מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולה' הַתְּשׁוּעָה

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
עושה חדשות
הודעות: 12651
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולה' הַתְּשׁוּעָה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 17, 2023 9:00 pm

אני מנסה לבנות כאן דיון מתוך תקוה שהוא יתפתח נכון ויביא תועלת.

בתקופה הנוכחית שומעים הרבה מחזקים ומעוררים להתבונן על כך שסמכנו על הגדר ועל הצבא והמודיעין וכו' ולזאת עשה ה' לנו להראות שלא היה לנו לבטוח בכל זה אלא רק להישען על ה'. יש שאומרים בנוסח שהקב"ה מראה "להם" מכיון ש"הם" סמכו על הגדר וכו', ויש מעוררים עוד אליבא דאמת שזה בא לעורר אותנו, שהרי גם אנחנו סמכנו על כל הטכנולוגיה והצבא וכו', וכל מי שהזדמן (עד לפני שמחת תורה) לישובים הקרובים לעזה הרי לא עשה זאת בחשש נורא שמא יפגעו בו המרצחים אלא בביטחון גמור שיש שמירה וחיילים ומערכת התראה וכו'.

ובאמת זהו דבר נכון וכמו שמצינו לכאו' הרבה בתוכחות הנביאים על הבוטחים בעושרם או בסוסים או בבן אדם שאין לו תשועה, וכורתים ברית עם מצרים ואשור ונשענים ע"ז שבאמצעות כל זה לא תשיגם הרעה. והנביאים מוכיחים בשם ה' שלא היה להם לבטוח בסוסים ובעמים אחרים אלא אך ורק להישען על ה', וזה עצמו נחשב כעבירה גדולה ואפילו כ'זנות' לפנות אל עמים אחרים. [אמנם כמדומה שהמשל ל'זנות' נאמר רק על הפונים לאשור וכד', ולא על הבוטחים בסוס ופרשים].

אמנם זה גם לכאו' דבר פשוט שיש מושג של ניהול סיכונים. וכמו שאם נבוא ונשאל אדם למה אתה הולך דוקא במדרכה ולא בכביש, וחוצה את הכביש דוקא כשהרמזור ירוק, ישיב לנו שבכביש מרובה הסכנה מחמת המכוניות ואילו המדרכה בטוחה להולכי רגל, וכן כשהרמזור מתחלף לצבע ירוק. ויהי היום והוא מהלך לתומו במדרכה והנה פגעה בו מכונית שסטתה מן המסלול ונפצע וכו'. האם נאמר לו כעת, הן יד ה' עשתה זאת יען כי אתה בטחת במדרכה משענת קנה רצוץ, ולא זכרת שאם נגזר לרעה לא יעזור ללכת במדרכה ולא יצילך האיש הירוק ברמזור, ואם לטובה אז גם כאשר יצעד בכביש לא יאונה כל רע, ולכן משמים הראו לך שאין לבטוח במדרכה וכו'. לכאו' אין טעם בזה, הרי כך היא המציאות שהמדרכה בטוחה היא מן הכביש, ואדרבה אסור לו לאדם להיכנס לסיכון מיותר, ואין בכך שום ריעותא באמונה שהשי"ת עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

והנה במצבינו הנוכחי בשבתנו בארץ ישראל, קורה שאדם חושב עם עצמו הרי לכאו' סכנתינו מרובה היא, מליוני ערבים מסביבנו צמאים לדמנו, ומלך קשה יושב בפרס וזומם להשמיד וכו'. ותיכף הוא נזכר, סו"ס יש כאן צבא מאד חזק יחסית (על אף חולשותיו פה ושם), ויש גם ידידות עם עמים אחרים חזקים כמו ארה"ב וכד', וא"כ אין הסכנה קרובה אלא רחוקה מאד, כי אם יפתחו במלחמה נגדינו הרי מיד תשלח נושאת מטוסים מאמריקה וישלחו ציוד ויעזרו וכו', ואם ינסו להיכנס מעזה הרי יש שם גדר מאד חכמה ומשוכללת (עד שמחת תורה האחרון) ותצפיתניות ומטוסים וטילים וכיפת ברזל וקרני לייזר ומכמי"ם וכטבמי"ם ואכמלי"ם, וא"כ הסכנה היא מאד רחוקה ואפשר להישאר רגועים.

ואם נשאל, הרי בודאי זה לא בטוח מאה אחוז, סו"ס אם נגזרה גזירה לא תועיל שום כיפת ברזל וגם ארה"ב ואשור יחדיו לא יושיעונו, ואין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים. יענה אותו אדם; אין הכי נמי, וכי הלב הפועם בקרבי יש לי ביטחון בו שיפעם גם בדקה הבאה, וכי לא קרה שאדם בריא מת בתוך שניות ספורות באירוע מוחי, או שנפל עליו דבר כבד או תאונת דרכים ושאר מזיקים, אבל סוף סוף אין הרגשת הבריא כהרגשת החולה, וגם אינו אמור לכאו' להרגיש ככה, ("החולה צריך זכות ותפלה שירפאהו השם יותר מן הבריא שלא בא עליו החולי"), ואין הרגשת אדם הדר במקום סכנה כאדם הדר במדינה שיש לה גדר משוכללת וכיפת ברזל וידידות עם אמריקה. וכעת שאירע בעוונותינו מה שאירע, באים ואומרים שעונש הוא לנו מפני שבטחנו בכוחינו, בגדר ובצבא וכו', והדברים טעונים בירור. אדם שיש לו דלקת ריאות והוא לא מפוחד מזה מפני שנוטל אנטיביוטיקה, וכי יש כאן פגם באמונה, וביטחון באנטיביוטיקה במקום לבטוח בהשי"ת.

והאמת היא שיש לכאו' כמה וכמה חילוקים בדבר, אלא שצריך לברר מה מהם עיקר ואמת, ואולי כולהו איתנייהו.

אולי המשך יבוא. (כתבתי לעצמי כמה נקודות, אבל מסתמא אחרים יכתבו כאן יותר טוב, אדרבה).

עזריאל ברגר
הודעות: 13028
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולה' הַתְּשׁוּעָה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 17, 2023 9:17 pm

(מבוסס על דברים שאמרתי לפני כעשר שנים בקידוש של שמחת-תורה אצלנו בבית הכנסת המרכזי בבת עין)

יש אנשים שאומרים שאם ה' יבנה בית - שוא עמלו בוניו בו, כי רק ה' הוא הבונה האמיתי, ובפרט שאם ה' ישמור עיר - שוא שקד שומר, כי רק ה' הוא השומר האמיתי (ותולים זאת בפרשנות מוטעית לפתגם "ההשגחה אמת והחריצות שקר").
אך דוד המלך ע"ה בתהילים חולק עליהם ואומר "אם ה' לא יבנה בית - שוא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמור עיר - שוא שקד שומר". ומכלל לאו אתה שומע הן!

ויש לומר שדוד המלך למד זאת מרעו אשר כנפשו - יהונתן בן שאול (שאגב, עליו ועל אביו ראוי לאחל שה' יקום דמם - אם טרם עשה זאת - ואכמ"ל) שאמר "כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט", שמדבריו ניתן ללמוד, שלא רק במעט אין מעצור לה' להושיע, אלא גם כשיש עם רב ומנצחים לכאורה בכוחם ובגבורתם - הם לא "עוצרים" את ה' מלהושיע, אלא באמת ישראל נושע בה'.

הקב"ה רוצה שאנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו, ונדע שגם ההשתדלות עצמה - כולה היא מכוחו (וע"ד מארז"ל על "מי הקדימני ואשלם" וכו').

ועד"ז איתא בדרשות הר"ן, על "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל", שאפשר לקרוא את זה בניחותא ולא בשאלה/תמיהה ותשובה/תגובה, כלומר: אכן, הכוח שיש לנו עשה את החיל, אך הכוח הזה ניתן לנו מאיתו יתברך, וגם ההצלחות שלנו - כולן הן ממנו וכו'.

ועל זה תיקנו לנו חז"ל בכל יום לברך את ברכות השחר, ולהודות על כל פרט ופרט מהחיים שלנו, לדעת שכל הכוחות שיש לנו - כולם ממנו יתברך, כולל הראיה והשמיעה וההילוך, וכ"ש הדעה והגבורה והנכסים ("כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" מתרגמינן "עצה למקני נכסין", וכמדומני שמכאן למד הגרמ"פ שאין פגם-אמונה בעשיית ביטוחים וכיו"ב, כי גם ה"עצה למקני נכסין" היא מאיתו יתברך).

דרומי
הודעות: 9081
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולה' הַתְּשׁוּעָה

הודעהעל ידי דרומי » ג' אוקטובר 17, 2023 9:27 pm

הערה בקיצור לדברי הרה"ג עו"ח שליט"א.

ראשית, כמובן שאי אפשר לדון בענינים כאלה כמו שדנים בסוגיות בחושן משפט. ברור שבענינים אלו אי אפשר לקבוע הגדרות חדות וחד משמעיות, ותמיד יש צדדים לכאן ולכאן, והדבר תלוי בהרגשת הלב כו', כל אחד לפום שיעורא דיליה.

שנית, מצות השמיטה מלמדת אותנו שיש תקופות בחיים. במשך שש שנים יהודי נדרש לא לקחת סיכונים אלא לסמוך על השתדלותו ועבודתו, שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך. והנה לפתע בשנה השביעית הוא נדרש לסמוך על הקב"ה בלבד ולא להשאיר לעצמו טיפ טיפה של השתדלות אלא לסמוך על ברכת ה' באופן ניסי. במלים פשוטות, בוודאי שהסדר הרגיל הוא שנאחזים בדרכי הטבע, אבל טבעי הדבר שמזמן לזמן צריך 'לשבור' את הטבע ולהתרומם למדרגה שלמעלה מזה.

וה' יעזור שמכאן ואילך תהיה 'שבירת' הטבע בחסד וברחמים, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

החושב
הודעות: 1297
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולה' הַתְּשׁוּעָה

הודעהעל ידי החושב » ג' אוקטובר 17, 2023 10:06 pm

אני חושב שקושיא מעיקרא ליתא
יש תפקיד של ״מחזקים ומעוררים״ ויש עמדה של אחד שרוצה להבין ולדעת את האמת.
אנחנו הרי לא יכולים לדעת בבירור ובודאות מה היו חשבונות שמים ומה בדיוק השם רצה ללמד אותנו. אלא יש כמה אפשרויות.
״מחזקים ומעוררים״ מתעדפים את האפשרויות לפי הקריטריונים שלהם - מה יותר יחזק את הציבור.
ומי שמחפש את האמת, מן הסתם יתפוס את ההסבר ההגיוני ביותר.

עקביה
הודעות: 5449
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולה' הַתְּשׁוּעָה

הודעהעל ידי עקביה » ג' אוקטובר 17, 2023 11:29 pm

עושה חדשות כתב:והאמת היא שיש לכאו' כמה וכמה חילוקים בדבר, אלא שצריך לברר מה מהם עיקר ואמת, ואולי כולהו איתנייהו.

כמדומה שכל מה שדיברו עליו הנביאים לא היה אלא על השאננים בציון, שלא חרדו מפני נבואות התוכחה, ולא הטיבו את דרכיהם, והצדיקו את שלוותם בכך שהם סומכים על אשור או על מצרים.

אין קשר למי שסומך על הגדר ועל הצבא ועל המודיעין ולכן חש רגוע לבקר בישובי עוטף עזה.
הוא בדיוק כמו שכתבת על ההולך על המדרכה ולא על הכביש.

עושה חדשות
הודעות: 12651
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולה' הַתְּשׁוּעָה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 18, 2023 11:06 pm

תודה לעונים לעיל.

עקביה כתב:כמדומה שכל מה שדיברו עליו הנביאים לא היה אלא על השאננים בציון, שלא חרדו מפני נבואות התוכחה, ולא הטיבו את דרכיהם, והצדיקו את שלוותם בכך שהם סומכים על אשור או על מצרים.
זה מצריך בדיקה מדוקדקת בתנ"ך, האם כל התוכחות מהסוג הזה נאמרו רק באופן שקדמה נבואה שהזהירה מהם. לא זכיתי עדיין לידיעה זו.

אבל עדיין אפשר לומר על זו הדרך ואפילו אם לא קדמה נבואה. ה'פסול' שיש בפנייה לעמים אחרים או בהישענות על סוס ורכב הוא באופן שמחמת כך עוזבים את ה', כי לא מרגישים צורך ח"ו לזכות לעזרתו והגנתו משום ש'מסתדרים לבד'. אבל איה"נ אם עושים את רצון ה' ומקיימים מצוותיו, ובנוסף לכך מרגישים רוגע ושלווה מחמת הקשרים עם אשור ועם ביידן וחוזק הצבא וכו', אין בכך רע. (ואז אולי צדקו -במידה מסויימת- האומרים שהקב"ה הראה 'להם', ולמרות שגם אנחנו בטחנו בזה, כי 'הם' בטחו בגדר וערכו מסיבה של עבירות קרוב לשטח האוייב. --הדגשתי מידה מסויימת, כי הרי גם אנחנו מתחזקים עכשיו יותר מחמת הצרה והסכנה, ובהכרח שהביטחון בגדר וצבא שחררה את הרצועה מעט לצערינו).

ככלל, יתכן שהפנייה לעמים אחרים היתה הכרה מסויימת בעליונות אלוהיהם כביכול, וע"ז הקצף. ואולי ה"ה בכל דבר הנתפס כיישות מסויימת העומדת לעצמה, משא"כ ענין שהוא טכני בלבד. (וכעין החילוק בין פנייה למזלות וכוכבים ובין פנייה לאינסטלטור וכד').

ועוד יש להאריך.
(לא התייחסתי לעצם הענין האם יש באמת על מי לסמוך בדרכי הטבע. אם שומעים את יצחק בריק, ולאור אותם תחזיות שאכן לצערינו התממשו... "על מי יש להשען על אבינו שבשמים").

וע"ע כאן - viewtopic.php?f=17&t=40069&hilit#p456073


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 81 אורחים