סימנא כתב:צופה_ומביט כתב:המחיקה אינה פתרון כולל. ניתן להזהיר ולהקפיד באשכולות מסוימים על התנסחות רגישה יותר, ובכלל זה תרגיל טוב לעסוק בנושאים רגישים בטוב טעם ודעת. אבל להתמודד עם כל בעיה באמצעות החסימה, הנעילה, ההעלמה, המחיקה, ההרחקה והכוחניות?
.
בן אליהו כתב:כל מילה בסלע
סימנא כתב:ולגופו של עניין, אני זוכר את הבהלה ואת הדאגה ואת התפילות בימי שביו של החייל נחשון וקסמן, שבבתי הכנסת שבמאה שערים אמרו תהלים בליל שבת קודש למען פדייתו. קשה להבין שרק לפני שלושים שנה הרגשות לא היו קהים. רח"ל.
בן אליהו כתב:סימנא כתב:המחיקה אינה פתרון כולל. ניתן להזהיר ולהקפיד באשכולות מסוימים על התנסחות רגישה יותר, ובכלל זה תרגיל טוב לעסוק בנושאים רגישים בטוב טעם ודעת. אבל להתמודד עם כל בעיה באמצעות החסימה, הנעילה, ההעלמה, המחיקה, ההרחקה והכוחניות?
.
צופה_ומביט כתב:בינתיים התפרסמה שיחה של הגר"י לוינשטיין ממלחמת ששת הימים (קובץ עניינים תשכ"ז עמוד ט) על החובה ל"אהבת ישראל", "דאגה ורצון לטובת חברו", ולהיות "נושא בעול עם חברו" בנוגע ל"מאות אלפים מאחינו" החיילים הנלחמים "מתגלגלים בשדות בקור ובחום, פחד המוות מרחף עליהם, משפחותיהם מודאגות ושבורות", וה"חובה עלינו מהתורה בעת כזו להצטער בצרת הפרט והכלל". כל מילה ומילה כאן היא ההיפך הגמור והנגדי לאותם דברים אומללים.
ומסיים שם הגר"י: "וכלל יש במידות: אין מצב נויטרלי. אם לא מצטערים בצרת רעהו - מרוצים בזה. וזוהי אכזריות הנמצאת בטבע האדם. אם אין חיים עם אהבת הבריות חיים עם הרע הטבוע בקרבנו".
וכן דברי הגר"א לאפיאן (לב אליהו ח"ג עמוד שמב) שהמלאך שנגלה ליהושע ותבע אותו על לימוד תורה לא בא בדמות ראש ישיבה אלא בדמות שר צבא, והלוא המלאך מתלבש ונראה בדמות שקשורה לשליחותו, ומדוע בא בדמות שר צבא וחרבו בידו ולא בדמות רב או ראש ישיבה? וביאר שהתביעה היתה לא על הלימוד מצד לימוד, החובה הרגילה כסדר של לימוד תורה בעומקה של הלכה, אלא התביעה היתה מצד המלחמה: "יש להתבונן בסוגיה זו דהלא ידוע כי מלאך שיורד לעולם באיזה שליחות הרי הוא נגלה בלבוש כזה של שליחותו וא"כ כאן שבא בתביעה על ביטול תורה מה טעם נגלה אל יהושע כצורת שר צבא והיה לו להראות אליו כראש ישיבה וכדומה לזה ולא לשר צבא מנהיג מלחמה. אבל הענין הוא שכך אמר לו המלאך אני שר צבא ד' כלומר אני נתמניתי בשמים להיות שר צבא במלחמה שלכם אבל אם יש ביטול תורה אינני יכול לנהל המלחמה בעדכם". וגם זה היפך דברים שנאמרו שם.
יש הסרטה של הגרח"ק זצ"ל מבר מצוה לנכדו בצוק איתן, שהרב מן דיבר והזכיר את החיילים שנהרגו / אמר כמה חיילים נהרגו, ומרן הגרח"ק זצ"ל מרתית כולא גופיה בבכיה שלא יכול לעצור אותה דקות ארוכות. וגם זה היפך כל השיג והשיח של אותם דברים אומללים.
ובנקל לשער מה היה אומר הגרי"ג זצ"ל באם היה נשאל את השאלות שנשאל אותו רב. וכמדומה גם הגראי"ל, והגריש"א, והגרש"ז.
עקביה כתב:סימנא כתב:ולגופו של עניין, אני זוכר את הבהלה ואת הדאגה ואת התפילות בימי שביו של החייל נחשון וקסמן, שבבתי הכנסת שבמאה שערים אמרו תהלים בליל שבת קודש למען פדייתו. קשה להבין שרק לפני שלושים שנה הרגשות לא היו קהים. רח"ל.
יתכן שמגמת הקירבה התודעתית ההולכת וגדלה בין בחורי ישיבה לחיילים בצבא היא שגרמה לו לדבר כך. על נחשון וקסמן התפללו כפי שמתפללים על יהודי הנתון בסכנה, לא היה שם רגש מיוחד של קירבה הנובע מעובדת היותו חייל צה"ל.
יהושפט כתב:עקביה כתב:סימנא כתב:ולגופו של עניין, אני זוכר את הבהלה ואת הדאגה ואת התפילות בימי שביו של החייל נחשון וקסמן, שבבתי הכנסת שבמאה שערים אמרו תהלים בליל שבת קודש למען פדייתו. קשה להבין שרק לפני שלושים שנה הרגשות לא היו קהים. רח"ל.
יתכן שמגמת הקירבה התודעתית ההולכת וגדלה בין בחורי ישיבה לחיילים בצבא היא שגרמה לו לדבר כך. על נחשון וקסמן התפללו כפי שמתפללים על יהודי הנתון בסכנה, לא היה שם רגש מיוחד של קירבה הנובע מעובדת היותו חייל צה"ל.
גם בזמן שנחשון וקסמן הי"ד נחטף, היו בבתי החולים הרבה חולים במצב קשה מאד ובסכנת חיים ל"ע, ועדיין איש לא העלה אז את הטענה האווילית שאם עליהם לא עושים תפילת רבים, אז למה עליו כן, והגם שהיה מדובר בחייל בודד [ובלא"ה הרי כבר התבאר בשיעור כללי שאין הבדל בין אחד לאלף והכל בגדר צרת יחיד...].
אני זוכר היטב איך באותו ליל שבת אנחנו הילדים דאז במקום ללכת לשחק בין קבל"ש למעריב, ישבנו ואמרנו יחד תהילים, וכך עשו המבוגרים כדבר פשוט.
בעל התפארת כתב:אני גם זוכר היטב את אותו ליל שבת שהתכנסו כולם בביכ"נ גדול בגאולה והתפללו,
אבל יתכן ששם היה דבר שונה כי היה איזה אולטימטום עד שעה 9:30 בלילה כמדומני (שאז נהרג בסוף, הי"ד).
סימנא כתב:ולגופו של עניין, אני זוכר את הבהלה ואת הדאגה ואת התפילות בימי שביו של החייל נחשון וקסמן, שבבתי הכנסת שבמאה שערים אמרו תהלים בליל שבת קודש למען פדייתו. קשה להבין שרק לפני שלושים שנה הרגשות לא היו קהים. רח"ל.
מי אמר ש"לאף אחד אז לא הי' ספק"? במא"ש כנראה שלא הסתפקו (ומסתבר שאינם מסתפקים גם כעת).יהושפט כתב:וזה שלאף אחד אז לא היה ספק שצריך להתפלל, רק מלמד כמה איש לא ההין בדעתו לטעון טענות מהמין הזה
מנין ההנחה שלחולה מסוכן לא מתכנסים?יהושפט כתב:הדבר מפריך את הטענה הנ"ל מהחולים, הרי לחולה מסוכן בסכנת חיים מיידית, לא שמענו שמתכנסים בכל בתי הכנסיות לרפואתו, כמו שהתכנסו אז
סימנא כתב:העדה החרדית גזרה יום תפילה ותענית למען החייל נחשון וקסמן הי"ד.
תביאו בבקשה תיעודים. זה מאד חשוב.צופה_ומביט כתב:התפרסמה הסרטה [מאתמול] של הגר"ד לנדא שליט"א ממרר בבכי על השבויים [תושבי הקיבוצים של העוטף] עם אביחי ברודץ
מהר שלל חש בז כתב:תביאו בבקשה תיעודים. זה מאד חשוב.סימנא כתב:העדה החרדית גזרה יום תפילה ותענית למען החייל נחשון וקסמן הי"ד.
מהר שלל חש בז כתב:תביאו בבקשה תיעודים. זה מאד חשוב.צופה_ומביט כתב:התפרסמה הסרטה [מאתמול] של הגר"ד לנדא שליט"א ממרר בבכי על השבויים [תושבי הקיבוצים של העוטף] עם אביחי ברודץ
יהושפט כתב:אין לי מושג מי דיבר אז מה, אני דיברתי על מה שהיה פשוט בתכלית הפשטות לכלל הציבור הרגיל אז, גם לציבור הליטאי שממנו יוצאים אותם דוברים למיניהם [לא דיברתי על מא"ש]
לבי במערב כתב:אה"נ. ונמצא שמעיקרא לא הי' כאן "דיון" או מחלוקת כלשהי (אלא שלפענ"ד בד"כ העיסוק בנושא רק הופך אותו לבר־דיון, ואכמ"ל).
ישעיהו לוריא כתב:אני ממש מרגיש תלמיד שלו. למדתי אצלו שיעורים בכמה מסכתות בסדר טהרות. הגאונות שלו מבהילה ממש.
אני גם חושב שדבריו הם לא כצעקתה, בטח לא כצעקתה - של התקשורת החילונית לגמרי והרדודה למחצה או החילונית למחצה והרדודה לגמרי בחוגים קרובים אלינו.
הוא בעיקר ניסה להסביר שאין כאן תחושת 'יחד', ואין כאן תחושת 'הכרת הטוב' אלא תחושת נחיתות לדעתו ועל כך ביקש לדבר בשפתו ובצורתו.
אבל לעצם המהלך. ברגע שאמר בדבריו: אני לא נכנס לדון למה זה קרה, מי הרג אותם את החיילים ומה מקומם בשמיים,
אז אפשר באמת להשוות אותם לעובדי קבלן אחרים, שעושים מלאכתם וזאת תהיה השוואה ראויה. אפשר להשוות את האסון לכל תאונת מטוס בה נהרגים מאות, ואם אינם מאנשי שלומנו, לא נחוש סכנה או הצלה,
אבל אם כן מתחילים להיכנס לשאלות מהן ביקש להימנע,
מי ניסה להרוג אותם (לא תאונת דרכים ואפילו לא אסון טכני פיזי כמו מירון)
מה הם עצרו כשמנעו את המשך ההרג בגופם (הרג הקהילה החרדית באשדוד, היל"ת. למשל)
מה מקומם בשמים (אני לא הכתובת, אבל יש מקורות והם חשובים ומגוונים)
קשה כבר להבין את כל המהלך.
פרנקל תאומים כתב:ישעיהו לוריא כתב:אני ממש מרגיש תלמיד שלו. למדתי אצלו שיעורים בכמה מסכתות בסדר טהרות. הגאונות שלו מבהילה ממש.
אני גם חושב שדבריו הם לא כצעקתה, בטח לא כצעקתה - של התקשורת החילונית לגמרי והרדודה למחצה או החילונית למחצה והרדודה לגמרי בחוגים קרובים אלינו.
הוא בעיקר ניסה להסביר שאין כאן תחושת 'יחד', ואין כאן תחושת 'הכרת הטוב' אלא תחושת נחיתות לדעתו ועל כך ביקש לדבר בשפתו ובצורתו.
אבל לעצם המהלך. ברגע שאמר בדבריו: אני לא נכנס לדון למה זה קרה, מי הרג אותם את החיילים ומה מקומם בשמיים,
אז אפשר באמת להשוות אותם לעובדי קבלן אחרים, שעושים מלאכתם וזאת תהיה השוואה ראויה. אפשר להשוות את האסון לכל תאונת מטוס בה נהרגים מאות, ואם אינם מאנשי שלומנו, לא נחוש סכנה או הצלה,
אבל אם כן מתחילים להיכנס לשאלות מהן ביקש להימנע,
מי ניסה להרוג אותם (לא תאונת דרכים ואפילו לא אסון טכני פיזי כמו מירון)
מה הם עצרו כשמנעו את המשך ההרג בגופם (הרג הקהילה החרדית באשדוד, היל"ת. למשל)
מה מקומם בשמים (אני לא הכתובת, אבל יש מקורות והם חשובים ומגוונים)
קשה כבר להבין את כל המהלך.
יש"כ. הנחת מעט את דעתי. קראתי את תמליל דבריו של הגרי"ב שרייבר שליט''א, וגם אני סבור שהם לא "כצעקתה" באותה מידה שמציגים אותם, ושבהחלט יש כאן מידה מסויימת של הוצאת הדברים מהקשרם. לא אכנס כאן לעצם הדברים, ולא אביע את דעתי חסרת המשמעות באשר לתוכנם, מובן שיש לי עליהם כמה תיובתות, ומאידך הם עוררו אצלי מחשבה. מובן שהייתי רוצה שימוש בדימויים אחרים, ולא אלו שהוא נקט בהם. בכל אופן, אני מרגיש חובה לנפשי להביע כאן את מחאתי הנמרצת על סגנון כתיבתם של מרבית הכותבים דלעיל, שלא בחלו בדברי חירוף וביזוי אישיים כלפי ת''ח גדול ומופלג מיחידי הדור, שקוטנו עבה ממתניהם עשרת מונים בכל חלקי התורה. ולא השתדלו אפילו קמצוץ ההשתדלות ללמד עליו זכות ולו בדוחק.
אסור לבזות ת''ח (שחי עפ"י שו"ע, לא איירינן בעוקר דבר מן התורה בזדון או בשנה ופירש), וזהו מן החמורות. מותר להתעמת עם דבריו.
אין לי כח/רצון להתווכח על כך. השומע ישמע והחדל יחדל, ואני את נפשי הצלתי.
בני ברקי כתב:בלי להכנס לגופם שלדברים ואישים
שכתוב "כל תלמיד חכם שאין בו דעת וכו.." על מי זה נאמר? לא על ת"ח לפי השו"ע?
רואים שיש מושג של תלמיד חכם (שחז"ל קוראים לו ת"ח לא עסקנים) ובכל אופן אין בו דעת
הדברים לא סותרים אחד את השני
דרומי כתב:ומזה תוכל להשליך בעניננו, שיתכן שדוקא הציפיות מהמדינה והצבא גורמים לאכזבה יותר קשה ולקושי נפשי יותר מאשר יהודי פשוט שנולד וגדל כל ימיו ב'שטעטל' ולא היו לו ציפיות גדולות מידי.
סימנא כתב:בני ברקי כתב:בלי להכנס לגופם שלדברים ואישים
שכתוב "כל תלמיד חכם שאין בו דעת וכו.." על מי זה נאמר? לא על ת"ח לפי השו"ע?
רואים שיש מושג של תלמיד חכם (שחז"ל קוראים לו ת"ח לא עסקנים) ובכל אופן אין בו דעת
הדברים לא סותרים אחד את השני
עזוב. אין כאן את מי לשכנע. יש אנשים שלקחו לעצמם תפקיד של "דובר המפלגה" (המונח העדכני הוא "שופר"), כאשר כל אחד ואחד יכול לנחש בקלות את התגובה שלהם, ולכן היא די מיותרת. מישהו הופתע פעם מדעה שהופיעה במאמר המערכת של העיתון?
אפילו יש להניח שזאת בכלל לא דעתם האישית (ולו משום שהם לא טרחו לברר לעצמם מהי דעתם האישית, גם אם הם אנשים מוכשרים להפליא). תמיד הם "צריכים" להשמיע ולומר מקודש מקודש. לא ברור מה מניע אנשים לאייש עמדה כזאת ומה הרווח האישי שלהם. הם מעולם לא החליפו צד, מעולם לא סטו מהקו הרשמי, מעולם לא התחרטו, מעולם לא השתכנעו, מעולם לא הבזיק בהם שביב ביקורת על המערכת. הם "בוט", כמו שאומרים.
נ.ב. אני מניח שהתגובה האוטומטית תהיה שגם הביקורת שלי היא תמיד אוטומטית נגד המערכת, ולכן גם היא צפויה. לדעתי, גם אם התיאור נכון, הגישה הביקורתית נחוצה יותר - משום שהיא גם מגוונת יותר ומגיעה מכיוונים שונים - כדי לאתגר את המחשבה. אלא אם כן אתה סבור שאסור לחשוב ואסור לאתגר את המחשבה.
פרנקל תאומים כתב:סתם שאלה, נניח שהצדיקומטר המקצועי של החכמולוג סימנא הכריע בנחרצות להלכה ולמעשה שת"ח מפורסם פלוני הוא "ת"ח שאין בו דעת" (והרי מסתמא יש לו לסימנא בבית גנזיו כמה כרכים עמוסים בשמות של ת"ח שהוא הכריע ברוחב דעתו שהם "ת"ח שאין בו דעת"), האם זה אומר שמעתה ואילך התבטלו ממנו כל ההלכות שנאמרו בת"ח, ומותר לבזותו ולחרפו ברבים בחדווה ובעיזוז וכל המרבה הרי זה משובח? האם יש סעיף ברמב"ם או בשו"ע כה"ל: "ת"ח שאין בו דעת, מותר ומצוה לבזותו באופן אישי וירוד כאחד הריקים" עכ"ל. אני מתכווין לשו"ע של רבי יוסף קארו, לא של סימנא. ואם כבר, אולי באמת יש שם גם סעיף בו מפורט מי נכלל בגדר "ת"ח שאין בו דעת" ומי לא. כדי שנדע איך עלינו לנהוג במקרה דנן ובשאר המקרים שנקרים לפתחו של מיודעינו סימנא.
בכל מקרה, אני לא מבין מה זה כ"כ קריטי העניין הזה, וכי אינכם מסוגלים להתעמת עם דבריו של הגריב''ש מבלי להכניס הערות בוטות על אישיותו?
אגב מיסטר סימנא, זה בסדר, בי ובדבריי אתה יכול לזלזל, להכפיש ולקשקש כיד ה' הטובה עליך, אבל אל תתחמק מביקורת אמיתית שמוטחת בכתיבה הארסית שלך, התחמקות נבובה בנוסח "דובר המפלגה" וכיו"ב אינה מתקבלת, בורא העולם יודע שלא העסיקה אותי ממטר השאלה להיכן הגרי"ב שרייבר משתייך או לא משתייך, ואתה אכן צודק, כידוע לכולם, אינני מזדהה עם העולה מדבריו, וזה בדיוק העניין, אותי לימדו שלא מקללים ומחרפים ת''ח גדול ברה"ר גם אם לא מסכימים עם דבריו. וזה הדבר היחיד שהפריע לי. ולא שאר הקשקושים שכתבת. אל תתלה את עצמך (תרתי משמע) בתירוצים לעוסים. ואל תנסה להתחמק בעקיפה מסביב. תתפלא, גם אותך מותר לבקר, לא רק את הגרי"ב שרייבר.
ועם כבר, סימנא, שאלה לי אליך, מה גרם לך לחזור עכשיו לניק שהשתמשת בו לפני עשר שנים? ממי אתה מתחבא?
עקביה כתב:ביתד של יום ג' האחרון (ח' כסלו תשפ"ד) הובאה שיחה עם הרב יהושע אייכנשטיין.
בין השאר שואל הכתב: "והיכן באמת השורש בתורה למצב הקשה שאנחנו שרויים בו?"
והרב עונה ומביא את דבריו של רבי חיים ויטל בפירושו 'עץ הדעת טוב' על תהלים (קכד) על גלות ישמעאל, שהיא הקשה מכל הגלויות וכו' וכו'.
דברים כאלה יצא לי לשמוע ולקרוא לפני שנים רבות מפי מחב"תים שונים.
תהיתי אז ואני תוהה היום, האם יש אדם בעולם החושב שמצבינו היום קשה יותר מאשר מצבם של אבותינו בגלות אירופה?
ואם יאמר האומר שכעת, לאחר שמחת תורה תשפ"ד התברר שאכן כן, כי דברים כאלה לא היו באירופה, אשיב לו שאמנם הפוגרומים המקומיים לא היו כאלה, אבל מאורעות ת"ח ות"ט ופרעות פטליורה ימ"ש, עלו בהרבה על מה שקרה לנו כעת, וכל זה בלי להזכיר את השואה, ובלי לדבר על המצב השפל והעלוב שלהם בין הגויים, כידוע למי שקרא ספרי היסטוריה או ספרי אוטוביוגרפיה בני התקופה.
בקיצור, לא ברור לי מה הם רוצים.
סימנא כתב:פרנקל תאומים כתב:סתם שאלה, נניח שהצדיקומטר המקצועי של החכמולוג סימנא הכריע בנחרצות להלכה ולמעשה שת"ח מפורסם פלוני הוא "ת"ח שאין בו דעת" (והרי מסתמא יש לו לסימנא בבית גנזיו כמה כרכים עמוסים בשמות של ת"ח שהוא הכריע ברוחב דעתו שהם "ת"ח שאין בו דעת"), האם זה אומר שמעתה ואילך התבטלו ממנו כל ההלכות שנאמרו בת"ח, ומותר לבזותו ולחרפו ברבים בחדווה ובעיזוז וכל המרבה הרי זה משובח? האם יש סעיף ברמב"ם או בשו"ע כה"ל: "ת"ח שאין בו דעת, מותר ומצוה לבזותו באופן אישי וירוד כאחד הריקים" עכ"ל. אני מתכווין לשו"ע של רבי יוסף קארו, לא של סימנא. ואם כבר, אולי באמת יש שם גם סעיף בו מפורט מי נכלל בגדר "ת"ח שאין בו דעת" ומי לא. כדי שנדע איך עלינו לנהוג במקרה דנן ובשאר המקרים שנקרים לפתחו של מיודעינו סימנא.
בכל מקרה, אני לא מבין מה זה כ"כ קריטי העניין הזה, וכי אינכם מסוגלים להתעמת עם דבריו של הגריב''ש מבלי להכניס הערות בוטות על אישיותו?
אגב מיסטר סימנא, זה בסדר, בי ובדבריי אתה יכול לזלזל, להכפיש ולקשקש כיד ה' הטובה עליך, אבל אל תתחמק מביקורת אמיתית שמוטחת בכתיבה הארסית שלך, התחמקות נבובה בנוסח "דובר המפלגה" וכיו"ב אינה מתקבלת, בורא העולם יודע שלא העסיקה אותי ממטר השאלה להיכן הגרי"ב שרייבר משתייך או לא משתייך, ואתה אכן צודק, כידוע לכולם, אינני מזדהה עם העולה מדבריו, וזה בדיוק העניין, אותי לימדו שלא מקללים ומחרפים ת''ח גדול ברה"ר גם אם לא מסכימים עם דבריו. וזה הדבר היחיד שהפריע לי. ולא שאר הקשקושים שכתבת. אל תתלה את עצמך (תרתי משמע) בתירוצים לעוסים. ואל תנסה להתחמק בעקיפה מסביב. תתפלא, גם אותך מותר לבקר, לא רק את הגרי"ב שרייבר.
ועם כבר, סימנא, שאלה לי אליך, מה גרם לך לחזור עכשיו לניק שהשתמשת בו לפני עשר שנים? ממי אתה מתחבא?
ייש"כ על הטרחה שטרחת בהודעה מושקעת להפליא שכל כולה מוכיחה את טענתי באופן יוצא מן הכלל....
בלה בלה בלה וגו'.
עקביה כתב:דרומי כתב:ומזה תוכל להשליך בעניננו, שיתכן שדוקא הציפיות מהמדינה והצבא גורמים לאכזבה יותר קשה ולקושי נפשי יותר מאשר יהודי פשוט שנולד וגדל כל ימיו ב'שטעטל' ולא היו לו ציפיות גדולות מידי.
ייש"כ.
כיוון מעניין, אבל אני חושב שלא משמע כך מתוך הדברים (שלא הבאתי כאן, כי הם די מוכרים).
ש. ספראי כתב:כידוע אמר הסטייפלר שמי שעוזב את הלימוד אינו מתעשר. אם נגזר עליו להתעשר, ייתעשר, ואם לאו- לא.
מה שהתברר לי מכמה וכמה עובדות, אפשר לומר הרבה עובדות, שישנם יהודים שעזבו את הלימוד, אך עבודה אין להם. נבחנו להייטק ונפלו, לעריכת דין ולא עברו את המבחנים, פיטרו אותם או שהם ב'עבודות מזדמנות' או בעיקר 'בין עבודות'.
כעת הצבא מציע לחרדים להתגייס לטירונות. 300 שקל ליום, עוד 2000 שקל לכל ילד. ועוד אין ספור הטבות כלכליות מפליגות.
הצבא ישתמש בכל הטירונים הללו לחלוקת סנדויצים, זיהוי גופות או משגיחי כשרות, הכל לתקופות קצרות, בו הבעל, שבכל מקרה אין לו מה לעשות באמת בחיים, עוזב קצת את הבית ומשתכר יפה יפה, מעבר לכל נסיונותיו הכושלים. והנה השקפה חדשה יצאה לעולם....
מתי שהוא הצבא יבין את כל הפוליישטיק, או שלצבא יש ענין לשמן את הפולשטייק, מטעמי שילוב חרדים בצבא, יחצנו"ת ופוליטיקה וכדומה, כ"א ייקח את זה לאיזה כיוון שהוא רוצה (ציידים/או סתם פוליטיקה שהחרדים יכולים ללכת עם הימין/וכו'), ובינתיים כביכול יש כאן 'מגמה' משומנת בהרבה כסף. כסף גדול לאתרים, כסף גדול יחסית לכל משועמם שבאמת לא מביא לחם הביתה.
מיודעי ומכירי קאמינא בכו"כ משועממים כאלה.
לא נכנס כמובן לשאלה ההשקפתית ולמגמות ולכל נושא הפורום, כ"א בדעתו הנודעת משכבר. אך כדאי לדעת את העובדות. הרבה חרדים שחשבו שהעולם בחוץ יחסל להם את האוברדרפט, וגילו שהאברכים המתמידים מחתנים את ילדיהם ביתר קלות מהם, בלי כל צורך לנקר עינים לאף אחד באולמות פאר, ולהמשיך ללמוד תורה בשמחה ונחת, והם? מפסיקים להסתובב 'בין עבודות', מתגייסים כעת לטירונות שאין בהם תועלת צבאית, מקבלים טיפולי שינים חינם מהצבא ומסדרים לעצמם משכורת נכבדה, כביכול בשם השקפה חדשה. דער גאנצע עולם איז משל. דער נמשל איז געלט.
באג2000 כתב:מבחינה רוחנית המצב שלנו אכן יותר קשה מגלות אדום, העובדה שהקב''ה מרחם עלינו זה לא בהכרח קושיה על מהרח''ו...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 174 אורחים