משלוח מנות לרבי בתלמוד תורה

[תוכן]

ילדים שבכיתות א' עד ח', מה נהוג לתת לרבי שלהם למשלוח מנות? האם נהוג לתת כסף, ואם כן, כמה? האם יש הבדלים בין הציבורים השונים? ליטאים - חסידים - ספרדים - ירושלמים וכיוצא? מה עוד צריך לדעת?

[נחומצ'ה]

המנהג לתת כסף. ועיניהם של מלמדים נשואות לזה.. [שים לב, שבחודש האחרון, אין הערות ופתקים הביתה...].
אולי בכיתה ח', כדאי להוסיף בקבוק יין, כדי שיהיה לעזר בכניסה לישיבה קטנה..

ובכיתות הנמוכות של לימוד המקרא והאותיות, כעומק ההשקעה, כך עומק הנתינה...

[פרנקל תאומים]

המנהג לתת כסף. ועיניהם של מלמדים נשואות לזה.. [שים לב, שבחודש האחרון, אין הערות ופתקים הביתה...].
אולי בכיתה ח', כדאי להוסיף בקבוק יין, כדי שיהיה לעזר בכניסה לישיבה קטנה..

ובכיתות הנמוכות של לימוד המקרא והאותיות, כעומק ההשקעה, כך עומק הנתינה...

לא בהכרח ולא בכל מקום.
אני מעולם לא נתתי כסף, וכך רובא דרובא של ההורים בחיידר שלנו.
רעב'ע שמגיעים אליו בפורים עצמו אנחנו שולחים לו עם הילד משלוח מנות (סביר, לא גראנדיוזי), בצירוף ספר (עם שובר החלפה) ומכתב הערכה.
אם לא באים אל הרעב'ע בפורים, אז אנחנו שולחים לפני פורים ספר מתנה.

[עקביה]

גא"מ לדברי ר' פ"ת.
[מעולם לא שלחתי כסף לרב'ה].

[יוסף חיים אוהב ציון]

דומני שהגראי"ל התנגד לשליחת כסף.

[שבענו מטובך]

אני שולח רק כסף למלמדי תינוקות לכבוד פורים.
יש לי כעת ב"ה חמשה בנים בת"ת, וכל מלמד מקבל 50 דולר לכבוד פורים, עם מכתב יפה. והיא נתינה בינונית-חלשה, לפי המושגים שבימינו.
גם המורים בלימודי חול מקבלים צ'ק.
זה לא קל לי לשלוף ככה כמה מאות דולר. אבל המלמדים בלתי אל הממון עיניהם, ולפי שהם משקיעים את מיטב כוחותיהם בילדי - יש לי רצון להטיב להם ולו במעט.

[בברכה המשולשת]

viewtopic.php?f=17&t=40678&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%93&sid=3cb5eb8bb3f633ba83922e84d6727903#p466257

[במסתרים]

דומני שהגראי"ל התנגד לשליחת כסף.

למה

[פרנקל תאומים]

אני שולח רק כסף למלמדי תינוקות לכבוד פורים.
יש לי כעת ב"ה חמשה בנים בת"ת, וכל מלמד מקבל 50 דולר לכבוד פורים, עם מכתב יפה. והיא נתינה בינונית-חלשה, לפי המושגים שבימינו.
גם המורים בלימודי חול מקבלים צ'ק.
זה לא קל לי לשלוף ככה כמה מאות דולר. אבל המלמדים בלתי אל הממון עיניהם, ולפי שהם משקיעים את מיטב כוחותיהם בילדי - יש לי רצון להטיב להם ולו במעט.

50 דולר???!!
טירוף הדעת.


אמר לי מלמד אחד בכיתה גבוהה, מוערך מאד ומשקיע מאד, מאחד הת"תים הוותיקים של ב"ב בהם אכן ההורים נותנים כסף, שהסכום שנותנים לו הוא 50 ש"ח ותול"מ.

50 דולר זה סכום הזוי. ישתקע המנהג הקלוקל הזה.
ואם יש מקומות בהם הכסף משמש כסוג של שוחד, וכפי גודל הסכום כן גודל ההשקעה בילד וכיו"ב, אזי ק"ו בבשק"ו שיש לשקע את המנהג המגונה ולשרש אחריו בכל מיני שירוש.


כאמור, מעולם לא נתתי כסף למלמדים, בשביל זה יש את הנהלת הת"ת שתפקידה לתת להם משכורת מדי חודש בחודשו (גם בחודש אדר..), והמשכורת היא גופא מהשכר לימוד שאני משלם לת"ת בהוראת קבע יחד עם כל ההורים (כאמור, גם בחודש אדר).
נכון ורצוי נחמד ונעים לנצל את ההזדמנות של ימי הפורים כדי להביע הערכה, אז נותנים מתנה פשוטה ולא יקרה, בתוספת מכתב תודה ואיחולים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

דומני שהגראי"ל התנגד לשליחת כסף.

למה

אמר שזה בגדר שוחד.

[במסתרים]

שוחד

עיין לעיל מה שציין ברכה משולשת.

[יוסף חיים אוהב ציון]

לי זכור הגראי"ל.

[חבר עיר]

דומני שהגראי"ל התנגד לשליחת כסף.

למה

אמר שזה בגדר שוחד.

שוחד כשר ביותר.
וכל הורה ירבה לתת כפי מסת ידו.

דיברתי על כך עם מלמד בת"ת (אני לא זכיתי לזה), הוא אמר שבתוך העבודה המתישה (והשוחקת) וריבוי התלמידים, בלתי אפשרי לתת יחס אישי מיוחד ותשומת לב פרטית לכל תלמיד בצורה מלאה, ובודאי כשיהיו לפניו שני תלמידים, הרי זכרונו של המשלוח מנות הגדוש והמעטפה הנוספת ששלחו ההורים ודאי יעלה לפניו לטובה באותו רגע.
אינני מדבר כרגע מצד המלמדים, אלא מצד ההורים שודאי משקיעים את כל אונם והונם בשביל בניהם.

[פרנקל תאומים]

חס ושלום. הכי כשר זה בעיניך שהורים מעוטי יכולת יצטרכו לדחוק את עצמם כדי להתחרות עם האחרים בתחרות הבזויה על ליבו של המלמד?
וילד שאין ידי הוריו משגת ידחק אל הפינה? היעשה כן בישראל?
זה מזכיר לי את התיאורים על העיירות בהם לעיתים היה פלוני המלמד מחניף לבני העשירים ורודה בבני העניים. לזה אתה קורא שוחד כשר? שוחד טרף.
הורה המרבה במוהר הוא רודף של ההורים האחרים, ומלמד שלא מתבייש להצהיר כנזכר בדבריך אינו ראוי למשרתו.
ומפני תקנת השוק היה מן הראוי שהנהלת הת''ת תאסור את העניין באופן גורף.

ואני בכלל לא מעוניין ולא רוצה שהמלמד יתן לבני יחס מיוחד ותשומת לב פרטית יותר מאשר בידו לתת לכל שאר התלמידים. בני הוא לא יחסן (אפי' שהוא נו"נ לשלשלת היוחסין פרנקל תאומים..). אני רוצה שהמלמד יעשה את אשר לאל ידו באמונה, זה הכל. אני לא מחפש לא פרוטקציות ולא פריבילגיות. האלוקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

גא"מ לדבריך וצריך למחוק דברי הנ"ל.

[נחומצ'ה]

בואו ונעשה קצת סדר.
ניכר מהדברים, שיש חילוק מהותי בין המגזר החסידי והליטאי.
א. הציבור הליטאי שברובו 'אבְרֵכי', המלמד לא מצפה לשטרות וכדו'
משא"כ במגזר החסידי וכו'.
ב. במגזר הליטאי, המשכורת החודשית למלמד, היא מעט יותר מהמגזר החסידי
[מה שמסביר אצל החסידים, שמצפים קצת ל'טיפ', מההורים].
ג. טבעי הדבר שאדם שמתפרנס, גם המלמד מצפה לזכות ממתת ידו
[ברור, שמלמד לא מצפה ממעוטי יכולת ליותר מ50 שקלים.
עכ"פ גם לבעלי יכולת, זה לא חוצה את ה200 לפורים..].
ד. אין תחליף לקשר רציף ומעודד ב'פתקים' מידי שבוע ב'דף קשר'
בין המלמד להורי הילד. שום שטר מרשרש לא ישווה בעד זה...

[שבענו מטובך]

50 דולר???!!
טירוף הדעת.

50 דולר זה סכום הזוי. ישתקע המנהג הקלוקל הזה.

איני יודע היכן אתה גר. כאן בניו יורק יש הרבה בעלי בתים שנותנים מזמן לזמן, או מדי חודש בחדשו, חמישים או מאה דולר למלמד של בניהם. ובחנוכה ופורים מוסיפים עד כדי כמה מאות דולר.
אלא שאני מדבר על בעלי בתים חסידיים.
אברכי כולל, וכן אלה שאינם מתפרנסים ברווח, יתנו רק פעם או פעמיים (בדרך כלל בחנוכה ובפורים) בשנה 36 או 50 או 100 דולר. או יותר. 50 היא מדה בינונית, בפרט בימינו. [היום שילמתי בעד ככר לחם 4.75 דולר, אז מה חשוב כבר 50 דולר?]

[אליסף]

כאן בארה"ב מאד מקובל לתת

[ראש]

מעתיק מדברי זולתי-
אני לא משיב מתוך ידע. רק כמלמד לשעבר.

אין תחליף למילות הערכה למישהו שמשקיע בבן, וזה כלל לא משנה אם נותנים וכמה, הייתי מלמד וקיבלתי הרבה ואף פעם לא זכרתי מי הביא וכמה הביא (מלבד מישהו שלא הביא בכלל כשכולם הביאו, אבל זה חריג ביותר), אבל מה שזכרתי ונתן לי תמיד המון כח זה המכתבים הכתובים עם כל הלב, בלי צעצועי מילים וחרוזים דווקא, או משלוחים מעוצבים ומפוארים, רק מילות הערכה אמיתיות, ולאו דווקא בפורים גם כל השנה, ולאו דווקא במכתב גם בטלפון או בכל צורה אחרת. ושמעתי את זה מעוד אנשי חינוך רבים וותיקים וצעירים, בת"ת וישיבות גדולות וקטנות, כשמביעים הערכה אמיתית מכל הלב, עם מילים יחודיות מקוריות אמיתיות שנכתבו באמת במיוחד בשבילו על דברים שעשה, זה נותן הרבה כוחות. ודברים כאלה זוכרים היטב וקוראים אותם שוב ושוב, ולא רק האיש הצוות אלא גם אשתו והוריו וכו', זה נותן הרבה כוחות גם לסובבים והרבה הערכה. אגב יש לי גם מכתבים שמורים אצלי גם מלפני כמה שנים, של הורים שכתבו באמת עם כל הלב על דברים שעשיתי בשביל בנם, ועד היום חרוטים לי בראש הורים שהתקשרו להחמיא ולהודות במיוחד על משהו מסוים שנחרט בבנם וחזר עליו בהתרגשות, ועל מהפכות שעשיתי אצלם וכו', ובכלל לאו דווקא בפורים.

אני חושב שזה מצווה לפרסם את זה, לדעתי מעטים ההורים שיודעים את הערך של המכתבים הללו, וכמה חשוב להשקיע בזה.

עוד תגובה-
קראתי את דבריו של הרב .... וכל מילה במכתבו הארוך והערוך אמת ושקולה בפלס. זאת הרגשתי כבר למעלה מ20 שנה כמלמד. דבריו מחזירים אותי למציאות הזו של קריאת המכתב פעם אחר פעם ובפרט כשבני הבית רואים מצטרפים ומתרגשים יחד. לא חרוזים עושים זאת, לא מילים מצועצעות מחמיאות אלא הלב שנשפך לתוך הדיו וממנו לעיניהם של הקוראים הסובבים. נכון שתמיד נחמד לקבל אך ללא ספק לקבל בלי מכתב עושה טוב לרגע אחד ולעיתים אתה גם יודע שהנתינה הגיעה כביכול כמצוות אנשים מלומדה וכך כולם עושים אז גם הוא מצטרף להנ"ל, אך כאשר נכתב מכתב "שמן" עם הערכה אמיתית פועל הרבה יותר ובפרט בפרט להמשך וד"ל. פורים שמח


עוד תגובה-
אמר לי פעם אחד -
לפני פורים החינוך תלוי במלמד
אחרי פורים תלוי באבא...

סיפר לי פעם מלמד ותיק, מוערך, משכמו ומעלה
- מי שמביא לי לפורים מעטפה עם כסף אני מחזיר לו!
כבר הפסדתי בחיים 50,000 מהכספים שהחזרתי, ועדיין.
אני מוכן לקבל מתנה, מכתב, כמה מילים, שובר, כל דבר חוץ מכסך מזומן.
למה?
זה מראה שההורה לא השקיע בהוקרה למלמד אלא שלף מהכיס כסף והכניס למעטפה ויצא ידי חובה.
אני לא רוצה כסף. אני רוצה תודה והערכה.

בלי להיכנס לזה (וברור שיש מלמדים שכן יעדיפו כסף), זה מראה את הציפיה של המלמד לכמה מילות הערכה על ההשקעה, והמלמדים משקיעים המון!
קצת תשומת לב, תודה, לזה הם מחכים כבר כמה חודשים.

[נחומצ'ה]

"ראש" דברך אמת.. ניכרים דברי אמת.
כפי שאמרתי, אין תחליף למילות הערכה של 'צאטלאך' לרבי.
[יש מלמד שמזכיר לי, עד היום ששומר את המכתבים אליו..].

ב. ולהבין גם מנהג בעלי בתים חשובים מארה"ב,
פעמים התשלום למלמד, זה סוג של 'הרגעה עצמית' של השקטת מצפון
שהרי האב שקוע בביזנעס, ומבחינתו בזה 'קונה' שקט...

[פרנקל תאומים]

יש"כ להרב "ראש" על דבריו היקרים. תודה לה' שלא רק הכסף יענה את הכל.

ב. ולהבין גם מנהג בעלי בתים חשובים מארה"ב,
פעמים התשלום למלמד, זה סוג של 'הרגעה עצמית' של השקטת מצפון
שהרי האב שקוע בביזנעס, ומבחינתו בזה 'קונה' שקט...

אבל זה נורא, כי לפי איך שתיארו כאן לעיל (מאות דולרים בחנוכה ופורים ועוד 50-100 דולר מדי חודש בחודשו) זה יוצר תחרות בלתי אפשרית לאלו שאינם מבני העשירים, בפרט למי שיש לו כמה בנים בת''ת בעת ובעונה אחת. זה ממש כר פורה לחוסר איזון ביחס אל התלמידים, מתכון מנצח לפרוטקציות ולאפליות.

[דרומי]

אף כי דברי הרב פ"ת ודעימיה נכונים מבחינה תיאורטית, נדמה לי שבמציאות של היום שבה המלמדים לא אחת מרגישים "סוג ב'" לגבי משרות יותר נחשקות ומכניסות, חשוב מאוד כן לעודד את כל אלו שנותנים למלמדים וכל המרבה הרי זה משובח.

בוא נחשוב לרגע, אם המלמד המוכשר דנן היה עוזב את מלמדותו ופורש להיות עסקן ציבורי מצליח - וכי אז לא היה מקבל מתנות לרוב ביום הפורים, יינות יקרים ודגים מעושנים?

הווי אומר, בכל התחומים היום יש פרוקציות ואפליות ונתינות בסתר וכו', אז למה שבנושא זה לא יהיה?

[כדכד]

[
50 דולר???!!
טירוף הדעת.


אמר לי מלמד אחד בכיתה גבוהה, מוערך מאד ומשקיע מאד, מאחד הת"תים הוותיקים של ב"ב בהם אכן ההורים נותנים כסף, שהסכום שנותנים לו הוא 50 ש"ח ותול"מ.

50 דולר זה סכום הזוי. ישתקע המנהג הקלוקל הזה.
....

למה?
כי "דולר" בגי' "עמלק"?