פורום אוצר החכמה

בס"ד
ראיתי כעת את האשכולות והפולמוסים הארוכים בנושא הצניעות והפגיעה וכו' שהתעוררו (מאוחר) בציבור בעקבות הסיפור המחריד האחרון בעווה"ר.
טבעם של דיונים שאין בהן דעה אחידה, בהצגת הבעיות, בהגדרתן ובפיתרונן. וגם טבעי שיתעורר ויכוח בריא היכן ומתי לפנות לרשויות וכדומה.

אך זאת אשאל את החברים החכמים שליט"א:
האם לא מוסכם על כולם שהנכון ביותר להקים בי"ד חרדיים המורכב מכל הציבורים בעיקר בערי היראים, של דיינים המבינים בתחום - ויש כאלו, שכל הרואה /שומע מדברים שכאלו יפנה לבית הדין?
אותו בית דין ידון בכל מקרה לגופו, מתי נכון לפנות למשטרה, מתי השמועות מבוססות דיים, מתי צריך לזמן את הפוגע ומתי את הנפגע/נפגעת עם כל הרגישות, מתי צריך לפרסם ברבים, מתי צריך לסלק אדם מתפקידו ללא פרסום וכו'. והגיוני הדבר שבי"ד זה יעסיק נשים שיוכלו לדבר עם ילדות, כפי שעושים כעת המשטרה שנעשה לבקשת הרבנים (ולא כפי שאינם יודעים מדברים).
בי"ד זה אינו צריך להפגין השתייכות כלל לש"ס אגו"י חסידי ליטאי דגל עץ ולב' פוניבז' ולב' ויזניץ ולב' סטמאר... וכו', יכולים להיות שם כולם הרי דברים שבצינעא הם.

כך שלכה"פ יינתן פיתרון חלקי למצב הבלתי אפשרי הזה, של לית דין ולית דיין.

ברור שלא כל החלטה, יסכימו עמה כולם. וברור שתהא ביקורת ואולי גם מוצדקת מי יודע, אבל ככל מערכת של דין שלא כולם מסכימים עם ההחלטות אבל טוב הוא לאין ערוך מאשר יידמה חברת בני אדם לחיות יער. הרי גם בני נח מצווה על הדינים.

האם זה כל מה שצריך לעשות? לא! דיברו על דיבור לילדים כל אחד ודעתו, דיברו על הסברה ומודעות כל אחד ודרכו ודעתו. אבל מבחינה ציבורית, האיננו חייבים בכך? ואם קם בי"ד של הרש"א מצפת היש שיחלוק שאין זה מספיק בשביל הציבור שלנו, מכל הבחינות?

רק זאת אשאל האם גם על כך ישנו ויכוח?

השאלה היא לא על כך האם צריך להיות דבר כזה.
אלא האם ייתכן להיות דבר כזה.

ידוע לי מקרוב על איש ששלח ידיו בשלומיו, ה' יכפר לו, והנה נודע הדבר והביאו את משפטו לפני בית דין מסויים, אך דא עקא שאחד מחברי בית הדין קרוב משפחה של האיש הנ"ל ופעל כל מיני פעולות וד"ל.

בקיצור, עדיף במדה מסויימת שבית הדין יהיה אנשים זרים ורחוקים לגמרי מהאנשים שאותם הוא בא לשפוט. ובמדה מסויימת טוב הדבר שבמקרה הנידון כאן חרצו את הדין דיינים מחוגים אחרים שאינם נמנים על המגזר הצר של הנידון.

דרומי כתב:ידוע לי מקרוב על איש ששלח ידיו בשלומיו, ה' יכפר לו, והנה נודע הדבר והביאו את משפטו לפני בית דין מסויים, אך דא עקא שאחד מחברי בית הדין קרוב משפחה של האיש הנ"ל ופעל כל מיני פעולות וד"ל.

בקיצור, עדיף במדה מסויימת שבית הדין יהיה אנשים זרים ורחוקים לגמרי מהאנשים שאותם הוא בא לשפוט. ובמדה מסויימת טוב הדבר שבמקרה הנידון כאן חרצו את הדין דיינים מחוגים אחרים שאינם נמנים על המגזר הצר של הנידון.

אכן, אך אפשר שלכל הפחות יוסכם ע"י כולם איזה כללים בדבר, מתי כך מתי אחרת, ובפועל בית דין שהוא מחוץ לקהילה ידון, אך יהיה ע"פ כללים שמראש הוסכם עליהם.

בדרך צחות: אמר הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע לו יתכנסו כל צדיקי הדור ויחליטו יחד שמשיח צדקנו צריך להגיע, החלטתם תהיה מקובלת בפמליא של מעלה ומיד יגיע זמן הגאולה, אך כינוסם של כל צדיקי הדור ליד שולחן אחד יתאפשר רק כשמשיח צדקנו יגיע...

אחרון התלמידים כתב:אותו בית דין ידון בכל מקרה לגופו, מתי נכון לפנות למשטרה,
רק זאת אשאל האם גם על כך ישנו ויכוח?

בהורמנא דמר, אני נוטה להתווכח על משפט זה. כיוון שאין אדם בעולם שיש לו את הסמכות ההלכתית לעכב אדם שטוען שנפגע מלפנות למשטרה. מותר לכל אדם לפנות למשטרה ואין בכך כל בעיה הלכתית. כמובן שהאחריות של המתלונן היא, שדבר אמת בפיו ולא עלילות דברים. אך גם אם אין ביכולתו להוכיח לנו את זאת, לו כשלעצמו מותר להתלונן, כל שהוא יודע שאמת בפיו.

עובדא ידענא, לפני שנים רבות הושלך אברך אל בית האסורים, בעוון זה.
דביתהוו באה למיבכי אצל א' מחברי הביד"ץ פעיה"ק. ואמר לו אותו דיין:
"אילו היה ל'העדה' בית כלא, הייתי משליך אותו אצלי, אך מה אעשה ולהם יש..".

חוץ מבית דין מיוחד, צריך גם 'מקל, שופר וסנדל' [עיין הלכות דיינים].

דרומי כתב:ידוע לי מקרוב על איש ששלח ידיו בשלומיו, ה' יכפר לו, והנה נודע הדבר והביאו את משפטו לפני בית דין מסויים, אך דא עקא שאחד מחברי בית הדין קרוב משפחה של האיש הנ"ל ופעל כל מיני פעולות וד"ל.

בקיצור, עדיף במדה מסויימת שבית הדין יהיה אנשים זרים ורחוקים לגמרי מהאנשים שאותם הוא בא לשפוט. ובמדה מסויימת טוב הדבר שבמקרה הנידון כאן חרצו את הדין דיינים מחוגים אחרים שאינם נמנים על המגזר הצר של הנידון.

באתם לחדש שצריך שהדיינים לא יהיו קרובים לא' מבעלי הדין?

אפשר להפליג בדמיונות, כגון שצריך להקים בי"ד שמקובל על כל מועצות גה"ת ויש להם סמכות לזמן אנשים לחקירות ולהתרות בהם, ולסלקם מתחום עיסוקם, ולפרסם שמם במקרה הצורך או להפנותו לרשויות במקרים אחרים.
אבל הלא יש העוסקים בתחום ראשם ורובם, והם מועילים לכו"ע דברים טובים, בעיקר בתחום המודעות וההסבר לילדים באופן הנכון והרגיש ע"ד גדולי הדור מכל השכבות, וטיפול בנפגעים ובפוגעים באופן הנכון. קשה להאמין שיש דברים כ"כ מועילים שהם פספסו.
המעשה שהתפוצץ כעת ובאופן שבו השתלשל, זה בודאי נדיר ביותר, ולא מעשים שבכל יום, ולכן לא נראה שזה אומר שצריך לשנות כיוון. ברור שזה גורם לזעזוע גדול, ומובן שזה דוחף אנשים פרטיים לחשוב על כל מיני עצות, כאילו עד עתה לא נעשה דבר, אבל לענ"ד יש להמשיך במה שעושים בענין זה ולהשאיר את זה בידים הנכונות, מקסימום לעזור להם למי שיכול ומבין בעניין.

יש לי הרהורי דברים בעניין.
מתמקדים בעיקר בנקודת השפיטה והענישה של אותו בי"ד עתידי וממילא הדיון ממשיך בחסרונות והיתרונות שיהיו לו.

אני רוצה להקדים ולבקש גוף שיוכל לקלוט ולקבל תלונות ועדויות מאנשים שאין להם כח ויכולת וכישורים וזמן וכו' וכו' לטפל בדבר.

נניח למשל שראובן שומע מבנו כי חברו לכיתה מתנהג לאחרונה בצורה מסוימת ולדעת ראובן הדבר מעיד על התנהגות קלוקלת של האבא/הדוד וכו' של אותו ילד.
בהנחה שראובן שלנו הוא אדם מן היישוב אין לו מה לעשות עם המידע הזה. הוא לא חוקר ולא בלש, אין לו זמן מיותר לעמוד מתחת לבית שם ולנסות לתצפת על הנעשה שם וגם אין לו דרך לתחקר את הקרובים (וח"ו אם ינסה לעשות כדבר הזה כמובן). לפנות למשטרה ע"ס השערה קלושה זה בודאי לא פתרון. ואפי' לפנות ל'עוסקים בתחום' מתוך מחננו, כל עוד אי"ז גוף מסודר שתפקידו לטפל בדברים כאלו והוא נגיש לכל אחד ואחד, סביר להניח שסתם אדם לא ירים טלפון לאותו רב/עסקן כדי להטריד אותו בשמועה ששמע מבנו וכו' וכו'.

אנא נפשי כתבית יהבית שאף כי מהלך אני בצדי רה"ר ואיני עוסק בצרכי ציבור מ"מ במהלך חיי נודעו לי על כמה וכמה מקרים שיש בהם דררא דעריות ומ"מ מאחר ומכלל ספק לא יצאו המשכתי הלאה והו"ר יכפ"ע.
הלוואי ויקום איזה גוף שניתן להתקשר אליו ו'להפיל' את אחריות הבירור וההחלטה על כתפיו.