אננס על שלחן האדמורים

[מעיין]

ידוע בין שלומי אמוני ישראל מקפידים על כשרות
שבקליפת האננס יש הרבה שרצים ויש ליזהר לקלפם היטיב
וכן שלא ליפות בהם את טסי פירות נקלפים שיש חשש קרוב שהפירות ינגעו מהם ויאכלו את השרצים שעל פירות הנקלפים בלי מידע
ולכן אני תמה על תמונות שאני רואה בכל שנה ושנה אחרי ט"ו בשבט, שהאננס במלא יפיה מפאר פאר על טסי פירות האדמורי"ם [אין אני נכנס אם פירות האדמה יש לה מקום בט"ו בשבט, ובאמת אננס הוא ספק פה"ע והאדמה]
האם זה מגידול מיוחד שנשמר משרצים - או זה מחוסר מדע

[דרומי]

פעם שמעתי משגיח כשרות בהרצאה, מדבר על השולחנות המלאים בכל סוגי הפירות, והתבטא באירוניה שיש שם חששות כבדים של ערלה. לא בדקתי אם הוא צודק, והלוואי שלא.

[צופה_ומביט]

נעלם מכולם הגמרא ותוספות שצדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם במידי דאכילה?

[עתניאל בן קנז]

לא כ"כ ברור, מדוע האשכול באספקלריא, ומה ענין האדמורים לכאן.

השאלה העיקרית היא האם הציבור מודע שיש שרצים על קליפות האננס, וצריכים להזהר.
אני למשל לא ידעתי מזה כלל. (לא קניתי אננס, אבל אילו מישהו היה נותן לי, לא הייתי נמנע - מחוסר ידיעה).
ולכן ראוי לפתוח אשכול על מכשולות בכשרות שהציבור לא מודע להם, ולהרבות את הפרסום והמודעות.

בתודה.

[קרית מלך]

בעיון קל מצאתי בשם הרב משה ויא והרב רווח: אננס - בחזקת נקי מבפנים, יש לשים לב שהכנימות לא יעברו בשעת הקילוף לפרי עצמו, את הכנימות אפשר להוריד על ידי שפשוף קל.
ובהרחבה יותר: אננס – נגיעות בחרקים ואופן הבדיקה והשימוש.
בפרי האננס תתכן נגיעות חיצונית של כנימות, ולעיתים נדירות תתכן חדירה של זחל עש הפירות לתוככי הפרי.
(מציאות זו קיימת יותר בגידולים פרטיים של אננס בחצרות הבתים).
אופן הבדיקה והשימוש:
פרי הנקנה בשווקים, מגיע ממטעים מטופלים והוא בחזקת נקי מחרקים ואינו חייב בדיקה פנימית
אולם כאמור כנימות עלולות להימצא על הפרי גם במטעים מטופלים,
ולכן בזמן הורדת הקליפה יש לשים לב שלא תעבור הכנימה על גבי הפרי
(במידה והלכלוך הנראה זה כנימה, היא אמורה לרדת בשפשוף קל).
פרי ממטעים שאינם מטופלים
או מחצרות הבתים, לאחר הקילוף יש להתבונן חזותית על כל שטח הפרי
(לאחר הקילוף קל יותר לזהות סימני חדירה או עקיצה של הזבוב)
במידה והכל בריא לחלוטין ואין רכות יתירה, ניתן לאכול את הפרי.
במידה ויש חשש כלשהו יש לפרוס את הפרי לפרוסות ולבדוק בכל פרוסה אם ישנם זחלים.

[ישראליק]

הלא ידעת אם לא שמעת שפורום אוצר החכמה נעשה כלי לעקור עבודה זרה מארצינו הקדושה, בעיקר פולחן האדמורי"ם

[מעיין]

אני מדבר על חשש העברת הכנימה על פירות הנקלפים שמונחים שם ישר סמוך לאננסים, ואחרי שהאדמורי"ם מחלקם שיריים הולך משם ישר לפי בלי רחיצה כמובן.

Screenshot 2024-01-25 143549.jpg (52.99 KiB) נצפה 1969 פעמים

ותמיהתי הוא כיצד יתכן שבעוד וועדי הכשרות מזהירים שלא לפאר את טסי הפירות באננס שלמים או רבעים בלי שיהי' נקלפים ורחוצים, מנגד זה מעשה רב של האדמורי"ם מורים להיפוך - לכן שמתי זאת באספקלריא
וח"ו אין אני תוהה על האדמורי"ם, רק סובר אני שיחצנ"י ועסקני האדמורי"ם בדרך כלל אינם כ"כ מן המדקדים בענינם שיהי' כל מעשיהם ע"פ הלכה, ולכן בשגגה ויצא העגל הזה, שלענ"ד יש לתקנם

[זאב ערבות]

מהספר חמדה גנוזה, מר' סיני הלברשטאם
וכמדומני שיש כבר אשכול על מכשולות בכשרות

[הוה אמינא]

לא למדתי את זה בסדר עיון, אבל ביום האחרון בכל זאת הפנמתי משהו בפורום ע"ד בקיאות, והתיישב לי כמן חומר גם שאלה זו.
ענין הטיש והשיריים ושלמותו והדרו, הוא ערך נעלה יותר מחשש תולעים. כי חשיבות יופי ואחידות ולכידות הטיש אצל אדמורי"ם הוא עיקרי הדת, ואם מערערים על אננס עלול להתפרק כל היופי של הפירות.

[כן מסתבר]

ידוע בין שלומי אמוני ישראל מקפידים על כשרות
שבקליפת האננס יש הרבה שרצים ויש ליזהר לקלפם היטיב
וכן שלא ליפות בהם את טסי פירות נקלפים שיש חשש קרוב שהפירות ינגעו מהם ויאכלו את השרצים שעל פירות הנקלפים בלי מידע

לא ידוע כלל.

אנא הרחב, מי טוען כך, על מה הוא מסתמך, והאם דבריו הוכחו כנכונים?

[פרנקל תאומים]

לא ידוע כלל.

אנא הרחב, מי טוען כך, על מה הוא מסתמך, והאם דבריו הוכחו כנכונים?

ראה בספרו של הרב וויא שליט"א.

[מעיין]

652532_55.jpeg (40.77 KiB) נצפה 1737 פעמים

[אליסף]

652532_55.jpeg

יש לדייק בלשונות 'מוטב' ו'ראוי'..

[כן מסתבר]

לא ידוע כלל.

אנא הרחב, מי טוען כך, על מה הוא מסתמך, והאם דבריו הוכחו כנכונים?

ראה בספרו של הרב וויא שליט"א.

הידוע בשיטתו המחמירה בנושא ’מיעוט המצוי’ שיש לחשוש לו ולחייב לבדוק עליו, דלא כשיטת רוב ככל הפוסקים.

[פרנקל תאומים]

הידוע בשיטתו המחמירה בנושא ’מיעוט המצוי’ שיש לחשוש לו ולחייב לבדוק עליו, דלא כשיטת רוב ככל הפוסקים.

לי הוא לא ידוע כבעל שיטה מחמירה, או ש"רוב ככל הפוסקים" חולקים עליו בזה או בכלל. ולענ"ד דבריך הללו מצוצים מן האצבע או מפטפוטי אנשים.
אם אני טועה (אפשרות שבהחלט מתקבלת על הדעת), אבקשך שתתן מראי מקומות נאמנים המוכיחים את טענתך.

[יהושפט]

לי הוא לא ידוע כבעל שיטה מחמירה, או ש"רוב ככל הפוסקים" חולקים עליו בזה או בכלל. ולענ"ד דבריך הללו מצוצים מן האצבע או מפטפוטי אנשים.
אם אני טועה (אפשרות שבהחלט מתקבלת על הדעת), אבקשך שתתן מראי מקומות נאמנים המוכיחים את טענתך.

יעויין בספרו של הגרמ"מ קארפ על תולעים עמ' כו ואילך מה שהאריך בזה, ולדבריו הרב ויא מחמיר הרבה יותר מן הדין, הוא כותב שכך היתה דעת הרב ואזנר אבל טוען כנגדה טענות כבדות משקל, ומביא דעות אחרות, ומכריע כמוהם
https://tablet.otzar.org/#/b/646744/p/4 ... 6615258389

לענין האננס לא ידעתי שיש בו בעיה של תולעים, שהרי הוא מוחזק כנקי ולא ידעתי שיש בעיה בקליפתו החיצונית, ושמעתי מעוד שלא ידעו, ולא יפלא שגם כמה משבק"י האדמורי"ם לא שמעו מזה

[איש_ספר]

אני לא מכיר בדיוק של מספרים את המחלוקת על שיעור המצוי בין הרב וויא לבין אחרים, אני גם לא זוכה לקבל מגשי פירות שאננס דגלם. אבל מהמעט אננסים שלמים שקניתי, ראיתי לא פעם אחת ולא שתים חרקים רבים בקליפה החיצונית.

[יהושפט]

אני לא מכיר בדיוק של מספרים את המחלוקת על שיעור המצוי בין הרב וויא לבין אחרים, אני גם לא זוכה לקבל מגשי פירות שאננס דגלם. אבל מהמעט אננסים שלמים שקניתי, ראיתי לא פעם אחת ולא שתים חרקים רבים בקליפה החיצונית.

אכן, אינני יודע עם האננס תלוי במחלוקת זו, או שלכו"ע הוא צריך בדיקה

[צופה_ומביט]

יש לשנות את הכותרת מ"אדמורים" ל"רבנים" או "גדולי ישראל".
ראיתי מגשי פירות עם אננסים [ברבים, יותר מאחד], אצל הגר"מ שטרנבוך, והגרמ"צ ברגמן, מהשנה, באין אומר ודברים.
אצל אחד מהם הפירות על שולחן ערוך ומוכן בביתו, והשני קיבלו במתנה מעסקן.
אצל זה שקיבל מהעסקן האננס עם כל הכתר, וראיתיו אף אוכל פרי מהמגש, אמנם מביט עליו היטב לפני שאוכלו, ועכ"פ כתר האננס עומד אז בסמוך מאד אליו.

[אראל]

יעויין בספרו של הגרמ"מ קארפ על תולעים עמ' כו ואילך מה שהאריך בזה, ולדבריו הרב ויא מחמיר הרבה יותר מן הדין, הוא כותב שכך היתה דעת הרב ואזנר אבל טוען כנגדה טענות כבדות משקל, ומביא דעות אחרות, ומכריע כמוהם
https://tablet.otzar.org/#/b/646744/p/4 ... 6615258389

ספרו של הרב איתם הנקין הי"ד, [תוך כדי דיבור], 'לכם יהיה לאכלה', הלא נכתבה לסתור את שיטתו המחמירה של הרב וויאו בענין תולעים

[פרנקל תאומים]

ספרו של הרב איתם הנקין הי"ד, [תוך כדי דיבור], 'לכם יהיה לאכלה', הלא נכתבה לסתור את שיטתו המחמירה של הרב וויאו בענין תולעים

עם כל הכבוד ר' איתם הי''ד לא היה במעמד של "פוסק", ובוודאי שספרו אינו מייצג את דעת "רוב ככל הפוסקים".
הרב וויא שליט''א הוא המרא דאתרא ומרא דשמעתתא המרכזי בנושאים הללו, הוא הקדיש להם את מיטב שנותיו, עשרות שנים של בירור ומחקר, הן במישור המציאותי והן בפראקטיקה ההלכתית. בצמתים ההלכתיים הוא לא הכריע עפ''י דעתו בשום דבר, כ"א עפ''י דעתם של גדולי הפוסקים שב''י נשען עליהם והוא שימש אצלם הרבה בעניינים אלו. אין לו מגמה להחמיר (אלא שדרך הבריות לתרץ את התרשלותם בנושא זה בכך שכביכול מדובר בחומרות וחששות רחוקים, ולא היא).

[מחשבה אחת]

פתח בכד, המשיך בצנצנת וסיים בחבית.
סמכות. הרב איתם לא היה פוסק (מהו "מעמד של פוסק"?), אבל כן טען באופן משכנע שהפסיקה המסורתית של "רוב ככל הפוסקים" לאורך הדורות אינה הולכת בקו של הרב ויא. ככל אברך רציני הוא נכנס לעובי ההלכה והעלה את מסקנותיו. לפעמים, כפי שהמציאות מלמדת, האברכים שנעשים בעלי מקצוע אחד מכירים את החומר טוב מן הפוסקים המפורסמים (ויש לזה מגרעות ויתרונות). מאידך, ככל הידוע גם הרב ויא אינו פוסק (ואין לו מעמד של פוסק), וגם הוא כאברך רציני נכנס לעובי הסוגיה והעלה מסקנותיו.
נסיון. אף אחד מלבד כת"ר לא הכתיר את הרב ויא כמרא דאתרא וכמרא דשמעתתא (הוא נחשב "הרב של התולעים"...). אכן, שלא כמו הרב איתם, מאחוריו עשרות שנות עיסוק בעניין, אבל כשהוא פתח את מסע הרצאותיו אי אז לפני 40 שנה, גם לו לא היו מאחוריו "עשרות שנים של בירור ומחקר".
הכרה. יש לא מעט פוסקים שהסכימו עם הרב איתם, ואחרים שמתנגדים לאורך שנים למסקנותיו המחמירות של הרב ויא. יש לי חשד מבוסס שהשורה הבאה נלקחה מתוך כתבת "זכרון להולכים" מהעיתון היומי: "בצמתים ההלכתיים הוא לא הכריע עפ''י דעתו בשום דבר, כ"א עפ''י דעתם של גדולי הפוסקים שב''י נשען עליהם והוא שימש אצלם הרבה בעניינים אלו". מה הכוונה "שימש אצלם הרבה"? שהוא ישב בשעות הקבלה ובדק עמו את עלי החסה שהנשים הביאו בפני הרב לבדוק?

[אראל]

עם כל הכבוד ר' איתם הי''ד לא היה במעמד של "פוסק", ובוודאי שספרו אינו מייצג את דעת "רוב ככל הפוסקים".
הרב וויא שליט''א הוא המרא דאתרא ומרא דשמעתתא המרכזי בנושאים הללו, הוא הקדיש להם את מיטב שנותיו, עשרות שנים של בירור ומחקר, הן במישור המציאותי והן בפראקטיקה ההלכתית. בצמתים ההלכתיים הוא לא הכריע עפ''י דעתו בשום דבר, כ"א עפ''י דעתם של גדולי הפוסקים שב''י נשען עליהם והוא שימש אצלם הרבה בעניינים אלו. אין לו מגמה להחמיר (אלא שדרך הבריות לתרץ את התרשלותם בנושא זה בכך שכביכול מדובר בחומרות וחששות רחוקים, ולא היא).

האם ראית בכלל את ספרו של הרב הנקין??, באמת אני לא מתכחש להעובדא שכבוד הרב וויא הוא המרא דאתרא ומרא דהאי שמעתתא, אבל ידוע שהוא נטה קו לחומרא, מה שלא כולם הסכימו עמו, ועכ"פ יש לדון על מסקנותיו, ועוד שגם הרב וויאו בעצמו לא כתב בהחלט לאיסור, אלא בגדר 'ראוי להחמיר' כנ"ל

אגב, אתחצף להיות הולך רכיל ומגלה סוד.... פוה"א כבוד הגאון הנפלא ידידי הרב מעיין שליט"א, כבר ביקש ממני אישי ספרו של הרב הנקין, לא ידוע לי אם בסוף הגיע לידו הספר....

[לייבעדיג יענקל]

הספר לכם יהיה לאכלה הועלה כאן: viewtopic.php?f=7&t=15406&p=780408&hilit=%D7%9C%D7%9B%D7%9D+%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%94#p780386

[מעיין]

לאראל
ראיתי את ספרו של הנקין, ומ"מ אינו נוגע לכאן כלל
דרך אגב ראיתי אתמול תשובה בשלחן הלוי להרב בעלסקי שגם כן מפקפק מאוד בדרך חשבון מיעוט המצוי המבוסס על פסק המשכנ"י שזה עשרה אחוזים, למשל בקלחי כרוב אם אחד מעשרה קלחים נמצא בהן תולע אחד מצרכינן לבדוק את כל הקלחים, ולמה לא נחשוב מנות אכילה ועיין שם שהאריך מאוד
----
מה שנוגע לכותרי אננס, ולשון הרב ויא שכתוב רק למנוע ולא איסור, יש לעיין אם יש מקורות הלכתיים לגדר חששי מכשול היינו כמה החשש קרוב שמא יפול מהאנסס על הפרי ולא יתן על לב לרחצו, [שמא יש לדמותו לדינים המבוארים בהלכות בשר וחלב לגבי חשש בשר שיגע בחלב, וגם מצינו שלא ישתה בחוץ מחמת חשש שמא יפול מים על העשבים ויהי' חשש זורע]

[יהושפט]

הרב פ"ת ניתן להניח להרב איתם בשלום על משכבו, הרי ציינתי לספרו של הרב קארפ שהוא פוסק מובהק וחשוב הרבה יותר מהרב וייא מבחינת הכרעת ההלכה, וזאת בלי לזלזל כלל במומחיותו של הרב ויא בענייני התולעים

אני אישית לא זכיתי ללמוד את הנושא בעיון כל הצורך, אבל קלא דלא פסיק בקרב רבים מהלומדים הרציניים שעסקו בתחום, שהרב ויא מחמיר מאד, ככה גם כפי הנשמע דעת רבנים שונים, אז להאשים את לומדי התורה בעצלות לא מכבד ולא ראוי [אישית, אני עושה כהוראות הרב ויא, כי כאמור לא ביררתי לעצמי את הנושא כל הצורך]

[מחשבה אחת]

וכדי שלא להכפיל דיון - כאן אשכול רחב בעניין:
viewtopic.php?f=17&t=18237

[פרנקל תאומים]

עם כל הכבוד ר' איתם הי''ד לא היה במעמד של "פוסק", ובוודאי שספרו אינו מייצג את דעת "רוב ככל הפוסקים".
הרב וויא שליט''א הוא המרא דאתרא ומרא דשמעתתא המרכזי בנושאים הללו, הוא הקדיש להם את מיטב שנותיו, עשרות שנים של בירור ומחקר, הן במישור המציאותי והן בפראקטיקה ההלכתית. בצמתים ההלכתיים הוא לא הכריע עפ''י דעתו בשום דבר, כ"א עפ''י דעתם של גדולי הפוסקים שב''י נשען עליהם והוא שימש אצלם הרבה בעניינים אלו. אין לו מגמה להחמיר (אלא שדרך הבריות לתרץ את התרשלותם בנושא זה בכך שכביכול מדובר בחומרות וחששות רחוקים, ולא היא).

פתח בכד, המשיך בצנצנת וסיים בחבית.
סמכות. הרב איתם לא היה פוסק (מהו "מעמד של פוסק"?), אבל כן טען באופן משכנע שהפסיקה המסורתית של "רוב ככל הפוסקים" לאורך הדורות אינה הולכת בקו של הרב ויא. ככל אברך רציני הוא נכנס לעובי ההלכה והעלה את מסקנותיו. לפעמים, כפי שהמציאות מלמדת, האברכים שנעשים בעלי מקצוע אחד מכירים את החומר טוב מן הפוסקים המפורסמים (ויש לזה מגרעות ויתרונות). מאידך, ככל הידוע גם הרב ויא אינו פוסק (ואין לו מעמד של פוסק), וגם הוא כאברך רציני נכנס לעובי הסוגיה והעלה מסקנותיו.
נסיון. אף אחד מלבד כת"ר לא הכתיר את הרב ויא כמרא דאתרא וכמרא דשמעתתא (הוא נחשב "הרב של התולעים"...). אכן, שלא כמו הרב איתם, מאחוריו עשרות שנות עיסוק בעניין, אבל כשהוא פתח את מסע הרצאותיו אי אז לפני 40 שנה, גם לו לא היו מאחוריו "עשרות שנים של בירור ומחקר".
הכרה. יש לא מעט פוסקים שהסכימו עם הרב איתם, ואחרים שמתנגדים לאורך שנים למסקנותיו המחמירות של הרב ויא. יש לי חשד מבוסס שהשורה הבאה נלקחה מתוך כתבת "זכרון להולכים" מהעיתון היומי: "בצמתים ההלכתיים הוא לא הכריע עפ''י דעתו בשום דבר, כ"א עפ''י דעתם של גדולי הפוסקים שב''י נשען עליהם והוא שימש אצלם הרבה בעניינים אלו". מה הכוונה "שימש אצלם הרבה"? שהוא ישב בשעות הקבלה ובדק עמו את עלי החסה שהנשים הביאו בפני הרב לבדוק?

כת''ר סותר את עצמו מיניה וביה בתו''ד כמה פעמים ולא חלי ולא מרגיש. נו מילא. לא משנה.

"שימש הרבה" זה פשוטו כמשמעו, גם הראה להם אובייקטים נידונים מן החי ומן הצומח באופן מוחשי או ע"י תמונות, וגם התדיין עימם בשאלות ההלכתיות העולות מן המציאות שלפנינו וביקש את הכרעתם ואת הכוונתם היכן יש להחמיר והיכן יש להקל. ממש כך. במשך שנים. אני מדבר על הגרש''ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, הגר''ש וואזנר ועוד.

בכל אופן, הנלענ''ד כתבתי. השומע ישמע והחדל יחדל... יאכלו תולעים וישבעו...


נ"ב:
העיקר: במו עיניי נוכחתי לראות פעמים רבות לאין מספר כמה צדקו דבריו של הרב וויא בכל אזהרותיו.

[פרנקל תאומים]

הרי ציינתי לספרו של הרב קארפ שהוא פוסק מובהק וחשוב הרבה יותר מהרב וייא מבחינת הכרעת ההלכה, וזאת בלי לזלזל כלל במומחיותו של הרב ויא בענייני התולעים

יש"כ על הבאת דברי הגרמ"מ קארפ. היכן הוא חולק שם על הרב וויא?

[יהושפט]

הוא הרי כותב חד וחלק שאין להחמיר בפחות מ10 אחוז, כל שיטת הרב ויא היא להחמיר בהרבה פחות, והוא דוחה דעה זו בשני ידיים
כלום קביעתך הנחרצת בענין היתה בלי להכיר את הויכוח?

[פרנקל תאומים]

אדוני הנלהב, מתון מתון בהתלהבותו המתלהבת.
אין לי את הספר של הגרמ''מ קארפ על תולעים, וגם באוצה''ח דידי גירסא 17 ליכא. והקישורית שהבאת אינה מאפשרת לי לדפדף הלאה.

בכל אופן ראה אצל הרב וויא בספרו חלק א' עמ' 116-117 שמרחיב הרבה, ואכן מביא את הכרעתו של הגר''ש וואזנר (שלדברי הרב רובין החמיר בזה טובא מאחוז אחד ומעלה!), וכן כתב שהגרי''ש אלישיב פסק לו שיש לחוש מ 4 אחוז, והגר"נ קרליץ פסק לו לחוש מ 5 אחוז. ושכן הביאו בשם הגרח"ק ועוד פוסקים. אמנם הגרש"ז אמר לו שסובר כה"משכנות יעקב".
ולכן למעשה הוא מגדיר לציבור באופן כללי שכל מאכל שלעיתים הוא נגוע, ונגיעותו אינה נחשבת לתופעה יוצאת דופן הוא בכלל מיעוט המצוי.

ועתה הגה עצמך, איך יתכן לומר ששיטת הרב וויא היא נגד "רוב ככל הפוסקים"???!!!

[זאב ערבות]

.

[יהושפט]

הוא הרי כותב חד וחלק שאין להחמיר בפחות מ10 אחוז, כל שיטת הרב ויא היא להחמיר בהרבה פחות, והוא דוחה דעה זו בשני ידיים
כלום קביעתך הנחרצת בענין היתה בלי להכיר את הויכוח?

אדוני הנלהב, מתון מתון בהתלהבותו המתלהבת.
אין לי את הספר של הגרמ''מ קארפ על תולעים, וגם באוצה''ח דידי גירסא 17 ליכא. והקישורית שהבאת אינה מאפשרת לי לדפדף הלאה.

בכל אופן ראה אצל הרב וויא בספרו חלק א' עמ' 116-117 שמרחיב הרבה, ואכן מביא את הכרעתו של הגר''ש וואזנר (שלדברי הרב רובין החמיר בזה טובא מאחוז אחד ומעלה!), וכן כתב שהגרי''ש אלישיב פסק לו שיש לחוש מ 4 אחוז, והגר"נ קרליץ פסק לו לחוש מ 5 אחוז. ושכן הביאו בשם הגרח"ק ועוד פוסקים. אמנם הגרש"ז אמר לו שסובר כה"משכנות יעקב".
ולכן למעשה הוא מגדיר לציבור באופן כללי שכל מאכל שלעיתים הוא נגוע, ונגיעותו אינה נחשבת לתופעה יוצאת דופן הוא בכלל מיעוט המצוי.

ועתה הגה עצמך, איך יתכן לומר ששיטת הרב וויא היא נגד "רוב ככל הפוסקים"???!!!

אין לי אלא להמליץ לך להרשם לאוצה"ח בחינם, ואז תוכל להמשיך לדפדף, עכ"פ די בקביעה בעמ' שכן ראית לראות שמכריע להחמיר רק מ10 אחוז
לא אמרתי שהרב ויא הוא נגד רוב ככל הפוסקים, אלא ששיטתו בהחלט שנויה במחלוקת, [מלבד טענת רבנים ומביני כשרות שהוא גם מחמיר עוד יותר משיטתו ההלכתית בכל מיני אופנים, וכך ראיתי אצלי ושמעתי מרבים אחרים שעושים את הוראותיו ובחלק מהדברים לא מוצאים אף פעם תולעים, ויש באמתחתי כו"כ ידיעות בענין, אבל כתבתי מצד ההלכה כשלעצמה], וסמי מכאן את מה שכתבת "אלא שדרך הבריות לתרץ את התרשלותם בנושא זה בכך שכביכול מדובר בחומרות וחששות רחוקים, ולא היא", אולי אני נלהב יתר על המידה אבל אני ודאי לא נלהב להאשים את החולקים עליו בהתרשלות.

מלבד זאת, דעת לנבון נקל, שאם חושבים כדעת הרבה רבנים ולומדים שהחומרא הנהוגה בימינו בגדר מיעוט המצוי, היא חומרא גדולה, נגד פשטות הראשונים והפוסקים, אזי ודאי גם אם מחמירים בה, יש לזה משקל אחר לגמרי ביחוד בשאלות שלא ברור אם זה מיעוט המצוי, מאם תופסים אותה מעיקר הדין, כמו שהרב ויא עושה

לדעתי הרב ויא בכך שהחמיר עד הקצה, גרם למהפך המבורך מאד בהתייחסות לתולעים של כולם, הן של הציבור והן של ועדות הכשרות, ולא אני הוא מי שצריך להפליג בזכויותיו העצומות ובשכרו, ועדיין יש כאן נושא הלכתי.

[פרנקל תאומים]

פיין, לא אתווכח בלי תכלית. אני חושב שאתה טועה ומטעה. ההיפך מדבריך הוא הנכון, הרב וויא הוא שפעל ופועל לפי ההכרעה שהכריעו לו גדולי הפוסקים של הדור הקודם, אלה שבאמת כל ב''י נשען עליהם. אני ממליץ לעיין היטב בספריו של הרב וויא לפני שמכתירים אותו בכתר "מחמיר קיצוני" ומכשילים את הבריות ונותנים להם בקעה להתגדר בה להתרשל בעניין (כן, כן!). נא לעבור היטב בספרו על המבוא ועל חלק ההלכות והמכתבים ובירורי ההלכות. ומתוך הדברים גם יתברר לך אחת לאחת שידו לא זזה מתוך ידי גדולי החכמים הן זצ''ל והן שיבל''ח ובדרכם צעד. אל תכשיל את הבריות.

נ"ב:
לפניך כתב כאן מאן דהוא ששיטתו היא נגד "רוב ככל הפוסקים". ואלו דברים שאין להם שחר, והם הכשלת הרבים.

[יהושפט]

יהי לך אשר לך
אני מכיר היטב את ספריו, ומכיר גם היטב את המציאות, וגם מה אומרים ת"ח ומומחים, ואני שב ומציע לך לקרוא את דברי הרב קארפ, שכנראה גם הוא מחטיא הרבים.
וכמובן בל נשכח שהגרשז"א סבר שמיעוט המצוי הוא 10 אחוז, אני בטוח לפי היכרותי עמך מהפורום שאתה לא מהסוברים שהפצת ספר שש"כ היא החטאת הרבים.
ובכל מקרה, כאמור מי שגורם למישהו להקל בספק מיעוט המצוי של 5 אחוז הוא רחוק מאד מאד מהחטאת הרבים, ההלכה מורכבת קצת יותר משחור ולבן, ולא כל דבר הוא החטאת הרבים.

אני חושב ללא שום ספק, שעם הרב ויא היה מפרסם בכל דבר מה רמת המיעוט המצוי שיש בדבר, ומניח לכל אחד לנהוג לפי הכרעת ההלכה המקובלת עליו [עם כל הכבוד הוא לא פוסק], היה בזה תיקון גדול, והרבה מהזלזול שיש בהוראותיו גם במקומות שהוא לכו"ע צודק היה נחסך.

[פרנקל תאומים]

אם אתה מכיר ויודע הכל מי אני ומה אני. אני לא מכיר ולא יודע כלום, רק ניזון מאותם החכמים שלמדו ובדקו ועמלו וביררו ושאלו וחקרו והביאו את דבר ה' זו הלכה לרבים, כאו''א בתחום שלו.

מאן יימר לך שבעקבות דבריך אנשים יקלו רק בספק מיעוט המצוי של 5 אחוז? וכי מנין לאנשים לדעת בכלל בכל דבר ודבר בכמה אחוזים של נגיעות עסקינן, ובאיזה אופן יש לבדוק ולמדוד את האחוזים. וכאמור, הגרי''ש אלישיב, הגר''ש וואזנר, והגר''נ קרליץ סברו בהחלט שאין להקל גם ב5 אחוז.

[יהושפט]

במחילה אתה ניזון מחכם אחד בלבד, והוא הרב ויא
בדעת הרב אלישיב יש סתירות שונות בין תלמידיו בדעתו, הרב אפרתי אומר 7 אחוז, בשונה מהרב ויא, וגם כותב שמדובר על חומרא לכתחילה, והרב קארפ מביא עדות שהגריש"א היה מקל באכילת תמרים משקית כשלא היה מי שיבדוק בשבילו!
ושוב כאמור, לא טענתי שהוא המציא הלכה כנגד כולם, אבל כן שהנושא נתון במחלוקת, זוהי עובדה פשוטה, והנושא של מיעוט המצוי באחוזים כאלו הוא חומרא, חומרא חשובה שצריך לנהוג כמוה, אבל זה המשקל שלה.

בר מן דין, יש ויכוח גדול איך לחשב מיעוט המצוי, כלומר האם לפי כמות שקונים או לפי כמות שמבשלים או לפי כמות שרגילים לאכול, וגם בזה הרב ויא נוקט את הדעה המחמירה יחסית, ר' ניסים למשל אחז שתלוי בכמות שרגילים לאכול. וכן בעוד פרטים בחישוב האחוזים.

[כן מסתבר]

נ"ב:
לפניך כתב כאן מאן דהוא ששיטתו היא נגד "רוב ככל הפוסקים". ואלו דברים שאין להם שחר, והם הכשלת הרבים.

מסתמא כוונתך למה שכתבתי לעיל, האם עיינת באשכול המלונקק לפני שהשגת על דבריי?

viewtopic.php?f=17&t=18237

אגב, חושבני שאין מחלוקת בינינו, אני התכוונתי לשיטת ’רוב ככל הפוסקים’ (כפשוטו) כפי שהבינו בדעתם גדולי האחרונים ואחרוני זמנינו, ואילו כבודו מדבר על ’רוב הפוסקים’ שהרב ווייא הביא בספרו, ולפי הפירוש שהוא בחר לפרש בשיטתם, בתוספת ההחמרות שהוא הוסיף על שיטתם לפי רוחב בינתו.

[פרנקל תאומים]

במחילה אתה ניזון מחכם אחד, והוא הרב ויא
בדעת הרב אלישיב יש סתירות שונות בין תלמידיו

שוב, לא טענתי שהוא המציא הלכה כנגד כולם, אבל כן שהנושא נתון במחלוקת, זוהי עובדה פשוטה, והנושא של מיעוט המצוי באחוזים כאלו הוא חומרא, חומרא חשובה שצריך לנהוג כמותה, אבל זה המשקל שלה.
בר מן דין, יש ויכוח גדול איך לחשב מיעוט המצוי, כלומר האם לפי חבילה או לפי כמות שמבשלים או לפי כמות שרגילים לאכול... וכן בעוד פרטים בחישוב האחוזים.

טוב, כמדומה שמיצינו.
אני לא בטוח שהגר''ש וואזנר, הגרי''ש אלישיב והגר''נ קרליץ ראו זאת רק כ"חומרא חשובה שצריך לנהוג כמותה".
בעניין אופן החישוב, רמזתי לכך בדבריי, ראה בספרו חלק א' בהערה עמ' 117.

שורה תחתונה: אני התקוממתי בעיקר כנגד מי שכתב כאן לעיל שהרב וויא הוא נגד "רוב ככל הפוסקים", ואלו דברים שאין להם שחר והחטאת הרבים ממש.

ובהקשר הזה כתבתי אח"כ:

הרב וויא שליט''א הוא המרא דאתרא ומרא דשמעתתא המרכזי בנושאים הללו, הוא הקדיש להם את מיטב שנותיו, עשרות שנים של בירור ומחקר, הן במישור המציאותי והן בפראקטיקה ההלכתית. בצמתים ההלכתיים הוא לא הכריע עפ''י דעתו בשום דבר, כ"א עפ''י דעתם של גדולי הפוסקים שב''י נשען עליהם והוא שימש אצלם הרבה בעניינים אלו. אין לו מגמה להחמיר (אלא שדרך הבריות לתרץ את התרשלותם בנושא זה בכך שכביכול מדובר בחומרות וחששות רחוקים, ולא היא).

כמובן שלא כל מי שחולק הוא מן המתרשלים חלילה. בוודאי לא התכוונתי בזה לת''ח ירא''ש. אבל פשיטא שישנם הרבה אנשים שההתרשלות נוחה להם.

[דרומי]

בגלל שיש אנשים המתרשלים, לכן צריך זהירות יתירה שלא להחמיר יותר מידי ולגרום להם בכך להתרשל עוד יותר מתוך טענה ש'הכל סתם חומרות'.
וכמו שראינו בנושאים רבים ומגוונים את המעגל הזה, שצד אחד מחמיר יותר מידי, והצד השני מיקל כנגדו יותר מידי, והצד הראשון מחמיר עוד יותר כסייג וכזהירות, וזה גורם לצד השני עוד יותר להקל ולזלזל בכל החומרות. וה' יאיר עינינו.

[בנושא ספציפי זה אני מהמשתדלים לנהוג כהרב ויא מכיון שאין לי מישהו אחר שסיכם את הענינים מבחינה כה מעשית, אבל הידיעה הזאת ש'הוא מחמיר מידי' גורמת לי לפעמים קצת להעלים עין כאשר אחד מבני הבית לא עשה הכל לפי הספר, והוא רחום וגו'].