פורום אוצר החכמה

בספר חיי אדם מסופק על תפוחי ארץ, ערד עפעל, דהוה בכלל מיני קטניות, ולית דחש ביה ושמעתי בשם הדברי חיים זצ"ל שאמר, כי לא ידע שחיי אדם תלוי בזה, כי זה כל מאכלם בפסח

לעומת זה אמר פעם רבנו דברים בוטים נגד הרב חיי אדם ז"ל, וזה היה בעת שרצה הרב הנ"ל לאסור תפוחי אדמה בפסח מטעם קטניות, וחרה לרבנו מאד על הדבר, כי יחדש חומרות קיצוניות, ויאסור את המזון העיקרי בימי הפסח, וכה התבטא: "תפוחי אדמה בחג הפסח הם חיי אדם, והחיי אדם הוא קטניות".

כתב הכותב גט כריתות למאורשה...עכ"ל הירוק ככרתי. (שבו נכרתו הפוסקים כאשר אמרו, שעל שם כך קרא שם הספר כן, ומכוון הדבר לפי שטתו)...מי ישמע אליו בדבר הזה, אם לא תלמידיו החפצים בכריתת הפוסקים ועקירת ד"ת.

כשתילי זיתים כתב:יש במנחת אלעזר על ה"צפיחית בדבש" שאוסר ללמוד בעיון בשבת, יבואו היודעים ויגידו

הנה ראיתי בשו"ת צפיחות בדבש הספרדי (סי' כ"ג) שאוסר לימוד העיון בשבת מפני שמייגע א"ע ומונע מענג שבת...אשר לולא ראיתי לא האמנתי דבר זר ומוזר כזה...
הרי דפשיטא לענין עיון דמותר בשבת, ואעפ"כ העלה לאסור שלא כהלכה העיון בשבת, ובמחכת"ה אין טעמו כצפיחו"ת בדב"ש בזה, רק כל דבריו אינן אלא דברי תימה.

אף על פי שגם ר' גדליה ן' יחיא בעל ספר 'שלשלת הקבלה' כתב...אין מביאין ראיה מן השוטים, והוא צריך לשלשלאות של ברזל, שקלקל חבוריו בכזביו, עד שהאמת שבתוכו אינה ניכרת.

תורת המן כתב:וכעי"ז בספר אוהב שלום על הרב מקאמינקא:

לעומת זה אמר פעם רבנו דברים בוטים נגד הרב חיי אדם ז"ל, וזה היה בעת שרצה הרב הנ"ל לאסור תפוחי אדמה בפסח מטעם קטניות, וחרה לרבנו מאד על הדבר, כי יחדש חומרות קיצוניות, ויאסור את המזון העיקרי בימי הפסח, וכה התבטא: "תפוחי אדמה בחג הפסח הם חיי אדם, והחיי אדם הוא קטניות".

תורת המן כתב:וכעי"ז בספר אוהב שלום על הרב מקאמינקא:

מה שנכון נכון כתב:לעיקר הענין הח"א כלל לא אסר תפו"א מדין קטניות. הוא רק כותב שבזמן שהיה רעב גדול התירו בפיורדא לאכול תפו"א, ומסביר לקורא שהמנהג שם באשכנז (ולא במדינתו) לנהוג בהם איסור משום שעושים מהם קמח.

צופה_ומביט כתב:

מה שנכון נכון כתב:לעיקר הענין הח"א כלל לא אסר תפו"א מדין קטניות. הוא רק כותב שבזמן שהיה רעב גדול התירו בפיורדא לאכול תפו"א, ומסביר לקורא שהמנהג שם באשכנז (ולא במדינתו) לנהוג בהם איסור משום שעושים מהם קמח.

וכי אין זה אחד הטעמים לאיסור קטניות? א"כ היינו הך.

תורת המן כתב:כי יחדש חומרות קיצוניות, ויאסור את המזון העיקרי בימי הפסח, וכה התבטא: "תפוחי אדמה בחג הפסח הם חיי אדם, והחיי אדם הוא קטניות".

צופה_ומביט כתב:בכל מקרה, תמוה להתבטא על כל הגברא/הספר "החיי אדם הוא קטניות"

צופה_ומביט כתב:
בכל מקרה, תמוה להתבטא על כל הגברא/הספר "החיי אדם הוא קטניות" [כאן צריך להיות ביטוי חריף בר"ת על האומר כך] בגלל פסק אחד שלו, כאילו כל תורתו ופרשת גדולתו התעופפו להם ברגע מן החלון.

ודי בזה.

חיים סופר כתב:כידוע היה לחסידים על החיי אדם וכו' ואכמ"ל

מה שנכון נכון כתב:

חיים סופר כתב:כידוע היה לחסידים על החיי אדם וכו' ואכמ"ל

ידוע שיש מהם שנוהגים להתיר חרצובות לשונם נגדו, אבל אולי תפרט לאינם יודעים מה בדיוק הוא עשה להם שבזכות זה זכו להיתר לזלזל בו.

תורה יהדי''ר כתב:בבן איש חי ש”א וילך י”ג
כתב שאין לסמוך על ספר חמדת ימים, ביום הכיפורים שהוא חמדת הימים.

אפילו אם חל בחול לא יאמרו פסוק "והוא רחום"; אלא יאמר: "כי אל רחום וכו'" "ה' צבאות עמנו וכו'" "ה' צבאות אשרי וכו'" "ה' הושיעה וכו'", והטעם כמו שכתב בזוהר הקדוש פרשת תרומה דף קל על השבת; יעוין שם, וכל שכן ביום הכפורים שיש בו הארת הבינה, ואפילו השטן אין לו רשות לקטרג, דודאי אין לאומרו, ולא גרע חס ושלום יום הכפורים משאר ימים טובים דאין אומרים אותו, ואין לסמוך בדבר זה על ספר "חמדת ימים" ביום הקדוש הזה שהוא חמדת הימים של כל השנה:

מיללער כתב:על החיי אדם שמעתי פעם שא' אמר שלכן קרא לספרו חיי אדם ביודעו שאף אחד לא יחבר ספר 'קיצור חיי אדם' כמו קיצור שלחן ערוך.

מיללער כתב:לנידון האשכול: מפורסם הדבר על ספר 'מי באר' לר' בער אפפענהיים שא' מגדולי ישראל אמר עליה 'מי באר לא נשתה'

ועוד אני חקרתי על זה ממוהר"ר בנימין הכהן נר"ו בעיר ריגיי"ו יע"א והשיב לי וז"ל, דברי בעל באר עשק אין ראוי לסמוך עליהם, כי כבר התעשקו עמו בעלי ההוראה מכמה תשובות שבאו שם דלא כהלכתא, ואני ראיתי במנטובה צורת הרמ"ע זלה"ה, והוא בזקן מלא על כל גדותיו, עכ"ל.

שבענו מטובך כתב:

תורה יהדי''ר כתב:בבן איש חי ש”א וילך י”ג
כתב שאין לסמוך על ספר חמדת ימים, ביום הכיפורים שהוא חמדת הימים.

אפילו אם חל בחול לא יאמרו פסוק "והוא רחום"; אלא יאמר: "כי אל רחום וכו'" "ה' צבאות עמנו וכו'" "ה' צבאות אשרי וכו'" "ה' הושיעה וכו'", והטעם כמו שכתב בזוהר הקדוש פרשת תרומה דף קל על השבת; יעוין שם, וכל שכן ביום הכפורים שיש בו הארת הבינה, ואפילו השטן אין לו רשות לקטרג, דודאי אין לאומרו, ולא גרע חס ושלום יום הכפורים משאר ימים טובים דאין אומרים אותו, ואין לסמוך בדבר זה על ספר "חמדת ימים" ביום הקדוש הזה שהוא חמדת הימים של כל השנה:

עוד בענין חמדת ימים:
"תדעו שאם אני אהבתי חמדת ימים, השליח הנזכר אהב חמדת לילות" (החיד"א, מובא בשבחי הרב חיד"א).

מיללער כתב:על החיי אדם שמעתי פעם שא' אמר שלכן קרא לספרו חיי אדם ביודעו שאף אחד לא יחבר ספר 'קיצור חיי אדם' כמו קיצור שלחן ערוך.

תורת המן כתב:בשו"ת הגרע"י שלעזינגר סי' רצט:

בספר חיי אדם מסופק על תפוחי ארץ, ערד עפעל, דהוה בכלל מיני קטניות, ולית דחש ביה ושמעתי בשם הדברי חיים זצ"ל שאמר, כי לא ידע שחיי אדם תלוי בזה, כי זה כל מאכלם בפסח

ובפרט מה שהשיג עלי מדין הנייר . . . וכתב שבחיי אדם כתב להיפוך בזה ודאי לא כהוגן מדבר דמה לי לחוש לדברי החיי אדם אני בוטח בחי עולמים להורות לי דרך האמת ועליו אני סומך לא על חיי אדם ואם כי במעשים טובים קטנו של חיי אדם גדול ממתני אבל בתורה והוראה בעזה"י רב כוחי ממנו וזה יודה כל העולם ומה לי לחוש לדבריו והרואה בספרי מי נדה שם יראה שדברינו נכונין בעזה"י לכך לא אשיבנו כלל רק על פרט אחד . . .

מחולת המחנים כתב:כשיצא הספר 'ערוך השלחן' אמרו בעולם שמעכשיו נוספו שמות ספרים רבים, שהרי אפשר להפוך את כל שמות הספרים, כמו שלחן ערוך לערוך השלחן.

מחולת המחנים כתב:כשיצא הספר 'ערוך השלחן' אמרו בעולם שמעכשיו נוספו שמות ספרים רבים, שהרי אפשר להפוך את כל שמות הספרים, כמו שלחן ערוך לערוך השלחן.

מחולת המחנים כתב:הסביר לי פעם מישהו, כי אותם חסידים כועסים מאד על הגר"א, אך גם הם יודעים ומודים בגדלותו העצומה של הגר"א, ולכן הם מכלים את חיציהם בבעל חיי אדם, שהיה ממקורביו, כשהם מתכוונים בעצם להגר"א.

תורת המן כתב:שמעתי פעם אחד מזקן חסיד חב"ד במאה שערים, שבחב"ד קורים אותו - הערוך השולחן - 'די פארקערטע שולחן ערוך'.
ולא ידעתי על מה יצא קצפם, ולפי מה שחקרתי אצל שאר חסידי חב"ד, לא שמעו ביקורות כזה.

תורת המן כתב:

מחולת המחנים כתב:כשיצא הספר 'ערוך השלחן' אמרו בעולם שמעכשיו נוספו שמות ספרים רבים, שהרי אפשר להפוך את כל שמות הספרים, כמו שלחן ערוך לערוך השלחן.

שמעתי פעם אחד מזקן חסיד חב"ד במאה שערים, שבחב"ד קורים אותו - הערוך השולחן - 'די פארקערטע שולחן ערוך'.
ולא ידעתי על מה יצא קצפם, ולפי מה שחקרתי אצל שאר חסידי חב"ד, לא שמעו ביקורות כזה.

תורת המן כתב:

כשתילי זיתים כתב:יש במנחת אלעזר על ה"צפיחית בדבש" שאוסר ללמוד בעיון בשבת, יבואו היודעים ויגידו

ייש"כ!
שו"ת מנחת אלעזר חלק ד סימן מה, וז"ל:

הנה ראיתי בשו"ת צפיחות בדבש הספרדי (סי' כ"ג) שאוסר לימוד העיון בשבת מפני שמייגע א"ע ומונע מענג שבת...אשר לולא ראיתי לא האמנתי דבר זר ומוזר כזה...
הרי דפשיטא לענין עיון דמותר בשבת, ואעפ"כ העלה לאסור שלא כהלכה העיון בשבת, ובמחכת"ה אין טעמו כצפיחו"ת בדב"ש בזה, רק כל דבריו אינן אלא דברי תימה.

תורת המן כתב:
ועל יד זה נתעוררתי לעשות אשכול בענין זה, ר"ל דוגמאות של מי שמשיג על דברי ספר אחד, וכותב דבריו דרך מליצה במשחק מילים על שם הספר. אנא תוסיף כיד הטובה עליכם.

מיללער כתב:נזכרתי מענין לענין מענינא דיומא הספר 'ביטול מודעה' נגד הספר 'מודעה לבית ישראל' בענין מצות מכונה - או 'משובב נתיבות' על 'נתיבות המשפט' 'נקודת הכסף' על 'טורי זהב' - דהייני ספרים שנקראו בשם תגובה על שם הספר עליהם מגיבים.

ברח מהמיאונין. פי' המפרש שלא יפציר ולא יעבור על דעת חבירו. והאמת הוא שלא יתנו עצה לקטנה שתמאן.