לא לפרוץ גדרות

[דרומי]

פשוט שבכל גזירה יש הרבה פרטים והמון הסתעפויות, המון אנשים סובלים בכל מיני מעגלים וכו' וכו'.

אני כתבתי על פרט מאוד מסויים של פריצת הגדר. כל ההמשך של המעשים הנוראים שמזכירים את גזירות ת"ח ות"ט וכו' בוודאי מעורר זעקה נוראית כשלעצמה.

וזאת מלבד העובדה הפשוטה והגלויה לכל של הפקרת בטחון ישראל על ידי "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" ועוד ועוד.

גם העובדה שזה קרה דוקא בשמע"צ בוודאי יש בו איזה תוכן, למרות שאין לזה השפעה לכאורה על עצם המצב הבלתי נתפס.

בקיצור, מותר פה ושם להצביע על פרט מסויים הבולט, ואין בכך משום "צידוק" לכל שאר הפרטים הנוראים. ה' יעזור וינחמנו בכפליים.

[שמש]

בבקשה בבקשה בבקשה תעשו טובה ותמחקו את האשכול הזה!

[פרנקל תאומים]

בבקשה בבקשה בבקשה תעשו טובה ותמחקו את האשכול הזה!

למה יומחק, מה עשה?

[נחומצ'ה]

מעשה חסידי קטן, שיתן הרבה נוחם ותקוה:

יהודי פשוט עשה איזה טובה גדולה למאור עיניים זי"ע [רבי נחום מטשערנוביל מתלמידי המגיד].
וכשביקש הצדיק ליתן לו שכרו, תבע אותו יהודי שיאמר לו רק אימתי יבוא משיח.
והצדיק ענה שאין הוא יכול לומר [לשון יכולת]. אך אותו יהודי התעקש שהרי צדיקים יודעים.
אז נאחז המאור עינים שרעפים הסתובב אנה ואנה בחדרו לרגעים ארוכים, ונענה:
לומר מתי יבוא איני יכול לומר, אך ליתן 'סימנים' על ביאתו, אוכל לומר לך..
בזמן שמשיח יבוא, ה'גוטע יודען' [כינוי לצדיקי הדור] יצטרכו לב של ברזל להכיל את הצרות...

וכשהיה מספר זאת נכדו ר' נחום מרחמסטריווקא זי"ע היה מוסיף ואומר:
הנה עכשיו [בשנים שקודם מלחמת העולם...] אנו בזמן שודאי המשיח
'קען עהר קומען' 'מעג עהר קומען' 'מוז שוין קומען' [יכול כבר לבא, רשאי הוא לבא, חייב הוא לבא].

[עזריאל ברגר]

מעשה חסידי קטן, שיתן הרבה נוחם ותקוה:

מזכיר לי שלפני כמה שנים למדתי את הפסוק בתהילים "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד" וראיתי את דברי רש"י:

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה - כי בך הבטחת (דברים לב) כי יראה כי אזלת יד והרי אזלת יד.

ואנן מאי נעני אבתרייהו...

[עקביה]

מעשה חסידי קטן, שיתן הרבה נוחם ותקוה:

באיזה אופן הוא נותן נוחם ותקוה? הרי הוא נותן מורך ויאוש.

[צופה_ומביט]

מה לא מובן?
כשהמצב הוא כזה שצריך לב של ברזל להכיל את הצרות אות הוא שהנה הנה משיח בא.
ואז, במקום יאוש - שנובע מתחושה שאין לצרות סוף - באים נוחם ותקוה.

[עקביה]

כלומר, מימיו של ר' נחום מטשרנוביל לא הייתה צרה כזו?

את השואה מישהו כבר הצליח להכיל?

[צופה_ומביט]

לא, ואנחנו עדיין קרובים אליה.
בקנה מידה של ההיסטוריה, של 2,000 שנה, 80 שנה זה קרוב, זה "ימות המשיח".

ואל תשכח שמיד אחרי השואה באה תקופה פלאית ביותר של הקמת והתפתחות מדינה יהודית בארץ ישראל, ותוך 80 שנה מכלום יש כאן מעצמה בינלאומית בהרבה תחומים, בית אמיתי ליהודים - בארץ הקודש שאבותינו חלמו עליה 2,000 שנה.
אז כן, גם בסמוך לשואה התרחשו אירועים מפליאים של ימות משיח.

חבל להפעיל כל הזמן רק את חוש הציניות והדווקאיות. בקלות אפשר לראות דברים אחרים.

[דרומי]

תובנה בשולי כל הענין: אם ח"ו היה מתקיים מעט מזעיר ממה שקרה בעווה"ר - בבית כנסת או בישיבה וכיו"ב, בוודאי היו כולם מדברים על אוזלת ידם של החרדים שלא יודעים להחזיק נשק ביד וכו', וכדי בזיון וקצף. וד"ל.

עוד תובנה: אם ח"ו היה קורה הדבר יום קודם כשעדיין יהודים יושבים וישנים בסוכה שברחוב וכו' (ולא בתוך הבית), ה' ישמור ויציל.

ואחרי כ"ז כמובן המצב הוא תהו ובהו, וחושך על פני תהום - ומי יתן ומכאן נבוא לרוח אלקים מרחפת, רוחו של משיח.

[צופה_ומביט]

אם ח"ו היה קורה הדבר יום קודם כשעדיין יהודים יושבים וישנים בסוכה שברחוב וכו' (ולא בתוך הבית), ה' ישמור ויציל.

כמדומני שתושבי היישובים הנפגעים בכל מקרה לא ישבו וישנו בסוכות/ בסוכות ברחוב.
אם היה קורה יום קודם זה לא היה חג ולא היתה מסיבה פתוחה של 3,000 איש.
וכן עזה"ד.
לכן חשבונות כאלה לא נראים לי רלוונטיים.

[נחומצ'ה]

עוד תובנה: אם ח"ו היה קורה הדבר יום קודם כשעדיין יהודים יושבים וישנים בסוכה שברחוב וכו' (ולא בתוך הבית), ה' ישמור ויציל.

שמעתי שבבסיס השרוף באוגדת עזה, מה שנשאר שלם זו.... הסוכה. ויהי לפלא.

[נחומצ'ה]

כלומר, מימיו של ר' נחום מטשרנוביל לא הייתה צרה כזו?

את השואה מישהו כבר הצליח להכיל?

דיה לצרה בשעתה..
זו לא סתירה שגם השואה, היתה זמן הראוי לביאת המשיח...
ואולי גם אז החמצנו..

עכ"פ הציפיה לביאת המשיח צריכה לבא מתוך שלימות קיום הבריאה
ולא כמענה לצרות כמו העשיר שזועק משיח, כי מניותיו קרסו.
אך זה כבר אשכול אחר...

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרי הרמב"ם, ובעצם הגמרא כבר, הורו לנו בדיוק מה לעשות בעת צרה, כאשר אחינו מבני ישראל נתונים בשבי ומצוק. לא אמרו להשתעשע באשליות של משיח, אלא להתריע לבכות ולזעוק.
וגם עלינו להתחזק בזה ש'אפס עצור ועזוב', ולא לצפות שום דבר מהצבא אלא לדעת שאין כאן אלא רצון ה'.

אבל כל הפטפוטים על משיח אינם אלא היסח הדעת מצו השעה, והוא לזעוק ולהריע, להתפלל ולבכות, ולהתחזק בתיקון כל הדברים שצריכים תיקון.

(אני יודע שבדברים אלו אני מעורר כעס אצל אנשי הרחוב האוהבים לפרסם רמזים שונים ולהתשעשע בסיפורים קטנטניים, ולא אתפעל מהם ומהמונם. או הביאו מראי מקומות ברורות נגד הרמב"ם, או תדברו להרוח)

[צופה_ומביט]

עכ"פ הציפיה לביאת המשיח צריכה לבא מתוך שלימות קיום הבריאה
ולא כמענה לצרות כמו העשיר שזועק משיח, כי מניותיו קרסו.
אך זה כבר אשכול אחר...

לא יודע, בספר הקינות והסליחות שלי כתוב אחרת.

בעצם גם בתפילת שמונה עשרה שלי:
רְאֵה־נָֽא בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָֽה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָֽה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּֽי גוֹאֵֽל חָזָֽק אָֽתָּה.

[עקביה]

בקלות אפשר לראות דברים אחרים.

אני בעד, אבל אטו כי רוכלא אמנה את הצרות שהיו קודם לשואה?
ובכלל, הא קמן שהנכד בעצמו אמר שלפי הסימן שנתן הסבא משיח כבר אמור היה להגיע.

[עקביה]

זו לא סתירה שגם השואה, היתה זמן הראוי לביאת המשיח...
ואולי גם אז החמצנו..

א"כ הלכו להם הנוחם והתקוה.

[נחומצ'ה]

הַס.. כנראה שזה תלוי גם במעשינו..

[אראל]

הרי הרמב"ם, ובעצם הגמרא כבר, הורו לנו בדיוק מה לעשות בעת צרה, כאשר אחינו מבני ישראל נתונים בשבי ומצוק. לא אמרו להשתעשע באשליות של משיח, אלא להתריע לבכות ולזעוק.
וגם עלינו להתחזק בזה ש'אפס עצור ועזוב', ולא לצפות שום דבר מהצבא אלא לדעת שאין כאן אלא רצון ה'.

אבל כל הפטפוטים על משיח אינם אלא היסח הדעת מצו השעה, והוא לזעוק ולהריע, להתפלל ולבכות, ולהתחזק בתיקון כל הדברים שצריכים תיקון.

(אני יודע שבדברים אלו אני מעורר כעס אצל אנשי הרחוב האוהבים לפרסם רמזים שונים ולהתשעשע בסיפורים קטנטניים, ולא אתפעל מהם ומהמונם. או הביאו מראי מקומות ברורות נגד הרמב"ם, או תדברו להרוח)

אין שום סתירה, ושניהם אמת לאמיתו

צריכים לפשפש במעשים ולתקן מעשינו
וגם אין אנו פטורים מלצפות לרגלו של משיח, וכן אחז"ל אם ראית מלכיות מתגרות זו בזו צפה לרגלו של משיח, ומיסודי הדת אחכה לו בכל יום שיבוא
ובמשנה סוף סוטה יש סימנים די ברורים ומובהקים לתקופת עיקבתא דמשיחא, המתאימים לתקופה זו

מישהו רואה הדברים סותרים????
אדרבא, ברור ונכון הדבר שאנו עומדים על סף הגאולה המיוחל זה כאלפיים שנה, אבל הלא זאת מחייבת אותנו פי אלף יותר
וכי כבר אנו מוכנים ומתוקנים לקראת יום הגדול והנורא הממשמש ובא????

[דרומי]

יש חיוב לצפות למשיח, "כי לישועתך קוינו כל היום".

ובכן, כשמפשפשים במעשינו וחוזרים בתשובה, יש לחזור בתשובה גם על חיוב זה.

[לבי במערב]

אם ח"ו היה קורה הדבר יום קודם כשעדיין יהודים יושבים וישנים בסוכה שברחוב וכו' (ולא בתוך הבית), ה' ישמור ויציל.

כמדומני שתושבי היישובים הנפגעים בכל מקרה לא ישבו וישנו בסוכות/ בסוכות ברחוב.
אם היה קורה יום קודם זה לא היה חג ולא היתה מסיבה פתוחה של 3,000 איש.
וכן עזה"ד.
לכן חשבונות כאלה לא נראים לי רלוונטיים.

(עכ"פ חלק מהם) בודאי שיושבים בסוכה (וגם מתפללים בבהכ"נ וכו').

להערתו השנית: תוכנן ארוע גדול (של מאות אנשים מרחבי אהקת"ו) למוצש"ק זו (בקיבוץ נחל עוז).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שבתך בתוך מרמה במרמה מיאנו דעת אותי


אנשים משתמשים בשקר, ועוד מדברים בשם ה' - דמית היות אהיה כמוך.


כל אלו שהביאו את ענייני משיח לא התכוונו ל'תשובה על מה שלא צפינו למשיח'. אמנם כאשר הוכחתי אותם שהפנייה למשיח בעת צרה איננה דרך התורה, פתאום נזכרו שיש איזה 'היתר' לדבר על משיח, ועכשיו אפשר להסיט את הדיבורים בכיוון ההוא. תזכרו שהיפך האמת הוא השקר, ולא יעזרו שום שקרים להגיע לאמת.

ולאראל - הסתירה מובנת לכל. כאשר מצטערים על אובדן נפשות ישראל, על כבוד עם ישראל שהושפל לעפר, על צערן של השבויים ומשפחתיהם, על העבודה הקשה של אלו ההולכים להלחם עבור בני ישראל, על יגונם של השכולים במקרה נורא זו, כל אחד מחפש לעשות והאיך להשתמש בהרגש זה. האם להתעורר לתיקון המעשים ולתפלה וזעקה, או להרגע באשליות שוא ושקר. המתעורר אינו נרגע והנרגע אינו מתעורר.

[בן אליהו]

האסון אירע ע"י המדינה עצמה, ואכמ"ל לכל מבין ומשכיל.

התכוונת לכל מדומיין הוזה וכסיל

[לבי במערב]

לפ"ב: לא נמצא ברמב"ם איסור (ח"ו) לדבר אודות ביאת משיח צדקנו (מהרה יגלה אכי"ר) בעת צרה וצוקה, אלא שיש להתעורר בתשובה. וכמובן שאין כל סתירה בין השנים [ואדרבא, הא בהא תליא - כי ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה), בב"א].

ונמצא שאין כאן אלא דרישה להבאת 'מראי־מקומות ברור[ים]' נגד טענות (וסילופי) לפ"ב (ולא ח"ו כנגד דברי הרמב"ם הברורים והפשוטים, וכפי שנוהגים למעשה בכל קהלות היראים והשלמים בעתים כגון אלו), ובכגון דא - אין שום טעם להתעסק. בתקוה להבנה...

[אראל]

שבתך בתוך מרמה במרמה מיאנו דעת אותי


אנשים משתמשים בשקר, ועוד מדברים בשם ה' - דמית היות אהיה כמוך.


כל אלו שהביאו את ענייני משיח לא התכוונו ל'תשובה על מה שלא צפינו למשיח'. אמנם כאשר הוכחתי אותם שהפנייה למשיח בעת צרה איננה דרך התורה, פתאום נזכרו שיש איזה 'היתר' לדבר על משיח, ועכשיו אפשר להסיט את הדיבורים בכיוון ההוא. תזכרו שהיפך האמת הוא השקר, ולא יעזרו שום שקרים להגיע לאמת.

ולאראל - הסתירה מובנת לכל. כאשר מצטערים על אובדן נפשות ישראל, על כבוד עם ישראל שהושפל לעפר, על צערן של השבויים ומשפחתיהם, על העבודה הקשה של אלו ההולכים להלחם עבור בני ישראל, על יגונם של השכולים במקרה נורא זו, כל אחד מחפש לעשות והאיך להשתמש בהרגש זה. האם להתעורר לתיקון המעשים ולתפלה וזעקה, או להרגע באשליות שוא ושקר. המתעורר אינו נרגע והנרגע אינו מתעורר.

איני מבין במה אנו מתווכחים, אני לא רואה שום סתירה, וכל שכן שאין כאן חלילה 'השתמשות בשקר'.., הס שלא להזכיר קטרוג על כלל ישראל הנתונים בצרה ובשביה ומתחזקים באמונתם בביאת המשיח במהרה
בודאי שצריכים להתעורר בכל מה שאפשר לתשובה ותיקון המעשים ועזיבת ההבל
אבל וכי לא כך היה דרכם של ישראל מאז, הלא תמיד כשהיו ישראל נתונים בצרה היו מתחזקים שעוד מעט ניגאל בגאולה השלימה והמשיח יוציא אותנו מן הגלות המר, וכן הכא,
וכי במה התחזקו יהודים בעת תוקף צרות השואה??
והלא היא גמרא מפורשת בסנהדרין (צח ע"א) אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו שנאמר כי יבא כנהר צר רוח ה' נססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל

אלא שאם נזכה וכל אחד באמת יתעוררו לתשובה ותיקון המעשים, בודאי שאז תבא כאן ותכתוב [כדרכך כאויבער-חכם ואיפכא מסתברא...], העי, כולכם טועים!.. למה לכם להתעצב? הלא עתה אנו צריכים עתה להתחזק ולשמוח כי הנה שומעים פעמי הגאולה ומשיח בדרך....

[ונתנו ידידים]

הרי הרמב"ם, ובעצם הגמרא כבר, הורו לנו בדיוק מה לעשות בעת צרה, כאשר אחינו מבני ישראל נתונים בשבי ומצוק. לא אמרו להשתעשע באשליות של משיח, אלא להתריע לבכות ולזעוק.
וגם עלינו להתחזק בזה ש'אפס עצור ועזוב', ולא לצפות שום דבר מהצבא אלא לדעת שאין כאן אלא רצון ה'.

איני מבין, הרי אם הגענו למצב של אפס עצור ועזוב אז הגענו גם להזמן של כי ידין ה את עמו לדעת רבי נחמיה, ואם כן האם אסור לקחת חיזוק מזה.
ובנוסח אחר אם אמרו חכמים שבעקבתא דמשיחא יראו כולם דאין לנו על מי להישען, והגענו למצב זה אז צריך לחיות באשליה ולהעלים עין ולומר שאינו עיקבתא דמשיחא.

[דרומי]

לא תמיד העברית של הרב ליטוואק מובנת לאנשים כערכנו

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אחזור על הדברים:-

כאשר מצטערים על אובדן נפשות ישראל, על כבוד עם ישראל שהושפל לעפר, על צערן של השבויים ומשפחתיהם, על העבודה הקשה של אלו ההולכים להלחם עבור בני ישראל, על יגונם של השכולים במקרה נורא זו, כל אחד מחפש לעשות והאיך להשתמש בהרגש זה. האם להתעורר לתיקון המעשים ולתפלה וזעקה, או להרגע באשליות שוא ושקר?

המתעורר אינו נרגע והנרגע אינו מתעורר.

ואוסיף סיפור ששמעתי, ואני חושב שהבאתי את זה פעם. כאשר ברחו הרבה מאחב"י בימי מלחמת עולם הראשון, אמר מישהו להרוגוצ'ובי שזה מוכרח להיות חבלי משיח, ושהוא יבא מיד. ענה לו, "שוטה! פרנסה פאר די ווייב און קינדער האסטו?" והן הן הדברים.

הוספה - מישהו שלח אלי את דברי הרב שך בעת מלחמת יוהכ"פ, ואני שמח שזכיתי להפנים את הגישה הבהירה עד כדי שנהייתה עצם מעצמי והגישה הפשוטה במצבים כאלה.

מחשבת מוסר ב, שפז - חבלי משיח.PDF

(157.75 KiB) הורד 68 פעמים

[לבי במערב]

התעוררות ע"ד ביאתו הקרובה של משיח צדקנו (מהרה יגלה אכי"ר) אינה 'רגיעה' (ואדרבא).
ונמצא שכל הענין הוא אשר:

לא תמיד העברית של הרב ליטוואק מובנת לאנשים כערכנו

וה"ה נמי לאידך גיסא. אשר לא ישמעו איש שפת רעהו.

[פולסברג]

כמה חבל שמפטירין השבוע מחר חודש ולא הפטרת בראשית [ולכאורה אפשר להוסיף פסוקים לבסוף].

(כב) וְהוּא֘ עַם־בָּז֣וּז וְשָׁסוּי֒ הָפֵ֤חַ בַּֽחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם וּבְבָתֵּ֥י כְלָאִ֖ים הָחְבָּ֑אוּ הָי֤וּ לָבַז֙ וְאֵ֣ין מַצִּ֔יל מְשִׁסָּ֖ה וְאֵין־אֹמֵ֥ר הָשַֽׁב:
(כג) מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֽוֹר:
(כד) מִֽי־נָתַ֨ן למשוסה לִמְשִׁסָּ֧ה יַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲל֣וֹא יְקֹוָ֑ק ז֚וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא־אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתוֹרָתֽוֹ:
(כה) וַיִּשְׁפֹּ֤ךְ עָלָיו֙ חֵמָ֣ה אַפּ֔וֹ וֶעֱז֖וּז מִלְחָמָ֑ה וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ מִסָּבִיב֙ וְלֹ֣א יָדָ֔ע וַתִּבְעַר־בּ֖וֹ וְלֹא־יָשִׂ֥ים עַל־לֵֽב:

ולבסוף יש דברי נחמה, עיי''ש.

[צופה_ומביט]

אכן, הפטרת בראשית תואמת בדיוק לשבוע פרשת בראשית זו, וחבל שלא ציטטת את פסוקי הביטחון והנחמה הרבים משם. יש לדקדק היטב בהפטרה זו, ותן לחכם.

[בברכה המשולשת]

אצלנו היו שתי דרשות מסביב להפטרה של בראשית (מלבד דברי תורה שאנשים אמרו בסעודות שבת)

[ונתנו ידידים]

אצלנו היו שתי דרשות מסביב להפטרה של בראשית (מלבד דברי תורה שאנשים אמרו בסעודות שבת)

אולי תשתף אותנו קצת

[ש. ספראי]

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור לא
[בך ה' חסיתי אל אבושה]. זהו שאמר הכתוב ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו (ישעיה מה יז), אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם כל הימים שאנו משתעבדים, אנו בבושה ובכלימה, גאל אותנו אין לנו בושה, ולמה שגאולתך גאולת עולם, הוי תשועת עולמים, עולם אינו אומר, אלא עולמים. אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא גואלכם שאמרתי שאגאלך כמו שגאלתיך, שנאמר כי פדה ה' את יעקב וגאלו (ירמיה לא י), וגואלו אין כתיב כאן, אלא וגאלו, אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ולא כבר גאלתנו על ידי משה, ועל ידי יהושע, ועל ידי שופטים ומלכים, ועתה היינו חוזרין ומשועבדים, והיינו בבושה כאילו לא נגאלנו, אמר להם הקדוש ברוך הוא לפי שהיתה גאולתכם על ידי בשר ודם, והיו מנהיגיכם על ידי בן אדם, שהיום כאן ומחר בקבר, לפיכך גאולתכם גאולת שעה, אבל להבא [אני גואל אתכם על ידי עצמי] שאני חי וקיים, אגאלכם גאולה קיימת לעולמים, שנאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים (ישעיה מה יז), לפיכך לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד (ישעיהו מ"ה), אמר להם הקדוש ברוך הוא לשעבר הייתם בבושה ובכלימה שהייתם בחורים, עכשיו שהזקנתם אין בכם כח לסבול בושה של גליות, שנאמר אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי וגו' כי בושת עלומיך תשכחי (ישעיה נד ד), אמר דוד רבונו של עולם כשיגיע זמן הגאולה עוד לא נבוש, שנאמר בך ה' חסיתי אל אבושה.

[מעיין התורני]

חלק מהחכמים נתנו חיזוק לזולתם ולא לעצמם.
והריני להעלות דבר נפלא שכתוב בעלון של פר' בראשית שאמר ר' משה שטרנבוך- "לתלות רק בעצמו ולא באחרים!"
ועבור אלה שרפה כוחם אף הקפתי בעיגול אדום למען לא ישוטטו עיניהם לחינם בכל העמוד.

[צופה_ומביט]

אצלנו היו שתי דרשות מסביב להפטרה של בראשית (מלבד דברי תורה שאנשים אמרו בסעודות שבת)

אולי תשתף אותנו קצת

אנחנו בסעודת שבת פשוט הקראנו את ההפטרה מילה במילה במתינות ובהטעמה. לא היה צורך בשום תוספת. זה הספיק.

[מה שנכון נכון]

איתא בחז"ל (מובא ברש"י יונה) שכל האניות שטו בלא פגע, והסערה פגעה רק באניה שבה היה יונה.

[בברכה המשולשת]

אצלנו היו שתי דרשות מסביב להפטרה של בראשית (מלבד דברי תורה שאנשים אמרו בסעודות שבת)

אולי תשתף אותנו קצת

אנחנו בסעודת שבת פשוט הקראנו את ההפטרה מילה במילה במתינות ובהטעמה. לא היה צורך בשום תוספת. זה הספיק.

זה גם מה שאני הקטן עשיתי בסעודת שבת.
(לגבי הדרשות, לא הייתי שם, כי התפללתי במניין אחר. בעז"ה אנסה לברר בדיוק מה אמרו)

[מעיין התורני]

איתא בחז"ל (מובא ברש"י יונה) שכל האניות שטו בלא פגע, והסערה פגעה רק באניה שבה היה יונה.

אז מה?
גם באונייה שלו היה יכול לתלות בחטאי אחרים?

[ונתנו ידידים]

איני בא לדבר על דברי הגריז כי היסוד ודאי נכון הוא, אבל לענ"ד ליכא שום ראיה מהתם מתרי טעמי, א' יונה בעצמו היה בצרה וכשאדם הוא בעת צרה ודאי דצריך לתלות בעצמו, וכאן הנידון אם מה שקרה בדרום הארץ לאנשים מסוימים שייך אלינו במרכז הארץ.
ב' יונה ידע שבורח הוא מה' וראוי הוא שיהיה צרה זו בשבילו, אבל בשביל שאר הגוים עובדי עבו"ז מהיכי תיתי שבדיוק עכשיו החליט הקב"ה לעונשם, ולמה בדיוק כשיונה נמצאת שם ולמה רק באניה שלו וכי בשאר האניות לא היו עובדי עבו"ז. ויש להוסיף שחטאו של יונה נביא ה' גרוע הוא מאשר כמה גוים שפלים שהם עובדי עבו"ז.
ושוב ודאי שמחויב כל א להתעורר ולעשות תשובה וכמה מאמרים מגדולי ישראל על זה אבל הראיה מיונה הנביא אינו שייך כלל.