הדברים, וגם הציבור לא מוכן ולא מסוגל לקבל דיבורים מסוכנים כאלו, החוש הבריא של הציבור הקיא סגנון שכזה.
ואז פרסמתם מכתבים עם הבהרה אחר הבהרה, ועדיין נשארו רבים מבולבלים מאד, כאשר הרושם היה דחף עז לחפות על האיש ומעשיו הרעים.
כעת אתה אומר שגם אילו היה שב ממעשיו הרעים לא היה מתקבל בציבור, יתכן שכך, אך דלתי תשובה לא ננעלו, והיה לכם לדאוג איך הוא יוכל לחזור בתשובה למרות המצב.
חבל לתלות שוב בציבור החרדי את התאבדותו ומעשיו הרעים, רבנים נכבדים כמותכם הייתם צריכים להורות לו דרך תשובה, ואף היה יכול לחיות אחרי תשובתו בציבור אחר.
ש. ספראי כתב:את הסיפור הבא שמעתי מכלי ראשון, ממנהלי החיידר בעצמם: מנהלי חיידר באלעד נכנסו אל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ושאלו האם הם יכולים למנות בעל תשובה למלמד בכיתה בחיידר. רבי חיים הסתובב בכסאו, שלף כרך רמב"ם מארון הספרים הסמוך, דיפדף לרמב"ם הלכות תשובה והחל להקריא לאט ובהטעמה: "וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲוֹנוֹת וְהַחַטָּאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ, אָמְרוּ חֲכָמִים מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ, כְּלוֹמַר מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁים יִצְרָם יוֹתֵר מֵהֶם"....
והתשובה היתה ברורה מאד...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 170 אורחים